אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לבנון: מרחץ הדמים הבא


דגל לבנון: מרחץ הדמים הבא

לבנון: מרחץ הדמים הבא. 123rf stock photos

בשנתיים האחרונות התרגלנו לראות את מרחץ הדמים בסוריה, ואף אחד לא רואה את סופו באופק. סוריה הפכה לזירת התגוששות של כוחות רבים הקורעים לגזרים אותה ואת אזרחיה. אלא שהאש של "האביב הערבי" מאיימת גם על שכנתה ממערב, לבנון, המדינה הדמוקרטית ביותר שראה המזרח התיכון המודרני. המערכת הפוליטית הלבנונית, הבנויה על איזונים עדינים בין עדות וגופים פוליטיים רבים, מושפעת בשנתיים האחרונות באופן ישיר מהמתרחש בסוריה, בשל המעורבות הקשה של כמה גופים לבנוניים בטרגדיה הסורית.

על המעורבות של חיזבאללה בסוריה נכתב רבות, וסביר להניח שמעורבות זו – בנוסף על הפיגוע בבורגאס שבבולגריה – עמדה בבסיס ההחלטה של האיחוד האירופי לראות בזרוע הצבאית של חיזבאללה ארגון טרור. חיזבאללה זוכה בלבנון לביקורת עזה, הן מצד גורמים סונים המזדהים עם המורדים נגד אסד בסוריה, והן מצד שיעים החוששים שנקמת הסונים בסוריה תגיע לתוך לבנון. אלא שנצראללה איינו שועה לדברי מתנגדיו וממשיך לבצע את ההוראות המגיעות אליו מטהראן לסייע לאסד לשרוד בכל מחיר, גם במחיר חייהם של מאות מלוחמי חיזבאללה.

הסונים מצידם לא נשארים חייבים, והם מנסים לפגוע בחיזבאללה בתוך ביתו, בלבנון. ראינו עד היום טילים שפגעו בדאחיה, הפרבר הדרומי של בירות, מעוז חיזבאללה, כמו גם מכונית תופת התפוצצה במקום לפני כחודש. גם תומכים של סוריה מהווים מטרה של מתנגדי חיזבאללה: בתחילת השבוע נרצח בעיירה הלבנונית סרפנד עיתונאי סורי ממוצא כורדי, מוחמד דראר ג'אמו, שהיה מתומכי המשטר של אסד.

אלא שלאחרונה החלו להגיע לתקשורת הערבית ידיעות על כך שבלבנון הולכת ומתגבשת חזית סונית חדשה, הסניף הלבנוני של "ג'בהת אלנוסרה" הסורית, אשר יש לה גם שלוחות בתוך עיראק. ארגון זה הוא חלק מהמערך הגלובלי של הארגונים הפועלים בהשראת אלקאעדה, ומתרגמים למונחים ממשיים את תורת הפעולה של בן לאדן עם הבסיס האידיאולוגי שהניח המדריך הרוחני שלו, השיח' הפלסטיני עבדאללה עזאם.

ראשית, השם המלא, הרשמי, של הארגון הוא "ג'בהת אלנוסרה לאהל אלשאם" – "חזית הסיוע לבני סוריה הגדולה". שם זה מבטא את העובדה שאנשי הארגון אינם רואים במדינות המודרניות – סוריה, לבנון, ירדן וישראל – ישויות לגיטימיות, שכן הן נוסדו על ידי הקולוניאליזם הנוצרי-אירופי כדי שישרתו את האינטרסים שלו. האזור "אלשאם" כולל את מזרח עיראק, סוריה, לבנון, ירדן וארץ ישראל, ולכן על ישראל לפקוח עין על ארגון זה כי באופן תיאורטי יש אפשרות שמוסלמים בישראל ירצו לפתוח גם כאן סניפים שלו. הדבר כמעט התרחש, עד שנעצר שיח' נאזם אבו אסלים מנצרת, נשפט ונאסר.

 

ג'בהת אלנוסרה בלבנון

הכתבת הנוצריה לונה ח'ורי מתארת באתר אילאף את הפריסה של ג'בהת אלנוסרה בלבנון. בראש הארגון עומד מחמד אלריש מטריפולי, שאחיו סאמר עבד אלרחים אלריש היה אחד ממנהיגי ארגון "ג'ונד אלשאם" ("צבא אלשאם") ונהרג בחודש האחרון בקרב על המבצר הצלבני Krak des Chevaliers בקרבת חומס. המטרה המיידית של מחמד אלריש היא להגן על ניצני ההתארגנות של ג'בהת אלנוצרה בלבנון מפני התנכלויות הצבא הלבנוני הפועל נגדה על פי הוראותיו של חסן נצראללה.

צבא לבנון חיסל באמצע יוני השנה את השיח' הסוני הסלפי אחמד אלאסיר בצידון, ותפס משאית מלאה בציוד לחימה על יד העיירה ערסאל שבבקאע הלבנוני. עיירה זו היא כנראה המרכז הלוגיסטי של ארגון ג'בהת אלנוסרה הלבנוני, בשל המיקום שלה על גבול סוריה לבנון. המפקד המקומי שלה בעיר היה ח'אלד חומייד, שנהרג בידי סוכנים של המודיעין הצבאי הלבנוני. המפקד הנוכחי למד את הלקח, והוא פועל בזהות לא ידועה בראש קבוצה הכוללת כ-200 לוחמים תחת ההנהגה הרוחנית של שיח' מוצטפא אלחוג'ירי, המכונה "אבו טאקיה" ("בעל הטורבן"), שהוציא פתוא – פסק הלכה – המתיר להרוג את חיילי צבא לבנון.

בטריפולי – עיר סונית בעלת מיעוט עלווי – עומד בראש ג'בהת אלנוסרה איש מסוריה, יאסר אלבאדידי, הפועל בהשראת ראשי אלקאעדה בלבנון, חוסאם אלצבאע', והשיח' סאלם אלראפעי. לפקודתו עומדים 600 לוחמים, לבנונים ופלסטינים, והם שותפים פעילים במלחמה המתנהלת על אש קטנה בין שכונת באב אלתבאנה הסונית וג'בל מוחסן העלווית. במחוז עכאר שבצפון לבנון יש התארגנויות של ג'בהת אלנוסרה בעיירות חלבא, קוויטע ואכרום. הן כוללות כ-300 לוחמים, לבנונים וסורים, ובראשם עומד ח'דר ח'וילד, "אבו ת'אאר" ("הנוקם").

במחנה פליטים עין אלחלוה, הנמצא בדרום לבנון, ליד העיר צידון, נמצא כוח של 250 לוחמים הסרים למשמעתו של פלסטיני ששמו אוסאמה אלשיהאבי. כוח זה כולל גם לוחמים ממחנה הפליטים ירמוכ שליד דמשק. בנוסף לאלו, יש עוד כמה חוליות של ג'בהת אלנוסרה במחנות הפליטים בורג' אלבראג'נה, מאר אליאס ובדאוי.

יש שני פרטים חשובים הקשורים לג'בהת אלנוסרה בלבנון. האחד הוא העובדה שהיא עדיין בשלבי התארגנות וסניפיה החלו בפעילות נגד חיזבאללה וצבא לבנון על בסיס מקומי. האחר הוא שהיא מבוססת על שילוב כוחות בין לבנונים, סורים ופלסטינים, וייתכן שבהמשך יצטרפו אליהם ג'יהאדיסטים נוספים ממדינות רבות בעולם, כפי שקורה בכל זירת מאבק פנימי אסלאמי – בעיראק, בסוריה ובלוב.

אלא שגם במקרה זה נשמעים כבר קולות סונים המתנגדים לג'בהת אלנוצרה בלבנון, לדוגמה, שיח' עמר בכרי פוסתוק, ראש "אלמולתקא אלאסלאמי לאהל אלסונה ואלג'מאעה פי לבנאן" ("הפורום האסלאמי של בני הסונה והעדה בלבנון") הטוען שההתארגנות של ג'בהת אלנוסרה בלבנון נותנת למשטר הסורי ולתומכיו בחיזבאללה תירוץ לומר שהם נלחמים לא בעד אסד אלא נגד אלקאעדה.

המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא שבשנתיים האחרונות, כשחיזבאללה היה עסוק בסוריה וטרוד בקיצור תוחלת החיים של אזרחיה, צמחה בתוך החצר האחורית שלו – לבנון – בעיה מאוד לא פשוטה, בצורת התארגנות סונית אלימה, רווית אידיאולוגיה אנטי שיעית השואפת להשתחרר מטבעת החנק של חיזבאללה ולנקום את דם הסונים הנשפך בסוריה כמים. צבא לבנון אמור לטפל בהתארגנויות הסוניות הללו, אבל נראה שצבא זה לא יוכל להן לאורך זמן, והן ממתינות לשכת הכושר כדי לצאת במתקפת נגד חיזבאללה וצבא לבנון. שעה זו תגיע כשהארגון השיעי יהיה מותש כתוצאה מהמאבק בסוריה, חצרו הקדמית, באופן שיקשה עליו להתמודד עם הכוחות הרעננים המתארגנים נגדו בלבנון, חצרו האחורית.

ייתכן שלבנון, שהייתה זירת התגוששות בין עדות ומיליציות מאז שקיבלה את עצמאותה בשנת 1943, מתקרבת אל רגע האמת, אל המערכה הגדולה שתקבע באופן החלטי את גורל המדינה: שיעית תחת שלטון חיזבאללה, סונית תחת המיליציות הג'האדיסטיות או שתחולק על פי מפתח עדתי, אחרי שכל האזרחים השלווים, אלה שאין להם עניין במלחמות, יברחו ממנה לכל עבר.

המערב, ובעיקר ישראל, חייבים לעקוב אחרי ההתפתחויות בלבנון בעין בוחנת, שכן זו הזדמנות נדירה לקצוץ חלק משמעותי מאחת הזרועות החשובות של התמנון האיראני, המיוצג על ידי סוריה וחיזבאללה. אינני חסיד של תנועות סלפיות ג'יהאדיסטיות סוניות, והשתלטות ג'בהת אלנוסרה על סוריה ו/או על לבנון תיצור ללא ספק בעיה ביטחונית בישראל. עם זאת, הבעיה העיקרית, הגדולה, של ישראל והמערב היא איראן, וככל שמדינה זו מתקדמת לעבר הפצצה הגרעינית היא הופכת יותר ויותר לאיום קיומי על ישראל.

גם אם המאבק נגד איראן וגרורותיה – משטר אסד וחיזבאללה – משמעותו השלטת ג'בהת אלנוסרה על סוריה ואולי גם על לבנון, המחיר מבחינתה של ישראל נמוך מהמחיר שאנחנו והעולם נשלם על שאפשרנו לאיראן להפוך למעצמה גרעינית. ג'בהת אלנוסרה היא לכל היותר בעיה במישור הטקטי, עם נגיעה אופרטיבית, בהשוואה לאיראן המהווה איום אסטרטגי, קיומי. אסור לאפשר לאמצעי התקשורת המציגים – ובצדק – את ג'בהת אלנוסרה כאלקאעדה להטעות את דעת הקהל ולהפחיד את מקבלי ההחלטות. הבעיה האמיתית, הגדולה, שלנו ושל העולם היא איראן ולכן יש להיאבק בסוכניה בכל דרך, גם אם באמצעות סיוע לג'בהת אלנוסרה, אם ארגון זה הוא היחיד המסוגל להיאבק באופן אפקטיבי במשטר הסורי ובחיזבאללה.

ד"ר מרדכי קידר - עיתון מקור ראשון
באדיבות ד"ר רבקה שפק ליסק

תגובות

מרתק

זה מבטיח לישראל עוד שנים רבות של רפיסות ערבית.

אוי ואבוי מרדכי

כשאתה זורע זרע של צמח רעיל, אין לך מושג מה יצמח ממנו, שיח מסכן או עץ סקויה חומצתי .
אותו הדבר אמרו על המוג'הדין באפגניסטן בשנות ה-80 כשהאיום האסטרטגי היה רוסיה ולכן המוג'הדין נהפך לבן טיפוחה של ארה"ב. מה התוצאה: הקמת אל קעידה והפלת התאומים. אני לא חושב שאי פעם רוסיה היתה מפילה את התאומים.
כלומר אין לך מושג מה עלולים לגרום הצעדים שאתה נוקט בהם כיום בעתיד. גם החמאס הוא בן טיפוחה של ישראל והחמאס היום הוא קוץ בישבן יותר מאש"ף שבגללו ישראל הקימה את החמאס.
במילים אחרות, מה שאתה מציע מסוכן מאד. אין לך מושג לאן יכולה להתפתח השתלטות סלפית על סוריה ולבנון גם במונחים של ערעור היציבות בירדן ובמדינות המפרץ הפרסי - וזה כבר איום אסטרטגי!

החאמס הוקם ע"י שמיר וארנס--מודעי שר אוצר ופרס שר חוץ !!!

נכון,ישראל הימנית עשתה תמיד טעויות.היום הימין מבצע את מדיניות השמאל של שנות השבעים.מי היה מאמין שנתניהו מבצע
את המדיניות של מאיר וילנר מהמפלגה הקומוניסטית--מבחינה מדינית !!!
הקמת ישות פלשתינית שתיקרא "מדינה"!!!
תחשבו עד לאן היגענו.מדיניות הקומוניסטים הישראלים של שנות החמישים מבוצעת ע"י הליכוד !!!

חמאס הוקם ע"י השייח' אחמד יאסין על בסיס התשתית של האחים המוסלמים

יש צדק בדבריך לגבי מירכוזו של הימין.
אידאולוגית הוא זז שמאלה.
הימין האמיתי מתנגד הקמת עוד מדינה פלסטינית.
להיפך, צריך לדחוק אותם לירדן.
המפתח הוא סיפוח שטחי C ועידוד הגירה של פלסטינים.

גם בדמוקרטיות שבמזרח התיכון נופלת שלהבת

בדרך כלל נהוג לחשוב שלדמוקרטיה יש יכולת לשמור על עצמה. לבנון נחשבת למדינה דמוקרטית שבוחרת את המנהיגות שלה ולכן קשה להבין איך צומחים בתוכה כוחות שיכולים להרוס אותה . כוחות אלה שמתחילים כקבוצת התארגנות קטנה כמו החיזבאללה והופכים למפלגה פוליטית בנוסף להיותם ארגון טרור ועכשיו כל ההתארגנויות החדשות שמתוארות במאמר. ומזה ניתן להבין שדמוקרטיה שלא מקדשת את אמצעי השליטה שלה באמצעות מערכת המשפט והאכיפה על ידי המשטרה ושאר כוחות הביטחון סופה שמגיעה למצב שכל קבוצת התארגנות יכולה לאיים על שלומה וקיומה. וההיסטוריה מלמדת, בין היתר, שמדינה ללא מנהיגים טובים לאורך זמן יכולה להגיע למצבים מסוכנים. מבחינתנו, ישראל, ניתן רק לנצל את הפילוג הנוצר בין כל הקבוצות כדי לאסוף חומר ולדעת ממה להיזהר. התערבות פעילה שלנו הינה מיותרת ומסוכנת.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מרדכי קידר