אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אלכסיס דה טוקוויל והחלום האמריקני


התמונה של רבקה שפק ליסק
אלכסיס דה טוקוויל והחלום האמריקני

אלכסיס דה טוקוויל והחלום האמריקני

מאמר שביעי בסדרה: אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
מאמר שלישי בפרק החברה האמריקאית במאה התשע עשרה.

פרק שני בסדרה: החברה האמריקאית במאה התשע עשרה

מאמר ראשון: מדיניות ההגירה וההרכב הדמוגרפי
מאמר שני: חזון העתיד:תומס ג'פרסון ואלכסנדר המילטון
 

תיירים לא מעטים הגיעו לארה"ב במשך המאה התשע-עשרה במטרה לבדוק במה שונה החברה האמריקנית מזו האירופאית, ובאיזו מידה מגשימה ארצות הברית של אמריקה את המיתוס שייצרה, המיתוס המכונה ה"חלום האמריקני". התיירים התרשמו עמוקות מהאופי הדמוקרטי של החברה האמריקנית. הדעה הרווחת היתה שהחברה בארצות הברית היא הקרובה ביותר לחזון של חברה ללא מעמדות.

התיירים מאירופה שהגיעו לארצות הברית התפעלו מהרווחה החומרית ממנה נהנו רוב האמריקנים, ומהדמוקרטיה החברתית שבאה לידי ביטוי במגעים בין אנשים משכבות שונות. ארצות הברית של אמריקה תוארה כחברה של מעמד בינוני עם שלושה יוצאים מהכלל: אינדיאנים ילידים, שחורים ומהגרים אירים.

אלכסיס דה טוקוויל (Alexis de Tocqville), היסטוריון צרפתי בעל השקפות ליברליות, ביקר בארצות הברית כתייר וסיכם את רשמיו מארץ זו בספרו "הדמוקרטיה האמריקנית" (American Democracy), שיצא לאור בשנת 1835.

טוקוויל עצמו היה בן מעמד האצילות הצרפתי (מחבל ארץ נורמנדי) שבשנותיו המוקדמות עסק בפעילות פוליטית תחת שלטון המלך לואי פיליפ (מה שנקרא "המונכיה של יולי").

אלכסיס דה טוקוויל כתב גם ספר מפורסם על המהפכה הצרפתית בשם "המשטר שהיה והמהפכה" שיצא לאור בשנת - 1856, והיו בעלי השפעה עמוקה על הליברליזם באירופה.

הפרק הראשון בספר דן במשטר החברתי של אמריקה האנגלית. בתארו את החברה בחוף המזרחי של ארצות הברית, קבע אלכסיס דה טוקוויל, שבניגוד לאירופה, מעולם לא היה מעמד אצולה בעל פריבלגיות באמריקה. מספר חוקים מתקופת השלטון הבריטי היו בעלי פוטנציאל של יצירת מעמד אריסטוקרטי, אבל הם בוטלו במהפכה האמריקנית. בעיקבות ביטול החוקים הללו (זכות הבכורה, חוק ההנחלה וחוקי הירושה) חולקו האחוזות בין היורשים. אומנם בדרום היו אחוזות גדולות שעובדו על ידי עבדים, אבל לא היתה אריסטוקרטיה במובן האירופאי.

אלכסיס דה טוקוויל התפעל מהרדיפה אחר העושר שאיפיינה את האמריקניים ומהעובדה שהמעמד העליון הוא מעמד פתוח המתאפיין בתחלופה גבוהה. "הרכוש שם", כתב אלכסיס דה טוקוויל, "מתכדר מיד ליד במהירות לא-תאמן, והניסיון מלמד, שאך לעתים רחוקות רואים שני דורות שרכושם שווה". כול המהגרים שהגיעו אליה זכו לשוויון גמור, הסיכויים לעושר שווים, כלומר, כולם נהנים משוויון ההזדמנות, ורוב העשירים היו בעבר עניים. כמעט כול האמריקנים, כתב אלכסיס דה טוקוויל, שייכים למעמד הבינוני "והגיעו לאמידות מסויימת". אלכסיס דה טוקוויל גילה גם שרמת ההשכלה הממוצעת בארצות הברית של אמריקה היא בינונית, כלומר, אין תופעה רחבה של אנלפביתיות כמו באירופה. "במערב", קבע אלכסיס דה טוקוויל, "ניתן לראות את הדמוקרטיה בשיאה".

האדמות מחולקות בחינם, אין שם עשירים והמהגרים נוהרים לשם בהמוניהם.

אלכסיס דה טוקוויל סיכם את התרשמותו מהחברה האמריקנית בקביעה ש"המשטר החברתי של ארצות הברית של אמריקה הוא אפוא חיזיון מופלא ומיוחד במינו. יש שם שוויון הנכסים ושוויון ההשכלה...יש שם שוויון התנאים החברתיים במידה מרובה יותר מאשר בכל העולם, במידה גדושה יותר מאשר באיזו תקופה שזכרה נשתמר בהיסטוריה".

ההיסטוריון האמריקני אדוארד פאסן (ard Pessen dw E) דחה את התיאור האידיאליסטי של אלכסיס דה טוקוויל, מצד אחד, ואת התיאורים של תיירים אירופאים שמרנים, מצד שני. הוא הסביר את ההגזמה של התיירים האירופאים, שמרנים וליברלים כאחד, לגבי דרגת השוויוניות בחברה האמריקנית, בעובדת היותם תוצר של הציביליזציה האירופאית. מאחר שהם גדלו בחברה בעלת אופי אריסטוקרטי, בראותם חברה כה שונה, הם הגזימו מעבר כול פרופורציה, לחיוב ולשלילה, לגבי מה שהם ראו באמריקה, והתעלמו מחלוטין, או לא ראו את נקודות הדמיון בין הציביליזציה האמריקנית והאירופאית.

