אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מחשבות על אגנוסטיקה


התמונה של אביגיל אגלרוב
פול קלי, מוות ואש.

פול קלי, מוות ואש.

מיהו אגנוסטיקן?

אגנוסטי הינו אחד שסבור שזה בלתי אפשרי לדעת את האמת בנוגע לשאלות כגון אלוהות וחיי העולם הבא, כפי שתוהים מאמינים המשתייכים לדתות שונות, או לחילופין, אם אין זה בלתי אפשרי, זה לפחות בלתי אפשרי בתקופה הנוכחית.

אדם אתיאיסט מחזיק בדעה לפיה לא קיימת אפשרות לדעת אם יש או אין אלוהים. אדם דתי גורס כי ניתן לדעת שיש אלוהים. אגנוסטי משהה את השיפוט וסבור כי אין עילה מספקת לחיוב או לשלילה. במקביל, אגנוסטיקן עשוי להחזיק בדעה לפיה קיומו של אלוהים, גם אם אינו בלתי אפשרי, הוא מאוד לא סביר. במקרה כזה, הוא אינו רחוק מאתיאיזם.

הסמכות "האלוהית" אותה מקבל אגנוסטיקן כמדריך להתנהגות. אגנוסטיקן אינו מקבל כל "סמכות", במובן שבו אנשים דתיים תופסים סמכות. הוא גורס כי אדם צריך לחשוב על שאלות אחרות הקשורות להתנהגותו. הוא בוחר לעצמו את האנשים אותם הוא שוקל כחכמים, כדי להרוויח מחוכמתם, אך, יתייחס לדבריהם כבלתי ניתנים לערעור. הוא סבור כי מה שאנשים תופסים כ"חוק של אלוהים" משתנה מעת לעת.

תפיסת הטוב, הרע והחטא על פי האגנוסטיקן. אגנוסטי אינו חושב במונחים של טוב ורע, כפי שעושים אנשים דתיים. הוא נגד רדיפות. באשר ל"חטא" הוא סבור כי זהו רעיון שאינו שימושי. הוא מודה כי סוגי התנהגות מסוימים אינם רצויים, אך הוא טוען שהעונש לגביהם צריך לשמש רק כהתרעה לעבריינים, וכי הרשעים אינם צריכים לסבול על מנת להיענש כראוי.

אופן התנהלות האגנוסטיקן

במובן מסוים, כולם עושים מה שהם רוצים. נניח, למשל, שאתה שונא מישהו עד כדי כך שהיית רוצה לרצוח אותו. למה אינך עושה זאת? תוכל להשיב: "מכיוון שהדת אומרת לי שרצח הוא חטא". אך כעובדה סטטיסטית, אגנוסטים אינם נוטים יותר לרצוח בהשוואה לאנשים אחרים, למעשה, ואף לא פחות מכך.

יש להם את אותם מניעים להימנעות מרצח כפי שיש לאנשים אחרים. אלא שרוב האנשים אינם רוצחים בשל הפחד מעונש. בתקופת הבהלה לזהב, אנשים שונים ביצעו פשעים, גם אם בנסיבות רגילות נחשבו לשומרי חוק.

לא קיים עונש משפטי בלבד, יש את חוסר הנוחות של החרדה מפניו, והבדידות בידיעה של אדם שחייב לעטות על פניו מסיכה גם בפני הקרובים ביותר אליו. ויש אף את מה שניתן לכנות "מצפון", לפיו אם אי פעם אדם שקל רצח, או ביצע אותו, הוא חי עם אימת הזיכרון הנורא של רגעיו האחרונים של הקורבן או גופתו חסרת החיים, כל זה נכון, בהתאם לחיים בקהילת שומרי חוק.

כל אדם נוטה לעשות כרצונו, אך אף אדם אינו טיפש עד כדי כך שייכנע לכל דחף. מה שמחזיק אגנוסטיקן הוא הרצון לבדוק תמיד אם קיימת אפשרות אחרת. המשאלות האנטי חברתיות של אדם עשויות להיות מרוסנות על ידי הרצון לרצות את אלוהים, אך הן עשויות להיות מרוסנות אף על ידי הרצון לרצות את חבריו, או לזכות בכבוד מבני קהילתו, או להיות מסוגל לתפוס את עצמו ללא גועל. אגנוסטיקן סבור שאין די במושגים המופשטים של מוסר כדי ללכת בדרך הישר.

התייחסות האגנוסטיקן לתנ"ך. אגנוסטי מתייחס לתנ"ך בדיוק כפי שאנשי דת נאורים מתייחסים אליו. הוא אינו סבור כי הוא נוצר בהשראה אלוהית, אלא שההיסטוריה המוקדמת שלו אגדית. הוא סבור שההוראה המוסרית של התנ"ך טובה לעיתים, אך לעיתים היא רעה מאוד. לדוגמה: שמואל ציווה על שאול לצאת למלחמה, ולהרוג לא רק כל איש, אישה וילד של האויב, אלא אף את כל הצאן והבקר. שאול, לעומת זאת, הניח לצאן ולבקר לחיות, ועל כך נאמר לנו לגנותו.

תפיסת האגנוסטי את הנשמה. לשאלה זו אין משמעות מדויקת אלא אם כן אנו מקבלים את הגדרת המילה "נשמה", כשהכוונה היא פחות או יותר למשהו שאינו חומרי הנמשך לאורך כל חיי האדם, ואף לאחר מכן, למי שמאמין בחיי נצח, בכל זמן בעתיד. אגנוסטים רבים די מפקפקים בהתקיימות הנפש בגוף, אלא שזהו סיפור ארוך שעוסק במטפיסיקה מורכבת. רוח וחומר כאחד, מבחינת האגנוסטיקן, הם רק סמלים נוחים לשיחה, ולא דברים שקיימים בפועל.

כאן ועכשיו לעומת גן עדן או גיהינום

השאלה אם אנשים שורדים מוות היא שאלה שלגביה הראיות אפשריות, כפי שהוכח על ידי מחקרים רבים. אגנוסטי, כאמור, אינו חושב על הישרדות במובן זה, אלא אם כן הוא סבור כי קיימות ראיות מוצקות להחזקה באמונה כזו או אחרת. בדרך כלל הוא סבור כי קיימת סיבה טובה להאמין שאנשים שורדים את המוות, אך הוא פתוח לשכנוע אם יסופקו לו ראיות אחרות.

גן עדן וגיהינום הם עניין אחר. אמונה בגיהינום כרוכה באמונה לפי הענישה הנקמנית בעקבות חטא היא דבר טוב, המהווה השפעה של הרתעה, ואגנוסטי מאמין כי יש להעניש רק במידת הרתעה. באשר לגן עדן, רוב האגנוסטים אינם סבורים כי קיימות ראיות לקיומו, ולכן אינם מאמינים בו.

פחד מפני שיפוט אלוהי את חסרי האמונה. אגנוסטי אינו פוחד מהענשה אלוהית לגבי חוסר אמונה, כפי שאינו פוחד מהענשת אלים כגון זאוס, יופיטר וברהמה, ואינו מחזיק באמונה המושתתת על נקיפות מצפון. הוא סבור כי חלק משמעותי מאוד של המין האנושי אינו מאמין באלוהים, אך אנשים טוענים שהוא קיים רק מתוך פחד. אגנוסטי סבור שזה מאוד בלתי סביר, שאם אלוהים אכן היה קיים, הוא היה יהיר עד לרמת עלבון מאלו שמטילים ספק בקיומו.

היופי וההרמוניה של הטבע לתפיסת האגנוסטיקן. אגנוסטיקן אינו תופס "יופי" ו"הרמוניה" בקיום אחד. מבחינתו, כל ממלכת החי, הפועלת על פי חוקי טרף אכזריים, אינה מעידה על יופי או הרמוניה, ודאי שלא מבחינת החיות הנטרפות זו על ידי זו. הוא סבור כי שאלת יופי הטבע עוסקת ביופי השמים זרועי הכוכבים, אך מציע לזכור כי מידי פעם כוכב עלול להתפוצץ ולהמיט אסון על היקום. כך או אחרת, יופי, מבחינתו, הוא סובייקטיבי וקיים בעיני המתבונן בלבד.

נטישת עקרונות דתיים כשזה מגיע לתשוקות בסיסיות אכזריות

קיומן של תשוקות אכזריות אינו מוטל בספק, אך אגנוסטיקן אינו מוצא ראיות בהיסטוריה להתנגדות הדת לתשוקות אלו. להיפך, היא קידשה אותן ואפשרה לאנשים לעסוק בהן ללא חרטה. רדיפות אכזריות בעקבות דת היו בכל מקום.

מה שנראה כמצדיק את הרדיפה הוא אמונה דוגמטית, וכך התעוררה דת דוגמטית חדשה, כלומר, קומוניזם, שאגנוסטיקן מתנגד לה בדיוק כפי שהוא מתנגד למערכות דתיות אחרות. אופי רדיפת הקומוניזם כיום זהה בדיוק לאופי רדיפת הנצרות לפני מאות שנים.

לכן, כשהנצרות הפכה לנרדפת פחות, נבע הדבר בעיקר מעבודת אנשים בעלי מחשבה חופשית שגרמו לדוגמטיקונים להיות פחות דוגמטיים, אחרת העולם היה סבור כי עדיין נכון, גם היום, לשרוף ספרים על המוקד. אגנוסטיקן סבור כי כל אדם שיסקור את ההיסטוריה של מאות השנים האחרונות באופן חסר פניות, יגיע למסקנה לפיה הדת גרמה ליותר סבל מאשר הובילה למניעת סבל.

אמונה חופשית מהחוק הרוחני והמוסרי

אף אדם הגיוני, כולל אגנוסטי, אינו מאמין בגלל סיבה מסוימת בלבד. סיבה עוסקת בהיבטים עובדתיים, שנצפו, ושניתן להסיק מהם מסקנות. השאלה אם קיימים חיים בעתיד והשאלה לגבי עובדת קיומו של אלוהים, מבחינת אגנוסטיקן, צריכות להיחקר בדיוק כפי שצריכה להיחקר השאלה "האם יהיה ליקוי ירח מחר?" אך עניינים עובדתיים לבדם אינם מספיקים על מנת לקבוע פעולות. צריך משהוא שהוא מעבר לסיבה.

אגנוסטי ימצא את המטרות הנמצאות בליבו שלו ולא יפעל על פי פיקוד חיצוני. לדוגמה, נניח שאדם רוצה לנסוע ברכבת מעיר לעיר, סביר להניח שישתמש בלוח זמני חברת הרכבות כדי לגלות את מועדי יציאת הרכבת, וגם אדם עם ניצוץ תובנה או אינטואיציה לא יחשוב שטיפשי להשתמש בלוח זמנים זה ולא יסתמך על תחושותיו בלבד. הוא יצטרך לקחת בחשבון עניינים עובדתיים, אך מאחורי כל ההיבטים העובדתיים, יהיו קצוות שהוא יפעל על פיהם. אגנוסטי שייך לממלכה שאינו מושתתת על סיבה, והוא פועל על פי רגש, תחושה ורצון.

סוג הראיות שישכנע אגנוסטיקן בקיום אלוהים. אגנוסטיקן סבור לדוגמא כי רק אם ישמע קול מהמשמים, המנבא את כל העתיד לקרות לו במהלך עשרים וארבע השעות הקרובות, כולל אירועים שנראה כי מאוד לא סביר שיתרחשו, ואם אירועים אלו אכן יקרו, אולי, אולי הוא ישתכנע לפחות על קיומה של איזו אינטליגנציה על אנושית. אך לגביו לא קיימות ראיות כאלו.

 

תגיות: 

תגובות

שני "פיספוסים" בהקשר המאמר על האגנוסטיקה

1. הוא מזכיר לי מאוד מאמר שקראתי בעבר מאמר אותו כתב ברטרנד ראסל . לדעתי היה טעם לציין זאת

2 ההגדרה של האתיאיסט היא לא הגדרה ממצה . כאתיאיסט מושבע הייתי מעדיף הגדרות אחרות אלוהים עבורי הוא אגדת עם או אשלייה

לרגל ציון שנה למותו של צבי ינאי אזכיר את דבריו בנושא:" אתיאיסט הוא אדם ראציונלי כאדם רציונלי אני בוחר בעולם שהאקראיות הארעיות...הפועלים בו נובעים ממקריות ומתהליכי טבע ולא מגחמותיו העלומות של בורא עליון..."

הכתבה

כבד מידי לטיפשים של הפייס

סרט האימה קליע הכסף

'קליע הכסף (באנגלית: Silver Bullet) הוא סרט אימה לילדים משנת 1985 המבוסס על הנובלה של הסופר סטיבן קינג. בסרט מככבים קורי היים, גארי ביוסי, מייגן פולווס אוורט מקגיל ורובין גרובס.

העלילה-- העיירה טארקייר שבמדינת מיין מתחילה לאט לאט לסבול מכל מיני רציחות מסתוריות, לתושבי העיירה הוותיקים שם, נמאסת שם הוזלת היד של המשטרה ושל הרשויות, והם זוממים לקחת את החוק לידיים, קציני משטרה בכירים וביניהם השריף המקומי מנסים לבלום את ההמון הזועם אך ללא הועיל, מאחר שאב שכול אשר איבד את נערו מעודד אותם לפעול. האחרון אשר מנסה לבלום את דרכם הוא כומר הכנסייה אך ללא הועיל ובסופו של דבר כולם מוצאים את מותם לאחר שנרצחו על ידי איש-הזאב. בין הנרצחים הראשונים היה האבא שבתו היתה חברה של מרתי קוסלאו, אביה היה בעל חווה חקלאית אשר נרצח על ידי איש הזאב בתוך החממה לגידול צמחים ושתילים לאחר שנדקר בקרש בזמן שאיש הזאב משך אותו למטה.

האישים הבולטים ביותר בעיירה הם כומר הכנסייה ומשפחת קוסלאו. (1) הכומר היה מאוד נודע שם מאחר שהוא היה זה שעורך את טקסי ההשכבה וחולק כבוד אחרון יחד עם קהל המתפללים לכל קורבנות של איש-הזאב. (2) משפחת קוסלאו היתה מאוד ידועה בעיירה שם מאחר שבן המשפחה מרתי היה מרותק לכיסא גלגלים. הודות לדודו הנאמן רעד, זכה מרתי לשני גלגלי כסאות משוכללים מאוד מצד דודו ולתשומת לב יוצאת מן הכלל שבאה גם היא מצד דודו. למרות כל היחס החם שקיבל מרתי מרעד חלומו הגדול היה ללכת, לרוץ ולטפס על עצים, אך יום אחד הפתיעה אותו מאוד רעד כאשר קנה לו קולנועית-וספה המונעת מדלק ויכולה להגיעה עד למהירות של 105 קמ''ש. מרתי שלא יכל להתאפק יותר הן ממתנת הקולנועית-וספה והן ממתנת רקטות זיקוקי הדינור של רעד, התגנב בשעת לילה מאוחרת מחוץ לביתו בעזרת ידיו בלבד ודהר עם קולנועית-הווספה רחוק מביתו לעבר היער הגדול של העיירה מי שם הוא הגיע לגשר ציבורי אשר נמצע באמצע היער וירה להנאתו את זיקוקי הדינור, אך לפתע באמצע מסיבת זיקוקי הדינור שלו הוא רואה במו עיניו שאיש הזאב צועד לקראתו באותו גשר ציבורי שבו הוא שוהה, למרות שמרתי קצת נלחץ מהעירועה הזה, הוא שומר על רוח קרב ויורה את טיל הזיקוק לעבר עינו השמאלית של איש הזאב, כתוצאה מהירי מאבד איש הזאב את מאור עינו השמאלית. בורח מהר מאוד מבוהל לביתו לאחר שהחנה את קולנועית הווספה ליד ביתו הוא מתגנב במהירות חזרה לחדרו שבקומה השנייה בעזרת ידיו בלבד.

מרתי קוסלאו אכן חושש מנקמתו של איש הזאב לאחר שניסה לחסלו פעם שניה בתור עונש בניסיון ההתנקשות הכושל שבו רצה להתרסק בקולנועית-וספה בעזרת רכבו, אך למזלו של מרתי אחותו ז'ני נחלצת לעזרתו לאחר שהיא מוכנה לתרום את תליון הכסף שברשותה למען שהוא יהפוך לקליע הכסף הקטלני של איש הזאב. חברו של מרתי התנהג בקונדסות כלפי אחותו ז'ני בכך שנהנה להפחיד אותה בנחשים שאותם הוא גידל אך ז'ני לא רק פחדה מנחשים אלא גם מעכברים. התחביב של מרתי ושל חברו הקונדס היה גם להעיף עפיפונים, חברו כל כך אהב להעיף עפיפונים שזה אפילו היה הדבר האחרון שעשה בחייו לאחר שנרצח באכזריות על ידי איש הזאב שגזר את גופתו לחתיכות. בערך יומיים אחרי האירועה הזה מגיע איש הזאב לביתם של משפחת קוסלאו, לאחר שניתק אותם מהחשמל הוא פורץ אליהם דרך אחד הקירות, ולאחר שתקף את רעד פעמיים, מרתי יורה לעברו את קליע הכסף לעינו הימנית ובכך מחסלו. אחותו של מרתי קוסלאו ז'ני קוסלאו (מייגן פולווס), ודודו הנאמן רעד (גארי ביוסי) עדים במו עיניהם לחיסולו של איש הזאב על ידי מרתי קוסלאו (קורי היים) לאחר שירה לתוך עינו הימנית את קליע הכסף.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב