אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הסיבות לפריצת מלחמת העולם השניה


הסיבות לפריצת מלחמת העולם השניה

הסיבות לפריצת מלחמת העולם השניה

באופן כללי, מוסברת הסיבה לפריצת מלחמת העולם השניה, בתוצאותיה של מלחמת העולם הראשונה. הסכמי השלום שהכבידו על גרמניה, אי הצלחתה של רפובליקת ויימאר, וכדומה.

דברים אלו נכונים בפרספקטיבה צרה, כגורמים ישירים לפריצתה של המלחמה. אך בפרספקטיבה יותר רחבה, ניתן לכאורה למצוא את שורשיה של מלחמת העולם עוד במהפכה הצרפתית, במהפכה התעשייתית, ובהתעוררות הלאומיות.

לאחר שנים ארוכות של מונרכיה אבסולוטית, פרצה בצרפת מהפכה. בתחילה הייתה זו הפיכה ליברלית, שאף חפצה בהישארותו של המלך על כנו, והפיכתה של צרפת למונרכיה קונסטיטוציונית.

אך במהרה נצבעה מהפכה זו בדם, עקב עלייתה לשלטון של המפלגה היעקובינית, בהנהגתם של מאראט, דנטון ורובספייר, שהפכו את צרפת לרפובליקה.

לאחר מכן הייתה הפיכת נגד, שהפכה שוב את צרפת לדיקטטורה של קונסולים, ולאחר מכן של קיסר, נפוליאון הראשון בונפרטה. גם לאחר התמוטטותו של נפוליאון, המשיכה בצרפת המונרכיה הבורבונית.

רק לאחר עשרות שנים חזרה צרפת להיות רפובליקה, שוב הפכה להיות מונרכיה אבסולוטית בשלטון נפוליאון השלישי, ורק לאחר הפסדו במלחמת פרוסיה צרפת חזרה להיות רפובליקה, והפעם לתמיד.

עקב כך התפלגה הארץ בין מלוכנים, רפובליקנים, בונפרטיסטים, קלריקלים ואנטי-קלריקלים. המשכו של מאבק זה התנהל למעשה עד לאחר מלחמת העולם השניה.

גם כל אירופה נרעשה בגלל מהפכה זו. המלוכות האבסולוטיות של אותה תקופה חששו שגם אצלן עשויות לפרוץ מהפכות דומות. החשש עוד התגבר לאחר כיבושיו של בונפרטה, שהביאו עימם רעיונות אלו לשאר ארצות אירופה.

למעשה, החלת עקרונות הדמוקרטיה באירופה לא נגמרה לחלוטין אף היום, ועדיין ישנן ארצות המתנדנדות בין דמוקרטיה ודיקטטורה.

גורם נוסף הייתה המהפכה התעשייתית.

עם המצאת מכונת הקיטור החלה המהפכה התעשייתית במלוא עוזה. מעתה נוצרו שני מעמדות חדשים: התעשיינים והעובדים.

אם עד עתה התרכז ההון בידי סוחרים ובעלי אחוזות, והייצור היה בידי אומנים עצמאים שייצרו את התצרוכת המקומית של האוכלוסייה. המסחר התנהל בחמרי גלם שהגיעו לידי בעלי המלאכה. מעתה נהיה המסחר במוצרים מוגמרים.

כשם שעד עתה היה מעמד של עבדים או צמיתים חקלאיים אצל בעלי האחוזות, החל להווצר מעמד של עבדות בשכר אצל התעשיינים. דבר זה גרם להצטרפותו של מעמד פוליטי חדש: מעמד העובדים.

אם עד עתה התנהל המאבק הפוליטי בין המלוכה והאצולה בעלת זכויות היתר, לבין המעמד הבורגני וזעיר בורגני, או האצולה הזעירה; הרי עתה הצטרף הפרולטריון למאבק, בדרגה זו או אחרת של קיצוניות.

העובדים הקימו מפלגות פועלים, שניסו להכניס את נציגיהם לפרלמנטים באירופה.

תוך זמן מה היוו המפלגות הסוציאליסטיות אלטרנטיבה שלטונית. במדינות רבות החלו להוות גורם שיש להתחשב בו.

לצד המאבק לחרות אישית וחרות כלכלית, נצטרף גורם נוסף: חרות לאומית.

באירופה החל מאבק זה בהשתחררות המדינות הנוצריות בבלקן מעולה של טורקיה, והמשיך עד שיאו ב"אביב העמים".

לאחר מכן באה תקופה ארוכה של ריאקציה, ודיכוי שאיפות של עמים לביטוי לאומיותם במסגרות פוליטיות, למעט שני מקרים: איטליה וגרמניה. איטליה התאחדה תחת שלטונו של מלך סרדיניה, וגרמניה תחת שלטונו של מלך פרוסיה.

שני עמים אלו, שלא היוו יחידה לאומית במשך מאות שנים, למרות היותם בני אותו עם ודוברים באותה שפה (באיטליה גם בני אותה דת), החלו לחוות בפתאומיות את השיכרון של הלאומיות, שהפך במהרה ללאומניות.

למעשה, נוצרו באירופה שתי חזיתות: חרות מול דיקטטורה, סוציאליזם מול קפיטליזם, ולאומיות מול שליטת קיסרות.

ההתנגשות השלישית התבטאה באירופה בעיקר בשתי קיסרויות: הטורקית, והאוסטרית.

אך בשעה שטורקיה המוסלמית התפרקה מנכסיה באירופה הנוצרית, ועמים סלאביים בבלקן זכו בהגדרה לאומית עצמית, בהיותם בני לאום ודת שונים; הרי שאוסטריה הייתה מדינה רב לאומית שבה שלטו גרמנים נוצרים בסלאבים נוצרים ובהונגרים נוצרים.

רק מלחמת העולם גרמה להתפרקות של האימפריה האוסטרית, וליצירתם של מדינות לאום שונות.

יורשתה של הקיסרות האוסטרית במובן זה הייתה צ'כוסלובקיה, שהורכבה מלאומים שונים, שהגדול שביניהם הוא הצ'כי, ששלט בעצם במדינה, למרות הענקת אוטונומיה רחבה ללאומים האחרים.

אם בגרמניה הייתה התייחסות מזלזלת לסלאבים, שנראו תמיד כ"פראים מן המזרח", הרי שאצל אוסטרי כהיטלר, למרות שתיעב את השושלת ההבסבורגית, הייתה תחושה שבעצם שטחים אלו נגזלו מגרמנים.

כמו כן, כהמשך ישיר לגישתו של ביסמרק, הוא ראה באיחודה של אוסטריה עם גרמניה כדבר טבעי.

מלחמת העולם הראשונה הייתה התנגשות פוליטית בין מעצמות שהחלה למעשה במשבר צדדי בין אוסטריה לסרביה, והתפתח למשבר אירופאי בעקבות מערכת בריתות בין המעצמות השונות.

לא גרמניה, לא בריטניה, ולא צרפת, היו מעורבות במישרין בסכסוך.

רק בגלל טעות פאטאלית גרמנית, (התקפת צוללות על אניות אמריקניות, ו"מסמך צימרמן") הצטרפה ארה"ב, האמונה על "דוקטרינת מונרו", למאבק, ומיד לאחריו נעלמה מנופה של אירופה לעשרים שנה.

אבל מלחמה זו גרמה לפתיחת תיבת פנדורה של כל הבעיות שהוזכרו לעיל.

אוסטריה התפרקה, ולעומתה יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה התאחדו ממספר מדינות למדינה אחת, כאשר לאומים חשים עצמם שוב ללא זכות הגדרה עצמית.

טורקיה איבדה את נחלותיה, כדי שאנגליה וצרפת יזכו בהם.

גרמניה איבדה את מלכה, דבר שגרם באופן אוטומטי לחוסר יציבות פוליטית. היא גם חשה שהניצחון במלחמה הגיע לה, ונגזל ממנה באי צדק. דבר זה גרם ליצירת המיתוס של "תקיעת הסכין בגב", שנאמר בפירוש על ידי הינדנבורג, המצביא הראשי, וסגנו לודנדורף, בוועדת חקירה רשמית.

ברוסיה קם משטר סוציאליסטי בנוסח המרכסיסטי, שהיווה איום על כל אירופה, בדרישתו למהפכה סוציאליסטית כלל עולמית.

גם גרמניה עמדה על סף הפיכה לרפובליקה של הפרולטריון. רק התערבות הממשלה סוציאל-דמוקרטית, ששיתפה פעולה עם היסודות השמרניים, ובמיוחד הצבא, עצרה זאת.

בצרפת, אחרי ההתלכדות של האומה במלחמתה נגד גרמניה, משפילתה של צרפת ב-1871, נפתחו שוב הפצעים הממאירים של המחלוקת בין המלוכנים והליברלים והסוציאליסטים.

כך הייתה אירופה שרויה במצב של תוהו ובוהו פוליטי, שהיה בעצם קיים מתחת לפני השטח, ופרץ החוצה כגעש וולקני בעקבות תוצאות המלחמה.

גרמניה למעשה ציפתה לאיש כהיטלר. אולי לא בעל אידיאולוגיות כשלו, אבל למישהו שיחזיר את הכבוד הלאומי האבוד שנוצר על ידי הקיסרות.

צרפת לא ראתה עוד בגרמניה יריב, כל עוד אינה פוגעת ישירות בה, וכן אנגליה. להיפך, צרפת ואנגליה שאפו למעצמה מרכז אירופאית, שתשמש כחייץ בינן לבין "הסכנה האדומה" מברית המועצות.

גם כאשר סופחה אוסטריה, לא היה ברור לאנגליה וצרפת שאין זה רצונו הכנה של העם באוסטריה, בניגוד לרצון ממשלתו.

אפילו בליעתה של צ'כוסלובקיה נתפרשה אצל אנגליה וצרפת כהחלשת עמדתה של בריה"מ, ידידתה של צ'כוסלובקיה, וכמעשה צודק של "זכות ההגדרה העצמית" למיעוטים שבצ'כוסלובקיה.

גם כאשר איים היטלר על פולין, הכריזו אנגליה וצרפת מלחמה על גרמניה בלב ולב. רק המצב הפוליטי הפנימי, עקב דעת הקהל הכועסת על המנהיגים, המתכחשים פעם אחר פעם להבטחותיהם, גרם לצעד זה.

פולין, שסמכה על צרפת שתתקיף את גרמניה עם זו תתקיף אותה, התאכזבה מרה.

היו אף כאלה בצרפת, שהעדיפו את גרמניה הנאצית, מאשר את הסוציאליסטים הצרפתים.

גרמניה מצידה, ייתכן שלא הייתה נלחמת כלל עם צרפת ואנגליה, אלא מתקדמת למזרח, לעבר רוסיה.

גם כיבושן של דנמרק ונורבגיה היה אמצעי זהירות למנוע את חסימת הים הבלטי, ולא מתוך מטרה ספציפית.

הדרישה האובססיבית של גרמניה לצירופה של איטליה למלחמה, הייתה עקב השאיפה לפתוח במלחמה ימנית נגד השמאל האירופי, ולא עקב התרומה הדלה שאיטליה יכלה לתרום למאמץ המלחמתי. למעשה, היא היוותה יותר ויותר נטל.

גרמניה חפצה בכך, כדי להוכיח שהיא בעצם יוצאת למסע צלב של הימין נגד המרכסיזם.

גם שמו של מבצע הפלישה לרוסיה, "ברברוסה", מלך צלבן ממסע הצלב השלישי, רמז על כך בצורה די ברורה.

התפרקותה של יוגוסלביה, עקב המאבק בין הסרבים לקרואטים, ולאחר מכן בין הפרטיזנים של טיטו לצ'טניקים, אף היא התנהלה על סמך המאבק בין ימין לשמאל ועקב שאיפות לאומיות.

לסיכום: ההתנגשות בין שמאל לימין, בין שאיפות לאומיות להכללה תחת שלטון זר, ובין שאיפה לחרות אישית לבין השתעבדות מרצון למנהיגות סמכותית ואף דיקטטורית – אלו הגורמים שעמדו בפתח והמתינו להתפרצות, שהתבטאה במלחמה הקשה ביותר בתולדות אירופה והעולם כולו.

 

*********

בחזית האוקיינוס השקט הייתה המלחמה בין יפן לארה"ב ובריטניה טריטוריאלית לגמרי.

יפן הייתה מדינה שרק לא מכבר הצטרפה למירוץ הקולוניאלי. עד 1866 הייתה יפן סגורה ומסוגרת, אין יוצא ואין בא.

ארה"ב כפתה על יפן לפתוח את שעריה במחצית השניה של המאה ה-19. דבר זה גרם להתמוטטות השוגונות, לעלייתו של קיסר המייג'י, ולמהפכה החברתית המדינית הכלכלית והצבאית שעשה ביפן, שכונתה: "הרסטורציה של מייג'י". מעמד הסמוראים נוצח בקרב על ידי צבא עממי, והצבא עבר תהליך של מודרניזציה.

עד מהרה הצטרפה יפן ככח שווה וחזק למשפחת אומות אירופה וארה"ב. היא החלה ללטוש עיניה לנחלות באסיה.

בתחילה נלחמה עם סין, שעדיין הייתה קיסרות. היא ניצחה יחסית בקלות, ורק לחץ של המעצמות האירופאיות גרם לנסיגה חלקית בכיבושיה.

דבר זה גרם להקמת ארגון "הדרקון השחור", אגודת סתרים קיצונית שעסקה בריגול וחבלה נגד אויבותיה של יפן, ולמעשה השתלט במשך הזמן על קביעת המדיניות ביפן.

בשנת 1905 היכתה יפן את רוסיה, מעצמה אירופאית אדירת כח, והשמידה את הצי שלה.

הדבר התקבל בתדהמה במערב, שכן לראשונה מזה שנים רבות, הצליחה אומה אסייתית להכות במעצמה אירופאית, ובפרט שעד זמן לא רב הייתה אומה נחשלת כשאר אומות המזרח הרחוק.

יפן אך הבינה שגם היא יכולה להצטרף למירוץ הקולוניאלי.

מה שהיא כנראה לא הבינה, או בכל מקרה לא רצתה להבין, שהמרוץ הקולוניאלי שייך רק לאומות המערביות, והיא בעצם צריכה להישאר הלאה אומה אסייתית שקטה וכנועה.

יש הרואים את יריית הפתיחה של מלחמת העולם השניה בכיבושה של מנצ'וריה מסין על ידי יפן, והקמת ממלכת בובות בשם "מנצ'וקואו", שבראשה הועמד הקיסר הסיני המודח, הנרי פו אי.

אין כמובן להתעלם מהאכזריות שנלוותה לכיבושים אלו על ידי היפנים, שרצחו המוני סינים בצורות שונות ומשונות.

מלחמה זו הייתה ההתגרות הראשונה הישירה ב"חבר הלאומים" שהוקם אחרי מלחמת העולם הראשונה. יפן פרשה מהחבר, ולמעשה לא ניתן היה להפעיל נגדה שום סנקציות.

הדבר אך עודד בעתיד תוקפנים כמוסוליני והיטלר.

ארה"ב ובריטניה ראו בעין רעה את כוחה המתחזק של יפן באוקיינוס השקט, כפגיעה באינטרסים המיידיים שלהם שם.

גם לארה"ב וגם לבריטניה היו מאחזים רבים באוקיינוס השקט, והם ראו ביפן בן תחרות, ואף אויב בפוטנציה.

כך שהמאבק עם יפן לבש צורה של מאבק קולוניאלי פשוט, כמאבק בין אנגליה לצרפת במאה ה-18.

תגובות

אם הלכת רחוק אז (רעיונות משלי להסבר פרוץ המלחמה)

אם הלכת רחוק להבנת הנסיבות לפרוץ מלחמע' ה-2 אז אתן עוד כמה תובנות שלי שהם כיוונים למחשבה

הסיבות לפרוץ המלחמה:
1) צמיחת עידן ההמונים כפי שניתן לראות בכתבים של ארנס יונגר. המלומד הנס מורגנטאו טוען שלפני שהחל עידן ההמונים באירופה, המדינות והמלחמות נוהלו על ידי האריסטוקרטיה ולא על ידי ההמונים וכן הן היו מוגבלות מטבען - מלחמה לא היתה טוטאלית אלא יותר בגדר "ספורט". כלומר המלחמה הטוטאלית היא תוצאה של עידן ההמונים.

2) כיוון נוסף- התנועה הרומנטית במרכז אירופה אחראית למיליטריזם הגרמני ולנאציזם לאחר מכן על פי התזה של ישעיהו ברלין.

3) המהפכה התעשייתית היא מלחמה מהדור השני על פי התאוריה של טופלר. כלומר העידן התעשייתי של המהפכה התעשייתית של ייצור המוני הביא למלחמה באותו אופן של ייצור המוני. מכאן נבעה מלחמת העולם הראשונה ויותר מכך מלחמת העולם השנייה שהן שתיהן היו מלחמות של משאבים. למי שהיה יותר משאבים (כלומר יותר תוצר תעשייתי- ניצח)

4) התזה של צארלס טילי שמנסה להסביר איך נוצרו 2 תפיסות עולם פוליטיות שונות לגמרי במערב אירופה (דמוקרטי) ומרכז אירופה (שמרן וריכוזי) כפונקציה של המשחק הון/שלטון

5) התזה של מקינדר שמסביר מדוע בריטניה נהפכה למדינה ליברלית ודמוקטית כפונקציה של מיקום גיאופוליטי. בהיותה אי בברטניה התפתחה מנטליות של סוחרים וחנוונים. המנטליות הזאת בנויה על סחר ומקח ועל פרגמטיזם של סוחרים שהם תנאי להיווצרות מערכת פוליטית הבנויה על מקח ופשרות - כלומר דמוקרטיה

אני בטוח שיש עוד תיאוריות.
יש גם את הספר המפורסם חיידקים ופלדה שעוד לא הספקתי לקרוא אותו.

תגובה למולי

בס"ד
תודה מולי! חזק ואמץ.
אודה מאד, ואני בטוח שעוד קוראים, אם תוכל לציין מקורות ברורים לספרים שמהם אתה שואב את המידע המעניין.
את ספרו של מורגנטאו יש לי, אבל הוא ספר עב כרס (כמדומני שני כרכים).
ישעיהו ברלין פרסם הרבה ספרים מצויינים, חלקם יש לי. אשמח לציון מדוייק.
וכן הלאה.
בתודה מראש, והמשך התכתבות נעים ופורה!

הפניות

ישעיהו ברלין זה roots of ramanticism
טילי זה Coercion, Capital, and European States, AD 990–1990

לגבי האירסטוקרטיה והמלחמה, צר . ניזכרתי פתאום שיכול להיות שמי שאמר את זה זה אבא אבן בספרו או אולי מורגנטאו. מישהו מהם טען את זה בטוח. פשוט זה משהו שהעליתי מהזכרון.
אבל אם במורגנטאו עסקינן, אני חושב שהספר הטוב ביותר שלו זה לווא דווקא פוליטיקה בין האומות אלא Scientific Man versus Power Politics

שהוא פחות עב כרס

הנסיבות לפרוץ מלחמת העולם השנייה

ע העצני: אתה צודק בהחלט בהנחתך שזאת שגיאה להגיד שהכל החל מהסכמי ורסאי. ראוי לנוע בציר מהמאקרו למיקרו:שורש המלחמות נעוץ במהותו הביולוגית של האדם היותו חיית להקה שהציווי הטריטוריאלי מובנה בה אלא שבעוד חיות להקה בטבע שומרות בקנאות על הטריטוריה שלהן ונמנעות על פי רוב מלפלוש לטריטוריה זרה הרי אצל האדם המתפתח החלו להתפתח יסודות נוספים כמו כבוד אבל בעיקר אי תלות מוחלטת_ בניגוד לשאר חיות הלהקה- בטריטוריה כאופציה בלעדית לאכול ולגדל צאצאים.האדם יכול למשל לסחור אבל היצר הטריטוריאלי הוא לא יחיד . קיים גם יצר תוקפנות. ההיסטוריה האנושית היא במידה רבה היסטוריה של מלחמות אלא שהתקופה המודרנית הכניסה את האנושות לעידן חדש: מהפכה תעשייתיית כינון מדינות לאום ייצור המוני תרבות המונים וכאן נכנסת הערתו החשובה של מולי על התזה של מורגנטאו
מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמה שונה בתכלית מכל המלחמות שהיו עד אז כאשר שקע האבק מעל סופת הקרבות הלכה ונגלתה תמונה של מציאות בלתי אפשרית מציאות שבדיעבד ברור שעלתה על דרך ללא מוצא לכיוון של קטסטרופה עולמית. ציוני הדרך החשובים באותה מסילה טרגית 1.הסכמי ורסאי ותחושת ההשפלה הנוראה שחשו הגרמנים. 2. המנעותה של ארצות הברית מלהיות חברה בחבר הלאומים ובכלל נטייתה להתכנס בעצמה.3 המשבר הכלכלי הגדול בארצות הברית(סוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים של המאה 20) משבר שגלי ההדף שלו זיעזעו את כל אירופה ואת גרמניה בפרט והם אולי הסיבה העיקרית לבחירתו של היטלר כקאנצלר 4
אי מודעות ואטימות של ארצות הברית ומדינות אירופה בצרכים של יפן שמתחילת המאה 20 החלה לההפך לענק תעשייתי ענק שסובל מקשיי נשימה בשל העדר כמעט מוחלט במשאבי
טבע בשטחו. ההתעלמות המערבית מהמצוקה היפנית הייתה קטליזטור בתהליך הרה אסון של מיליטריזציה שעברה יפן
אלה הם לדעתי 4 הגורמים העיקרייים. ברור שלימוד מסודר של הנושא חייב לכלול נושאים כמו מדוע דמוקרטיה התפתחה במערב אירופה ולא במרכזה עלייתן של אידיאולוגיות קיצוניות כמו פאשיזם וקומוניזם המרחב הפוליטי חברתי בצרפת בריטניה השקועה עד צוואר בנושאים פנימיים(התגבשות מעמד הפועלים התחזקות הלייבור ויכוח מר על עתיד השליטה בהודו פרשת המלך אדוארד ה8 וואליס סימפסון)

תגובה לגיורא

בס"ד
לגיורא היקר!
תודה על התגובה המפורטת והמנומקת.
יש רק נקודה אחת שעליה ברצוני להעיר: האדם לדעתי הינו אינדיבידום ולא חיית להקה. אני יודע שיש כאלה רוצים לטעון שהאדם אינו יכול לחיות לבד. לדעתי זה לא נכון. אדם שעסוק בעצמו - לא זקוק לחברה.
אין זה נתון ביולוגי, אלא תרבותי. האדם התרגל לחיות בצורה כזאת, אבל זה אינו צורך פיזי, ואפילו לא נפשי. לא בדקתי אם נעשה פעם ניסוי מעין זה, אבל היו בהחלט אנשים שהתבודדו במשך שנים כדי ליצור או למצוא את הגיגיהם.
כמובן שזה נושא מעניין למחקר, אך לדעתי (אני מדגיש שוב) האדם הוא אינדיבידום לוגי.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני