אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

העולם המופלא של אלברט קהאן


הארכיון של הפלנטה   -   העולם המופלא של אלברט קהאן, 1908 – 1931

הארכיון של הפלנטה - העולם המופלא של אלברט קהאן, 1908 – 1931

הארכיון של הפלנטה   -   העולם המופלא של אלברט קהאן, 1908 – 1931

בספטמבר 2014 , נכנסתי למוזיאון "מרטין גרופיוס באו" בברלין,  שהוא מוזיאון הנוהג להציג תערוכות ממוקדות נושא, גדולות ומושקעות. שם התערוכה שהוצגה באותה עת היה: "1914, עולם בצבע, צילום לפני המלחמה". סברתי שזו תהיה תערוכה טכנית מדי עבורי, אבל הקביעה בתקציר, כי היה צילום בצבע עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, היא שגרמה לי להסתקרן ולהיכנס לתערוכה. רק לפני שנים מועטות, הביאה הטלביזיה הישראלית בתכנית "רואים עולם" כתבה, ובה סרט בצבע, בו נראה היטלר משתעשע עם אורחיו וכלבו על מרפסת ביתו בעת מלחמת העולם השניה. הסרטון הזה לווה בהסבר שלראשונה אנו עדים לסרטים בצבע כבר בעת מלחמת העולם השניה, והגרמנים הם, כביכול, הראשונים בתחום זה. וכאן, במוזיאון, נאמר כי כבר היו צילומים בצבע כ-30 שנה קודם למלחמת העולם השניה, אפילו לפני המלחמה הראשונה.

בחדר צדדי לפני הכניסה לחללי התצוגות הוקרן סרט תיעודי שכותרתו: "הארכיון של הפלנטה - העולם המופלא של אלברט קהאן". התיישבתי לצפות בסרט על חיי האיש ומפעליו שקודם לכן לא שמעתי עליהם דבר. בתום שעה ורבע של סרט, נכנסתי נרעשת ונרגשת אל אולמות התערוכה כשאני לא מפסיקה לתמוה כיצד לא שמעתי עליו עד כה ואיך לא ידעתי, במיוחד על "ארכיון הפלנטה" שלו. מאז, התחלתי, ועדיין ממשיכה להתחקות אחריו ורוצה לשתף בידוע לי על האדם המיוחד הזה והאוצר שהותיר אחריו לעולם.

מיהו אלברט קהאן?

כאינטרנציונליסט ופציפיסט קנאי, השתוקק קהאן למצוא דרכים המונעות קונפליקטים בין מדינות. במשך שנים רבות הוא קיים מדי שבוע פגישות באחוזתו האלגנטית בבולון- בילנקור ליד פריס, שבהן האליטה הכלכלית, עסקית תרבותית ואקדמית של אירופה, היתה מתאספת לדון בענייני השעה הבינלאומית. הוא היה משוכנע בחשיבות הפצת ידע, נכון יותר: הוא האמין וקיווה שככל שנדע להעריך את השונות התרבותית שבעולמנו, נשכיל למנוע את אימת המלחמה.

הוא נולד ב-1860, כאברהם קהאן, גדל בעיר מרמוטייר באלזס שבמזרח צרפת. לאביו היה משק בעלי חיים. שנותיו הראשונות עברו עליו ברוגע. כל זה התהפך ב-1871, כשחווה בגיל אחד-עשר את מלחמת צרפת נגד גרמניה ואת סיפוח אלזס לגרמניה. בן לילה הפך הילד אברהם דובר הצרפתית, לנתין הקיסר הגרמני. בגיל 16 החליט לעזוב לבדו את אלזס,לוותר על אזרחותו הגרמנית ולהיות שוב אזרח צרפתי, בפריז. שם החליף את שמו הפרטי מאברהם לאלברט, אך השאיר את שם משפחתו והחל לעבוד כשוליה בבנק ששייך היה לידיד המשפחה. אלברט היה ביישן, טיפוס מתבודד, מתנזר, ולמרות זאת בנה עצמו כמבריק, שאפתן ומוכשר. זמן קצר אחרי הגיעו לפריס הוא נרשם ללמודי תואר וכחלק מהלמודים למד אצל הפילוסוף הצעיר המבריק אנרי ברגסון שהיתה לו השפעה אינטלקטואלית עצומה עליו, והם היו חברי נפש מאז ימי לימודיו ועד מותם.

כשהוא בן 20,ב-1880, הצליח לשכנע את מעסיקיו למנות אותו כמתווך בסדרת עסקאות עם דרום אפריקה הכוללות השקעות במכרות היהלומים והזהב. יוזמה מסוכנת זו הוכחה כמשתלמת בצורה יוצאת דופן לו ולמעסקיו. בגיל 35 הוא כבר היה מיליונר, רכש אחוזה בעלת 10 אקרים בבולון, בשכנות לנדיב הידוע, אדמונד דה רוטשילד, והפך לאחד מעשירי אירופה. אבל קהאן בעל האמצעים, היה אדם עם שליחותשתרם מהונו למטרות פילנתרופיות כבר ב-1898. בשנה זו הוא יסד קרן מלגות למימון מסעות לאקדמאים צעירים. הוא האמין כי אם יאפשרו למורים לחוות את התרבויות השונות בעולם, זה יעזור להם לעצב את מוחות תלמידיהם הצעירים בעתיד. קהאן נתן לאנשים רבים מצרפת, ארה"ב, בריטניה, גרמניה ויפן, את ההזדמנות לנסוע בעולם לתקופות ממושכות של עד כשנתיים ולהרחיב את אופקיהם. כאשר שמע על המצאת האוטוכרום (autochrome)1, של האחים לומייר (Auguste and Louis Lumière)2, שלראשונה מאפשר צילומי צבע במצלמה ניידת, הוא האמין שעומד לשימושו עוד כלי חינוכי שיכול לקדם את רעיונותיו הפציפיסטיים לשלום עולמי.  הוא רכש ציוד צילום אוטוכרום בקיץ 1908, שלח את נהגו הפרטי ללמוד לצלם במכשיר החדש, ולאחר מכן, לקח אותו אתו למסע צילומים ראשון בן חודשיים. הצילומים הראשונים צולמו אם כן על ידי נהגו ושותפו למסע אלפרד דוטרטה. מנסיעתם זו סביב העולם ב-1908, שהביאה אותם כתחנה ראשונה לארה"ב, ואחר כך לקנדה ומשם ליפן וסין, נותרו יחסית רק מעט מהצילומים, אך אלה נודעים כצילומי הצבע האמיתיים המוקדמים ביותר בכל אותן ארצות.

במהלך 22 השנים הבאות השתמש קהאן בהונו האישי כדי לגייס צלמים מקצועיים, לציידם בלוחות אוטוכרום, וקופסאות פילמים ולשלוח אותם לקצווי תבל. במסעות אלה תיעדו צלמיו חוויות חיים, מנהגים תרבותיים ופולחני דת של אלפי אנשים רגילים בכל רחבי הגלובוס.

מהו "ארכיון הפלנטה"?

"ארכיון הפלנטה" הוא מהניסיונות היותר אוטופיים של המאה ה-20, שניסה "לתפוס" ולהכיל עולם שעמד על הסף בין המסורתי למודרני, המקומי והגלובלי וממומן כולו על ידי איש אחד. האיש הזה יצר ארכיון צילומים וסרטים המוקדש לתיעוד השונות בחיי היום יום מסביב לפלנטה. זה היה ארכיון פרטי, הבנוי מצילומים וסרטים דוקומנטריים, שפנה אל מלומדים בתחומם ולא נועד לצריכה ציבורית3.

