אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

כיצד התפתחה מלחמת העולם השניה – סדרה של משגים


באזיל לידל-הארט, אסטרטגיה של גישה עקיפה

כיצד התפתחה מלחמת העולם השניה – סדרה של משגים. באזיל לידל-הארט, אסטרטגיה של גישה עקיפה

ההוגה הצבאי הדגול באזיל לידל-הארט, מביא בספרו "אסטרטגיה של גישה עקיפה" חלוקה לרמות של תכנית המלחמה:

* טקטיקה

* אסטרטגיה

* אסטרטגיה רבתי (או אסטרטגיית-על).

הטקטיקה – היא ניהולם של קרבות

האסטרטגיה – היא ניהולה של המלחמה

אסטרטגיית העל – היא ההחלטה על מטרות המלחמה ותוצאותיה.

ננסה להציג במאמר זה סידרה של משגים בכל שלושת הרמות, שיצרו את מלחמת העולם השניה.

הפותח במלחמת העולם השניה באירופה היה אדולף היטלר.

הוא השתמש עד למלחמה בפולין בנשק האיום בכח. עמי אירופה שלא רצו להלחם, העדיפו לוותר. כך נכנעה אוסטריה בלא קרב. צ'כוסלובקיה נמסרה להיטלר על מגש של כסף בידי המעצמות. כאשר פולין התעקשה שלא לוותר, בגיבויין של אנגליה וצרפת, פתח היטלר לראשונה במלחמה.

ההסטוריונים טוענים, על סמך עדויות, שהיטלר ציפה גם הפעם שבריטניה וצרפת לא תעמודנה בהתחייבויותיהן, והוא יוכל לשלוט בפולין ללא הפרעה.

כאן הייתה טעותו הראשונה של היטלר במהלך הספקולציות שלו.

ההסטוריונים דנים בשאלה האם היטלר היה מהמר אופורטוניסט, המנצל הזדמנויות ומבצע מחטפים, או שהייתה לו מדיניות מתוכננת ומחושבת מראש.

להערכתי האישית, נראה שהיו בו משני הדברים. הייתה לו תכנית על מסויימת, והוא לא ביצע את מעשיו בפזיזות, אבל מצד שני הוא היה מוכן להמר שתכניתו תצליח גם אם הסיכויים לא היו גבוהים. כאן הייתה טעות ברמה של אסטרטגיית העל. הוא לא ציפה לפתיחתה של מלחמה אירופית חדשה.

אבל אחרי שפתח במלחמה, היה יכול לסיים אותה. הוא יכול היה לכבוש את המסדרון הפולני, ובכאן ליצור רצף יבשתי בין גרמניה רבתי למזרח פרוסיה, ואז לעצור. באופן כזה הוא היה מביא את פולין לשולחן הדיונים, ומסיים את המלחמה.

כאן הייתה שוב טעות ברמה של אסטרטגיית העל. הכלל החשוב שמלמדנו קלאוזביץ', ושביסמרק כה הקפיד להגשימו, היה שמלחמה היא דרך נוספת לבצע מדיניות. המלחמה אצל היטלר נתפסה כמלחמת השמדה טוטאלית, משהו בנוסח ג'ינגיס חאן.

גם הגיאופוליטיקה שדגלה ב"לבנסראום", לא דגלה לכאורה בהשמדתם של העמים הנכבשים, או בהפיכתם לעבדים, אלא רק כנתינת מרחב לכובש, תוך אפשרות לנכבש לחיות בשלום.

אסטרטגיית על כזאת הייתה מוכרחה לגרום בסופו של דבר לכך שגרמניה תפסיד את המלחמה, כי ככל שהתנהגותה תהיה יותר אכזרית, היא תגרום ליותר התנגדות אליה בעמים שעדיין נלחמים בה. כך אכן קרה ברוסיה, דבר שהביא בסופו של דבר לסופה של גרמניה.

האם לצרפת ובריטניה הייתה תכנית ברורה מה הצעד שהם אמורים לנקוט בו?

בהיותן מדינות דמוקרטיות, היה עליהן לפחות למראית עין לכבד את החוק הבינלאומי. לכן הם לא יכלו לבצע פלישה מקדימה לנורבגיה, בלגיה, הולנד, ולוקסמבורג.

מה שהן כן יכלו לעשות, זה לא לפלוש לנורבגיה אחרי שגרמניה כבר פלשה לשם. פלישה בכוחות קטנים במטרה לכבוש ערים ספציפיות הוכחה כטעות. אם הפלישה הייתה מתבצעת אחרי הכנה ותכנון, באופן בו הם יוכלו לעקור את הגרמנים ממאחזם שם – היה טעם לבצע אותה. פלישה הרואית סמלית בצורה של מחטף, הייתה בזבוז יקר של משאבים.

במקום זה הייתה צריכה בריטניה לחזק את צייה, ואת פיקוד המפציצים שלה, במטרה להגיע למצב שבו תוכל לבצע פשיטות על צי המלחמה וצי הסוחר הגרמני, ועל ערי החוף של גרמניה, וכן הפצצות על עריה של גרמניה, ועל מפעלי התעשייה שלה. דבר זה לא נעשה ברצינות עד שנת 1942 (על כך תבוא בע"ה כתבה נפרדת).

כאשר החלה מלחמת הצוללות באוקיינוס האטלנטי, שפגעה באספקת המזון וחמרי הגלם לבריטניה, נאלץ ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, ראשה של המעצמה הימית הגדולה בעולם, לבקש מארה"ב חמישים משחתות ישנות, כדי להגן על אוניות הסוחר שלו!

כאן לא מדובר על מתקפה על האויב! מדובר על צורך אלמנטרי של הגנה על שיירות, דבר שכבר הוכחה חשיבותו במלחמה הקודמת. זהו משגה אסטרטגי ממדרגה ראשונה! מדינה כמו בריטניה הייתה צריכה להתכונן לתרחיש כזה מראש!

לעומת זאת, גרמניה לא הייתה צריכה להחזיק בצרפת, אלא להגיע איתה להסדר שלום שבו רק החלקים שנלקחו בהסכמי וורסאי יוחזרו לה. הסכם שכזה היה מותיר את צרפת מחוץ למעגל הלחימה, מביא את בריטניה לשולחן הדיונים, וייתכן בהחלט שהמלחמה לא הייתה ממשיכה.

כאשר הותקפה צרפת, ראה לעצמו מוסוליני, הרודן האיטלקי, אפשרות לזכות בנתח ממנה. הוא תקף את צרפת, כאשר מפקד כוחותיו היה מרשל רודולפו גרציאני, לשעבר מושל לוב וכובש אביסיניה (אתיופיה).

הכוחות הצרפתיים, למרות שהיו כבר במצב של קריסה, הצליחו להדוף את האיטלקים, עד שצרפת נכנעה, ואז השתלט הצבא האיטלקי על חלק קטן של צרפת.

מוסוליני לא הסתפק בטעות זו, אלא שוב שלח את צבאו בראשות גרציאני לתקוף את מצרים הנשלטת על ידי אנגליה. התוצאות היו שהבריטים היכו עם צבאם הקטן (30000 איש) את האיטלקים שוק על ירך, למרות שצבאם היה גדול בהרבה! (250000 איש בלוב, ו-80000 איש בקו ראשון).

טעות נוספת ביצע מוסוליני, כאשר ניסה לכבוש את יוון. שוב הוכה צבאו שוק על ירך.

כאן התערבה גרמניה במלחמה, במטרה לעזור לבן הברית המוכה. הייתה זו טעות נוספת. גרמניה נאלצה להפריש כוחות לכיבוש לוב, ובדרכה ליוון כבשה את יוגוסלביה.

עתה נוצר מצב שבו הייתה גרמניה צריכה להחזיק כוחות בצרפת הכבושה, בלוב, ביוון, ביוגוסלביה, בלגיה, הולנד, נורבגיה, ודנמרק.

צבא שהיה יכול להיות משוחרר לפעילות מבצעית, נאלץ להגן על מקומות שבהם לא עשה למעשה כלום.

מלבד זאת, משאבים יקרים הוקצו למקומות שבהם המלחמה הייתה מיותרת לחלוטין, כגון יוון, יוגוסלביה, ואפילו לוב.

כאן הגיע תורה של בריטניה לטעות. במקום לייצב את הגבול עם לוב, או למכביר לכבוש אותה לגמרי, היא הסיגה את כוחותיה למערכה יקרה ביוון, שבה הוכח שהיא אינה יריב שווה ערך לצבא הגרמני.

אחרי נסיגה מיוון, ואחר כך מכרתים, נאלצה בריטניה להתמודד עם כוחותיו הרעננים של רומל בלוב ומצרים.

רק אחרי כשלונות רבים זכתה בריטניה בניצחון מפוקפק (עליו נדון במאמר בפני עצמו בע"ה). צבאו של רומל הוכה אך לא הושמד.

שתי הטעויות הגדולות ביותר במלחמה היו שתי החלטות גורליות, שחרצו את גורלו של העולם למשך שנים רבות.

האחת הייתה החלטתה של גרמניה לתקוף את ברית המועצות. השניה הייתה החלטתה של יפן לתקוף את ארה"ב.

ברית המועצות לא רק שלא הייתה אויב של גרמניה, אלא בעלת ברית. היא סיפקה לגרמניה חומרי גלם ומזון, כך שגרמניה יכלה להמשיך להלחם מבלי שתרגיש את תוצאות הלחימה ברמה הכלכלית.

המלחמה לא הייתה מלחמה צבאית או מדינית, אלא אידיאולוגית. הרוסים נתפסו כתתי אדם שמצוה להשמידם או לפחות להשתמש בהם כעבדים. השטח נועד לאכלוס על ידי גרמנים. הקומוניזם נתפס כמזימה יהודית להשתלט על העולם.

ממילא הייתה המלחמה אמורה להיות לחיים ולמוות. ברית המועצות הייתה אמורה להיות מושמדת.

גם אם נאמר שגרמניה חמדה לעצמה שטחים על חשבון ברית המועצות, הרי שהיא לא הייתה אמורה להמר על כל הקופה, אלא רק על כיבוש של חבלים חשובים, בעיקר באוקראינה, להקים שם ממשלת לויין, ולמעשה לשלוט בארץ.

האוקראינים בודאי שהיו מעדיפים מצב כזה מאשר שלטון סובייטי.

רצח העם שליווה את כיבושיה של גרמניה, שימש בסופו של דבר כבומרנג נגדה. אפילו האוקראינים התקוממו נגד גרמניה. (1)

טעות שניה שבוצעה על ידי יפן, הייתה פתיחת מלחמה נגד ארה"ב.

היא יכלה לכבוש את שטחיה של הולנד ובריטניה, מבלי להכנס למלחמה נגד המעצמה החזקה ביותר בעולם. לארה"ב לא היה שום חוזה צבאי עם הולנד או בריטניה, שחייב אותה להכנס למלחמה נגד יפן במקרה כזה.

גם היא יכלה להכריז על עצמאותן של מדינות אלו (בורמה, סינגפור, מלאיה), ולהחזיקם כמדינות חסות. במקום זה היא תקפה את ארה"ב והפיליפינים.

ואכן, בעיקר הנטל הצבאי במלחמה נגד יפן, נשאה ארה"ב, שלבסוף הורידה את יפן ממדרגה של מעצמה, למדרגה של מדינה כבושה.

הובאו כאן נקודות כלליות בסדר גודל מקיף.

ניתן היה להתייחס להרבה החלטות טקטיות ואסטרטגיות שגויות נוספות, ששינו פרטים ספציפיים במלחמה. אך מטרתנו כאן היא להראות את השגיאות המהותיות שנעשו על ידי הגורמים המשתתפים במלחמת העולם, שהפכו אותה לשכזו.


[1] עיין בספרו של אנטולי קוזנצוב "באבי יאר", במהדורה הלא מצונזרת.

תגובות

מסכים עם הנאמר ומעלה שאלה

האם היטלר היה אסטרטג מבריק שהביא לידי ביטוי את הגאוניות שלו בשנות ה-30 כאשר הצליח לבטל את הסכם ורסאי מבלי שנורתה אף ירייה? השאלה המרכזית היא האם להיטלר היתה תוכנית אב, האם הוא ראה כמה צעדים קדימה כמו שחקן שח מוכשר.
ההיסטוריון א ג פ טיילור טוען שהיטלר לא יזם כלום ולא היתה לו תוכנית הוא רק הגיב וניצל טעויות של יתר המעצמות- טעויות שהיו כל כך חמורות (מדיניות הפיוס) שלא צריך להיות חכם גדול כדי לנצל אותן ולצבור הישגים.
עובדה מהרגע שבריטניה נכנסה למלחמה ולאחר מכן ארצות הברית - כלומר מהרגע שבו עמדו מול היטלר כוחות נחושים ולא רופסים - היטלר התגלה כאסטרטג גרוע שהמיט אסון על בני עמו ועל עמים אחרים.
הדבר שאף פעם לא הצלחתי להבין זה איך היטלר לא היה ער לסכנה של מלחמה ב-2 חזיתות ברגע בו החל את מבצע ברברוסה? הרי הסיוט והפחד ממלחמה מלחמה ב-2 חזיתות מאפיין את החשיבה הצבאית הגרמנית מאז 1871. איך היטלר לא למד את הלקח של נפוליאון בפלישת הנפל שלו לרוסיה?
אנחנו צריכים להגיד תודה שהיטלר היה מטומטם. אם הוא היה טיפה יותר חכם, הכל היה נראה אחרת ולא לטובה.

אני אסיים בעוד דוגמה. מ-1944 כאשר נפתחה חזית שנייה במערב אירופה- היטלר היה צריך להשקיע את כל הכוח נגד החזית המזרחית ולתת לגרמניה להיכבש על ידי בעלות הברית המערביות. אם זה היה קורה, יתכן שריכוז מאמצים בחזית המזרחית היה בולם את ההתקדמות הרוסית, מייצב את החזית ומאפשר לגרמניה להיכבש על ידי צבאות גרועים פחות מהצבא האדום

תגובה למולי

בס"ד
למולי יקירי!
תודה על התגובה.
משנתו של טיילור שנוייה מאד במחלוקת. זה נושא לכתבה בפני עצמה, אך דבריו אינן הסטוריה אלא תיזות. יצא ספר באנגלית (שלצערי עדיין לא הצלחתי להשיגו, ורק ראיתי מנו ציטוטים) המפריך אחת לאחת את התיאוריה של טיילור.
היטלר לדעתי לא היה מטומטם. הוא היה פוליטיקאי ממולח, שלמד את חולשתם של יריביו, וחיסל אותם אחד אחד. אבל גם הוא עשה שגיאות, והשגיאות היו פאטאליות. זה למעשה נושא כתבתי.
היטלר לא יכל ללמוד את שגיאותיו של נפוליאון, כיוון ששגיאותיו היו שונות. נפוליאון רצה לכפות שלום על רוסיה. היטלר רצה להשמיד אותה.
כאן הייתה טעותו הן באסטרטגיה רבתי, הן באסטרטגיה, והן בטקטיקה.
הוא היה צריך לכבוש רק חלקים מרוסיה, בלי שאיפה להשמיד אותה, ובלי לרצוח את תושביה, כפי שכתבתי בכתבה.
היטלר גם לא הכיר את המונח "להפסיד בכבוד". הוא העדיף להפוך את גרמניה לחורבות, היות והגרמנים הוכיחו את עצמם כלא מסוגלים לנצח. כך העיד אלברט שפר, שר החימוש הנאצי, במשפטי נירנברג.

סדרה של משגים.?

משגים הם חלק בלתי נפרד מניהול מלחמות.אבל בעוד מ לחמתה .עולם הראשונה נראית במבט היסטורי כסדרה של כשלים וטמטום אין קץ
מלחמת העולם השנייה התנהלהמצד מקבלי ההחלטות בזהירות השקעת חשיבה וקביעת יעדים. יחד עם זאת ברור שהיו משגים חלקם בעלי השלכות מפליגות על תוצאות המלחמה. קודם כל כדאי להבהיר שאין סימטריה: מדינות הציר הפליאו בשגיאותיהן לעומת בנות הברית וזאת הייתה אחת הסיבות למפלתן השגיאות של בנותהברית היו יחסית קטנות והשפעתן על תוצאותהמלחמה היו בסופו של דבר זניחות. בין משגים אלה אפשר למנות את התנהלותם הכושלת של הבריטים מול היפנים(התעלמות מהתקיפה בפרל הארבור ואי אזהרת הנסיך מווילס וריפאלס שטובעו על ידי נושאות מטוסים יפניות ההגנה השערורייתית על סיגפורינואר 1942)או של האמריקאים שהתמהמהו בהחלטתם לסגת בזמן מהפיליפינים
לעומת זאת השגיאות של גרמניה ויפן היו בעלות משקל סגולי גדול ותרמו לתוצאות המלחמה. אפשר להבחין בשני היטלר שונים היטלר א בשנים 1933 1941 מנהיג מחושב מאזן בין הימור למדיניות מחושבת מפליא בהישגיו הימור שלו היה כניסת צבא גרמני ב מרץ 1936 לאיזור הרהיין המפורז. הימור מוצלח שתרם להתווית מדיניותו החושבת והתבונית. הישגיו עצומים: פרנקו ידידו משתלט על ספרד צכוסלובקיה נופלת פולין מערב אירופה. ואז מגיע שנת 1941 ומופיע היטלר ב מנהיג שמצטיין בחוסר תיחכום אי הבנת הזירה קאפריזי מנהיג שהחלטותיו המטופשות לא הותירו לו סיכוי בגלל קוצר היריעה אציין את שלושת המשגים הקריטיים שלו 1. ההחלטה לפלוש לברית המועצות 2. המנעותו משיתוף פעולה אמיתי ורציני עם בעלת בריתו יפן מה שמנע מתקפה מתואמת של שתיהן על ברית המועצות 3. הכרזת המלחמה על ארצותהברית
אלה היו משגים כבדים ברמה האסטרטגית והמחיר היה בהתאם. המשגים של בנות ברית היו יותר במישור הטקטי ולכן היו ברי תיקון

תגובה לגיורא

בס"ד
גיורא יקירי!
אני מבין שאינך חולק על עצם הטענה שארעו כאן משגים. אתה רק חולק איזה משגים היו יותר מזיקים.
המשגים של בריטניה וארה"ב היו מחוץ לגבולותיהן, כך שגם מפלות לא בהכרח היו משמידות אותן.
גרמניה ויפן טעו באופן שסיכן את שטחן. גרמניה התקיפה את רוסיה ביבשה, ויפן השתלטה על איזור אוקיאנייה. התגובה היחידה שהתאפשרה היא חיסולן של יפן וגרמניה כיישות צבאית.
לעומת זאת, אובדן נחלותיה של בריטניה בדרום מזרח אסיה, או הפיליפינים לארה"ב, ואפילו השמדת הצי בהוואי - אין משמעותן איום פיזי על בריטניה וארה"ב.
בריטניה לא לחמה על שטחה שלה בכל המלחמה (למעט אובדן האיים ג'רסי גרנסי ואולנדרני, בתעלת לה מאנש).
גם ארה"ב לא נאלצה להגן על שטחה (למעט שני איים סמוך לגבול אלסקה, שאפילו לא היו מיושבים).
ממילא, הטעויות הצבאיות פגעו באנשי הצבא, בציוד, בשטח, וכו', אבל לא בהומלנד (המולדת).
לעומת זאת הטעויות של גרמניה עשאוה פתוחה לפני הרוסים.
בהמשך אקווה שיהיו מאמרים נוספים שיוכיחו שרוסיה לבד יכלה לנצח את גרמניה, מבלי עזרת בעלות הברית. כבר כתבתי על כך בתגובות.
יפן בודאי שהייתה אמורה להפסיד במלחמה עם ארה"ב ללא שום ספק.
אם ארה"ב לא הייתה נלחמת גם באירופה, הרי שכניעתה של יפן הייתה מתרחשת הרבה קודם.

לאן נעלם ע. העצני?

אתה חסר לנו

תגובה לאנונימי מהעצני

בס"ד
תודה על המחמאה!
כתבות שלי נמצאות בדרך, ואקווה שהמערכת תראה לנכון לפרסמם בקרוב.

מה עם הרייך הרביעי

למה לא מדברים עליו? כי האסטרטגיית על שלו היא אין קיום אסטרטגיית אנסליבאבול וטקטיקת גנסיי ליצורים חייפ עם הטיית הבובות חוטים להיות הרייך ולא היצוא החי?

קיים דרג ביניים בין הטקטיקה לאסטרטגיה, שנקרא 'הדרג המערכתי',

operational level, שהוא המוביל כיום בתורות הלחימה המערביות (למשל תפישת JTF, 'כוח משימה משולב' האמריקאי).

הרעיון של טיילר על היות היטלר 'מהמר' נדחתה מאז ע"י רוב ההיסטוריונים (ו-ויינברג בראשם, שעבורו טיילר 'משכתב היסטוריה'). הוא הראה כוונה ברורה ואחידה.

מוסוליני הוא עניין אחר - הצבא שלו לא רצה להילחם... ולכן הובס ללא הרף. עניין של מנטאליות (בנוסף כל אנשי הצבא, בלי יוצא מן הכלל, הגנו על יהודים בכל מקום).

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני