אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אלפרד מהן – אבי האסטרטגיה הימית המודרנית


התמונה של תומר ריבל
אלפרד מהן – אבי האסטרטגיה הימית המודרנית

אלפרד מהן – אבי האסטרטגיה הימית המודרנית

אלפרד מהן ללא ספק נחשב לגדול האסטרטגים הימיים ולאחד מהוגי הדעות הצבאיים החשובים בהיסטוריה של לימודי המלחמה. ספרו מ-1890 "השפעתן של מעצמות ימיות על ההיסטוריה" מהווה את אחד מעמודי התווך של הלוחמה הימית עד עצם היום הזה למרות שהוא נכתב בתקופה שבה עדיין שייטו באוקיינוס ספינות קיטור, לפני עידן מנועי הדיזל והרבה לפני המצאת ההנעה באמצעות כוח גרעיני.

מהן פותח את ספרו בהסבר לגבי החשיבות של לימוד ההיסטוריה של הלוחמה הימית עבור אלו המעוניינים לנהל אסטרטגיה נכונה בהווה. נקודת המוצא שלו היא שאותם העקרונות והטקטיקות שבהם השתמשו הימאים לאורך ההיסטוריה רלוונטיות לימינו אנו. לימוד קפדני של אותם המהלכים שבהם נקטו לוחמי העבר במאתיים השנה האחרונות יקנה יתרון משמעותי בקרב הימי כיום. במהלך המאות הקודמות, אסטרטגיה ימית נהפכה לאומנות וציים זכו לניצחון לא רק הודות לאומץ ולכשירות של הימאיים אלא גם כתוצאה משימוש בעקרונות כמו ריכוז והפעלה מושכלת של עוצמה.

מטרתו העיקרית בספרו היא למעשה להדגים כיצד הפעלה יעילה של כוח ימי סייעה לאומות לההפך למעצמות בייחוד ברגעי משבר בהיסטוריה שלהן. כבר בהקדמה הוא מזכיר את האימפריה הרומאית כדוגמא בולטת לכך כשהוא מתאר כיצד הכוח הימי הרומאי שיחק תפקיד מפתח במלחמה הפונית השנייה בהכשלת מסע המלחמה של חניבעל באיטליה ובתבוסתה של קרתגו. המלחמה הפונית השנייה העסיקה היסטריונים רבים ב-2,000 השנים האחרונות, אך למעשה מהן הוא הראשון כמעט שמדגיש ביתר שאת את החשיבות הימית של המערכה והשפעתה על תוצאותיה.

הפרק הראשון בספר מוקדש לתיאור האלמנטים החשובים העומדים מאחורי מעצמה ימית. בין אלו הוא מונה מיקום גיאוגרפי, טופוגרפיה, וצפיפות האוכלוסיה. גם אלמנטים סוציולוגים ופוליטיים נכנסים לתמונה, למשל האופי והטמפרמנט של האזרחים וצורת המשטר. כדוגמא, מזכיר מהן את הסלידה שקיימת הייתה בקרב בני האצולה הצרפתית בימיו של לואי ה-14 מעיסוק בסחר ימי. למרות שלואי ה-14, תחת השפעתו של שר האוצר שלו, ז'אן-בטיסט קולבר, הוציא צו המאפשר לאנשי האצולה לעסוק בספנות ומסחר מבלי להסתכן באובדן תארי האצולה שברשותם, סחר ימי לא התפתח די הצורך בצרפת והיו לכך השלכות מרחיקות לכת על עתיד עוצמתה הימית.

הפרק השני והשלישי בספר מוקדשים למאבק הימי בין אנגליה להולנד במאה ה-17. המאבק הזה, לדעתו של מהן, הוא מהחשובים בהיסטוריה של הלוחמה הימית היות שזה אחד המקרים הבודדים שמעצמה ימית המקבילה בעוצמתה לאנגליה נאבקה עימה על שליטה בימים. שימוש נכון בטקטיקה ימית הביאה להישגים לצי ההולנדי בראשותו של האדמירל המבריק De Ruyter בעיקר בקרב Texel (1673) שבו הולנד הצליחה לבלום כוחות ימיים מושלבים של אנגליה וצרפת וכך ניצלה מפלישה.

ארבעת הפרקים לאחר מכן מוקדשים להיסטוריה הימית של אירופה עד לפרוץ המהפכה האמריקאית והם למעשה מהווים את ליבת הספר. כבר בסיומה של מלחמת הירושה הספרדית, אנגליה נהפכת למעצמה הימית המובילה. היא לא זכתה במעמד זה בקלות ולכל אורך המאה ה-17 היא ניהלה קרבות חוזרים ונשנים עם הולנד שלא בכולם היתה ידה על העליונה. אך משנת 1700 עד לפרוץ מלחמת העצמאות האמריקאית, אנגליה נהפכת לשולטת הבלעדית בימים ובאין לה מתחרים משמעותיים, הקרבות באותה תקופה אינם מעניינים במיוחד.

התמונה משתנה באיבם של הקרבות מול הקולוניות האמריקאיות. אנגליה פתאום מוצאת את עצמה בקונפליקט עם ספרד וצרפת כאשר האחרונה באופן עקבי עמלה על התעצמות ימית לכל אורך המאה שעברה. למרות שהמאזן הצבאי מצביע על שוויון בין הצדדים הלוחמים, בסופו של תהליך ידה של אנגליה על העליונה הודות לאסטרטגיה טובה יותר המתאפיינת בחתירה לאופנסיבה בכל מחיר והשמדת ציי האוייב (אסטרטגיה שלה קלאוזביץ מטיף כ-60 שנה מאוחר יותר בספרו "על המלחמה") מול אסטרטגיה דפנסיבית של הצרפתיים ורצון להימנע מניהול קרבות הכרעה.

את שני הפרקים הבאים מקדיש מהן למעלליהם של אדמירלים גדולים דוגמת George Brydges Rodney הבריטי ו- Pierre de Suffrenהצרפתי בעיקר בכל הקשור לקמפיין המוצלח שניהל נגד הצי הבריטי באוקיינוס ההודי.

עקרונות אסטרטגיים חשובים

מספר עקרונות, או לקחים, אסטרטגים צצים ועולים מקריאת ספרו של מהן שיש בהם חשיבות ללוחמה הימית בשנים שיבואו לאחר מכן. ראשית, מהן מצביע על חוסר התוחלת בניהול מערכה ימית המתבססת על שוד ימי והרס המסחר של היריב (privateering). או יותר נכון, הוא קובע שלא ניתן להגיע להכרעה בהתבסס באופן בלעדי על אסטרטגיה מהסוג הזה. עדיפות צריכה להינתן להריסתן של אוניות המערכה של היריב ולא לפגיעה בצי הסוחר שלו, למרות הנזקים האדירים שפגיעה כזאת סביר להניח שתגרום לכלכלתו ולכושר עמידתו.

את הלקח הזה גרמניה לא הצליחה להפנים בשתי מלחמות עולם עשרות שנים לאחר שספרו של מהן יצא לאור. בשתי המלחמות ביססה גרמניה את האסטרטגיה הימית שלה על לוחמת צוללות שתכליתה היתה להשמיד את אוניות הסוחר הבריטיות ולהרעיב את בריטניה. במלחמת העולם הראשונה, השתדלה גרמניה בכל כוחה להימנע מעימות ימי ישיר מול הצי הבריטי ופרט לקרב אחד (קרב יוטלנד ב-1916) השאירה את אוניות המערכה שלה בנמלים. במלחמת העולם השנייה, מרבית כוחה הימי של גרמניה התבסס על צוללות שתקפו שיירות סוחר בדרכן לאי הבריטי. אסטרטגיה זו נכשלה. בריטניה החזיקה מעמד. תוך שהיא מנצל את עוצמתו ונהנה מסיוע חומרי אמריקאי, פיתח הצי הבריטי דרכים להגן באפקטיביות הולכת וגוברת על אוניות הסוחר מול הצוללות הגרמניות.

שנית, תוך כדי ניתוח מצבה האסטרטגי של ארה"ב בתקופתו, מהן מדגיש את הצורך בבניית צי ימי לוחם חזק ובר קיימא כתנאי להישרדותה של מדינה ולהפיכתה למעצמה. הגנה פסיבית לא תהיה יעילה מול פלישה של צי זר. שייטת של אוניות קרב שמסוגלות להפליג ללב ים ולתקוף צי פולש כשהיא נהנית מקירבה יחסית לבסיסי האספקה שלה, תהיה מסוגלת לספק הגנה על 1,000 מייל של רצועת חוף יותר מכל מבצר שנבנה להגן על נמל. ארה"ב זקוקה לצי גדול שמכיל אוניות מערכה מהשורה הראשונה ובמספרים גדולים. יהיה זה טיפשי וקצר רואי לא לבנות צי שכזה. אין ספק שארה"ב הפנימה את עצותיו של מהן. ממלחמת העולם השנייה ואילך היא שוקדת על אחזקת הצי הימי הגדול בעולם המאפשר לה חופש פעולה בכל זירה ברחבי הגלובוס.

מבט חטוף על האסטרטגיה הימית העכשווית של סין יסייע להפנים את החשיבות הטמונה בטענותיו של מהן ואת הרלוונטיות שלהן להווה. סין מבינה כי עימות ימי קרוב לחופיה מול הצי האמריקאי בעתיד הנראה לעין הינו תרחיש בעל רמת סבירות גבוהה. בהיותה סובלת מנחיתות טכנולוגית וכמותית מול ארה"ב, היא שוקדת על פיתוח אמצעים שכל תחליתם היא הגבלת הגישה האמריקאית (access denial) לרצועה הימית סביבה. היא עושה זאת באמצעות פיתוח טילי שיוט וטילים בליסטיים מדויקים שנועדו לפגוע ולהרוס כמה שיותר כלי שייט אמריקאיים רחוק ככל האפשר מהחוף הסיני. במקביל היא מפתחת יכולות של לוחמה אלקטרונית ולוחמת סייבר (בכלללן פיתוח נשק אנטי לווייני) בכדי לנטרל את מערכות הפיקוד והשליטה האמריקאיות (C4ISR) ולקזז את העליונות הטכנולוגית שמהן נהנית ארה"ב. עם זאת, בבייג'ינג מבינים היטב שלא יהיה די בכך וסין שוקדת כיום על בניית צי ימי בעל יכולות מים עמוקים (blue water) שייגן על האינטרסים הגלובאליים שלה ויצעיד אותה קדימה לעבר מעמד של מעצמת על. על פי תחזיות אמריקאיות תהליך זה יגיע לידי הבשלה החל מ-2050.  

תגובות

משהו בהקשר אסטרטגיה ימית

תודה על הסקירה המעניינת בנושא זה מספר הערות:
1. אם כבר מזכירים אירועים היסטוריים ראוי לדעתי להזכיר את קרב סלמיס-ספטמבר 480 לפני הספירה קרב ימי
שחיסל את תקוות הפרסים לכבוש את יוון קרב שתוצאתו הייתה חלוקת העולם למערב ולמזרח וקרב אקטיום הקרב שבו הובס אנטוניוס בידי אוקטביאנוס- ספטמבר 31 לספירה- קרב שאחריו התאבדה קליאופטרה אקט שחתם את התקופה ההלניסטית
2 חסרה לי התייחסות למקרה הפוך :עוצמה ימית אדירה בידי סין (מאות 13 14) שהסינים השתמשו בה בצורה מאוד מוגבלת מה שיביא בהמשך למאות שנים רעות מאוד לעם הסיני(הסינים השמידו את הצי שלהם)
3 לוחמת הצוללות הגרמנית היית הלא רא למטרת הרעבת בריטניה- מלחמת העולם השנייה- אלא גם לעכב כמה שיותראת יכולתה של ארצות הברית לרכז צבא פלישה גדול באיים הבריטיים מול חופי צרפת
4 אניית המערכה ככלי ימי מרכזי הייתה תקפה עד סוף שנת 1940 מטוסים בריטיים המריאו מנושאת מטוסים וגרמו להרס גדול של הצי האיטלקי . מנקודה זאת החלה מהפך בתחום האסטרטגיה הימית כעבור שנה היפנים שהפנימו נושא זה תקפו בפרל הארבור חצי שנה מאוחר יותר נושאות מטוסים אמריקאיות בלמו לראשונה את הצונאמי היפני
5 ההתקפה היפנית בפרל הארבור הייתה מצד אחד הישג גדול מצד שני כשלון מוחץ הם בפגעו באוניות מערכה אמריקאיות אבל נושאות מטוסים אמריקאיות לא היו באותו זמן בתחום הנמל ועל כך עתידים בהמשך היפנים לשלם הרבה ובמזומן
6 כיום האסטרטגיה הימית היא סיפור שונה עוצמת הצי היא חלק ממיכלול הכולל צי חיל אויר וחלל מל'טים ועוד יסודות טכנולוגיים

תודה על התגובה

למען האמת חסרים התייחסויות להרבה דברים במאמר מעצם היותו מאמר בן 1,000 מילה שמתרכז במהן.
קרב סלמיס הוא באמת קרב חשוב מאד והוא מביא לידי ביטוי את הלקונה של האימפריה הפרסית בים בהיותהנ בעיקר כוח יבשתי.
הנקודה שהייה חשוב לי להעביר במאמר היא הרלוונטיות של דבריו של מהן לימנו אנו למרות שהם נכתבו לפני כ-120 שנה.

לגבי גרמניה ומלחמת הצוללות. אני חושב שלפחות במלחמת העולם הראשונה היתה כן כוונה להרעיב את בריטניה. הגרמנים לקחו הימור מסוכן . הם ידעו שהאמריקאים יכנסו למלחמה והתכוונו לחנוק את בריטניה ולגרום לצאת מהמלחמה עוד לפני שהאמריקאים ישלימו את תהליך המובליזציה. ולכן פתחו במלחמת צוללות בילתי מרוסנת שמשמעותה הבילתיח נמנעת היא כניסת ארה"ב למלחמה. ההימור נכשל ובריטניה החזיקה מעמד עד שהאמריקאים נכנסו למלחמה והיטו את הכף באופן ברור. אגב, אותו הימור היה לגרמנים ב-1914 ביבשה בתוכנית שליפן: להכניע את צרפת לפני שהרוסים ישלימו את המובליזציה שלהם. גם ההימור הזה נכשל . הרוסים גייסו כוחות והניעו אותם לחזית יותר מהר ממה שהגרמנים קיוו וכתוצאה מכך, נאלץ המטה הגרמני להקצות כוחות מהמערב למזרח - מה שהחליש את תוכנית שליפן וגרם בסוף לכשלונה.
במלחמת העולם השנייה, הייתה כן כוונה להרעיב את בריטניה ואפשר לרקאות את זה במאמץ המלחמתי של הגרמנים באוקיינוס האטלנטי ובכמות הטונאז' שטובעה

אני מסכים איתך שהיום האסטרטגיה הימית היא שילוב של כוחות מסוגים שונים שכוללים כוחות אוויר וטכנולוגיה. אבל העקרון נשאר: מעצמה זקוקה לצי גדול כדי לאפשר לה נגישות גלובאלית - שזה מה שהתכוון אליו מהן.
אני חושב שאוניית הקרב עדיין רלוונטית אם בתור פלטפורמת טילים בסגנון ספינות האיג'יס האמריקאיות.

מה שכן השתנה זה הדגש על מלחמת התמרון. המלחמות היום פחות שמות דגש על תמרון נוסח קלאוזיביץ ( מלחמות דור שלישי) ויותר על עוצמת אש.
מה שעוד ישתנה זה הטכנולוגיה העתידית שתביא ליכולת להפעיל אש מדויקת ועוצמתית מרחוק ותהפוך את הנוכחות הימית קרוב לנקודת החיכוך למיותרת. כבר היום האמריקאים עובדים על global positioning strike capabilities שמתבסס על טילים בליסטיים מדוייקים שמסוגלים לפגוע במטרות נעות (נשמע מד"ב בהתייחס למכניקה של טילים בליסטיים)

ראוי לעשות השוואה

ראוי להשוות את מהן למקינדר. אלו 2 גישוץ מנוגדות, האחת ימית והשנייה יבשתית. הגישות המנוגדות הללו באות לידי ביטוי מובהק במלחמה הקרה שבה יש לנו כוח יבשתי במהותו (ברית המועצות) מול כוח בעל אוריינטציה ימית (ארה"ב)

מבצע צוק עב''מ של איתן

האמת על מבצע ''צוק איתן''. מבצע צוק איתן הוא בעצם מבצע אימונים בין החמאס-ישראל-אל קאעידה-המורדים הסורים לבין העב''מ. ראשית יש לציין שהחמאס בעצמו ביקש מישראל להפציץ את עזה משום שהחמאס רוצה להשתלט על סוריה. הדבר המוזר ביותר שהחמאס עשה זה שהחמאס בכבודו ובעצמו מפציץ את עזה וגרם למותה של ילדה בת 3 תושבת עזה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4534157,00.html יש עוד תמונות שבו החמאס גורם להרס רב על מוסדות עזה החיוניים http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4539008,00.html ראש הממשלה בנימין מנתניהו מסייע עד אין ספור לארגון הטרור אל קאעידה http://www.globalresearch.ca/israeli-military-supports-al-qaeda-tel-avivs-dirty-role-playing-in-the-syrian-crisis/5371624 ראו עוד http://www.globalresearch.ca/israeli-military-support-to-syria-al-qaeda-terrorists-operating-out-of-the-golan-hights/5369619 יש לציין שלא רק ארגון הטרור הליכוד-אל קאעידה מסייעה למורדים הסורים, אלא גם החמאס תומך בעמדותיהם של המורדים http://www.nytimes.com/2012/02/25/world/middleeast/hamas-leader-supports-syrian-opposition.html?_r=1& החמאס לא רק עוזר למורדים, אלא גם מסייעה להם באימונים http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4364337,00.html ראו עוד http://www.jpost.com/Middle-East/Hamas-reportedly-training-Syrian-rebels-in-Damascus-308795 החמאס גם שולח את אנשיו להילחם לצד המורדים הסורים http://www.jpost.com/Middle-East/Increase-in-Gazans-joining-rebel-forces-in-Syria אני חייב לציין שבשביל ישראל אין שום בעיה לירות טילים מעזה על אשקלון\זיקים\שדרות כמו שישראל כבר ירתה טיל על נהריה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3797128,00.html השואה היא המצאה ישראלית של המאה העשרים בכדי להרוס את גרמניה. בכל טקסי השואה מסיתים בשקרים הציונים את גרמניה, החמאס שהוא ארגון ציוני לכל דבר שורף בפשעו את דגל גרמניה http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3210742,00.html יש לציין שבזמן שראש החמאס, חאלד משעל חשש שאת כסאו יתפוס מחמוד אל מבחוח אז הוא ביקש מהמוסד לחסל את מחמוד אל מבחוח http://news.walla.co.il/?w=/13/1646593 צריך לציין שירשראל לא רק יסדה את ארגון החמאס אלה גם ממנה אותו. דיווח: ''ישראל ניסתה לפתור את בעיית הלבנונים דרך כוח צבאי ויצרה את ארגון החזבאללה, ניסתה לפתור את בעיית פלסטינים דרך כוח צבאי ויצרה את ארגון החמאס'' http://www.haaretz.com/blogs/strenger-than-fiction/israel-has-only-one-option-when-it-comes-to-iran-1.361290 ארגון החמאס הוא תוצר מבית היוצר של המוסד http://www.globalresearch.ca/articles/ZER403A.html ארגון החמאס הוא במידה רבה תוצר ישראלי http://www.globalresearch.ca/israel-s-hamas/1817 איך ישראל עזרה להוליד את החמאס? איך ישראל עזרה להוליד את החמאס http://online.wsj.com/news/articles/SB123275572295011847?mg=reno64-wsj&url=http%3A%2F%2Fonline.wsj.com%2Farticle%2FSB123275572295011847.html החמאס קיבל תמיכה ולמען האמת נוצר בזכות ישראל https://www.youtube.com/watch?v=NOKQBhQ20ao ישראל לא רק יצרה את ארגון החמאס אלה גם ממנה אותו בסכום של כרבע מיליון שקל לחודש http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3212923,00.html ראו עוד http://www.haaretz.co.il/misc/1.1081556 http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000059554 ראו עוד http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/045/276.html ישראל אולם לא ממנת את החזבאללה אבל ארגון החזבאללה כן ממן את ישראל בסכום של כמיליוני דולרים. ראו אין ספור דיווחים על הכתבה במעריב, ידיעות אחרונות, חדשות ערוץ 2 וחדשות ערוץ 10 https://www.google.co.il/?gfe_rd=cr&ei=j1rGU5TmK4KJ8Qe3i4HwDw&gws_rd=ssl#q=%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8+%D7%91%D7%97%D7%99%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94+%D7%A2%D7%A8%D7%A7+%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99 אלחנן טנבאום לא נחטף כלל וכלל על ידי ארגון הציוני, החזבאללה, אלא ביים את חטיפתו בכדי לתת לחזבאללה אינפורמציה בטחונית אמריקאית של ג'ונתן פולרד, טננבאום גם נתן אינפורמציה ביטחונית של אוסרליה של בן זיגייר ובתמורה למידע של פולרד זיגייר שילם ארגון החזבאללה המון כסף לממשלת ישראל, צריך לזכור שבזמן שחאלד משעל פחד שאת כסאו יתפוס מחמוד אל מבחוח ולכן ביקש מהמוסד שיחסלו את אל מבחוח ( http://news.walla.co.il/?w=/13/1646593) אז גם סוכן המוסד שעובד גם בחזבאללה זייף דרכונים לאנשי המוסד, ששמו הוא קייס עובייד http://forums.nana10.co.il/Article/?ArticleID=110157 ראו עוד איך זייף סוכן המוסד שבחזבאללה עובייד דרכונים http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000561325 יש לציין שגם סוכן המוסד חסן נסראללה ממש לא מתבייש לומר: "טננבאום התפתה להיכנס מרצונו ללבנון במטרה לחדור לתוך חיזבאללה; הפירסומים בישראל על חטיפתו בחו"ל - אגדות". דיווח: טננבאום שיקר (לבריטניה, ארה''ב, גרמניה וצרפת) בנוגע לנסיבות הגעתו לביירות http://www.news1.co.il/archive/001-D-40565-00.html?tag=22-41-15 ררררווווחחחח

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת תומר ריבל