אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האם אירועי ה-11 בספטמבר מעידים על התנגשות הציביליזציות?


התמונה של מירב גולן
האם אירועי ה-11 בספטמבר מעידים על התנגשות הציביליזציות?

האם אירועי ה-11 בספטמבר מעידים על התנגשות הציביליזציות?

א. מבוא:

אירועי ה-11 בספטמבר "תפסו" כל אחד מאיתנו במקום אחר. באותו יום היה זה יום חופשי שלי מהמאמר, ובניגוד להרגלי צפיתי בטלוויזיה. תוך כדי שיטוט נקלעתי לערוץ החדשות BBC. ראיתי שמטוס מתנגש בכוונה בתוך אחד ממגדלי התאומים, וחשבתי כי מדובר בפרומו לסרט חדש ולכן המשכתי לשוטט בין ערוצי החדשות. מכיוון שכל ערוצי החדשות הראו את אותה התמונה, חלחלה בתודעתי העובדה כי לא מדובר בסרט הוליוודי, כי אם במציאות עצמה. מופתעת לגמרי צפיתי גם במטוס השני שהתנגש בבניין השני. זה היה מעבר לכל דמיון פרוע, ולכן היה קשה מאוד להבין כי מדובר בסיוט של כל אזרח בעולם, בעיקר של הישראלי הרווי בפיגועים. אירועי ה-11 בספטמבר חלחלו ונצרבו בתודעה של כולם, כאירועים שמסמנים תקופה ועידן חדשים. ה-11 בספטמבר הוא לא "סתם" תאריך אלא מושג כשלעצמו. מכיוון שכך אירועים אלו חשובים להבנת תהליך שאנו נמצאים בעיצומו.

מאמר זה יסקור האירועים עצמם – מה מיוחד באירועי ה-11 בספטמבר, תוך בחינת אחת התיאוריות שהתגבשו לאחר המלחמה הקרה, תארו והתנבאו לגבי המלחמה הבאה – "התנגשות הציביליזציות" של סמואל הנטינגטון. מתוך כך עולה השאלה האם אירועי ה-11 בספטמבר אכן מעידים על התנגשות הציביליזציות, כפי שחזה הנטינגטון

כאמור, החלק הראשון יעסוק בבחינת האירועים כרקע להבנה מה אנו עומדים לבדוק, אחריו אתן רקע כללי של התיאוריה של הנטינגטון – התנגשות הציביליזציות, על פי המאמר שפורסם ב-1993 בפוריין אפיירס ובשנת 2000 פורסם ותורגם בעיתון "תכלת". מיד אחריו אסקור את הביקורות על הפרדיגמה של הנטינגטון, ביקורת זו תסייע בידי להעלות את המסקנות המתחייבות מתוך כך. אחריו, אנתח את אירועי ה-11 בספטמבר תוך שימת דגש על המשמעויות הנובעות מהם. כמו כן אנתח את משמעויות "התנגשות הציביליזציות", על פי הספר שהנטינגטון כתב ופרסם כשלוש שנים אחרי כתיבת המאמר, תוך בחינת מקורות אחרים לחיזוק הפרדיגמה. בחלק האחרון אסיק את המסקנות העולות הן מתוך הביקורות והן מתוך ניתוחי אירועי ה-11 בספטמבר והפרדיגמה של הנטינגטון.

ענייני הוא אידיאולוגי. תמיד התעניינתי בהקשרים שבין אידיאולוגיות ואירועים, וכיצד אלו משפיעים על אלו. לכן מאמר זו היא יותר ניתוח פילוסופי של מורכבות האירועים והתיאוריה של הנטינגטון.

אני מאוד מקווה כי הקורא ימצא עניין במאמר זו, כפי שנהניתי אני בכתיבתו.

 

ב. השערה:

האם אירועי ה-11 בספטמבר אכן מעידים על "התנגשות הציביליזציות"? אין ספק כי הפרדיגמה של הנטינגטון "זכתה" לביקורות רבות מאוד וחריפות. כמעט ולא מצאתי מאמרים העוסקים ב"כתב הגנה" על פרדיגמה זו. הביקורות עצמן מורכבות ועוסקות במכלול של מרכיבים: הן מבחינת מושג המלחמה, קונטקסט המלחמה, הגלובליזציה, תנועות בתוך האסלאם השתלבותו של האסלאם בציביליזציה המערבית או התנגדותו הפעילה.

עוד לפני שכתבתי את המאמר הזו הייתה לי דעה מאוד ברורה לגבי התשובה לשאלה. הביקורות סייעו בידי לגבש תשובה יותר מוחלטת. את ההשערה או המסקנה שלי לגבי התשובה לשאלה לא אציג כרגע. אניח לקורא להיות סקרן כדי שיוכל לקרוא את המאמר ללא ידיעה ראשונית זו. נדמה לי שהדעה שלי נשזרת בגוף המאמר, ולכן לא יהיה קשה לקורא לדלות אותה מבין השורות מבעוד מועד. בחלק שבו הסקתי את המסקנות יוכל הקורא למצוא את תשובתי לשאלה.


ג. אירועי ה-11 בספטמבר – רקע:

ב-11 בספטמבר הותקפה ארה"ב על ידי טרוריסטים מתאבדים. למתקפת טרור זו מספר מטרות: לבצע פרובוקציה (הרג המוני והרס רב על מנת לגרור את ארה"ב למלחמה כוללת נגד העולם המוסלמי, מאבק בין "תרבות הרשע" המערבית לבין "תרבות הצדק" האסלאמית. בן לאדן קיווה שלצידו יתייצב המחנה שיכלול את העולם המוסלמי);  לבצע "תעמולה על ידי מעש" (בן לאדן רצה להוכיח לחבריו את יכולתם של "הלוחמים המוסלמים" להכות מכה אנושה בחברה האמריקנית ובסמלי העוצמה שלה וכך גם לחשוף את חולשתה ופגיעותה של המעצמה); להגביר גיוס מתנדבים חדשים לתנועת הג'יהאד העולמי; להרוג מספר רב ככל הניתן של אזרחים אמריקנים; לפגוע באופן קשה ביותר בכלכלת ארה"ב (ובכך לפגוע בסמלי התרבות המהווים מודל חיקוי של הציביליזציה המערבית ומהווה אויב מר לאסלאם הרדיקלי)[1].

ג.1 ההכנות להתקפה

הפיגועים היו חלק מאסטרטגיית טרור מתוכננת ומתוזמנת היטב שהונחתה ומומנה על ידי מפקדת אל קאעידה. הרעיון לפוצץ בניינים בעלי משמעות סמלית באמצעות טייסים מתאבדים נבחן עוד בראשית שנות ה-90 (ריסוק מטוס על מטה הסי.איי.אי בוירג'יניה)[2].

ההיערכות החלה עוד ב-1999 לאחר אימוניה של "חבורת המבורג", שהפכה עם שובה לגרמניה לתא הטרור שהוביל את הפעולה. ההכנות נמשכו כשנתיים. העיר המבורג שבצפון גרמניה, נבחרה לשמש כבסיס לביצוע ההכנות וההיערכות לקראת היציאה לארץ היעד. קבוצה נוספת שנטלה חלק בהתקפה על ארה"ב הייתה "החבורה הסעודית"[3].

ג.2 ההתקפה

ב-11 בספטמבר 2001 בוצעה בארה"ב מתקפת הטרור הקטלנית ביותר בתולדות הטרור הבינלאומי. פיגועים אלה כוונו נגד יעדים המסמלים את עוצמתה הכלכלית והצבאית של ארה"ב והשפיעו באופן דרמטי על מערכת היחסים הבינלאומית. מדובר במתקפה על מגדלי התאומים בניו יורק: שני מגדלים הממוקמים בדרום-מערב מנהטן, ניו יורק, קרוב לבורסת ניו יורק, מרכז הסחר העולמי. כל מגדל בין 110 קומות, 104 מעליות. הבניין הדרומי התנשא לגובה 417 מטרים. השתכנו בו חברות סחר בינלאומית, בנקים, הנהלות של חברות ענק, חלק ממשרדי הרשות המקומית ועוד[4].

בפיגועים נהרגו כשלושת אלפי בני אדם מ-80 מדינות שונות. רובם נהרגו כתוצאה מפגיעה מכוונת של שני המטוסים שהוטסו בידי חוטפים מתאבדים, ב"במגדלי התאומים" בניו יורק. שני הבניינים הגבוהים קרסו וגרמו למותם של כ-2500 בני אדם ששהו בהם, או השתייכו לכוחות ההצלה שעסקו בפעולות החילוץ של הלכודים בבניינים הבוערים. יעד אחר שהותקף, גם הוא בעל משמעות סמלית, היה בניין ה"פנטגון" בוושינגטון. בניין זה נפגע קשות כאשר מטוס שלישי שנחטף והוטס על ידי חוטפים מתאבדים התרסק לתוכו. כוונת חוטפי המטוס הרביעי הייתה, ככל הנראה, להתרסק לתוך "הבית הלבן", אולם מזימתם סוכלה בזכות מאבקם ההירואי של נוסעי המטוס אשר הבינו בעקבות שיחות טלפון שניהלו מהמטוס עם קרוביהם, שסיפרו להם על גורלם של המטוסים הקודמים, כי כוונת חוטפיהם היא להתרסק לתוך מטרה נבחרת בתוך ארה"ב. החלטת נוסעי מטוס זה לתקוף את חוטפיהם ולמנוע מהם לבצע את זממם גם במחיר חייהם גרמה להתרסקות המטוס באזור בלתי מיושב בפנסילבניה. בארבעת המטוסים החטופים נהרגו כל 246 הנוסעים ואנשי הצוות מניין ההרוגים אינו כולל את 19 החוטפים. על הקרקע נהרגו עוד כ-2750 בני אדם[5].

כתוצאה ממתקפת הטרור בארה"ב נגרמו נזקים כלכליים ישירים ועקיפים בסך מאות מיליארדי דולר, והשלכותיה עדיין ניכרים בכלכלה האמריקנית בפרט ובכלכלה העולמית בכלל[6].

ג.3 המטוסים החטופים

מערכת הטרור של ה-11 בספטמבר החלה בשעות הבוקר המוקדמות, זמן קצר אחרי המראתם של ארבעת המטוסים משלושה נמלי תעופה שונים בחוף המזרחי של ארה"ב. כל המטוסים שנחטפו היו בדרכם לשדות תעופה מרוחקים בחוף המערבי. המחבלים בחרו מראש בטיסות ארוכות טווח, כדי להבטיח שהמטוסים יהיו עמוסים בדלק רב ומאוישים בדלילות יחסית. הדלק הרב נועד להגביר את אפקט הפיצוץ ברגע ההתנגשות במטרה, בעוד שמיעוט הנוסעים נועד להבטיח כי המחבלים יוכלו להתגבר בקלות יחסית על הנוסעים במקרה של התנגדות[7].

המטוס הראשון שנחטף היה מטוס של חברת אמריקן איירליינס מדגם בואינג 767 בטיסה מס' 11 מבוסטון ללוס אנג'לס. הוא התרסק לתוך המגדל הצפוני של מגדלי התאומים בשעה 08:45. כתוצאה מהפגיעה במגדל נהרגו 87 הנוסעים ואנשי הצוות. פגיעת המטוס בבניין גרמה לקריסתו בשעה 10:29[8].

המטוס השני שנחטף היה מטוס בואינג 767 של חברת יונייטד איירליינס שיצא מבוסטון בטיסה מס' 175 ללוס אנג'לס. המטוס החטוף התרסק לתוך המגדל הדרומי בשעה 09:03, כ-18 דקות לאחר התרסקות המטוס הראשון. כתוצאה מההתרסקות נהרגו 64 בני אדם. בניין זה קרס ב-09:50[9].

המטוס השלישי שנחטף היה בואינג 767 של חברת אמריקן איירליינס בטיסה מס' 77 מוושינגטון ללוס אנג'לס. מטוס זה התרסק לתוך בניין הפנטגון בשעה 09:39, כשעה ו-24 דקות אחרי המראתו. המטוס הרביעי היה גם הוא מדגם בואינג 767 של חברת יונייטד איירליינס בטיסה מס' 93 מניו-ארק, ניו ג'רסי לסן פרנסיסקו. המטוס המריא ב-08:20 והתרסק ב-10:10 בשדה פתוח ליד פנסילבניה. יעד הפיגוע היה, ככל הנראה, הבית הלבן[10].


ד. התנגשות הציביליזציות[11] – רקע:

בשנת 2000 פרסם המגזין "תכלת" את תרגום מאמרו של סמואל הנטינגטון "התנגשות הציביליזציות". המאמר פורסם במקורו בשנת 1993 בעיתון "פוריין אפיירס". הנטינגטון טוען כי הפוליטיקה העולמית נכנסת לעולם חדש, שבו אין מקום יותר לעימותים על רקע אידיאולוגי או כלכלי. משלום וסטפליה יש מלחמות בין שליטים, מהמהפכה הצרפתית מלחמה בין אומות, ממלחמת העולם הראשונה העימות הוא בין אידיאולוגיות ועם סיום המלחמה הקרה העימות הוא בין תרבויות: בין המערב לבין ציביליזציות לא-מערביות, ובין אלו האחרונות לבין עצמן. ציביליזציה, על פי הנטינגטון היא ישות תרבותית. העולם יחולק ליחסי גומלין בין שבע-שמונה ציביליזציות עיקריות: המערבית, הקונפוציאנית, היפנית, האסלאמית, ההינדית, הסלאבית-אורתודוכסית, לטינו-אמריקנית ואולי גם התרבות האפריקנית.

הסיבות לחלוקה לציביליזציות הן:

ההבדלים בין התרבויות הם בסיסיים. ההבדלים נובעים על ידי היסטוריה, לשון, תרבות מסורת ודת. לכל תרבות יש נקודת התייחסות שונה ליחסים שבין אלוהים ודת, יחיד-קבוצה, אזרח-מדינה, הורים-ילדים, בעל-אישה, זכויות-חובות, חירות-סמכות, שוויון-היררכיה. ההבדלים הללו הם יותר בסיסיים מהבדלים אידיאולוגיים, וזה יכול להוביל לסכסוכים ממושכים ואלימים.

העולם הולך ונעשה קטן יותר, זה יוביל להחרפת ההבדלים שבין התרבויות וההשתייכויות.

תהליכים של מודרניזציה ושינוי חברתי ברחבי העולם עוקרים את בני האדם מזהויות מקומיות ומחלישים את הלאום כמקור זהות.

למערב תפקיד כפול: מצד אחד המערב נמצא בשיא כוחו אולם זה יכול להביא דווקא ל"חזרה לשורשים" של תרבויות לא-מערביות.

ההבדלים התרבותיים הם פחות גמישים מהבדלים על רקע כלכלי או פוליטי.

עלייתה של הכלכלה האזורית מחזקת את השייכות לציביליזציה.

ההתנגשות שבין הציביליזציות מתרחשת בשתי רמות: רמת המיקרו – כאשר מדינות שלאורך קווי שבר שבין ציביליזציות נאבקות על שליטה. רמת המקרו – כאשר מדינות המשתייכות לציביליזציות שונות נאבקות על עוצמה צבאית.

תופעת מדינת האחות היא תופעה של התלכדות ציביליזציות: כאשר קבוצות או מדינות המשתייכות לציביליזציה אחת נכנסות למצב של מלחמה עם אנשים מציביליזציה אחרת, הן מנסות לגייס תמיכה מחברות אחרות מהציביליזציה שלהן.

יש מדינות שתושביהן חלוקים מבחינה תרבותית, למדינות אלו קורא הנטינגטון "מדינות שסועות" – יש שאיפה להפוך מדינות אלו לחברות במערב אבל ההיסטוריה והתרבות שלהן הן לא-מערביות.

לפי הנטינגטון העימות הבא יהיה בין "המערב לכל השאר". המערב נמצא בשיאו ביחס לציביליזציות אחרות. יש לו עוצמה צבאית שאין לה מתחרה ומבחינה כלכלית רק יפן יכולה להוות מתחרה ממשית ליכולתו. העימות יהיה על רקע תגובותיהן של ציביליזציות לא-מערביות לעוצמה ולערכים המערביים.

מי שבאמת יכול לעמוד מולל תרבות המערב הוא הקשר הקונפוציאני-אסלאמי. הקשר שבין סין, קוריאה הצפונית וכמה ממדינות המזרח התיכון יכול לגרור עימות שמתמקד בעיקר בסוגיית ההתחמשות הצבאית.


המשך בחלק הבא: ביקורת על ההתנגשות הציביליזציות

--------------------------------------------------------------------------------

שי שאול, השהידים, המרכז הבינתחומי הרצליה, ינואר 2003, עמ' 153-154[1]

שם, עמ' 157[2]

שם, שם[3]

נרקיס פנחס, תאומי הטרור, אסטרטגיה וטקטיקה בע"מ, נס ציונה, (ללא ציון שנה), עמ' 15[4]

שי, שם, עמ' 156[5]

שם, שם[6]

שם, עמ' 158[7]

שם, שם[8]

שם, עמ' 159[9]

שם, שם[10]

הנטינגטון, סמואל פ', התנגשות הציביליזציות, תכלת, גיליון 9, אביב התש"ס, 2000[11]

תגובות

הנטינגטון טעה בגדול

הוא פרסם את המאמר של ב-foreign policy באמצע שנות התשעים וכמובן שהוא התייחס למלחמה ביוגוסלביה. התיאוריה שלו מוגבלת לכל מה שקשור לקווי שבר שעליהם מתרחשת ההתנגשות בין הציווילזציות (יוגוסלביה היא דוגמא לקו שבר כזה). הוא לא חזה טרור טרנס לאומי חסר גבולות.
קרה ה-11 בספטמבר והתיאוריה שלו זכתה לפופלריות עצומה. צריך מזל בחיים כנראה.

מדוייק!

מדוייק!
אך מכיוון שהמאמר מחולק, ולא כאן כתובה דעתי - ואני גם לא רוצה להרוס את המשך החוויה - אני נמנעת מהגיב. אני לא בטוחה שהתיאוריה הזאת אכן עומדת במבחן המציאות..

תגובה למאמר "התנגשות הציויליזיות"

בס"ד
קוראי המגזין מכירים אותי בתור נון-קונפורמיסט מושבע (אדגיש בפירוש: איני חובב קונספירציות). למרות זאת, כל חוקר הסטוריה, יחסים בינלאומיים, ובכלל, חייב תמיד לבדוק: האם התמונה כפי שהיא מוצגת לפנינו היא אכן האמיתית, או שיש כאן אחיזת עיניים מכוונת כדי שנחשוב שכך הם פני הדברים.
ובנוגע למאמר המצויין.
העובדות המובאות בו (שעות, סוגי מטוסים, וכדומה) - נכונות.
האמת אחרי העובדות: עבודה בעיניים יותר גדולה אף מפרל הרבור, רצח קנדי, הריגת בן לאדן (כמעט כמו "הטיסה" לירח) [עיינו בתגובתי למאמר "גרמניה הנאצית כבשה את החלל"].
הבה ונבדוק את העובדות שעליהן לא מספרת לנו התקשורת בקול תרועה.
* מישהו פעם ראה סרט על מלחמת העולם השניה? מישהו פעם ראה איך קורס בנין בהפצצה? ובכן, למי שיודע ולמי שאינו יודע, בנין מעולם לא קורס על עצמו. הוא נופל הצידה! והנה במגדלי התאומים הבנינים קורסים על עצמם! לא בגלל פיצוץ של הדלק של המטוסים (דבר המראה על חוסנו של הבנין) וגם לא בגלל שריפה (השריפה התמקדה בקומות העליונות). גם לא בגלל התכת המתכת (מתכת לא יכולה להיות מותכת בחום של דלק מטוסים נשרף, ובפרט כשהוא אינו בוער עליה ישירות).
* האם נשמע למישהו הגיוני שהבית הלבן מוגן מפני התקפת התאבדות (כך סופר אז, שהייתה תכנית להתאבד עליו, אבל המטוס הוזהר לא להתקרב, ולכן תקף את הפנטגון) והפנטגון לא? האם מישהו בדק איזה עצמת פגיעה יש למטוס בואינג 767 המתנגש בבנין כמו הפנטגון? החור הקטן שנפער שם הוא מה שמטוס בסדר גודל כזה אמור לחולל? מלבד זה, איך נוחת מטוס על הפנטגון בפגיעה אנפילדית? הוא היה אמור לצלול כמו קמיקזה. זה לא בנין קומות! גבהו חמש קומות בס"ה (אל תשכחו: פנטגון)
* מישהו מוכן להסביר כיצד נפל בנין 7 במרכז הסחר העולמי, בלי שפגע בו שום מטוס? הייתה שריפה בשתי הקומות העליונות, ולפתע הבנין קרס תחתיו! גם ועדת הטיוח הרשמית לא הצליחה למצוא לכך הסבר מתקבל על הדעת.
אפשר להכנס לעוד הרבה פרטים קטנים שאינם כה בולטים לעין רגילה, או שנחשפים רק בבדיקה מקיפה (למי שמעוניין, ביוטיוב ישנם מספר סריטם בנושא, שנעשו על ידי אנשים מאד רציניים). אבל המעט שאמרתי כאן מספיק אף באופן שטחי להראות בצורה ברורה מה באמת קרה.
למה זה קרה?
מי נתן לארה"ב כרטיס כניסה לאפגניסטן? (השער האחורי לרוסיה, ומקום מרכזי באסיה, בגבול פאקיסטאן) ולעירק? (יצרנית נפט אדירה, השוכנת בגבול עם אירן וסוריה).
מי היום הבריון העולמי? בריה"מ לא קיימת, במזרח הקרוב שורר שקט יחסי, במזרח הרחוק אין מלחמה. אז מה עושים? מצמצמים את הסי.איי.אי.? את הצבא? לאיפה ילכו כל המובטלים? איך תמשיך ארה"ב לשמש שוטר עולמי?
אז ממציאים ארגון טרור שנקרא "אל קעידה", שבראשו עומדת דמות פיקטיבית בשם אוסמה בן לאדן (אדם שאכן היה סוכן אמריקני בעבר, ונלחם באפגניסטן נגד בריה"מ, אבל בתקופה הנידונה היה כבר חולה סופני). זה תרגיל ישן, שכבר נעשה בעבר באופנים שונים.
קופדו חיי אדם? איזה מדינה אינה מקריבה קורבנות במטרה להצליח? זה כבר נעשה בפרל הרבור, בוייטנאם, וכן הלאה. אז נהרגו כמה אלפי אנשים! ביג דיל! כמה נהרגים בארה"ב בשנה מתאונות דרכים? רציחות? סתם מתים ממחלות?
הלך רכוש ששווה מליארדים? אל דאגה! הבנין מבוטח! עכשיו ניתן לעשות מכרז חדש, והוא יכניס פי כמה מההפסד של הבנין הקודם (דרך אגב: למה לצלמים היה אסור לצלם את השטח של גראונד זירו תקופה ארוכה אחרי הפיגוע? מה היה להסתיר שם, שאפשר היה אף לעצור צלם על צילום שם?). ומה עם הדלק של עירק? ומה עם שליטה בעולם?
לכן אני מציע, לפני שמדברים על מלחמת תרבויות מבויימת על ידי גורמים בעלי אינטרסים, נא לבדוק בעיין רגילה, בלי מיקרוסקופ, את הנראה לעינינו, ולהפעיל חשיבה מינימלית: האם זו האמת, או שיש כאן תפאורה ואחיזת עיניים?

אני חייבת לציין שהמאמר הזה,

אני חייבת לציין שהמאמר הזה, הוא למעשה חלק מתוך מאמר אחד גדול.
אני מסכימה עם כל תיאוריות הקונספירציה שמועלות כאן. אולם לא זה הנושא.

תגובה למירב

בס"ד
מירב היקרה!
שנה טובה ומתוקה!
אני לא התייחסתי ישירות למאמר, אלא לדוגמה המחשבתית השולטת בציבור הנותן שירמו אותו.
זו רק הייתה הזדמנות מצידי לכתוב על הנושא.

הנטינגטון צדק בכל טיעוניו

אנו חיים בעידן של התנגשות ציביליזציות. כל התרחישים שהוא תאר לגבי סין, למשל, והאיסלאם מתבררים כמדוייקים.

התנגשות הציבילזציות

עכשיו שכל חלקי המאמר פורסמו אוכל לענות: אני לא חושבת שמדובר בהתנגשות הציבילזציות אלא במלחמת עולם רביעית. את המשך המאמר תוכלו לאתר כאן באימגו כולל המסקנות

ציביליזציות

תודה לך מירב על מאמר נפלא שמשאיר טעם של עוד. אני מצפה כבר לחלק הבא. בינתיים אני רוצה לחוות דעתי שהנטינגטון טועה קודם כל מכיון שעקרונית בלתי אפשרי לפתח תיאוריה מבוססת שתכיל איזה שהיא נוסחה או חוקיות היסטורית- תרבותית עם רצונות וייצרים של בני האדם.לכן כל עת שנשקע בספריהם של הוגים-היסטוריונים
המנסים להעמיד תיאוריה מקיפה המשלבת תהליכים היסטוריים תרבותיים ופסיכולוגיים כך נמצא בהם חורים שחורים. כך לדעתי עם אוסוואלד שפנגלר(שקיעת המערב) ארנולד טוינבי(שבדברים רבים הסכים עם שפנגלר ובאחרים חלק עליו)כך עם פרנ סיס פוקויימה וכך גם עם הנטינגטון. ניסיון לחבר תיאוריה כזאת הוא בעיני שאפתני מדי

תוספת לציויליזציות-צדק היסטורי

למירב:שכחתי עוד נקודה אחת למען הצדק ההיסטורי: להנטינגטון קדם לסטר פירסון היסטוריון אינטלקטואל מבריק
וגם כיהן בשנות הששים של המאה העשרים כראש ממשלת קנדה(ומהמוצלחים שהם) לסטר פירסון כתב בין השאר,"היה זה חסר שחר לצפות שהתרבויות החדשות יהיו העתק של אלה המערביות... הבעיות הגדולות בותר כבר אינן צצות בין אומות בתוך ציביליזציה אחת אלא בין ציביליזציות שונות..." הנטינגטון פיתח את התיזה שלו על בסיס הגותו של פירסון

ממש תודה על הערותיך ותגובותיך

ממש תודה על הערותיך ותגובותיך, בינתיים פורסמו כל שאר חלקי המאמר..

?

מירב איפה החלק הבא?

הי, מיא

כשאת נכנסת למאמר, לא משנה לאיזה מאמר, מצד שמאל למטה יש קישורים למאמרים אחרים של אותו כותב.
תודה לך

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מירב גולן