אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

גואל רצון ונשותיו - על כרוניקה של ציות - חלק א


נשותיו של איקרוס מתאבלות על מותו

בשניים עשר לפברואר 2010 , נחשף לראשונה בכתבה ששודרה בערוץ 10, סיפורם של גואל רצון ונשותיו. סיפור אשר עורר תמיהה וסקרנות בקרב האוכלוסייה והביא עימו תיאור של התנהלות יומיומית שלא נצפתה מזה מספר עשורים. הכתבה חשפה אדם תימהוני וכריזמטי, בשנות החמישים לחייו העונה לשם גואל רצון, החי יחד עם כשלושים ושתיים נשים להן הביא כ- 100 ילדים. חייהם מתנהלים בשתי קומונות בדרום תל אביב, ברחוב בלפור ובשכונת התקווה. הקומונות, אשר עונות על פי רוב להגדרה "כת", לאור התנהלותם כקבוצה סגורה לחלוטין, מתאפיינות בחיי שיתוף והדדיות הן ברמה הכלכלית והן ברמה החינוכית והתרבותית. האנשים החיים בסמוך לקומונות מספרים על קבוצת אנשים החיה חיים מסוגרים ומבודדים, על הדירות אין סימני זיהוי וכל ניסיונות התיידדות עם הנשים נענים בשלילה.

גואל רצון מתואר כדמות לחיקוי ומודל להערצה בפי נשותיו. אלו, פגשו את רצון בגיל צעיר יחסית, בתקופת בגרותן, ומרבית הסיפורים מתארים מצב בו רצון עזר להן בזמנים קשים כאשר חיפשו הן מקור לאמונה. כך הפך רצון את הנשים הללו למאמינות שלו ולחברות ב"כת" אשר הוא העומד בראשה. הן מגדירות אותו כ"משיח שעוד לא התגלה", ולאחר זמן מה של הכרות בניהם, הן עברו לגור באחת הקומונות והפכו לחלק אינטגראלי מהקבוצה. לאחר שאותן נשים בגרו והבשילו, הן הפכו לנשותיו וילדו את ילדיו. הנשים הפכו למעין נתינות של רצון, פרנסו אותו ושימשו כעקרות בית בבתיו. ילדיהן קרואים על שמו בנוסחים שונים והכל סובב סביבו וסביב ריצוייו. הכל מתקשר לפולחן האישי על רצון והאובססיה כלפיו אשר באה לידי ביטוי גם בקעקועים הנושאים את דמותו ומתנוססים על חלקי גופן של הנשים. גואל עצמו נהג להסתובב בין הבתים ולהחליט מי מבין נשותיו תיבחר להעביר עימו את הלילה, דבר אשר התקבל בהבנה על ידי הנשים האחרות. לדבריו ולדבריהן כאחד, אין הוא מקפח או מפלה את נשותיו זו מזו, ויש לו את היכולת להעניק חום והאהבה לכל אחת מהן. על כן הן נשארו חלק מהקבוצה במשך למעלה מעשור. התחושה אותה הקנה רצון לנשותיו הינה תחושת נחת וערגה, ועל כן כל אחת מהנשים חשה כי היא מקבלת את אשר היא זקוקה לו ממנו.

החיים בקומונות התנהלו על פי ספר חוקים נוקשה, שנכתב על ידי אחת הנשים תחת פיקוחו של רצון. כל אישה החיה בבית מחויבת לחתום כי היא מסכימה עם כללי הספר. הספר מפרט את אורח החיים שעל הנשים לחיות והוא כולל איסורים רבים כגון אכילת בשר, עישון סיגריות, שתיית משקאות אלכוהוליים, שיחה עם גברים ואף מגע בינן לבין עצמן. הן נדרשות להתלבש באופן צנוע ומוקפד והן מוגבלות בשעות בהן הן מורשות לשהות מחוץ לביתן. אישה שתחרוג מן הכללים תיקנס קנס כספי. בעזרת חוקים אלו התאפשר לרצון לשלוט במעשיהן ובאורך חייהן של הנשים. ידו הייתה על העליונה והוא היווה את הבית, הנפש והרוח עבור נשותיו.

באחד עשר לינואר, 2010 נעצר גואל רצון בחשד לאינוס, החזקה בתנאי עבדות וחשדות נוספים. גואל במעצרו הכחיש את אשר מיוחס לו וטען שהכל נעשה מתוך הסכמת הנשים וברצונן.

רקע תיאורטי 

במחקר זה, אנתח את מקרה הבוחן של גואל רצון על פי שתי תיאוריות מרכזיות: קונפורמיות וציות. תופעת הקונפורמיות מוגדרת כשינוי בהתנהגותו, עמדותיו או דעותיו של אדם, כתוצאה מלחץ אמיתי או מדומה מאדם אחר או קבוצה אחרת. הקונפורמיות נוצרת כאשר בני אדם משנים את התנהגותם כך שתתאים לנורמות הקבוצתיות. זאת ועוד, הלה עוזרת לשמר את הסדר בקבוצה ולמנוע את הפרת הלכידות הקבוצתית כך שבמצבים מסוימים היא עלולה להביא גם לידי השלכות שליליות.

מחקרים קלאסיים שנערכו בראשית המאה הנוכחית תומכים בהנחה כי אדם נרתע מלהביע עמדות קיצוניות בקבוצה, ומסגל לעצמו את דעת הרוב. כך לדוגמא במחקרו של פלויד אולפורט אשר ביקש מנחקריו להעריך את מידת נעימותם של ריחות שונים, גילה כי הנחקרים נטו אפוא שלא לבטא הערכות קיצוניות בקבוצה, הרצון להידמות לעמיתים מיתן את שיפוטיהם והערכותיהם.

במחקר הידוע ביותר בתחום הקונפורמיות אשר בוצע על ידי החוקר סלומון אש גויסו הנבדקים למטלת שיפוט ויזואלי. מטלת הנבדקים הייתה לזהות איזה מהקווים המוצגים בפניהם שווה באורכו לקו הסטנדרטי המוצג במקביל. המשתתפים התבקשו לציין את תשובותיהם בקול רם, אחד אחרי השני. משתפי הפעולה בניסוי נתנו תשובות שגויות במתכוון תוך הפגנת רוגע וביטחון רב. אש התעניין כיצד הנבדק "האמיתי" יגיב לתשובותיהם של האחרים הסותרות לחלוטין את ראייתו. ממצאיו של אש היו מפתיעים כאשר גילה כי רק רבע מהנבדקים נתנו תשובות נכונות לכל אורך הניסוי. הניסוי מדגים את נכונותם של הנבדקים להתכחש למציאות הברורה כדי לא לסטות מדעת הרוב. הנבדקים העידו כי חששו להיראות יוצאי דופן בעיני האחרים וגם אלה שדבקו בעמדתם דיווחו על תחושת אי נוחות.

בשנת 1996, מצאו החוקרים מרקוס וקיטאינה כי קיימים הבדלים תרבותיים בעוצמת הופעתה של הקונפורמיות. בחברות בהן קיימת תלות הדדית גבוהה בין הפרטים, הלחץ לקונפורמיות גדול יותר מאשר בחברות שבהן אנשים תלויים פחות זה בזה. בתרבויות בהן מתקיימת מערכת יחסים של תלות הדדית גבוהה, תופסים הפריטים את עצמם כחלק בלתי נפרד מהקבוצה והקונפורמיות היא סוג של "דבק" חברתי המלכד את הפרטים.

ישנן תיאוריות שונות המספקות מענה לשאלת הסיבה להתנהגות קונפורמית: תיאוריות פונקציונאליות, למידה ועקביות. בחלק זה אפרט את התיאוריה הפונקציונאלית וזאת לאור הקשר אותו אציג בהמשך בין תיאוריה זו למקרה של גואל רצון. תיאוריות פונקציונאליות מתבססות על ההנחה כי בני אדם מתנהגים בקונפורמיות על מנת למלא צרכים שונים. ראשית, הצורך בידע, הבנה והתמצאות וזאת על מנת להסתגל לסיטואציות חדשות ולא מוכרות וללמוד מין הסובבים אותו. שנית, הצורך האינסטרומנטלי- הסתגלותי, כאשר אדם מנסה להימנע מתגמולים שלילים ומנגד ליהנות מתגמולים חיוביים. צורך נוסף הוא הצורך להביע ערכים מעצם היותו חלק מקבוצה, והצורך בהגנת האגו, תוך שייכות לקבוצה ועל ידי מניעת מצב בו ה"אצבע המאשימה" תופנה ספציפית כלפיו.

על מנת לשלים את התמונה במלואה ולספק מענה להתנהגות קונפורמית, ניתן להצביע על מספר משתנים המשפיעים על הנטייה לקונפורמיות: אישיותיים, קבוצתיים ומצביים. ניתן למנות משתנים אישיותיים רבים המשפיעים על נטייה כזו, כגון ביטחון עצמי נמוך המגביר נטייה לקונפורמיות ולהיפך. זאת ועוד, ניטור עצמי גבוה מעורר ומגביר קונפורמיות כתוצאה מהרצון להשענות על הקבוצה. כך גם ישנם משתנים קבוצתיים הממקמים את חברי הקבוצה על ציר הקונפורמיות. מיקום הפרט בקבוצה, ככל שמיקומו של אדם יהיה נמוך כך נטייתו לקונפורמיות תעלה בהתאם, שונות או דמיון בין חברי הקבוצה והשתייכותם לסקטור מסוים גם הם ישפיעו על הנטייה לקונפורמיות, קבוצת ייחוס אליה רוצה או שואף האדם להשתייך בעתיד ולכידות הקבוצה אשר ככל שזו מתחזקת כך הנטייה לקונפורמיות גדלה. משתנים מצביים גם הם בעלי השפעה על הנטייה המדוברת. ראוי לציין כי הגישה הרווחת בחקר הפסיכולוגיה החברתית היא כזו הטוענת כי מצבים וסיטואציות מסוימות הן המביאות להתנהגות קונפורמית. כך במצבי משבר או לחץ המתאפיינים בתחושת חוסר וודאות נטיית האדם לקונפורמיות גדלה.    

מלבד הקונפורמיות המלכדת בין חברים באותה קבוצה, למנהיג יש השפעות רבות על קבוצתו. מודל התלות של פרד פידלר מנסה לענות על השאלה מי הוא המנהיג המתאים למצב נתון. שמו של המודל ניתן לו משום שהוא מניח שהתלות בין מאפייני המנהיג למאפייני המצב היא שקובעת את יעילות ההנהגה. ההנחה הראשונה של המודל הינה שאפשר לסווג את המנהיגים השונים לשתי קבוצות עיקריות: מנהיגים המכוונים משימה ומנהיגים המכוונים ליחסים בין חברי הקבוצה. ההנחה השנייה במודל היא שיש שלושה תנאים הקובעים עד כמה המצב נוח למנהיג. החשוב מבניהם הוא היחסים בין המנהיג לאנשיו- כשהיחסים טובים המצב נוח למנהיג ולהיפך. התנאי השני הוא מבנה המשימה והתנאי השלישי הוא עמדת הכוח של המנהיג. תנאי זה מתייחס ליכולתו של המנהיג להעניק לאנשיו תגמולים או להטיל עליהם סנקציות. המודל מביא בחשבון הן את אישיות המנהיג והן את הנסיבות שבהן הוא פועל ובכך בוחן את יעילותו.          

ציות מוגדר כהסכמה (ולא בכפייה) לביצוע (ולא רק במחשבה) הוראה שנתפסת כבלתי מוסרית בעליל ושמקורה בסמכות המקובלת כלגיטימית. לתופעת הציות  שלושה מרכיבים: מצווה - בעל סמכות, מצווה- מקבל הסמכות והקורבן- הנפגע כתוצאה מהציות. הפרט יציית משום שלמקור יש את הכוח לגמול לו או להענישו. ברוב המקרים, מדובר בגמולים או עונשים חברתיים כגון שבח וגינוי או קבלה ודחייה. כדי לבסס את הטענה שאדם מסוים מציית לאדם אחר אין זה מספיק לציין שהמעשה בוצע או שההוראה לעשותו ניתנה על ידי אדם מסוים. יש להוכיח כי ההוראה שניתנה היא זאת שגרמה למעשה להתבצע.

ישנם מספר גורמים אשר משכנעים את הפרט לוותר על האוטונומיה שלו ולציית מרצון.

נורמות חברתיות- אדם אשר התחייב לדבר מה, או הסכים לשיתוף פעולה מסוים ולהתמדה בו הינה נורמה חברתית חזקה. כאשר בני אדם כבר נמצאים בעיצומו של תהליך כלשהו הם יתקשו להפסיק. כדי להינתק, הם חייבים לשאת ברגשות האשם והבושה שבהכרה כי שגו שהסכימו בכלל להתחיל. ככל שהם דוחים את העזיבה, כן יקשה עליהם להודות, כי טעו בשיפוט בהרחיקם לכת עד נקודה מסוימת, ולכן יהיה קל יותר להמשיך בהתנהגות צייתנית.

פיקוח- ציות מתמשך הנשען על פיקוח רצוף על המצייתים.

חוצצים- ככל שקטן מספר החוצצים בין האדם לתוצאות פעולתו, כך תפחת נכונותו לציית. זאת ועוד, הגורם החשוב ביותר ליצירת ציות מרצון הינו המימד האידיאולוגי.

צידוק אידיאולוגי- נכונות הפרט לקבל את האידיאולוגיה, מערכת אמונות ואידיאולוגיות, שמעניקה הכשר סמכותי למפקד או לממונה ומצדיקה את מילוי הוראותיו. האידיאולוגיה מדרבנת אנשים לוותר על האוטונומיה המוסרית האישית שלהם, ולהכפיף מרצון את עצמאותם הם למטרות ויעדים של ארגון חברתי גדול יותר.

סמכות של אחד על האחר יכולה להתבטא בכמה אופנים. אחד מהם הינו האופן המעשי המתבטא בזכותו של אדם אחד להורות לאדם אחר מה לעשות. תוקפה ויעילותה של הסמכות תגבר כאשר הפרטים נענים לסמכות מרצון ומסכימים לשתף עמה פעולה.

ס. מיליגראם, פסיכולוג חברתי מאוניברסיטת ייל, ערך סדרת מחקרים בניסיון לברר את תופעת הציות. במרכז הסברו לתופעה העמיד את המושג AGENTIC STATE כלומר מצב של "כלי שרת". מושג זה מציין את המצב שנוצר כאשר אדם המכוון את התנהגותו לפי מאווייו שלו נקלע בנסיבות מסוימות למערכת יחסים היררכית, נהפך לחלק אינטגראלי ממנה ורואה את עצמו כלי שרת בידיו של אדם אחר, בעל סמכות באותה המערכת. העובדה שאדם רואה את עצמו כלי שרת מתבטאת, לדעת מיליגראם, בנכונותו לפעול בהתאם להוראותיו של אדם זה בלי קשר לשאלה אם הן מוצדקות. הנכונות לציות נובעת אך ורק מן ההכרה בסמכות של נותן ההוראות.

כאשר בוחנים את תיאורית הציות לסמכות של מיליגראם, ניתן למצוא בה אפיון חשוב אחר של מצב "כלי השרת". כאשר אדם עושה מעשה כלשהו בהיותו במצב זה, אין הוא בוחן את המעשה שהוא עושה בדרך בה הוא בוחן מעשים אותם עושה הוא ביוזמתו. השאלה שעל פיה הוא מעריך את מעשיו, הינה אם הוא הצליח למלא באלה את התפקיד שהוטל עליו. המעשים שאדם עושה בהיותו במצב של כלי שרת אינם נתפסים בעיניו כמעשים שמקורם בו, אלא כמממשים את מאווייו של בעל הסמכות, נותן ההוראות. משום כך אין המעשים הללו פוגעים בדימוי העצמי שלו אפילו כשהוא מודע לכך שיש בהם מן הפסול.

מושג נוסף עליו מיליגראם מבסס את התיאוריה שלו הוא "התנאים הקודמים". תנאים אלו מכשירים את הקרקע למעבר של אדם ממצב של הכוונה עצמית למצב של כלי שרת. הוא מדבר על שני סוגים של תנאים קודמים: תנאים כלליים- אלו המטביעים את חותמם בכל אדם, כגון החינוך להכרה בסמכות במסגרת המשפחה ואחר כך במסגרת המוסדות של החינוך מקום העבודה וכו', ותנאים הקשורים ישירות לנסיבות המסוימות בהן האדם רואה את עצמו ככלי שרת בידיו של אדם אחר. הבחנה נוספת של מיליגראם היא ההבחנה בין התנאים הקודמים של כלי השרת לבין "הגורמים הכובלים" למצב זה. גורמים אלו הם הגורמים המקשים על אדם להשתחרר ממצב זה, אחרי שכבר נקלע אליו. מיליגראם טוען כי תנאים קודמים המכשירים את הקרקע להפיכתו של פרט לכלי שרת, והגורמים השונים שכבלו אותו למצב זה יוצרים לחץ פסיכולוגי שלא מאפשר לשים קץ לשיתוף הפעולה עם הסמכות. כוח זה מתואר על ידי מיליגראם ככוח רב עוצמה המבטל את יכולתם של המצייתים להתנהג אחרת. 

לחלק ב של המאמר

תגובות

תודה,כייף לקרוא

השליטה של בבני אדם,השליטה על התודעה.אם כול המלחמות - הדתיות,הפוליטיות,הכלכליות. יהיה מי שיהיה גואל רצון זוהי מנת יכולתו. בעולם המערבי ובכלל החופש,הבחירה החופשית לפי הטבע להיות מי שאנחנו נלקח מבני האדם ומבלי לשים לב... את גואל רצון תפסו,מעניין שעדיין רוב הישראלים לא פתרו את החידה...

המאפיונרים

יש עוד מאה כתות לא מעט כתות דומות לכת של גואל או של אליאור חן נמצאות בירושלים. חלק גדול מחופות עי קבוצות חרדיות קיצוניות באזור שכונת בית ישראל או עיר בית שמש. רבים במגזר החרדי ובמגזרים אחרים נפגעו מהם עי חטיפות נערים או עי שטיפת מח או עיהיפנוזה או עי כישופים. גם את הבן שלי חטפו כשהיה בן 19 אנשים מושחתים בעלי צווארון לבן שמשתמשים בסתר בכל מיני רעבנים,כן,רעבנים,שמכשפים את בני, למשל, וכבר 10 שנים אין לי שום כלום קשר אתו.אפילו בערב יום כיפור אין לי שום טלפון אתו. והרב מקובל אמיתי אמר לי והוא לא היחיד, שכישפו אותו, וזה ממש מצער אותי ואת אשתי הנכה מאירוע מוחי .אחרי ששמעתם על גואל רצון וקראתם איך פיתה בנות מבתים נורמטיביים לקחת אותן אליו ולא עזר להורים שלהם שום אמצעי אפילו ליצור קשר עם הבנות. יש לי עוד בן מקסים, נשוי באושר ומכבד אותנו אבל הבן פשוט נחטף עיי חרדים ואין לאל ידינו. אציין שגם אנחנו שומרים על הדת כראוי מאוד. אם הייתם בהצגה מנין נשים או קראתם ספרים של נעמי רייגן, סופרת ידועה, תוכלו להבין מה אני כותב אולי זה יוסיף עוד נדבך לקעקע ולהוקיע את הפושעים החרדים האלה,רובם בסדר גמור , אבל יש גם מנוולים בעלי כסף וכולי שעושים כך לאבא ואמא. כיון שאני פוחד מנקמה על שאני חושף פשע זה, לכן אינני חותם בשמי . אולי עוד הורים , ואני יודע שיש . יגלו את צפונות לבם הכואב . לחלק מהם אין אינטרנט ,גם לי לא היה בגלל איזה חומרא של המאפיה החרדית ,כאילו בשם הרבנים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת נופר ריבל