אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מדע או מדע בדיוני – אוברי דה גריי בישראל


 אוברי דה גריי בישראל

אוברי דה גריי בישראל. public domain

בעקבות ביקורו הראשון של ד"ר אוברי דה גריי בישראל

ג'ון קמבל, מהנדס בהכשרתו ועורך מגזין Astounding פעל בסוף שנות ה- 30 של המאה הקודמת והדריך ענקים כמו אייזייק אסימוב.  קמבל נחשב לאבי "תור הזהב" של המדע הבדיוני "הקשה" כיון שאילץ את הכותבים להתבסס ביצירותיהם על פיזיקה, מתימטיקה, אסטרונומיה ופיתוחים טכנולוגים. כתוצאה מכך היו סופרי המדע בדיוני הראשונים שחזו את האפשרות לעלייה דרמטית בתוחלת החיים. זו גם הסיבה שקראתי לספרי האחרון ע"ש לזרוס לונג, גיבור רבים מספריו של הסופר המהולל רוברט היינליין, ואף הקדשתי פרק שלם בספר כמחווה לאותו דור יוצרים.  לזרוס הופיע לראשונה בספרו של היינליין המנוח כבר בשנת 1958.  שם הספר "בני מתושלח" רמז לעלילה, שבה לזרוס לונג בן ה- 213 מנהיג את משפחת הווארד שבניה ניחנו בתורשה המאפשרת להם חיים ארוכים. הספר דן באמצעות סיפור העלילה הבדיונית בשינויים חברתיים שככל הנראה יתרחשו כתוצאה מהתארכות החיים.

אולם, בניגוד לסופרי המדע הבדיוני הרי הנושא של העלייה הרצופה בתוחלת החיים בעולם המערבי, הגם שמתרחשת כבר עשרות שנים, פרץ לציבוריות בישראל רק לפני כשנתיים.  לדוגמא, עד ממש לאחרונה עוד התפרסמו אצלנו כתבות ואפילו ספרים שתיארו את "משבר אמצע החיים" המתרחש כביכול בשנות הארבעים לחיינו.  מושג פסיכולוגי זה הוא בן לא פחות מ 45 שנה, כאשר היינו חיים בממוצע בין 10 ל 15 שנה פחות מהיום

זה כמעט בלתי נתפש, אבל חוסר ההבנה שאנחנו בשינוי כל כך משמעותי באנושות היה עד לפני פחות מעשור אפילו נחלתם של מירב המומחים. לדוגמא, בשנת 2003, ביוזמת ועדת המדע ומשרד הבריאות, התקבצו מומחים בכנסת בישראל והרכיבו את "ועדת האנטי האייג'ינג". הועדה קמה מתוך מטרה  ראויה: להוקיע את השרלטנות הקיימת בתחום האנטי אייג'ינג. אולם, המסקנות היו גורפות, מטעות ומיושנות כמו: "לא צפויה פריצת דרך (עליה בתוחלת החיים מעבר ל 15 שנה) גם אם נדע למנוע ממכלול המחלות הידועות כיום" (עמ' 3 בדו"ח). משרד הבריאות מצדו מיהר לאמץ את מסקנת הועדה שהקים, והעביר לתקשורת הודעות המתארות כ'הונאה' את מי שמתיימר להאט את תהליכי ההזדקנות. אותם מומחים יצרו שורה שלמה של קביעות כנגד סיכויי המחקר העתידי של מיטב מומחי המחקר הביולוגי הפועלים כבר כיום בעולם. הצפי העולה מהדו"ח שנכתב לפני עשור הינו חוסר תכלית  בשורה שלמה של נושאים, הנמצאים כבר במרכז הפעילות לעיכוב הזיקנה:  מחקר בעניין טלומרים, תאי גזע, הגדים בקשר לתיאוריית הרדיקלים החופשיים ובעצם שלילת ההתכנות המשמעותית של כל מחקר עתידי שישים לו מטרה של האטת ישירה של ההזדקנות.  הבעיה של מחברי הדו"ח שתוחלת החיים הממוצעת אינה מתחשבת בדו"חות של ועדות הכנסת, והיא המשיכה לעלות מאז ב 2.4 שנים נוספות.  

מדע או מדע בדיוני?

השבוע הגיע לישראל בפעם הראשונה החוקר המפורסם ד"ר אוברי דה גריי מאוניברסיטת קמבריג', ביו-גרונטולוג  הטוען שהזיקנה היא כמו מחלה ברת ריפוי. לדעתו, בטווחי זמן של  כ- 20 שנה כבר נהיה מסוגלים לחיות עקרונית עד גיל 1,000. ביקורו הצית את נושא אריכות הימים ובמוצ"ש פורסמו כתבות מיוחדות בשני ערוצי הטלוויזיה שלנו. אולם, כאשר הלכתי למפגש עמו שנערך בתל אביב, לא יכולתי שלא להרהר בעובדה שהוא אמנם הגיע ארצה על מנת להשתתף בכנס שערכה אוניברסיטת בן גוריון בים המלח, אך המפגש בתל אביב היה בכל זאת במסגרת "פסטיבל אוטופיה למדע בדיוני דמיון ועתיד".

מתברר שגם חוקר מוערך זה מסכים להופיע במסגרת הקשורה במדע הבדיוני, ואף קרא לקרן שהקים וחוקרת עפ"י משנתו "קרן מתושלח", גם הוא בקריצה להיינליין. דה גריי בפסטיבל אוטופיה ממחישים את הבלבול בין העובדות המדעיות הממשיות לבין חוסר היכולת לעכל מציאות שמשתנה לנגד עיננו, משנה את החברה שהכרנו, ואת מה שנחשב אצלנו ל"סדרי בראשית".

אנחנו מוכנים לקבל באדישות וכמובן מאליו התקדמות טכנולוגית שבה ביום בהיר אחד הטלפון שלנו מתחיל לצלם ללא פילם ולשדר חי משחקי כדורגל. 

אנחנו מתקשים לקבל את הסיכוי המסתמן לחיות "מגה חיים", וממשיכים לראות באפשרות הזו ענין שמצוי כביכול בקו התפר שבין פנטזיה למדע.

יש לציין, שגם כחוקר בתחום וכעתידן אינני יכול לקבל כפשוטה את התרפיה  המוצעת עקרונית על ידי אוברי דה גריי. 7 השלבים שהוא ניסח, שאם יתממשו יתקנו את נזקי גוף האדם  בתהליך הפיזיולוגי של הזיקנה, ספק אם אכן יביאו אותנו

ל"Ending Aging", כשמו של הספר שפרסם אותו.  ברור לי שגוף האדם מורכב מעבר לסכמות ותיאוריות, ולכן אינני מאמין שאכן נחיה משך חיים שיכול להיחשב חיי נצח. בוודאי שלא ניתן לחזות איך האבולוציה תתנהג כאשר נשנה במידה רבה את מהלכה.  אולם, שוב ושוב אני מזכיר את המשפט הנצחי שכתב בין דור הנפילים של המדע הבדיוני ארתור סי קלארק:

"כאשר מדען בכיר אך ותיק מציין שמשהו אפשרי הוא צודק כמעט בוודאות.

כאשר הוא מציין שמשהו בלתי אפשרי, הוא כנראה טועה".

על בסיס משפט זה אני טוען שמסקנות מומחים הטוענים שבעתיד לא תהיה עליה דרמטית בתוחלת החיים הן חלק מגישה אנכרוניסטית. לחילופין שהסיכוי לעלייה דרמטית בתוחלת החיים בעולם המערבי – כבר מזמן אינו חלק מהמדע הבדיוני. כמו כן, אני טוען שהסיכוי שנחיה "מגה חיים" אינו נמוך היום יותר מהפיתוח של כל אחת מהתרופות שכבר נמצאות כיום בשלבי ניסוי קליניים בחברות הביוטכנולוגיה ברחבי העולם.

לבסוף אציין שמשרד בריאות עצמו, שאימץ את הדו"ח משנת 2003, הוא זה שהזדרז לפני פחות משנתיים להכריז בגאווה שישראל כבר טיפסה למקום החמישי בעולם בתוחלת החיים.  החודש כבר פורסמו אפילו נתונים מעודדים יותר: אנחנו במקום הראשון בקרב מדינות ה OECD  בכל הקשור לתוחלת החיים של גברים, ולפער מינימלי של שנות חיים בין הגברים ונשים. 

אוברי דה גריי

תגובות

מישאלות לב

יש סימן שאלה אם מגה חיים הוא בתחום המדע או בתחום משאלות לב. כל ההישגים המרשימים בהארכת תוחלת החיים לא ישנו את העובדה הבסיסית :לטבע יש עניין בהשרדות הגנים והפצתם
מהרגע שהעברנו הגנים לדור הבא ומיצינו את גיל הרבייה אין בנו שום עניין. אנחנו בסך הכל הנשאים של הגנים. ולכן אפשר להרריך את תוחלת החייים לתקופת מה וזהו.מלבד זה כדאי לזכור
את כל ההשלכות : העולם המערבי מוטרד מאוד מהמכלול הסבוך של: שוק העבודה המוטה לכיוון צעירים קרנות פנסייה מי יממן קרנות הפנסייה גרעונות אקטוארים ןכו

התמונה של הידען הקטן

משאלת הלב שלי

להגיע לגיל 1000 ואם אפשר אז 200

מה משעצבן שהאפשרות תמצא רק לאחר מותי

התמונה של הידען הקטן

מה זה הזקן הזה

אמאלהההה !!!

אז מה עם התוחלת חיים גבוהה?

לא חוכמה לחיות עד גיל 90 ומעלה אם לא נהנים מהשנים האחרונות ומבלים אותן בבית אבות ללא יכולת לחיות בצורה עצמאית ומהנה

www.mentallica.co.il

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יעקב בן שאול