אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ליבוביץ: אמונה, אדמה, אדם


ליבוביץ':אמונה, אדמה, אדם

ליבוביץ':אמונה, אדמה, אדם. : ישעיהו לייבוביץ' ותלמידיו - תיכון בית הכרם 1947. תמונה רשיון חופשי.

ליבוביץ': א מ ו נ ה , א ד מ ה, א ד ם/ יוצרי הסדרה: רינת קליין ואורי רוזנווקס

ביסוס ביוגרפי תיעודי מרומם מחשבה על שלושת המשאבים הבסיסים של הקיום האנושי - א מ ו נ ה,  א ד מ ה,  א ד ם,  מפי ישעיהו ליבוביץ'.

די פשוט לדלות סיפורים מרוממי נפש מסעירים ומתריסים של ישעיהו ליבוביץ'. למרות או בגלל דעותיו הקיצוניות לא חשש ליבוביץ' להתרועע עם הבריות. ביניהם חסידים, מאמינים, חילוניים, פוליטיקאים, אנשי רוח ואנשי אקדמיה הבאים לשמוע אותו אומר שוב ושוב את מה שלעיתים אינם רוצים לשמוע, ולדבריו לא מעיזים להגיד.

במרכז הסדרה, ליבוביץ': א מ ו נ ה , א ד מ ה, א ד ם, מספרים נכדיו את סיפור סבם שהפך למהותי הרבה יותר בראי ההיסטוריה של העם היהודי. הסרט מציג קטעי ארכיונים שתיעדו שיחות עם חבריו, תלמידיו ומאמיניו. השיחות התקיימו בביתו, בבית הכנסת, בערוצי התקשורת ובכל דרך שהייתה עבורו אפשרית כדי להפיץ דעותיו בהמונים.

קשה לחדש על אישיות מוכרת ומפורסמת כגון זו של ישעיהו ליבוביץ' – כל כתביו, שיחותיו והרצאותיו מפורסמים לכל דורש. ובכל זאת יוצרי הסרט, רינת קליין ואורי רוזנווקס, החליטו שכן, שיש עוד מה לחדש. גם כעת, לאחר מותו בגיל 91, ישעיהו ליבוביץ' עדיין מעורר עניין. הסרט בא ללמד את כולנו עד כמה אנחנו בורים אל מול הזן הנדיר הזה שנקרא, ישעיהו ליבוביץ'. אלא הפעם היוצרים פחות מתמקדים בו כאדם, אלא תרים אחר מידת ההשפעה והדרך שבה השפיע על העם היהודי ועל ארץ ישראל.

ליבוביץ'  על אף שחובש כיפה שחורה אמר לנו באופן גלוי ונחרץ:

- התורה נועדה רק לקיום מצוות

- האמונה מגיעה רק ממעשים טהורים של אדם ולא מישות אלוהית מכוננת,

-לבריאה אין משמעות,[1]

-אין דרך הגיונית יותר, אלא לחיות במדינה דמוקרטית שבה תהיה הפרדה מוחלטת של דת ומדינה ושבה יינתנו זכויות שוות גם לחבריה הערבים[2].

-המוח האנושי  היא תרכובת של אטומים בלבד,

-צה"ל מושתת על חיילים שאותם מכנה ליבוביץ' "יודנרט", כלומר חיילים המשתפים פעולה עם שלטון נאצי,

-וכמובן אלו הדבקים באמונת "ארץ ישראל השלמה" יאלצו בסופו של דבר, גם הם, לחפש מדינה אחרת[3].

דעות אלו העלו קונפליקט מהותי עוד יותר בקרב פלגים שונים בארץ, בעיקר בפלגים הדתיים שהיו לעיתים בעלי השפעה ניכרת על דעותיו, כמו למשל המתיישבים ביש"ע שנגזרו ברובם מהפלג הדתי לאומי והתנגדו לדעותיו בנוגע לאמונתם בישראל השלמה ובמדינה עם חזון יהודי.

הפרופ' ישעיהו ליבוביץ', היה הוגה דעות מכונן, מדען ואיש רוח ישראלי יהודי בכל רמ"ח איבריו. הוא היה פרוגרסיבי מצד אחד ושמרן ודוגמטי מצד שני. אחד שהגדיר את עצמו בעיקר כאדם הגון. כינו אותו לא פעם כנביא ישראל. היו כאלה שסלדו ממנו וגם כאלה שהקשיבו לו. חלק מהשמאל מכנים אותו עד היום כאיש אמונה גדול. מנגד פלגים דתיים ראו בו לא פעם כופר מצוות. המונים קראו את כתביו ושמעו את שיחותיו. חלקם בסתר וחלקם בגילוי לב. לא פלא שבדרכו הצליח להביא אמת אחת שקשה לרובינו לעמוד בפניה, אולי בגלל שלרוב האנשים קל יותר לחיות לצד השקר.

ליבוביץ' הוא תוצר של מכניקה טהורה. מכניקה שמצד אחד לא מקובעת בזרם אחד שנכנע לקונבנציות ודעות רווחות, ומצד שני קשה להבין את המהות שממנה נבעו כל השקפותיו. כיאה לאדם דתי מאמין. לא פעם הוא מותיר אותנו פעורי פה לעובדה שנאמרות מילים כאלו מפיו. האם הגיוני שאדם דתי לא דבק בעקרון דת ומדינה או בארץ ישראל השלמה.

מה קורה פה בעצם?! באופן שיטתי, הוא מנפץ את כל הסטיגמות שטבועות כל כך עמוק בחברה. הבעייתיות היא לרוב שעל אף כי נדמה שליבוביץ' מאמין במה שאומר, הוא נוטה לא פעם להתחמק מהסברים מפורטים. לפחות לאלו שנאמרות בעל פה. ובכל זאת הכל נשמע הגיוני כאשר אותן מילים יוצאות מפיו.

האמונה של ליבוביץ', לדבריו, מושתתת בעיקר דרך מעשיו, תוך העדר בסיס רוחני כלשהו. האם יכול להיות שבאמת ובתמים הוא האמין שלבריאה אין משמעות ולתורה אין בסיס מדעי, היסטורי או ספרותי?! ליבוביץ' מאמין בעיקר בעצמו ולא בשום ישות אחרת. כאן אנחנו נוכחים להבין כמה הגיונית הסלידה הקשה שיצר כנגדו - בשל היומרנות, דעותיו הקיצוניות, הבוטות  וטון הדיבור שלו. לדברי פרופ' אסא כשר, הסיבה האמתית לסלידה ממנו נבעה בעיקר מהעובדה כי נישאר בגדר פרשן ומבקר מהצד. שכן הרבה יותר קל לפרשן מאשר לעמוד בראש הפירמידה כמו שעשו מנהיגי המדינה  לדורי דורות. כנראה שגם איש אשכולות הגון צריך לדעת איפה חציית הקו האדום כאשר מתריס  כל פעם מחדש נגד מדיניות הממשלה וצה"ל. לא פעם ליבוביץ' שילם מחיר יקר בשל דעותיו. הוא קיבל אולי "באהבה" את מחירו, גם כאשר היה יקר שנוכח לדעת שרבין, ראש הממשלה דאז, סירב להעניק לו את פרס ישראל.

אם לא "פרס ישראל", אז לכל הפחות סרט תיעודי, זה בהחלט מגיע לו כאדם שסחף אחריו רבבות אנשים מכל קצוות הארץ והעולם ומכל הפלגים.

מאז ומתמיד, ואולי דווקא במיוחד בימים אלה, קיימת הייתה הנטייה לפעול תחת קונבנציות, אולי בגלל הצורך האנושי שלנו להיות שייכים – שייכים לקבוצת אנשים, למדינה, לפלג פוליטי מסוים, לחברים שאנחנו מעריכים ואוהבים, למשפחה. אולי בגללם הרבה מאתנו נמנעים להביע דעה.

במהלך הסרט, ליבוביץ' עונה תשובה יפה על שאלה שהפנו לעברו: מדוע הוא מעז להגיד את מה שאחרים מסרבים להגיד? ליבוביץ' אמר בפשטות כי הסיבה האמתית היא שאין לו דאגה לקריירה שלו. יש צדק בדבריו, ליבוביץ' כבר היה דיי מבוגר כדי לא לחשוש להגיד שעל ליבו. אבל אם תחשבו על ליבוביץ' בהיותו צעיר כאשר הייתה לו קריירה, הריי שגם היא הייתה רחוקה מאחריות להנהגת מדינה.  אם נחשוב על ליבוביץ', כמנהיג מדינה, לא מן הנמנע להניח כי היה הרבה פחות קיצוני ובוטה ופועל אחרת במצבים בהם יודע שהאחריות מוטלת על כתפיו.

ביבליוגרפיה:

הסדרה התיעודית, "ליבוביץ':אמונה, אדמה, אדם"

מאמרים ומכתבים מתוך עמותת לשמה tpeople.co.il/leibowitz/biography.asp

 

--------------------------------------------------------------------------------

[1] המכתב מ אדר א', תשכ"ב ונמצא גם בספר רציתי לשאול אותך פרופ' ליבוביץ ... מכתבים אליו וממנו, עמ' 54

 

[2] הפרדת הדת והמדינה פורסם ב"בטרם", רנ"ט/ר"ס, תשי"ט/ 1959 וגם בספר יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל

 

[3] "שטחים" פורסם ב"ידיעות אחרונות" אפריל-מאי, 1968; "הארץ" מרץ 1969; אפריל 1970 וגם בספר יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל 

ליבוביץ בשיחה עם אסא כשר

תגובות

לייבוביץ

מאמר זה - וזה לזכותו - מייצר רצון לצפות בסידרה אך מצד שני הצגת דיעותיו של לייבוביץ לוקה בחסר וחוטאת בהשטחה של רעיונותיו למשל בנושא התורה לייבוביץ אמר"דת ישראל כעולמה של ההלכה...לא נוצרה עלידי כתבי הקודש היא אחת האינסטיטוציות של דת ישראל מבחינה דתית תורה שבעלפה קודמת לתורה שבכתב..." לייבוביץ שולל מן התורה כל ערך אינפורמטיבי וכך אפילו הפסוק" בראשית ברא" איננו מוסר מידע על ראשית העולם כיון שאיננו מבינים את המושג לברוא יש מאין. אנחנו מבינים רק יצירת יש מיש. ברור שלנסות לפרוס וללמוד את כל רעיונתיו של לייבוביץ זאת משימה מורכבת מאוד
והערה אחרונה: לייבוביץ זכה בפרס ישראל על מפעל חיו. ראש הממשלה דאז רבין הודיע שבטכס הוא יסרב ללחוץ את ידו של לייבוביץ. לייבוביץ מצדו אמר שאם כך הוא מוותר מיזמתו על הפרס וכך היה
אשרינו שזכינו להנות ממנו: פילוסוף מבריק וחריף וגם פרופסור לביו-כימיה סיים בהצלחה לימודי רפואה במלחמת העצמאות לחם כמפקד כיתה בחזית ירושלים. היכן יש עוד אנשים כאיש ההוא?

זה אכן משימה מורכבת ולכן הוא

זה אכן משימה מורכבת ולכן הוא נתון למחלוקת,
גם לגביי איך שמבינים אותו.

קשה לפענח את הגאון הזה.
ולגביי פרס ישראל, זה אכן נכון.
הוא נפגע מאוד שרבין סרב ללחוץ את ידו ולכן החליט לא לקבל את הפרס.
במילה אחרונה, אולי בגלל המחלוקת הזו שיצר סביבו, הצליח בדרכו להיות גאון.

ניאו-קנטיאני

הוא היה ניאו-קנטיאני בכל רומח איבריו. מזכיר במידת מה את הרמב"ם שהיה מעריץ גדול של אריסטו

תגובה לניאו קנטיאני

אתה מעלה שתי נקודות מעניינות אך שנויות במחלוקת בקרב תלמידיו ומוקיריו של לייבוביץ
אני מציע לקרוא שני מאמרים בנושא זה 1. נחום אריאלי-- המשפט המנתח והמשפט המרכיב אצל
הרמב"ם ואצל קאנט
2 אליעזר גולדמן על תכלית המציאות במורה נבוכים . זה מאמר בהקשר רמב"ם אריסטו ותפיסתו של לייבוביץ. אין ספק שנידרש לעוד שנים רבות על מנת לעכל ולהכיל ולהכיר את תרומתו האדירה של לייבוביץ לתרבות ולמדע

שיטתו של פרופסור לייבוביץ

בס"ד
רק לא מכבר נתוודעתי לדעותיו של פרופסור ישעיהו לייבוביץ' ז"ל. זאת בעקבות הטענה שנטענה כלפי שדעותי הינן כמו דעותיו. מאד עניין אותי לקרוא דברים של אדם שמשוים אותי אליו, וכך הגעתי לחומר שלו (ישנו אתר המוקדש למאמריו).
לדעתי (שכבר הובעה במסגרת המגזין), פרופסור לייבוביץ' היה יהודי אורטודוקסי, והסיבה שלא הובן כל צורכו היא מפני שהחוגים שבהם הסתובב ובהם פירסם את דבריו, היו חסרי השכלה תורנית מספיקה (למשל קוראי עיתון "הארץ", שבהם פרסם את דעותיו), וממילא לא יכלו להבינם.
האדם היחידי (חוץ ממני, שזכיתי להיות מושווה אליו על ידי אנשים שונים, ואשמח לדעת שהם צודקים) שאני יכול לדמות אותו אליו במידת האמת שלו, ההגיון החד שבו ניתח את הנושאים שבהם הוא דן, אומץ הלב הציבורי שלו, ומעל הכל: יראת השמיים העמוקה שלו, שבגללה לא נסחף אחרי זרם המוסכמות - הוא מרן רשכבה"ג הגה"ק בעל "ויואל משה" מסאטמער זצ"ל.
גם הוא לא חת מפני כל במלחמתו העקבית נגד המשתפו"ת של הדתיים בממשלה אנטי-דתית במהותה. הוא לא ניסה להלביש כיפה בכח לראשה של המדינה. אף הוא ראה ביהדות דת חוקתית ברורה ולא פולקלור נאציונליסטי.
יכולתי להמשיך עוד כהנה וכהנה, אך חושבני שמילים ספורות אלו להערכתו של האיש הדגול הזה, שזכיתי להכירו רק לאחרונה (חוץ מזה ששמעתי עליו כל העת שהוא מוקצה מחמת מיאוס) דרך מאמריו, יביעו בצורה ברורה מדוע האדם היה שנוא המימסד והעדר הנגרר בעקבותיו.
אני מתפלא על הפרופסור שנפגע מכך שיצחק רבין, שאם לא מותו הטרגי בכדורו של מרצח, ספק אם מישהו היה זוכר אותו, מאשר כראש הממשלה הגרוע ביותר שהיה למדינת ישראל אי פעם, לא רצה ללחוץ את ידו. הייתי מאמין יותר שהוא לא רצה ללחוץ את ידו של האיש שפקד על "התותח הקדוש" שירה על האניה "אלטלנה" במלחמת תש"ח.

תגובה להעצני על לייבוביץ

מר העצני הנכבד: שלוש
הערות: 1. אתה כותב על החוגים בהם הסתובב שלא הבינו אותו.הם לא קוראי הארץ. הם היו חוגים מתוך
הציבור הדתי שחלק מרבניו קרא בפירוש להחרים את כתביו וכאשר האנשים שפגשו אותו מתוך הציבור החרדי עשו זאת בסתר
2. אני מכיר בגדולתו ו בחשיבותו של הרב יואל טייטלבוים- מחבר ויואל משה-אלא שאתה מתעלם מהבדל אחד משמעותי: לייבוביץ הגדיר עצמו כציוני. האדמו"ר מסאטמר היה הקול הצלול ביותר שהסביר למה הציונות אינה ראוייה להתקבל על ידי היהדות
3. אני המום מקביעתך שרבין היה ראש הממשלה הגרוע ביותר.אני מייחס זאת לא רוע לב או לאטימות אלא לחוסר יידע בנושא
יצחק רבין היה מופת לראש ממשלה מעולה שבמעולים. אני מציע לעזוב לרגע .את הסכם אוסלו השנוי במחלוקת. אני מציע לך לאסוף חומר ומקורות על הנושא: מפעליו של יצחק רבין כראש ממשלה- בשתי קאדנציות - לפי הסעיפים הבאים: רבין בנושא יום לימודים ארוך רבין בנושא פרוייקט פר"ח רבין בנושא דיור ובנייה לזוגות צעירים רבין והרפורמה הגדולה בנושא המיסוי- ביטול אוסף ענק של מיסי קנייה והחלפתם במס ערך מוסף רבין והמהפכה בתקנות הפעלת חברות וחובת ניהול ספרים רבין ומכשיר תוספת יוקר כהגנה נגד שחיקת שכר. יש עוד נושאים אבל בשביל ההתחלה זה מספיק כדי שתוכל להכיר את תרומתו של
איש יקר ומיוחד זה .אני יכול לדון ימים רבים על לייבוביץ כמדען כפילוסוף כעל דיעות פוליטיות כמורה נפלא ללמד את הרמב"ם
אבל הערתך על רבין כל כך קוממה אותי אז אני מניח לזה עכשו

תגובה לגיורא

בס"ד
גיורא היקר!
אנסה להשיב על ההערות אחת לאחת:
1. הציבור שאתה מכנה "דתי", הוא ציבור ד"ל, גם בתורה ומצוות, כולל חלק גדול מרבניו. כבר הבעתי את ביקורתי לגבי הציבור הד"ל, המנסה לנכס לעצמו דת כפולקלור עם נציונליזם חילוני, וחלק מהמתודה שלו היא לימוד תורה ברמה מינימלית שאינה מאפשרת ידיעה אמיתית של ההשקפה התורנית היהודית. לייבוביץ' פרסם את מאמריו בעיתונים חילוניים, כך שבודאי ששם איני מצפה להבנה אמיתית של דבריו. כאשר הביע את מחאתו על ה"דיסכותל", היה זה בעיתון "הארץ", ולא ב"המודיע" או "הצופה".
2. איני יודע מהיכן אתה לוקח זאת שלייבוביץ הגדיר את עצמו כציוני. ייתכן שזה נכון, אם כי מאמריו מורים את ההיפך הגמור מכך. הוא נגד גאולה טבעית, אף במסגרת מדינה דתית, וטוען שעד ביאת משיח לא תיתכן מדינה יהודית. כך בדיוק טוען מרן מסאטמער (וגם אנוכי הקטן).
3. איני יודע בן כמה אתה, אך אני חייתי תחת שני קדנציות של ראשות הממשלה של רבין. בפעם הראשונה הוא עזב את ראשות הממשלה בגלל הסיפור של חשבון הבנק בלתי חוקי של אשתו בחו"ל. בפעם השניה הוא נרצח. תקופת כהונתו השניה תיזכר לדראון עולם לא בגלל הסכם אוסלו, אלא בגלל הצורה הבוטה בה התייחס לתוצאותיו של הסכם זה, בכנותו את הרוגי הפיגועים בשם "קרבנות השלום". איני מתייחס לעצם ההסכם, כי אין זה כרגע הנושא, אם כי אני בפירוש לא מה שמכונה "ימני" (בטעות לשונית נפוצה). אני מתייחס לזלזול הבוטה באזרחי המדינה שהוא הופקד על בטחונם, ושנתנו לו את אמונם בקלפי, והוא הפר אותו בצורה כה בוטה של זלזול בחיי אנשים, שאותם הוא מקריב למען המולך שאותו בנה, ועוד מכנה אותם כקרבנות שאנו נאלצים להקריב למען רווחת הציבור. גם אם בתקופתו נחקקו החוקים החשובים ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל, אין זה הופך אותו לאדם יקר, שהפך את הזלזול בבוחריו ובכל תושבי מדינת ישראל לשיטה, בה נהגו כבר באופן אוטומטי כל ראשי הממשלות אחריו. לדעתי זה מעיד על אופי מושחת וחסר מצפון, מאדם שנדרש ממנו יושר ואחריות מינימליים.
[אני כמובן מתנגד לכל מעשה רצח, ואין שום תירוץ להצדיק זאת. אבל כבר אמר רב החובל רט באטלר (ברומן הנודע: "חלף עם הרוח"): "אם אדם נהרג על ידי רכבת, זה הופך את חברת הרכבות לקדושה"?

ע. העצני - נא להתעדכן

מר העצני הנכבד:אתה חייב לערוך בדק בית בהקשר לחלק מדיעותיך. מספר הערות: לייבוביץ השמיע דבריו מעל כל במה למשל היה ביטאון ששמו היה מאל מ. ת. ת(מציוןתצא תורה) ביטאון להגות יהודית 2. להלן ציטוט" אין לי כל אהדה כלפיהם( נטורי קרתא)
אבל אני מבין אותם. אולם קיים ההבדל העקרוני שאנירוצה בעצמאות הלאומית- מדינית של העם היהודי והם אינם מעוניינים בכך ושנית יש בהם שנאה לעולם האחר:הם בכלל אינם מבינים אותו ואינם מכירים אותו אלא פשוט שונאים אותו" סוף ציטוט
לקוח מתוך ישעיהו לייבוביץ על עולם ומלואו הוצאת כתר עמוד 118 3. אתה ממש לא מתמצא בנושא רבין מה שייחד
אותו משאר ראשי הממשלה( להוציא את בגין)היה הזמן והאנרגיה שהשקיע בנושאי כלכליים- חברתיים. הידעת ששכונת היוקרה
רמת אביב ג התחילה כאחת מפרוייקטים של בנייה לזוגות צעירים? הידעת שרבין הוא הראשון שהנהיג יום לימודים ארוך עם ארוחה באיזורי הפריפריה? הידעת שרבין הכפיל את תקציב משרד החינוך ולשם כך צימצם בדברים אחרים? אולי פשוט תשיג חומר ותלמד עליו על דאגתו לאזרח הפשוט על יושרו על כישוריו ובכלל על תרומתו האדירה לתפארת מדינת ישראל
בנושא זה אתה צריך להשלים פערים. אגב אולי תתחיל בסיור במרכז רבין ואחר תשיג חומר עלמפעליו הכלכליים- חברתיים

תגובה לגיורא בנוגע להתעדכנותי

בס"ד
גיורא היקר!
אל תכעס אם אשיב לך הערה: אתה חייב להתמקד!
* אמרתי שלייבוביץ פרסם כתבות בעיתון "הארץ". לא אמרתי שלא פרסם במקומות אחרים. אני לא מכיר את הביטאון הנ"ל שהזכרת, אבל אין זה אומר שאם עסק בהגות יהודית היו אכן קוראים שהיו מסוגלים להתמודד עם הרמה האניטלקטואלית של לייבוביץ'.
* מותר היה ללייבוביץ להגיד את דעותיו לגבי נטורי קרתא (עצם הביטוי דרך אגב הוא לא נכון. זו הייתה קבוצה קולנית בתוך הגוף שכונה "העדה החרדית", ושבו עצמו היו חילוקי דעות אידיאולוגיים ברמות שונות). אין זה אומר שהוא אכן הכיר אותם, מלבד לידיעות כלליות עליהם. אני כן מכיר אותם (למרות שאיני נמנה עליהם, בגלל שלדעתי הם ציונים בהשקפתם [כן, התכוונתי למה שאמרתי], ואני אנטי-ציוני בהשקפותי, שלא כאן המקום לדון בהם) ודעותיהם דומות לדעותיו של לייבוביץ', מלבד ההבדל שהם גרו ב"מאה שערים" והוא כמדומני ברחביה, כך שנוצר בינו לבין העולם יותר מגע. מי שהכיר את ר' משה הירש ז"ל, ידע שהוא אדם שבפירוש לא הסתגר בד' אמותיו. אחרים כן. כך שזו הכללה הנובעת מחוסר ידיעה ולא מעיקרון. הם גם רצו עצמאות לאומית מדינית לעם ישראל, ובדיוק כמו לייבוביץ', לא במסגרת מדינה חילונית, אלא במסגרת מלכות ישראל המשיחית.
* דיברתי על אישיותו של רבין, כפי שהכרתי אותה מבלי עזרתו של "המרכז למורשת רבין" (מוסד מלאכותי שהוקם כדי להפוך אותו לקדוש מעונה). גם בן גוריון היה לדעתי אדם מושחת, וכן גולדה מאיר (שים לב שלא אמרתי כן לגבי שרת, אשכול, בגין), אבל הם ידעו לפחות מה לא לומר. הציניות של אדם המדבר על הדם הרותח בלשון של "קרבנות השלום", מגיעה אולי רק לאצטקים שהקריבו קרבנות אדם כדי לרצות את האלים. את מי בדיוק הוא רצה לרצות? את אליטות השמאל? את "נערי הבלייזרים"? את ערפאת? או את מצפונו שאליו התכחש, כאשר ראה דם נשפך והוא לא רק שאינו משמיע אנחה, אלא מדבר על השלום כמולך מודרני שכדי לרצותו צריך להשפך דם. משפט ציני זה מזכיר לי את מוסוליני, שאמר לפני מלחמת העולם השניה: "אנהחנו צריכים כמה אלפי הרוגים כדי שנוכל לגשת לשולחן הדיונים בשיחות השלום ולקבל נתח". אכן, ריאל-פוליטיק!

לייבוביץ

המשותף לליבוביץ ולעדה החרדית היה התיעוב שלהם מהראייה הדתית לאומית שהקמת מדינת ישראל היא אתחלתא- דגאולה לייבוביץ סלד מכך שהדובריים של המחנה לאומי דתי נתלו ברמב"ן וטען שהם כלל לא הבינו א ת עיקרי דבריו. על רקע זה אפשר לראות אתדבריו כאשר קרא לרב גורן ליצן עם שופר. אבל הייתה תהום בין לייבוביץ לבין העדה החרדית:1. הוא הגדיר עצמו כציוני
ובמלחמת העצמאות חלם בירושלים כמפקד כיתה. 2. מעבר להגותו הפילוסופית לייבוביץ היה איש מדע אחד הפרופסורים הנערצים הנושאי ביו כימיה תפקוד אנזימים בגוף ועוד. הייתה לו השכלה מקיפה בעוד שמרבית אנשי העדה החרדית
ספונים בתוך עולמם והם יודעים מעט מאוד על העולם החיצוני. נכון זאת הכלללה אבל רק מיעוטם מתעניין.הרב הירש היה
דוגמא ליוצא מן הכלל. אני מקווה שאינני טועה אבל הרב הירש אותו אתה מזכיר נחשב בזמנו לאחד המומחים בארץ בנושא הגותו של ניטשה..3. קיים פער ענק בין דיעות המחנה החרדי בנושא מעמד האשה לבין דעותיו של לייבוביץ
אגב בנושא רבין נגעת בעצב רגיש ממילא זה לא הנושא ואיננני מעוניין יותר לדון בו

תגובה לגיורא

בס"ד
גיורא היקר!
ראשית אבקש סליחתך על נושא רבין. כפי שאמרת בעצמך, אנחנו לא חייבים לראות כל דבר עין בעין.
* עדיין לא הבאת לי ציטוט מדברי לייבוביץ היכן הגדיר עצמו כציוני.
* מעשיו של אדם הינם עניינו הפרטי. אותי מאד מעניינים נושאים רבים, ונושאים אחרים כלל לא. אין זה קשור כלל לדעות והשקפות. השקפותיהם של לייבוביץ והעד"ח דומות מאד, כמעט זהות. אני בטוח שהיו אנשים בעד"ח שידעו הרבה דברים שלייבוביץ' עם כל השכלתו לא ידע, ואין כאן המקום לפרט.
* לא היה זה ר' משה הירש ז"ל, אלא קרוב משפחתי, ר' לייבלה וייספיש ז"ל, שהיה מומחה בעל שם בתורת ניטשה, ולא רק בה.
* איני מודע לדעותיו של לייבוביץ בנושא מעמד האשה, ולכן איני יכול לעשות את ההשוואה. אל תיפגע, אבל מסופקני אם אתה יודע את דעת המחנה החרדי בנושא מעמד האשה, מלבד ממה שמכרו לך במדיה. יש בנושא זה חוסר ידיעה מוחלט, ומערכת של דעות קדומות הניזונות מבורות.

עוד תגובה לגיורא בנושא לייבוביץ'

בס"ד
גיורא היקר!
אולי לא הבהרתי את דברי בצורה ברורה, אז אנסה לעשות זאת כעת:
אני לא נושא בשום תואר, ולמרות זאת אני חושב שאני יכול להגדיר את עצמי כבעל השכלה מקיפה (לא רק בנושאים שעליהם אני כותב ב"אימגו"). אני בפירוש נמנה על הציבור החרדי הן באורח חיי, והן בהשתייכותי הקהילתית. אין זה מפריע לי להתעניין בנושאים שבדרך כלל לא מעניינים אנשים אחרים, הן בציבור החרדי, והן בציבור הכללי.
כבר אמרה לי גברת מסויימת שמשמשת כמרצה באוניברסיטה, שיכולתי בקלות לקבל תואר ולשמש כמרצה. כך שתואר או אי תואר אינם קובעים תמיד לגבי רמת הידיעות והאינטליגנציה.
בכל ציבור יש את האנשים המתעניינים במכלול של נושאים, ולייבוביץ גם היה די חריג בקהילייה המדעית והדתית כאחד, כאדם מגוון בעל אורח חשיבה עצמאי. כך שההכללה של העד"ח וההשוואה ללייבוביץ' כלל אינם במקומם.
אוסיף רק עוד נקודה: לפי מה שקראתי עד עתה את מאמריו של לייבוביץ', הרי שבניגוד להגותו הפילוסופית, בתחום הפסיקה ההלכתית הוא מתבטא כחובב חסר יידע (אני אומר זאת כאדם המתמחה בתחום זה), ובטוחני שאם היה חי כיום, היה שמח לקבל ממני או מכל אחד אחר תגובות מחכימות.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מיכל וינקלר