אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

היהודי היפה / עלי אלמקרי


היהודי היפה / עלי אלמקרי, הוצאת פרדס, 172 עמודים, מערבית: יהודה שנהב שהרבני

היהודי היפה / עלי אלמקרי, הוצאת פרדס, 172 עמודים, מערבית: יהודה שנהב שהרבני

בשנים האחרונות נחשפתי להרבה ספרים שמקורם בערבית העוסקים ביחסים בין ערבים ויהודים. רובם עסקו ביחסים המורכבים בין יהודים וערבים כאן בארץ בתוך המציאות הפוליטית המתוסבכת שבה אנחנו חיים.

הספר "היהודי היפה" שונה מהספרים שנכתבו על ידי סופרים פלסטינים או ערבים ישראלים ותורגמו לעברית כי הוא עוסק ביחסי יהודים ערבים במולדת אחרת ובתקופה אחרת. למעשה, העלילה מתרחשת בתימן של המאה 17 על רקע התסיסה המשיחית שבתאית, דבר שמאוד ערער את היחסים בין יהודים וערבים באותה התקופה במדינה זו ואנסה להרחיב על כך בהמשך. על רקע זה מתקיים כאן בספר סיפור אהבה בין יהודי וערביה, שני צעירים, סאלם היהודי בן חרט הכפר ופאטימה הבת של המופתי.
לפני שאגיע לסיפור המרכזי חשוב להבין קצת את הרקע ההיסטורי של אותה תקופה בתימן כדי להבין את המורכבות של היחסים בין ערבים ליהודים באותה התקופה, יחסים שנעו בין סימביוזה לדחייה כפי שמתואר בגב הספר.
כאמור לעיל, הימים הם ימים של עליית התנועה המשיחית השבתאית (שבתאי צבי משיח השקר) בתימן. הרבה מיהודי תימן הצטרפו באותה תקופה לתנועה המשיחית וזה עורר את זעם המוסלמים. יש לציין שבאחרית הדבר ישנה הרחבה מאלפת בנושא זה. בתימן באותה התקופה לא ידעו ששבתאי צבי התאסלם ויהודים רבים המשיכו להצטרף לתנועה דבר אשר עורר את כעסו של האימאם שהעניש את היהודים, הטיל עליהם גזרות וחלקם אף גורשו. בתוך כל האירועים ההיסטוריים האמיתיים הללו, מתרחש סיפור אהבה שנוגע בהם וביחסים המיוחדים בין יהודים לערבים בתימן.
את הסיפור מספר סאלם עצמו (סיפור בגוף ראשון מעולם לא היה משימה קלה) על ההכרות עם פאטימה שהציעה ללמד אותו קרוא וכתוב.

" "לא מלמדים אצלכם קרוא וכתוב יא יהודי יפה?" ובדרך אגב שלא הורגלתי אליהם. היא כינתה אותי היהודי היפה, משל הייתי היהודי שלה. משכתי בכתפיי בתמיהה על השאלה. האמת היא שלא הבנתי את משמעות המילים קרוא וכתוב" (עמ' 10)

תוך כדי כך סאלם נחשף גם לשנאה כלפי היהודים ומבטא זאת בספר.

" "מהיכן אתם?" שאל אותי חוסיין כאשר שיחקנו מול חנות אביו הסמוכה לבית המלאכה של אבי. חוסיין היה בערך בגילי, בן עשר. אמרתי לו: אני מכפר רידה. מהארץ הזאת." הוא צעק: "היא לא של אביך. זובי הארץ שלנו. אתה יהודי כופר." לא ידעתי מה משמעות המילה כופר. ידעתי רק שאני יהודי. הילדים המוסלמים קראו לי יא יהודי. והמבוגרים היו מכנים את תושבי השכונה אל יהוד. באותם ימים הבנתי את הדברים על דרך הפשט. חשבתי שאני יהודי מחמת שם השכונה, ותו לא" (עמ' 24)

ויחד עם אותם אירועים סוערים, שבין היהודים לערבים ובין סאלם לפאטימה, אנחנו נחשפים לא רק לשונה ולמתחים שבין התרבויות אלא גם לדומה, לשירה המשותפת וחיבור התרבותי. למשל, מנהג נשיאת אישה שניה היה מקובל אז גם אצל יהודים וגם אצל ערבים. כך, שלמרות שאלו דתות שונות, הם רק גדלים ומחונכים באותו מרחב ומעשה לא היו שונים אחד מהשני בהרבה.
בהמשך, סאלם מלמד את פאטימה עברית והקשר מתהדק ביניהם וזה קצת כמו סיפור אהבה בלתי אפשרי שמוזכר לנו בלא מעט תרבויות ודתות, וכמו בכל אותם סיפורים קיימת התקווה שגם הקשר בין יהודים לערבים יתהדק. אבל בתוך כל זה נוצר מצב בלתי אפשרי וקשה ובשלב מסוים לאחר תיאור סיפור האהבה הזה שלטעמי הוא בסך הכל סיפור מסגרת כדי לתאר את מערכת היחסים בין יהודים לערבים באותה תקופה הסטורית חשובה בתימן הספר עובר לתיאור מורשת פאטימה.
מהי מורשת פאטימה ולמה היא חשובה לסיפור את זה הקורא יגלה עם הקריאה, ואני חושב שהחלק החשוב בספר ואולי גם יש בו הרבה מסרים פילוסופיים ומוסריים על כך שהשוני בין הדתות לא גדול ובסופו של דבר יש מי שנפגע מכל האיבה הזאת.
לזוג נולד ילד, אבל בנם הוא לא מוסלמי ולא יהודי כי אצל המוסלמים דתו של הילד נקבעת לפי האב ואצל היהודים דתו של הילד נקבע לפי האם, כך שהוא למעשה חסר דת, או בעל כל דת. וזה עשוי להיות מסר מטא-פילוסופי, שאולי הדת לא באמת חשובה. אבל, אי-דתו של הבן מוביל את סאלם לבחור בהתאסלמות לבסוף.
אבל סאלם הוא לא היחיד כי למעשה מתואר בספר גל של התאסלמויות, ואם שוב נחזור לשבתאי צבי שהרי הוא התאסלם בעצמו. כלומר בתוך סיפור האהבה המורכב והמעניין הזה, אם כי לא עמוק מספיק, קימת מציאות פוליטית והסטורית מורכבת מאוד. הסיפור האמיתי הוא החשיפה של הקורא לאותה מציאות ולהווי החיים המרתק והמעניין של יהודי תימן באותה התקופה. ולדידי זה מה שבאמת חשוב בספר הזה.
הייתי רוצה גם להתייחס לכריכה של הספר. אני חובב מינימליזם והכריכה גם בצבעה וגם באיור העדין שעליה משך מאוד את עיני בתוך כל הכריכות הזועקות בחנות שבה רכשתי אותה. היא מינימליסטית וזה כוחה. מעבר לכך היא בהחלט מעבירה את רוח הספר וזה לא פחות חשוב.
תרגומו של יהודה שנהב שהרבני נפלא בעיני. הספר קולח, מעניין וקריא מאוד. השירים המשובצים בו מעניינים והתקופה עצמה היא תקופה מאוד חשובה ומעניינת.
אם לקרוא את הספר הזה אז לא באמת בגלל סיפור האהבה אלא בגלל התקופה ובגלל הדרך שבה הספר כתוב.
כדאי בהחלט.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שניר פלג