אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המטבח של נייגל


התמונה של אביגיל אגלרוב
המטבח של נייג'ל

המטבח של נייג'ל

יש בסרט 'המטבח של סלייטר' (Toast), שלושה דברים עיקריים הראויים להערצה: פשטידות לימון מרנג מרהיבות, השירים של דאסטי ספרינגפילד וכמובן הלנה בונהם קרטר. שאר האלמנטים בסרט הם פשוט שיר הלל ממיס לב לילד מתבגר, שמתייתם מאימו האהובה, כמה לחום ואהבה, וסולל את דרכו לתוך עולם הקולינריה האהוב עליו. דרך נוספת להגדיר את הסרט הזה היא כווריאציה קלילה על הפתגם הידוע אודות הדרך לליבו של הגבר אשר עוברת דרך קיבתו.

דרמה בריטית זו, המבוססת על הרומן האוטוביוגרפי של נייג'ל סלייטר, איש טלוויזיה, סופר ועיתונאי מזון בריטי, היא דרמה שטופת שמש וקודרת כאחד, המתרחשת בחלק המערבי של העיר וולברהמפטון באנגליה, ומתארת את חייו של בן יחיד במשפחה מאותגרת בישול.

תמונת ניחוח לחם קלוי פריך, המנה היחידה אותה ידעה אימו (ויקטוריה המילטון) לבשל בלי להרוס, היא הסצנה אשר פותחת את זיכרונותיו של נייג'ל סלייטר, המחצית הראשונה של הסרט עוקבת אחר נייג'ל בן התשע, אשר מנסה לדחוף את הוריו לכיוון ארוחות הרפתקניות יותר משימוש יתר בקופסאות שימורים ולחם קלוי. התעניינותו בבישול מביאה אותו להציג את ארוחת הערב הביתית הראשונה שלו: ספגטי בולונז, רק על מנת לזכות בבוז ובדחייה של אביו.

שני שחקנים משחקים את סלייטר. אוסקר קנדי, אשר מספר את סיפורו לסירוגין, מגלם את נייג'ל בן התשע, כקורבן להתעללות אביו האדיש והפוגעני (קן סטוט), מנהל מפעל צר אופקים ובעל כבוד סטואי.

הילד שורד את ייסוריו, כפי הנראה ללא נזק הדורש טיפול פסיכולוגי. אפילו כילד, הוא יודע מי הוא. ברגע מרגש במיוחד, הוא מגלה שהוא מפתח התאהבות תמימה ומעוררת כמיהה לחום ואהבה, כלפי הגנן הצעיר של הבית (מתיו מקנאלטי).

נייג'ל הוא ילד בררן באוכל, אשר בלילות קורא בסתר, באמצעות פנס, ספרי בישול במקום חוברות סקס כמו שנוהגים ילדים בגילו, תוך שהוא מזיל ריר על צילומי פינוקי הגורמה האהובים עליו. הדמיונות על אוכל משובח מסייעות לו לשרוד בהצלחה את הסצנות המצחיקות ביותר בסרט, המציגות את האסונות הקולינריים של אימו, אשר שורפת ארוחה ביתית אחת אחרי השנייה, בשל תקלות מרהיבות ואמינות.

אפילו שימורי הירקות המשמימים שנייג'ל מתעב, מצולמים בתשומת לב כמעט פטישיסטית ומצליחות לעורר תיאבון. מלבד חוסר יעילותה במטבח, אימו של נייג'ל היא מלאך שביר ומגן, ומוצגת כך עד למותה ממחלת ריאות שאינה מוגדרת, כאשר היא מותירה את האב ובנו שבור הלב. יש לו רק חבר אחד שנון לו עצות חסרות תועלת, והוא מעביר את ימיו בבית ספר עם מורים קשוחים שמכריחים אותו לשתות את החלב שהוא שונא, והילדות קוראות לו 'מתרומם'.

עם מות אימו, נייג'ל נתון לחסדי האב חמום המוח, אשר דעתו מוסחת במהרה באמצעות סוכנת הבית הצבעונית, הנשואה, גברת פוטר (הלנה בונהם קרטר), אשר מוציאה אותו מאדישותו והוא מתחיל לבלות את הערבים במחיצתה, כאשר נייג'ל נשאר לבדו בבית, מאזין לתקליטים האהובים על אימו, ורוקד עם שמלתה תוך שהוא מדמיין שהוא רוקד איתה.

קרטר מוסיפה עילוי קומי לסרט באמצעות משחק נפלא של אישה נבזית, קולנית, סימפטית, מעשנת בשרשרת ווולגרית אשר שמה עין על האלמן ומשתמשת בכל כלי נשק אפשרי על מנת לתפוס את תשומת ליבו, באמצעות שאיבת אבק תוך רמיזות מיניות ומצחיקות, ובאמצעות ביצועים מרשימים במטבח.

הסצנות בסרט עוברות להציג תצוגת סחורת מזון מרהיבה על מדפי המטבח, ובעיקר, עוגת מרנג לימון מרהיבה, אשר מכילה כוח משיכה מסתורי של אוצר קבור שסוף סוף נחשף לאור. על שולחן המטבח מתחילות לעלות בזה אחר זה עוגות, צלי בקר, צלי עוף ואינספור מאכלים מושלמים המהווים את האובייקטים היפים ביותר שלו. שלא במפתיע, נייג'ל וסוכנת הבית, חולקים איבה רועמת זה כלפי זו. התסריטאי לי הול נזהר שלא להציג אופי חף מפשע למלחמתם הקרה, ובמידה רבה נלחם על הסודות הקולינריים.

האופי הטוב-הרע של האם החורגת, מציג אישה גסה ממעמד הפועלים אשר גורמת לאביו של נייג'ל להתאהב בה ולהפוך אותה בסופו של דבר לאשתו, כאשר היא, בתמורה, מפציצה את האב והילד עם ארוחות גורמה. נייג'ל שונא אותה והתסריט מעצים את הסנוביות של הילד וסלידתו ממנהגיה ההמוניים.

פרדי היימור, אשר מגלם את נייג'ל בגיל ההתבגרות, מבצע גם הוא משחק מרשים של בחור אומלל אשר מתעקש לחיות את חייו בתנאים שלו. הוא מעורר את הבוז של חבריו לכיתה כאשר הוא בוחר בלימודי כלכלית בית, ועד מהרה הופך להיות כוכב כיתת הבישול.

כאשר השניים פותחים בתחרות 'טופ שף' על חיבתו של האב, נייג'ל רואה את עצמו כסוג של סינדרלה גברית במלחמתו נגד האם החורגת הרעה. הסרט אף רומז שגברת פוטר מתכנת להרוג את האב באמצעות האכלת יתר. אבל זה מובא רק ברמז.

קרטר מגלמת אישה כמעט חביבה, שאפשר לצחוק על אופייה ומנהגיה, אך היא זוכה לשבחים בגין תעוזתה לרדוף אחר גבר שרוב הנשים לא היו מעיפות בו מבט שני.

המוסיקה של דאסטי ספרינגפילד מוסיפה גם היא לאווירת התקופה והתשוקה העזה לחופש להיות עצמך, המוסיקה מלווה את נייג'ל החריג והרגיש, אשר ממתין לשעת כושר עד שיוכל לברוח מהקן המדכא במתינותו, ולמצוא עבודה כסו-שף של מסעדה במלון בלונדון.

התסריט של לי הול, אשר כתב גם את 'בילי אליוט', הופך את סיפורו של סלייטר לאגדה קומית מרירה מעוררת השראה. למרות ההגדרה האפרורית והדמויות של מעמד הפועלים בשנות השישים אשר מצגות בריאליזם מבריק, הבמאי קלרקסון מעניק נופך של פנטזיה מהאגדות לסרט על ילד אשר חולם על ארוחות מעוררות תיאבון אותן הוא שואף לבשל.

לי הול עיבד את הזיכרונות של נייג'ל סלייטר באופן עוצר נשימה ונוגע ללב, תוך שהוא גורם לצופה ללכת שבי אחריו. זה סרט תוסס, רך ומעורר, המלווה באוסף שירי דאסטי ספרינגפילד, הממוקמים היטב בעלילה.

כמו עוגת המרנג לימון, כך מבליט הבמאי קלרקסון את תכונות התסריט המותיר תחושה מתוקה וחמצמצה, אוורירית ועשירה, ומעל לכול, עבודת תסריט ובימוי משולבים ביסודיות שקשה לעמוד בפניה. כן. בכיתי כמו ילדה. אל תפספסו!

 

המטבח של נייג'ל

תגובות

זה ממש מזכיר לי ז'אנר בספרות

לקחת נושא שולי כמו אוכל ולהפוך את זה למשהו תהומי (ילד הגדל לצל הזוועות של בישול רע של האימא) גורם לי לחשוב שמדובר פה על סטירה או אלגוריה מתוחכמת. בספרות קוראים לז'אנר הזה mock heroic. לוקחים נושא שולי ועושים מסביבו סיפור אפי של מלחמת הטוב ורע.
למשל, rape of the lock של אלכסנדר פופ הוא דוגמא מצויינת. גם הספרים של ג'ין אוסטין מציגים סוג כזה של כתיבה - המאבקים הפתטים במסיחבות הכפריות של בני האצולה חורצים גורלות

במאית

זאת כמובן במאית!! אפשר לחוש שמדובר בבימוי נשי, עם אמפתיה מיוחדת ודרך מאד נשית לשים לב לפרטי הפרטים שעושים את הסרט

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב