אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ברי המזל לעומת חסרי המזל


ברי המזל לעומת חסרי המזל - פורטונה: מזל טוב מול מזל רע - דירר

ברי המזל לעומת חסרי המזל - פורטונה: מזל טוב מול מזל רע - דירר

יש אנשים שמאמינים במזל ואחרים שאינם מאמינים בו, אלא בעבודה קשה (ולדעתם) אלה שנראים בעלי מזל, הם כנראה אנשים שעובדים קשה ובמבט שטחי לא רואים את המאמץ והזיעה שהשקיעו אלא רק את התוצאה, ועל פי זה מסיקים שהם ברי מזל.

אך כשאדם סוקר בצורה נייטרלית את האנשים שפגש במהלך חייו, עליו להודות שיש אנשים שהיה להם את מגע מידאס; כל שהם נוגעים בו הופך לזהב. ויש אנשים שכל שהם נוגעים בו מאבד את המעט זהב שכבר היה לו... (האמריקאים מכנים אותם 'מצליחנים ומפסידנים').

ואין ספק שאם כולם היו מאמינים ברעיון המזל – הם היו רוצים להיות ברי המזל.

ובכן, ראשית יש להגיד שהאמונה במזל אישי היא אנטי מדעית, היות ואינה מצליחה להידחק למסגרת הצרה של רציונאליות וכלי מדידה אמפרים.

שהרי אין שום חוק או הנחה מדעית  שתומכת ברעיון המזל.

אך אם נצא מנקודת הנחה שמזל אישי קיים בספירה כלשהי המצויה מחוץ ליכולת התפיסה הצרה והמוגבלת שלנו (שהרי יש יותר דברים שמתרחשים מחוץ לגבולות ההיגיון שלנו מאשר להיפך) – הרי שכולם כמעט, ירצו להיות בצד ברי המזל מאשר להיפך.

אז המסה הנוכחית אכן גורסת כי ראשית, רעיון המזל אכן קיים ושנית, בראיה לטווח רחוק, אולי דווקא כדאי להיות חסר מזל מאשר בר מזל...

הסבר:

ובכן אדם בר מזל (שכל שהוא פוגש  - נפתח בפניו, משחק לטובתו, או משתף פעולה, עם האינטרסים שלו) – עובד פחות קשה מאשר אדם ללא מזל אישי.

למה הדבר דומה? לאדם שנכנס לחדר כושר ופונה לעבר המשקולות, אך כל המשקולות עשויות מקרטון (שרק מצופה בעטיפת ברזל ואילו התוך עשוי קרטון) מה שמקל עליו מאוד להרים אותם.

הנמשל כאן הוא שאדם עם מזל פוגש את הקשיים בחייו – כמשקולות עשויים מקרטון; ואז כמובן, הוא מרים אותם ללא קושי. וזאת לעומת חסר המזל שכל המשקולות שהוא פוגש, אכן עשויים כולם ממתכת והוא חווה קשיים גדולים להניף אותם כלפי מעלה. וכמובן שגופו של בר המזל שמרים משקולות מקרטון יהיה רפוי, מוזנח וחסר שרירים, בעוד שגופו של חסר המזל המתמודד עם משקולות כבדים – יהיה הרבה יותר מפותח.

ועתה הנמשל, מה שקורה לאנשים ברי מזל הוא, כמובן, שכמעט 'הכול הולך להם' ומשתף עימם פעולה. אך אליה וקוץ בה; בשעה שבחוץ הכול כמעט הולך להם, הרי שבפנים המערכת הנפשית/פסיכולוגית שלהם הולכת ונחלשת. וכך, במקום לפתח כושרות וכישורים אישיים, כגון: עוז רוח, אומץ, העזה, התמדה, סבלנות, תקווה, סיבולת גבוהה, נחישות ויצירתיות – חל ניוון בכושרות ובכישורים הללו ובאחרים וזאת בהעדר קשיים שמצריכים את הפיתוח של כל הכושרות שהוזכרו קודם. ככל שהאדם פוגש פחות קשיים, כך עליו פחות לפתח ולהשתמש בכושרות וכשרים פנימיים כדי שבעזרתם יוכל להתמודד עם הקשיים הרבים (חוסר מזל).

לעומת זאת, חסרי המזל (שכמעט שום דבר לא הולך להם מעצמו) – נזקקים למאמץ גדול יותר ולהפעלת כמה שיותר כושרות אישיים, במקסימום של מקסום היכולות האישיות. כך שבהעדר שיתוף פעולה מצד המזל, חסרי המזל 'נאלצים' לפתח את הפוטנציאל הגלום בהם  וזאת כדי שיהיו מסוגלים להתמודד עם קשיי החיים וחוסר שיתוף הפעולה מצד גורמים חיצוניים.  

ואם נחזור למשל, אז חסר המזל אולי לא מצליח בסופו של דבר להרים את המשקולות הכבדים של מה שהוא פוגש בחייו (ואכן חייו ה מעוטי הצלחה והישגים)  - אך לעומת זאת הוא הולך ומתפתח, הולך ומפתח את הכישרונות והכשרים הפנימיים שלו, כדי שאלה יספקו לו את הרמה הנדרשת כדי להתמודד עם חוסר המזל שבחייו.

וכך כשחסר המזל ובר המזל מגיע לקו מטרה כשלהו, ממנו הם יכולים למדוד את ההצלחה והכישלון של חייהם – בר המזל מגיע חלש ורפה בשריריו התודעתיים והנפשיים. ואילו חסר המזל מגיע לשם עם עולם פנימי מפותח ויכולת התמודדות פנימית עם חוסר שיתוף הפעולה של מה שהוא פוגש בחיים.

למעשה, הדבר היחיד, או העיקרי, החשוב בחייו של אדם, זה מצב חייו הפנימיים. וככל שאדם מצליח יותר בחייו החיצוניים כך תשרור יותר פסיביות והזנחה בחייו הפנימיים. וזאת לטובת החיים החיצוניים הפועלים בחברה מטריאליסטית, תחרותית ומסחרית, חברה הסוגדת לתדמית במקום למהות.

לעומתו חסר המזל נאלץ לפתח  את 'שרירי' תודעתו ונפשו, כדי להתמודד עם תוצאות חוסר המזל שהוא פוגש בחייו.

וחשוב לציין כי קשה עד בלתי אפשרי להיות בעל הישגים בשני העולמות – הפנימי והאישי וגם בעולם החיצוני חברתי. או שאדם מפתח את רמות התודעה והנפש שלו, או שהוא מזניח אותם בגלל הצלחה בעולם החיצון. עולם של תחרות, אמביציה, לחצים, מתחים ומאבקי שליטה.

אנלוגיה נוספת לרעיון המזל ניתן לקבל דווקא מעולם הכדורגל; שחקני כדורגל, ככל שינצחו יותר בקלות קבוצות חלשות – כך יזניחו את האימון והמאמץ של להיות בעלי כושר גופני גבוה ויכולת יותר טובה לעבוד בעבודת צוות על חשבון האינטרסים של האגו של כל שחקן ושחקן.

כך שברמה הנמוכה, לא חשוב מה חי באדם ובאיזה רמה הוא מצוי, אלא הישגים מדידים בעולם החיצון.

ואילו ברמה הגבוהה, לא חשוב כלל להצליח בעולם החיצון, כי הצלחה שם זה כמו לצייר בחול הים (שימחק בגלל גאות הים או צעדיהם של ההולכים על החוף) או לחרוט ציורים בקרח (המצוי בטמפרטורה של החדר, וסופו להינמס).

בסופו של דבר העולם האמיתי הוא עולם הנפש והתודעה (כי כל אדם נולד עם נפש ותודעה, שבדרך כל מוזנחים למען הישגים בעולם החברתי החיצון). ואכן עולם התחרות המטריאליסטי לא עוסק בדברים אמיתיים אלא בנורמות חברתיות, שכידוע יכולות להשתנות מקצה לקצה, בחלוף הזמן או בהשוואה בין תרבות לתרבות.

כך שבסופו של דבר להישגים בעולם החיצון החברתי, אין ממשות אמיתית (לטווח רחוק).

רק מה שהצליח האדם לפתח מתוך הפוטנציאל עימו הוא נולד – הוא ששורד את המעלות והמורדות של החיים והוא שאמיתי. כל ההצלחות בחברה יכולים בכל רגע לאבד ערכן  ולחייך לברי מזל אחרים. אין דבר פחות יציב מן ההצלחה בעולם המטריאלי- מסחרי.

מה שנותר לאדם בחלוף השנים, זה מה שהצליח לחצוב מתוך עצמו ולפתח, למרות הקשיים בחייו, אבל בעיקר, בגללם.

----------------------------

גבריאל רעם, 20.2.13

hagut.net

 

תגיות: 

תגובות

התמונה של הידען הקטן

חוסר מזל

אנשים חסרי מזל לעתים קרובות אינם מצליחים להקשיב לאינטואיציה הפנימית שלהם בעת ביצוע בחירה. בעוד שברי מזל נוטים לכבד תחושות בטן. בני מזל חושבים מושכל אבל גם מרגישים. הם שוקלים בחירות מכל מיני צדדים ואפשרויות שונות, הם לא מסתפקים רק בצד הרציונאלי של המצב. אני חושב שזה עוזר להם, כי תחושות בטן לפעמים פועלות כפעמון אזעקה - סיבה לשקול החלטה / בחירה בזהירות.

היסודות הרעועים

התיזה הזאת נשענת על כרעי תרנגולת כיוון שהיסודות שלה רעועים. מה זה נמצאת בספירה כל שהיא? איזה מין יש זה? מה זה מסגרת צרה של ראציונאליות והיגיון?זאת המסגרת שהובילה אותנו מרכיבה על סוס לשיוט אסארונאוטים בחלל. מה זאת הדיכוטומיה בין הצלחה בעולם החןמר חיצוני לבין תחושה והעצמה פנימית.?יש שני נתונים ברורים 1. בחיים יש מקריות. עיוורת ולא מכוונת. כאשר בצומת מסויימת ברגע נתון מתחברים כמה דברים יכולים להיות דברים נעימים או לא.משה הוא שחקן כדורסל שיושב הרבה על הספסל וממעטים לשתף אותו. באחד המשחקים ברגע מסויים נפצע יוסי הכוכב ויורד מהמגרש המאמן מכניס באין ברירה את משה שמפליא לשחק בזכותו הקבוצה ניצחה. בצומת ספציפית זאת גם היה משחק גם יוסי נפצע גם משה שותף והצטיין וכל רכש מקום של קבע בהרכב. זאת דוגמא לצומת בה במקריות מוחלטת בזמן מסויים חברו כמה תהליכים לטובתו של משה. האם זה מזל מספירות אחרות.?
2. האדם הוא אחד המינים בטבע ולכן יש בו צורך לממש תכונות הטבועות בו. העכבר חייב לכרסם אפילו ארונות מעץ. אדם שיש בו כשרון למוסיקה והוא ממש אותו - בנגינה או כתיבת שירים וכו- יהייה מסופק בחייו. ההצלחות רקק יעצימו את תחושתו הטובה. אדדם שיתעלם מיכולותיו הטבועות בו יונסה דברים שהוא לא טוב בהם יהייה מתוסכל ולא משנה אם יהייה לו," מזל" או לא

תהיות

קראתי בשקיקה את המאמר המרתק. איזו נחמה יש בו לחסרי המזל שביכולתם להתהדר בשרירים חזקים. אבל האם, כשנשקול את היתרונות של חסרי המזל לעומת היתרונות של ברי המזל, לא יתגלה לנו שמוטב להימנות על ברי המזל?

צדיק ורע לו רשע וטוב לו?

אני לא בא להגיד שחסרי מזל צדיקים וברי מזל רשעים אבל משהו במאמר נראה לי מסביר משהו מהמשפט הזה...

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גבריאל רעם