הארכיון פעל מ-1908 עד 1931. במהלך שני עשורים העסיק קהאן 11 צלמים עצמאיים מקצועיים, כמו גם ביולוג וגיאוגרף הומנישהיו חוקרים בעלי שם באוניברסיטאות פאריס, וזאת, כדי לתעד חיים ושונות במובן החברתי, פילוסופי וביולוגי של המושג. צלמיו וחוקריו אספו חומר אתנו-גיאוגרפי חזותי המכיל 72,000 צילומי אוטוכרום צבעוניים, שהם האוסף הגדול מסוגו בעולם, 4000 צילומי סטילס בשחור-לבן וכ-120 שעות סרטים אילמים של 35 מ"מ בשחור-לבן, בתוספת לסרטים צבעוניים3,4

חצי מאה לפני שהמושג הומצא, היה קהאן מודע לחלוטין לפוטנציאל ההרס של מה שאנו מכנים היום "גלובליזציה". לפחות חלק מכוונותיו היה לתעד את הייחודיות של התרבות העולמית הפגיעה, רגע לפני היעלמותה לעד. רבות מהתמונות שצולמו באסיה לוכדות עולם הולך ונעלם, כשתרבויות ומסורות נמחקו באכזריות תחת השפעה אירופאית. שכן, אורחות חיים, שפות, טקסים דתיים ומוסכמות לבוש, באפריקה, במזרח התיכון ואסיה, נעלמו תחת הכיבוש המערבי הקולוניאלי.   

לעתים קרובות ביקרו הצלמים של קהאן בארצות השונות בצמתים גורליים בהיסטוריה המודרנית שלהם. באירופה הם היו עדים למלחמות שיצרו מדינות חדשות בבלקן. הם היו לצד החיילים הצרפתים אשר לחמו במלחמת העולם הראשונה. זו המלחמה הראשונה שתועדה בצילומים בצבע.

במהלך שנות העשרים, צילמו הצלמים אירועים באסיה ובמזרח התיכון המנציחים את המעבר להגדרה עצמית. הם צילמו, לדוגמא, את בלפור נואם בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית על הר הצופים5. מתוך מניעיו כפציפיסט, שלח קהאן את צלמיו לעקוב ולתעד דיונים במוסד חבר הלאומים מראשיתו.

מפעלי חיים נוספים של אלברט קהאן

"ארכיון הפלנטה", יש לומר, הוא  אחד מיצירותיו הגדולות של קהאן. יצירה גדולה נוספת, המתייחסת לשונות הביולוגית על פני הגלובוס, הם הגנים שסביב אחוזתו. הוא יצר גני נושא בינלאומיים, בהם גן צרפתי, גן אנגלי, גן מחטניים, גן ורדים, גן עם צמחים שימושיים, וגולת הכותרת, גן יפני הנודע ביופיו ונחשב עד היום לאחד הגנים היפניים היפים ביותר מחוץ ליפן6. באמצעות הגנים ניסה קהאן להפגיש נופי עולם שונים. הגנים כמו גם הסרטים הינם פרגמנטריים, לא ערוכים, אבל מציגים את השונות החברתית תרבותית אנושית וביולוגית בתבל כפי שראה זאת קהאן.

פן ייחודי נוסף בפעלו של קהאן, הוא רתימת טכנולוגית הצילום לשירות המדע. הוא הקים מעבדת צילום ביולוגית וגייס צוות ביולוגים שעסקו בצילום סרטים המתעדים התפתחות צמחים, והתפתחות יצורים מיקרוסקופים באמצעות מלצמת קולנוע מורכבת על מיקרוסקופ.   

במקביל לכל המפעלים הללו קהאן פיתח יחסי עבודה קרובים עם הצמרת הפיננסית והשלטונית ביפן. כהוקרה על פעולות התיווך הכלכלי שלו בין יפן לאירופה על סף המאה העשרים הוא התקבל עשור לאחר מכן בביתם של אנשי המדינה והכלכלה החשובים ביותר של יפן. המפגשים עם הצמרת השלטונית היפנית הונצחו אף הם במצלמת התיעוד שלו.

אחרית דבר

הארכיון ששכן באחוזה של קהאן, והגנים הבינלאומיים שנבנו סביבה עם צמחיה שהובאה מכל קצווי תבל, היו ידועים במידה מסויימת, אך התיעוד והסרטים, היו עד לאחרונה ידועים רק למומחים בתחום הסרטים. הם חמקו אפילו מתשומת לב אקדמית. כך או כך, אין עוררין על כך שיצירת "ארכיון הפלנטה" הוא מפעל שאפתני יוצא דופן. הוא ניהל את הפרוייקט הזה 22 שנה ללא חת ובהוצאות עתק.

קהאן בוודאי צפה שיהיו לו האמצעים להמשיך ולקיים את מפעל חייו זה, אבל אירועים גלובליים גדעו באחת את תכניותיו. בתחילת 1929 הוא היה יושב ראש אימפריה כספית בעלת עוצמה וחוסן מעוררי קנאה. הוא היה איש עסקים מכובד, נודע בכשרונו ויכולות התיווך שלו בהלוואות בין ממשלות, הוא היה בעל בנק משל עצמו. אבל נפילת המניות בוול סטריט והמשבר הכלכלי העולמי בעקבותיו הביאה בסוף 1929 את אחד הבנקאים המצליחים ביותר באירופה אל סף העוני. למרות המצב, הוא סרב לנטוש את פרוייקט הארכיון שלו והמשימה נמשכה באופן מצומצם יותר עד מחצית 1930, אז פשט את הרגל והיה חייב למכור את אחוזתו שבבולון. האחוזה נרכשה על ידי השלטונות המקומיים שהיו אדיבים דיים להרשות לקהאן לגור במקום שבו יצר בלמעלה מ-4 עשורים. איש זה, שבילדותו חווה תקיפה גרמנית על מולדתו אלזס, בבגרותו את מלחמת העולם הראשונה, ובזקנתו כיבוש עירו פריס בידי הנאצים, מת בשנתו בגיל 80, בנובמבר 1940 ונחסך ממנו להישלח למוות במחנות ריכוז.

כיום, מוזיאון אלברט קהאן כולל את ביתו של הבנקאי, את הגנים סביב ביתו, כמו גם חלל תצוגה של תצלומים וסרטים, כשצוות של 60 מומחים עובד במקום, והוא פתוח לקהל בכל ימות השנה.

האיש החשאי כל כך אלברט קהאן, שלא הקים משפחה, שצילם בכל העולם וסירב בעצמו להצטלם, מופיע בעל כורחו רק ב-10 תצלומים. ובכל זאת זכה למקום משמעותי בהיסטוריה של הצילום הצבעוני כמו גם בהיסטוריה של ראשית הקולנוע7.

מאת רבקה שטייניץ, אוצרת ומתעדת, rivka.steinitz@gmail.com

מקורות

home.bway.net/jscruggs/auto.html#was

nationalmediamuseum.org.uk/nmem/autochrome/Technical_Details.asp

Okuefuna David (2008) The Wonderful World of Albert Kahn. Colour Photographs from a Lost Age. BBC Books. C&C Offset Printing Co., China. ISBN 978 1 84607 458 5

albert-kahn.hauts-de-seine.net/english/

digital.films.com/play/4H99DC

soundlandscapes.wordpress.com/2013/06/02/albert-kahn-musee-et-jardin/

Amad Paula (2010) Counter-Archive. Film, the Everyday, and Albert Kahn’s Archives de la Planète. Columbia University Press, New York. ISBN 978 0 231 50907 7.

 

תגיות: 

תגובות

מעניין מאוד

לא הכרתי
נושא מרתק

באמת מאמר מרתק על איש מרתק, תודה ששיתפת

גם אני לא הכרתי למרות שנוסעת לפריז לעתים תכופות

רק תיקון קטן שבקטנים, ביינקור ולא בילנקור

התמונה של אביגיל אגלרוב

תודה.

חלוץ הצילום בצבע. מאמר נפלא.

יש טקסט אחר

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שטייניץ