אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ביקורת על התיאוריה הנטינגטון בדבר התנגשות הציביליזציות - חלק ג


התמונה של מירב גולן
תומס פרידמן

תומס פרידמן. Author Charles Haynes Permission CC-BY-SA-2.0.

חלק שלישי בסדרת מאמרים על האם אירועי ה-11 בספטמבר מעידים על התנגשות הציביליזציות?

חלק ראשון: האם אירועי ה-11 בספטמבר מעידים על התנגשות הציביליזציות?
חלק שני: ביקורת על התיאוריה הנטינגטון בדבר התנגשות הציביליזציות - חלק ב

לתיאוריה של סמואל הנטינגטון בדבר "התנגשות הציביליזציות", ביקורת רבה וחריפה, להלן אציג את עיקרי הביקורות, המשך הביקורות מחלק קודם:

ה.7 ברנרד לואיס
אם תצליח הנהגת אל קאעידה לשכנע את העולם האסלאמי לקבל את השקפת עולמה והנהגתה, הרי שצפוי לנו מאבק מר וממושך, ולא רק לאמריקה. אירופה ובמיוחד מערב אירופה, משמשת כיום אכסניה לקהילה מוסלמית המתרבה במהירות, ואירופים רבים מתחילים לראות בנוכחותה בעיה. במוקדם ובמאוחר, יתנגשו ארגון אל קאעידה והקבוצות הקשורות אליו עם שכנות נוספות של האסלאם – רוסיה, סין או הודושתהיינה רגישות פחות מהאמריקנים בהפעלת כוח כנגד המוסלמים או קודשי האסלאם. אם צודקים הפונדמנטליסטים בחישוביהם, והם יצליחו במלחמתם, אזי מצפה לעולם עתיד קודר, במיוחד לחלק האסלאמי שלו[1].

המאבק אינו מוגבל עוד לארץ אחת או שתיים, מאבק זה התרחב תחילה למישור האזורי וקיבל בהמשך ממד כלל-עולמי, הצופן את תוצאותיו לכל אחד מאיתנו. אם ייכשל החופש והטרור ינחל הצלחה, יהיו בני האסלאם קורבנותיו הראשונים והעיקריים. אך הם לא ייוותרו היחידים לסבול, רבים אחרים יחוו זאת על בשרם[2].

ה.8 מנג'י אירשאד
אירשאד טוענת שלא רק שאין כאן ציביליזציות נפרדות אלא למוסלמים יש חלק בציביליזציה האחרת, המערבית. הם היו המיילדים של הרנסנס האירופי. ובכל אותו זמן העסיקו יהודים, נוצרים ואחרים. האחריות הגלובלית שלנו כיום היא לא לקבוע את הבעלות על כל זהות, אלא להעביר לדורות הבאים את מה שכולנו חבים זה לזה[3].

ה.9 סם האריס

אין מדובר בהתנגשות בין ציביליזציות אלא בהתנגשות בין דת למדינה[4]. רבים הבחינו כי הדת מעניקה משמעות לחיי האדם, ובזכות המשמעות היא מקנה לקהילות לכידות. השפעה של אידיאולוגיה דתית על העולם המודרני היא מדרדרת והרסנית. אמונה דתית מייצגת שימוש לרעה כה חריג בכוח רוחני, עד שהיא מהווה תופעה תרבותית ייחודית – חור שחור, שמעבר לו לא ניתן לקיים דיון רציונאלי[5]. היריב אינו האסלאם, אלא גם הנצרות והיהדות. אויבינו איננו אלא האמונה הדתית בכבודה ובעצמה[6]. הדת איננה אלא אוסף של רעיונות גרועים הגוזלים לנצח נצחים את מקומם של רעיונות טובים. הדת היא התכחשות – התכחשות מלאת תקווה וחדורת פחד בעת ובעונה אחת – להיקף הבערות האנושית[7].

זאת ועוד, כדי לכונן שלום יציב בין המערב לבין האסלאם, האסלאם חייב לעבור תמורה רדיקלית. כדי שהתמורה תערב לחיכם של המוסלמים, היא צריכה לצמוח מבין שורותיהם[8].

ה.10 תומס ל' פרידמן

גם פרידמן מסמן את 1989 כנקודת מפנה. אולם לדידו, ב-1989 נולד העולם, כאשר נפלה החומה, והחל עידן חדש של גלובליזציה, הוא הפך למערכת הבינלאומית הדומיננטית תוך החלפת המערכת של המלחמה הקרה. פרידמן מבקר, בין היתר, את הנטינגטון: הנטינגטון בחן עימותים תרבותיים ברחבי העולם והפריז בראייתו אותם כהתנגשות ברורה, חד משמעית ומתמשכת בין תרבויות, אפילו עד כדי הכרזה כי מלחמת העולם הבאה, אם תפרוץ, תהיה "מלחמת תרבויות". הנטינגטון המעיט בעוצמתן של המדינות, בכוח המשיכה של השווקים הגלובליים, בנפוצותה של הטכנולוגיה, בצמיחה של רשתות התקשורת ובהתפשטות של הנורמות הגלובליות לגבור על תחזיותיהם השחורות[9].

הנטינגטון סבר, כי עם תום המלחמה הקרה שוב לא תהיה ברה"מ, להוסיף ולכרכר סביבה ולכן נחזור, באורח טבעי, לכרכר סביב ההינדים והמוסלמים ואילו הם יכרכרו סביבנו. הוא שלל במפורש את האפשרות לעלייתה של מערכת בינלאומית חדשה שתוכל לעצב את המאורעות בצורה שונה. לשיטתו של הנטינגטון, שום דבר חדש לא יבוא בעקבות המלחמה הקרה, אלא השבטיות. פרידמן סבור כי מי שמבקש להבין את העולם שלאחר המלחמה הקרה צריך להבין תחילה שמערכת בינלאומית חדשה – גלובליזציה ירשה אותה[10].

המאבק, מבחינתו של פרידמן, הוא בין ה"לקסוס" ועץ הזית; ה"לקסוס" מייצג את השגשוג והמודרניזציה, כפי שהוא בא לידי ביטוי במערכת הגלובלית של ימינו, עץ הזית מייצג כל דבר שמשריש אותנו, כל מה ששייך למשפחה, לשבט. האיום הגדול ביותר נשקף מה"לקסוס" – מכל כוחות השוק האנונימיים, העל-לאומיים, שיוצרים את המערכת מחוללת הגלובליזציה. אבל ישנה אפשרות, כדי לא להצמיח מכת-נגד של עץ הזית, לשמר את עץ הזית – התרבות והזהות[11]. חברה גלובלית בריאה היא חברה שיכולה להבטיח את האיזון בין ה"לקסוס" לעץ הזית כל הזמן וזה בא כדוגמה של ארה"ב ששם הגלובליזציה היא בת-קיימא[12].

ה.11 בנג'מן ר. בארבר

בארבר מזהיר כי הדמוקרטיה נקלעה למרכזה של התנגשות בין תנועות, אשר כל אחת מהן, מסיבותיה שלה, נראית אדישה לגורלה של החירות, והיא עלולה להינזק באופן מצער. הפתרון שלו הוא: רק גלובליזציה של מוסדות אזרחים ודמוקרטיים עשויה להציע דרך מילוט מהמלחמה הגלובלית בין המודרניות לבין מבקריה, מפני שהדמוקרטיה מהווה תשובה לג'יהאד ולמק-עולם כאחד[13].

פרשנים הנוטים להגזמות, כסמואל הנטינגטון, מתארים את המחלוקת הקיימת כיום בעולם כהתנגשות גלובלית של ציביליזציות, ומזהירים מפני מלחמת תרבויות בין הדמוקרטיה לבין האסלאם, אולי אפילו בין "המערב לכל השאר". אבל זהו חיקוי לרטוריקה המשיחית של אוסאמה בן לאדן, שקרא בדיוק למלחמה כזאת. ניתן למצוא פונדמנטליסטים בכל הדתות והם מייצגים מיעוט קטן זועם. מאבקו של הג'יהאד נגד מק-עולם אינו התנגשות של ציביליזציות אלא ביטוי דיאלקטי למתחים המצטברים בתוך ציביליזציה גלובלית אחת, המתגבשת על רקע פילוגים אתניים ודתיים מסורתיים, שרבים מהם נוצרו למעשה על ידי מק-עולם ותעשיות הבידור והחידושים הטכנולוגיים. מה שאנו ניצבים מולו איננו מאבק בין ציביליזציות, אלא מלחמה בתוך ציביליזציהמאבק המבטא את האמביוולנטיות שבכל אחת מהתרבויות כשהיא מתמודדת עם עתיד גלובלי מרושת וחומרני, ותוהה האם ניתן לשמר אוטונומיה תרבותית ולאומית[14].

הטרור הוא לא מאבק בסדר העולמי אלא באי הסדר העולמי: חופש מוחלט מהתערבות הוא שם נרדף לאנרכיה; והטרור אינו אלא אחת המחלות המידבקות שמפיצה האנרכיה. האנרכיה מותירה אנשים רגילים בעולם השלישי חסרי הגנה[15].

תרבותו של מק-עולם מייצגת סוג של אימפריאליזם כך, שבו הנשלטים אמורים "לבחור" את ההסכם המסחרי שלהם. אבל בחירה אמיתית דורשת מגוון אמיתי וחירות אזרחית של ממש. היא דורשת גם את נכונותה של ארה"ב לעבוד בצורה רב צדדית ובינלאומית לבניית תשתיות דמוקרטיות גלובליות, שיקומו לצד מק-עולם ויפצו על ההגמוניות הטריוויאליות שלו, הנובעות מלמטה – אך חובקות כל[16].

רק מאבקה של הדמוקרטיה נגד הג'יהאד ונגד מק-עולם גם יחד יוכל להשיג ניצחון צודק למען כדור הארץ, שבו יפונה מקום לדת של חברה אזרחית, דת שהפונדמנטליסטים מנסה לחבל בה[17].

ה.12 עמנואל סיוון

הטענה בדבר  התנגשות הציביליזציות היא פרובלמטית מבחינות רבות. כיצד מגדירים ציביליזציה? מהו העיקרון המאחד תרבויות או מסורות מקומיות רבות? האם ציביליזציה שומרת על העיקרון הנ"ל למלוא אורך ההיסטוריה? כיצד נקבעים גבולות בין ציביליזציות וכיצד הם משתנים? יש ויש התנגשות עזה, לא פעם אלימה, בתוככי העולם המוסלמי, הערבי בפרט[18].

ההתנגשות בתוך הציביליזציה המוסלמית – וזו ההתנגשות בעלת המשמעות, לא זאת שבין הציביליזציות, שאינה אלא פרי הדמיוןהיא בין קנאי האסלאם והשלטונות. האסלאם השמרני, תומך בשלטון הקיים בשאלות מדיניות, ובקנאי האסלאם בשאלות חברתיות ותרבותיות[19].

ההתנגשות היא בין הרדיקלים (הקנאים) והליברלים, ששניהם צאצאי תנועת ה"סלפיה": בעוד הקנאים הולכים ומתחזקים, הודות לארגון "האחים המוסלמים", הלכו הליברלים, שטענו לנאמנות לאבות המייסדים של ה"סלפיה", ונסחפו שמאלה, כשהם דברים בתרבות כלל-עולמית[20].

אם כן, לפרדיגמת "התנגשות הציביליזציות" ביקורות רבות וחריפות. בפרקים הבאים אדון ביתר פירוט הן באירועי ה-11 בספטמבר 2001 והן בפרדיגמה של הנטינגטון.

----------------------

לואיס ברנרד, משבר האסלאם, דביר, אור יהודה, 2006, עמ' 172[1]

שם, עמ' 178[2]

אירשאד מנג'י, הצרה עם האסלאם, דביר, אור יהודה, 2005, עמ' 213[3]

האריס סם, מהומת אלוהים, דביר, אור יהודה, 2006, עמ' 18[4]

שם, עמ' 73[5]

שם, עמ' 138[6]

שם, עמ' 231[7]

שם, עמ' 161[8]

פרידמן תומס ל', ה"לקסוס" ועץ הזית, הד ארצי, תל אביב, 2000, עמ' 16[9]

שם, עמ' 17[10]

שם, עמ' 47[11]

שם, עמ' 354[12]

בארבר בנג'מן ר., ג'יהאד נגד מק-עולם, בבל, תל אביב, 2005, עמ' 12[13]

שם, עמ' 17[14]

שם, עמ' 19[15]

שם, עמ' 24[16]

שם, עמ' 36[17]

סיוון עמנואל, התנגשות בתוך האסלאם, עם עובד, 2005, עמ' 16[18]

שם, עמ' 29[19]

שם, עמ' 31[20]

תגובות

סקירה ממצה ומעניינת

את מפליאה ביכולתך לתמצת בצורה קולעת ובהירה את עיקרי הטיעונים כנגד התיזה של הנטינגטון. הייתי רק מוסיף טיעון נוסף ש מעלים אותו חוקרים אחדים( למשל ג'וסלין סזארי):ב תוך אירופה הולכת וצומחת פזורה מוסלמית הולכת וגדלה.זה כמעט בלתי נמנע שרכיבי תרבות אירופיים
לא יחלחלו לתוך התרבות המוסלמית ריכיבי תרבות של ראציונאליות נאורות השפעות הטכנולוגיה (אינטרנט רשתות חברתיות) ובעיקר בנושא המגדרי: החדרת מוטיבציה בנשים מוסלמיות לשדרג את מעמדן לתבוע שיוויון להגיע לעמדות השפעה וכל אלה יחזקו את האלמנט המתון והשפוי של האיסלאם ינסו לדחוק הצידה את האלמנט הקיצוני הפונדמנטלי כך שיתכן בשיתוף פעולה בין איסלאם מתון לבין הציביליזציה המערבית כנגד
הטרור של האיסלאם הקיצוני כך שהגבולות בין הציביליזציה המערבית לחלק מהאיסלאם יטושטשו הערה נוספת:ההתמקדות במלחמה בין ציביליזציות הדגש המוגזם שניתן לאיסלאם מתעלם מהמתחים שבאסיה- סין יפן שתי הקוריאות הודו פקיסטן קשמיר וכו-איזור ענק שהטרור האיסלמי הוא מרכיב אחד מני רבים בשרשרת ארוכה של גורמים למתחים השוררים באזור זה(השליטה על איים בים סין המזרחי איים שבין רוסיה ליפן המתח שבין קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית בין סין לטאייוון מה להם ולאיסלאם?הרי שם מרוכזת רוב אוכלוסיית העולם!)

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מירב גולן