אדוארד פאסן ניתח בסיפרו "אמריקה הג'קסונית: חברה, אישים ופוליטיקה" (Jacksonian America:Society, Personality, and Politics), שפורסם בשנת 1969-, את התזה של אלכסיס דה טוקוויל על החברה האמריקנית וקבע שהתיאוריה השוויונית של אלכסיס דה טוקוויל מבוססת על מספר הנחות יסוד, הכללות ומסקנות עקרוניות, מבלי להתבסס על עובדות. הוא מצא שהשקפתו של אלכסיס דה טוקוויל על החברה נקבעה על בסיס שיחות שניהל עם אנשים ולא על בדיקה יסודית של העובדות.

יתר על כן, אדוארד פאסן העלה אפשרות של אלכסיס דה טוקוויל היו דעות מגובשות על אמריקה עוד לפני בואו והוא היה מעוניין יותר בתיאור מגמות ההתפתחות של חברה דמוקרטית אבסטרקטית מאשר בתיאור המציאות באמריקה.

תיאורו של אלכסיס דה טוקוויל תואם את התפישה של אסכולת הקונצנזוס לגבי טיבה של החברה האמריקנית, בעוד שהביקורת של פאסן היא ביטוי לתפישה של אסכולת הקונפליקט. אדוארד  פאסן דחה את התפיסה שהחברה האמריקנית באמצע המאה התשע-עשרה היתה חברה שוויונית.

ההיסטוריונים חלוקים בגישותיהם לגבי טיבה של החברה האמריקנית במאה התשע-עשרה, בדומה להיסטוריונים שחקרו את המאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה. ההיסטוריונים השייכים לאסכולת הקונפליקט (ממשיכיהם של היסטוריוני האסכולה ההתנהגותית), גורסים שהשינויים באירגון היצור, המהפכה בתחבורה, התפתחות שוק פנימי עצום והעיור הביאו לצמיחתה של עילית שריכזה בידיה את הכוח הכלכלי והפוליטי והביאה לשינוים במערכת הפוליטית ובמבנה החברתי.

בחברה האמריקנית צמחה עילית שרכזה בידיה עושר עצום בקצה העליון של הסולם הסוציו-כלכלי ובתחתית הסולם צמח מעמד גדל והולך של פועלי תעשייה חסרי כול, והפערים בחברה הלכו וגדלו. חוקרי אסכולה זו היו שותפים לביקורת על תיאורית "האדמה החופשית" ו"שסתום הביטחון" של פרדריק ג'קסון טרנר (Fredric Jackson Turner) והצביעו על הירידה המשמעותית בניידות החברתית של המעמד הנמוך ובאובדן ה"חלום האמריקני" לגבי מיליוני מהגרים ואמריקנים. ההיסטוריונים של אסכולת הקונצנזוס (ממשיכיהם של היסטוריוני האסכולה האידיאליסטית), חולקים על התיאור הזה של החברה האמריקנית. הם מחזיקים בדעה שבאמצע המאה התשע-עשרה החברה האמריקנית היתה חברה של מעמד בינוני, מאחר שההתפשטות מערבה יצרה שם מעמד בינוני חקלאי ועירוני ,והמעמד הבינוני המשיך להיות המעמד הגדול ביותר, למרות השינויים הכלכליים בצפון-מזרח וצמיחת עילית ומעמד פועלים בערים בחוף המזרחי(הנושא יידון להלן).

סרטון על אלכסיס דה טוקוויל

תגובות

זה לא רציני

חברה אמריקאית בלי מעמדות? אין יותר צבוע מהחוקה האמריקאית שבזמן חתימתה, אוכלוסיות שלמות חיו בתנאי עבדות בדרום - עבדות שגרמה לעבדות בעולם העתיק להחוויר.

למה לא רציני?

מה לא רציני.? רבקה במאמרה המעניין מסבירה שהאירופיים שביקרו בארצות הברית הביעו את התרשמויותיהם ביחס לנורמות חברתיות ולאורח החיים שהיו נהוגים באירופה באותה עת. ההשווואה נמדדת עלפי סרגל המציאות של אז ולא היום ואין ספק שארצות הברית הקדימה את אירופה
- לפחות בנושא זה- והדבר בולט במספר תחומים:1. הרחבת מעגל הזכאים להשתתף בבחירות עלידי הורדה משמעותית של סף מינימום דכוש המקנה זכות בחירהןגם הזכות להיבחר. תהליך שהלך וגבר של העברת זכות לבחור באלקטורים בוחרי הנשיא מבתי הנבחרים אל ההמונים
3. הפיכת המושג שיוויון הזדמנויות לערך מכונן באתוס האמריקאי כלומר עבודה קשה מוטיבציה וכשרון סוללות דרך להצלחה ולניעות חברתית

והן אינן תלויות במוצא מעמדי-אריסטוקרטי הבולם אותן וזה כבר היה שינו בולט בהשווואה לאירופה. אגב על רקע זה אפשר להבין את סיפורי הורשיו אלגר שעד הים הוא שם משמעותי באתוס האמריקאי. הנושא של השחורים בארצות הברית הוא נושא ענק בפני עצמו
הספר אותו רבקה מזכירה במאמר הוא אכן סיפור אותנטי של התרשמות צרפתי מהמציאות שנחשפה לעיניו בביקורו בארצות הברית. כמובן שכמו כל התרשמות זה לא מחקר אובייקטיבי אלא הסתכלות סובייקטיבית מזוית ראייה של אירופי שמכיר חלוקה להמונים אצילים ומעמד כנסייתיבעל השפעה ורכוש( האחרון לפחות בחלק בארצות אירופה)

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק