אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

החברה החרדית במדינת ישראל


החברה החרדית במדינת ישראל

החברה החרדית במדינת ישראל. ציור קיר מאת שלומי ישראל

במדינת ישראל קיימות זו בצד זו שלשה סוגי חברות מבחינת הסיווג הדתי: החילונית, הדתית-לאומית, והחרדית. בין שלושת הציבורים קיים הרבה אנטגוניזם, הנובע בחלקו הגדול מחוסר ההכרה של ציבור אחד את השני.

ניתן לומר שהציבור החרדי הוא בחינת תעלומה לחלק גדול מהציבור החילוני, וזאת מהסיבה שהציבור החרדי, למרות שהוא חשוף כיום הרבה יותר מבעבר, הוא עדיין ציבור די מסוגר, שחי לו במערכת כללים משלו, בריתמוס משלו, ובתרבות שונה לחלוטין מהתרבות הקיימת בציבור החילוני.

הציבור החילוני מכיר את הציבור החרדי בעיקר מהמדיה הכתובה או המשודרת, שהיא בדרך כלל מגמתית, ומנסה לנתב את תשומת הלב בציבורית בעיקר למוטיבים היכולים להתפרש כשליליים, ככלל העיתונאי הישן האומר: "אדם נשך כלב – מעניין".

אנסה להסיר את הלוט ולו במידה מסויימת מעל המסתורין האופף את הציבור החרדי בעיני הציבור החילוני.

ראשית, יש לבצע אבחנה בין הציבור החרדי במדינת ישראל, לבין זה שבחו"ל. הציבור החרדי במדינת ישראל מושפע מאד בהתנהגותו בגלל האנטגוניזם שיש בינו לבין הציבור החילוני. לכן הוא עושה דברים שבחו"ל מעולם לא היה מעלה על דעתו לעשות, ומאידך נמנע מלעשות דברים שהיה עושה אותם בחו"ל לכתחילה.

יש לזכור, שעד לפני כמאתיים שנה היה כל עם ישראל חרדי. תחילת הסחף בעם ישראל החלה בעקבות הסחף האנטי קלריקלי שנוצר בעקבות המהפכה הצרפתית, שזיהתה את מעמד הכמורה (אצולת הגלימה) עם מעמד האצולה (אצולת החרב). פיחות זה שחל במעמדה של הכנסיה בכלל (לא הכנסייה הקתולית בפרט, בעקבות הרפורמציה של לותר), נטילת החינוך מידיה, והפיכתה לרשות שאינה קובעת מדיניות.

הפיחות הכללי במעמדה של הדת יצר באירופה אוירה חדשה, אוירה של שחרור מהדת כגורם מעכב של הקידמה המדינית המדעית וההתנהגותית.

למעשה, תוך זמן קצר נכנסה היהדות הדתית למערך של מלחמה. במקרים רבים היא הפסידה קרבות ואף מערכות שלמות, ונכנסה למערכת של מגננה. טיבה של מגננה היא במקרים רבים הסתגרות עצמית, ניתוק מגע, ויצירת חייץ בין החברה המתגוננת לסובב אותה, הנראה לה כמאיים על קיומה.

התהליך גרם במקרים רבים לניתוק מוחלט בין שני הציבורים, ובמקרים אחרים להמשך מאבק אקטיבי על השליטה ברחוב היהודי.

שני טראומות קולוסאליות שימשו כקטליזאטור בקונפליקט זה, והן שתי מלחמות העולם. הראשונה שינתה את שיווי המשקל הרופף שכבר היה קיים במידת מה, וגרמה להקצנה נוספת בין הצדדים. כבר לפני כן החל המאבק בין הציונות המאורגנת ליהדות החרדית המאורגנת, אך הוא תפס תאוצה בעקבות המלחמה.

מלחמת העולם השניה השפיעה במידה רבה בהרבה. התהליך של הקמת מדינה בשטח ארץ ישראל זורז בהרבה בעקבות שואת יהודי אירופה. גם הציבור החילוני וגם החרדי לא מצאו את עצמם יותר באירופה, וחיפשו מקום בו יוכלו לחיות. הבחירה הטבעית הייתה כמובן ארץ ישראל.

יש להבין שבארץ ישראל התנהל כבר מאבק בין היהדות החרדית שהתגוררה בעיקר בירושלים, וכונתה "היישוב הישן", לבין החילוניות הממוסדת במסגרת ההסתדרות הציונית. היישוב הישן ניתק עצמו לחלוטין מההסתדרות הציונית ומוסדותיה.

לאחר הקמתה של מדינת ישראל השתנה לחלוטין כל מאזן הכוחות. הפעם לא היה מדובר במאבק בין שתי קבוצות הנמצאות תחת שלטון אחר, אלא בין קבוצה שולטת לקבוצה נשלטת.

גם ביהדות החרדית עצמה חל פילוג רעיוני ופראקטי, כאשר הרוב הצטרף למוסדות השלטון החילוני (כפי הפתגם הידוע: "אם אינך יכול להלחם באויב – הצטרף אליו"). השלטון החילוני עצמו חפץ בכך, שכן רצה לשוות למדינה החדשה צביון יהודי ולו קלוש. מאידך, כך יכול היה לנתב את התנהגות הציבור החרדי הנהנה משירותי הממסד.

מאידך נשארה קבוצה קטנה אך קולנית, שדגלה בהתנתקות מוחלטת מהשלטון החילוני, אי לקיחת תקציבים ממנו, ואי השתתפות במוסדותיו הפוליטיים. היה זה בעיקר בקרב אנשי ה"יישוב הישן" בירושלים, שיצרה את ארגון הגג המכונה "העדה החרדית" (באותם ימים התפרסם השם "נטורי קרתא", על שמה של קבוצה בתוך העדה החרדית, שהייתה מיליטנטית מאד, וסחפה אחריה את הציבור להתנגדות אקטיבית לשלטון, בצורת הפגנות).

למעשה, שני צורות גישה אלו היו תגובות בדיעבד של עם במצור, החפץ לבחור מהי הדרך הטובה ביותר לשמור על זהותו. באותם ימים הייתה התחושה שעוד מעט והציבור החרדי נגמר, ויישאר ממנו רק זכר במוזיאונים, כעבר הסטורי שאיננו עוד.

עד מלחמת יום הכיפורים חלקו הגדול של הציבור החרדי התגייס לצבא לשירות מקוצר, שירת ביחידות קרביות, ויצא רגיל לשוק העבודה.

הכתובת שסומנה על הקיר אצל הציבור החרדי הייתה שנאתו של השמאל האנטי-קלריקלי, בעיקר מבית מדרשה של מפ"ם, ששידר שנאה לכל דבר שבדת, כמיטב המסורת המרכסיסטית.

השמאל אף נלחם בפועל, בעידודה הפעיל של הנהגת המדינה, נגד הציבור החרדי, מתוך שנאת דת גרידא.

הוא דאג לחילונם המסיבי של העולים מארצות האיסלם, שרובם היו דתיים או שומרי מסורת, אך לא נתן להם תחליף מעשי, אלא השתמש בהם כחוטבי עצים ושואבי מים, דבר שגרם לתופעות כמו ואדי סאליב. נוצר אז הביטוי: "ישראל השניה". גופים פוליטיים ספרדיים שניסו לקום כמחאה על כך, (כדוגמת "הפנתרים השחורים") הוקעו בדרך כלל כפראי אדם ופורעי חוק.

והנה אירע דבר בישראל. ממשלת השמאל ששלטה במדינה שלטון אין מצרים, הוחלפה בממשלת ימין-מרכז-דתיים. החרדים, שזה שנים ישבו בשוליה של החברה הישראלית בציפייה לשרוד – תפסו עמדה פוליטית. שוב אינם בנים חורגים המקבלים תקציבים בשיטת ה"צעטאלאך". הם בנים חוקיים המקבלים תקציב ישיר המעוגן בהחלטות הממשלה.

היהדות החרדית זוהתה אוטומטית עם הימין (שהיה מסומן כמסורתי, בגלל התמיכה המסיבית של הרוב המזרחי שהיה דומם עד עתה, ובגלל שימת יישוב ארץ ישראל כערך, דבר שהלהיב את דמיונם של הדתיים-לאומיים, שעברו אף הם באותה העת מהפך לכיוון זה).

דבר זה שם אותה באופן אוטומטי כמטרה לחיצי השמאל המיליטנטי. מה עוד, שהציבור החרדי במקום לדעוך אט-אט, החל לגדול כמותית, תפס עמדה פוליטית, והחל לבוא בדרישות דתיות גורפות, כגון סגירת חברת אלעל בשבת, וביטול שעון הקיץ, וכדומה.

אין מטרת המאמר לנתח התנהגות זו, אלא רק לציין שהיא הוסיפה למימד המאבק, כאשר ציבורים רבים בארץ חשו מאוימים בכפייה דתית.  

גם הזרמת הכספים המסיבית של השלטון למוסדות החרדיים, גרמה לפתיחתם של כוללי אברכים, תופעה שכמעט לא הייתה מצויה לפני כן.

הדבר גרם בבת אחת ליצירתו של דור של אברכי כולל שאינם משרתים בצבא בגלל שתורתם אומנותם. דבר זה גרם לכך שציבור גדול שהיה מוצא את דרכו לשוק העבודה נמנע כעת מלהגיע לשם.

אך חלה התפתחות לא רק מכיוונו של הציבור החרדי, אלא אף החילוני. גל המתירנות ששטף את הציבור החילוני שנים ספורות אחרי מלחמת יום כיפור, גרם להוקרת רגליהם של חרדים רבים ממקומות עבודה בהם חשו שאינם יכולים לשהות. גם הצבא, שאחרי מלחמת יום כיפור חדל לחשוב במובנים של מסות כח אדם, והחל להתמקצע, לא לחץ על גיוס של הציבור החרדי.

אפקט נוסף שבא מתוך הציבור החילוני, הוא בעלי התשובה. אחרי מלחמת יום כיפור נוצר שבר רעיוני אצל ישראלים רבים שחיפשו מענה ערכי ותוכן לחייהם. הם התקרבו לציבור החרדי, שיצר עבורם מסגרות חדשות. בעקבות ציבור זה החלה נהירה של בציבור המזרחי, שחש עצמו מקופח במשך שנים, וראה בחזרה לשורשים לא רק מימד דתי, אלא מרד נגד השלטון האשכנזי המקפח.

מהר מאד נוצרו גופים שלמים המתעסקים בהחזרה בתשובה (הם נוצרו על ידי בעלי תשובה, שיזמו בעצמם קירוב של חילונים לדת ישראל, כפי שהם בעצמם עשו).

דבר זה יצר סדר כוחות חדש בפוליטיקה הישראלית. עד מהרה נוסדה מפלגה חרדית-חברתית ספרדית, הלא היא מפלגת ש"ס.

שכבות רבות בציבור החילוני חשו עתה מאוימות מכמה כיוונים:

* גידול דמוגרפי חרדי שיגרום להשתלטות החרדים על המדינה, והפיכתה למדינה דתית.

* פגיעה בחופש שלהם על ידי חוקים דתיים.

* חזרה המונית בתשובה שתגרום לכך שיקיריהם יסחפו לתוך הזרם הגורף ויאבדו להם.

היות ובמדינה דמוקרטית אי אפשר תמיד להצהיר כוונות בצורה ברורה, הרי שנמצאות טענות שוליות שעליהן ניתן להשתית מאבק לכאורה צודק, כגון: "שוויון בנטל", "תקציבים", "שוק העבודה", ועוד סיסמאות יפות מעין אלו, הזורות חול בעיני אנשים שאינם טורחים לבדוק את הדברים לאשורם, אלא מסתפקים בידיעה שטחית ומסולפת של הדברים.

דבר זה גורם עוד יותר להסתגרות הציבור החרדי בתוך עצמו, ולנכונות למאבק, היות והוא מרגיש (לא תמיד בצדק, אך בחושך גם עכבר נהיה נמר), שעומדים לשמד אותו.

בכוונה איני מתייחס בכתבה זו להווי החיים של הציבור החרדי, השונה לחלוטין מהווי החיים החילוני. אבל לא זו הסיבה לאנטגוניזם הקיים, אלא הפחד של שני הציבורים אחד ממשנהו, הנובע משנים רבות של הסטוריה כאובה, שנשכחה והשתנתה, אך תוצאותיה ממשיכות לפעול עד היום.

תגובות

התמונה של הידען הקטן

נושא כאוב

נראה מה יהיה בחירות הבאות

החרדים הם הדת??.?

ראשית אני מברך אותך על מאמר(אני מקווה שהוא ראשון בסידרה) מאמר יתרום להבנה והכרה של הציבור החרדי. אני חולק על קביעתך שפעם כל עם ישראל היה חרדי.עד המאה ה19 העם היהודי היה עם שקיבל עליו עול תורה ומיצוות. המפגש עם המודרנה
גרם לזעזוע עצום ולטלטלה גדולה. החברה היהודית החלה להתפרק לקבוצות שונות: חילוניים רפורמים דתיים לאומיים וכו
כתגובת נגד להופעת החילוניות החלו חלק מהיהודים השמרניים להתארגן במה שמכונה כיום חברות חרדיות. הזיהוי שאתה עושה
בין חרדיות לבין דת לא מדוייק. הסממנים של החברה החרדית למשל הלבוש המיוחד חצרות האדמו"רים תופעת החסידותלא היו מוכרים אצל יהודי המזרח התיכון ולא אצל יהודי אירופה. ההסתגרות המאפיינת את רבני החרדים לא הייתה קו מאפיין
הרמב"ם שהיה ידוע בעיסוקו הרפואי לא ישב ספון בביתו. רבי אברהם אבן עזרא לימד מתימטיקה ילדי גויים והיה גם משורר
\אני כחילוני לא אכניס ראשי לעניין אבל שמעתי מספיק רבנים משכילים דתיים לא חרדים שחושבים שהתפיסה החרדית היא לא הדת האותנטית וכי הם הם הממשיכים האמיתיים של היהדות הקלאסית. אם תשמע חלק מדברי "ישיבה יוניברסיטי" הם בכלל חושבים שהחרדים הם סוג כת שיצאה מהיהדות. אתה מדבר על שינאת השמאל לדת. אני מתרשם שהחרדים ממש לא אוהבים
את יאיר לפיד שכמו אביו טומי ז"ל מתחלחל שאומרים שהוא שמאל וגם ראינו את המתרחש עם הרב סתיו. לעומת זאת ראיתי שמנהיגי החרדים בכנסת מרגישים בנוח עם של יחימוביץ מהשמאל

תגובה לגיורא: על החברה החרדית

בס"ד
גיורא היקר!
נעבור על דבריך אחת לאחת:
* כשאני אומר שכל עם ישראל היה חרדי, אין כוונתי לסקטור, אלא לצורת התנהגות. המושג "יהודי חילוני" לא היה קיים. הביטוי "חרדי" גם לא היה קיים. כוונתי לומר שכל עם ישראל שמר תורה ומצוות בצורה המקובלת כיום אצל הציבור החרדי (נא להבדיל מלבוש, ועוד מאפיינים אחרים, שאינם קשורים לדת, ומאפיינים היום את הציבור המכונה "חרדי". אלה הינם סממנים חיצוניים, שאין כאן המקום להרחיב מדוע הינם עדיין נשמרים).
* כבר הסברתי (לדעתי בצורה ברורה) בכתבה, מדוע וכיצד חלה הסתגרות זו. שוב, היא אינה קשורה לחברה החרדית כמוטיב, אלא כצורת התנהגות כפויה.
* כאשר אני מדבר על יהדות, אני מתכוון ליהדות השומרת את ההלכה כפי שניתנה לנו על ידי חז"ל במשנה ובגמרא, והועברה הלאה על ידי הפוסקים. כל חריגה ממנה, אינה מוגדרת על ידי כיהדות. יש לה אולי מוטיבים יהודיים מסויימים, אך היא בפירוש לא היהדות האורטודוקסית. לכן אין זה משנה אם אתה לבוש שטריימל, או הולך עם כיפה וחולצת טריקו, השאלה היא האם אתה שומר שבת לפי ההלכה היהודית, מניח תפילין, וכו', או מגיע לבית הכנסת עם מכונית. אז אתה חילוני גם אם תהיה לבוש שטריימל.
* תיארתי את ההסטוריה של שנאת היהדות על ידי השמאל המרכסיסטי, בהתאם לתורתו של מרכס, שהדת היא אופיום להמונים. זו הייתה שנאה אידיאולוגית. כיום, כפי שהסברתי במאמר, השנאה נובעת בעיקר מפחד, כך שאין לה קשר לשמאל. דרך אגב: אין היום בארץ, ומסופקני אם יש בעולם, שמאל מרכסיסטי אמיתי. מפלגת העבודה חדלה מזמן להיות מפלגת פועלים. כיום אין בישראל לא לשמאל לא למרכז ולא לימין (מלבד אולי ימין דתי) שום אידיאולוגיה מחייבת. המטרה שלו היא לחיות טוב, בצורה המאפשרת מקסימום ביטחון. השאלה (אם יש בכלל שאלה כזו, לא לצרכי תעמולת בחירות) היא מה הדרך הטובה ביותר לממש זאת. אני מניח שבודאי למדת את ההבדל הבסיסי בין שמאל, ליברליות, ונציונליזם, שהן בעיקרן שיטות של כלכלה וצורת שלטון, ללא קשר לא"י השלמה (אולי לנציונליסטים יש כן זיקה פסבדו-דתית לנושא).
* היחס כלפי יאיר לפיד ואביו, הוא עקב הצגתם את עצמם כזוללי חרדים לתיאבון, וממילא הוא ציבורי ולא אישי. איני רואה את נתניהו או ליברמן כיותר טובים מהם, וגם עברה של יחימוביץ היה רכיבה על הגל של שנאת חרדים-ימין. לדעתי כולם אופורטוניסטים, וכפי שאמר פעם מישהו: "בשביל קואליציה טובה אני מוכן אפילו להלביש שטריימל" (כמדומני עזר וייצמן). אין כאן מסר פוליטי ברור, אלא רדידות הרוכבת על אמוציות, גימיקים תקשורתיים, וזריית חול בעיני הציבור. לפיד פשוט הולך על כל הקופה, כפוליטיקאי טירון שהשעה משחקת לו. כבר ראינו כמה זמן ישב אביו בכנסת, כאשר רכב על גל פופוליסטי. האחרים פשוט יותר מתוחכמים, ועל זה נאמר: "עם ידידים כאלה, מי צריך אויבים"?
איני רוצה להכנס לפוליטיקה החרדית, אבל למרות שהיא פוליטיקה של השרדות, היא נשארת פוליטיקה. זה לא המייצג של הציבור החרדי.

תוספת לדברי

בס"ד
שכחתי רק להוסיף דבר אחד: אם אכן הייתה בעיה כלשהי ליהודי המכונה חרדי בשנת 2013 להתעסק עם לימודים כלליים, הרי לא היית רואה ממני את שני הכתבות הקודמות שלי, פרי מחקר של שנים. כדי לכתוב כתבה מעין זו אתה צריך להיות בקי בהסטוריה, מדע המדינה, ויחסים בינלאומיים (שלשה נושאים שאני לומד כאוטודידקט). בדרך ישנן כתבות נוספות בתחום האסטרטגיה הצבאית (של מלחמת העולם), ועוד היד נטויה. עיין גם בתגובתי לכתבה על לימודי פילוסופיה בתיכון בצרפת, ומתמטיקה באמצעות פילוסופיה, מתוכם תוכל להבין שגם פילוסופיה כללית אינו נושא שזר לי (האם אוכל לדבר על נושאים אלו עם יאיר לפיד?!). הלינקייג' המוזר בין בורות מדעית לדת נובע מבורות בידיעת הדת. הסיבה לכך שהציבור החרדי בא"י (אני מדגיש זאת) אינו מתעסק עם מקצועות אלו היא פראקטית ולא עקרונית.

חרדים

אני מעריך אתהשכלתך. אינני מופתע שכן חרדים שהכרתי הם בעלי השכלה מגוונת שייכים לשוק העבודה מאחד מהם אני לומד גם
דברים בכלכלה ושוקההון לי אישית אין שום חווית מפגש טראומטית עמם. אני מקבל חלק מהסבריך. אינני משוכנע שאתה מבין לחלוטין את סיבות ההתנגדות לחרדים. אתה מדבר על מארכס אך מתעלם משורש העניין וזה הקונפליקט בין הרעיון הציוני לבין
לבין הגישה החרדית משורש זה יצאו ענפי משנה של השתלבות החרדים בחיי המדינה היום. זהו נושא נפרד למאמר אחר שלך
ושוב: כחילוני אינני מכניס ראשי לנושאים דתיים פרופר. לא כל הרבנים יקבלו את התיזה שלך לגבי מיהו שומר יהדות אפילו בחוגים החרדיים אין הסכמה אני נזכר איך הרב שך כינה את חסידי הרבי מלובביץ כת נוצרית...

תגובה נוספת לגיורא

בס"ד
גיורא יקירי, אתה שוב נכנס לפרטים במקום להתייחס לעיקרון. להיות חרדי אין משמעותו להשתייך לחברה מסויימת, אלא להיות שומר תורה ומצוות. חילוקי דעות יכולים להיות בכל חברה נורמלית, אבל הם אינם מהוים שלילה לגבי הרעיון המרכזי. הרעיון הציוני (תמהני איך אתה מגדיר אותו), הוא לדעת הציבור החרדי אנטי תורתי, ובגלל זה הוא אינו יכול לקבל אותו. קיימות חילוקי דעות כיצד להתייחס אליו דה פאקטו, אך אף אחד אינו יכול לקבל אותו דה יורה. זה ההבדל המהותי בין הציבור הדל"י לבין הציבור החרדי, בכך שהראשון מכיר במדינה יורידית, חלק מהציבור החרדי מכיר במדינה דה פאקטו, וחלק (עליו אני נמנה) אינו מכיר בה כלל.
הסכסוך האידיאולוגי בין הרב שך לתנועת חב"ד אינו קשור כלל למסגרת הדיון שבו אנו דנים, כי הרב שך לא שלל את חב"ד כקבוצה שאינה שומרת מצוות, אלא טען שהכתרתו של הרבי מליובאויטש כמשיח הינה סממן נוצרי. איני נכנס במתכוון לנושא זה, כי כפי שאמרתי הוא אינו שייך למסגרת הדיון שמתנהל בפורום זה.

תגובה לע. העצני

אניחןלק על העקרון. החל מהמאה ה 19 להיות חרדי הוא כן להשתייך לחבררה מסויימת. הלא גם הרב יוסף דב סולוביציק שמר תורה ומיצוות וכך גם הרב דרוקמן כיום.יש לדעתי שני מאפיינים עיקריים המייחדים את החרדים: 1. היחס לרעיון הציוני אבל נשאיר זאת למאמר אחר שלך 2. אני אתלה באילן גבוה להלן ציטוט מדברי פרופסור ישעיהו לייבוביץ ז"ל " בכל ההיסטוריה היהודית לא היה דור שמספר תלמידי הישיבות בו היה כה גדול כמו היום אבל עובדה היא שאין להם שום השפעה על דמותו של העם היהודי על מהותו ותכונותיו ואילו לפנים היו השפעת התורה וכוחה פאנטאסטיים למרות שאחוז לומדי התורה המקצועיים
היה קטו מאוד והמון יהודים שומרי תורה ומיצוות- ובינהם שומריתורה- היו בעלי בתים וחנוונים ובעלי מלאכה אבל לא לומדי תורה מקצועיים" סוף ציטוט.לסיכום: קשה לראות במגזר החרדי את נושאי הלפיד וממשיכיה של היהדות הקלאסית שכן גדולי יהדות
אחרים כמו אלה שמניתי ואחרים כמו הרבנים עמיטל ליכטנשטיין או להבדיל דב ליאור אליקים לבנון ואחרים משוכנעים או היו משוכנעים שהם נושאי הלפיד והם ממש לא היו חרדים. החרדים הם אחד הזרמים הדתייםהיהודיים ובימינו הם אחד המגזרים בחברה הישראלית כאשר הנקודה הקובעת היא מידת השתלבותם בחברה הישראלית

תגובה נוספת לגיורא

בס"ד
גיורא יקירי, אתה שוב כנראה לא מבין את דברי. אנסה להסביר שוב: חרדי הוא מי ששומר תורה ומצוות, לא משנה איך הוא לבוש. אם דעותיו תואמות את ההלכה, הרי הוא חרדי. המילה חרדי הוא סלנג שהתקבל בדומה למילה "אורטודוקסי" בלועזית.
ההבדל בין הציבור החרדי לבין הציבור המכונה "דתי-לאומי" מתבטא בשני מישורים: א. שמירת ההלכה. ב. השקפה הלכתית.
החברה החרדית דוגלת בשני דברים אלו ללא פשרות. אין משמעות דבר זה, כפי מה שהסברתי לעיל, אינו מחייב הסתגרות, לבוש מסויים, הליכה ללמוד בכולל, או כל אפיון אחר שנוצר בעקבות החיכוך בין המגזר החרדי לחילוני.
את כל הרבנים שהזכרת (למעט פרופסור לייבוביץ'), ואת בציבור שהולך לאורם, אינני יכול למנות כמשתייכים להגדרה זו באופן מוחלט, וזאת משתי הסיבות שהוזכרו לעיל: א. ציבור גדול המכנה עצמו דתי-לאומי אינו שומר תורה ומצוות כפי שההלכה היהודית דורשת. אשה ההולכת עם מכנסיים חולצה קצרה עם מחשוף ושיער גלוי, בודאי שאינה יכולה להגדיר את עצמה כשומרת הלכה. כמו כן אנשים השומרים על רמת כשרות מינימלית, אף הם אינם יכולים להגדיר את עצמם כשומרי תורה. יש עוד מקום לפרט, אבל לא בפורום זה. ב. אנשים הרואים במדינה ששמה את חוקיה (המתירים חילול שבת, פריצות, ועוד) מעל חוקי התורה כאתחלתא (התחלת) הגאולה, ואת מוסדותיה כמוסדות קדושים, אינו יכול להציג את עצמו כבעל השקפת עולם התואמת את חוקי התורה.
דווקא פרופסור לייבוביץ' כותב מאמרים רבים נגד התחברות הציבור הדתי במדינת ישראל עם מוסדות השלטון החילוני.
אני מגדיר את פרופסור לייבוביץ כחרדי, למרות שאולי לא החזיק פנקס חבר בחברה החרדית (גם אני לא מחזיק פנקס חבר כזה), אבל בהתנהגותו הדתית והשקפתו הדתית הוא היה מה שמכונה היום "חרדי".
כדי שתבין אותי בצורה ברורה: אדם המזגזג עם ההלכה ועם ההשקפה היהודית - אינו נחשב אצלי כשייך ליהדות במבחינה מעשית. הוא אולי מחזיק בפולקלור דתי מסויים, אך לא ניתן להגדירו כיהודי על פי אמות המידה של תורת ישראל, ולא משנה אם הוא מגדיר את עצמו כרב.

תוספת לתגובה לגיורא

בס"ד
רציתי רק להוסיף, שהחברה החרדית לעולם לא תוכל להשתלב בחברה הישראלית. אלו שתי השקפות עולם הסותרות זו את זו. הן תוכלנה מקסימום לחיות זו לצד זו, אך לעולם לא ביחד.
זה ההבדל המהותי בין הדתיים-לאומיים לחרדים. הדתיים-לאומיים רואים את עצמם כחלק מהחברה הישראלית. גם אם הם מקפידים על ההלכה, הרי השקפת עולמם שניתן לגשר בין היהדות לבין מדינה המעמידה את החוק מעל התורה אינה השקפה יהודית-תורנית. זו סתירה מיניה וביה.
היהדות החרדית, גם זו הדוגלת בהכרה דה פאקטו במדינת ישראל והשתתפות במוסדותיה, לא יכולה לקבל את השלטון החילוני דה יורה.
יהודי הוא שומר תורה ומצוות בלי זגזוגים. כל היתר הוא חיקוי, פולקלור, או גנאלוגיה.

עוד תוספת

בס"ד
דרך אגב: בחברה החרדית בחו"ל, בעיה זו (של השתלבות במדינה) אינה קיימת. היהודי שם ניכר בשמירת או אי שמירת אורח חיים של תורה ומצוות. אם הוא אינו שומר תורה ומצוות, או שומר אותם למחצה לשליש ולרביע (כמו פה בארץ החילונים והדלי"ם), הוא אינו נחשב כחלק מהחברה החרדית. הזיקה היחידה שם היא שמירת תורה ומצוות, היות והצד הפוליטי של הבעיה אינו קיים. החברה החרדית שם אינה נמצאת במאבק מול השלטון, כפי שהיה בארצות מזרח אירופה בתקופת הצאר הרוסי, שם ניסה השלטון לכפות גזירות כמו גיוס כפוי לצבא והחדרת תוכן לימודי לישיבות (נשמע מוכר?). בארה"ב למשל, אתה יכול להתקל בקלות בבעלי מקצועות אקדמיים רבים שומרי תורה ומצוות, שמרגישים עצמם אזרחים אמריקניים למופת. הסיבה היא: אין את ההתנגשות העקרונית בין נשלט יהודי לשלטון חילוני אנטי-יהודי. שם מדובר בארץ שבה יש סובלנות כלפי כל הדתות, והיהדות אינה שונה.
מאידך, שם מעולם לא תהיה הפגנה נגד חילול שבת או מכירת חזיר על ידי יהודים, היות ושם אכן קיים ניתוק בין היהודי החרדי לחילוני. לגבי היהודי החרדי החילוני פשוט לא נחשב כיהודי.
לכן שם ממדי ההתבוללות הם כה רבים, היות ואין מישהו שיצעק לחילוני בקול, ויזכיר לו שהוא בעצם יהודי במוצאו.

חרדי != יהודי אורתודוקסי

ל ע.ע. העצני

שטיפת המוח שעברת במהלך חייך כחרדי גורמת לך לחשוב שרק החרדים הם יהודים אמתיים ההולכים לפי ההלכה, אבל יהודי המזרח וחלק גדול מיהודי אשכנז היו שומרי תורה ומצוות שעבדו לפרנסתם והם הם היו הזרם המרכזי של היהדות, החרדים לסוגיהם היו קבוצה קטנה, שולית ואפילו זניחה. למרבה האבסורד דווקא מדינת ישראל שבה אתם אינכם מכירים נתנה לחרדים את האפשרות להפוך מזרם זניח לזרם מרכזי בעם היהודי ע"י אפליה נוראית לטובתכם בכל דבר ועניין, החל משרותי ביטחון שנתנו לכם ע"י מדינת ישראל בלי שתאלצו לשאת בעול הזה, פרנסה על חשבון הביטוח הלאומי וכספי הישיבות, דירות מוזלות בערים שנבנו במיוחד בשביל החרדים ועוד ועוד כפי שהצליחו העסקנים החרדיים לדורותיהם לסדר לכם. עכשיו גם החלטתם לשכתב את ההיסטוריה ולקבוע שמי שאינו חרדי אינו יהודי אורתודוקסי. סליחה אבל עד כאן, מי שמך לקבוע שיהודי אורתודוקסי הוא רק מי שהשקפת עולמו זהה לשלך? מי שמך לקבוע שמדינת ישראל היא לא מדינה יהודית? מדינת ישראל איננה מושלמת אבל היא יהודית ודמוקרטית, מי שרוצה לשמור אל אורח חיים יהודי יכול לעשות את זה כאן בקלות רבה יותר מבכל מקום אחר, אף אחד לא ירדוף אותך על רקע דתי, אוכל כשר מכל סוג כשרות נמצא בכל מקום. בתי כנסת בכל פינה, 3 תפילות ביום במניין. אתה כנראה לא יודע מה זה להיות יהודי בחו"ל שאתה מדבר.

תגובה לגבי

בס"ד
לגבי היקר!
אני מבין שאתה חש תחושות אמוציונילות עמוקות בנוגע לדברים המובעים במאמרים אלו. חבל שאינך ניגש לנתח את הדברים בשכל קר.
איני יודע עד כמה בילית בחו"ל. אני ביליתי שם הרבה (ארה"ב). כך שאני (בתור יליד הארץ [חיפה] ואחר כך תושב בני ברק וירושלים) מכיר את שני צידי המתרס.
לא נתקלתי בארה"ב או באנגליה או בבלגיה (שם הייתי) בשום רדיפה על רקע דתי או יהודי בכלל. אין שם הזכרות בתקשורת נגד יהדות בכלל או נגד חרדים בפרט. כאן בארץ זה לא כך.
לצערי אני עדיין מחפש את הדירה המוזלת שלי באזורים החרדיים. לעת עתה תמיד נאלצתי לשלם יותר, רק בגלל שזה איזור חרדי.
השאלה: "מי שמך"? היא ניסוח פרימיטיבי, ורחוק מלהיות אקדמי. מי ששם אותך גבי יקירי להתקיף אותי באופן אישי מבלי שאפילו תכיר אותי, ולקבוע שעברתי שטיפת מוח (מה זה?) - הוא זה ששם אותי לומר מה שבא לי (בשפתך הפרימיטיבית) ולא לספור אף אחד (זה גם בסלנג שלך).
לגבי הפרנסה של הציבור החרדי, כפי שאתה מתאר אותה, אני מציע לך לפנות לכתבה של הד"ר שפק ליסק על "החרדים יוצאים למלחמה", ולקרוא את תגובותי. אין לי כח לחזור על טענותי שוב ושוב.
אשמח לשמוע ממך, ידידי המלומד, מהו אם כן יהודי בכלל, ויהודיח אורטודוקסי בפרט.
אכן יש כאן אפליה נוראית. אני מוכרח לספר סיפור מימי ילדותי: גן החובה שבו למדתי היה במבנה משותף עם גן חילוני. (הגן שלי היה ממ"ד). הגננת של גן החובה החילוני התיידדה עימי, והזמינה אותי לראות את הגן שלהם. בגן שלנו לא היה שום צעצוע, כמעט לא היה ריהוט, חוץ מעמוד תפילה מיניאטורי (אני מקווה שאתה יודע מה זה) וארון מיניאטורי לספר תורה מנייר (את זה אתה כן יודע מה זה?). נכנסתי לגן החילוני וכמעט התעלפתי מתדהמה! עגלות לבובות, עם המון בובות, אופניים שלשה גלגלים, מטבח מיניאטורי מלא! (דבר נדיר ביותר באותם ימים). וכדומה.
אני לא יודע איך קוראים לזה, חוץ מ"אפליה נוראית" (לטובת הציבור הדתי כמובן, שכן לנו היה ספר תורה ולהם לא. אולי שם עברתי את שטיפת המוח שעליה מדבר ידידי המלומד).
לגבי נושא הביטחון, אנא קרא את תגובותי בכתבה הנ"ל. אני מקווה שתצליח להבין מה שכתוב שם. אם לא, תפנה לידידי היקר גיורא שינסה להסביר לך.
לבסוף: תודה שאמרת "סליחה" לפני ההתקפה האישית הגסה שהתקפת אותי. זה עדיין נותן לך סיכוי להפוך בן תרבות בשלב אבולוציוני כלשהו של חייך, בלי שתיאלץ לעבור מטמורפזה (אני מקוה שבתור אדם נאור אתה מבין את המילים).
נ.ב. כדאי לך ללמוד מידידי היקר גיורא איך מנהלים דיון במגזין כה מכובד, זה לא טור התגובות של מעריב וידיעות וכו'. רציתי גם להוסיף שח"ו אין לי שום דבר אישי כלפיך, חוץ מרחמים.

או קי אני לא איש של מילים תפסת אותי

אני לא יודע להתנסח יפה ורהוט כמוך וכמו החבר שלך גיורא, אבל מי שיודע להתנסח יותר יפה זה לא אומר בהכרח שהוא צודק.
אני בד"כ לא כותב תגובות, לא באתר הזה וגם לא באתרים אחרים כי אני מודע למגבלות שלי, אבל הפעם הייתי חייב להגיב כי הכתבה שלך הרגיזה אותי מאד, אתם החרדים משתלטים על היהדות בגסות, עד כדי כך שאתם רוצים לקבוע שרק החרדים הם יהודים, אתם מקבלים הטבות של אלפי שקלים בחודש מהמדינה על חשבון הדתיים לאומיים והחילוניים שאתה כ"כ מזלזל בהם ואתם עוד רוצים להחליט מי יהודי ומי לא. תפסיק לספר כאן סיפורי מעשיות מהגן אני לא קונה את זה. אני ממש מצטער שכתבתי את המלה סליחה זה היה בטעות וזה לא יקרה שוב, לא באמת התכוונתי לזה. אתה יכול להמשיך לכתוב כאן את ההכפשות שלך על היהודים האמתיים ועל מדינת ישראל, זה לא ישנה את העובדה שהחרדים הם כת מוזרה ומסתגרת שאלמלא מדינת ישראל הנדיבה מידי היו עדיין מיעוט זניח ושולי כמו שהם היו תמיד, ואולי בעזרת השם (ובעזרת נפתלי בנט) גם תלכו לצבא ותפסיקו להתבטל סוף סוף.

תגובה לאיש בלי מילים

בס"ד
גבי יקירי!
לא התכוונתי למילים שאין לך, אלא למילים שיש לך. מלבד השמצות על הציבור החרדי, ועלי אישית, לא מצאתי תוכן עניני בדבריך. אני לא מחפש להיות או לא להיות צודק. אני מציג עמדה. אם יש לך משהו אחר חוץ מלאיים עלי עם נפתלי בנט (ואני ממש רועד מפחד), הרי שאם היית מעיין במילים שכן חסרות לך, דהיינו הדברים שכתבתי כבר בתגובות שלי, העונות על טענותיך המתלהמות אחת לאחת באופן ענייני ושקול, לא היית כותב את המילים שכן יש לך, הנשמעות כמו של פה ג'ורה (אני מדבר בשפה שלך). ההתבטאות שלך ממש מגעילה. זה מגזין תרבותי, ואולי תחפש במה אחרת לדבריך הגסים וההמוניים.
ובקצרה לגבי טענותיך, כי אולי אתה באמת לא מסוגל לקרוא יותר מדי דברים קשים בבת אחת:
* הציבור החרדי לא מקבל הטבות על חשבון אף אחד. הוא משלם מע"מ ומיסים כמו כל אחד, ומגיע לו החזר, כמו לחילונים ולדלי"ם. (אני אישית מתנגד ללקיחת כל תקציב מהממשלה, למרות שהיא עושקת אותי).
* אף אחד לא שאל את הציבור החרדי אם הוא רוצה להיות אזרח ישראלי. זה נכפה עליו, והוא לא יכול לבטל את זה. כבר הצעתי טרנספר של כל החרדים לחו"ל.
* סיפורי המעשיות מהגן שאתה לא קונה (למה? כי זה מדי אמיתי?) הם אמת לאמיתה ששלטה ושולטת כאן במדינת ישראל במשך שנים. הציבור הדתי והחרדי היה ועדיין מקופח.
* הייתי שמח אם היית נותן לי הגדרה מדוייקת ליהודי (חוץ מזה שיש לו גנים יהודיים, שלדעתי זה ממש לא משנה, כי גם לסרקוזי ולויליאם כהן יש גנים יהודיים. אז מה?) חוץ משמירה מדוקדקת של תורה ומצוות.
* הכת המסתגרת והשולית הזאת הייתה פעם כל עם ישראל, עד שהוא החליט להתחלן (קשה לי להאמין שלמדת פעם הסטוריה, כי לא נראה לי שאתה מסוגל לזה). שמירת המצוות בשלמות היא המודד היחידי של יהודי. כל היתר בולשיט. מי שנשאר יהודי זה לצערי רק הציבור החרדי.
מדינת ישראל היא בפירוש לא מדינה יהודית. היא מדינה שבה תורת ישראל אינה קובעת. היא מדינה של גויים דוברי עברית. אין אלו הכפשות, אלא מציאות, שאתה ורבים כמוך לא מסוגלים לעמוד בה בגלל האמת שבה, ולכן מעדיפים להרבות ממל אנאלפביתי במקום תשובות לענין.
סתם כך, תוציא בבקשה את ה' ממערכת הכפייה של הציבור החרדי, ותשאיר אותה רק לנפתלי בנט. ה' בטח לא יעשה את זה, כי אז הוא חיסל את כל עם ישראל סבופית, וכמובן שלא נפתלי בנט יהיה מי שימשיך אותו.
ועוד עצה: היות ואני באמת לא שונא אותך, אני לא זקוק לבקשת הסליחה שלך. אני רק מציע שאם פעם נוספת הדברים שלי מרגיזים אותך, אל תקבל התקפת לב (אם יש לך דבר כזה) [אני לא חושש לאירוע מוחי, בגלל שנראה שאבר כזה אין בגולגולתך], אלא פשוט תלך לפסיכיאטר ותבקש טיפול מתאים לאנשים שכאשר אומרים להם את האמת בפרצוף הם מקבלים ג'ננה.
דרך אגב: כתבת שאתה מודע למגבלות שלך. נראה שזה חלקי ביותר. הצגתי לך רשימה נוספת, והפסיכיאטר ישלים את החסר (בעזרת ה' ולא בעזרת נפתלי בנט).

הערה לגיורא

בס"ד
גיורא היקר!
נעניתי לפנייתך לכתוב מאמר על החברה החרדית בתוך רצון טוב להינעות לבקשתך.
תראה לאיזה רמה הדיון מגיע. קרא את התגובה של גבי ואת התגובה שלי בחזרה. אני נגעל מעצמי.
אל תכעס עלי, אבל אני אוחז שצורת דיון כזו היא בושה למגזין הנפלא הזה.
אנא, אל תפציר בי לכתוב יותר בנושא זה. אני מעדיף לכתוב בנושאים כלליים כמו הסטוריה ופילובסופיה וכו'. לא איכפת לי לדון איתך על מדעיותה של האבולוציה, כי שלנינו זה ממש אקדמי. לעומת זה החברה החרדית הוא נושא מעורר אמוציות, ואין לי רצון להגיע לתת תרבות כמו זו שהתחוללה בפורום הזה.

פה ג'ורה

מי שהשתמש כאן בשפה של שוק, כתב שאין לבן אדם אחר מוח ועוד כיוצא באלה מחמאות זה אתה אדון ע. העצני ולא אני. אני כתבתי את האמת שהיא שכת קיצונית ומוזרה התיישבה על גופה של מדינת ישראל והעם היהודי האמתי כמו טפיל נהנתה מכל מנעמיה של המדינה בלי שום מאמץ ותרומה. ובנוסף לכל החוצפה מגיע ע. העצני ורוצה לקבוע שרק חברי הכת הקיצונית והמוזרה הם היהודים האמתיים וכל השאר הם גויים דוברי עברית. אותי זה מאד מרגיז ואין לי ספק שזה מרגיז עוד הרבה אחרים עכשיו תתמודד עם זה.

התנצלות לגבי

בס"ד
גבי היקר!
אתה צודק, התקפתי אותך בצורה מאד מגעילה. אני מבקש סליחה. גם לי יש אמוציות.
באם אתה רוצה לנהל דיון ענייני בנושא, אנא קרא את כתבתי ואת תגובותי בעיון.
אין לי שנאה ח"ו לשום יהודי. אני רק טוען שנעשה לעם ישראל עוול גדול שלקחו לו את עיקר סיבת קיומו, והיא התורהשניתנה בהר סיני. אך טבעי הוא שכשאני קורא לשונות מתלהמים, אני עונה בהתאם. עם זאת אתה צודק. צריך לשמור על פרופורציה. בכל זאת אני מבקש ממך: אנא אמור לי, והפעם בלי אמוציות, והתייחסות לציבור שלם (שדרך אגב אתה לומד אותו בצורה מאד לא נכונה, מתוך חוסר ידיעה): כיצד עלינו להגדיר יהודי?
אשמח לדון איתך על כך.

מיהו יהודי

אני לא סמכות לקבוע מי יהודי ומי לא, אבל להשקפתי מי שמזדהה כיהודי ויש לו קשר משפחתי לעם היהודי ורוצה להיות יהודי הוא יהודי. הדבר אינו תלוי כלל בקיום המצוות. יהודי דתי הוא מי שמקיים את המצוות, שומר שבת, טהרת המשפחה, מתפלל 3 פעמים ביום. ואת זה גם הדתיים לאומיים עושים.
חרדי הולך לישיבה במקום לצבא ולעבודה, מקבל כסף מהמדינה שהוא לא מכיר בה וטוען שכל השאר הם לא יהודים.

תגובה לגבי

בס"ד
גבי היקר!
אל תכעס עלי, אבל אני חושב שאתה צריך ללמוד היטב את הנושא לפני שאתה מגיב. השקפתך מאד חשובה, אבל אי אפשר לבנות דברים רק על השקפת עולם בלי בדיקה ולימוד מעמיק של הנושא.
כבר כתבתי די הרבה על הנושא, ולמרות שאולי כתבתי דברים מסוימים בצורה חריפה כדי לחדד את הנושא, הרי כבר הסברתי בדיוק מהו יהודי חרדי ומהו יהודי בכלל. כך שרק לחזור עוד פעם על אותן המילים בלי לבדוק את הדברים, ולהסתמך רק על רגשות במקום על אמיתות, אינה תורמת להבנת הדברים.
גם ההתבטאות שלך כלפי הציבור החרדי נשמעת כאילו היא רק מתוך רגשות שנאה אישיים, בלי ניסיון אמיתי להבין אותם כציבור. נראה שאתה ניזון בעיקר מהתקשורת המעוניינת ללבות שנאה ופירוד, במקום לבדוק את הדברים לאשורם. לא זו הדרך לבדוק דברים, או להביע דעות. אם אתה מעוניין להתייחס לדברים בצורה רצינית, לא מספיק לומר שזה מרגיז אותך כי כך נראה לך. אני חוזר ומציע לך לקרוא היטב את מאמרי ותגובותי.

אמוציונאליות אם כל חטאת!

למכובדי; עדינו העצני וגבי.

ללא ספק אני מסכים עם השקפת עולמו של עדינו, שאגב אינה יכולה היות מוגדרת כהשקפה, אלא כהלכה-אמירה ריאליסטית וכואבת באמיתותה (לשני הצדדים) של המציאות.

יהדות היא דת ולא לאום.

נכון, על מנת להיות מחוייב במצוות הדת הזו, צריכים להיוולד לאם יהודיה, מה שהופך את המחוייב בדת לחלק מה"לאום" או ליתר דיוק ה"עם" היהודי. האיסלם והנצרות להבדיל, אינן לאומים, אלא דתות בהן חברים בני לאומים שונים, כך גם היהודי בכל ארצות הפזורה, יהודי הוא, ומעצם השתייכותו הגנטית לעם היהודי, מחוייב הוא בצו הבורא לחוקי היהדות (קרי ההלכה). ועל זה כבר אמר רבנו סעדיה גאון בספרו "האמונות והדעות": "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" - שבכתב ושבעל-פה.

מר העצני הביע את דבריו בצורה ברורה, אולי נחרצת מידי לטעמם של אחרים, אך הוא לא חרג מכלל הגדרת העובדות כפי שהן ללא כחל ושרק. אולי הנחרצות של אמירת האמת הבוטה היא זו שהכאיבה לך גבי, הוא לא פגע באינטלקט שלך, אלא ברגש שלך שהזדעק לומר; "מה אני לא יהודי?! מי זה העצני הזה שיקבע לי???".

ומרגע שפרצו האמוציות לחדר הדיונים, הרי שהן שיחררו מילים וביטויים שלא היו צריכים להיכתב (ויפה עשה עדינו שחזר בו והתנצל. גבי, עדיין יש לך הזדמנות לעשות זאת גם כן...)

אבל עם כל הרצון הטוב שלי להישאר אובייקטיבי, ולהבין את כאבן ורגשותיהן של הנפשות הפועלות, איני יכול שלא להתפלא על תגובתו של גבי, שהינה אגב מדגם מייצג של רבים מתושבי הארץ.

אם החרדיות כפי שאתה מכנה אותה הינה כת בדלנית, אולם גם אתה מודה בחצי פה לפחות, שהיא משמרת את תורת ישראל וקיומה, עם פגמים מסויימים שאינם מוצאים חן בעיניך, עדיין החרדי משמר לפחות בקיום המצוות (כפי שהיטיב להגדיר מר העצני) את היהדות. אבל אתה גבי ידידי, מה לך כי נזעקת, מדוע אתה מתעקש להיקרא יהודי?

אם אינך חפץ בקיום מצוות, או מעוניין בקיום מצוות פולקלוריסטי למחצה לשליש ולרביע לשם שימור מסורת של ה"לאום" ממנו הינך מגיע, למה אתה נדבק בכח לכינוי הגלותי יהודי, מה רע בישראלי, ציוני או ה' יודע איזה כינוי, מי מכריח אותך לעמוד כצור איתן ולקרוא לעצמך יהודי, למה לך, זה הרי מושג מחייב?!

אין זאת אלא שמוצאך היהודי והנשמה שנמצאת בתוכך מתנגדת בנחרצות לרצונך להיות "ככל הגויים", אבל אליה וקוץ בה, החרדים המשמרים יהדות אוטנטית עומדים לך מול העיניים בעצם קיומם וזועקים זעקה אילמת ומכאיבה; 'איננו יודעים מה אתה אבל "זה" לא יהודי!'

וכך, סובבים אתה ורבים כמותך ושואלים את עצמם בתת ההכרה את שאלתו המפורסמת של קונילמל: "אומרים כי אני אינני אני לכן אני נבהל, כי אם אני אינני אני, אז מי אני בכלל?!". חלקם עונים לעצמם על השאלה הזו בשינוי אורחות חייהם וקבלת עול תורה ומצוות, אחרים קוראים לעצמם אתיאיסתים או חסרי דת, והרוב עומד וצועק; "אני יהודי ושלא תעיז לומר אחרת".

אבל אתם טועים; למרות שיהודי שאינו שומר תורה ומצוות משתייך גנטית לעם היהודי, ואף נושא או ישא בעונש על חטאיו, שזהו ההסבר האמיתי למאמר "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", (כלומר שהמרת דת אינה פוטרת אותו מעונש על חטאים שיעשה לאחר טקס כלשהו בכנסיה או בית דין שרעי, או בהשתייכות למגזר הכללי), אבל מה שאתם מייצגים זו אינה יהדות. קרא לה ישראליות, צבריות, לאומיות, ציונות, אבל לא יהדות, נקודה!

מאידך אצל חוגי האורתודוקסיה היהודית - מה שמוגדר כיום המגזר החרדי - מגיעות האמוציות מכיוון אחר, מחד אנחנו אחים לדם, בני איש אחד אנחנו, צאצאי אברהם, יצחק ויעקב. אבל מה לכם וליהדות, למה אתם גוזלים את השם הזה מאיתנו, אותנו הכתרתם כ"חרדים", "נטורי קרתא", "אורותודוקסים" ועוד שלל שמות ונטלתם לעצמכם את הרשות לקרוא לעצמכם "יהודים"!

אך האמת חייבת להיכתב, צאו מהרגש ומהאמוציות. החילוני צריך ללמוד את האמת "מיהו יהודי". והחרדי צריך להפסיק להתרגש מציבור עצום של אחים תועים שנמצא בפיצול אישיות בין התנהגותו לבין הגדרתו.

ואם האמת והשלום לא יאהבו זה את זה לפחות יוכלו לחיות באי-לוחמה זה לצד זה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני