אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אכזיב הייתה יהודית בעבר


התמונה של רבקה שפק ליסק
אכזיב הייתה יהודית בעבר

אכזיב הייתה יהודית בעבר. אכזיב. צילם י.ש. public domain.

אכזיב כיום היא גן לאומי

 חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום בין השנים  1941 – 1984 הוכיחו שהיישוב אכזיב היה מיושב מתקופת הברונזה התיכונה ועד ימינו.

 תקופת הברונזה התיכונה ( 2000 – 1550 לפנה"ס )

בשכבה הקדומה ביותר של האתר, מתקופת הברונזה התיכונה, הייתה עיר נמל פיניקית חשובה. העיר שכנה על דרכים חשובות שעברו מקדש דרך אכזיב לחוף הים ומעכו לצור. הפיניקים התפשטו באלף ה-1 לפנה"ס מלבנון דרומה לאורך חופי הים התיכון והקימו עיר נמל גם בדור. בחפירות נתגלו קברים ובהם ממצאים שונים.

 תקופת הברזל (1200 – 587 לפנה"ס )

אכזיב נכללת בספר יהושע י"ט, 29 בנחלת שבט אשר:
"ושב הגבול הרמה ועד עיר מבצר צור, ושב הגבול חוסה, והיו תוצאותיו הימה מחבל אכזיבה".

אבל, מספר שופטים א' 31 מתברר ששבט אשר לא כבש את העיר הפיניקית אכזיב:"אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב ואת חלבה ואת אפיק ואת רחוב".

שלמה המלך נתן לחירם מלך צור 20 ערים בתמורה לעצי ארזים לבניין בית המקדש : "אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל". ויצא חירם מצור לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו. ויאמר מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה". (מלכים א', ט', 13-11 ). במקרא אין מידע על כיבוש אזור החוף הצפוני בו שכנה אכזיב במסגרת כיבושי דוד. אם אכן, נתן שלמה ערים אלה, אולי האזור נכבש ע"י דוד המלך. האזור הנקרא "ארץ כבול" כולל את אכזיב.

על פי האנלים של סנחריב מלך אשור, הוא ירד עם צבאו דרומה לאורך החוף הפיניקי וכבש את אכזיב ב- 701 לפנה"ס.

אכזיב הייתה עיר פיניקית חשובה, בעלת קשרי מסחר ענפים בתקופת הברזל. תושביה עסקו לא רק במסחר אלא גם בספנות, דיג וחקלאות. כמו כן, העיר הצטיינה בתעשיית הצבע שהופק מחלזונות. בחפירות הארכיאולוגיות נתגלו בשכבת תקופת הברזל בתי קברות מפוארים ובהם כלי חרס פיניקיים, וכן מסכות חרס. כלי החרס הפיניקים  הקדומים ביותר שנחשפו היו מהמאה ה- 11 לפנה"ס והמאוחרים ביותר היו מהמאות ה- 8 וה- 7 לפנה"ס.

 התקופה הפרסית ( 538 – 333 לפנה"ס )

אכזיב מוזכרת במשנה, מסכת שביעית, ו',1  ובתלמוד הירושלמי במסכת שביעית, ו', 1 , בתיאור גבולות הארץ לאחר שיבת ציון בעקבות הכרזת כורש מ- 538 לפנה"ס.

על פי מקור יווני מהמאה ה- 4 לפנה"ס, המבוסס על יורד הים היווני סקילאכס, שחי במאה ה- 5 לפנה"ס, אכזיב הייתה מיושבת בתקופה הפרסית, אבל לא ברור אם היא הייתה עיר עצמאית או תחת שלטון עכו.

בחפירות שנערכו באתר נחשפו כלי חרס פיניקיים מהתקופה הפרסית. על קנקנים שנחשפו הייתה כתובת בכתב פיניקי "אדנמלך".

 תקופת  המשנה והתלמוד (התקופה הרומית והנוצרית- ביזאנטית, 63 לפנה"ס – 640 לס' )

 

עפ"י אותה משנה וגם על פי ספרו של יוספוס פלביוס, "מלחמות היהודים" א', י"ג, ד'= 257 , הייתה באכזיב תחנת דרכים. תחנה זו הייתה חלק מדרך קדומה שעברה מהעיר קדש לאכזיב. פליניוס הזכיר את אכזיב במאה ה- 1 לס', כעיר השוכנת בין עכו לצור. תייר מבורדו ביקר בעיר ב- 333 לס' וכתב שהייתה בה תחנה להחלפת סוסים, מה שמעיד שהדרך העתיקה מקדש לאכזיב הייתה עדיין בשימוש.

 בית הכנסת

עפ"י המשנה, תוספתא, תרומות ב', 13 ופסחים ב', 16 הנשיא רבן גמליאל (מחצית א' של המאה ה- 1 לס' )  ביקר בעיר. באכזיב הייתה בימיו קהילה יהודית ובית כנסת. .

אוזביוס הזכיר את אכזיב במאה ה- 4 לס', ואף זיהה אותה כעיר המקראית אכזיב.

בחפירות שנערכו באתר באוגוסט 2002 נחשף מפעל לייצור כלי חרס ומצבור גדול של של שברי כלי חרס. החוקרים גילו מפעלים נוספים  באתרים באזור.

 התקופה הערבית – מוסלמית (640 – 1099 )

 תחת שלטון בית עבאס (750 – 942 ) הייתה באכזיב תחנת משמר חופים.

 התקופה הצלבנית (1099 – 1260 )

 בחפירות שנערכו בין השנים 1963 – 1964 מטעם אגף העתיקות בשיתוף עם המכון המזרחי של אוניברסיטת רומא, נתגלתה באתר מצודה מימי הצלבנים. המצודה הייתה חלק ממערך ההגנה של הצלבנים והיא נקראה ע"ש האביר אומברטוס שקיבל את המצודה מהמלך בודואן ה- 1  בשנת 1104 לס'. שמה היה קזל אומברטוס, שפירושו, המצודה הקטנה של אימברט. המלך בודואן ה- 3 הושיב באכזיב איכרים מאירופה ונתן להם בתים ויתרונות כלכליים.

בחפירות נתגלו גם קברים מתקופה זו.

ב- 1232 נערך באכזיב קרב בין הקיסר הגרמני פרידריך השני, שהיה גם מלך סיציליה, לבין אבירים צרפתים, בראשותו של הסניור של אכזיב, ז'אן ד'איבלין.

 ב- 1256 הוחכר המקום לאבירי המסדר הטבטוני.

 ההיסטוריון והגיאוגרף המוסלמי יאקות  כתב על כפר גדול באכזיב במאה ה- 13. ואכן, בחפירות נתגלו בשכבה הצלבנית שרידי כפר ערבי, שכללו חלקי מתקנים חקלאיים וחלקי בית בד . שמו של הכפר היה א- זיב, המזכיר את השם העתיק, אכזיב.

 התקופה הממלוכית (1260 – 1516 )

 הגנרל הממלוכי ביברס כבש את אכזיב  ב- 1271 לס'.

 תקופת המנדט הבריטי (1918 – 1948 )

 פיצוץ גשר א- זיב

 ב- 16 ביוני 1946, במסגרת המבצע "ליל הגשרים" שנועד להרוס את כל הגשרים המחברים את הארץ עם הארצות השכנות, יצאה יחידה של הפלמ"ח לפוצץ שני גשרים שהיו באזור א- זיב: מעל נחל כזיב נמצא גשר הכביש ומעט מזרחה גשר מסילת הרכבת. היחידה נתגלתה ע"י  השוטרים הערבים ששמרו במקום. השוטרים הערבים פתחו באש ויחיעם וייץ נפצע קשה. בחילופי האש נפגע חומר הנפץ שהיה מיועד לפיצוץ הגשרים והתפוצץ ושאר 13 לוחמי היחידה נהרגו. הבריטים הודיעו על מציאת 2 גופות במקום. כמו כן, נתגלו חלקי גופות נוספים. הגופות והחלקים נקברו בבית הקברות בחיפה ובמצובה.

 ישראל

 הכפר הערבי א-זיב נכבש ב- 14 במאי 1948 ב"מבצע בן עמי". התושבים ברחו והכפר נהרס. עפ"י אתר הנכבה היה מספר תושבי הכפר 2,090. כיום יש במקום פארק לאומי ובו שרידים ארכיאולוגיים,  וכן "מדינת אלי אביבי". הגשרים נבנו מחדש. כמו כן, יש במקום בית ספר שדה גליל אכזיב – גליל מערבי.

 לאחר קום המדינה הועברו חלקי הגופות של 14 הלוחמים לאתר ליד הגשר והוקמה אנדרטה  ששמה "יד לי"ד". לא רחוק מהגשר הוקם פסלו של הפסל יחיאל שמי "פסל ים".

תגובות

אכזיב- בתקופת הברזל ובתקופה הפרסית

אחד הפרקים בלימודי ההיסטוריה של ממלכות ישראל ויהודה הוא שירטוט הגבולות שלהן. הגבול הצפוני מערבי של ממלכת ישראל
היה הר הכרמל. הסיפורים על שלמה דוד חירם שבט אשר הם חלק מלימודי המקרא ולא מלימודי ההיסטוריה. למעשה כל מישור החוף
בתקופת הברזל אינו חלק ממלכות יהודה או ישראל והוא היה בעיקרו מיושב בפלשתים-סוגים שונים של ,גויי ים," ובפיניקים.בתקופה הפרסית קיבלו הפיניקים מהפרסים זיכיון לשלוט ולפתח את מישור החוף(תמורת הסיוע הפיניקי לפרסים במלחמתם מול היוונים)
ובתקופה זאת זכה מישור החוף- כולל אכזיב -לשיגשוג חסר תקדים לעומת ההר למשל. החיבור האמיתי של מישור החוף- כולל אכזיב-להיסטוריה שלנו יהייה בחלוף מאות שנים בתקופת החשמונאים. לכן הכותרת שאכזיב הייתה יהודית בעברה לא מדוייקת
היא בעברה הייתה פיניקית.( כנראה עד התקופה הרומאית) באשר לתקופתנו אנו כדאי לקוראים לחפש חומר על האירוע הפיקנטי
והייחודי ששמו" מדינת אלי אביבי"

התמונה של הידען הקטן

מדינת אלי אביבי?

מדינת אלי אביבי?

מדינת אלי אביבי

http://www.pnay.co.il/user/articles.php?oper=article&id=51
הלינק הוא תשובה לשאלתך

התמונה של הידען הקטן

תודה מענין

תודה מענין
"לפני כשלושה עשורים הכריז אלי אביבי כי חלקת האלוהים שלו היא מדינה עצמאית, מדינת אכזיב. אלה הם חלק מן הסעיפים המתנוססים על דרכון המדינה: "תושבי המדינה - רינה ואלי אביבי. נשיא נבחר פה אחד, בפה שלו. המנון – המיית גלי הים. לשון – שפת הטבע. תקשורת – דואר נע שחפיות. מזון – מפרי האדמה ותנובת הים. רפואה – אין חולים. איסורים – התרחקות מחיידקי הקידמה (עיתונות, טלוויזיה, אלכוהול וסמים). התמכרות – לשמש לים, לחול, לאהבה ולאלוהים". "

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק