אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

כיצד יראה העולם במאה ה- 21 על פי סמואל הנטינגטון


התמונה של רבקה שפק ליסק
כיצד יראה העולם במאה ה- 21 על פי סמואל הנטינגטון

כיצד יראה העולם במאה ה- 21 על פי סמואל הנטינגטון

מאמר שני בסדרה

סמואל הנטינגטון קובע בספרו:"התנגשות הציביליזציות", שבעולם המחולק לציביליזציות יש פוטנציאל גבוה לסכסוכים בין ציביליזציות, בין מדינות מציביליזציות שונות, ובין מיעוטים בתוך המדינות .

הפוטנציאל לסכסוך בין ציביליזציות הוא בין המערב לאיסלאם ולסין, ואילו הפוטנציאל לסכסוכים בין מדינות ומיעוטים הוא בין האיסלאם לבין שכניו. כלומר, סכסוכים מקומיים בין האיסלאם לבין נוצרים אורתודוכסים, סינים, אפריקנים, נוצרים מערביים וישראל.

 

סכסוכים בין המערב  לאיסלאם ולסין-

הגורמים הפוטנציאליים לסכסוך עם שני גורמים אלה הם: המאמץ של המערב (בעיקר ארה"ב) להפיץ את ערכי הדמוקרטיה המערבית והשלטת האוניברסליזם המערבי בעולם כולו, בנוסף להשגת שליטה כלכלית, מול חוסר הסובלנות והקנאות הדתית של האיסלאם ושאיפתה של סין, הכוח העולה מבחינה כלכלית צבאית ומדינית להגמוניה בעולם.

 

האוניברסליזם המערבי-

לאחר התמוטטות בריה"מ והשיטה הקומוניסטית, הגיעו רבים במערב- ראה, התזה של פוקויומה  – למסקנה שהמשמעות היא ניצחון  הציביליזציה המערבית, שהיא ציביליזציה בעלת ערכים אוניברסליים, ועל כן כל העמים הלא- מערביים חייבים לאמצה. האוניברסליזם המערבי כולל בתוכו מספר אפיונים: משטר דמוקרטי, ממשלה מוגבלת, אינדיבידואליזם, שוק חופשי, זכויות אדם ושלטון החוק. המערב מזהה את האינטרסים שלו כאינטרסים של כל הקהיליה הבינלאומית, והוא מנסה לבסס את עמדת הבכורה שלו באמצעות האו"ם ומוסדות בינלאומיים, כמו קרן המטבע העולמית ומוסדות כלכליים בינלאומיים ואחרים. המערב שואף לכלכלה גלובלית, כלומר, לשילוב כל כלכלות העולם במערכת כלכלית עולמית, הנשלטת ע"י מוסדות בינלאומיים בהם שולט המערב.

למדיניות זאת יש מתנגדים במדינות אסיה ובמדינות המוסלמיות, כי היא מתפרשת בעיניהן כסוג חדש של אימפריאליזם מערבי. הנושאים השנויים במחלוקת בין המערב, מצד אחד, ומדינות אסיה והאיסלאם, מצד שני הם:

ראשית כל, מאמצי המערב להבטחת עליונותו הצבאית ע"י אי הפצת נשק, ומניעת או פירוק נשק גרעיני, ביולוגי וכימי, והאמצעים לשיגורם. המערב טוען שמדיניות זו נועדה להבטיח סדר ויציבות בינלאומיים, בעוד שהמתנגדים רואים מדיניות זו כאמצעי של המערב לשלוט בעולם. המערב ממשיך במאמציו להחתים מדינות על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני באמצעות הפעלת לחצים על המדינות התלויות בו.

שנית, מאמצי המערב לקידום האוניברסליזם המערבי. במדינות האיסלאם ובמדינות אסיה יש התנגדות חזקה ללחץ המערבי למען אוניברסליזם. הן רואות במאמצים אלה התערבות בענייניהן הפנימיים, ודוחות את האוניברסליזם כנוגד את מערכת הערכים שלהן. מדינות אסיה והאיסלאם שואפות לטפח את התרבות הייחודית שלהן. מדינות אלה פועלות במסגרת האו"ם ומוסדותיו נגד האוניברסליזם המערבי. למשל, ביוני 1993 סיכלו מדינות אסיה והאיסלאם העברת הצעות החלטה של המערב ב"וועידה העולמית של האו"ם לזכויות אדם".

שלישית, מדיניות הגבלת ההגירה למדינות המערב, כדי להגן על  אופיין התרבותי- החברתי- והאתני. בעולם קיימת הגירה משמעותית ממדינות האיסלאם, אפריקה ואסיה למדינות העולם המערבי. הגורמים להגירה הם עודפי אוכלוסין במדינות לא מפותחות, הבדלים בתנאים כלכליים בין מדינות המערב למדינות הלא מפותחות,  והוזלת ושיפור תנאי התחבורה, המקלים על ההגירה.

עד שנות ה- 1970 היה יחס חיובי במערב להגירה, מכיוון שההגירה פתרה את בעיית המחסור של מדינות המערב בכוח עבודה בשל הירידה בילודה. אבל החל משלהי שנות ה- 1980 החל שינוי ביחס להגירה. השינוי נבע , במידה מסוימת, מהעלייה בשיעורי האבטלה והחשש שהמהגרים גוזלים מאזרחי אותן מדינות את מקומות העבודה, אבל בעיקר מהחשש לאופי התרבותי- חברתי- דתי- מדיני של החברות המערביות. לקובעי המדיניות התברר שאחוז גבוה מהמהגרים אינם מתערים בחברה ואינם מאמצים את תרבותה וערכיה, אלא מסתגרים בינם לבין עצמם ומטפחים את תרבותם, דתם, אורח חייהם ועולם הערכים שלהם.

עפ"י נתונים רשמיים הגיע  מספר הלא אירופאים ביבשת אירופה לכ- 22,000,000 ובארה"ב הגיע מספר ההיספנים ל- 36,000,000 ומספר האוריינטלים הגיע ל- 10,000,000 . ( כיום המספרים גבוהים בהרבה )

על רקע זה החלו מדינות המערב במדיניות להגבלת ההגירה באמצעות קביעת קריטריונים לגבי קבלת מהגרים, חיזוק הביקורת בגבולות והקפדה של כל הגורמים העוסקים בהגירה, למניעת  הפרת החוקים והנוהלים.

פרופסור הנטינגטון מפקפק בסיכויים למנוע הפצת נשק גרעיני, ביולוגי וכימי. כמו כן, הוא אינו מאמין בסיכויי האוניברסליזם. הנטינגטון מודאג בעיקר מהסכנה לעתיד הציביליזציה המערבית בשל המהגרים הלא מערביים, החיים במדינות המערב. עתידה של הציביליזציה המערבית תלוי, לדעתו, בהצלחה לצמצם באופן דרסטי את ההגירה ובהצלחה להביא להתבוללות תרבותית של המהגרים במדינות המערב. הנטינגטון מציע לחדול ממאמצי הפצת האוניברסליזם המערבי בעולם, ולהתרכז בהצלת  הציביליזציה המערבית בתוך המדינות.

 

חוסר הסובלנות והקנאות הדתית של האיסלאם –

פעמיים ניסה האיסלאם להשתלט על העולם. בפעם הראשונה במאות  ה- 7 וה- 8 , ע"י יורשי מוחמד, ובפעם השנייה במאות  ה -15 – 17., ע"י תורכיה העותמנית.

במלחה"ע הראשונה חוסלה האימפריה העותמנית ומדינות אירופה השתלטו על המזרח התיכון, והאוכלוסייה הערבית- מוסלמית הוכנסה תחת שלטון מערבי. לאחר מלחה"ע השנייה החל תהליך הדה- קולוניזציה ובמזרח התיכון קמו מדינות ערביות עצמאיות, אך הן נשארו תחת השפעה מערבית בשל חולשתן הכלכלית והצבאית. 

אבל, למרות חולשתו, הנטינגטון משוכנע,  שהאיסלאם לא זנח את שאיפתו להשתלט על העולם, ואנו עומדים בפני נסיון שלישי להגשים את החלום המוסלמי לשלוט בעולם כולו. משלהי המאה ה- 20 יש עלייה משמעותית בכמות הסכסוכים בהם מעורב האיסלאם.  ב- 2003 , למשל, היו 11 סכסוכים בין מוסלמים לנוצרים אורתודוכסים בגבול הדרומי של רוסיה, 7 סכסוכים באפריקה ודרום מזרח אסיה, סכסוך אחד באירופה- בוסניה- וסכסוך במזרח התיכון עם ישראל. בסה"כ – 20 סכסוכים. יש מספר גורמים הדוחפים את האיסלאם בעיתוי הנוכחי:

ראשית כל,  גידול אוכלוסין עצום ואבטלה, המביאים לאי יציבות מבית, ואינטרס מוסלמי בהגירה כדי להיפטר מעודפי האוכלוסייה.

שנית, התגברות המגעים בין מוסלמים ללא מוסלמים הביאו לחיזוק הזהות המוסלמית ולתחייה דתית- מוסלמית. השנאה למערב המנסה  להשליט את האוניברסליזם המערבי, הביא להגברת השנאה למערב ולתרבותו, ולניכור ותסיסה בתוך המדינות המוסלמיות. האיסלאם נוקט במספר דרכים לפתרון בעיותיו: סכסוכי שכנים כדי להרחיב את שטחי המחייה לנוכח הריבוי הטבעי, טרור בינלאומי נגד המערב כדי לאלצו, מצד אחד, להפסיק תמיכתו בשליטים כדי להפילם ולהקים רפובליקות איסלאמיות, וכדי למוטט את המערב, כחלק מהמאבק של האיסלאם על השליטה בעולם. בקיצור, הפונדמנטליזם האיסלמי הכריז מלחמה על המערב באמצעות טרור.

 

תחרות בין ארה"ב וסין על ההגמוניה בעולם –

בשנות ה- 1970  חל שיפור ביחסי סין- ארה"ב בשל חששה של סין מבריה"מ, אבל החל משלהי שנות ה- 1980 חלה הידרדרות ביחסים בשל מספר גורמים:

ראשית כל, השיפור ביחסים היה על רקע אינטרס זמני. למעשה קיים ניגוד מהותי בין הציביליזציה האמריקנית לסינית. מדובר בהבדלים מהותיים מבחינה אידיאולוגית- כלכלית, חברתית ,תרבותית ומדינית.

שנית, סין נמצאת בשלבי התפתחות מואצת כלכלית, צבאית וטכנולוגית ושואפת לתפקיד דומיננטי באסיה, בשלב הראשון, ובעולם, בשלב השני. לארה"ב יש אינטרסים באסיה, משום שמזרח אסיה הופכת ל"מרכז הכלכלה העולמית", והיא גם לא תוותר בקלות על השפעתה הבינלאומית.

שלישית, יש חילוקי דעות ספציפיים בין סין לארה"ב בנושא הפצת נשק גרעיני (סין מוכרת טילים וידע טכנולוגי למדינות ערביות ואחרות), בנוגע לטיוואן, שסין שואפת לספח, לזכויות אדם בסין וזכויות קניין רוחני(בעיית הקלטות הפירטיות המיוצרות בסין).

 

לסיכום: מהו הפוטנציאל לגבי התארגנויות בעתיד-

 

סכסוך בינלאומי בין ארה"ב וסין-  פרופסור הנטיגטון  צופה שקיעה הדרגתית של המערב כולו, ובראשו ארה"ב ואפשרות של קשר סיני- איסלאמי על בסיס אינטרסים משותפים: התנגדות לאוניברסליזם המערבי, הצורך של סין בנפט לפיתוח תעשייתי לעומת הרצון של מדינות מוסלמיות להגיע לנשק גרעיני – טכנולוגיה תמורת נפט.

הנטינגטון מעריך שבמידה שסכסוך אלים יפרוץ בין ארה"ב לברית הסינית- איסלאמית, אירופה ואמריקה הלטינית יתמכו בארה"ב בשל הקרבה הדתית – תרבותית. רוסיה תתמוך במערב בשל יריבות עם סין( יש הגירה סינית משמעותית לסיביר וגם השקעות סיניות), ואילו דרום מזרח אסיה תתמוך בסין, בשל הקרבה הדתית- תרבותית. הודו תתמוך במערב בשל ניגודי אינטרסים עם הברית סין- איסלאם (בעיית קשמיר ותחרות עם סין). בין סין ליפן יש משקעים קשים מהשנים 1931 – 1945 . 

הערה: מאז פרסום ספרו של הנטיגטון חלה התקרבות רבה בין סין לאמריקה הלטינית ואירן.

שקיעת המערב והתעצמותה של סין הם נושאים למאמרים נפרדים.

מחקרים נוספים על העולם בעידן החדש:

פטריק דניאל מוייניהן, תוהו ובוהו-אתניות בפוליטיקה העולמית.

זביגנייב בז'זינסקי, אובדן שליטה- תוהו ובוהו עולמי על סף המאה ה- 21 .

 

 

תגובות

ממש הזויה התחזית של הנטינגטון

א) אין ערובה שסין תמשיך לצמוח. לסין יש יותר מידי בעיות פנימיות דמוגרפיות וסוציואקונומיות שעלולים להביא להתפוררותה וחזרתה למבנה של מדינה שסועה ומבוזרת תחת הנהגה של שליטים מקומיים.
ב) עבור הנטינגטון התרבויות הן מקשה אחת כמעט הומוגנית. הוא לא לוקח בחשבון התפוררות בתוך התרבויות עצמן ואינטרסים מנוגדים. למשל, האסייתים מפחדים מסין הרבה יותר מאשר האמריקאים מפחדים ממנה.

בקיצור, הנטינגטון מציג דגם פשטני מידי. אני מבין את הצורך של תיאוריית על להיות פשטנית (איוריסטית) וכוללנית. אבל יש גבול לכל תעלול

תומך בדעת המגיב מולי ורצברג

אני מצטרף לדעתו של מולי הסובר שהנטינגטון מציג מודל פשטני מדי. התבוננות מפוכחת במציאות הנפרשת לנגד עינינו מחזקת תחושה זאת כמה דוגמאות מני רבות:וייטנאם דנה עם ארצות הברית(!)על שיתוף פעולה כנגד סין
יפן שוקדת- בתיאום עם ארצותהברית- על שידרוג צבאה (מהחשש מסין) גם החברה בארצות הברית וגם החברה במערב ומרכז אירופה משתייכות לתרבות המערבית אך קיימים הבדלים ושונות בין חברות אלה בסוריה מתנהלת מזה שנתיים מלחמה עקובה מדם בין מוסלמים לבין מוסלמים כאשר איראן המוסלמית תומכת בצד אחד בעוד תורכיה סעודיה המוסלמיות תומכות בצד השני ניסיונו של הנטינגטון לבנות תיאורית על הוא יומרני מדי

הנטינגטון צפה נכון התנגשות בין תרבויות במקום אידיאולוגיות

קשה לצפות מחוקר ש"ינבא" בפרטי פרטים כי העולם הוא דינמי.

אבל, בגדול- הנטינגטון ראה היטב את ההתפתחות.

לא ראה ולא נעליים

הבעיה היום בעולם היא לא מאבק בין תרבויות אלא בתוכן. כפי שגיורא הדגים היטב במקרה הסורי.
אני אוסיף ואומר שהמצב בעתיד ילך ויחמיר. עם בעיות של ריבוי טבעי, אבטלה גואה כתוצאה מכך, מחסור במשאבים בסיסיים (קרקע פוריה, מיים, אוויר צח, אנרגיה) - העולם הולך לקראת התפוררות פנימית. ואגב זה לא יפסח על המדינות המתועשות שתאלצנה להתמודד עם הגירה ונדידת עמים ברברים מהעולם השלישי בדומה למה שרומא התמודדה עימו לקראת נפילתה

המאבק בין רוסיה לארה"ב, המערב לאירן זה בתוך ציביליזציות??

בעולם מתנהל מאבק בין ציביליזציות.

בעולם המוסלמי המאבק הוא בתוך הציביליזציה ופרופ' סיוון כבר כתב על כך מזמן.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק