אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סיכויי ההצלחה של מבצע ברברוסה


חיילים גרמנים חוצים את הגבול לברית המועצות ביום הפלישה 22 ביוני 1941

חיילים גרמנים חוצים את הגבול לברית המועצות ביום הפלישה 22 ביוני 1941

 ב-22 ביוני 1941 פתחה גרמניה במתקפה על ברית המועצות בשלשה ראשים: קבוצת הארמיות צפון תקפה בסיוע הפינים את המדינות הבלטיות במטרה לכבוש אותן ואת לנינגרד, בירתה של רוסיה עד 1918. במרכז, תקפה קבוצת הארמיות מרכז לעבר מוסקבה דרך בלארוס. בדרום תקפה קבוצת הארמיות דרום עם כוחות מהצבא הרומני וההונגרי את אוקראינה. הצבא הגרמני התקדם בהתחלה ללא התנגדות מיוחדת, ואף אם הייתה, הוא מחץ אותה ללא קושי מיוחד. בדרך למוסקבה רק בסמולנסק הייתה התנגדות עיקשת. הייתה התנגדות עיקשת גם באיזור לנינגרד, שמנעה את כיבושה של העיר (הרמטכ"ל, ז'וקוב, בא אישית לנהל את הקרב). הגרמנים כבשו את אוקראינה, בלארוס, המדינות הבלטיות, והגיעו לפאתי מוסקבה. הסובייטים איבדו בקרב כ-10000 טנקים, אלפי מטוסים, ומיליוני חיילים נהרגו או נפלו בשבי. האם אכן היה זה ניצחון?
 
בצרפת, בלגיה, הולנד, פולין, נורבגיה ודנמרק, כמו יוון ויוגוסלביה, נכבשו המדינות, צבאן הושמד, והן נאלצו להיכנע. דבר מכל זה לא קרה בבריה"מ. מתוך שלשת עריה החשובות (מוסקבה, הבירה החדשה-ישנה; לנינגרד, הבירה עד 1918; וקייב, ערש הערים הרוסיות) נכבשה רק קייב, שהייתה בעצם בירתה של אוקראינה, שאינה רוסיה, ולא חפצה להיות רוסיה. ליטה, לטביה, ואסטוניה, המדינות הבלטיות, אף הן הוכנסו לעולה של רוסיה זמן קצר לפני המלחמה, וחפצו להשתחרר ממנו. רוסיה עצמה, רובה ככולה לא נכבשה, בירה חילופית הוכנה בקויבישב, ועוד בירה חילופית בהרי אורל. מה קרה מיוני עד ה-30 בספטמבר, אז החל "מבצע טייפון" הגרמני של ניסיון כיבוש מוסקבה?
את ההצלחה הגרמנית והכישלון הסובייטי אפשר להבין במספר אופנים:
* הצבא הסובייטי לא חפץ להלחם! לאחר החיסול השיטתי של הפיקוד הבכיר של הצבא בשנים 1938-9, לא הייתה מוטיבציית לחימה. דבר זה כבר הורגש בפינלנד. הצבא הגרמני שדיבר על 10000 מושמדים, מצא למעשה אלפי טנקים נטושים, שדות תעופה נטושים, חיילים שהתמסרו לשבי (לפעמים על נשקם וציודם), או שהתחבאו ביערות, בקולחוזים, בכפרים, ובתוך האוכלוסיה האזרחית בערים. חיילים אוקראינים ובלטים ערקו לצד הגרמני במקרים רבים. צריך גם לזכור את הקולקטיביזציה של סוף שנות ה-20 ושנות ה-30, בהם נפגע המגזר החקלאי, שהיווה את רובה של האוכלוסיה. אנשים רבים שאיבדו את יקיריהם, לא חשו חשק רב להלחם "למען המפלגה! למען סטאלין".
 * הפיקוד הסובייטי אולץ לחשוב בצורה מסויימת. קרבות הגנה לא באו בחשבון. כאשר בריגדיר גנרל גיאורגי איסרסון כתב את ספרו "ההתפתחות של אומנות המערכה", ובו ניתח את הצלחות ה"ווהרמאכט" במלחמות פולין וצרפת, הוא הושם בכלא, ושוחרר רק אחרי מותו של סטאלין (מברי המזל שלא הוצאו להורג). המפלגה (כלומר: סטאלין) לא סבלה השמעת ביקורת על חסרונות הצבא. קו סטאלין, שהיה עצמתי בהרבה מ"קו מז'ינו", נזנח למעשה כאשר פולין והארצות הבלטיות סופחו לבריה"מ.
* לצבא הרוסי היה ציוד רב, שלא נוצל בצורה נכונה. בשעה שהטנקים היו רבים, הם לא פעלו בצמוד לרגלים, אלא כיחידות עצמאיות. טעות זו נעשתה גם על ידי הבריטים במלחמת המדבר, עד שהם למדו כיצד להגיע לשיתוף פעולה זה. הגרמנים למשל, העמידו בכוחות הפורצים את רמני השריון (פאנצר גרנדיר), כלומר: חי"ר נייד. לחי"ר הזה היו תותחי נ"ט רבים, שעשו שמות בטנקים הסובייטים מהדגמים הישנים. רק כאשר נכנסו הטנקים החדשים (ט-34, וק.ו.) בכמויות, נאלצו הגרמנים למצוא אמצעי נ"ט טובים יותר, ולייצר את הטנקים החדשים מדגמי "טייגר" ו"פנתר".
כל הסיבות האלה יכלו לגרום למפלה של ארץ כמו צרפת. אבל כמויות כח האדם הבלתי נדלות של בריה"מ; תעשייתה המפותחת, שהועברה לעמקי רוסיה במבצע ענקים; חומרי הגלם והנפט; עזרה מאסיבית מארה"ב ובריטניה – כל אלה היו צריכים להיות מובאים בחשבון לפני המתקפה. רוסיה אינה אוקראינה, והרוסים רצו להגן על ארצם. כאן התעורר רגש הפטריוטיות הטבעי הנמצא בליבם של הרוסים ל"אדמת רוסיה הקדושה". אז גם אם בהתחלה הגרמנים זכו להצלחות מרשימות – סיכויי ההצלחה שלהם לדעתי היו אבודים מראש. הרוסים למדו להלחם, למדו להגן, כפי שחזו זאת הגרמנים על בשרם בסטלינגרד ואחר כך בקורסק, ולמדו גם כיצד לתקוף. כאשר המפלגה (זאת אומרת סטאלין) אפשרה לגנרלים לנהל את המלחמה, התגלו כשרונות כרוקוסובסקי, ואטוטין, צ'ויקוב, קונייב, מלינובסקי, ועוד. גם התעוזה הרוסית ואי החיסכון בחיי אדם (בכל קרב שז'וקוב ניצח נהרגו יותר רוסים מגרמנים), בצד נשק יותר ויותר משוכלל בייצור המוני (ה"שטורמוביק" למשל, שהוכח כמטוס סיוע קרקע ומשמיד טנקים, בצד יכולת לניהול קרבות אויר), הכמויות האדירות של טנקים מטוסים וארטילריה שגרמניה לעולם לא יכלה אפילו לחלום לייצר (במלחמת העולם השניה יוצרו 85681 טנקים מדגם ט-34! מלבד אלפי טנקים נוספים מסוגים שונים, בעיקר פיתוחים של הטנק הכבד ק.ו.).
אם כך, ניתן לומר שלמרות כישלונות התחלתיים במחצית השנה הראשונה של המערכה, הרי לאחר מכן בריה"מ ניצחה את גרמניה כבר במצור על מוסקבה, שם נהדפו הגרמנים למרחק של מאות קילומטרים אחורה; לאחר מכן בסטלינגרד, שם נכשלו הגרמנים בכיבושה של העיר, ולאחר מכן כותרו ונכנעו; לאחר מכן בקורסק, שם למעשה החלו הגרמנים במגננה במקום במתקפה, והרוסים עברו למתקפה. בשנת 1944 כבר החלו הרוסים במתקפה על גרמניה עצמה.
ניתן לומר שלגרמנים היו מספר טעויות ביציאה למתקפה על בריה"מ:
 * ביטחון יתר בהצלחה עקב התקדימים של פולין צרפת יון ויוגוסלביה.
 * זלזול במכונת המלחמה הסובייטית האדירה, ביכולת שלה להתאושש, ביכולת הייצור הצבאית שלה, בכמויות האנוש האדירות שלה, ובעיקר ברוח הפטריוטית של אנשיה.
 * היקף גדול מדי של מתקפה, שמראש לא היה אמור להצליח.
היה זה למעשה מתקפה של דוד על גוליית, או של אלכסנדר מוקדון נגד דריווש בקרב איסוס. אלא ששם היה זה קרב בודד, שהוכרע במהלומה אחת. כאן הגרמנים ניצחו בקרבות, אבל הפסידו מראש את המלחמה. הגדיר זאת קצין מודיעין גרמני: "הרוסים דומים לנמלים טורפות התוקפות פיל. הוא ירמוס מהן הרבה, אבל לבסוף הם יטרפו אותו".
 

תגובות

כותב המאמר על ברברוסה לא מזכיר עובדה מכרעת

סטלין יזם מהלך מבריק שהיו לו השלכות מפליגות : כמנהיג מפוכח הוא ידע שהמתקפה הגרמנית ממשמשת וקרבה ביום 13.4 1941 חתמו בריה"מ
ויפן על חוזה אי התקפה שר החוץ היפני מטסאוקה הגיע למוסקבה סטלין קיבל אותו בקבלת פנים חמה במיוחד. במחווה יוצאת דופן סטלין בכבודו ובעצמו ליווה את מטסואקה עד לרכבת שהחזירה אותו בדרכו ליפן בהסכם זה סטלין הבטיח את הנייטרליות של יפן
דוד מול גוליית היא מטפורה המתאימה כדי להשוות בין כל מה שהיה לסטלין : כושר ניתוח הבנה אסטרטגית יוצאת דופן בדיוק מה שלא היה להיטלר
יפן הייתה תיאורטית בת ברית להיטלר( הציר גרמניה איטליה יפן ) אבל בפועל סטלין רוקן ברית זאת מתוכן הבטיח את הנייטרליות של יפן
התוצאה : כאשר גרמניה תקפה יכל סטלין בלב שלם להורות למרבית הכוח העצום הסובייטי שהיה מרותק בחזית המזרח הרחוק מול יפן לנוע לכיוון החזיתות מול גרמניה
היטלר - שכאמור שמבחינה מדינית הוא אכן דוד מול גליית - סטלין- לא טרח לתאם את מבצע ברברוסה עם היפנים לו היה מנסה - לפחות מנסה- לתאם מתקפה משותפת יפנית גרמנית יתכן שתוצאות ברברוסה היו שונות בתכלית זה לא קרה וטוב שכך

היטלר כן ניסה לגרור את יפן למתקפה על בריה"מ

אני מפנה את תשומת לב המגיב לספר "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי" מאת ויליאם שיירר, שם מתואר בפרטים כיצד גרמניה ניסתה להשפיע על יפן בכל כח שזו תצטרף עימה למתקפה על בריה"מ. אמנם ביפן התנהל ויכוח בין הצבא, שרצה לתקוף ממנצ'וריה לכיוון בריה"מ, לבין הצי, שרצה לספח את נחלות בנות הברית המערביות, בריטניה, צרפת, הולנד, וארה"ב. עמדתו של הצי ניצחה, והיטלר הסתפק בדיעבד בכך שארה"ב תהיה עסוקה עם יפן. אני גם מפנה את תשומת הלב לספר "הכרעות גורליות" מאת אייאן קרשו, שם הוא מתאר את הלבטים ביפן. הצמגיב משום מה מצפה שבמאמר מגזין ניתן יהיה להקיף את כל ההיבטים של נושא. אני מודה שאני בכל אופן איני מסוגל לעשות זאת.
בנוגע לתבונתו הפוליטית של היטלר, לדעתי היא אינה נופלת מזו של סטאלין. שניהם זכו בהצלחות מרשימות, וטעו טעויות גסות. זה נושא למאמר אחר, שאקווה לפרסמו בקרוב.

יפן וברברוסה

אם אינני טועה היה זה פרופסור בן ציון שילוני שכתב על חוסר התקשורת שבין גרמניה ויפן עד כדי כך שראש ממשלת יפן -קונואה- שהופתע מהפלישה הגרמנית רוסיה סבר שזאת עילה מספיקה להסתלק ממהסכם שנחתם בזמנו עם גרמניה(בנוסח ברית הדחויים )

אלכסיי פאנפילוב- ראש המודיעין הצבאי הסובייטי=ריכז את מיגוון הדיווחים האנושיים והטכניים שהגיעו מיפן הוא וסטלין ניתחו עיבדו את המידע
והסיקו נכון : מבחינת היפנים הסכם אי ההתקפה עם ברה"מ חשוב מההסכמים עם גרמניה באורטובר 41 הורה סטלין לכוחות הסובייטים במזרח להתחיל לנוע מנובמבר 1941 ועד אביב 1942 הועברו מחבליה המזרחיים של ברה"מ לכיוון מערב קרוב ל 400.00 חיילים וקצינים . תגבור זה שדרג דרמטית את מצב הצבא האדום בחזית מוסקבה ואפשר ב 6 לדצמבר 1941 התקפת נגד סובייטית בחזית זאת

אני מסכים עם מרדכי ארגמן שבמאמר אחד לא ניתן להכים את כל הנתונים אלא שלדעתי נתון זה הוא מאוד רלוונטי וחשוב

נתונים מול "אם אינני טועה"...

המגיב אומר: "אם אינני טועה". אני לא טועה, אלא מציין מקורות מדויקים. אני מצפה גם ממגיבים לרמה מינימלית של דיוק ואמינות. כאשר אני מפנה לכתובת, היא ברורה וניתנת לבדיקה. אין זה מחייב שלא ניתן לחלוק על דברי המקור, אבל יש מקור. אצפה ממגיבים לנהוג בהתאם, ולהיות מספיק הוגנים ולציין את מקורותיהם בצורה ברורה. אחרת הדיון אינו אקדמי, אלא ספרות בדיונית. בתודה מראש.

רמת חשיבות הנתון

לדעתו של המגיב הנתון הזה חשוב ומכריע. לדעתי סטאלין יכל לסמוך על יפן בדיוק כמו שיכל לסמוך על גרמניה בנוגע לקיום הסכמים. הוא עצמו הפר את הסכם עם יפן בסוף המלחמה כאשר התקיף במנצ'וריה. האמריקנים בכלל תכננו שבריה"מ תכבוש עבורם את יפן (ומיליון האבידות הצפוי יפול בחלקה...). זו הסיבה לויתורים המפליגים שויתרו רוזבלט וצ'רצ'יל לסטאלין במזרח אירופה. הדברים מגובים במקורות מהימנים, והיות וזה לא מאמר אלא תגובה, איני מפרטם. המקורות שעליהם מדבר המגיב הוא המרגל הסובייטי-גרמני ריכרד זורגה, שהעביר מידע על עצם פתיחת המתקפה הגרמנית. לאחר מכן הוא היה זה שהעביר מידע על כך שיפן מפנה פניה לדרום מזרח אסיה ולא לסיביר.
הנתון של הגעת הכוחות מסיביר אינו מעלה ומוריד לגבי עצם המתקפה הגרמנית. זו נשברה עוד לפני הגעת הכוחות מסיביר. הגעת הכוחות מסיביר רק איפשרה מתקפת נגד חורפית. גם כך הייתה זו שאלה של זמן מתי גרמניה תפסיד סופית את המערכה, וכבר כתבתי על כך במאמרי: "דעת ההנהגה הצבאית הגרמנית על המערכה ברוסיה מול דעתו של היטלר". שם מופיעים נתונים מדוייקים, הנסמכים על מקורות, המסבירים מדוע נכשלה גרמניה ברוסיה כבר ביריית הפתיחה של המערכה.

חומר של פרופסור בן עמי שילוני בנושא

פרופסור בן עמי שילוני הינו מומחה לתולדות יפן. הוא פרסם פרסומים רבים בנושא, ואני מביא כאן הכוונה למאמר מקיף שלו על יפן במלחמת העולם השניה. אקווה שהקוראים ימצאו בו ענין.
http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/3/109413.pdf

הבהרה לגבי יפן וברברוסה

אינני סבור שההסכם היפני -סובייטי הוא הפקטור הבלעדי. אבל :האם מתקפה מתואמת של גרמניה ויפן על ברית המועצות לא הייתה עלולה לשנות במשהו את התמונה ? האם נתון זה לא חשוב בחשיבה ובהכנות הסובייטיות לקראת הפלישה הגרמנית ? אולי ללא הסכם כזה סטלין היה יוזם מתקפת מנע ? (ההסכם חיזק ותמך בעיקרון שהציב לעצמו - מוטב שהגרמנים יתקפו קודם )

כאשר אכתוב מאמר ארכז מראש מקורות ומראי מקומות כמגיב יש לי בכל רגע נתון מספר מוגבל הנמצאים בהישג יד כרגע אני להצביע על

1. רוסיה במלחמה- אלכסנדר ורט עמו 99
2. הוצאת "מערכות " - הצלחה ביוני כישלון באוקטובר מאת יעקב פלקוב ופרופסור אורי בר- יוסף
יש נוספים אך לא בשלוף

אני מודה למר ארגמן על הקישור ל בן ציון שילוני (ובכלל ממליץ על שני ספריו על יפן ) העניין הוא עקרוני : כיון שיפן הוזכרה יש לבדוק במקורות
איך נראו הדברים מהצד היפני

אין מחלוקת שבכל מקרה גרמניה הייתה מפסידה במלחמה . הדיון הנסב על התפתחויות שעלולות היו בנסיבות מסויימות להאריך המלחמה או לקצרה

מחכה למאמרו הבא של מר ארגמן ןמודה לו על שהוא מתייחס לקוראיו

מתקפת המנע של סטאלין

נשלח מאמר למערכת בנוגע לכוונותיו של סטאלין, ואקווה שיפורסם בקרוב. בינתיים אני יכול רק לומר שטענותיהם של סובורוב, סולונין, ועוד רבים אחרים, שסטאלין תכנן אכן מתקפה על גרמניה וגרמניה הקדימה אותו בשבועיים, מגובות כיום במסמכים אותנטיים על תזוזת כוחות רבים לעבר הגבול הסובייטי. כאשר סובורוב כתב את ספרו "בוקע הקרח", הוא עדיין נאלץ להסתמך על ספרים שיצאו בבריה"מ, והיו כמובן מצונזרים. לכן הסטוריונים כג'ון אריקסון וגבריאל גורודצקי נלחמו בו בחימה שפוכה. אני מניח שכיום ייתכן בהחלט שהם היו משנים את דעותיהם. עם זאת, הענין לדעתי הרבה יותר מורכב מבחינתו של סטאלין, אך לא אקדים את דברי המאמר.

התייחסות לקוראים

אני שמח להתייחס לקוראים ומגיבים, כאשר שפתם הינה אקדמית ולא וולגרית. כאשר מגיב משתמש בביטויים כמו: "אתה טועה ומטעה", לדעתי התגובה לא ראויה להתייחסות. אין כאן ויכוח אישי בין שני שכנים על חבלי כביסה (גם שם נדרש שיח תרבותי מינימלי) אלא דיון מדעי, הדורש לדעתי שפה מקצועית ולא התייחסות מזלזלת ופוגענית בכותב המאמר. אדרבה, יבוא המגיב ויכתוב מאמר הסותר את התיזה המובאת במאמר שלי. אשמח לקבל אותה, כי המטרה הינה גילוי האמת ההסטורית. חכמים הזהרו בדבריכם.

תגובה ל: התייחסות לקוראים

"טועה ומטעה" כתבתי כתגובה על מאמר קודם שלך . עד למאמר האחרון שלך לא התייחסת לתגובות - בעיני התייחסות לא מכבדת-ולכן מתוך כעס כתבתי כפי שכתבתי. במאמר האחרון שלך כן התייחסת לתגובות ולכן אני חוזר בי מהביטוי "טועה ומטעה" הוא לא ראוי ואני מצטער על שכך התנסחתי.

יחד עם זה אני מקווה שממאמרים הבאים שלך תקפיד להתנסח בלשון מקצועית ולא תשתמש בביטויים דוגמת "ננס גרמני " היסטוריון לא יכול לכתוב "ננס גרמני" על מעצמה שבוורמאכט שלה שירתו במשך השנים מהקמתו 18 מיליון חיילים שהייתה הראשונה לפתח ולהכניס לשימוש מטוס קרב סילוני
(מסרשמיט 262) טיל מונחה וטיל בליסטי (v 1 v2( n) מעצמה שצבאה החזיק מעמד במשך שנים מול הכוח המשולב של ברית המועצות ארצות הברית האימפריה הבריטית.

חבל לשחק בסמנטיקה

כאשר אני מקבל תגובות כמו שקיבלתי עד אז, כמו: "מה באת לחדש"? "מה זה מעניין"? וכו' - אני לא חושב שזה ראוי להתייחסות. אם אדם מסויים לא מתעניין במאמרי - שלא יקרא אותם. זו זכותו המלאה. מכאן ועד לומר: "בשביל מה כתבת את זה"? - הדרך רחוקה. גם התגובה על הכתבה על צ'מברליין אינה דורשת התייחסות, היות וזו חוות דעת שלי, וניתן לחלוק עליה. זה נושא נתון לויכוח, וזכותו של כל אחד להביע את דעתו. אני לא צריך להגיב אוטומטית על כל מה שמגיבים עלי.
הביטוי: "ננס גרמני" הינו בהשוואה שגודלו של הצבא הרוסי הן בציוד והן בכח אדם. לצבא הרוסי היה הרבה יותר ציוד, ללא כל השוואה לצבא הגרמני; כח האדם שלו היה רב בהרבה. טיב בציוד שלו היה יותר טוב בדרך כלל [בהזדמנות אייחד על כך מאמר בפני עצמו, אך עבודה מקיפה בנושא נעשתה כבר על ידי סובורוב וסולונין]. גם הרוסים וגם הבריטים החלו בפיתוח מטוס קרב סילוני, והפיתוח יצא רק אחרי המלחמה. הסיבה: בבריטניה לא יוחסה לנושא חשיבות, ובבריה"מ נקבעה המדיניות על ידי המפלגה [כלומר": סטאלין]. מטבע הדברים שאנשים לא רצו להתעסק בדברים שהמפלגה לא מחשיבה. עם זאת, רקטת הארטיליריה המבצעית הראשונה בעולם, שפועלת עד היום, ה"קטיושה", הומצאה על ידי הרוסים; הטנק הטוב בעולם באותה תקופה, הט-34, היה רוסי. המטוסים הרוסיים היו מעולים לא פחות מהגרמניים, בניגוד לאגדות שהושמעו. כפי שאמרתי אני מקווה לכתוב מאמר בנושא, עם טבלת השוואות. חבל להיתפס למילה ולבנות עליה תילי תילים, אלא עדיף לראות את המשמעות של ההשוואה בין גרמניה לרוסיה. באם גרמניה הייתה משנה את תכנית ההתקפה שלה, ולא הייתה מבצעת רצח עם באוקראינה ובלארוס, הייתה יכולה להשאר מעצמה צבאית מרכזית באירופה, להקים לעצמה שרשרת של מדינות ואסאליות, ובריה"מ לעולם לא הייתה משתלטת על חצי אירופה. ברגע שטעתה בזה, היא הקימה עליה את בריטניה וארה"ב שונאות הבולשביקים, שנלחמו שכם אחד עם בריה"מ. הסיבה שהיא הצליחה להחזיק מעמד היא כי ארה"ב נכנסה למלחמה רק בשנת 1943, במבצע "לפיד", שאז נתקלה לראשונה בצבא גרמני בתוניס. בריטניה הייתה בתחילת המלחמה נמר של נייר, ורק ב-1944 היא הייתה בעלת צבא של ממש. אם ארה"ב ובריטניה לא היו נלחמות בגרמניה, בריה"מ לבד הייתה כובשת את כל אירופה, ודגל הפטיש והמגל היה מתנופף מעל מגדל אייפל.
דרך אגב: טיל השיוט וי-1, והטיל הבליסטי וי-2, היו נשק טרור שבא להעניש את בריטניה על ההפצצות שלה על ערי גרמניה. לאחר מכן הוא נורה על בלגיה הכבושה. בלי ראש של נשק אב"כ, עוצמתו לעומת עצמת המפציצים הבריטיים והאמריקניים הייתה אפסית. הבריטים והאמריקנים לא ראו צורך להשקיע בנשק זה, היות והם בנו כח מפציצים שרק הלך והשתכלל, עם מטוסי קרב ארוכי טווח. לדעתי, בריטניה יכלה לנצח את גרמניה רק באמצעות הפצצה אוירית. זה כמובן נושא למאמר נפרד.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מרדכי ארגמן