אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הנאום הסודי של חרושצוב


הנאום הסודי של חרושצוב

ניקיטה חרושצ'וב

ביום 14 לפברואר 1956 נפתחה בקרמלין הועידה העשרים של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. 1500 צירים מברית המועצות, ועשרות צירים ממפלגות קומוניסטיות מרחבי העולם השתתפו בועידה.

בתחילת הועידה חולקה לראשונה העתקה של צוואתו של לנין. הוזכר בה בפירוש שלנין לא חפץ בסטאלין כמזכיר המפלגה הקומוניסטית אחרי מותו, בגלל אופיו השתלטן, גסותו, וקוצר רוחו. הייתה זו הפעם הראשונה שביקורת ישירה הושמעה נגד סטאלין מאז מותו כשלש שנים קודם.

היו אמנם שינויים מרחיקי לכת בברית המועצות ובגרורותיה מאז מותו של סטאלין. עשרות אלפי אנשים שוחררו ממחנות הריכוז ומבתי הכלא. ממדי הטרור שנוהל עד אז הצטמצמו מאד, כמעט לחלוטין. ספרים רבים שנאסרו לפני מות סטאלין יצאו לאור, ובהם הובעו דעות שבזמן סטאלין היו יכולות לגרור בעקבותיהן מוות.

אך עדיין נחשב סטאלין כמורה הדרך הגדול, יורשם של לנין, מרקס ואנגלס, הבונה הגדול של הסוציאליזם בברית המועצות, והמנצח ב"מלחמת המולדת הגדולה", כפי שכונתה בבריה"מ מלחמת העולם השניה.

במשך הועידה אף הושמעו שבחים רבים על סטאלין, מפי חרושצ'וב עצמו, ומפי מנהיגים אחרים של המפלגה הקומוניסטית. אף אם פה ושם נשמעו נימות צורמות במקהלת השבחים למנהיג המת, למשל על ידי המנהיג הקומוניסטי אנסטס מיקויאן, שביקר בחריפות תיזות כלכליות מסויימות של סטאלין, הרי הם הובלעו בשבחים שהומטרו על ראשו.

חרושצ'וב עצמו שיבח את סטאלין במהלך הועידה מספר פעמים.

והנה, ביום האחרון של הועידה, בליל בין ה-24 ל-25 בפברואר, נשא חרושצ'וב נאום, המכונה מאז "הנאום הסודי". כל הצירים של הארצות האחרות, מלבד בריה"מ, הוצאו מהאולם, כך שנשארו בו רק 1500 הצירים הסובייטיים. ואז הטיל חרושצ'וב פצצה שהדהדה אז ומאז בכל העולם: הוא נאם נאום בן ארבע שעות, ובו תיאר את סטאלין כרוצח אכזרי, שחיסל קומוניסטים נאמנים למפלגה על לא עוול בכפם, שהגלה עמים שלמים מאיזור הקווקז ועקר אותם ממולדתם, שגרם לשפך דם מיותר במלחמת העולם השניה, על ידי החלטות שגויות, שטיפח סביב עצמו פולחן אישיות הנוגד את התורה המרכסיסטית.

התדהמה וההלם בעקבות השמעת הנאום היו מוחלטים. אנשים התעלפו באולם בעת הנאום, והזעזוע בעקבותיו חולל סערה בעולם הקומוניסטי והמערבי.

הנאום שהודלף למערב (על ידי עיתונאי יהודי-פולני בשם ויקטור גרייבסקי, שהעביר זאת לשגרירות ישראל בוורשה), פורסם בהרחבה בכל כלי התקשורת, בשפות שונות, כדי שגם במזרח אירופה יוכלו להבינו.

מה גרם לחרושצ'וב, אפאראטשיק מפלגתי, שגודל וטופח על ידי סטאלין, להוקיע את מי שגדלו, ולנפץ אגדה בת עשרות שנים?

האם התחרט חרושצ'וב באמת ובתמים על שפך הדם הנוראי שנעשה על ידי סטאלין? הרי הוא עצמו היה שותף פעיל בטיהורים הגדולים שנעשו במפלגה במשך שנים! הוא נשלח במיוחד לאוקראינה כדי לטהר אותה (כלומר להוציא להורג עשרות אלפי חברי מפלגה שנחשדו בסטייה כלשהי מרוח הקומוניזם, קרי מרוחו של סטאלין)!

הוא לא היה היחידי בכך! כל צמרת המפלגה הקומוניסטית בבריה"מ היו עוזריו של סטאלין: מולוטוב, קגנוביץ', מלנקוב, בולגנין, וורושילוב, מיקויאן, וכמובן חרושצ'וב עצמו. איש לא יכל לומר שאין לו חלק בכך. האם בכך לא הפליל את עצמו ואת חבריו?

הוא למעשה פתח פקק של בקבוק, שמתוכו יצא השד האנטי-סטאליניסטי בכל רחבי העולם הקומוניסטי. בפולין פרץ מרד, שהביא את גומולקה (שישב אז בכלא) לכסא השלטון. בהונגריה פרצה מהפכת דמים, שדוכאה רק על ידי הצבא האדום.

האם היה מעשה זה רעיון אישי שלו, או שמא התקבל על ידי הקבוצה השלטת בבריה"מ? עד היום חלוקות הדעות ביחס למעשה זה.

בספר "חרושצ'וב – הדרך לשלטון", מופיעה דעתו של עיתונאי הונגרי שעזב את הונגריה אחרי המהפכה, והגיע לאנגליה.[1]

שמו של העיתונאי הוא ג'ורג פאלושי-הורבט[2], שהיה קומוניסט בעצמו, ונאסר על ידי השלטון הקומוניסטי ההונגרי אחרי מלחמת העולם השניה בתור מרגל.

הוא שהה חמש שנים בכלא, ועליהן כתב את ספרו הראשון: "הבלתי מנוצח"[3]

לאחר שהתיישב בלונדון, החל לכתוב על העולם הקומוניסטי.

הוא כתב את הביוגרפיה של חרושצ'וב עד שנת 1960, השנה שבה נכתב הספר.

שם הוא טוען, שנאום כה מקיף לא ייתכן שנכתב בזמן כה קצר. בנאום יש מובאות רבות מכתבי לנין ומרקס ואנגלס, ציטוטים ממקורות שונים, ציטוטים של דברי סטאלין, וכדומה.

הנאום היה צריך אם כן להכתב בתשומת לב מרובה, ואחרי עבודת מחקר מקיפה.

זה אינו סגנון הנאומים הספונטניים של חרושצ'וב, שהיה נואם מעולה, אבל לא בסגנון בנוי ומחושב היטב, אלא חזרה על הקלישאות של המפלגה.

מה אם כן קרה כאן? האם ידע חרושצ'וב מראש שהוא הולך לנאום נאום זה, והכין אותו מראש?

אם כן מה פשר ההתבטאויות האוהדות על סטאלין מצידו במשך הועידה?

המחבר טוען שחרושצ'וב אולץ לנאום את הנאום על ידי חבריו לשלטון, שרצו בדרך זו למנוע ממנו להיות דיקטטור יחיד. הנאום שזור משפטים נגד פולחן האישיות, נגד שלטון יחיד במפלגה, נגד שפיכות דמים לצרכי פוליטיקה.

ואכן, למעט הוצאתם להורג של הגנרל פוסקרבישב, מזכירו האישי וראש המשמר האישי של סטאלין (שהיה למעשה צוות התליינים שלו, שחיסלו את המחסלים מהג.פ.או. והנ.קוו.ד, כמו יגודה ויז'וב), ואת לברנטי ברייה, ראש הנ.ק.וו.ד. – לא התקיימה מדיניות של חיסולים מטעם המפלגה מאז מות סטאלין.[4]

חרושצ'וב אולץ בלילה שלפני ליל נשיאת הנאום על ידי חביריו לשלטון באסיפה לילית סגורה, לנאום נאום נגד סטאלין, שהיה בעצם נאום נגד עצמו. מעתה לא יוכל לדרוש פולחן אישיות, לא יוכל להשתמש במדיניות החיסולים, ולא יוכל למעשה להיות שליט יחיד במפלגה, כמו שהיה סטאלין.

זו הייתה הגלולה המרה שאותה נאלץ חרושצ'וב לבלוע. האופציה הייתה: פתיחת התיקים שלו והדלפתם לציבור, על שותפתו למעשיו של סטאלין. דבר זה היה גורר בעקבותיו פתיחתה של תיבת פנדורה, שהייתה למעשה מחסלת את המפלגה הקומוניסטית. בזאת בודאי לא חפץ חרושצ'וב.

קשה להבין מתוך דברי המחבר אם הדברים הינם רק ספקולציה מחוכמת, או שהייתה לו גם אינפורמציה פנימית. משתמע לכאורה שיש כאן את שני הדברים.

כך או כך, הדברים בודאי יכולים לתת פרספקטיבה חדשה על אחד המאורעות המסעירים בתולדות ברית המועצות, הקומוניזם, והעולם כולו.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] הספר יצא בשנת 1963, בהוצאת "קרית ספר". המחבר כתב ספרים נוספים באנגלית והונגרית על העולם הקומוניסטי ואישים בו.
[2] בשפת המקור: George Paloczi-Horvath

[3] בשפת המקור: The Undefeated
[4] גם לכך מתייחס המחבר בספרו, וזה נושא בפני עצמו, מדוע השתנתה בן לילה מדיניותו של סטאלין. 

תגובות

נאום כרושצ'וב

אני נהנה תמיד מיכולתך לצאת מהשבלונה ולהביא זוית הסתכלות מעניינת ומקורית. הנסיבות לנאום כרושצו'ב אכן לוטות בערפל. יש הסבורים - כמו היסטוריון הרוסי ז'וקוב- שכרושצו'ב רצה בעצם להסיט את כל האש לכיון סטלין ולהשכיח את חלקו האקטיבי בפשעי סטלין (בעיקר באוקראיינה) התיזה שהבאת מעניינת מאוד. כדאי לזכור שבאותה תקופה(1956) כרושצו'ב לא היה שליט כל יכול(עד 1960) אלא היה ראשון בין שלישיית הנהגה:כרושצ'וב- מזכיר המפלגה ניקולאי בולגנין- ראש הממשלה- קלמנטי וורושילוב - נשיא. אני מודה לך על נקודת המבט המקורית לארוע זה לפני כמה שנים צפיתי בראיון שהעניק ויקטור גראייבסקי(לאחד מערוצי הטלויזיה אינני זוכר מי מהן)
הוא סיפר באריכותעל עלילות שונות כולל איך ידידה פולנית הדליפה לו את נאום כרושצו'ב. גראייבסקי כבר לא איתנו
אבל גם באותו ראיון לא ידע להסביר מה הניע את החבר ניקיטה לנאום את הנאום. אינני יודע אם התיזה שהבאת היא היא הנכונה אבל היא בפירוש מעניינת היא חומר למחשבה ובהתחשב בקונטכסט של אותה תקופה סבירה בהחלט

תגובה לגיורא

בס"ד
גיורא היקר!
שנה טובה ומתוקה!
אתה מנכס לי דברים שאינם שלי. אני רק הבאתי את התיאוריה של הסופר והעיתונאי פאלושי-הורבט. לדעתי כדאי לקרוא את הספר. הוא טוב בכלל, ופרשנותו על בריה"מ, סטאלין, חרושצ'וב - היא מקורית ומרתקת.
לגבי גרייבסקי, הסיפור במלואו מופיע בויקיפדיה העברית בערך שלו.

בהחלט מעניין

לאור כך שמדיניותה של ברה"מ לא השתנתה לאחר סטלין ואף אולי הקצינה והגיעה לשיאה במשבר הטילים בקובה, אין ספק שחרושצ'וב לא היה גורבצ'וב.

תגובה למולי

בס"ד
למולי היקר!
שנה טובה ומתוקה!
אתה בהחלט צודק. אבל יש לציין שבבריה"מ עצמה הטרור הנורא שהיה בימי סטאלין פסק. סופרים שונים החלו לכתוב יצירות, המדע התפתח בלי הגבלות אידיאולוגיות (איינשטיין למשל היה נחשב כפסבדו-מדען בורגני).

כרושצ'וב

ע.העצני ידידי:אתה אכן ציינת במפורש שאתה מביא את התאוריה של הורבאט ויחד עם זה אני מודה לך על שהפנית את תשומת לבנו לתיאוריה זאת
שהיא בבחינת הסתכלות מרעננת על נושא זה. לגבי התגובה של מולי ותשובתך אליו הייתי רוצה להוסיף דבר אחד: תקופת סטאלין הייתה תקופה של צמיחה שבה ברית המועצות הפכה למעצמת על. ברית המועצות הגיעה בזמן סטלין לשיאה מותו (מרץ 1953) הוא קו פרשת המים קו שממנו מתחיל תהליך שקיעתה שיימשך כמה עשרות שנים עד להתפוגגותה הסופית אם אינני טועה סיפור חיו ועלילותיו של ויקטור גראייבסקי- כולל ההקטע על הנאום- היה נושא לסרט דוקומנטרי שהוקרן בזמנו בערוץ 8 ולא כפי שכתבתי בטעות באחד מערוצי הטלויזיה האחרים

תקופה של סטלין הייתה שואה עבור ברית המועצות. כל מה שנבנה בחוסר

יעילות עצומה, ונוצל בוסר יעילות ופחד יום יומי אדיר ומשתק, הושמד במלחמה. נבנה במלחמה על ידי אמריקאים ושלל גרמני.
אתי למדו לשתוק לפני שלימדו לדבר. אוותו את נפש אדם עד כדי כך, שעדיין רק מתדרדר.

תגובה לגיורא

בס"ד
גיורא יקירי!
נראה לי שתהליך השקיעה של בריה"מ הייתה כאשר היא התמוטטה כלכלית. שיטת התכנון המרכזי שאותה בנה סטאלין הייתה טובה לשעתה. אך הסוציאליזם המרכסיסטי קרס בסופו של דבר כאשר במקום אימפריאליזם קולוניאלי ומרקנטליזם החלה בעולם כלכלת שוק. התעשייה הקפיטליסטית היא שבסוף הכריעה את הגוש המזרחי שפיגר אחרי המערב מבחינה כלכלית.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני