אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סאסא הייתה בעבר יישוב יהודי


התמונה של רבקה שפק ליסק
סאסא הייתה בעבר יישוב יהודי

סאסא הייתה בעבר יישוב יהודי. אחוזת קברי התנאים לוי ויוסי בר סיסי . קרדיט צילום: אריאל פלמון. מתוך אתר פיקיוויקי. סוג הרשיון: ייחוס.

סאסא הייתה בעבר יישוב יהודי וחזרה להיות יישוב יהודי 

הקיבוץ סאסא שוכן בגליל העליון בקרבת צומת חירם. הקיבוץ שייך לתנועת השומר הצעיר.

מקור השם סאסא: השם מוזכר במשנה והפירוש שלו הינו מלען, - שערה משערות ראש השיבולת.

בתחומי הקיבוץ נמצא אתר שנערכו בו חפירות בין השנים 1975- 1980, בנובמבר 2003  ובפברואר 2012 . בחפירות התברר שהאתר היה מיושב מתקופת הברונזה התיכונה, לאורך כל התקופות, כולל תקופת הברזל, התקופה הפרסית, וההלניסיטית , התקופה הרומית, התקופה הביזאנטית, התקופה הערבית- מוסלמית, הממלוכית והעותמ'אנית. אבל, רוב הממצאים שנחשפו עד עתה הם מהמתקופה הרומית.

 תקופת הברזל (1200 -  587 לפנה"ס )

 מאחר שנמצאו ראיות שסאסא הייתה מיושבת לאורך תקופת הברזל, סביר להניח, אם כי דרושות חפירות יסודיות באתר, שהיא הייתה יישוב ישראלי / יהודי.

 התקופה הפרסית (538 – 333 לפנה"ס )

 הסקר שנערך ע"י רפאל פרנקל ואחרים בגליל העליון ב- 2001 , הוכיח שבתקופה הפרסית הגליל העליון המערבי היה אזור השפעה פיניקי ואילו בגליל המזרחי החלה התיישבות מחודשת באזור סביב גוש חלב וסאסא. בסאסא נתגלו שרידי חרסים מתקופה זו.

 התקופה ההלניסטית (333 – 63 לפנה"ס )

 בסאסא נתגלו, עפ"י הסקר של פרנקל שרידי חרסים מתקופה זו מה שמעיד על קיומו של רצף יישובי באזור. הגליל סופח לממלכת החשמונאים שיסודותיה הונחו ב- 142 לפנה"ס. פרנקל קבע שיש ראיות ארכיאולוגיות לנוכחת יהודית בגליל העליון בשלהי התקופה ההלניסטית, כלומר, בתקופת ממלכת החשמונאים. חלוקת הגליל כולו לפיניקי במערב ויהודי במזרח עדיין בתוקף, אם כי במערב היו מספר מובלעות יהודיות.

 התקופה הרומית (63 לפנה"ס – 324 לס' )

 הגליל העליון והתחתון המזרחי ממשיך להיות יהודי. גם המקורות בני הזמן מאשרים זאת.

בחפירות נתגלו ממצאים המאשרים שהיישוב היה יהודי בתקופה הרומית. נתגלו שרידי בית כנסת, בריכה, בורות מים, מערות קבורה ומערכת מים מתוחכמת שהחוקרים קבעו שהיא הוקמה בתקופה הרומית. החרסים שנתגלו ע"י הסקר של פרנקל שייכים לכלים שנוצרו במפעל כלי הקרמיקה של בית חנניה שתוצרתו הייתה בשימוש ביישובים היהודיים ברחבי הגליל.

בית הכנסת

 הכניסה לבית הכנסת הייתה בקיר המזרחי. אולם התפילה היה מחולק ע"י 2 טורי עמודים. כיוון התפילה היה למערב. בחלק הדרומי של בית הכנסת הייתה במה  כמו בבית הכנסת של ח'רבת שמע וגוש חלב. זה היה מקומו של ארון הקודש. אבל, הבמה איננה שייכת למבנה המקורי ונבנתה מאוחר יותר.

 ליד בית הכנסת, במרחק מטרים ספורים, התגלה מקווה טוהרה. זה היה מתקן מים מדורג.

 באתר של סאסא נמצאת אחוזת קבר של התנאים לוי בר סיסי ויוסי בר סיסי.

 התקופה הנוצרית – ביזאנטית (324 – 640 לס' )

 יתכן שהבמה של בית הכנסת נבנתה בתקופה הנוצרית – ביזאנטית.

שמואל ספראי קבע ששרידי בית הכנסת בסאסא הם מהמאה ה- 3 או ה-4 לס'. כלומר, בית כנסת היה עדיין על תילו בראשית התקופה הנוצרית- ביזאנטית.

 לא ידוע מתי בדיוק חדלה סאסא להיות יהודית.

 התקופה הערבית – מוסלמית (640 – 1099 )

 בחפירות שנערכו באתר נחשף כלי פולחני שהחופרים קבעו שתאריכו המאה ה- 11 .

בחפירות של נובמבר 2003 הגיעו החופרים לשרידים  נוספים של אבני מפולת אבל החפירות נפסקו  וטיבם לא ידוע עדיין.

 התקופה הממלוכית (1260 – 1516 )

 עפ"י הסקר של פרנקל נחשפו שרידי חרסים רבים מתקופה זו. בחפירות נגלו שרידי יישוב מהתקופה הממלוכית. בחפירות שערך הנריק ברון בנובמבר 2003 נחשפה חצר מוקפת  ב- 3 קירות החלק המזרחי של הקיר נפגע באופן חמור מאיזה כלי מכני. כמו כן, נחשפו חלקי רצפה של החצר וכן טאבון בנוי מטין שרוף. בחפירה נתגלו שרידי קערות מסוגים שונים מהמאות ה- 14 – 15 לס'.

 ליד הקיר המזרחי נתגלתה מחסנית עם כדורים שהחופרים תארכו לשנות ה- 40 אבל לא ציינו של איזו מאה.

 התקופה העות'מאנית (1516 – 1918 )

גם בתקופה העותמ'מאנית הייתה כמות החרסים באתר של סאסא גדולה.

מתחם החצר מהתקופה הממלוכית המשיך להיות בשימוש גם בתקופה העות'מאנית. בתקופה זו הונחה רצפה מעפר כבוש ונבנה טאבון חדש על מקומו של הטאבון הישן.   

 בחפירות נחשפה תעלה חצובה בסלע וקיר של טרסה ובין אבני הטרסה נחשפו חרסים מהמאה ה- 20 , מסוג רשאיה אל- פוחר.

 השיח' הבדואי טאהר אל- עומר שהשתלט על הגליל  סביב אמצע המאה ה- 18 , הקים בסאסא מצודה. תייר גרמני שביקר במקום ב- 1806 כתב בסיפרו שמצא שם מצודה.

 בחפירות נחשפה תעלה חצובה בסלע וקיר של טרסה ובין אבני הטרסה נחשפו חרסים מהמאה ה- 20 , מסוג רשאיה אל- פוחר.

תקופת המנדט הבריטי (1918 – 1948 )

מערכת המים המתוחכמת שהוקמה בתקופה הרומית שרדה עד אמצע המאה ה- 20 .

בזמן המרד הערבי נגד ממשלת המנדט הבריטי בשנים 1936 – 1939 , הכפר הערבי סאסא שימש כבסיס לפעילות צבאית נגד השלטון הבריטי.

ישראל

לאחר הכרזת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית, החליטה הליגה הערבית בתמיכת ערביי הארץ למנוע את הקמתה של המדינה היהודית. הוקמו יחידות פלסטיניות וכנופיות מרחבי העולם הערבי באו כדי לעזור לפלסטינים למנוע את הקמת מדינת היהודים. מנובמבר 1947 שימש הכפר סאסא בסיס ליחידות פלסטיניות  מקומיות וליחידות של "צבא ההצלה" של קאוקג'י שהגיע מסוריה לעזרת הפלסטינים כדי לסכל את הקמת מדינת ישראל.

יחידת פלמ"ח הגיבה על  הפעילות הצבאית מהכפר ע"י פשיטה לכפר בליל ה- 14 לפברואר 1948 , עוד לפני הקמת מדינת ישראל. הפלמ"ח פוצץ כ- 20 בתים  וכ- 60  מהאוכלוסייה שהייתה בכפר נפגעו.

הכפר סאסא חלש על צומת מרכזית בגליל העליון וכיבושו היה בעל חשיבות עליונה להשתלטות ישראל על הגליל העליון. הכפר סאסא נכבש ב" מבצע חירם" ע"י חטיבה 7  ב-  30 באוקטובר 1948  ותושבי הכפר נמלטו ללבנון.

עפ"י אתר הנכבה  היה מספר תושבי הכפר בעת הנטישה, 1,210 .

תושבי הכפר נמלטו משום שהם לקחו חלק פעיל במאבק נגד הקמתה של ישראל ופחדו מנקמה.

הקיבוץ סאסא נוסד בשנת 1949 ע"י חניכי השומר הצעיר מארה"ב וחניכי התנועה מסניף גבעתיים. כמו כן, התיישב בסאסא גרעין של חברי השומר הצעיר מאירופה, בעיקר מצרפת, שוויץ ואיטליה. בקיבוץ חיו בעבר כ- 500 תושבים, אבל מספרם ירד ב- 2010 ל- 260 . זהו אחד הקבוצים השיתופיים הבודדים שנותרו.

מוזיאון סאסא

תגובות

סאסע בעת העתיקה

ראוי לציין שסאסע והגליל העליון בכלל היו חלק ממלכת ישראל הצפונית.היא הייתה יישוב ישראליכלומר האנשים שגרו שם נמנו
על אותו פסיפס- אנושי רב אתני-שהיווה את אוכלוסיית הממלכה( במקרה של הגליל העליון יסודות ארמיים) הסוטודנטים נדרשים לדיוק במושגים ולכן הם יכתבו למשל סאסע היה יישוב ישראלי שכן בתקופת הברזל- תקופת בית ראשון עוד לא הייתה יהדות
היה ישראל קדום בשתי ממלכות .ישראל הקדום היה עם פאגאני כמו שאר עמי האזור רק לקראת סיום תקופת בית ראשון ובתקופה הפרסית אנו מוצאים את המונח יהודי למשל בספר ירמיהו ובמגילת אסתר כאשר מהתקופה הפרסית- מאות 5 ו4 לפני הספירה המונח יהודי (עם ניצחון המונותאיזם וביטול הפאגאניות)הופך למונח המקובל והשגור.
לגבי התקופה הפרסית פרופסור אורן טל מקפיד בשיעוריו לציין: היו 4 קבוצות אוכלוסין בארץ ישראל האדומים הפיניקים השומרונים והיהודים. לכל קבוצה היית התרבות החומרית המיוחדת לה למשל לכל קבוצת אוכלוסייה הייתה מערכת מטבעות
משלה. על סמךנתוני תרבות חומרית אלה בנוסף על הידוע לנו היסטורית אפשר להניח בבטחה שהיהודים התרכזו בפחוות יהוד
ולא התיישבו בגליל כך שאותם חרסים שנמצאו בסאסע המיוחסים לאותו זמן הם מעידים שהתושבים במקום היו או פיניקים
או סוריים. זה נכון עד תקופת החשמונאים
אגב: מבצע חירם שבו שוחררה סאסע נחשב בזמנו להצלחה עצומה של צה,ל הצעיר שכן לראשונה יזם צה"ל מבצע התקפי גדול
למרות שבאותו זמן ממש יזם צ.הל בדרום מבצע גדול מבצע יואב. היכולת לפעול בו זמנית בשני איזורים שונים במבצעים התקפיים
הייתה ציון דרך בדרכו של צבאנו

קיבוצי השומר הצעיר הם חילוניים

הדתית אינה במקומה. ההגדרה האתנית גזענית במהותה וגם שגויה!ההגדרה

רבקה שפק ליסק

בספריה ובמאמריה של ההיסטוריונית רבקה שפק ליסק ישנו ידע ומידע רבים על עברם היהודי של ישובים רבים מאוד בארץ ישראל, ומהם אפשר להסיק על רציפותו של הישוב היהודי בארץ ישראל.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק