אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מלחמה, לאומיות, מדינה


מלחמה, לאומיות, מדינה

מלחמה, לאומיות, מדינה.

במאמר זה אנסה לתמצת את הקשר שבין מדינת הלאום לבין הווצרותן של מלחמות. זהו כמובן מאמר כללי מאד מנושא רחב, אך חושבני שישנן בו נקודות מעוררות מחשבה השופכות אור על הרבה תופעות הסטוריות.

מהי מטרת המלחמה התוקפנית, ומה ההצדקה לה?

מטרה אחת של המלחמה התוקפנית היא:

כיבוש שטח על ידי מדינה אחת מידי מדינה אחרת, במטרה להחזיק בו או גם בתושביו, ולספחם למדינה הכובשת.

מטרת כיבוש זה היא:

* או להגדיל את שטח המדינה התוקפנית;

* או להשיג אוצרות טבע בשטח הכבוש;

* או לשעבד את תושבי השטח הכבוש לכובשים, במטרה לנצלם לצורך הכובשים בצורה זו או אחרת.

* או כל מטרות אלו או חלק מהם.

מטרה נוספת יכולה להיות:

כפיית המדינה המותקפת לרצונותיה של המדינה המתקיפה, גם בלי כיבוש השטח, אלא על ידי יצירת איום שמטרתו חוזה שלום כפוי על המדינה המותקפת, שעל ידו משיגה המדינה התוקפנית הטבות או תנאים מסויימים שבהם היא מעוניינת.

אם ננסה לדמות מלחמה לחיי היום-יום, דומה הדבר לאדם שפלש לביתו של חבירו, או לשטחו, לקח אותו בכוח, ושעבד את חבירו לשלם לו מס או לעבוד עבורו, או אפילו נטל את חייו כדי להשתלט על רכושו.

בשעה שדבר זה נחשב כשוד ורצח, ואסור על פי כל קנה מידה חוקי ואנושי, נחשבת המלחמה כחלק אינטגראלי ממעשיהם של אומות.

מדוע הדבר כן?

היות ולמלחמה ניתנת בדרך כלל הצדקה אידיאולוגית; דתית, חברתית, לאומית, וכדומה.

כך הופך שוד ורצח לדבר מוצדק, אף בעיני אדם שסולד מכך בחיי היום-יום.

אם כך, צריך להבין במה גדול כל כך כוחה של הצדקה אידיאולוגית לשנות דעותיהם של בני אדם בצורה כה דרסטית?

לשם כך עלינו לענות על מספר שאלות:

* מהי לאומיות?

* מהו נציונליזם? (לאומנות)

* מהי מדינה?

* מהו אימפריאליזם?

* מהי גזענות?

* מה ערכם של חיי האדם?

שאלות אלו נבחרו, כי הן מספקות את התשובה האחת לשאלה: מדוע התפרשה מלחמה כל השנים כצורך, ואפילו כמטרה?

מהי לאומיות?

הבה ונתאר לעצמנו מצב, שבו כל תושבי כדור הארץ הינם בעלי אותו צבע עור, שפה, אמונה, השכלה, תרבות; בקיצור: בלי שום הבדל בין איש לרעהו.

המושג "לאום" לא היה קיים.

זאת אומרת, שמושג הלאום הינו מושג מלאכותי שנוצר עקב שפה, אזור מגורים, צבע עור, אמונה דתית, ועוד מוסכמות חברתיות מסוג זה.

למשל:

* הערבים נחשבים כבני גזע אחד, למרות שיש להם דתות שונות (נוצרים ומוסלמים), ומדינות שונות.

* הפרסים הינם מוסלמים, אך לא ערבים, היות ושפתם וגזעם שונה.

* הדת הנוצרית הקתולית מאחדת בקרבה ספרדים, צרפתים, אירים, גרמנים, פיליפינים, וייטנאמים, וכדומה, למרות שהם גרים בארצות שונות ומדברים שפות שונות, ובעלי צבע עור שונה.

* באי הבריטי מתגוררים אנגלים, סקוטים, ווולשים תחת מלכות אחת, הנקראת: "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה".

האנגלים הינם תערובת של שבטים גרמנים ונורמנים. גם שפתם מורכבת מתערובת של גרמנית וצרפתית.

דתם של האנגלים היא נצרות אנגליקנית, והסקוטים נצרות פרסביטארית.

מה אם כן המאחד ביניהם?

* בבלגיה גרים פלמים, שהם הולנדים קתולים, וולונים, שהם צרפתים קתולים. הפלמים מדברים פלמית, שהיא שפה הדומה להולנדית, בשעה שהולונים מדברים צרפתית.

האם הדת היא המאחדת ביניהם?

אם כן, המושג "לאום" הוא מושג גמיש, שאינו קשור דווקא בדת, צבע, ושפה.

אם כן, מהו לאום?

בדרך כלל האפיון של לאום הוא בשטח שבו הוא גר בצוותא.

אם האנגלים הסקוטים והוולשים גרים באי הבריטי, תחת הנהגתו של מלך אחד ובית מחוקקים אחד – זה הופך אותם ללאום, למרות הבדלי הדת והגזע.

זאת אומרת: שטח האדמה והשלטון המאוחד הוא המאפיין את הלאום.

עתה תוצג השאלה הבאה:

מהי לאומניות? מהו נציונליזם? (לאומנות)

כבר הוסבר לעיל שלאום הינו יצירה מלאכותית הנובעת מהבדלים בשטח ובשלטון.

לכאורה, הצרפתי, הגרמני, האנגלי – אין ביניהם שום הבדל מהותי.

דתם ושפתם שונות, אך אם היו חיים תחת שלטון אחד, מסתבר שהיו הופכים להגמוניה, אף אם לא היו מדברים באותה שפה ובעלי אותה דת.

ההבדל ביניהם הוא בשטח ובשלטון.

לכאורה, זה הבדל מלאכותי, שנוצר עקב התגבשות קבוצת אנשים לכדי יחידה שלטונית הנקראת: "מדינה", שמהותה תבואר בהמשך.

אולם רוב תושבי המדינות רואים במדינתם ובשייכותם אליה משהו ייחודי, המבדיל אותם מזולתם, הגרים במדינה אחרת, אף שדתם ושפתם שווים.

למשל:

* הצרפתים הינם ברובם קתולים, וכן גם חלק גדול מהגרמנים. למרות זאת, הבדל השפה והמגורים הופך אותם ללאומים נפרדים.

* האוסטרים והגרמנים מדברים את אותה השפה, וחלק גדול מהם הם בני הדת הקתולית. למרות זאת, הם יחידות מדיניות נפרדות.

כאשר ישנה השקפת עולם הרואה בכלל התושבים הגרים בשטח מסויים, או מדברים בשפה מסוימת, כדבר נעלה בעצם היותו כך – הרי זו לאומנות.

לאומיות היא דבר מלאכותי, כמו שכבר בואר לעיל.

הלאומנות נובעת מהלאומיות, ומשמעותה הפיכתו של הלאום המלאכותי במהותו לאמונה בייחודו של הלאום, והתייחסות אליו כאל מציאות המייחדת את בני אותו לאום מזולתם רק בגלל היותם בני אותו לאום.

אם כך, עלינו לשאול: מהו אותו שטח בעל יחידה שלטונית נפרדת, המכונה "מדינה", הגורם ליצירת רגש הנציונאליזם, המכונה גם "פטריוטיות"?

 מהי מדינה?

הבה ונתאר לעצמנו נהר הזורם בעמק פורה.

באו אנשים והתיישבו בגדות הנהר, הקימו בתים, נטעו מטעים, זרעו שדות, והינם חיים את חייהם בנחת.

הם אמנם זקוקים לדברים נוספים, כמו ביגוד, ריהוט, הנעלה, וכדומה.

קמו בתוכם גם בעלי מלאכה, המייצרים את תצרוכתם של תושבי העמק.

כאשר אחד מתושבי העמק זקוק לזוג נעליים, למשל – פונה הוא אל הסנדלר, וקונה ממנו זאת, כאשר הוא נותן לו בתמורה פירות מתוצרתו.

מקום אשר כזה אינו זקוק לכאורה לשלטון. כל אדם חי לו את חייו, משווק את תוצרתו בסחר חליפין, ואין סיבה להכתבה מלמעלה כיצד עליו לחיות.

האם זקוק הוא למשטרה? לצבא? לשופטים? למערכת חוקים?

למה נועדו כל אלו?

האם הם הכרחיים?

לכאורה, במצב המתואר כאן אין צורך בכל דברים אלו.

למה אם כן הם קיימים?

דברים אלו קיימים כאשר אין שלווה מעין זו. כאשר תושבי העמק עושקים אחד את השני, כאשר אין הם יכולים לחיות בשלווה, כאשר הם מותקפים על ידי אויבים מחוץ לעמק.

אז מוכרחים הם למערכת חוקים, ולשלטון שיכפה אותה.

כך נוצרת המדינה.

זאת אומרת: המדינה אינה דבר אידיאלי, אלא הכרח הנוצר עקב התנהגות לא נכונה.

לצורך מי נוצרה מדינה?

הדעה המקובלת היא שהמדינה נוצרה כדי לעזור לאזרחיה לחיות את חייהם בצורה טובה, מבלי שיזיקו אחד לשני, או שיוזקו על ידי שכיניהם.

זאת אומרת: המדינה נועדה לשמש כהגנה על רכושם וחייהם של אזרחיה.

האם דבר זה הופך אותה לערך בפני עצמו, או לכלי שרת לטובת האזרח?

זו טענה נוספת לשלול את הלאומנות, היות והמדינה הינה כלי, ולא מטרה או מושג בפני עצמו.

אבל בעצם הקמתה היא גורמת, מלבד הסדר ענייניהם של תושביה, את הפיכתם של אזרחיה ליחידה נפרדת.

זו יוצרת לאומיות, שבעקבותיה נוצרת הלאומנות.

בעקבות כך נוצר האימפריאליזם.

 מהו אימפריאליזם?

מדינת העמק הוקמה, בניה התרבו, וכבר לא היה יותר מקום להכילם.

הם החלו לבנות את בתיהם בגבעות שמסביב לעמק, ואט-אט הגיעו לראש הגבעה.

מעבר לגבעה גילו מישור פורה, ובו קיימת מדינה אחרת.

הם גילו שבמהרה ייאלצו לגלוש מהגבעות לתוך המישור, מחוסר מקום למגורים ומחיה.

השליט של מדינת העמק (אין זה משנה אם הוא מלך, נשיא, או מועצת נבחרים) התכנס, והחליט שאכן צריך לעשות כן.

באיזה זכות?

האם יכול הוא לגרש את תושבי מדינת המישור מאדמתם, רק בגלל שאין למדינת העמק מספיק מקום למגורים וקרקע?

עליו למצוא עילה המתקבלת על הדעת, להצדקת המעשה שכדי למונעו הוא הוקם; דהיינו: מניעת פגיעה ברכוש ובחיי התושבים.

כאן נכנס מימד חדש. גזענות.

 מהי גזענות?

נניח שתושבי מדינת העמק הינם חקלאים, בשעה שתושבי מדינת המישור הינם רועים.

הרי לפנינו עילה מובהקת לתחושת עליונות של תושבי מדינת העמק.

הרועה הינו נודד, ואינו זקוק לקרקע, בשעה שהוא רועה את עדרו.

כל מקום עם עשב ומים יתאים לו.

מלבד זאת, עצם התעסקותו עם בהמות מוכיחה שהוא אינו קשור לקרקע.

אדם שאינו קשור לקרקע אינו אדם יציב.

אדם שאינו יציב מסוגל לבצע פשעים.

אדם המסוגל לבצע פשעים מהווה סכנה.

על מדינת העמק להרחיק את הסכנה מגבולותיה, על ידי כיבוש מדינת המישור, וגירושם או שעבודם של תושביה.

זאת אומרת: תנאי להתפשטות על חשבון הזולת צריך להגיע על ידי הפיכתו של הזולת למישהו שמותר ואף חובה להתפשט על חשבונו.

עקב יצירת תחושת העליונות של המדינה האחת על המדינה השניה, היא מתירה לעצמה לגזול ולרצוח את תושבי המדינה השניה.

 כלומר: המדינה מביאה ללאומיות, שבעקבותיה הלאומנות, ובעקבותיה האימפריאליזם, שההצדקה לו היא הגזענות.

אין זה משנה אם הגזענות הינה על רקע צבע, דת, שפה, או תרבות.

היא מוזילה את ערכם של חיי האדם.

 מה ערכם של חיי האדם?

כאשר החליט השליט של מדינת העמק לכבוש את מדינת המישור, הוא הצדיק את מעשיו בכך שתושבי מדינתו ראויים יותר לשטח ההוא מאשר תושבי מדינת המישור, וגם שלטונו יותר מתאים מאשר השלטון במדינת המישור.

אבל מה עם הדם שיישפך?

הרי במלחמה עלולים להיהרג אנשים משני הצדדים.

האם שיקול זה עמד ברשימת שיקוליו של השליט של מדינת העמק?

אם שיקול זה עמד ברשימה זו, הרי שנדחה.

מדוע?

אם חיי התושבים הנחותים של מדינת המישור אינם חשובים, מדוע לא חשובים חייהם של תושבי מדינת העמק?

התשובה היא: כאשר אנו מסתכלים על טובת המדינה, איננו מתחשבים בחייו של האזרח הבודד.

גם אם האזרח הבודד יאבד את חייו עקב המלחמה, המדינה בכללה תרויח ממצב זה.

יוצא מכך, שכאשר המדינה יוצאת למלחמה אימפריאליסטית, הרי היא פוגעת לא רק באויב הנחות של המדינה השכנה, אלא גם באזרח הטוב שלה.

סיכום:

* מלחמה תוקפנית נובעת עקב לאומנות, אימפריאליזם, גזענות, והעדפת טובת המדינה על פני חיי הפרט.

 

תגובות

מאמר מצוין- כמה תוספות

בכל הקשור ללאומיות הייתי מוסיף את העקרון בסוציולוגיה של תחושת ה-we feel שמאחד עמיםץ יש להזכיר 2 גישות, הגישה אינסטרומנטלית--- שמדברת , אם זכרוני לא מטעני, על תרומתם של אליתות בהטמעת ערכים--- מול הגישה הפרימדוריאלית שמדברת על היסטוריה מכוונת משותפת שכוללת לוא דווקא היסטוריה אובייקטיבית אלא מיתוסים מכוננים.

לגבי המלחמה והמדינה - חשוהב לדעתי להתייחס לטענה המצויינת של צ. טילי לפיה
war made states more than states made war

תגובה לידידי מולי ורצברג

בס"ד
תודה לך מולי על התגובה.
הצגתי את דעתי ביצירתה של הלאומיות. לדעתי מלבד שפה דת וטריטוריה ישנו גם אינטרס כלכלי משותף. ייתכן שבהמשך הדבר נטמע ביתר הגורמים, או יותר נכון הם מחזיקים אותו הלאה.
איני חושב שמלחמות יוצרות מדינות. אני בהחלט חושב שמדינות יוצרות מלחמות. אנא עיין בתגובתי על המאמר המצויין לגבי התנגשות הציויליזציות, חלק ב.

האופן שבו נסיכים הצליחו לגייס

האופן שבו נסיכים הצליחו לגייס משאבים לטובת המטרה של ניהול המלחמה השפיע בצורה ניכרת על האופן בו התגבשו יחידות פוליטיות למדינה - על אופן כלכלתם ועל הפוליטיקה שלהם. על כן אנו רואים הבדלים בין האופי הכלכלי פוליטי של מדינות מאותה יבשת ותרבות דומה - הבדלים בין מרכז היבשת למערבהץ
זאת התזה בגדול של צ'ארלס טילי ויש בה היגיון

תגובה למולי

בס"ד
מולי יקירי!
השם צ'רלס טילי חדש לי. אנא ספר לי אודותיו, ועל ספריו, והשיטה שלו.

על מלחמות ועל מדינות

קראתי בעניין והרשה לי לחלוק עליך.את הסיבה למלחמות עלינו לחפש במגרש אחר יש מלחמות כי כאלה אנחנו כלומר: האדם הוא אחד המינים של החי בטבע בנוי מאותם חומרים מהם בנויים חיות אחרות וכפוף לאותם חוקים כולל יצר תוקפנות ויצר הטריטוריאליזם המשמשים את עולם החי כחלק מיכולת ההישרדות שלו בתת קבוצה האדם שייך לקבוצת היונקים ולקבוצת חיות להקה לכן בני אדם לחמו אחד בשני עוד בתקופות הטרום מדינתיות כאשר האדם היה בשלב הראשוני של הלהקה כלומר להקה- משפחה להקה - חמולה להקה- שבט ומאוחר יותר מבנים חברתיים-פוליטיים מורכבים יותר שהפכו את מאבקי האדם על קיום ומזון למלחמות שהן מקסימיזציה של מאבקים.
מתקופת הברונזה הקדומה ועם התגבשות הממלכות הראשונות במצרים ומסופוטמיה החל תהליך שבו שליטי ממלכות אלה ואלה שיבואו אחריהן מתחילים לחרוג מהציווי הביולוגי של ההכרח הקיומי ומתחילים ליזום מלחמות גם בגלל חחושות מגלומניות גם בגלל תאוות שליטה גם בגלל תאוות בצע בנוסף להזדקקות למזון ומשאבים.
ואז יגיע העידן המודרני שאחד מסממניו הוא היווצרות מדינת הלאום כלומר סוף המאה 18 תחילת המאה ה19 וצפונה.לפני כן לא היו קיימים לאומים מדינת הלאום נוצרה כתוצאה ממעבר העולם לעידן המודרני ואני ממליץ לקרוא בהקשר זה את ארנסט גלנר ובנדיקט אנדרסון . הלאום כלומר קולקטיב אנושי הדובר שפה משותפת חולק תרבות משותפת שאינה רק דתית שחי בטריטוריה מוגדרת ורוצה להיות ריבון לעצמו מפתח לעצמו גם מיתוסים
וגם גאווה לאומית כך שמאגר הסיבות למלחמות שהחל מהציווי הביולוגי לשרוד הלך והתרחב בעבר ומכיל כיום סיבות שונות ומשונות למשל:יפן תקפה בפירל הארבור כי הסנקציות הכלכליות של ארצות הברית עליה חנקו את כלכלתה החונטה הצבאית ששלטה בארגנטינה פלשה לאיי פוקלנד(1982) כדי ללכד את עמה מאחורי שלטונה ולהשכיח את זוועות המשטר ב1969 פרצה מלחמה בין אל סלוודור לבין הונדורס בגלל משחק כדורגל...
בסיכום: לעניות דעתי אין קשר מוחלט בין מלחמות לבין מדינות. מלחמות היו עוד משחר ההיסטוריה שורשיהן היו מהותו הביולוגית של האדם והצורך שלו לשרוד ההתפתחות ההדרגתית של המבנים החברתיים הוסיפו סיבות נוספות אבל לא שינו את המצב הבסיסי שמלחמות היו תמיד עוד לפני היות מדינות האדם הנבון שהגיע לאירופה לפני כמה עשרות אלפי שנים הכחיד את הניאנדרתליים הקיסרות הרומאית המערבית קרסה מול נחשולי שבטים
ברברים ולא כתוצאה מעימות מול מעצמה אחרת המלחמה בין ויליאם הכובש(הנורמנים)מול אלפרד מלחמות הדת באירופה לא היו ממש מלחמות בין מדינות כי עוד לא היו מדינות הופעת מדינות הלאום בעידן המודרני לא יצרה דבר חדש אלא העצימה את יכולת שפיכות הדמים והעניקה הצדקות נוספות למלחמות

תגובה לגיורא

בס"ד
תודה לך גיוראא על התגובה המקיפה.
אל תכעס עלי אם אומר לך שאתה מתייחס לתיאוריות כלעובדות.
בין בעלי חיים אין מלחמות. יש מאבקים רגעיים על שטח, מים, אוכל.
האדם אינו חיה. הוא יצור חושב, קר רוח, מתכנן כלי נשק, טקטיקה ואסטרטגיה. הוא מתאמן לקראת לחימה. הוא בונה צבא.
אני מבין שאתה כנראה זוכר את מלחמות הלהקות בין בני אדם עוד לפני שהפכו כאלה. אני כנראה קצת יותר צעיר ממך, אז איני יכול לזכור אותם, וכנראה לא נשארו מאז סרטי נשיונל ג'יאוגרפיק, או תיעוד בכתב, כך שכמובן שאיני חייב לקבל זאת יותר מאשר תיאוריה משעשעת.
אני כן זוכר התהוות של מדינות לאום כמו גרמניה, רוסיה, אנגליה, צרפת, פולין, שוודיה, דנמרק, ספרד, וכן הלאה, הרבה לפני המאה ה-18.
שכח לרגע ידידי את אשר למדוך במקום המרובע המכונה "אוניברסיטה", והפעל לבד את תאיך האפורים. אתה שווה הרבה יותר מאשר מקשיב צייתן לפרופסור שמוכר לך תיאוריה שאתה יכול לומר הרבה יותר טובה ממנה.
מדינת לאום אינה מה ששהסטוריה הרשמית מגדירה. הלאומים היו קיימים. המלחמות נוהלו על ידי השליטים ולא על ידי הצבא הלאומי. אבל אין זה משנה את העובדה שצרפת נלחמה בגרמניה בגלל כל הסיבות שהוזכרו במאמרי.
במלחמתה של צרפת המהפכנית נגד אויביה, נוצר לראשונה צורך ביצירת צבא לאומי, כי צבא המלך לא תיפקד. אחרת גם צרפת הייתה מגייסת שכירי חרב מכל הבא ליד (כפי שעשתה אחר כך בלגיון הזרים). הצבא הלאומי הוא דבר חדש, מלחמות הלאום לא. נוצרו אולי מסגרות לאומיות חדשות (למשל השתלטותה של פרוסיה על גרמניה, שיצרה גרמניה מאוחדת. אבל גם לפני כן היו מסגרות מדיניות גדולות בגרמניה, כמו למשל בוואריה), אך הלאומיות הייתה קיימת מאז ומעולם. מול מצרים ניצבה מסופוטמיה או סוריה. ביוון היו מדינות לאום, וכן באיטליה, סין, הודו, וכו'.
המלחמות מאז ומעולם היו בגלל צורך כלכלי. אף מושל לא חיפש לכבוש מדבר. הוא חיפש מקום שעליו יוכל לפרוש את שלטונו, ולנצלו כלכלית. כך מצרים ומסופוטמיה, כך יוון, כך רומא, כך השבטים הגרמאנים, כך המונגולים, כך ההונים, כך ההונגרים, כך הפולנים, וכו'.
מלחמה בגלל משחק כדורגל היא חריג המעיד על הכלל.
מלחמות האיסלם היו כמובן יוצאות דופן, בהיותם ג'יהאד.
אני מפנה אותך לתגובתי המקיפה על מאמרה המצויין של מירב גולן על התנגשות הציויליזיות חלק ב. היא הכירה לי את הנטינטון, שלא קראתי את ספרו, ואני הצגתי שם את דעתו של ע. העצני, שקיבל רישיון מיוחד לחשוב עצמאית בעולם החי על דקלומים.

תגובה להעצני

לדעתי אתה טועה בנושא מאוד בסיסי: האדם כחיית להקה גיבש לו משפחה חמולה שבט עם. כאן זה נעצר.
אכן גם באירופה היו עמים ואפשר להסכים על התארגניות פרוטו-לאומיות אבל על מנת לההפך ללאום היה הכרח
לעמוד בתנאי סף. תנאים אלה נוצרו ונתאפשרו רק במעבר לעידן המודרני. איך קרה?זה נושא למאמר בפני עצמו ואולי מירב גולן או תומר ריבל יקדישו לזה מאמר מיוחד. אני מקווה שיום אחד תתעניין בנושא זה . תמצא אותו מעניין
זכותך לחשיבה עצמאית אינה נתונה לויכוח רצוי שהיא תהייה נסמכת על נתונים ועובדות אותי לא שכנעת שבנושא זה כדאי לזרוק לפח את חומרי הלימוד המגוונים והרבים. ההיפך כדאי לך לטעום מהם אגב בכוונה לא הזכרתי את המונח מדינה שהוא מושג בפני עצמו אך לא נכנס לזה עכשו

תגובה לידידי גיורא

בס"ד
גיורא יקירי!
אני חוזר ואומר: דבריך הינן השערות, וזכותי להביע השערות הפוכות. לאף אחד אין את הקושאן על ההסטוריה או על המדע. אני לא מסכים למונח "עידן מודרני". הוא מושג מלאכותי שהומצא על ידי הסטוריונים לצורך נוחיותם. בנושא התהוות האומות יש לי תיאוריה שלמה, ועם כל הכבוד שאני רוכש לידידי תומר ריבל ומירב גולן, ואני רוכש להם כבוד רב, כלך ידידי היקר גיורא, הרי שאני שומר לעצמי את הזכות להביע גם את דעותי האישיות.
כדי לכתוב זאת עם נתונים ועובדות, עלי לכתוב מאמר בנושא, והיות ואיני שולף את מאמרי מהמותן, ייקח קצת זמן. אבל עלי לומר שנתונים ועובדות מעין אלו הינם מאד ספקולטיביים, ולכן יש לי התייחסות מאד סקפטית לגבי תיאוריות שהפכו לעובדות בספרי הלימוד.

תוספת לתגובה לגיורא

בס"ד
לפני שאני מתחיל בעצם הענין, רציתי להבהיר נקודה חשובה: אני מעולם לא כותב את דברי כדי לשכנע. להיפך: מטרתי ליצור דיון וסיעור מוחות. א ני תמיד פתוח לשמוע דעות אחרות, ומעוניין בכך. תגובתי הקודמת לידידנו מולי תעיד על כך אלף מונים. אבל מאד קשה לי לקבל שאנשים חכמים כמוך, גיורא, חוזרים לי על ציטוטים מספרי לימוד, בחינת "כזה ראה וקדש", כאילו הם מפי הגבורה.
ועתה לעצם הענין: ייתכן שנושא זה ראוי למאמר בפני עצמו, אם על ידי, או על ידי ידידינו תומר או מירב, או כל אחד אחר; אבל לעת עתה, כדי לתת מושג כללי בנושא, ברצוני להביע את דעתי בקצרה ובאופן כללי.
ישנה מגמה אצל הסטוריונים ופילוסופים מסויימים, לדבר על "קידמה", "מודרנה", וכדומה מילים מפוצצות, שמאחריהן מסתתר מסר: אנחנו מתקדמים, בשעה שהדורות שלפנינו פיגרו.
הבה ונבדוק טענה זו: בא נצא מנקודת הנחה שבשחר ההסטוריה אנשים חיו במערות, וליקטו פירות וירקות למאכלם. האם זה מעיד על פיגור? מדוע? כי הם הסתדרו בלי ביגוד, בלי בישול, בלי כלי עבודה, בלי חימום בחורף וקירור בקיץ (בהנחה שאכן כך היה), בלי ג'אנק פוד, בלי מדיה, בלי נסיעות לחו"ל, וכן הלאה? האם ההצטרכות לכל אלה אינה מעידה על פיגור? האם חיים טבעיים ובריאים הינם פיגור?
אחר כך הם "התקדמו"! הם התחילו לגדל דגנים, לגדל בעלי חיים כדי לאכול אותם, או לעבוד באמצעותם, או לרכב עליהם, להתלבש (בשביל מה?), לבנות כלים, וכן הלאה.
אחר כך נהיו החיים עוד יותר קשים (זאת אומרת: עוד "התקדמות"). בגלל שצריך לגדל אוכל, ולא רק ללקוט אותו, אז צריך עזרה הדדית. בגלל שמערה לא מספיקה לגור בה, אלא צריך בית, אז צריכים עזרה הדדית. לכן מוקם כפר. הכפר נהיה במשך הזמן לעיר. אנשים נוטשים את הטבע יותר ויותר. הם צריכים נעליים. אדם מסויים מתחיל להתמחות בכך. זה הסנדלר. אדם אחר מתמחה בייצור כלים חקלאיים, ושלישי בבניית בתים. וכן הלאה.
עד כאן זה אמנם "קידמה", אבל נסבלת איכשהו.
[כל תיאור זה נלקח מספרו של ארנסט מאנדל: "ההסטוריה הכלכלית והמרכסיזם", בהבדל אחד: למה שהוא קורה "קידמה" - אני קורה "נסיגה". סיבת הנסיגה לדעתי אירעה בעקבות השינוי האקלימי שאירע בכדור הארץ, שהיה בו פעם אביב נצחי, ויערות גשם הקיפו את כולו. ייתכן שזה היה השלב המכונה בתנ"ך "גן עדן". אחרי שינוי האקלים, נאלצו האנשים לגדל את מזונם, במקום ללקוט אותו].
לאחר מכן התקדמה הקידמה עוד יותר: החלו מלחמות בין הערים. למה זה קרה? האם בגלל סיבות כלכליות? האם האנושות כה התקדמה, עד שלא יכלה לספק לעצמה את צרכיה, ונאלצה לקחת בכח מאחרים? או לשעבד אחרים תחתם כעבדים? האם התיאוריה של אריסטו בספרו "פוליטיקה", שיש הבדל מהותי בין עבד לאזרח רגיל היא קידמה או נסיגה?
ואז נוצרות האימפריות. שליטים כל יכולים מתעמרים ביושבי מדינותיהן, משתמשים בהם כחיילים, ומבצעים רציחות סיטוניות, כאשר לא היו מעלים על דעתם לעשות כן בארצם שלהם.
מלחמה אימפריאליסטית כזו מתוארת בתנ"ך, כאשר קואליציה של ארבעה מלכים ממסופוטמיה כובשת את המזרח התיכון, ומגיעה עד לסדום. הסיבה למלחמה: אי תשלום מס של קואליציה של חמש מדינות באיזור ים המלח. למה מס? ככה! כי אני חזק, אז אני משעבד!
בא מצביא בשם אברהם, ומכה את הקואליציה, ואפילו לא לוקח שלל! רק מחיר אוכל של אנשיו! הוא עדיין לא מספיק מתקדם, כנראה.
וכן הלאה מתנהלת ההסטוריה. כיבושים לשם שטח, עבדים, טובין. גם הנצרות, שהייתה דת אוניברסלית ופציפיסטית, נכבשה על ידי הגרמאניות הלוחמת והאלילית, מאמינת אודין ותור.
אבל עוד איכשהו אנשים הסתדרו בשטח יחסית מצומצם. הם גידלו את מזונם לעצמם, בנו את בתיהם לעצמם, הכינו את בגדיהם לעצמם.
לא עוד!
באה מהפכת הקידמה!
מעכשיו חסל סדר יוזמה פרטית! עידן המכונה הגיע!
מהיום תהיו עבדים בשכר אצל נוגשים מבני עמכם!
אוי, אבל מי יקנה את הסחורה? אל דאגה! נכבוש ארצות רחוקות, נספק להם סחורה, והם יספקו לנו מוצרים.
אבל אולי הם לא צריכים את הסחורה הזאת? ואולי גם אנו לא זקוקים למוצרים האלה? אל דאגה! החלה המודה, ובעקבותיה פסיכולגיית ההמונים. בתי החרושת הם המכתיבים איך להתלבש, איזה ריהוט יהיה בביתינו, איזה מוזיקה נשמע, וכן הלאה.
כך משתעבד האדם יותר ויותר ל"קידמה"!
אז קמו כמה אנשים טובים, והחלו לצעוק חמס על העבדות והעבדות בשכר. ולאט לאט אכן הצליחו לשנות דברים.
ואז מגיעה שוב "קידמה". לה קוראים: "מלחמת המעמדות". הפרולטריון המנוצל נגד הקפיטליסט המנצל. העם נגד המימסד. הבורגני נגד הפועל.
קידמה זו הביאה בעקבותיה לעולם את תיזת הקידמה. ככל שאנו יותר משועבדים למכונה, לתרבות הפנאי, לאופנה - כך אנו יותר מתקדמים. ההוטנטוטי החי באפריקה, היפני החי ביפן, הסיני החי בסין - הוא מפגר! הבה ונכבוש את ארצותיהם, ונביא להם קידמה!
אז יפן למדה כיצד כובשים ארצות ורותחים את יושביהן, ומנצלים אותם. ושבטי הזולו למדו כיצד לרצוח את יתר השבטים שמסביבם. לא רק ללבנים זה מותר! יש קידמה!
ואז נבנתה תיאוריית הקידמה המוצלחת ביותר. האדם מוצאו מהקוף! תראו כמה התקדמנו! מקוף תמים ומסכן, החי להנאתו ביערות הגשם או בסוואנות, אוכל מכל הבא ליד, ומקפץ על העצים - התקדמנו ליצור חלש, בלי פרווה, זקוק לבגדים, אוכל מזון מעובד, צריך לבשל את מזונו ולשמרו ולייצרו, וכמובן להרוג את שכנו כדי לגזול ממנו את המזון שאגר לעצמו (קוראים לזה "מלחמה", לידיעת הקופים. זה דבר לגיטימי לאנשים מתקדמים, ולא לקופים פרימיטיביים).
ואז קמים מטיפים לקדושת האלימות, למצות השליטה בזולת, ללגיטימציה של הרצח!
עד 1945.
שם נעצרה הקידמה!
שם הוחלט שיש להעניש רוצחים בשם המדינה, שיש להדיח שלטון שמשעבד פועלים (בבריטניה אחרי המלחמה, כאשר ה"לייבור" עלתה לשלטון), לתת חופש לעמים מדוכאים, וכן הלאה.
אבל כמובן אי אפשר ביום אחד. יש קידמה שנקראת "כלכלת שוק". טוב, ניאלץ לסבול אותה, כי בסופו של דבר היא קפיטליזם מבוקר בנוסח קיינס.
אבל החשוב ביותר הוא כמובן שנדע: אנחנו מתקדמים!

תגובה להעצני על התוספת

קראתי ויש לי שני דברים להעיר:1. אני חולק עליך כמעט בכל דבר שכתבת.2 למרות זאת נהנתי לקרוא את תגובתך. אתה מציג את הנושא בצורה מעניינת ותורם הסתכלות מקורית ייחודית. מכיון שהנקודות שהעלית הינן נקודות חשובות מוטב אולי להניח לנושא וזאת עד שמי מכותבי המאמרים באימגו(כמובן זה יכול להיות אתה !)יכתוב מאמר
ואז נוכל להרחיב ולפתח בנושא

תגובה לגיורא

בס"ד
אוי ואבוי לך גיורא יקירי, אם תקבל את דברי כ"כזה ראה וקדש"!
אני מעדיף אנשים החולקים עלי בדברי טעם מאשר אומרי הן.
כפי שאמרתי ואמרת, יש אכן מקום למאמר (אולי אף יותר מאחד) בנושא. אתגר גם את תומר ומירב, ואולי יצא מאמר מבין שלושתנו.

תוספת קטנה לגיורא

בס"ד
שלא תחשוב שאני מרחם עליך, גיורא יקירי!
אני רוצה תגובה מנומקת וברורה, מדוע אתה חולק עלי.

תגובה להעצני

אני מרגיש יותר בנוח להגיב על מאמרים מאשר להגרר לסבב תגובות בין מגיבים לכן אני מציע שנמתין שמישהו יכתוב מאמרים בנושא ואז אגיב בצורה מנומקת(מאמר בנושא האם הלאום הוא תוצר העידן המודרני או שהוא היה קיים גם לפניו או האם כל התפתחות טכנולוגית היא אכן קדמה או אולי דווקא נסיגה וכו). בכל זאת שתי הערות קצרצרות :
1. אין ליממושגג למה אתה מתכוון "היה אביב נצחי וכו..." מידיעותי הדלות אני מכיר שכדור הארץ- הקיים4.5 מליארד שנה- חווה מחזוריות של תקופות קור והתחממות לסירוגין. לא כדאי להכנס לזה בפירוט אגיד רק שלפני כ10.000 שנה הסתיים עידן הקרח והחלה תקופת התחממות. גם בימי הביניים היו תקופות של התחממות ותקופות של קור כאשר במאות ה14 עד מחצית המאהה18 היה עידן הקרח האחרון לפחות עד ימינו אלה.
2. מוצא האדם לא מהקוף לקופים ולבני האדם היה אב קדום . יש הבדל. אבל שוב אלה נושאים כבדים
וגדולים הראויים למאמרים וכאשר אלה ייכתבו יתאפשר לי ולאחרים להגיב על תוכנם. לא בטוח שאתר אימגו מעוניין להיות זירת התכתבויות פרטית בינינו(אגב הבהרה לגבי הערה הראשונה כדור הארץ נוצר לפני 4.5 מליארד שנה. כעבור מיליארד שנה כלומר לפני 3.5 מיליארד שנה מופיעים על הכוכב שלנו הייצורים החיים הראשונים הלא הם הבקטריות)

תגובה לגיורא

בס"ד
גיורא יקירי!
אל תמעיט בערך עצמך. אתה מספיק חכם ומלומד להגיב על טענותי אחת לאחת.
לגבי האביב הנצחי, הרי שישנה טענה של מלומדים (כידוע לך אני לא מקבל את המושג "הוכחה", אלא "השערה". כל דברי הינם גם כן בגדר השערה. אין אני יכול להוכיח דבר, ולא ניתן להוכיח זאת) שהייתה תקופה בה כל העולם היה יער גשם אחד גדול. אני איני זוכר כרגע היכן קראתי זאת, כי שנים ארוכות שאיני מתעסק בביולוגיה, אבל אני מאמין שאדם מוכשר כמוך ייעשה חיפוש וימצא את המקור.
לגבי סבא אב קדמון, אני כבר לא זוכר אותו. ניסית לשאול את בן דודי היקר מר אורנג אוטנג, ולא הבנתי מה הוא אמר לי. כנ"ל השימפנזה והגורילה. אז אני נאלץ להסתפק בידיעה שאתה זוכר את סבא (ז"ל? או אולי הוא עוד חי, ואפשר לשאול אותו. (דרך אגב: שמו הפרטי היה "אב" ושם המשפחה: "קדמון"?).
אם את סבא היקר איני זוכר, ודאי שזכרוני לא הולך 4.5 מלייארד שנה אחורה (זה שווה כסף? אפשר לסדר הלוואה בלי ריבית?). אבל אם אתה זוכר זאת, מי אני שאתווכח איתך?
[או במילים אחרות: גיורא היקר, אתה מדי חכם כדי לקנות אוטומטית את כל הבולשיט הפסבדו-מדעי הזה. אלו השערות המושתתות על כרעי תרנגולת. כל מדען רציני יאמר לך שזו אקסטרפולציה נוחה, ותו לא. את אותם ההסברים ניתן להסביר בצורה שונה. מלבד זאת, אני מציע לך לקרוא את המאמר המצויין המופיע באימגו בנושא הזמן, ותבין למה המושג "זמן" כלל לא משחק כאן. פה אנו כבר מגיעים ל"תורת היחסות" או שאולי גם היא לא מקובלת עליך, ואין לי התנגדות לכך, כי אני מעריך אנשים עצמאיים.
דרך אגב: אני לא מתנגד לומר שהעולם אכן קיים 4.5 מלייארד שנים, אבל לא שאתה תקבל זאת כדוגמה, בגלל שקראת כך באיזה מקום, או שמעת זאת מאיזה פרופסור מרובע].

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני