אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

החרדים יוצאים למלחמה


התמונה של רבקה שפק ליסק
החרדים יוצאים למלחמה

החרדים יוצאים למלחמה. 123rf stock photo

החרדים יוצאים למלחמה על "זכותם" להנות מכל הזכויות  ולסרב לשאת בעול החובות

א. המנהיגות החרדית  מעדיפה שנאמניה ישבו בכלא על שירות צבאי/אזרחי במטרה להפוך את הנושא למאבק על "קידוש השם"

מן העיתונות:  חדשות  YNET1/7/12

צילום של חרדים עם שלט:"אנו בוחרים לבלות חיינו בכלא כיהודים מאמינים ולא ליקח חלק בצבא הציוני". השלט ממחיש בצורה ברורה  שהחרדים  מעדיפים כלא על שירות.

אם החוק החדש לשוויון בנטל יכלול מאסרם של החרדים שישתמטו מלשרת בצבא, המנהיגות החרדית תצעק "גוואלד" ותצא למערכת השמצות בתקשורת הבינלאומית נגד מדינת היהודים  המשליכה לכלא יהודים שכל רצונם הוא ללמוד תורה. ההתנגדות להשתתפות בהגנה על המדינה בה הם חיים היא תופעה פרזיטית המנוגדת לדת ישראל כפי שהוכיח הרב שלמה גורן ז"ל במאמר שפירסם.

כיצד לא מתביישים חרדים אלה להעדיף כלא על מילוי חובה אזרחית? יש כאן תופעה בלתי- מוסרית ואנטי- חברתית. אחרים רשאים להקריב חייהם כדי להגן על החרדים הללו מפני אויביה של ישראל. הם- מסרבים להשתתף בהגנה על מדינה יהודית שבה הם זוכים להטבות חריגות.

 

ב.החרדים מגייסים אילי הון חרדים לכיסוי הגרעון עקב גזירות לפיד

במגזר החרדי החליטו לסרב לשלוח את צעיריהם ללשכת הגיוס וכתחליף לאובדן ההקצבות מקופת המדינה, לגייס אילי הון חרדים לכיסוי הגרעון עקב גזרות לפיד.

החרדים בונים גם על כך שוועדת פרי תחליט על צווי מאסר למשתמטים החרדים מגיוס לצבא. הם יעשו מזה "חגיגה שלימה": צעירי החרדים ישבו בכלא הישראלי וזה בחזקת "קידוש השם" בדיוק כמו שיהודים העדיפו למות בעבר על "קידוש השם", בזמן שבאירופה נערכו פוגרומים ביהודים, ולא להפר תורתו.

אני מקווה שוועדת פרי לא תשחק לידי החרדים ולא תתן להם את ההזדמנות לשבת בכלא ישראלי.

גיוס כספים מאילי הון חרדים כאלטרנטיבה ליניקה מעטיני המדינה היהודית הוא פיתרון מצויין לדילמה החרדית, מבחינתה של החברה הישראלית. הם יתקצבו את מערכת החינוך שלהם, את הישיבות, את האברכים ואת כל השאר מתרומות ויינתקו מעטיני המדינה היהודית.

כך הם יאבדו עניין בהשתתפות בפוליטיקה הישראלית ויסגרו עמצם בתוך הגטו החרדי.

הנתק הזה ישחרר את החברה הישראלית מהסחטנות החרדית והכספים יופנו לטיפול בבעיות הסוציו- כלכליות המטרידות את החברה בישראל.

החרדים יחיו בגטאות שלהם  ונראה כמה זמן הם יעמדו בתנאים החדשים.

התפישה החרדית שהאיסור לשרת בצבא ההגנה לישראל הוא עבירה בבחינת "יהרג ובל יעבור", בשעה שחוקי התורה  וההיסטוריה היהודית מוכיחים את ההיפך מעידה על ליקוי מאורות מוחלט בקרב המנהיגות של המגזר החרדי.

החרדים שואפים להפוך את הציבור החילוני ל"חוטבי עצים ושואבי מים" עבורם:

* החילונים , המסורתיים והדתיים הלאומיים  יילחמו ואף יקריבו את חייהם כדי להגן על חייו של הציבור החרדי.

* החילונים, המסורתיים והדתיים הלאומיים יפרנסו את החרדים על חשבון רווחת ילדיהם וכל בני משפחתם.

זהו המוסר החרדי. זה לא המוסר היהודי.

 

ג. מתי יבינו החרדים שהציבור בישראל אינו מסוגל לשאת על גבו כ- 70,000 אברכים

נציגי החרדים האשכנזים והספרדים עדיין לא הפנימו שאזרחי ישראל אינם שותפים לתפישת עולמם לגבי "עדה של לומדי תורה" כאידיאולוגיה,  על חשבון רווחתם היומיומית של שאר אזרחי ישראל.

תיקצוב "עדת לומדי תורה", המונה כ- 70,000 אברכים, פוגעת בכל תחומי החיים של שאר האזרחים:

בריאות- מערכת הבריאות סובלת ממחסור חמור בכוח אדם רפואי, מיטות לאישפוז ותקציב לתרופות מצילות חיים.

רווחה – מאות אלפי ילדים, כ- 900,000 חיים מתחת לקו העוני מפני שלמדינה אין תקציב לפעול למענם. ניצולי שואה וזקנים  סובלים מהעדר תקציבים לטיפול בבעיותיהם.

חינוך- במערכת החינוך הממלכתית יש כיתות בעלות מספר רב יותר של תלמידים לעומת מערכת החינוך החרדית.

כלכלה – בהשוואה למדינות אחרות במערב, מספר המועסקים בישראל קטן והדבר משפיע על הפעילות וההתפתחות הכלכלית.

ביטחון – החרדים שחררו עצמם ממעמסת ההגנה על המדינה ועול ההגנה עליה נופל על שאר האזרחים. היכן המוסר היהודי שמצדיק שחרדים לא ימותו על הגנת מולדתם?

תקציב המדינה – מאחר שכ- 60,000 גברים אינם עובדים הם אינם משלמים מסים, אבל מקבלים תיקצוב אישי ותיקצוב למוסדות השונים שלהם, חלק ניכר מהתקציב המופק מעבודת אזרחי המדינה מוצא על אלה שאינם עובדים ואינם משרתים בצבא, ובקיצור, אינם תורמים דבר לחברה אבל מקבלים ממנה את המכסימום על חשבון רווחתם של האזרחים העובדים, משרתים בצבא ונושאים בעול אחזקת המדינה.

לסיכום, אנו אזרחי המדינה העובדים, משרתים בצבא, משלמים מסים ותורמים לפיתוחה הכלכלי, איננו רואים בלימוד תורה ערך עליון ואיננו מוכנים להקריב את רווחת ילדינו וזקנינו ורווחת משפחותינו כדי לממן ערך שאיננו מאמינים בו.

כל אחד רשאי ללמוד תורה בזמנו הפרטי. אנו  מוכנים לממן לימוד תורה ל- 400 עילויים שישמרו על הגחלת. חרדים בכל העולם לא מקבלים תיקצוב מהמדינות בהם הם חיים והלומדים תורה מתקיימים מתרומות.

אל ישלו עצמם החרדים שהם ימשיכו לחיות על חשבוננו. חכמי התורה בימי הבית השני, בממלכת החשמונאים, עבדו לפרנסתם. הרמב"ם לא הצדיק לימוד תורה ללא עבודה. הוא מצא זמן לעבוד כרופא וגם לתרום לתרבות היהודית נכסים רוחניים ברמה הגבוהה ביותר, מה שמוכיח שניתן לשלב עבודה עם לימוד תורה. 

 

ד. המצב הנוכחי בין חרדים לחילוניים אינו יכול להימשך

המצב בו קבוצה באוכלוסייה  מסרבת , מצד אחד, לשאת בעול החובות האזרחיות, אך מנסה, מצד שני , לכפות  על הציבור הישראלי לתקצב  את אורחות חייה על חשבון החברה כולה, אינו יכול להימשך.

הכנסת חייבת לומר לחרדים על כל כתותיהם, שאין זכויות בלי חובות, ולדרוש מהחרדים 4 דרישות לגיטימיות:

* שיצאו לעבודה – או יחדלו  לחיות על חשבון אזרחים אחרים העובדים לפרנסתם.

* שיתגייסו לשירות צבאי – לא יתכן שאחרים יקריבו חייהם בהגנה עליהם והם יסרבו למלא חובתם האזרחית.

* שיחדלו לנסות לכפות את אורחות חייהם על החברה הישראלית על ידי אלימות כלפי אלה שאינם שותפים להשקפת עולמם.

* שישלבו בלימודי מערכת החינוך העצמאית לימודי ליבה.

זכותם לחיות לפי מנהגיהם בתוך השכונות שלהם – אך לא מטר אחד מעבר לזה.

מי שאינו שותף  בחובות אין לו זכויות. הניצול הציני של המצב הפוליטי בו אין לימין ולשמאל רוב כדי להקים ממשלה יציבה, חייב להיפסק.

 

הכנסת

הכנסת חייבת להעלות את אחוז החסימה  על מנת למנוע מהחרדים  להיות לשון המאזנים. הגיע הזמן שענייני המדינה ינוהלו על ידי אזרחים הנושאים בעול החובות ולא על ידי אלה המסרבים לעשות זאת.

הכנסת

המשטרה

ההפגנות שלוחות הרסן בהן הם מכנים שוטרים בכינוי נאצים וכל ההשוואות עם מה שקרה בשואה הן שערוריה החייבת להיפסק. על המשטרה לאסור עליהם לקיים הפגנות מחוץ לשכונות שלהם. שישתוללו שם – לא ברשות הרבים.

החרדים אינם עשויים מקשה אחת, אבל, אף אחת מהקבוצות המרכיבות את העולם החרדי אינה מעיזה לעשות במדינות העולם בהן הם חיים את מה שהם מעיזים לעשות במדינת היהודים.

 

הפגנת חרדים מאי 2013

תגובות

הרב גורן הפריך???

אני מזדהה עקרונית עם המאמר אך מצר על אי הבנה מסויימת
1"כיצד לא מתביישים להעדיף כלא על..."? החרדים הם בהגדרה אנטי ציוניים. מבחינתם זאת מציאות כפוייה עליהם לחיות במדינה ציונית מבחינתם הציונות חיללה את השבועה התלמודית "לא לעלות בחומה," כלומר יש לחכות למשיח בפאסיביות ולא ליזום פעולה מדינית - צבאית - התיישבותית כיום רוב החרדים- מסיבות פרגמטיות בלבד- משלימים עם קיום המדינה כאשר מיעוטם- נטורי קרתא וחסידי סאטמר- שוללים זאת עד היום
2.הדת היהודית היא לא מדע כמו פיסיקה אוכימיה. פרופסור דן שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה כאשר הצליח להפריך תיזה קודמת וגרם להגדרה מדעית אחרת של מבנה הגביש
להלכה יש פנים רבות ויש מחלוקות רבות בין הפוסקים עוד מימי הלל ושמאי ולכן אין מצב שהרב גורן הפריך דעה הלכתית. לרב גורן היו חסידים רבים וגם רבים -לא רק בציבור החרדי- שהתנגדו לפסיקותיו ולדעותיו. כך למשל פרופסור ישעיהו לייבוביץ כינה אותו ליצן עם שופר
רצוי להכיר ולדעת קצת על החרדים ועל היהדות. אחד המקורות להבנת מחשבתם הוא דרש על פסוק מהאגדה"שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך" רוצה לומר:זבולון היושב לחוף ימים יוצא למרחקים לשם רווח כדי שיוכל לפרנס את יששכר היושב באוהלה של תורה מכאן גם שאחרים-בני זבולון- יצאו ללחום את מלחמתעם ישראל ולהגן עלינו כדי שאנו- לומדי התורה- נוכל להתמיד בלימודינו
בעיית המגזר החרדי היא אחת בעיות החמורות הנמצאות לפיתחה של הממשלה. אני מקווה שיהייה לה התבונה לגשת לפתרון הנושא בשום שכל נטול פופוליזם

גיורא לא קרא , כנראה, את המאמר של הרב גורן ואינו יודע במה מדובר

אני מציעה לגיורא לקרוא, תחילה, את המאמר.

לעניין החרדים ןמאמר הרב גורן

נכון שלא קראתי את מאמר ספציפי זה. אניטוען שביהדות אין כלל המושג להפריך. רבנים כותבים פסקי הלכה כותבים לפעמים מאמרים אלא שכל כתיבתם מחייבת רק את הנוהים אחריהם ולא אחרים
הרב גורן שימש כרב ראשי לישראל - הרב האשכנזי- לצידו של הרב עובדיה יוסף- הרב הספרדי-
והשניים היו חלוקים כמעט בכל נושא. אין שום אוטוריטה דתית המקובלת כיום על כולם שסמכותה לקבוע הלכות. לכן מה שכתב הרב גורן היא דעתו הלא מחייבת בלבד
לגופו של עניין:אין טעם ללכת עם הראש בקיר. רצוי להגיע עם הרבנים לאיזשהוא הסדר. יש להקפיא בינתיים את הכוונה לגייס את החרדים ותחת זאת להתמקד בנושא שילובם בשוק העבודה.כל חרדי שיצהיר - כמו הבנות- שבגלל אמונתו ואורח חייו הוא אנינו מסוגל לשרת בצבא
יקבל כמו הבנות המצהירות כך פטור אוטומטי. כאשר תסור ממנו אימת הגיוס הוא לא יזדקק להמלט לישיבות להיות תלמיד ישיבה פיקטיבי ולחיות בכספה של המדינה הממנת ישיבות אלה תחת זאת הוא יצא ללא חשש לשוק העבודה ילמד קורסים רלוונטים יתפרנס יחדל להיות גורם פארזיטי. אני חושב שלמתווה ברוח דברים אלה אפשר לגייס תמיכה ושיתוף פעולה עם הרבנים
אני חושש שאיחרנו את הרכבת בניסיון לכפות הסדר על החרדים

בניגוד לגיורא, רבני החרדים בטוחים שיש רק אמת אחת והם מייצגיה.

גיורא מתפרץ לדלת פתוחה. בניגוד לחרדים, רבים בחברה הישראלית, לפחות החילונים שביניהם, אינם חושבים שיש רק אמת אבסולוטית אחת.

המאמר של הרב גורן מביא את הקטעים הדנים בסוגיית הגיוס לצבא מתוך הספרות הדתית וזה מה שמעניין אותנו כישראלים, ציונים וחילונים.

לצערי, אין שום סיכוי להגיע להבנה עם הרבנות החרדית. השליטה שלהם בצאן מרעיתם תלוייה בתלות הכלכלית שלהם ובשחרור מצה"ל. ללא אלה, ספק אם 70,000 אברכים היו ממשיכים לשבת בישיבות, ולהניח למשפחותיהם חיים בצמצום.

אם האברכים יכנעו לרבניהם ולא יתגייסו והמדינה תבטל את כל ההקצבות ליחיד ולמוסדות- לא ירחק היום ורוב ה- 70,000 ינטשו את הישיבות. גם אילי ההון החרדים לא יוכלו למלא את החלל של התיקצוב המדינתי לאורך ימים.

אם החרדים אינם מוכנים לעבוד ולשרת - הם אינם חייבים לחיות במדינה

החרדים הם אנטי- ציונים. אבל, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

אם הם חיים במדינה ויושבים בכנסת ואף בממשלה אז חוסתם לציית לחוקיה או להגר מכאן.

אם החרדים אינם מוכנים לעבוד ולשרת - הם אינם חייבים לחיות במדינה

החרדים הם אנטי- ציונים. אבל, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

אם הם חיים במדינה ויושבים בכנסת ואף בממשלה אז חוסתם לציית לחוקיה או להגר מכאן.

החברה הישראלית דוחה את העקרון "תורתו אומנותו"

החברה הישראלית דוחה את עיקרון "תורתו אומנותו"

קובי נחשוני פירסם באתר האינטרנט של העיתון "ידיעות אחרונות" סקר שנעשה ע" עמותת חדו"ש "מדד הדת והמדינה", ב- 16 לספטמבר 2012, תחת הכותרת:
מדד הדת והמדינה:83% - די ל"תורתו אומנותו".

הסקר נערך בעריכת אילן שחר ואת הסקר ביצעו רפי סמית ואולגה פניאל, ואלה עיקרי הסקר:
71% מהנסקרים בדעה שהמתח בין חילונים לחרדים הוא העימות החמור ביותר בחברה הישראלית.

הדעות בנוגע לגיוס חרדים:
34% - לגייס את כולם
32% - חובת גיוס או שירות לאומי
17% - בעד פטור רק לעילויים
17% - בעד פטור לכל הלומדים תורה
79% מהחילונים תומכים בסנקציות כלכליות נגד אברכים שלא יתגייסו.

הדעות בנוגע להדרת נשים:
79% מהחילונים ורוב המסורתיים מתנגדים להדרת נשים

הדעות בנוגע לחיוב החרדים ללמוד מקצועות ליבה:
90% - מהחילונים וגם רבים מהמסורתיים בעד חובה

הדעות בנוגע ליציאת חרדים לעבודה:
78% - תומכים בצמצום המימון הציבורי לישיבות ולמשפחות ברוכות ילדים כדי לעודד השתלבות בשוק העבודה.

הדעות בנוגע להטבות בדיור:
90% - מהחילונים בעד התניית הטבות דיור בכושר השתכרות
78% - מהדתיים גם הם תומכים בגישה זו.

הדעות בנוגע למדיניות הממשלה בנושאי דת ומדינה:
88% - מהחילונים אינם מרוצים
53% - מהדתיים אינם מרוצים
במלים אחרות, רוב הציבור אינו תומך בתפקיד שממלאות המפלגות הדתיות בפוליטיקה.

הערה שלי:
הסקר כולל גם שאלות בנוגע להפרדה בין דת ומדינה, אך בחרתי להפריד בין נושא זה לנושא "תורתם אומנותם", מאחר שזוהי סןגייה שונה.

נהנתי מאוד לראות את הטכס לסיום קורס טירונים של הגדוד החרדי

החיילים גילו אחוות לוחמים וגאווה בהיותם חיילים.
ומה שהפתיע אותי הייתה ההזדהות של מספר אבות חרדים, רב אחד ואחות אחד החיילים עם ההחלטה להתגייס.

זה היה אירוע מעודד.

מדברי החיילים הבנתי שהם לא ראו עצמם מתאימים לחיי ישיבה ולהודות בכך דרוש אומץ לב וגם כנות.

ההורים אמרו שיש לפעול בהידברות ולא בחוקים.

אבל, יש לי ספקות אם ההנהגה מוכנה לשיתוף פעולה. הלוואי שאתבדה.

התמונה של הידען הקטן

החרדים זה כסף קטן

לא שמה נמצא את הכסף שלפיד מחפש

לפיד לא באמת מחפש את הכסף..

הוא יודע איפה הכסף, ויונק בשקיקה ממקורות ההון הללו. וזה לא מקורות חרדים.
כל הכתבה הזאת מבוססת על כלום וידיעות מארץ נהדרת וברברני ערוץ 2.
הכותבת והמגיבים לא מכירים את נבואת יחזקאל:
"והעולה, על-רוחכם--היה, לא תהיה: אשר אתם אומרים, נהיה כגויים כמשפחות הארצות--לשרת, עץ ואבן: חי-אני, נאום השם אלוקים, אם-לא ביד חזקה ובזרוע נטויה, ובחמה שפוכה--אמלוך עליכם: והוצאתי אתכם, מן-העמים, וקיבצתי אתכם, מן-הארצות אשר נפוצותם בם--ביד חזקה ובזרוע נטויה, ובחמה שפוכה.: והבאתי אתכם, אל-מדבר העמים; ונשפטתי איתכם שם, פנים אל-פנים"

הנושא הוא עקרוני ולא כספי- אך יש שם כסף שמוטב שיופנה ל מטרה אחרת

לחברה הישראלית יש בעיות חברתיות בסדר עדיפות גבוה מפירנוסם של 70,000 אברכים בריאים המסוגלים לפרנס את משפחותיהם ולמלא חובתם האזרחית.

מקומו של לימוד התורה במקומו מונח אך יש להשאירו לעילויים המסוגלים לתרום לארון הספרים היהודי.

השאר יכולים ללמוד תורה בזמנם הפנוי.

הרמב"ם הצליח לתרום תרומה נכבדה לארון הספרים היהודי וגם לעבוד כרופא. הוא התנגד נחרצות ללימוד תורה ללא עבודה

אני סקרנית לדעת כמה רמב"מים יצאו מ- 65 שנים של לימוד תורה במגזר החרדי

אם באמת היית יודעת מי זה הרמב"ם

לא היית כותבת כך. אכן הרמב"ם היה גדול וענק בתורה, ובוודאי היה חרדי אם היה חי היום.
אם את כל כך מעריצה את הרמב"ם, תבדקי מה כתב על הלכות אישות וכיצד צריך זוג יהודי לחיות. מה דעתו על שמירת השבת ולימוד התורה ועל מה יהודי צריך למסור את נפשו. תקראי את פירושו המדהים לפרקי אבות - נתחיל שם. ברכות והצלחה באהבה רבה.

קצת נימוס לא יזיק לך:מה הקשר בין דבריך לבין המאמר???

ראשית כל, נא לא לקבוע מה אני יודעת או לא יודעת על הרמב"ם.
שנית, אין כל קשר בין נושא המאמר לבין תגובתך.
שלישית, איני חייבת לקבל כל מה שהרמב"ם אומר. הוא דתי ואני חילונית.
אבל, הוא התייחס בפירוש לכך שאל לתלמידי חכמים להשתמט מעבודה. זה רלבנטי למאמר.

הדרך לפשרה

בס"ד
לאחר שקראתי את הכתבה ואת התגובות, אני מיצר על הבורות ועל הניכור הקיים בין שני הצדדים.
נכון שבמדינה דמוקרטית יש לעודד דיון ציבורי פתוח בכל נושא, אך כאן אין דיון, אלא כפי שאומרת כותרת המאמר: "החרדים יוצאים למלחמה".
נראה לי שיש חוסר ידיעה אלמנטרי בשני הצדדים על מה שבאמת חושב הצד השני.
הציבור החרדי חש עצמו מאז הקמת המדינה כציבור נרדף. לא כאן המקום להתייחס לעצם תחושה זו, אם היא צודקת או לא, אבל במציאות היא קיימת. המדיה הכתובה והמשודרת תורמת הרבה לתחושה זו.
הציבור הכללי חש עצמו מנוצל. מדוע עליו לשרת בצבא, בשעה שיש ציבור גדול שאינו עושה זאת? מדוע עליו לממן ציבור זה?
כל דיון ניתן לפתור בשני אופנים: א. ניסיון להבנה ולגישור. ב. מלחמה.
כאן שני הצדדים חשים שעליהם לצאת למלחמה, וחבל.
כאשר הציבור הכללי בא בדרישה לציבור החרדי להתגייס לצבא, הוא דורש לכאורה דרישה נורמלית שקיימת בכל מדינה מתוקנת. ברגע שהחוק דורש גיוס חובה, צריך כל אזרח לקיים אותו כלשונו.
אך הציבור החרדי חש שאין המטרה קיום החוק, אלא חיסולו הרוחני של הציבור החרדי.
זאת אומרת, שהטענה כאן אינה בגדר התחמקות מהחוק, אלא פחד קיומי.
טוען הציבור הכללי טענה צודקת לכאורה: אף אם נפטור את הציבור החרדי מהליכה לצבא, הרי אין אנו אמורים לתקצב אותו.
גם טענה זו נשמעת לכאורה הגיונית.
האם ניתן לגשר על הפער בעמדות שני הצדדים?
לדעתי בהחלט כן. אבל בודאי לא בצורה שהדברים מתנהלים כיום.
הכותבת הנכבדה של המאמר, וכן המגיבים המכובדים, מתייחסים לדעתי לסממנים החיצוניים של התופעה (פרוגנוזה) במקום לתת מענה (דיאגנוזה).
הבה וננסה להפריד בין שתי הטענות.
טענה אחת טוענת על השתמטות הציבור החרדי מהליכה לצבא.
טענה שניה טוענת על נטל על הקופה הציבורית, שהציבור הכללי נאלץ לשאת בו.
הטענה הראשונה הינה עקרונית-אידיאולוגית, בשעה שהשניה הינה פרקטית.
בנוגע לטענה הראשונה, יש כאן התנגשות בין שתי השקפות עולם. הציבור הכללי טוען שכולם שוים בפני החוק. הציבור החרדי טוען שחוק זה הוא עבורו חוק שמד.
כיצד אנו מגשרים על הפער? איזו פשרה ניתן למצוא כאן?
כאן עלינו לעבור למישור של הפילוסופיה של המדינה. כאשר המדינה מחוקקת חוק, ייתכן בהחלט שהוא אמור לפגוע בחלק מהאוכלוסיה. עד כמה צריכה מדינה דמוקרטית להתחשב בכך? האם היא יכולה לאפשר מצב בו ישנה אוכלוסיה הפטורה מקיום החוק?
קשה לענות באופן ברור על שאלה זו, אך ניתן אולי למצוא מספר קריטריונים המאפשרים מענה:
א. עד כמה פוגע החוק בפלח האוכלוסיה הנפגע ממנו?
ב. עד כמה פוגע אי קיום החוק בחלק האוכלוסיה המקיים אותו?
שאלות אלו אמורות לכאורה להשאל גם כאן:
א. עד כמה אמור הציבור החרדי להפגע מגיוס לצבא?
ב. עד כמה אמור הציבור הכללי להפגע מאי גיוס הציבור החרדי לצבא?
ברור לכאורה שעל התשובה השניה ניתן לענות שאין כל חשש לפגיעה באיכות הצבא או ביכולתו להלחם גם אם הציבור החרדי לא יגוייס. לכאורה ההיפך הוא הנכון: הצבא עלול להפגע קשות מגיוס המוני כפוי של ציבור הומוגני מיליטנטי, בעל אידיאולוגיה ברורה נגד מעשה זה. מה יותר גרוע מחייל שיעדיף מחבוש מאשר למלא פקודות שמצפונו מתנגד להם? (יש יותר גרוע, וזה מרד של חיילים חרדים עם נשק ביד!). מלבד זאת, בדיקה אובייקטיבית של החומר האנושי של הציבור החרדי עלולה לגלות חוסר התאמה מינימלי למשימות הנדרשות מחייל בצבא (צייתנות, דבקות במטרה, כושר גופני וטכני, וכו'). כמה יעלה לצבא להכשיר ציבור כה גדול? כמה תעלה לוגיסטיקת הכשרות?
השאלה השניה הינה מורכבת יותר. אך ברור לכאורה דבר אחד: פתרונה תלוי בפתרון הראשונה. כאשר הציבור החרדי לא ירגיש מאויים על ידי גיוס כפוי לצבא, הנגישות והרצון שלו לצאת לשוק העבודה יהיו ללא הכר לעומת המצב כעת.
איני מתייחס כרגע לנתונים שהובאו כאן, שהציבור הכללי מממן את הכוללים, כי לדעתי מעולם לא נעשתה בדיקה בלתי תלויה עד כמה המדינה נותנת לכוללים מחד, ועד כמה הכנסותיה הישירות והעקיפות מהציבור החרדי מאידך.
אבל אם יימצא הפתרון לשאלת גיוסם של החרדים, לדעתי באופן אוטומטי יימצא גם הפתרון לבעיית תקצובם של הכוללים.
(אוסיף רק שאני אישית, וכמוני רבים, מתנגדים עקרונית ללקיחת כספים מהמדינה למוסדות תורה, מתנגדים באופן עקרוני להשתתפות של הציבור החרדי בשיג והשיח הפוליטי בארץ, מתנגדים באופן עקרוני למאבק על תחיקה דתית, מתנגדים לפעילות אקטיבית של "החזרה בתשובה", ובעד הפרדת הדת מהמדינה. אנו רואים את עצמנו כנאלצים לגור כאן בגלל שניתנה לנו אזרחות ישראלית בכפייה ברגע לידתנו, ואם היינו יכולים היינו בשמחה מוותרים עליה, ומעדיפים לקבל מעמד אחר, או להגר לחו"ל. כל מטרתנו היא לשרוד כפי שאנחנו, ולא להלחם עם הציבור הכללי בכיפוף ידיים)

האם מדובר כטענת הכותב בחוק שמד?

הציבור החרדי שבוי בידי מנהיגיו המודעים לכך שללא שחרור מהצבא ותיקצוב לימוד התורה הם יאסדו את השליטה על צאן מרעיתם.
אם קיים פחד - הוא פרי האינדוקטרינציה של המנהיגות החרדית.

ההוכחה הטובה ביותר שלא מדובר בחוק שמד היא בשתי עובדות:
א. הגדוד החרדי בצהה"ל מקבל את כל הנדרש כדי לשמר את אורחות חייו. יש להם רב, יש שמירה קפדנית על הכשרות, יש זמנים ללימוד תורה ותפילות, אין בנות בסביבה ועוד...
בקיצור, לטענה ששירות בצבא יביא לעזיבת הדת היא דמגוגית ושקרית.

ב. עפ"י החוק יקבלו בכל מכסת גיוס 1,800 עילויים מעמד של "מתמיד". יש כאן הכרה של המדינה בלימוד תורה כערך.

הבעייה היא שהמנהיגות החרדית מסרבת להודות בעובדה שלא כל אחד מתאים ללימוד תורה.
כל מי שאינו מתאים הופך במגזר החרדי לאדם נחות, וזוהי תופעה שלילית.

לו המנהיגות החרדית הייתה ממיינת בעצמה בין עילויים לאלה שאינם מתאימים כל הבעיה לא הייתה קיימת.

מאחר שהמנהיגות החרדית מסרבת לעשות זאת לא נותרה ברירה אלא לחוקק חוק.

המדינה איננה מעוניינת ל"חלהוציא חרדים לשמד" - היא רק מצפה מהחרדים למלא חובות למדינה ולא רק לדרוש זכויות.

הציבור הדתי- לאומי מצא דרך לשלב לימוד תורה עם עבודה ושירות בצבא.

תגובה לתגובה

בס"ד
כפי שבנתי הגברת הנכבדה רבקה כתבה את דבריה כתגובה לדברי.
נראה לי שדברי יצאו מהקשרם, ולכן אני מנסה להסבירם בצורה יותר ברורה.
הציבור החרדי אינו מובל על ידי מנהיגיו. הוא בחר בדרך זו, והכתיר לראשו את גדוליו. אף אחד לא מחייב איש בציבור החרדי להיות כזה, או להשתייך לחוגו של גדול מסויים. (אני אישית לא שייך לשום חוג, ולא כפוף לאף "גדול").
ישנן כאן שתי שאלות עקרוניות: א. הערך של לימוד התורה. ב. עצם ההליכה לצבא.
מלבד זאת ישנה כאן שאלה מעשית: האם הצבא מסוגל ומעוניין ליצור מקום מתאים לכל הציבור החרדי המתגייס בהמוניו?
הבה ונבדוק את הדברים אחת לאחת:
א. בציבור הדתי-לאומי לימוד התורה אינו ערך עליון. גם הציות לחוקי התורה אינו ערך עליון בחלקים נכבדים ממנו. בלי רצון לפגוע, ניתן לכנות ציבור זה בשם "הציבור הדתי-חילוני", היות והוא רוצה ליהנות משני העולמות: תחושה של קשר עם הדת (לא קשר תורני, אלא בעיקר אמוציונלי, מעין פולקלור), ומאידך לחיות כחילוני.
ב. בלימוד התורה אין עילויים או חלשים, אלא כל עם ישראל חייב בלימוד תורה מסיבי ואינטנסיבי.
היות ועם ישראל החליט לחדול מלהיות כזה, אלא עם של גויים דוברי עברית, הוא איבד את ההערכה שלו לתורה, וגם את המושג המינימלי מהי תורה.
חקייניו מהציבור הדתי-לאומי, השואפים להוכיח אף הם עד כמה הם לאומיים (קרי: חילונים עם פולקלור דתי), הקימו בתי ספר בהם לומדים בנים ובנות ביחד, במקום גמרא לומדים "תלמוד לתלמיד", הלכה מאן דכר שמיה? (עבור הקוראים הנכבדים שאינם בקיאים בשפת התלמוד אתרגם: מי סופר אותה? [תרגום לעברית מדוברת]).
ב. האם מישהו שאל פעם את הציבור החרדי (יליד הארץ) אם הוא מעוניין להיות אזרח ישראלי ולקבל את חוקי המדינה? האם מישהו כאן בכלל נשאל לדעתו בענין זה? אני אישית איני חפץ להיות אזרח מדינת ישראל. אני לא הולך לבחירות לכנסת, ומתנגד ללקיחת תקציבים לכוללים ולמוסדות חינוך. האם אני, או כל אזרח אחר יכול לוותר על אזרוחותו הישראלית?
לדעת הציבור החרדי כולו (בהדגשה) מדינת ישראל אינה מדינה יהודית, אלא מדינה שבמקרה גרים בה יהודים. הוא הולך לבחירות (מי שהולך) באונס, כדי לשמור על זכויותיו, וכדי לקבל החזר על הכסף שהמדינה גובה ממנו, ומוציאה אותו כדי להביא לכאן את ריהנה ופמלה אנדרסון להופעות.
(לא שזה מפריע לי, כי אני בין כה לא מסתכל על הציבור הכללי במדינת ישאל כעל יהודים). הוא מסתכל עליה כעל מדינה ששמה את החוק מעל ההלכה, וממילא מורדת במלכות שמיים.
ממילא צבאה של מדינת הגויים דוברי העברית הוא מקום שלכל יהודי אמיתי (קרי: חרדי) אסור ללכת אליו. הוא חלק מהכפירה הציונית של "כוחי ועוצם ידי".
אז גם אם צה"ל יופרד עבור החרדים (עד הבג"ץ הבא על הדרת נשים), וכולם יאכלו אוכל כשר (איזה הכשר?) - אסור ליהודי (קרי: חרדי) להיות חלק מהמערכת הזאת.
יאמרו הגויים דוברי העברית, ומשתפיה"ם הדתיים-חילוניים (לאומיים): אם כך, אין לכם מה לגור פה בארץ!
ואני אומר: הלואי! רק תנו לנו את מחיר הדירות שלנו, ובשמחה נקבל את הטרנספר (הרי למדינת המגרשים החילונית יש כבר ניסיון רב בגירוש יהודים).
אנא, בא ונשב ונסדר זאת בצורה מסודרת: או שנחיה פה במנותק מיכם, בלי תקציבים (שגזלתם מאיתנו את כספם), בלי צבא, בלי גיור, בלי נישואין דתיים, בלי חוקים דתיים, וכו'.
ואז ב"ה תוך דור רק היהודים (קרי: החרדים) יישארו, והגויים דוברי העברית יתערבו במרחב המזרח תיכוני (כתכניתם הנפלאה של ראשי הציונות בראשית דרכה).
איני אומר את הדברים מתוך קינטור ח"ו. אני מתכוון ברצינות לכל מילה. למה הגויים דוברי העברית צריכים לסבול את המספחת הזו שנקראת "יהדות"? למה לא להתחתן עם גויים, לא להשאיר זכר ללימוד התורה (גם לא לעילויים. אלה יבואו מהציבור הדתי-חילוני, וילמדו תלמוד באוניברסיטה ליד עוד לימודים של דתות אחרות כאיסלם נצרות ובודהיזם).
אז בא וניפרד, כמו שנפרדנו מהצדוקים, הקראים, הרפורמים, ושאר איברים מדולדלים של האומה היהודית שנשרו בדרך הארוכה של הגלות.

תוספת לדברי

בס"ד
רציתי להוסיף שאיני שונא ח"ו אף יהודי. המסרים שכתבתי חודדו בכוונה כדי להתייחס לדבריה של הכותבת. אי אפשר לחיות ביחד בלי הבנה, הגורמת לגשר על שונויות. בעיות נפתרות לא על ידי מלחמה, אלא על ידי הבנה הדדית.

החרדים אינם רוצים הבנה אלא כניעה. מאמצי ההבנה נכשלו כולם

הכותב מיתמם. מה היה סופו של חוק טל?
מה היה סופם של כל הניסיונות להגיע להבנה.
הציבור בישראל אינו מוכן לתקצב על חשבון רווחת משפחותיו 70,000 אברכים ומשפחותיהם.
אין זכויות בלי חובות.
אתם מסרבים למלא חובות אז תילקחנה מכם הזכויות.

הרעיון של חברה שלימה שאינה עובדת ולומדת תורה מעולם לא היה ביהדות לאורך כל ההיסטוריה.

תגובה לתגובה

בס"ד
אני מניח שהגברת שרית הנכבדה אינה סובלת מבעיה בהבנת הנקרא, ולכן אני מסיק מכך שהיא לא קראה את יתר תגובותי, שהתשובות לשאלותיה המיתממות נמצאות בהן.
אני גם מניח שהכותבת הנכבדה אינה כה תמימה להאשים את הציבור החרדי בכך שהבג"ץ ביטל את חוק טל (אולי השפעה סוגסטית).
אני גם מניח שהגברת הנכבדה הבקיאה בהסטוריה של עם ישראל יודעת גם לספר לקוראים הנכבדים שעם ישראל כל הדורות שמר תורה ומצוות, וממילא למד תורה, כך שמחצית מעם ישראל (הגברים) למדו תורה, ולא קומץ של 70000???!!! (הלואי!) אנשים לעם המונה כיום כ12 מליון איש (כמה זה באחוזים)?
אולי היא גם תוכל לספר איזה חשיבות גדולה הייתה בעם ישראל כל השנים להחזקת לומדי תורה (לפני שעם ישראל החליט לפרוק מעליו את זהותו, ולהפוך לומדי תורה לפאראזיטים)
או אולי הגברת הנכבדה באמת רוצה שהתורה סוף סוף תתבטל לגמרי, ועם ישראל יוכל להשתמד במצפון שקט, בלי שההסטוריה שלו תציק לו.
כהערת שוליים, למרות שכבר דובר על כך בתגובותי, הייתי שמח לקבל את נתוני לקיחת הרווחה מהציבור הישראלי המסכן, שנאלץ לחיות על לחם צר ומים לחץ, רק בשביל ש700000???!!! אברכים היושבים בכוללים יוכלו לשבת וללמוד.
אני שוב חוזר ומצהיר את דעתי האישית, שהיא נחלת רבים בציבור החרדי, שאיני מעוניין לקבל שום תקציב למוסדות תורה ממדינת ישראל, אף אם הוא מגיע לי ביושר.
עוד שאלה קטנה: איזה נסיונות נוספים היו להגיע להבנה?

בעבר אצל רוב היהודים הגבר היה

בעבר אצל רוב היהודים הגבר היה המפרנס והוא למד תורה בעיקר בשבת

האלימות החרדית נגד חיילים חרדים: שערוריה:אלה דרכי הנועם של התורה

תורת ישראל כל נתיבותיה שלום ודרכי נועם. האומנם?
ההתנכלות לחיילים חרדים ולמשפחותיהם מנוגדת לתורת ישראל. היא בלתי אנושית ורק תביא אותם לעזוב את הדת.

תגובה לע. העצני

דבריך בעניין הם תרומה חשובה בצמצום הבורות של החילוניים בהבנת המגזר החרדי. אני - כנמנה על החלק החילוני- מכיר
במקצת את הרקע לדבריך. אני אישית מקבל הנחת היסוד שלך שהתנגדות לגיוס כפוי הוא עבור החרדים בגדר להיות או לחדול
זאת גזירה שאינם יכולים לקבלה. אני מצטרף לדבריך שלצה"ל אין יכולת לקלוט ולהכשיר המוני מתגייסים חרדים ולדעתי צה"ל גם
אינו מעוניין בכך. אני מיצר על כך שנושא הגיוס לצבא מאפשר לך להתחמק מהתייחסות לנושא חשוב יותר( בעיני ולדעת רבים אחרים) : החרדים ושוק העבודה. אבקשך להתייחס לעבודותיו של הכלכלן פרופסור בן דוד בנושא חיוניות השתלבותם של החרדים
בשוק העבודה והסכנות והקשיים הכלכליים הצפויים למדינהבמידה ולא תיפתר בעייה זאת. מעבר לפער האידיאולוגי שיגשוג כלכלי
שיאפשר הקטנת המצוקה הכלכלית היא גם אינטרס של החרדים.כאשר מדובר על עוני ומצוקה החרדים תופסים מקום "של כבוד"
אני מניח שגם מנהיגי המגזריסכימו לשתף פעולה בנושא זה לתועלת כולם

תגובה לתגובה

בס"ד
רמזתי בדברי על הפתרון של הנושא הכלכלי.
אכתוב זאת עתה בצורה יותר ברורה.
אני בנו של אדם ששירת בצה"ל כבר בשנת 1949 בגולני. הוא היה בוגר ישיבת "קול תורה" בירושלים. (השתתף בקרב תל אל מוטילה, אם ליודעי ההסטוריה הצהלי"ת זה אומר משהו). הוא שירת בהגה ובהגמ"ר שנים ארוכות אחרי מלחמת יום כיפור.
חמי היה איש הנדסה קרבית במלחמת יום כיפור, עד מבצע ליטני. לאחר מכן שירת בהג"ה עד אחרי מלחמת המפרץ בדרגת קצין (סגן אלוף).
אף אחד משניהם (כמו רבים אחרים) לא למדו בכולל, אלא אבי ז"ל היה פקיד בחברת חשמל, וחמי שליט"א מתווך דירות.
המושג "כולל להמונים" לא הומצא על ידי הציבור החרדי, אלא על ידי ראש הממשלה המנוח מנחם בגין. מי שקצת יודע הסטוריה יכול לאשר זאת.
עד אז לא היו תקציבים לכוללים, ולא למוסדות חינוך יסודיים.
העיקרון המקודש של "כולל לכל" החל בשנת 1977, אחרי המהפך השלטוני.
אם נבדוק את המצב כיום (והוא כך כבר שנים רבות), הרי ששיטת הכוללים הינה מציאות ולא עיקרון. הציבור החרדי אינו יכול כיום ללכת לצבא בהמוניו. דבר זה כבר בואר בדברי לעיל.
הציבור החרדי אינו יכול ללכת לעבוד כיום במקומות עבודה חילוניים, מפאת האוירה השוררת בהם (אני יכול להעיד על כך באופן אישי). זאת אם יקבלו אותו, דבר המוטל בספק.
אבל אם הדברים היו מתנהלים בחכמה, היה נוצר מצב בו החרדים לא היו חשים מאויימים, לא מתבצרים בעמדותיהם, לא "יוצאים למלחמה"!!!!??? (ככותרת המאמר), אלא נספגים באופן אבולוציוני בתוך שוק העבודה, ומקומות עבודה חרדיים היו נפתחים.
המצב של ה"עליהום" הפופוליסטי, המזכיר את הסיסמה הרוסית: "הכה את היהודים והצל את רוסיה", בודאי שאינו תורם לתהליך בריא זה.
בנוגע לתקצוב בכלל למוסדות חינוך חרדיים: למרות התנגדותי האישית לכך (אני לא מעוניין לקבל אף פרוטה ממדינת ישראל למוסדות תורה), אני יכול להבין את טענתם של רבים בציבור החרדי, הטוענים שאינם מוכנים שכספם ילך למופעים של חילולי שבת ופריצות, וכדומה, והם יזכו להחזר לכסף זה בצורה של תמיכה במוסדות תורה.
כפי שכבר טענתי, מעולם לא נבדקה באופן נייטראלי מידת נתינת הציבור החרדי למדינה, לעומת מידת קבלתה.
צריך להבין שמוסדות התורה מחניסים למדינה הרבה מטבע זר על ידי תרומות מחו"ל, וכסף זה מוצא בארץ. היות והחברה החרדית היא ברוכת ילדים, היא משלמת הרבה מע"מ.
האם נבדקו נתונים אלה מעולם?
החברה החרדית קונה (לפחות כך היה בעבר) דירות. האם מישהו בדק את רווחיה הישירים או העקיפים של המדינה מכך?
האם אוסם, קוקה קולה, תנובה, עלית, שטראוס, וכו', לוקחות הכשר מהדרין בכדי? האם מישהו בדק פעם כמה הם מרויחות מכח הקניה של הציבור החרדי?
מהו הקו הרווחי ביותר של "אגד" בארץ? (402 בני ברק-ירושלים).
אז אני חושב שלפני שאנשים חכמים (גיורא, אתה עושה לי רושם כזה, בפרט אחרי תגובתך למאמרי על מלחמת העולם השניה [כמדומני שזה אתה]) קונים קלישאות פופוליסטיות, עושים רגע חושבים, ובודקים האם כצעקתה.
ניתן להוסיף בנושא כהנה וכהנה, אבל אני חושב שהדברים הובנו גם בסיכום קצר זה.
בנוגע לעבודותיו של פרופסור בן דוד, אשמח לקבלם. המייל שלי נמצא במערכת "אימגו".

תגובה בההקשר הכלכלי ל ע. העצני

תודה על תגובתך המנומקת אני מציע לך לעיין ב:מסמך שכתב פרוםסור דן בן דוד מיום 28.10.12 הכותרת: דו"ח מצב המדינה
חברה כלכלה מדיניות 2011 - 2012 במיוחד הסעיף חינוך ודמוגרפיה. פרופסור בו דוד הוא בין השאר ראש מרכז טאוב
אגב אכן אני הוא שהגבתי בנושא מסמך לאנסינג ששנים רבות היה חסוי ונתפרסם רק ב1945. אפרופו רוברט לאנסינגאזכיר שלימים
(בשנות החמישים של המאה העשרים) יכהן אחיינו כמזכיר המדינה האמריקאי- ג'ון פוסטר דאלס

תגובה לתגובה

בס"ד
לגיורא היקר!
איך אוכל להשיג את המסמך הזה?

לע. העצני בהקשר בן דוד

http://www.hayadan.org.il/israel-to-become-third-world-281112/
זהו לינק למאמר שפורסם בנושא זה. אני משער שבמכון טאוב - שמטעמו פורסם הדו"ח- ישמח למסור פרטים בנושא זה

קו 402

חברות האוטובוסים הציבוריות ובפרט אגד אינן רבחיות למדינה אלא מבזבזות לה המון כסף, לא הייתי מתגאה בהיותי המשתמש הראשי של מוצר שמבזבז כסף למדינה

מיגזר שאינו מכיר במדינת ישראל שלא יכפה עליה לתקצב מוסדותיו

החלק הקיצוני ביותר במגזר החרדי אינו מכיר במדינת היהודים וגם אינו משתתף בחיים הפוליטיים ואינו דורש הקצבות למוסדותיו.

אבל רוב במגזר החרדי שאינו מכיר בחדינת היהודים ואינו מכבד את מתיה ביום הזכרון, מצביע בבחירות ומנצל את היותו לשון המאזניים כדי להשיג תקציבים לא מבוטלים לאברכים ולמוסדותיו.

זוהי התנהגות לא מוסרית.

הביטוי "לא מדובשך ולא מעוקצך" הוא ישים למצב זה.

אם אין המגזר החרדי מוכן לשאת בעול החובות שלא ידרוש לעצמו זכויות.

השותפות בממשלות ישראל פרושה שותפות בקביעת מדיניות

המגזר החרדי חושב שאם איננו יושב בממשלה הוא אינו חייב בחובות. אבל, יש סגני שרים שהם , למעשה, שרים ויש גפני כראש ועדת הכספים.

עצם השותפות פירושה שהחרדים קובעים את גורל החברה הישראלית אבל אינם שותפים לפחות לחלק מהתוצאות של מדיניות זו בענייני פנים ומדיניות חוץ.

זוהי צביעות והעדר מוסר מינימלי.

אי אפשר ללכם עם ולהרגיש בלי.

תגובה לתגובה

בס"ד
עם טענה זו אני מסכים לחלוטין.
הציבור החרדי אכן צריך לנתק עצמו לחלוטין ממדינת ישראל ומוסדותיה בכל צורה שהיא.

תגובה לתגובה

בס"ד
חושבני שהתשובה לטענות אלו בוארה היטב בתגובותי הקודמות, למי שיש לו יכולת מינימלית של הבנת הנקרא.

תגובה לתגובה

בס"ד
מתחילה הסתפקתי האם אני אומר להגיב לקמח טחון, אך בגלל רחשי הכבוד שלי לאדם הטורח להגיב לדברי, גם אם מסופקני אם הבין אותם כהלכה, החלטתי בכל זאת לעשות זאת.
האם הגברת הנכבדה מוכנה להסביר לי מה זה: "יום הזיכרון"?
האם חיילי צה"ל ז"ל נהרגו כולם ביום זה? או שמא זה חיקוי ל"יום הזיכרון" המקובל אצל הנוצרים?
איזה סממן דתי יש ליום זה, שהציבור החרדי אמור להתייחס אליו?
האם זה יום השנה לפטירת החיילים? יוק!
האם הצפצוף הארוך המושמע ברחבי הארץ אמור להיות משהו שקשור למותם של אותם חיילים? על מי בדיוק מצפצפים? על נשמותיהם של אותם חיילים הכמהות לקדיש ביום פטירתם ואינן זוכות לו? או על כל המושג של השארת הנפש?
אז עמידת דום עם "התייחדות עם זכרון החיילים" (מה זה? מה זוכרים? מה מועילים בכך לנשמתו של החייל? או שמא אינם מאמינים בכך, אז למה יום זיכרון?) - היא צורת הזיכרון שהציבור החרדי אמור לקבל עליו?
או אולי גמגום הקדיש הלא מהוקצע של אב שכול לא ביום הזיכרון של בנו, אלא ביום זיכרון מלאכותי שהומצא כחיקוי לחוקות הגוי, הוא האמור להיות הטקס של יום הזיכרון?
דרך אגב: שמעתי פעם שלעם ישראל יש הסטוריה שמתחילה לפני 1948. האם יום תשעה באב נחשב גם כן ליום אבל לאומי? לא יודע, אולי כן. אבל מסופקני כמה חילונים צמים ומתאבלים על חורבן בית המקדש והיציאה לגלות. הלואי ואתבדה.
לדעתי יום הזיכרון הרשמי הוא יריקה בפרצופם של החיילים המסכנים שנהרגו כאן (הרבה פעמים מתוך רשלנות פושעת של הצבא והממשלה, עיין ערך מלחמת יום כיפור; או מתוך הפעלת הצבא ככלי מיליטריסטי להשגת מטרות פוליטיות ולא בטחוניות), שבמקום שיזכו לטקס יהודי אמיתי בקבורתם וביום מותם, נשמותיהם נאלצות לסבול טקס משפיל בנוסח גויי, עם הורדת דגלים, ירייה ברובים, הנחת זרים, ושאר מרעין בישין.
אז לפחות ציבור אחד במדינת ישראל איזו משתתף בפארסה המגוחכת והעצובה הזאת, ועל כך באה הכותבת הנכבדה להאשים אותו שאינו מבכה את החיילים.
(סיפור אישי: לפני כחמש שנים הייתי בטיול ברמת הגולן, בעמק הבכה. הייתי ילד במלחמת יום כיפור, ורק זכרתי את התיאורים. כאשר הגעתי לאנדרטת הזיכרון, זלגו עיני דמעות, כפי שהן זולגות גם בכתיבת מילים אלו. חבל שלא הוצאתי חצוצרה וצפצפתי, כי זה בטח היה עושה להם מאד טוב).

שהמיגזר החרדי יחזיר תעודות זהות ויסתפק בתעודת תושב

מי שאינו מוכן לשאת החובות שלא יצפה לזכויות.

שיוותרו על תעודת הזהות הישראלית של מדינה שאינם מכירים בקיומה ויעברו לתעודת תושב קבע, בלי חובות וגם בלי זכויות ובלי מעורבות פוליטית.

ע" השותפות בשלטון הם קובעים מתי אצא למלחמה, מתי אפצע או אמות , והאם יהיה או לא יהיה פיתרון של 2 מדינות.

זוהי צביעות, וחוסר מוסריות, כפי שכתה רבקה, ועל כך אוסיף:גם חוצפה

תגובה לתגובה

בס"ד
גם עם תגובה זו אני מסכים לחלוטין. אין לציבור החרדי מה לחפש במוסדות הממשל של מדינת ישראל.
משום מה אבל לא שמעתי התייחסות משני המגיבים הנכבדים, לגבי הטענה של עושק כספי החרדים. האם מישהו מהם בדק זאת, ומוכן להודות בצביעות, חוסר המוסריות, ואוסיף גם: החוצפה, לדרוש מאנשים לשלם, בלא שום קבלת תמורה? (לא שאני מעוניין בכסף המטונף הזה, שעבר תחת צינורות הביוב של מדינת ישראל, אבל הדו-פרצופיות זועקת לשמיים).

את כסף שהמדינה חילקה לאברכים ולמוסדותהחרדים ניתן היה לתת לרווחה

בישראל יש משפחות רבות שהבעל והאשה עובדים ובכל זאת הם מתקיימים בקושי.
ניתן היה לעזור להם במקום לפרנס אברכים שאינם עובדים וגם מסרבים להכיר במדינה המפרנסת אותם ואינם עומדים לזכר המתים שמתו על הגנתם ביום הזיכרון

החרדים סובלים ממוסר מעוות

תגובה לתגובה

בס"ד
הפסוק אומר: "ככלב שב על קיאו - כסיל שונה באיוולתו".
לפנינו נדוגמא מצתויינת למצב בו דברים כבר הוסברו לעיל, ובצורה מפורטת, ושוב נטענות אותן הטענות, כאילו לא נאמר כלום.
אז אני מציע למגיבה הנכבדה לקרוא את התגובות שלי, ואני מאמין שעם קצת רצון ויכולת אינטלקטואלית מינימלית, שאני מקווה שהמגיבה הנכבדה חוננה בה - היא תהיה מסוגלת להבין מדוע דבריה הינם ההגשמה המדוייקת של דברי הפסוק.
ובאופן כללי בנוגע לכך שיש מקרים בהם שני בני הזוג עובדים, ועדיין לא מתפרנסים - יש להפנות את הטענות למדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, לגבי גובה שכר המינימום, והפיכתה של מדינת ישראל למדינה קפיטליסטית בנוסח רפובליקות הבננות של דרום אמריקה (טענה המושמעת כבר שנים על ידי מומחים רבים).
עוד נקודה קטנה: ההכללה של ציבור שלם תחת סטיגמה אחת מזכירה לי ימים אפלים מאד בהסטוריה של עם ישראל (גם הלא רחוקה) בה עם שלם הוכנס תחת כותרות, וד"ל.

המיתוס של צבא העם

בס"ד
עד עתה התייחסתי בתגובותי לנושא הגיוס הכללי לצבא כאל עובדה מוגמרת, מבלי לבדוק כלל עד כמה אכן הוא נכון.
אולי הגיע הזמן שהחברה הישראלית תעשה עם עצמה חשבון נפש נוקב על המיתוס שנקרא צה"ל, ותבדוק עד כמה הגיוס הכללי נחוץ, מוסרי, או מזיק.
צה"ל הוא פרה קדושה, שנוצרה על ידי ראשי המדינה בהקמתה, במטרה להקים את "צבא העם" במתכונת כמעט סוציאליסטית.
הסוציאליזם ששלט במדינת ישראל עד 1977, ראה חשיבות רבה בכך שכל רובדי האוכלוסיה יוכלו ללכת לצבא, ולתפוס בו עמדות בכירות (כמובן אם הם שייכים למפלגה הנכונה).
כך נוצר המצב שההתיישבות העובדת השמאלנית (שהייתה הרבה יותר ימנית בדעותיה מהימין של היום) שלחה את מיטב בניה ליחידות מובחרות כמו 101 והצנחנים.
את גולני גבעתי והשריון השאירו בד"כ למגוייסים מקרב יתר השכבות (כמובן בתנאי שהמפקדים הינם מאנ"ש).
במלחמת סיני התברר שמלחמה היא לא בדיוק פעולת תגמול, ולא מספיק עובד לדיז'נסקי ומאיר הר ציון כדי להכריע בה.
השריון התגלה ככח מרכזי במלחמה מודרנית.
כאשר במלחמת ששת הימים ביצע השריון את עיקר המלאכה ביבשה (לאחר שחיל האויר חיסל למעשה את חילות האויר הערביים, והצבא המצרי פתח במנוסה), הגיעה האופוריה לשיאה.
צה"ל יצא למלחמת יום כיפור עם אוגדת השריון 242 (האוגדה הסדירה) לבלום את המצרים הצולחים את התעלה, כאשר הטנקים לא היו מזוודים במקלעים נגד חי"ר, וללא ליווי של חי"ר.
ההמשך ידוע: מתוך 127 טנקים של האוגדה נשארו 19.
ברמת הגולן, שם התנהלו קרבות שריון, הוכיח אכן השריון את כוחו, ובלם את הסורים, ואף עבר למתקפה.
מאז מלחמת יום כיפור לא התנהלה מלחמה כוללת בין מדינת ישראל לשכנותיה.
צה"ל מתמקד שוב (כמו בשנות החמישים והששים) בפעולות נגד טרור בתוך גבולות המדינה, או מחוצה לה.
בתנאי 2013, גם אם אמורה לפרוץ מלחמה כוללת עם שכיניה של המדינה (דבר שהסתברותו נמוכה מאד כעת), הרי שלא הגיוס המסיבי אלא דווקא הצבא המקצועי הוא הערובה לניצחון.
כיום יותר מתמיד צריך שיתוף פעולה בין חילי, עוצמת אויר חזקה, חי"ר מקצועי, ושריון המותאם למלחמה מודרנית, ולא למבצעי שיטור.
האם גיוס המוני עונה לדרישות אלו?
או עדיפה התמקצעות של הצבא, שתחסוך לקופת המדינה כסף רב שיופנה למקומות אחרים, ותייעל את הצבא.
למה לא ניתן לעשות בצבא את מה שעושים במשטרה?
כבר שמעתי טענות שאם לא יהיה גיוס חובה, אז אף אחד לא ירצה להתגייס.
מלבד זה שטענה זו מוכיחה כאלף עדים על פשיטת הרגל של הרצון השפוי של אזרחי כל מדינה להגן על עצמם, הרי שלדעתי היא אינה נכונה.
ייתכן שיהיו כאלה שאכן ינצלו זאת, אבל חלק גדול מהנוער ישמח להתגייס כאשר לפניו אפשרויות קידום כלכליות, עם אפשרות להגיע למקצוע מפרנס (נא לא לשכוח מהו אחוז הלוגיסטיקה בצבא), ובכל חברה ישנו את הפלח המחפש את עצם הלחימה (גם בארה"ב בריטניה שבדיה ובלגיה).
ניתן להוסיף ולדון בנושא, אך זאת אני משאיר לאנשי המקצוע.
אני רק טוען שהמיתוס החלוצי-סוציאליסטי של "צבא העם" בנוסח: "כל העם צבא, כל הארץ חזית" - עבר זמנו.

הערך של לימוד התורה ולומדיה

בס"ד
היות ועד עתה התייחסתי רק לכתבה ולתגובות עליה, לא ביטאתי את הערך החיובי שיש במציאות הישראלית לציבור גדול של לומדי תורה.
אני מאמין (למרות התבטאויותי הקשות, שנבעו מתוך רצון לחדד את הדברים), שרוב הציבוריות הישראלית מזהה את עצמה כיהודית לא רק באופן גנאלוגי, אלא חשה בכל זאת זיקה לדת ומסורת ישראל.
אין מדובר דווקא באנשים החוזרים לשרשיהם, ומקבלים על עצמם עול תורה בשלמות (ומכונם משום מה "בעלי תשובה"). אני מאמין שכמו שלכל עם יש את מערכת המנהגים והחגים שלו, גם רוב עם ישראל רוצה לזהות את עצמו כממשיך במידה זו או אחרת את מסורת הדורות.
כיצד תימשך מסורת זו, המושתת על תורת ישראל, בלי לומדי תורה?
מהם המושגים המוקנים כיום לציבור הישראלי הכללי על המסורת שלו? ששבועות זה חג הגבינה והמים? שחנוכה זה חג הסופגניות? שבל"ג בעומר בר כוכבא (מי זה?) ניצח אריה?
מאז אברהם אבינו ועד היום לא פסקה ישיבה מעם ישראל.
שתי הדתות המונותיאיסטיות הנוספות, הנצרות והאיסלם, יונקות במודע את קיומם מעם ישראל. הנצרות אף מתיימרת להיות עם ישראל החדש.
אז פעם בשנה נותנים לעם ישראל תזכורת עצובה המכונה "חידון תנ"ך", ובה שואלים שאלות בנוסח: "כמה קילו שקל האיל שהקריב אברהם אבינו בהר המוריה (איפה זה?), ואיזה סוג טבק עישן אברהם אבינו בשעה שעשה זאת"? (יש אפילו שיר: "אברהם אבינו שותק ומחייך, עשן ממקטרתו עולה").
אז יש ציבור קטן ואיכותי שזוכר שעם ישראל לא התחיל בקונגרס הציוני בבאזל, אלא משמר אלפי שנות מסורת יהודית.
למה אסור להם מה שמותר לכל מפלגה? (לדרוש תקציבים למוסדות החינוך שלהם) [אני וסיף שוב שאני אישית נגד זה].
למה אנשים לא מבינים ששימור המסורת של עם ישראל על ידי אחוז! (שבעים אלף מתוך שבע מליון) של תושבי מדינת ישראל יש לו חשיבות עליונה?
האם אנחנו רק אוסף מקרי של אנשים מכל רחבי העולם בנוסח ארה"ב, שיצרו תלכיד המכונה "האומה האמריקנית" (מה זה?), או שיש לנו את המסורת העתיקה ביותר בעולם?
אז כל המטרה של הקמת מדינת ישראל היה מקלט לילה לניצולי שואה ונמלטי ארצות האיסלם? אנחנו עוד אוסף של פליטים? אין לנו שום מטרה חיובית? אין לנו שום גאווה במסורתינו?
אתמהה!

12,000 תלמידי חכמים גוייסו ע"י רבי עקיבא למלחמה למען עם ישראל

מרד בר- כוכבא היה קודם כל מרד נגד הכיבוש הרומאי.

ישראל מביעה הערכה ללימוד תורה ע"י שחרור 1,800 עילויים כל שנה

ישראל מוכנה לממן לימוד תורה ל- 1,800 עילויים מכל שנתון של החרדים.

זהו המכסימום שמדינת היהודים יכולה, במצבה הביטחוני ובעיות העוני להקציב ללימוד תורה.

תגובה לתגובה

בס"ד
לגברת רבקה הנכבדה
מעניין אותי לדעת (לא מתוך סרקזם): האם את יודעת לקרוא בלי נקודות?
הטענה הזאת כבר הועלתה על ידך מספר פעמים, וכבר הגבתי עליה.
אז אולי הבעיה אינה הקריאה, אלא הבנת הנקרא?
או אולי זה סוג של אוטיזם, לחזור כל פעם על אותה טענה, מבלי לבדוק האם כבר ניתנה עליה תשובה?
אני חושב שכדאי ללכת לבדיקה מקצועית.

תוספת לתגובה לתגובה

בס"ד
דרך אגב: אני כנראה גם סובל מבעיות קריאה: האם היה כתוב בתגובה: "מדינת היהודים"?

העצני - השפה שלך לא מוסיפה לך כבוד

צר לי אדון העצני, אך השפה שלך איננה מוסיפה כבוד לאף אחד, בטח לא לך (התבטאויות כגון "נכבד/ת" באופן מזלזל, ייעוץ פסיכולוגי מצדך לגבי מגיבים וכו' הן מיותרות) ראוי מצד אדם כמוך, להימנע מלעורר אמוציות מיותרות, ולכבד את בן שיחו גם אם התנהלותו או דעותיו נראים מגוחכים בעיניך. זה יוסיף לכולנו.

תודה לאנונימי המעיר

בס"ד
אנונימי יקר!
אני מאד מודה לך על הערתך החשובה.
אודה לך מאד אם תעיר גם למעירים על דברי, שגם הם ישתמשו בלשון תרבותית כלפי, או כלפי כל הציבור החרדי. אז ייקל עלי להגיב בצורה אחרת.

חיזוק לדברי האנונימי

לאנונימי,
חזק וברוך,
מזדהה אתך,
אנונימית

לאנונימי המחוזק ולאנונימית המחוזקת

בס"ד
כפי שכבר כתבתי לאנונימי, אני מאד מודה לו על ההערה לגבי טוהר הלשון שלי.
אני מבין ששהערה מופנית דווקא אלי, ולא לכותבת הכתבה, כי שניכם מבינים שלאדם כמוני, חרדי תרבותי, אסור להשתמש בביטויים מעליבים, שאינם מוסיפים לי כבוד.
לעומת זאת מחילונים נאורים אינכם מצפים להתנהגות תרבותית, ולכן אינכם מגיבים על ביטויים כמו:
* "החרדים סובלים ממוסר מעוות" (תגובתה של שוש כאן בכתבה).
* "שינופפו בידיים שלהם כמה שהם יכולים. אין להם עוד הרבה זמן" (תגובתה של אביגייל אגלרוב כאן בכתבה)
* "זוהי צביעות, וחוסר מוסריות, כפי שכתה רבקה, ועל כך אוסיף: גם חוצפה" (תגובתו של שמעון כאן בכתבה).
* "אתם מסרבים למלא חובות אז תילקחנה מכם הזכויות" (תגובתה של שרית כאן בכתבה)
* "זוהי צביעות והעדר מוסר מינימלי" (תגובתה של רבקה כאן בכתבה)
* "כיצד לא מתביישים חרדים אלה להעדיף כלא על מילוי חובה אזרחית? יש כאן תופעה בלתי- מוסרית ואנטי- חברתית. אחרים רשאים להקריב חייהם כדי להגן על החרדים הללו מפני אויביה של ישראל. הם- מסרבים להשתתף בהגנה על מדינה יהודית שבה הם זוכים להטבות חריגות" (ציטוט מתוך הכתבה)
"גיוס כספים מאילי הון חרדים כאלטרנטיבה ליניקה מעטיני המדינה היהודית הוא פיתרון מצויין לדילמה החרדית, מבחינתה של החברה הישראלית. הם יתקצבו את מערכת החינוך שלהם, את הישיבות, את האברכים ואת כל השאר מתרומות ויינתקו מעטיני המדינה היהודית.
כך הם יאבדו עניין בהשתתפות בפוליטיקה הישראלית ויסגרו עמצם בתוך הגטו החרדי.
הנתק הזה ישחרר את החברה הישראלית מהסחטנות החרדית והכספים יופנו לטיפול בבעיות הסוציו- כלכליות המטרידות את החברה בישראל.
החרדים יחיו בגטאות שלהם ונראה כמה זמן הם יעמדו בתנאים החדשים" (ציטוט מתוך הכתבה).
אז כמובן שהשתלחויות כאלה, שבודאי אינן מוסיפות כבוד לכותביהן, הינן לגיטמיות, כי כפי שאמרתי, רק ממני, כאדם חרדי שנתקל בלשונות כאלה, ובמקום לקבל התנצלות מעל גבי המגזין על הסגנון והתוכן, לאחר מסכת נימוקים ארוכה ומסודרת מצידי, אני מרשה לעצמי (וזה באמת לא בסדר!) קצת ךלתת דרור לתחושותי, ולכתוב כמה מילים חריפות.
אני אכן מודה לכם שוב על ההערה החשובה.
בעתיד אשתדל יותר לכבד את עובדת היותי חרדי, ולשמור על לשון יותר נקייה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק