אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האיגודים העסקיים של העצמאים


האיגודים העסקיים של העצמאים

האיגודים העסקיים של העצמאים

הממונה על ההגבלים העסקיים, במשרד הכלכלה, פועל בצדק להגברת התחרותיות ולצמצום הריכוזיות של הטייקונים והקונגלומרטים הענקיים במשק הישראלי. במקביל הוא מחיל דרישות לא פרופורציונאליות על "איגודים עסקיים" של "העוסקים"-העצמאים והעסקים הקטנים המואגדים בלה"ב, שהוא ארגון הגג של "האיגודים העסקיים".

 הממונה על ההגבלים העסקיים פוגע לכאורה ב"חופש העיסוק" עקב פגיעה בעקרון חופש "ההתאגדות המקצועית" של "העוסקים". זה פוגע לכאורה בפרק הזכויות החברתיות בהכרזת זכויות האדם של האו"ם מ-1948, שעליה חתומה גם מדינת ישראל.

הפגיעה נעשית באמצעות פרסום "גילוי דעת" ב-2014 של פרופ' דוד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, בעניין איגודים מקצועיים ופעולתם. דבר זה מייצר "נורמות ערכיות" בנושא שאומנם אינן בגדר חוק או דין מחייב, אך הן משנות מציאות באופן תהליכי, לכינון פחות חופש ולעיצוב דמוקרטיה של ארגוני "עוסקים" – בצביון "ממלכתי-אָתֶטִיסְטִי". כל זאת כתוצאה מפסיקות עתידיות של בתי המשפט שלכאורה יסתמכו על גילוי דעת זה. זה ייגרם כתוצאה משיקול דעת ופרשנות מרחיבה בפסיקות.

בכלכלת השוק הנאו-ליברלית-קפיטליסטית-גלובלית המודרנית קיימת ניגודיות מהותית מובנית ועמוקה בין ה"עסקים הגדולים" לעומת ה"עסקים קטנים". במודל כלכלי זה מתרבים העצמאים שהם "עוסקים" בפועל ובאופן מעשי במקום להיות שכירים. ה"עוסקים" הם קטגוריה "מחליפת עובדים שכירים". זה מתקיים במגזרי המשק הציבוריים-העסקיים והשלישיים. לאור זאת, יש לתפוס את ה"עוסקים" כזכאים להתארגנות מקצועית בקטגוריה חדשה של "עוסקים", שאינם עובדים שכירים. על קטגוריה זו לא חל בשלב זה מכלול "משפט העבודה".  העקרונות החוקתיים של "כבוד האדם וחרותו" ו"חופש העיסוק" המוטבעים בדמוקרטיה הישראלית – אמורים לתת לעצמאים את זכות ההתאגדות כ"עוסקים". כן יש להזכיר שגם בתי הדין לעבודה מחילים באופן הדרגתי על פרילנסרים זכויות עובדים חלקיות. כן מתבצע תהליך חקיקה שיגביר זכויות ל"עובדים עצמאיים".

צריך להבחין בשוֹני העקרוני והמהותי שבין ההחלה המוצדקת של דיני ההגבלים העסקיים בכלל, והחוק החדש לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות מ-2013 על עסקים גדולים ובינוניים מחד, לבין גילוי הדעת מ-2014 של הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין "איגודים עסקיים" ודרכי פעולתם, שכוללים עצמאים ועסקים קטנים מאידך גיסא. הדבר נובע מהשוני המהותי, העקרוני והמובנה בין קטגוריית העסקים הגדולים והבינוניים לבין קטגוריית "העסקים הקטנים והעצמאיים". לכן אין לערבב את המושגים. ערבוב הקטגוריות משחק לידי גישות הקפיטליזם הגלובלי כפי שצוין לעיל.

אין מאמר זה בא לתמוך בגישות "סוציאליסטיות" או "בולשביקיות", אלא בגישות "הדרך השלישית" בכלכלה ובחברה. גישת המאמר גורסת: עידוד הדמוקרטיה ההתאגדותית-הכלכלית בחברה האזרחית, זאת, בין אם מדובר ב"איגודים מקצועיים" של עובדים שכירים, ובין אם מדובר ב"איגודי עוסקים" ובין אם מדובר בקואופרציה אזרחית שיתופית לטובת: יצרנים, נותני השירותים וצרכנים. מודגש שהקואופרציה אינה סוציאליסטית בעליל ומקורה בעולם המערבי (ארה"ב, בריטניה ואיטליה).

צריך לציין שבלה"ב (לשכת העצמאים והעסקים הקטנים בישראל) מואגדים כ-46 "איגודים עסקיים" של "עוסקים" שכוללים, בין היתר: עו"ד, רו"ח, עיתונאים, רוקחים, מהנדסים ואדריכלים, מפיקי סרטים, יועצים ארגוניים, סוכני ביטוח וכנראה גם מתווכי נדל"ן, ועוד רבים אחרים. צריך להדגיש את ה"דואליות" שנוגעת להגדרת ה"עוסקים" שאינם שכירים. זאת, בהתייחס לדוגמא שלפיה "מורי הדרך התיירותיים", שהם עצמאים, מואגדים כיום בהסתדרות החדשה, ויש להם הסכם עבודה קיבוצי-כולל, לתשלום על בסיס "הדרכה יומית". זה מראה שעקרון ה"התאגדות" בהתייחס לתפיסת ההסתדרות החדשה, צריך לחול על "עובדים שכירים" ומאידך גיסא גם על "עוסקים". אלה הולכים ומתרבים בשל אילוצי המשקים והכלכלות הקפיטליסטיים הגלובליים. כל זאת עקב העדר חלופות תעסוקתיות כשכירים ועקב העובדה שה"מעסיקים" בפוטנציה רוצים להפחית עלויות העסקה על ידי אימוץ חלופת ה"עוסקים" במקום "העובדים".

צריך להדגיש שלה"ב הוא חלק מלשכת התאום של הארגונים הכלכליים, שבו חברות גם התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר. לשכת התאום פועלת כמייצגת מעסיקים ועסקים מול ההסתדרות החדשה ומשתפת איתה פעולה. זה בא לידי ביטוי לאחרונה בנושא שכר המינימום. במשולש יחסי העבודה הכולל: ממשלה-מעסיקים-התאגדות מקצועית עומדים ההסתדרות והמעסיקים מול הממשלה בעלת תפיסות שמרניות של קפיטליזם גלובלי קיצוני. ממשלה זו עדיין לא החילה על עובדיה את הסכם שכר המינימום בין המעסיקים להסתדרות.

העקרונות שקבע הממונה על ההגבלים העסקיים בגילוי הדעת שלו, שבו הוא מתייחס לאיגודים עסקיים ודרך פעולתם, לכאורה פוגעים בחופש הפעולה והתמרון הדמוקרטי של "האיגודים העסקיים". זה פוגע ביכולותיהם לסייע לחברים בהם, בשל המגבלות, ההתערבויות, האיסורים וצמצומי חופש הפעולה שקבע הממונה. מדובר בנקיטת עמדות ועקרונות על ידי הממונה, שהם לכאורה בעלי אופי ממלכתי. זה נעשה בסגנון ובגוון התערבותי, פוגעני, ולכאורה בולשביקי ואנטי-דמוקרטי. כל זאת בשל הפגיעה המשתמעת מתוכן גילוי הדעת בכל הנוגע ליכולות ה"עוסקים" להתמודד עם קשיי ההישרדות העסקית בשווקים. צריך לציין שהתנאים בשווקים הולכים ונעשים קשים יותר ויותר עקב היתרון היחסי העצום והמובְנה של העסקים הגדולים והבינוניים ושל הגופים הממשלתיים והציבוריים הגדולים. אלה יוצרים סוג של "קונגלומרטים דואפוליים: ציבוריים-עסקיים" השולטים בדומיננטיות בשווקים (צריך להזכיר את נוהלי דחיית ביצוע התשלומים, דבר שמקשה על תפקוד העצמאים והעסקים הקטנים. זה מתבטא בכך שמועדי התשלומים בפועל יכולים להיות: "שוטף + 30 ו/או 45 ו/או 60 ו/או 90 יום"). כל זה כתוצאה מיתרון הכוח היחסי של הארגונים החזקים והגדולים מול העוסקים הקטנים.

הממונה מתייחס בגילוי הדעת במגוון נושאים וביניהם: איסור מחירונים מנחים מטעם "האיגודים העסקיים" לחבריהם ה"עוסקים". קביעת איסור להקים ולהפעיל "חברות עסקיות" לפרסום ולשיווק משותף עבור חברי האיגודים העסקיים. איסור פרוייקטים משותפים של עוסקים בתחומים השונים באמצעות "הארגונים העסקיים" לצורך עידוד והגברת שיווק ומכירות וחשיפת מוצרים ושירותים לצרכנים. נקבע גם איסור ארגון וביצוע תערוכות, ירידים ומפגשי "עוסקים" וצרכנים על ידי איגודים עסקיים למען חבריהם. כן יש נסיון לפגוע ביכולות "האיגודים העסקיים" לייצג את חבריהם באופן מרוכז מול רשויות השלטון. בנוסף נכללים בגילוי הדעת דרישות פוגעניות, התערבותיות וחודרניות הקובעות את דרך ההתנהלות, ההפעלה והפעולה של "האיגודים העסקיים" של "העוסקים". זה כולל דרישות ניהול פרוטוקולים מדוייקים, מפורטים והרמטיים המשקפים באופן מוחלט את תוכן ישיבות ההנהלה שצריכות להתקיים לפי סדרי יום חד-משמעיים הקבועים ומתפרסמים מראש.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד סנדובסקי