אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הגורם הסוציו- כלכלי בשלוש המרידות נגד האימפריאליזם ההלניסטי והרומי


התמונה של רבקה שפק ליסק
הגורם הסוציו- כלכלי בשלוש המרידות נגד האימפריאליזם ההלניסטי והרומי

הגורם הסוציו- כלכלי בשלוש המרידות נגד האימפריאליזם ההלניסטי והרומי

המסורת היהודית הדגישה את הגורם הדתי כגורם למרידות הגדולות שהביאו לחיסול הישות הלאומית והרוב היהודי בא"י. מבלי להפחית בחשיבות הגורם הדתי בשלוש המרידות: מרד המכבים, המרד הגדול ומרד בר- כוכבא, יש לקחת בחשבון גורם לא פחות חשוב: הגורם הסוציו- כלכלי.

1. מדיניות הקולוניזציה ההלניסטית והרומית במזרח התיכון

האימפריאליזם ההלניסטי והרומי ניהלו מדיניות של קולוניזציה רבת היקף ששינתה את פני המזרח התיכון, ואת א"י כחלק מהאזור. מתיישבים הלניסטים מעודפי האוכלוסין של יוון ומוקדון הציפו את המזרח התיכון. האימפריאליזם ההלניסטי והרומי הקימו עבורם ערי פוליס – כ- 300 מספרן - אליהם צרפו את הטריטוריה סביב הפוליס, הפקיעו אדמות מידי האכרים המקומיים והעבירון לבעלות תושבי הפוליס. האכרים נושלו מעל אדמתם והפכו לחסרי קרקע או הפכו לאריסים על אדמותיהם לשעבר. כמו כן, הפקיעו השליטים ההלניסטים אדמות והקימו אחוזות המעובדות ע"י אריסים- אכרים לשעבר – באזורים הפוריים ביותר של הארץ. הכובשים הרומיים העבירו את האחוזות, לבעלות המדינה או קיסרי רומי .

2. מדיניות הקולוניזציה ההלניסטית והרומית בא"י

בא"י הקימו השליטים ההלניסטים מבית תלמי ומבית סילווקוס ערי פוליס. בתקופת השלטון ההלניסטי – התלמי והסילווקי – נוסדו כ- 30 ערי פוליס. השליטים ההלניסטים הפקיעו אדמות והקימו אחוזות באזורים הפוריים ביותר. מטרת הקולוניזציה ההלניסטית לא הייתה רק להביא בהדרגה, לשינוי ההרכב האתני- דתי – תרבותי של הארץ  אלא מטרתה הייתה גם להביא לשינוי מהותי בשיטת הבעלות על הקרקע. מארץ של נחלות קטנות ובינוניות לארץ של אחוזות המעובדות ברובן ע"י אריסים ומיעוטן בידי עבדים.

שני התהליכים, התהליך האתני- דתי- תרבותי ותהליך שינוי האופי הסוציו- כלכלי של הארץ ע"י הפיכתה לארץ של אחוזות,שהחלו תחת השלון ההלניסטי, נעצרו בעקבות מרד המכבים והקמת ממלכת החשמונאים ב- 142 לפנה"ס. השליטים החשמונאים גרשו או רצחו את תושבי ערי הפוליס שלא ברחו בעצמם, והחזירו אחורה, או לפחות בלמו את שני התהליכים. השלטון החשמונאי איפשר לעודפי האוכלוסין ביהודה להתנחל ברחבי הארץ ולהפכה לארץ בעלת רוב יהודי.

הכובשים הרומיים הקימו מחדש את 30 ערי הפוליס ההלניסטיות שאותן חיסל השלטון החשמונאי (142 – 63 לפנה"ס ) ואף הוסיפו ערי פוליס נוספות. הם העבירו את האחוזות, שעברו לידי השליטים החשמונאים, עם סילוק השלטון הסילווקי ב- 142 לפנה"ס, לבעלות המדינה או קיסרי רומי ב- 63 לפנה"ס.

הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס היה מלווה בחידוש מדיניות הקולוניזציה והפקעת האדמות. הרומים החזירו את ערי החוף ושאר ערי הפוליס – 30 מספרן – למתיישבים הלניסטים ומזרחיים שעברו הלניזציה והעניקו למתיישבים אדמות סביב ערי הפוליס שהופקעו מידי האכרים.

רשימת ערי הפוליס

מישור החוף- עכו/פתולמאיס, דור, מגדל סרטון/ קיסריה, אפולוניה, יפו, יבנה – ים, אשדוד, אשקלון, אנתדון, עזה, רפיח,

פנים הארץ- בית שאן/סקיתופוליס, סמריה, גבע- פיליפיס, פילוטריה, מרשה, אדורם

עבה"י המזרחי:היפוס/סוסיתא, בניאס, גרס/גרשה, גדר / גדרה, פלה / פחל , פילדלפיה/ עמאן , אבילה, דיאון, רפנה

כתוצאה מהמרידות  הפכו ערים יהודיות לערי פוליס והתיישבו בהן נוכרים שהפקיעו את השליטה בעיר מידי היהודים:

לוד/ דיופוליס, בית גוברין / אלבטתופוליס, ירושלים / איליה קפיטולינה, אמאוס/ ניקופוליס, טבריה (הוקמה מלכתחילה כעיר נוכרית אך הייתה בעלת רוב יהודי ), ציפורי/ דיוקיסריה, אונו.

הטריטוריה של קיסריה במזרח  גבלה בגבולה המערבי של בית שאן / סקיתופוליס וכך נחצתה הארץ בצפון ממזרח למערב ונותק הקשר בין הגליל  היהודי ליהודה היהודית.

בדרום יצרו ערי הפוליס רצף ממזרח למערב שניתק את  דרום הארץ  מאזור יהודה  שמצפון.

מספר הנוכרים מוערך ע"י החוקרים  בין 600,000 ל-1,000,000 במאה ה- 1 לס', ו- 1,500,000 במאה ה- 2 לס'. במאה ה-1 לס' מנו היהודים  בין 2,000,000 ל- 2,500,000 ובאמצע המאה ה- 2 לס' נותרו  בין 700,000 ל- 800,000.

אחוזות המדינה וקיסרי רומי

האחוזות הגדולות שעברו לידי רומי היו בעיקר בעמק יזרעאל, בעמק בית שאן, באזור עקרון- גזר, ואזור לוד. כמו כן היו להם אחוזות באזור יריחו.

 

3. מצבם של האכרים והאריסים בתקופת הכיבוש הרומי 63 לפנה"ס – 324 לס' )

מצבם של האכרים והאריסים הלך והידרדר בהדרגה כתוצאה מהמדיניות הרומית:

השטחים שהועברו לידי ערי הפוליס  הפקיעו את הבעלות היהודית על הקרקע, יצרו מעמד של חסרי קרקע  ועצרו את תהליך ההתנחלות היהודית. לרשות היהודים, שהריבוי הטבעי שלהם היה גבוה בהרבה מהריבוי הטבעי של המתיישבים ההלניסטים, עפ"י עדויות של המקורות הרומיים, לא עמדו יותר עודפי קרקעות.

לאורך תקופת הכיבוש הרומי הלך מעמד האיכרים והצטמק ומעמד של אריסים צמח באחוזות, ובטריטוריות של ערי הפוליס. תנאי האריסות לא היו קלים ויחד עם תשלומי המסים היו אריסים רבים שלא עמדו בלחצים והפכו לפרוליטריון.

כתוצאה מכך החלו 2  תהליכים:

* היווצרות מעמד גדל והולך של חסרי קרקע שחלקם הפכו לליסטים

* נטישת הארץ ומעבר לקהילות היהודיות ברחבי האימפריה הרומית.

גורמים נוספים האיצו את 2 התהליכים הללו:

א. עול המסים הכבד שהביא לשקיעה בחובות ולאובדן הנחלות

קיימת הסכמה בין החוקרים שעול המסים היה כבד מאוד והאוכלוסייה כרעה תחת הטל.

המסים

* מס קרקע -  היה מס על בעלי קרקע, שהייוה 12.5% מהיבול השנתי . המס ברובו נגבה ביבולים ואוכסן בממגורות של השלטון הרומי ביבנה. המנהיגות הדתית התירה לעבד את האדמה בשנת שמיטה כדי להקל במקצת על החקלאים.

* מס גולגולת – הוטל על גברים מגיל 14 עד 65 ועל נשים מגיל 12 עד 65 .    המס היה דינר רומי לגולגולת. תושבי ערי הפוליס היו פטורים ממס זה. הפטור ניתן לנוכרים ולעילית היהודית ששיתפה פעולה עם השלטון הרומי

באימפריה הרומית היה נהוג להטיל מס קרקע ללא מס גולגולת על החקלאים. רק בארץ חוייבו החקלאים לשלם גם מס גולגולת.

* מס טירוניה- בעלי קרקע חוייבו לספק חיילים- טירונים לצבא או לפדות את המס בתשלום, כך שמס זה הפך למס נוסף על האכרים.

* אכסניה- חובת אירוח חיילים, מפקדים ופקידים בכירים, או תשלום כספי שווה ערך.

* ארנונא – אספקת מוצרים חקלאיים , עצים ובגדים לכלכלת הצבא והפקידות. בשל ריבוי המלחמות הכביד מס זה מאוד על האוכלוסייה.

* מס הבתים –  הוטל על הבתים בירושלים.

* אנגריה-  עבודות כפייה. עבודות הכפייה בשירות השלטון הרומי, כללו סלילת כבישים, הקמת גשרים.  הסיוע לצבא כלל אספקת סוסים, הובלת משאות ומטענים

* ליטורגיה- שירותים ואספקה ברמה המוניציפאלית והממלכתית. אספקת בהמות לשירותי הדואר.

* מס הכלילא (הכתר ), אמצעי נוסף לגבות כספים מהנתינים. מתן מתנות לקיסרים עם עלייתם לשלטון ולמצביאים בשל ניצחון בקרבות.

* כמו כן הוטלו מסים על מלח.

* היקף אחזקת צבא בפרובינקיה

עד  המרד הגדול חנה בארץ צבא קטן. בזמן דיכוי המרד הגדול הובא לארץ צבא נוסף

בין 70 לס' ל- 120 לס' חנו בארץ 10,000 חיילים. עוד לפני 120 לס' חנתה בציפורי יחידה של הצבא הרומי. הלגיון ה- 10 חנה מ- 70 לס' בירושלים ובמוצבים ביהודה. כמו כן, היו מצורפים אליו חילות עזר.

בין 120 למאה ה- 4 לס' חנו בארץ 25,000 חיילים וגם חיילות עזר. הלגיון ה- 6 בצירוף חילות עזר, הוצב בלגיו, בעמק יזרעאל,  כבר ב- 120 לס'. בזמן דיכוי מרד בר- כוכבא היו בארץ 6 לגיונות רומיים.  בין 120 לס' ל-300 לס' חנה 50% מהצבא  בגליל  ו- 50% ביהודה.  בגליל חנה הלגיון ה- 6 . בסיסו היה בלגיו (לג'ון ), שם חנו כ- 10,000 חיילים, ויתרם חנו במבצר הרומי בקצרין (1,000 חיילים ), במשלט בהר עצמון  ובתל שלום, כ- 12 ק"מ מבית שאן (כ-1,000 חיילים ). כמו כן, פוזרו חיילים במוצבים באזורים הכפריים של הגליל. הלגיון  ה- 10 חנה בירושלים וביהודה. ניתן לקבל מושג על היקף הצבא הרומי בארץ מתעודה משנת  139 לפיה שוחררו משירות צבאי בארץ 3 גדודי פרשים ו- 12 גדודי רגלים. ב- 186 חנו 2 גדודי פרשים ו- 7 גדודי רגלים ליד חברון.

במאה ה- 4 לס' חנו בארץ 7,000 – 8,000 חיילים. הלגיון ה- 6 הוצא מהארץ והלגיון ה- 10 הועבר ללימס, לביצורים על הגבולות.

בין 70 ל- 120 לס' מעמסת ההוצאות לצורכי 10,000 חיילים התחלקה בין  אוכלוסייה יהודית שמנתה  כ- 1,300,000 . לאחר 135 הצטמקה האוכלוסייה היהודית לכ- 750,000 ועליה הוטלה מעמסה של צרכי צבא בן 25,000 חיילים.

החוקרים מסכימים שבפרובינקיה יהודה חנה כוח צבאי רומי גדול יותר מבכל פרובינקיה אחרת בגודל דומה שלא הייתה על גבולות האימפריה, והאוכלוסייה נאלצה לספק להם מוצרי מזון ושירותים שונים.

ההוצאות לאחזקת הצבא התחלקו בין האוצר הרומי לבין המסים ששילמה האוכלוסייה. החוקר ק.הופקינס העריך שהתשלומים של תושבי כל הפרובינציות לאחזקת הצבא הגיעו ל- 10% מהתל"ג (תוצר גולמי לאומי ). עפ"י המקורות התלמודיים, כל לגיון קיבל טריטוריה ממנה יכול היה לדרוש אספקה, אבל, לא ברור אם הכוונה לטריטוריה אזרחית, או לאחוזות הקיסר בסביבת מקום חניית הלגיון. למשל, בקרבת לגיו היו אחוזות קיסריות בעמק יזרעאל.

השלטון הרומי הפעיל  גובי מס ויחידות צבא או משטרה הענישו את המפגרים בתשלום המסים השונים. אבל הסכום של 10% מהתל"ג  אינו כולל את הסחטנות של מערכת גביית המסים  ע"י גובי המס המקומיים והנציבים.

מכסים – הוטל מכס על סחורות בשווקים, בגבולות, בדרכים, בגשרים ובנמלים. היה מכס גבוה על בשמים וצמחי מרפא שהיו מיובאים מערביה.

נוסף על המסים והחובות האחרים לשלטון הרומי היו כל היהודים חייבים במעשר לבית המקדש עד לחורבנו.

* מס היהודים-  לאחר המרד הגדול (66 – 70 לס' ) הוטל על היהודים בארץ ובתפוצות מס היהודים בגובה 2 דינרים, כתחליף למעשר ששילמו לאוצר בית המקדש. כתוצאה מכך ,לאחר המרד הגדול גדלה מעמסת המסים. עיקר עומס המסים הוטל על בעלי הקרקע, ורוב היהודים היו חקלאים.  "מס היהודים", נוסף על המסים הרגילים.

גביית המסים

גביית המיסים הוחכרה לחוכרי מסים מקרב האוכלוסייה הנוכרית, אך חלקם היו יהודים מהעילית המשתפ"ית. המסים הפכו לאמצעי לסחיטת כספים ע"י החוכרים שנעזרו בצבא הרומי לגבייתו. והייתה גם תופעה של החרמת נכסים, ללא כל הצדקה.

על השיטות האכזריות של גביית המסים ניתן ללמוד מפרשת יהודי העיר גופנא בדרום השומרון המצביא הרומי קאסיוס מכר את כל תושבי העיר לעבדות כעונש על פיגור בתשלום המסים (אמצע המאה ה- 1 לס' ).

בספרות התלמודית יש עדויות על שימוש בחיילים לצורך גביית מסים, על כניסת חיילים ליישובים יהודיים בימי שלום  והתערבות בחיי היומיום של היישובים. בספרות התלמודית יש גם עדויות על רדיפות, סחיטה, ואונס נשים בידי החיילים. מקורות יווניים ורומיים מעידים אף הם על כניסת חיילים ליישובים בימי שלום כנוהג קבוע בפרובינקיות המזרחיות.

רוב הנציבים היו אנשים מושחתים ורודפי בצע שניצלו את משרתם להתעשרות אישית על חשבון העם. מספר מקרים נותנים תמונה של ניצול תקופת הנציבות להתעשרות ע"י עושק האוכלוסייה. למשל הנציב קומנוס השתמש בצבא לעריכת מסעות שוד בכפרים, בין השנים 48 - 52.

על כל התשלומים הללו יש להוסיף את התשלומים ששילמו האריסים באחוזות הקיסרים, באחוזות הפרטיות ובאלו של ערי הפוליס.

מעמסת המסים לאחר מרד בר- כוכבא

* השלטון הרומי ביטל  את הפטור ממסים בשנת שמיטה.

* לאחר המרד גדלה משמעותית מעמסת סיפוק צורכי הצבא על האזרחים. המעמסה של סיפוק צורכי הצבא הרומי והפקידות – מסי האנגריה, הליטורגיה והארנונא  גברה, והמעמסה הוטלה על יישוב יהודי שהצטמק לכ- 750,000 , לעומת 1,3000,000 לפני המרד.

* מס הגולגולת בפרובינקיה היה גבוה לעומת פרובינקיות אחרות. הוא הועלה ללמעלה מ- 1% ל- 100 מערך רכושם ( עדות של אפינוס האלכסנדרוני בן התקופה ).

מאחר שרוב היהודים היו חקלאים, המסים  הביאו רבים עד פת לחם. עוני הפך לתופעה. לדעת גודמן, המסים הגבוהים היו קנה הקש ששבר את גבם של האכרים ואחד הגורמים לתופעת הליסטות הייתה מעמסת המסים הכבדה על האכרים.

מעמסת המסים בתקופת המשבר  (235 – 284 לס')

בזמן המשבר האימפריאלי הכביד השלטון הרומי את עולו על אוכלוסיית הפרובינקיה. תשלומי  המסים הקיימים הועלו והוטלו מסים נוספים:

* מס הארנונה –סיפוק צורכי הצבא הרומי. במאה ה- 3 לס' הוטל מס זה בתדירות גבוהה ובשרירות לב  הכביד עד כדי כך שנשיא הסנהדרין, התיר לחרוש בשנת שמיטה. מתשלום נומינלי עבר השלטון למעין מס מוגדר וקבוע, ולמעשה, החרמת חלק מהיבול , לדעת הר.

 * טירוניה- תשלומי הכופר תמורת שחרור משירות צבאי הפכו למס קרקע נוסף.

* אכסניה – ההוצאות עלו עקב העליה בנוכחות צבאית .

*אנגריה – עליה תלולה בעבודות כפייה עבור הצבא והפקידות והטלת עונשים חמורים על המשתמטים. מימי הקיסר אדריאנוס הייתה פעילות מוגברת בסלילת דרכים ובביצוע תיקוני דרכים. חובה זו חלה על כלל האזרחים והיוותה מעמסה קשה על האוכלוסייה. יש עדויות על פעילות זו לפחות עד ראשית המאה ה- 3 לס'. כמו כן, התושבים נדרשו לספק לא רק סוסים או חמורים כמו בעבר, אלא גם בעלי חיים אחרים.

* מכס- עלייה תלולה בגביית מכסים.

* מס הכלילא- המס הפך ממתנה לרגל עליית קיסר חדש לשלטון או נצחון של מצביא במלחמה, למס קבוע שנגבה אחת לכמה שנים. השלטון הרומי הטיל את האחריות על תשלום המס על חברי מועצת העיר.

* ליטורגיות – החל מהמאה ה- 3 הפכה החברות במועצות הערים לחובה  לאנשים אמידים והם חוייבו לשלם את ההפרש בין ההוצאות להכנסות, תופעה שרוששה רבים.

לסיכום, מאחר שרוב היהודים היו חקלאים, המסים  הביאו להסתבכות בחובות ולהתרוששות. רבים הגיעו עד פת לחם. עוני הפך לתופעה. המסים הגבוהים היו קנה הקש ששבר את גבם של האכרים ואחד הגורמים לתופעת הליסטות ולהשתתפות הפעילה במרידות נגד השלטון הרומי. גם הירידה מהארץ הושפעה ממעמסת המסים.

ב. חיסול מדיניות הרווחה באמצעות בית המקדש שתמך בחלשים בימי בצורת וקשיים  אחרים.

ג. את פיצול הנחלות עקב חלוקתן לבנים היורשים שהביאו למצב שהנחלה לא הייתה מסוגלת לפרנס את בעליה.

כתוצאה מהמרידות הלך המצב והחמיר. לאחר כל מרידה הופקעו אדמות המורדים  ומתיישבים נוכרים התיישבו במקומם. בהדרגה הפכו היהודים למיעוט והארץ הייתה לארץ נוכרית.  מ-2,000,000 עד 2,500,000 יהודים במאה ה- 1 לס' נותרו במאה ה- 2 לס' 750,000 – 800,000 יהודים ומספרם הלך ופחת בתקופת השלטון הנוצרי – ביזאנטי.

ריכוזי האוכלוסייה היהודית בשלהי השלטון הרומי במאה ה- 4 לס'

הריכוז העיקרי היה בגליל המזרחי, שכלל כ- 65 יישובים. הריכוז השני היה בגולן, כ- 30 יישובים. אזור יהודה היה ברובו  ריק מיהודים מלבד כ- 24 יישובים בשפלת יהודה ובדרום הר חברון. יישובים בודדים נותרו בשרון, ובעבה"י המזרחי.

תגובות

גזירות דתיות הן הגורם הנושא החברתי כלכלי היה תפאורה ברקע

לדעתי כנקודת התחלה הייתי מתחיל מההנחה שהאימפריות ההלניסטיות והרומאית לא הכינו תוכנית אב שמטרתה הייתה להחריב או לפגוע ביישוב היהודי בארץ ישראל ולמעשה מעולם לא שאפו לכך. חשוב לצייין שהשלטון ההלניסטי התקבל בשמחה וברצון על ידי חלקים נרחבים מהאוכלוסייה היהודית ובעיקר משכבות האצולה ומשפחות הכהונה ששמחו לאמץ יסודות מסויימים בתרבות ההלנית פרופסור אוריאל ראפפורט- בספרו תולדות ישראל בתקופת בית שני- מזכיר למשל את איגרתו של אנטיוכוס השלישי שבה הוא מורה לנציב סוריה לשקם את ירושלים שנפגעה במלחמות( עם התלמיים) ןלפטור את תושבי העיר ממסים לשלוש שנים . בהמשך השנים המתח הפנים חברתי בי ןשוחרי ההלניזם לאלה המסתייגים חילחל ביתר שאת למאבקי כוח עלמשרות הכהונה. אבל כל המתחים והסכסוכים הפנימיים בין היהודים לבין עצמם לא הביאו למרד. רק כאשר אנטייוכוס הרביעי השתכנע שמקור אי השקט ביהודה נובע ממניעים דתיים הוא הטיל גזירות דתיות ורק אז ניצת מרד החשמונאים(אפשר להזכירר בנידון את ביקרמן ו'צריקובר) כאשר חזר בו הממשל היווני מהגזירות הדתיות החלה נטישה המוניתמצבאו של יהודה המכבי
וכך הוא הובס בידי בכחידס כל מה שעניין את רוב היהודים היה הצד הדתי ולא הצד לאומי או כלכלי או חברתי אם נעיין במחקרו של פרופסור מנחם שטרן-ההיסטוריה של ארץ ישראל- התקופה ההליניסטית ומדינת החשמונאים- נמצא שאין מספרים מדוייקים להיקף ההגירה היוונית למזרח התיכון אבל בכל מקרה מדובר על אחוז קטן וזניח מכלל התושבים או בלשונו"יסוד ערים הלניסטיות בארץ ישראל המשמעות הייתה תוספת אוכלוסייה מסויימת למקוום יישוב... אין ידיעות מפורשות על התיישבות יוונית מאסיבית באחת מערי החוף"(עמוד 71) לגבי השלטון הרומי:צריך לזכור נקודה מכרעת: השלטון היהודי עצמאי ארץ ישראל לא בא כתוצאה ממפלה לרומאים אלא מתוך בקשה מפורשת מצד מנהיגים יהודיים מלפטור אותם משלטון מלך יהודי ולעבור לשלטון רומאי ישיר! בהמשך אירעו המרידות ברומאים אך שוב:הסיבה הייתה דתית! אוריאל ראפפורט מדגיש את הצדדים הדתיים- משיחיסטיים" המלחמה רומי תהייה מלחמת אחרית הימים מחלמת גוג ומגוג ..." נכון ששהיה גם רקע של מצוקה כלכלית ומתח חברתי אךהם היו לא רק בין יהודים לנוכרים אלא בעיקר בין יהודים ובין עצמם על רקע קיטוב חברתי הולך וגדל משפחות עשירות בעלות נכסים וקרקעות מול דלת העם היו תופעות קיימות למין השלטון ההלניסטי המתח שבין האיכרות הגלילית לבין הפרושים בירושלים היה אחד הגורמים לצמיחת הנצרות. האמפריה הרומאית - ככל אימפריה- שאפה ליציבות המיסים שהוטלו על היהודים היו זהים למיסים שהוטלו על שאר נתיני האימפריה כמס לתחזוקת צבא(בטחון) לפיתוח תשתיות דרכים וכו היסטוריון היווני אפיאנס מאלכסנדריה כותב שרק אחרי המרידות ובפרט אחרי בן כוסבה מס הגולגולת על היהודים היה גבוה יותר מזה של השכנים שלהם בספר : ההיסטוריה של ארץ ישראל- תקופת המשנה התלמוד והביזנטית(הוצאתיד בן צבי) מדובר על הפקעת קרקעות בידי הרומאים אבל מודגש שהופקעו אדמותיהם של
עבריינים שהיו שותפים לבן כוסבה במרד נהרגו או נשבו . במחקרים המובאים בספר זה מתוארים גם היחסים המעולים שהיו ליהודים בארץ ישראל עם השלטון הרומי(עם אנטינינוס דיוקלטינוס השושלת הסוורית) שבהם הקפידו הרומיים שלא לפגוע שלא לצורך ברכוש יהודי או בעקרונות דת יהודיים. במחקר אחר (שכחתי כרגע את שמו)נאמר שהמקום היחיד בארץ ישראל שבו אפשר להגיד בודאות שרומאים יישבו חיילים רומאיים בו היה אמאוס בסיכום: לדעתי המרידות היו קודם כל מסיבה דתית מובהקת. ברקע היו גם מתחים כלכליים ומצוקות אך הם נבעו יותר מהקיטוב החברתי החריף בתוךהאכלוסייה היהודית ופחות בגלל גזירות רומאיות שתי המרידות ברומאים- מרידות בגלל פונדמטליזם דתי משיחי- יצרו תגובת שרשרת שבסופה חיסול הרוב היהודי בארץ בתלמוד הירושלמי-דמאי בא סב עג- חושב רבי יוחנן שרוב ארץישראל נתונה בידי ישראל ומדובר במחצית השנייה של המאה 3 תלמידו של יוחנן( באותו מקום) רבי אלעזר בן פדת חושב כבר שרוב הארץ נתון ידי גויים אינני רוצה לחזור על מה שכתבתי בפעמים קודמות אזכיר רק כשלומדים על תולדות הרפובליקה והקיסרות הרומית מציינים במפורש שלשלטונות רומי לא החריגו את יהודה משאר האימפריה אלא ההיפך: שאפו להנהיג בה אותםהכללים שתפסו בפרובינקיותהאחרות
לעניות דעתי אחת הסיבות ללמוד היסטוריה היא האופציה אולי ללמוד משגיאות העבר ניסיון להעביר את עיקר האחריות לכשלים ואסונות על כתפי אחרים יביא להחמצת אופציה זאת

גיורא מתעלם מקטע הפתיחה של המאמר

בעיה בהנת הנקרא

בספר המיעוט הנבחר תמיכה בתזה של המאמר של רבקה

בעמוד 42 נכתב שהמרד הגדול פרץ כתוצאה של "שילוב בין מתיחות דתית למניעים כלכליים"

תגובה הזוייה

גיורא חי על פלנטב אחרת מכולנו

עדיף להתעניין

http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13263&author=141
אני מציע במקום לדבר על פלנטות ללמוד קצת על התקופה הנדונה. בתור דוגמית מאמר של ישראל לוין מנו ניתן לקבל מושג על: הגישה האוהדת של האוכלוסייה היהודית כלפי התרבות היוונית (לפחות חלק מהאוכלוסייה אם לא רובה) על אימוץ מרצון של יסודות תרבותיים הלניים על מתחים שבין יהודים ליהודים ועל גזירות הדת שהן הן שגרמו לפרוץ מרד החשמונאים יש גם מקורות נוספים לנושאים נוספים כגון איך ולמה נתבקשו הרומאים(פומפיוס)
על ידי היהודים(!)לשלוט ישירות על ארץ ישראל כלומר היהודים ביקשו מיוזמתם שלטון רומאי ישיר ולא להיות ממלכה עצמאית בחסות רומית מקווה שתתחיל להתעניין

רק מיעוט קטן מהעילית הירושלמית אימץ את התרבות היוונית

יש כאן שיפוץ של העובדות: המאמק בתוך משפחת החשמונאים היה הבעייה - לא הזמנה

האומנם רק המאבק?

אין ספק שלריב במשפחת החשמונאים היה משקל רב בהזמנת הרומאים אבל : בפני פומפיוס הופיעה בפניו משלחת יהודית שביקשה ממנו שלטון רומי ישיר.(על רקע ריב החשמונאים) אבל גם בזמן הורדוס באה משלחת פרושית לרומא
בבקשה לספח אץ ארץ ישראל לפרובינקית סוריה בעצם בפני אנטוניוס הופיעו שלוש משלחות יהודיות לשטוח בקשתם: בטל את קיום הממלכה היהודית העצמאית בחסות רומא איך שלא נהפוך בעניין נמצא ש:הריבונות היהודית בארץ ישראל באה אל סיומה לא בעטיו של כיבוש רומי אלים שהביס את צבאות היהודים אלא כתוצאה ממבקשה ברורה ומפורשת מצד ההנהגה הדתית יהודית(הפרושית)לקבל פטור משלטון מלך יהודי(אפילו בחסדי הקיסר) הם העדיפו במפורש שלטון רומאי ישיר!והם דרשו זאת שנים רבות אחרי סיפור הריב בין שני האחים החשמונאים הניצים
\

גיורא- הזמנה ע"י סיעות שונות- אבל כיבוש אכזרי

אתה סלקטיבי בעובדות שלך. הכיבוש היה מלווה בהרג, טבח ושבויים, בהפקעת אדמות ונישול איכרים- בדיוק כפי שרבקה כתבה

השאלה איך מפרשנים את העובדות

היה טבח היה הרג היו הפקעות ונישול אבל:1 הם לא היו תוצאה של כיבוש שכן הרומאים נתבקשו על ידי ההנהגה הפרושי תל שלוט בארץ 2 .הטרגדיה הייתה בהשתלטות כת דתית משיחית עיוורת למציאות כת שבעטה ברגל גסה בהזדמנות להנות מפירות השלום הרומאי- כפי שנהנו פרובינקיות אחרות- העדיפה מלחמה ברומיים מלחמה שגרמה
לתוצאות שאתה מתאר 3.אין עוררין על העובדה שיש להכליל בתמונה גם את הנושא הכלכלי- חברתי.אלא שנושא זה היה בעייתי יותר ביחסים בין יהודים ליהודים יותר מאשר בין יהודים לגויים אי אפשר לשים את הגורם הכלכלי- חברתי כשווה משקל לנושא הדתי הנושא הדתי הוא העיקר להלן ציטוט:"רק שמונת ימי חנוכה נקבעו לדורות כזכר לניצחון אולם היה זה נצחון במלחמת אזרחים בקרב העם היהודי- בין שומרי תורה ובין המתיוונים- מלחמה למען התורה שבה גברו שומרי התורה על מרשיעי הברית" ישעיהו לייבוביץ-יהדות עם יהודי ומדינת ישראל-עמוד 93
כך היה גם במרידות ברומאים שבאורח נס צמח מהן יוחנן בו זכאי ותלמידיו שהצילו את היהדות הלקח החשוב לעולם לא לאפשר לכת קנאית- משיחיסטית- פונדמנטליסטית- לגרום שוב לטרגדיה חוזרת

רבקה! רגע האמת מתקרב(מוקדם ממה שצפיתי)

https://www.youtube.com/watch?v=zO-aCQ6xH-8

סליחה ! זה הקישור הנכון

http://www.globes.co.il/

מכלוף - אתה לא מעניין אותי ואין בדעתי אפילו לקרוא

סוף.

רבקה! הנושא הוא"צאצאי הכוזרים",לא אני

שהרי נאמר..הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ.... אז אל תוכיחי ההיפך

דר" ליסק זה בשבילך.

"מחקר גנטי חדש: האשכנזים הם הצאצאים של נשים אירופיות שהתגיירו
המחקר שנערך באונ' בריטית מתיימר להפריך מחקרים קודמים, לפיהם מוצאם של היהודים במזה"ת. החוקרים מצאו כי 80% מהגנום האשכנזי - מקורו באירופה"

http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2137782

בנימין, קראתי את המחקר: הגברים מוצאם מא"י ,הנשים,מקומיות

קראתי. עליך לדייק. המחקר רבע שהדנא של הגברים מעיד על מוצאם מא"י. אבל, בשל מחסור בנשים הם נשאו נשים מקומיות שאמצו את היהדות.

כך, שהתיאוריה על הכוזריות של האשכנזים היא שטות גמורה.

כאן המקום להזכיר שעפ"י מחקר גנטי אחר מוצאן של הנשים היהודיות באירופה הוא מ- 4 אמהות ברומא.

תגובה לבנימין- מחקר גנטי

טוב עשית שהבאת לידיעתנו מחקר זה כיון שהוא תורם להגחכת הניסיונות למצוא "גנים יהודיים". מכיוון שהמחקרים הגנטיים מגיעים לתוצאות סותרות מכיון שבנושא זה אין דעה מוסכמת ומקובלת ומכיון שאין תיעוד היסטורי מספק לא נותר לנו אלא להשען על ההיגיון הפשוט: אם ליהודים האתיופיים יש חזות אפריקאית כנראה שמוצאם מהאוכלוסייה
האפריקאית אם היהודים ההודים נראים ודומים להודים אחרים כנראה שמוצאם מהאוכלוסייה ההודית אם היהודים האירופאיים נראים ודומים לכלל האוכלוסייה האירופאית אזי כנראה השורשים שלהם באים מקרב האוכלוסייה האירופאית שבעברה הייתה פאגאנית ולאחר מכן רובה המכריע התנצר חלק קטן התאסלם(למשל דרום ספרד איזורים שהם כיום סלובניה קוסובו אלבניה) וחלק התייהד

לגיורא שיודע הכל ויש לו מה לומר על הכל

אני מציע לך להסתכל על יהודי ארה"ב, יהודי דרום אמריקה, ועוד.. ותיווכח שלאחר 2-3 דורות הם דומים לאוןכלוסייה המקומית.

יש על נושא זה מחקרים בסוציולוגיה.

יהודי מזרח אירופה החיים בארה,ב אינם דומים בדיוק ליהודי מזרח אירופה הישראלים.
גם לסביבה ולא רק לתורשה יש השפעה.

תגובה לגדעון לגבי התגובה לגיורא

בס"ד
גדעון היקר!
אני חושב שמותר לך להתבטא בצורה קצת יותר מכובדת בדיון מדעי טהור ואקדמי לחלוטין. הנימה האישית הפוגענית שאתה משתמש בה, בהחלט שאיננה מכבדת אותך, ובודאי שלא את המגזין המכובד הזה.
חכמים הזהרו בדבריכם!

תגובה להעצני

תודה על הערתך. שנינו מקפידים לנתב את הדיונים שלנו אחד עם השני לנתיב של דיון טהור נקי מנימות אישיות ותוך כבוד הדדי. אני מקווה שסגנון כזה יחלחל גם למגיבים אחרים

להעצני,לעומת ההערות המעליבות שלך לרבקה- אני אדיב מאוד

אבקשך לא להגיב למה שאינו מיועד לך.
על סגנונך הבוטה לעומת שלי אין ערעור

תגובה לאביר גדעון

בס"ד
היות ואתה כנראה מיודעי משכבר הימים עו"ד גדעון רוזנבלום, אבירה של רבקה על הסוס הלבן (איך שמך הנוסף? לנסלוט או אייבנהו? או אולי דון קישוט?), הרי עליך להבין שהענין ביני לבין רבקה שייך כמובן לי ולרבקה. היא משום מה, ביחד איתך, החליטה שזכות השפה הגועלית שמורה רק נגד חרדים, שהיה נדמה לה שאינם מיוצגים במגזין.
היות והשקפת העולם שלה היא כהשקפתו של האנטישמי על היהודי (בורות, התנשאות, דעות קדומות, ושנאה לשם שנאה ומתוך פחד) [לשם כך הפניתי אותה בתגובתי לספרו של סארטר על האנטישמיות], ניסיתי לדבר איתה בהתחלה בצורה יפה. כאשר חזרה על טענותיה ככלב השב על קיאו, התחלתי לדבר איתה בשפה המיועדת לכלבים אנטישמים.
אליך פניתי מיד בשפה כזאת, כי דבריך המקוממים בגסותם הוולגרית, נשמעים כמו קטע מתוך ה"שטירמר" או "מיין קאמפף", ולא כאדם המתיימר להיות יהודי, הכותב על אחיו, גם אם הוא מעוניין לבקר אותם. על זה נאמר: "ענה כסיל כאוולתו".
בנוגע לידידי גיורא, אני חושב שזכותו להביע את דעתו, גם אם הוא מתעקש עליה לפעמים בצורה קצת מוגזמת. אין זו סיבה להתייחס אליו בכותרת מעליבה, בפרט שהוא לא דיבר כמו העצני למשל, על פוליטיקה אקטואלית, אלא בסך הכל ויכוח אקדמי עם הוד קדושת רבקה.
אני חוזר ומדגיש: אין לי שום דבר אישי נגדך, או נגד רבקה. אבל כאשר אתם מדברים בצורה מגעילה על ציבור שלם, ומתוך בורות מדהימה בנושא, והתעלמות מתגובות ההסבר המנומקות שלי - הריני נאלץ להשתמש בשפה שלכם, כי כנראה רק אותה אתם מבינים.

המרידות ברומאים

לפחות בהקשר המרידות ברומאים אין ספק שהגורם דתי הוא החשוב . בקרב היהודים באותה תקופה צמח מעין
טאליבן יהודי שמנהיגיו ההזויים יוחנן מגוש חלב שמעון בר-גיורא מנחם ועוד מחד לחמו אחד בשני מאידך יזמו מלחמה בלתי הכרחית ברומאים. במידה מסויימת בן כוסבה היה ממשיך דרכם וכך השתלטות של פלג דתי קנאי
הזוי וטרוריסטי על עמדת ההנהגה של היהודים הביאו לאסון קיומי

המאמר רק קבע שהיה גורם נוסף על הגורם הדתי

אין לזלזל בהידרדרות במצבם של באיכרים היהודים בעקבות המדיניות הרומית.

אבל, אין ספק שמרידות היו מוטעות.

רומא הייתה עדיין בשיא כוחה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק