אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מדוע הפסידה גרמניה במלחמת העולם השניה


דגל ברית המועצות מונף בברלין - מאי 1945

דגל ברית המועצות מונף בברלין - מאי 1945. Attribution: Bundesarchiv, Bild 183-R77767 / CC-BY-SA

אחת השאלות המעניינות חוקרי היסטוריה היא השאלה: "מה היה אילו"? או: "מה היה אילולא"?

תשובות לשאלות אלו הינן ספקולטיביות, ולא יכולות מעצם טבען להיות מדויקות.

מאידך קיימת השאלה: "מדוע קרה מה שקרה"?

על שאלה זו יותר קל לענות מאשר על השאלות הקודמות, ולמרות זאת היא עדיין נשארת במידה רבה בגדר ספקולציה. הקושי לענות על שאלה כזו מתגבר ככל שהפרטים והנסיבות מורכבים ומרובים.

למרות זאת, אין אנו יכולים להימנע מלנסות ולהסיק מסקנות, שכן עיקר המטרה בלימוד ההסטוריה אינן רק העובדות, אלא בעיקר המסקנות שאנו מסיקים מהן, למרות הסיכון של אי הדיוק.

ועתה לענייננו:

ההיסטוריון הנודע ריצ'רד אוברי, מנתח בצורה נפלאה בספרו "מדוע ניצחו בעלות הברית", את הסיבות לניצחונן של בנות הברית במלחמת העולם השניה.

הוא טוען שכלל לא היה ברור שבנות הברית היו מנצחות במלחמת העולם, אלמלא תלכיד של גורמים שהצטרפו, וגרמו לסיבות של הניצחון.

יורשה לי להעיר הערה כוללנית על ספרו של אוברי. (1)

מלחמת העולם לכאורה לא תוכננה ככזאת, לפחות לא בתאריך שבה פרצה.

היטלר שאף להגיע להשתלטות על המרחב הסלאבי, אך לא באופן שבו קרו הדברים. אין זאת אומרת שהיטלר לא רצה מלחמה.

הוא רצה כיבושים, קלים ככל שיהיו, עם האפשרות להימנע ככל האפשר ממלחמה, ומאידך מלחמה קלה, בשיטת הסאלאמי, בה הוא כובש מדינה אחר מדינה, בלי להיכנס למלחמה גלובאלית.

הצבא הגרמני היה הצבא היחידי באירופה שהתכונן למלחמה.

מולו עמדה רק צרפת, עם צבא גדול, אך מיושן, חושב במונחים של המלחמה הקודמת, ומעל לכל חסר בטחון עצמי.

מדוע צריכה מדינה בעלת צבא בן מאה אוגדות (צרפת) לצפות לעזרת ארבע אוגדות של מדינה אחרת (בריטניה), כדי שתצא לקרב?

מדוע מכתיבה מדינה אחרת (בריטניה) את מדיניות החוץ של צרפת, עד כדיהכרזת מלחמה על אויב שכה חששה ממנו? (גרמניה).

דבר זה מראה על חוסר בטחון פוליטי וצבאי כאחד.

אם אכן חששה צרפת ממלחמה, עד כדי הפרת הסכם עם צ'כוסלובקיה, מה דחף אותה להכריז מלחמה על גרמניה, ברגע שזו פלשה לפולין?

האם ציפתה שחוסר הפעילות שלה בעת המלחמה בפולין, ולאחר מכן ב"זיץ קריג" (התקופה שבין כיבוש פולין למתקפה על צרפת), יגרום לגרמניה להמנע מפעולה?

הצבא הסובייטי, למרות גודלו, לא גבל עם גרמניה, עד חלוקת פולין בין גרמניה לברית המועצות.

גרמניה הביאה אותו כגורם במתקפה על פולין, ולכן פיתתה את אויבתה הותיקה (אמנם רק מ-1933, עת עלו הנאצים לשלטון) בחוזה מולוטוב-ריבנטרופ, לקבל את חלקה בשלל הפולני, ובכך למנוע מלחמה ביניהן, לפחות לזמן מה.

היטלר כלל לא חשש מתגובה של בנות הברית, למרות ערבותן לשלמות פולין ולבטחונה, ואף הופתע מהכרזת המלחמה שלהן.

עם זאת, הוא ידע שעם צרפת בהנהגת דאלאדיה, ואנגליה בהנהגת צ'מברליין, הפייסנים ממינכן, אין לו לחשוש יותר מאשר למס שפתיים. כך אכן קרה.

מה הניע אותו לכבוש את צרפת? האם אכן חזה עד כמה היא אמורה להיות טרף קל?

התשובה היא לכאורה: כן.

גם ללא תכניתו של מנשטיין, רוב הסיכויים היו שצרפת תפסיד במערכה נגד גרמניה.

היטלר שיקלל את המורל הירוד, הציוד המיושן, וחוסר תכנית אופרטיבית ברורה כיצד לבלום את הגרמנים.

לצרפתים לא היה נשק אנטי-טנקי במידה מספקת, לא ביצורים בגבול עם בלגיה והולנד, מטוסים מיושנים, חוסר בנשק נ"מ.

הטנקים לא היו מרוכזים בדיויזיות שריון, אלא מפוזרים בין כוחות החי"ר, והם התאימו יותר לליווי חי"ר, מאשר לבלימת פריצת שריון.

תכניתו של מנשטיין רק זירזה את ההתמוטטות הצרפתית.

לאנגליה כלל לא היה צבא!

רק בתחילת 1939 החל גיוס כללי באנגליה. כוחה של אנגליה היה טמון בצי, בחיל האויר (שאף הוא לא היה חזק מספיק), ובהיותה אי.

בכיבושה של צרפת רצה היטלר לחסל את האויב מגבו, כדי שיוכל לתקוף את אויבו האמיתי: ברית המועצות.

למרות תנאי השלום הקשים, הרי נותרה לצרפת מידת מה של סמליות מדינית, בוישי. שיקולם של הגרמנים הוכיח את עצמו כנכון, שכן המושבות הצרפתיות לא פנו להלחם בגרמנים, אלא צייתו לוישי.

היטלר אף ציפה לכרות שלום עם אנגליה, ורק עקשנותו של צ'רצ'יל מנעה זאת.

ההסטוריון הנודע איאן קרשו, מביא בספרו "הכרעות גורליות", כיצד הצליח צ'רצ'יל, למרות שהיה רק דעת מיעוט בממשלה, להביא לידי החלטה גורפת להמשיך במלחמה.

כאן למעשה החלה מפלתו המעשית של היטלר. דבר זה הוא לא הביא בחשבון, היות וציפה לשבת לשולחן הדיונים עם צ'מברליין, המתפייס הניצחי.

התמנותו של צ'רצ'יל כראש ממשלה טרפה את קלפיו של היטלר באחת. לא הוא, ולא מפקדי הצבא והצי, האמינו שיוכלו לבצע פלישה לאנגליה.

רק גרינג, מפקד ה"לופטוואפה", האמין שיצליח לחסל את בריטניה מהאויר. אבל אליה וקוץ בה: ה"לופטוואפה" כלל לא נבנה כחיל אויר אסטרטגי.

המפציצים שלו היו מפציצים טקטיים, שיכלו להוות בעיקר סיוע לכוחות הקרקע, כפי שראו זאת מתכנני הטקטיקה המלחמתית בגרמניה.

ה"שטוקה", מפציץ הצלילה הסטנדרטי של ה"לופטוואפה", היה בעצם "ארטילריה מתנייעת", והוכיח את עצמו בתור שכזה, במערכה על צרפת.

כאשר היה אמור להפציץ את ערי בריטניה, למרות הנזק שגרם, הרי אין להשוות זאת לעצמת הנזק שגרמה מתקפת המפציצים הכבדים על גרמניה בשנים 1943-1945.

הייתה זו שאלה של זמן, עד שבריטניה תבנה את כוחה הצבאי, ותוכל להיות בת תחרות לגרמניה.

גם בלי ארה"ב, שצ'רצ'יל התחנן לפניה להציל את אנגליה, יכלה בריטניה להגיע בסופו של דבר להכרעה צבאית, או לפחות לשלום בתנאים נוחים.

לבריטניה הייתה אימפריה אדירה, והיא יכלה לייצר בה את כל הצטרכויותיה, אם אך חפצה בכך.

ייתכן שהשיקול של אי פיתוח האימפריה, גבר על השיקול של איבוד האימפריה בעקבות ההשתעבדות הכלכלית לארה"ב.

אך יתכן גם שצ'רצ'יל הרחיק ראות עד כדי כך, שהיה ברור לו שהאימפריה תאבד בין כה וכה, ולכן העדיף לקנות או לקבל, מאשר לייצר.

הדבר היחידי שיכלה גרמניה לעשות, הוא להרעיב את בריטניה, כפי שעשתה במלחמת העולם הראשונה, על ידי מלחמת צוללות.

ללא צי ראוי לשמו, לא הייתה להיטלר אפשרות לפעול מחוץ ליבשת אירופה.

חיסרון נוסף של הצבא הגרמני, היה טמון בעצם טקטיקת ה"בליץ קריג". במהותה, הייתה טקטיקה זו טובה לניצחונות קלים ומהירים.

היא לא הייתה אמורה לעמוד נגד אויב שיעמיד מולה מערכת הגנה חזקה.

ההוכחה לכך הייתה באל עלמיין, שם נכשל רומל בהסתערותו על עמדות קבועות.

להיטלר לכאורה גם לא היה מה לחשוש מברית המועצות.

הוא ידע מהו מצב צבאה של ברית המועצות, ולכן היה ברור לו שיכריע אותה תוך זמן קצר להפליא.

אך ההבדל בין ברית המועצות לצרפת, היה לא רק בטיב הצבא, אלא במבנה השלטון ובתנאים הגיאוגרפיים.

הרוסים ידעו שאין להם מה להפסיד. בין אם ינצחו ובין אם יפסידו, היטלר לא יתייחס אליהם ביחס אנושי.

דווקא המפלות הראשונות, שבהם הראו הנאצים את יחסם הגרוע לאוכלוסיה והשבויים, הפיחו רוח לחימה עזה ביותר.

גם אם סטאלין היה מודח, לא הייתה לברית המועצות ברירה, אלא להמשיך במלחמה. היטלר יכול היה לכבוש את מוסקווה או לנינגראד, אך לא את ברית המועצות.

גם אם אנגליה לא הייתה ממהרת ומקימה שותפות עם ברית המועצות, הייתה ברית המועצות לבדה מכריעה את גרמניה.

כאן ניצח העם הרוסי, ולא סטאלין, למרות שהוא היה זה שהנהיג את המלחמה.

נראה לכאורה, שסטאלין כלל לא רצה בצבא חזק.

הוא רצה צבא גדול, אימתני, שיטיל פחד על המדינות שסביבו; אך לא יוזמתי, שיהיה מסוגל להעמיד אלטרנטיבה לשלטונו.

הוא פחד ממפקדי הצבא, שהם עלולים לתפוס את השלטון (דבר שייתכן שהיה נכון). לכן הוא ביצע טיהור בצבא.

הוא העדיף מפקדים חסרי יכולת ומעוף כמו וורושילוב ובודיוני, מאשר יוזמתיים כטוכאצ'בסקי.

אחרי המלחמה הוא העמיד בצל את המפקדים שניצחו בה.

זו לכאורה הייתה הסיבה שהוא לא רצה להאמין שהיטלר מעוניין לפלוש לרוסיה. הוא ידע שאין לו צבא המסוגל להתמודד עם ה"ווהרמאכט", אבל מאידך הוא לא היה מעוניין בצבא חזק.

אבל לאחר מכן, לא הייתה לו ברירה. היה זה הוא או היטלר.

גרמניה, עקב טקטיקת ה"בליץ קריג", גם לא התכוננה באמת למלחמה ממושכת. היה זה נטל כבד מדי על התעשייה ועל העם.

היטלר היה זקוק לנצחונות מהירים וקלים, כדי להמשיך ולהיות פופולארי. מלחמה ארוכה, או אפילו קיפאון, היו מעוררים שאלות ואופוזיציה.

כך, עם אנגליה בעורפו, כאשר למעשה אין מלחמה פעילה ביניהם, מלבד באויר ובים, היה הוא מוכרח לזכות בעוד ניצחון קל ומהיר, עם הסכנה של פתיחת חזית שנייה, שכה התריע נגדה, כדי להוכיח לעם ולמפלגה שהוא עומד במצעו.

כל הפסד, ולו הקטן ביותר, היה מסכן את כל המבנה של שלטונו.

מלבד זאת, היה על הצבא להיות עסוק, כדי שלא יחליט להתמרד נגדו.

כך ניתן לומר, שעוד לפני היציאה למלחמה, הפסידה אותה גרמניה, היות ולא בנתה את צבאה וכלכלתה למלחמה ארוכה וממושכת.

אילו בנתה גרמניה צי חזק, חיל אויר אסטרטגי, ואסטרטגיה צבאית המתמודדת עם מלחמה ארוכה, ייתכן שפני המלחמה היו שונים לגמרי.

מלבד זאת, גם לא תוכננה מלחמת עולם, אלא גרמניה נסחפה לתוכה.

תכנית אב ברורה, עם מטרה אסטרטגית בלתי משוחדת אידיאולוגית, או מושפעת על ידי תקדימים של ניצחונות קלים, הייתה יכולה להשיג הצלחה סופית טובה בהרבה לגרמניה.

כמו כן, אם הייתה גרמניה ממשיכה עם טקטיקת הסאלאמי, הרי שייתכן שהייתה בסוף משיגה את כיבושה של פולין ללא צורך במלחמה עם המעצמות המערביות.

להיטלר אצה הדרך, והוא ביצע את שני המחטפים (פולין וצ'כוסלובקיה) תוך שנה.

עם מעט סבלנות, ייתכן שהמרחק בזמן היה מקהה את חושי האנגלים והצרפתים, שחשו שהשליטה על אירופה נשמטת מידיהם.

המודיעין המדיני, וההערכה הפוליטית של היטלר, הטעו אותו בנוגע לבריטניה, שהרגישה שהיא מוכרחה, לפחות נומינלית, להציג עמדה של נתינת ערבות לפולין, כאשר היטלר עדיין לא דיבר כלל על מלחמה איתה.

כמו כן, אם היה מוצא לעצמו דרך להלחם עם רוסיה בלי לכבוש את פולין, הרי שבריטניה וצרפת (ייתכן שמתוך קוצר ראות מדהים) היו עומדות מן הצד, או אף עוזרות לו.


1) דעתי נתמכת על ידי דעתו של לידל-הארט בהקדמתו לספרו על מלחמת העולם השניה, ועוד פרשנים צבאיים שונים, הרואים במלחמה יותר שורה של מחטפים צבאיים, מאשר אסטרטגיה כוללת מתוכננת מראש.

 

תגובות

הפסד גרמניה במלחמה

עדינו ידידי: הבאת נתונים מעניינים מעוררי מחשבה דעתי שיש לבחון את סיבת ההפסד הגרמני בשת פאזות 1. היום שבו פלשה גרמניה לברית המועצות הוא היום בו נחרץ גורלה לשבט שכן סטאלין הפך לקברן הראשי של הרייך בן אלף השנה. אבל יש להכיר בכך שמומחים רבים טוענים שאו שמלחמה כזאת הייתה בלתי נמנעת או שמלכתחילה סימן היטלר את המלחמה בסובייטים כסיבה העיקרית להקמת המכונה הצבאית האדירה שלו
וזה מוביל לפאזה השנייה 2. בהנחה שהמלחמה הייתה בלתי נמנעת(עם ברית המועצות) היטלר עשה שני משגים גורליים א. לא היה תיאום בינו ובין יפן. יתכן ומתקפה משולבת גרמנית-יפנית הייתה מכריעה אפילו את הענק הסובייטי ב. הכרזת המלחמה על ארצות הברית אני מסכים עמך בדברים רבים אבל חולק עליך בהערכה שלך שהאימפריה הבריטית הייתה מסוגלת לספק את כל צרכיה של בריטניה(לוגיסטיקה כח אדם מספיק משאבים כלכליים)ערב מלחמת העולם הראשונה הייתה האימפריה הבריטית בשיאה אחת מתוצאות סיום מלחמת העולם הראשונה החלשה הולכת וגוברת של האימפריה כגוף חסון כלכלית סולידרי מחוייב לבריטניה .נסדק ללא תקנה נקודות לעיון: לאחר נפילת סינגפור חיילים
הודיים וילידיים אחרים שהיו חלק מהשבויים הבריטיים עברו להלחם לצד היפנים אי הרצון של הצרפתים- הקנדים בגיוס חובה לצבא הקנדי
מחלוקות מרירות בין 'צר'ציל לממשלת אוסטרליה בשאלה חיילים אוסטרליים חיוניים יותר למונטגומרי במדבר או להגנת אוסטרליה כנגד היפנים\
היכולת שלהצי המלכותי להגן בכוחות עצמו על נתיבי אספקה ימיים. אינני רואה שום אפשרות שהבריטים מסתדרים לבדם בלי ארצות הברית
כזכור גם במלחמת העולם הראשונה - אם להשתמש לרגע במושג מתחריות טניס- הצבא האמריקאי של פרשינג היה בחזקת שובר שיוויון

תגובה לגיורא לגבי מלחמת העולם השניה

בס"ד
גיורא יקירי!
איני זוכר כמה מאות מליונים אנשים מנתה האימפריה הבריטית בין שתי המלחמות (קראתי על כך בעבר, וראיתי מספר מדוייק). כמה הודים השתתפו במלחמת העולם השניה? כמה קנייאטים? בריטניה הגזענית שונאת הזרים ומנצלת הקולוניות (כבר כתבתי על כך בעבר, גיורא יקירי, במאמר שהגבת עליו), לא השתמשה בכח האדם הזה.
בשעה שהצרפתים השתמשו בחיילים מוסלמים ושחורים בצבאה (לגיון זרים לא היה זר לרוחה כלל), הרי בבריטניה עוד היו קיימים המעמדות בתוך הצבא עצמו. יחידות מיוחסות, מפקדים מיוחסים, וכדומה.
צ'רצ'יל עצמו היה גזען לא קטן. הוא לא רצה הודים בהמוניהם, שחורים בהמוניהם מאפריקה, בורמזים, וכדומה, שיציפו את בריטניה, אפילו לא כבשר תותחים!
תעשייה כבדה יכלה להתפתח הרחק מזירת המלחמה, כמו בארה"ב, ולייצר בייצור המוני נשק ותחמושת.
למה כל זה לא נעשה?
למה בהודו מתו אנשים ברעב בתקופת המלחמה, ומנהיגי "הקונגרס הלאומי", התנועה היחידה בהודו שאיחדה את כל הזרמים, הושמו במאסר?
ניתן לדון בכך ארוכות, אבל לבריטניה הייתה אפשרות לא פחות מארה"ב ובריה"מ לבנות תעשייה ברחבי האימפריה. היא לא עשתה זאת, כי היא ראתה באימפריה מקום לניצול ולא לבנייה. בשעה שבארה"ב הוגברה התעשייה הצבאית במיוחד לכבוד בריטניה, לשמש "ארסנל של הדמוקרטיה", הרי בריטניה המשיכה בייצור בתוך בריטניה, במקום להפנות את התעשייה לאיזורים שקטים מבחינת המלחמה, כמו אפריקה (קניה, אוגנדה) ולפתח שם תעשייה בכח אדם זול וזמין.
המסקנות כבר הובהרו בכתבה, ובתגובה.
לגבי המלחמה ברוסיה, היא כלל לא הייתה אמורה לפרוץ. עיין בהרחבה במאמרי: "מלחמת העולם השניה - סידרה של משגים".
היפנים היו לדעתי מוכים חיש קל על ידי הרוסים. הם היו חזקים נגד הסינים, ונגד האמריקנים עד שהתעוררו. הקרב מבחינתם היה אבוד לכתחילה.
יש כאן נקודה מרכזית אחת: אף אחד באירופה מלבד היטלר לא רצה להילחם. לא הבריטים, לא הצרפתים, לא הרוסים, ולא הפולנים. בודאי שלא האחרים. גרמניה הייתה משיגה הרבה יותר במשא ומתן מאשר במלחמה. ההישג הגדול של גרמניה מהמלחמה, היא חיסולה ככח לוחם.

שנה טובה ומתוקה לכל קוראי וכותבי אימגו

בס"ד
אקווה להמשיך עם משפחת אימגו בע"ה גם בשנה הבאה עלינו לטובה בע"ה!

אח שלי היקר

בס"ד
מה קורה אח יקר שלי יהוה יהוה יהוה

עוכרי ישראל!!

גועל נפש איך שאתה מתריס פה גוי
אני שמי הוא אינגוור שזהו פירוש שומר שם האל אז אסור אותך

מפציצים "אסטרטגים" נכנסו בתקופת האטום (כל דגמי ה B למינהם)

לגרמנים היו מפציצים לדוגמת ההיינקל HE11 ששימש בהפצצות באנגליה. אם הגרמנים היו מתמקדים יותר בהפצצת בסיסים של חיל האוויר הממלכתי ותכנות מכ"ם ולא בתעשייה אז כנראה התוצאות של הקרב על בריטניה היו אחרות.
תכלס, אם היפנים היו מוותרים על התקפה על ארה"ב ועוזרים לגרמנים במלחמה נגד הרוסים, כנראה המצב של הרוסים היה גרוע.
מספיק שרק הצי היפני (עם הצוללות שלו ונושאות המטוסים) היה מופנה לעזור לגרמנים במלחמה כנגד ספינות האספקה לרוסיה (שגם גם כך סבלו מאוד מהצוללות והמטוסים הגרמנים) וכל האספקה היית שוקעת.
מארה"ב ובריטניה,

תגובה לאדון סבמבה

בס"ד
לכבוד מר סבמבה היקר!
שנה טובה ומתוקה!
הגדרתו של מפציץ אסטרטגי באופן כוללני היא מטוס המתקיף מטרות אסטרטגיות, כגון תעשייה או ערים של האויב, במטרה להשפיע בכך על מהלך המלחמה. המפציץ האסטטרטגי נבדל מהמפציץ הטקטי בכושר נשיאת הפצצות שלו, בטווחו, וביכולת התמרון שלו.
השימוש במפציץ האסטרטגי החל כבר במלחמת העולם הראשונה, כאשר גרמניה ובריטניה הפציצו אחת את עריה של השניה. גם לרוסיה היה מפציץ ארבע מנועי, בשם "איליה מורומץ", שתוכנן על ידי סיקורסקי.
בין שתי מלחמות העולם היו שתי תפיסות בנוגע להפעלתו של חיל האויר: או כחיל מפציצים אסטרטגי, או כעזר טקטי לכוחות הקרקע. בבריטניה שלטה הדעה הראשונה, ובגרמניה השניה. ההיינקל 111 היה בעיקרון מפציץ בינוני ולא כבד, כמוהו גם היונקס 88. מטען הפצצות שנשא, והכמויות שיוצרו ממנו - לא היו מספיקות. לעומת זאת בבריטניה נבנו מטוסים כדוגמת הלנקסטר, שיכלו לנסוע למרחק הרבה יותר גדול, ולשאת מטען פי שתיים או קרוב לפי שלש מהמפציצים הגרמניים הבינוניים.
גם ארה"ב בנתה מפציצים אסטרטגיים כדוגמת ה-בי 17, בי-24, בי-29, כאשר שראשונים שימשו להפצצתה של גרמניה, והאחרון להפצצתה של יפן.

בנוגע לקרב על בריטניה, אני מקוה בע"ה לכתוב בקרוב מאמר, המתאר אותו מזוית שונה ממה שמקובל כיום לחשוב.

יפן לא הייתה בנוייה לשדה הקרב המודרני, כפי שהוכיחה מערכת חלקין גול. דבר זה גרם לכך שיפן שקלה היטב את כוונותיה כאשר החליטה את מי לתקוף. במלחמת ג'ונגל, כפי שנוהלה באיי אוקייניה, או בכיבושים יחסית קלים, כמו סינגפור, הונג קונג, הפיליפינים, וכדומה, היא הייתה חזקה, היות והיה זה הצי שלחם שם, והוא אכן היה החוליה החזקה בכוחות המזויינים היפניים, ולא הצבא.
האספקה הבריטית לבריה"מ הייתה הרואית, אך להערכתי יותר מורלית מאשר מעשית. לעומת זאת ארה"ב תיספקה את בריה"מ דרך סין, כך ששם הייתה אפשרות מעשית להעביר כמויות עצומות של אספקה (בעיקר לא צבאית).
אני שמח על הצטרפותך לדיונים בנושא זה, ומקווה להמשך פורה.

גרמניה היתה קרובה לניצחון

שלום רב
מאמר פורה מאוד , בהחלט האיר עיניי בעוד זוויות שלא כל כך שמתי לב אליהן
אם כי אני חש שעובדות מעשיות ויצוקות נשמטות כאן מתחת לקרקע לטובת תיאוריות שאין להן ביסוס
ראשית : בל נשכח את המאבק העיקרי במלחמת העולם השנייה מדינות הציר מול בנות הברית פאשיזם מול דמוקרטייה (אוציא כרגע את בריה"מ מהמשוואה שכן אילויליי שנאתו הגדולה של היטלר והנאצים לקומוניזם ולגזע הסלאבי לא מן הנמנע כי רוסיה הייתה לוקחת במלחמה את הצד ההפוך ולוחמת עם גרמניה איטליה יפן וגרורותיהן נגד בעלות הברית )
היטלר היה חכם , היה פוליטיקאי טוב והוא לא השתמש בכח צבאי איפה שכלל לא היה צריך הרי בשביל אוסטריה יש אנשלוס כי זה בעצם אותו עם ובשביל חבל הסודטים וצכוסלובקיה יש מדינות מערביות חלשות פוליטית , היכן שכבר היה נחצה הקו שזה פולין הוא השתמש בכח צבאי.. פה רואים פן באישיותו הפוליטית המבריקה של היטלר כשם שהבריקה ביחסיי הפנים והביאה אותו להיות השליט הבלעדי של כל גרמניה כך גם במדיניות החוץ. היטלר לא נלחם כמו ברברי הוא שילב דיפלומטייה ופוליטיקה יחד עם כח צבאי (כדוגמת האימפרייה הרומית) אך כל זה לא מוריד מכוונותיו וכוונותיו של בעלי בריתו הפאשיסטים והקיסרות המטומטמת היפנית שרצו עוד כח ושליטה גם על עמים ושטחים אחרים מלבד הכח שהשיגו על בני עמם וכן הם חשו מקופחים בטריטורייה שלהם מבחינה קולוניאליסטית , נוסיף לכך את תורת הגזע של הנאצים שתמכה במרחב מחייה שבעצם דרש הרחבת גבולות, נוסיף את רגשות הנקם הגרמנים ממלחמת העולם הראשונה וקיבלנו כבר תנאי פתיחה מצויינים למלחמת עולם .. ולמרות שזה לא התחיל כמלחמת עולם זה היה רק עניין של זמן עד שהיא תגיע לדבר כזה.. דומה הדבר לתינוק שנראה קטן אך כל הגנים האנושיים מצויים בו תן לו רק זמן והוא גדל והופך לגבר לא צריך לעשות משהו מיוחד בשביל זה לכן צירוף כל הגורמים האלה של משטרים טוטליטריים שצמאים לכח, שליטה ובלי שום בעיה שזה יבוא על חשבון אחרים + תחושת קיפוח קולוניאליסטית + רצון הנקם הגרמני נגד המערב שניצח אותם ואת האוסטרים במלחמת העולם הראשונה + תורת הגזע הנאצית ששמה לה למטרה התפשטות מזרחה בשביל שלעם הגרמני יהיה "מרחב מחייה " ובנוסף "טיפול" בגזע הסלבי וקל וחומר היהודי שמצוי שם בכמויות גדולות וקיבלנו מתכון בטוח למלחמת עולם !
באשר לטקטיקת הבליצקריג שטענתה שטובה אך ורק לנצחונות קלים ומהירים - אעיר על כך שטקטיקת הבליצקריג מעצם גאוניותה המחשבתית והבעצם כל כך בסיסית כשמבינים אותה אך מרוב חדשניותה אף אחד עוד לא הבין אותה היא זו שהביאה וגרמה לאותם נצחונות קלים ומהירים ! מעצם גדולתה
לגרמניה היה חסר רק צי שלא מבוסס רק על צוללות אלא על נושאות מטוסים ואוניות קרב גדולות כמו של הבריטים והיא היתה יכולה לבצע פלישה לבריטנייה כמו שתכננו במבצע ארי הים , לגבי המטוסים הגרמנים גם עם מפציצים בינוניים-כבדים לטענתך העלו את לונדון וערים נוספות בלהבות הנקודה היא שהיטלר הפנה זעם אישי כלפי הערים הבריטיות ולא המשיך להתמקד בחיסול הכח האווירי של בריטנייה בשביל להשיג עליונות אוירית שתכפר על הנחיתות שלו בים זו אחת הנקודות שחסכה לנו את הקרב האמיתי על בריטניה בפלישה גרמנית שאולי היתה מסתכמת בכיבוש האי הבריטי או שהגרמנים היו מפסידים בסופו של דבר והמלחמה היתה ממשיכה
אני מסכים איתך בזה שהאידיאולוגייה הנאצית ותורת הגזע רק פגעו במהלך המלחמתי אך לדעתי זה מה שהזין את המוראל הגרמני שכן בכל פעם שעלה חשש בקרב החייל הגרמני "מה אם אפסיד ? הרי כבר הפסדנו בעבר ?! " הוא נזכר בשטיפת המוח הנאצית שההפסד הוא בגלל היהודים ! אז הנה כל עוד יש אס אס ומחנות ריכוז המוראל למעלה ואנחנו על הגל !
לדעתי גרמניה היתה קרובה לנצחון, אילולא היפנים לא היו תוקפים את פארל הארבור ותוקפים את רוסיה הרוסים לא היו יכולים להעביר את האוגדות מהגבול היפני שהיו מצויינים בלוחמת חורף ובעצם הצילו את מוסקווה ב"קרב על מוסקווה " אלמלא הם ז/וקוב קרוב לוודאי היה כושל בהגנת העיר וכשם שבריה"מ כזאת גדולה וקשה לכיבוש כך היא גם קשה ליישוב ולא צריך לכבוש את כולה בשביל לנצח אותה ולהיטלר הייתה תכנית דקדקנית איך בדיוק לחסל את בריה"מ כי היטלר ידע שמדינה = תעשייה = צבא , אין תעשיה, אין צבא .
אם היפנים היו עוזרים לגרמנים קרוב לוודאי שהאיום הרוסי היה מוסר והגרמנים יחד עם האיטלקים היו מנהלים לוחמה קשה מול הבריטים והאמריקאים במערב בעוד היפנים מציקים לאמריקאים במזרח כאשר גרמניה נהנית מהמשאבים הכלכליים של כל אירופה ואז אין לדעת איך המלחמה הייתה מסתיימת, קרוב לוודאי שהיתה לנו פה מלחמה גרעינית אם נקח בחשבון שהאמריקאים פיתחו את האטום שהגרמנים גם היו בתהליכי מחקר שלו והיו בוודאי מפתחים פצצה תקופה לא ארוכה מדיי אחרי האמריקאים.
ההיחפזות לצאת למבצע ברברוסה שנבעה מתחושת המשיחיות של היטלר, אסטרטגייה לא נכונה של היטלר בתיאום עם יפן והכרזת המלחמה על ארצות הברית כאשר גרמניה הייתה בשיא כוחה ובטוחה בעצמה הם בעצם הצמתים המדיניים שהביאו לנקודות המפנה במערכה עצמה : קרב סטלינגרד, פארל הארבור ( שאני רואה בו נקודת מפנה לרעת הגרמנים למרות שהיה יכול להיות אחרת ) ואם נתייחס גם ליפנים אז "מידווי" והפלישה לנורמנדי. ( והקדמותיו כגון מבצע "לפיד" והפלישה לסיצילייה ואיטלייה )
נקודת המפנה היחידה או קרב שבעצם מוגדר שכזה שלא קשור לכשל מדיני הוא קרב אל עלמיין שבו מונטגומרי ניצח את רומל והביא לבריטים ניצחון יבשתי ראשון מול הגרמנים,
לסיכומו של עניין - היה פה כוחות ! ומדינות הציר בהנהגת גרמניה יכלו לקחת תמלחמה ! וזה לא מקרה שהיא הפכה למלחמת עולם זה היה צפוי !

לאנגליה לא היה צבא כלל? איך אפשר לומר דבר כה מטעה במאמר

אנגליה הייתה האימפריה הגדולה בעולם עם צבא אדיר שהתפרס על כל העולם.. ועם הצי הימי החזק בעולם.
היא שלטה בעשרות מדינות בעולם ( כמעט רבע מהעולם). עד היום מדינות גדולות וחזקות כגון אוסטרליה וקנדה הם תחת הכתר האנגלי.
היא המדינה שכמעט 1500 שנים לא נפלה ולא נכבשה .. והיא כבר כ1200 שנה עם שושלת מלכויות אנגליה..
גם גרמניה שכבשה והיכתה שוק על ירך את כל מדינות אירופה.. לא הצליחה נגד האימפריה האנגלית והבינה את עוצמת האימפריה האנגלית עתיקת היומין.

יש עוד נתונים שלא הוזכרו, כמו מסמך הוסבאך, שמראה שהיטלר ידע את

נחיתותו הכלכלית, ולכן שאף לכיבושים מהירים ככל הניתן, לפני שארה"ב תתעצם יותר מדי. הוא חזה ב-1937 מערכה שתתחיל ב-43' ותימשך שנה או 2. עם רוב אירופה ומזרחה תחת שלטונו, הוא ציפה ליכולת תעשייתית שתתחרה באמריקאים.
מהבחינה הזו היתה לו תוכנית מראש (או כוונה מפורטת - שוות ערך לתוכנית, ברמה הריאלית - מצער שהיסטוריונים לא קולטים את זה).

זה לא היה ריאלי כמובן, אבל זו הרי הבעיה העיקרית - הגישה הבסיסית של היטלר היתה אידיאולוגית. מלחמה בבריה"מ היתה כזו, ולא הגיונית. הדרך היחידה לנצח את סטאלין היתה לשכנע את העם הרוסי שיש אלטרנאטיבה - והיטלר כמובן לא הציע אחת, אלא השמדה ברעב...

נקוה נוספת שמציין אוברי, שלדעתי משכנעת יותר מהטיעון שהניצחון לא היה מובן - יתרון הדמוקרטיה על שיטות ממשל אחרות, בכל הקשור לניהול מלחמה. בכך הוא שיכנע לדעתי, וגם זה טיעון בעד אי היכולת הגרמנית, מהרגע הראשון.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני