אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פוסטמודרניזם ורציונאליות: הגישה הפוסטמודרנית


פוסטמודרניזם ורציונאליות: הגישה הפוסטמודרנית

פוסטמודרניזם ורציונאליות: הגישה הפוסטמודרנית. 123rf stock photo

תמונת עולמנו שייכת עדיין ברובה לאופטימיות של עידן הנאורות. אופטימיות המבוססת על ההנחה כי האמת אפשרית. הספקנות הפוסט מודרנית מטילה צל של ספק על שאלת האמת המוחלטת, על האדם הקוגניטיבי האמור להשיגה ועל מיתוסים תרבותיים החותרים לפיתרון, לשחרור או לגאולה. האמת הטבעית הופכת לאמת קונוונציונאלית- פרי של הסכמים בתוך תרבות ההופכת למערכת אפשרויות וסגנונות ללא מבנה היררכי נוקשה.

התרבות הפוסט מודרנית התפתחה אחרי מלחמת העולם השנייה במאמץ לשקם את הריסותיה ולהציע אסטרטגיות כלכליות, פוליטיות, מדעיות וטכנולוגיות שתחלפנה את האסטרטגיות המודרניות שהביאו על האנושות שתי מלחמות עולם הרסניות. הלך הרוח שהתפתח בעולם המערבי בעקבות מלחמת העולם השנייה התבטא בהתפכחות מאידיאל הקדמה המוסרית-רוחנית של האנושות ומהתורות שהתבססו עליו.

הפוסט מודרניזם טוען כי כל התייחסות לעולם תלויה בנקודת מבטו של המתייחס. אין אמת מוחלטת ולכן לא תיתכן ראייה מקפת של המציאות. הפוסט מודרניזם משליך את ההנחה הזו גם על ההיסטוריה, ולכן תלותן של עובדות היסטוריות נשענת על תפישתו הסובייקטיבית של ההיסטוריון. לנרטיב ההיסטורי שני מאפיינים בולטים: ראשית, הוא לא נועד לתאר את העבר באופן אובייקטיבי, אלא לספר עלי באופן אמצעי, כנדרש לקיומה של החברה בהווה בעיקר נוכח עימות.  לכן הנרטיב ההיסטורי, על אף שהוא מבוסס במידת מה על אירועים ממשיים, הוא מוטה, סלקטיבי ומעוות, מדגיש עובדות מסוימות, מתעלם מאחרות ומפרש באופן מגמתי אירועים שהתרחשו. שנית, הנרטיב ההיסטורי  משותף לבני אותה חברה והם רואים בו אמת היסטורית המוצגת ומודגשת על ידי המוסדות השלטוניים והחברתיים.   

נקודת מוצא זו מובילה לעמדה המוסרית הפוסט מודרנית- מאחר שכל מימוש של תפישת עולם מסוימת יש בה משום ההתעלמות מהתפישות האחרות, כל הגמוניה ערכית (גברית על פני נשית, מערבית על פני מזרחית, ציונית על פני פלסטינית וכיוצא בזאת)  מפעילה אלימות כלפי תפישות ותרבויות השונות ממנה.

כל מודרניזם היה בתחילת דרכו פוסט מודרניזם וניסה למרוד וללכת מעבר להישגים של המודרניזם שקדם לו. ואכן,  נראה כי יותר משרוצה הפוסט מודרניזם להעמיד שיטה משלו, הוא מנסה לעמוד על כמה ממגבלותיה של התיאוריה המודרנית הרציונליסטית. הפוסט מודרניזם היא הסתכלות מאוחרת על החלום המודרני.

פוסט מודרניזם אינו מצב היסטורי חדש, אלא אידיאולוגיה חדשה מבחינת ההיקף והתחכום שלה. היא מדגישה את האופי המפוצל של הזהות האנושית ודורשת לייסד על כך את התרבות המוסרית והפוליטית שלנו. הוא אינו רק אופנה חולפת, אלא תולדה של משבר בלתי נמנע בתרבות המערבית, והוא חושף את פגמיה וטעויותיה. לפיכך הוא משמש גם אמצעי לבחינה מחודשת של אמיתות מערביות.

את השיח הפוסט מודרני ניתן לאפיין בכמה מאפיינים. המאפיין הראשון הינו ספקנות קיצונית לגבי התבונה האנושית, היינו הרציונאליזם והנאורות. יש הרואים בספקנות זו סימן ההיכר המשמעותי ביותר של הפוסט מודרניזם. עניין זה מתבטא בהתערערות התפיסה בדבר האובייקטיביות והאוניברסאליות של המדע בעיקר כי בשם הנאורות והשכל האנושי וההתפתחות הכלכלית חברתית שהביאה עמה נוצרו תחלואות חברתיות כגון עוני, ניצול, בירוקרטיה, אנונימיות וניכור.

מאפיין נוסף הינו שלילת כל רעיון אוניברסאלי מוחלט לטובת יחסיות ורלטיביזם רדיקאלי הרואים בכל גישה אוניברסאלית גישה אתנוצנטרית מערבית.

באותו ההקשר, שלילת ההגמוניה התרבותית המערבית סקסיסטית וכיבוד שונות ופלורליזם גם הם ממאפייניו הבולטים של הפוסט מודרניזם. החל מהמאה ה19 גברה ההכרה כי אין לשפוט ולהעריך מנהגים, אמונות או עקרונות מוסר בחברה מסוימת לפי קריטריונים מוחלטים ואוניברסאליים. הרעיון הבסיסי הוא להשתחרר מהגמוניית התרבות המערבית הלבנה והסקסיסטית שמאפיינת את החברה המערבית במאות השנים האחרונות. במקביל, עם ההשתחררות מהשלטון הפוליטי הלבן המערבי בביטולו של  הקולוניאליזם, הולכת וגוברת ההכרה בזכותה של קבוצת אנשים להיות מה שהיא ולא להשתוות לסטנדרט מערבי לבן. היבט נוסף של שונות מתייחס לקבוצות הנחשבות מוחלשות בחברה (שחורים, נשים וכן הלאה) והעובדה כי הם רואים כיום את 'אחרותם' כזהות לגיטימית.

לבסוף, הפוסט מודרניזם מדגיש את שקיעתו של הסובייקט האוטונומי ולהיטשטשות הגבולות בין אובייקט לסובייקט. בני האדם בחברה כיום הפכו למושא של מערכת תרבותית ותקשורתית שאיננה משאירה בידיהם חירות רבה לשיפוט אוטונומי.

ביקורת על הגישה הפוסט מודרנית

בהתייחס לדברים אלו, ניתן להעלות מספר נקודות עיקריות לביקורת על הגישה הפוסט מודרנית:

מכיוון שעל פי הפוסט מודרניזם אין כל אפשרות לתיאור אובייקטיבי של המציאות או של חלק ממנה, הרי שכל הסבר, הגדרה או אפיון של הפוסט מודרניזם יהיו בסך הכל עוד ייצוג, עוד נרטיב או עוד פרשנות מתוך אין ספור אפשרויות לפרשנות הטקסט. אין אפשרות לקריאה לא נכונה של טקסט, כולל טקסט המאפיין את הפוסט מודרניות עצמה, מכאן שאין טקסט או פרשנות לתיאוריה הפוסט מודרנית שהיא הבסיס המאפיין של התיאוריה משום שכל טקסט, גם זה המדבר על פוסט מודרניות, יכול להיקרא בצורות שונות על ידי מפרשים שונים וכל אחד יכול לומר על הפוסט מודרניות מה שהוא רוצה ולפרשה איך שהוא מבין.

הפוסט מודרניזם שולל את התבונה האנושית אך מתעלם מהעובדה שאין שום אמצעי מלבד התבונה והחשיבה הרציונאלית בכדי לטפל בבעיות העולם והאדם. גם על מנת לשלול את המודרניזם והרציונאליזם דרושה תבונה.

למרות המודעות הגוברת וההכרה בזכות הקיום של חברות שונות בעלות ייחודיות תרבותית וחברתית והעובדה כי שונות זו היא אינה סיבה לראותם בהכרח כפחותות ערך או מפגרות, גם רלטיביסטיים מובהקים לא פסלו את הרעיון שקיימים קריטריונים מוסריים אוניברסאליים (גם אם מעטים) המצדיקים הערכת חברות שונות וההשוואה ביניהן (לפי אותם קריטריונים אוניברסאליים).

התבונה האנושית והחשיבה הרציונאליות (אותן הפוסט מודרניזם שולל מכל וכל) אינן רק היסודות של הפילוסופיה והמדע, הן גם התקווה העיקרית לשיפור חייו ועתידו של האדם והחברה והתקווה היחידה להציל את כדור הארץ מפני כליה. דה רציונליזציה רדיקאלית מעניקה, גם אם לא במתכוון, לגיטימציה לתפיסות ופרקטיקות שונות כגון פונדמנטליזם דתי ולאומנות אגרסיבית. לכן, מבקרים רבים של הפוסט מודרניזם רואים בשלילה הטוטאלית של התבונה סכנה תרבותית ופוליטית של ממש ומזכירים כי להתפשטותו והשתלטותו של הפאשיזם באירופה קדמו הוגי אידיאולוגיות אנטי רציונאליות ומציינים כי השלילה הטוטאלית של התבונה וספקנות קיצונית ובלתי מתפשרת מעוררות חשש רציני שבנסיבות מסוימות יש ברעיונות אלו כדי לתמוך בפאשיזם.

כאשר כולם צודקים, ולאיש אין זכות לסתור את דברי חברו משום שהכל תלוי בפרשנות הסובייקטיבית של טקסט, לשום דבר אין משמעות. מדעי הטבע, מדעי ההתנהגות ומדעי החברה מצליחים כאשר הם מודרכים על ידי הניסיון הכן להגיע אל האמת. האמת עלולה אמנם להיות אידיאל שקשה או לא ניתן להגיע אליו, אך אין זו סיבה לוותר עליה כרעיון מנחה.

 

הגישה הרציונאלית

הגישה הרציונאלית הופיעה כחלק מהמהפכה ההתנהגותית במדעי המדינה אשר חתרה לבדוק התנהגות אנושית בשיטות אמפיריות. תמציתה של הגישה הינה שכאשר כמה אפשרויות עומדות על הפרק, בני אדם יבחרו באפשרות שהם סבורים שתניב את התוצאה הטובה ביותר, שכן ברוב המקרים היחיד פועל מתוך אינטרס עצמי. הגישה מניחה שליחיד הכישורים הרציונאליים, הזמן והריחוק הרגשי הנחוצים על מנת לבחור באלטרנטיבה הטובה ביותר מבין אלו העומדות בפניו. הדבר פשוט כאשר הפרט יודע מראש את תוצאות בחירותיו,אך הסיבוך מתחיל כאשר ישנן פעולות היכולות להוליד תוצאות שונות התלויות באירוע אקראי או שהפרט אינו יודע בוודאות מה תהיינה תוצאות בחירותיו. במקרים אלו הפרט ישקלל את התגמול שיניבו תוצאות אפשרויות של הפעולה מול הסבירות להתרחשותה.

הגישה הרציונאלית  מתייחסת להעדפות, לאמונות ולאסטרטגיות הישימות של היחיד כאל סיבות לפעולות שהוא נוקט. היא נתפסת בעיני פרשנים כמקבלת את עקרון האינדיבידואליזם המתודולוגי- עיקרון הטוען שהסברי יסוד לתופעות חברתיות צומחים מלמטה למעלה- מתוך האמונות, האסטרטגיות וההעדפות של היחיד. הבחירה הרציונאלית היא רדוקציוניסטית- היא שואפת להסביר דברים במונחי תכונותיהם של יחידים.

הבחירה הרציונאלית מסבירה פעולות של פרטים ואת התוצאות אליהן הן מובילות במונחי קווי פעולה- האסטרטגיות- הפתוחים בפניהם, העדפותיהם לגבי המצבים אליהם מובילים צירופי הפעולות בהם בחרו השחקנים השונים ואמנותיהם ביחס לפרמטרים חשובים, כגון העדפות של אחרים מולם הם ניצבים. על מנת לגבש את התחזיות, הבחירה הרציונאלית מכילה לוגיקה ומתמטיקה על מערך ההנחות. 

קיימות מספר תיאוריות תחת הגישה הרציונאלית. בעבודה זו בחרתי להתמקד בתורת המשחקים.

תורת המשחקים

תורת המשחקים היא חקר הקונפליקט בין יריבים שהם גם מתחשבים אחד בשני וגם רמאים פוטנציאליים. היא מניחה ששני השחקנים רציונאליים לחלוטין ולכן עוסקת בניתוח מדויק. תורת המשחקים עוסקת במצבים בהם בחירת האסטרטגיה של הזולת משפיעה על הבחירה המיטבית שלנו ולהיפך. בתורת המשחקים נעשה שימוש רב בחקר היחסים הבינלאומיים. הרעיון החשוב ביותר הוא 'שיווי משקל אסטרטגי'. במשחקים בהם אי אפשר להגיע להסכמים מחייבים בין השחקנים, שיווי המשקל הוא מערך של אסטרטגיות, למשל שאף שחקן אינו רשאי להגדיל את רווחיו על ידי שינוי אסטרטגיה, בהתחשב בכך ששום שחקן אחר אינו משנה את האסטרטגיה שלו. במצב של שיווי משקל, הבחירות האסטרטגיות של השחקנים הן המענה הטוב ביותר שלהם זה לזה וציפיותיהם זה מזה עקביות.

כמעט כל המשחקים מכילים יותר משיווי משקל אחד ולכן מעלים את הבעיה של תיאום אמונות. על מנת לשחק בצורה רציונאלית, על השחקנים להיות שותפים להשערה שבמשחק יתקיים שיווי משקל אחד. בהעדר השערה משותפת שכזו, גם אם השחקנים בוחרים באסטרטגיות שמתאימות לשיווי משקל כלשהו, אין סיבה שהאסטרטגיות שלהם אכן יהוו את המענה המיטבי זה לזה- שכן שחקנים שונים יכולים להתמקד בשיווי משקל שונים בבחירת האסטרטגיות שלהם.

שני מונחים חשובים בתורת המשחקים הינם 'משפט המינמקס' ו'משחק סכום אפס'. משפט המינמקס גורס כי יש תמיד פיתרון רציונאלי לקונפליקט מוגדר היטב בין שני אנשים או גופים שהאינטרסים שלהם מנוגדים לגמרי. מדובר בפיתרון רציונאלי משום ששני הצדדים כאחד יכולים לשכנע את עצמם שאין הם יכולים להשיג פיתרון טוב יותר, בהתחשב בטבעו של הקונפליקט. הדבר נכון בעיקר כאשר מדובר ב'משחק סכום אפס' .

'משחק סכום אפס' הוא אחד המונחים היחידים בתורת המשחקים שנכנסו לאוצר המילים הכללי. הוא מתייחס למשחק בו סכומי הזכיות או התשואות הם קבועים. משחק סכום אפס בין שני שחקנים הוא מלחמה טוטלית. שיתוף פעולה אינו אפשרי ושחקן אחד יכול לזכות ולהרוויח סכום מסוים רק אם האחר מפסיד אותו.

­הביקורת על הגישה הרציונאלית

בדומה לפוסט מודרניזם, גם הגישה הרציונאלית מעלה מספר נקודות לביקורת

1) תיאוריית הבחירה הרציונאלית נכשלה בלתת תיאור חד משמעי של ההתנהגות הרציונאלית. אין תמימות דעים לשאלה כיצד לעדן את מושג שיווי המשקל כך שמספר החלופות יצטמצם. קיומם של שיווי משקל רבים וחלופות רבות מקטינים את כוח הניבוי של המודל.

2) קשה מאוד להגדיר מהי פעולה רציונאלית, אלא אם קיימת תיאוריה על האופן שבו שחקנים שונים מתאמים את ציפיותיהם זה מול זה על סמך השערה משותפת. לא ברור אם לתורת המשחקים המקובלת יש תיאוריה כזו.

3) מודל הגישה הרציונאלית מניח הנחות בלתי סבירות ביחס לכישורים הרציונאליים של היחיד. לנוכח מידע מוגבל, זמן מוגבל ויכולת קוגניטיבית מוגבלת לעיבוד מידע, היחיד מפתח מגוון שיטות היוריסטיות (מעין מדריך מקוצר לקבלת תוצאה) להתמודדות עם בעיה. הוא מסתמך על תקשורת ועל מוניטין המהימנות של הזולת ומפנים נורמות של התנהגות הולמת ולכן הרציונאליות שהוא מפעיל בקבלת ההחלטה היא מוגבלת.

4) סוציולוגים טוענים כי היחיד הוא אינו אוטונומי לחלוטין בהתנהגותו. התנהגותו היא בעיקר תולדה של מבנים חברתיים. מבחינת היחיד, הבחירה היא למעשה אשליה, ולכן אין כל תועלת בגישת הבחירה הרציונאלית המבוססת על בחירת היחיד.

5) מניעי היחיד אינם בהכרח מונעים משיקולי רווח הפסד אינטרסנטיים. הגישה הרציונאלית מדירה את האלטרואיזם ממרבית המודלים שלה. ממצאים ממחקרים אף מראים כי יחידים פועלים תכופות באופן אלטרואיסטי בחיים הפוליטיים. לעיתים אף נראה כי כאשר מדובר בפעולות המתקיימות בהתאם לנורמות חברתיות, ישנה גם הקרבה מסוימת של האינטרס העצמי.

6) לתיאורית הבחירה הרציונאלית הישגים אמפיריים דלים. הרצון להציג מודל בעלת ישימות אוניברסאלית בפוליטיקה מוביל להתחמקות והתעלמות מראיות סותרות. מודלים של  בחירה רציונאלית חמקמקים במובן זה שלא ניתן למדוד במישרין רבים מן המשתנים ובמיוחד את העדפות הפרט.

המשך בחלק הבא...

 

תגובות

פוסט מודרניזם הוא קשקוש

תרבות שנכנסה להלם וחורבן כמו תרבות אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה לא מפתיע שהיא מאמצת אידיאולוגיה אווילית כמו הפוסט מודרניזם.

פוסט מודרניזם

מאמר מעניין שמחזק את התפיסה שהפוסט מודרניזם הוא אסופה של רעיונות והגיגים לא תמיד ברורים. הערות 1 בימינו אלה התרבות המערבית היא מועדון פתוח לכל דיכפין הוא כולל בין השאר רקדניות אפריקאיות במאים יפניים נגני מוסיקה קלאסית
מדרום קוריאה ויוצרים בעברית 2.. כל ההנחות לגבי מניעי האדםל- למשל הנחת הסוציולוגים- שוכחות את הגורמים הגנטיים ביולוגיים\
3."אני רוצה לקוות שתתנו מבטחכם בראציונאליות ותתנו אמון במדע אבל אל לכם להתייחס אליהם כאל דת...אנשי המדע אינם מתיימרים לגלות את האמת המוחלטת על הדברים שהם חוקרים כי אין אמת סופית...השענו על שכלכם למרות מגבלותיו כי לריבונותכם על חייכם לעצמאותכם המחשבתית אין מענה מוצק ממנו" צבי ינאי לשעבר מנכ,ל משרד המדע וחוקר פילוסופיה של המדע מתוך מכתב לילד שנת 2000

המדע הוא הדת של החילונים

מאמר מעולה תודה
כדאי לזכור שאת הפשע הגדול ביותר עשה העם הנאור ביותר באירופה,במלחמת העולם השניה ובנסיון להשמיד את היהודים שמהם
צמחה הדת המונותאיסטית.
היום אירופה נכבשת ע"י הערבים מכל העולם וזה יביא לשליטה ערבית והפיכת "הנאורות האירופית" לחסרת משמעות עם השתלטות
דת האיסלם באירופה "הנאורה"

ממש לא

ועוד ציטוט מצבי ינאי" אני רוצה לקוות שתתנו אמון במדע ושתשימו מבטחכם בראציונאליות אבל אל לכם להתייחס אליהם כאל דת
אל תנסו לצצוא בהם מענה לכל... למדע אין תשובות לתכלית חייכם ולא למשמעות קיומכם..." אני מציע למגיב מעלי לבדוק שוב את
ידיעותיו על המדע ועל החילוניים

פוסט מודרניזם

זה נכון
לכל אחד יש את האמת שלו

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת נופר ריבל