אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

עיר שבורה / אלן יוז - ביקורת


התמונה של אביגיל אגלרוב
עיר שבורה / אלן יוז - ביקורת

עיר שבורה / אלן יוז - ביקורת

הסרט עיר שבורה הוא מותחן פוליטי בוגר בעל אלימות, שפה בוטה, והרבה שתייה כבדה. בכיכובם של ראסל קרואו ומארק וולברג. כוכב אמיתי, המציג תפקיד מאופיין באלימות די אינטנסיבית של אדם שנגמל מאלכוהול במשך שבע שנים, ואחר כך שקע עמוק בחזרה להרגלי השתייה.

הסרט רצוף תמונות של קורבנות ירי לחימה אכזרית, כמה קטעי סקס, לא מספיק לטעמי, והרבה קללות, גם לא מספיק לטעמי.

'עיר שבורה' הוא סרט שצולל קדימה לתוך גן החיות של ניו יורק המודרנית, עמוסת החרפה. רוב הדמויות מציגות טיפוסים בעלי פגמים בולטים באופיים, שנמצאים בסכנה תמידית.

אז מה הסיפור

בילי טאגארט, בלש צעיר בניו יורק, חשוד ביצירת סערת מחאה מצד הקהילה. הוא נורה והרג אנס חשוד. יש לו כמה חברים שנמצאים גבוה בסולם, וביניהם, לא פחות ולא יותר, ראש העיר, המהווה את תחנת הכוח של העיר.

טאגארט נתון לפיקודם של ראש העיר, ניק הוסטטר (ראסל קרואו) ומפכ"ל המשטרה קרל פיירבנקס (ג'פרי רייט). ראש העיר הוא לא בדיוק לוח נקי, אוהב את בילי ומאמין שהוא יהיה גיבור. למרות זאת, ולמרות תוצאות המשפט המזכה אותו, מיד בתחילת הסרט, התבקש בילי, לפרוש בשקט ממשטרת ניו יורק, שמא יצוצו ראיות ועדויות חדשות שישלחו אותו ישר לכלא.

שבע שנים לאחר מכן, טאגארט הוא חוקר פרטי שמציץ לבני זוג בסגנון פפארצי, והזעם העצור בתוכו מביא אותו ללכת מכות בכל הזדמנות. הלקוחות שלו הם אוסף חנונים כפויי טובה שלא משלמים. העיר עומדת בפני בחירות מחדש לראשות העירייה.

המתחרה של ראש העיר הוא צעיר פופולארי (בארי פפר). ראש העיר קורא לטאגארט לעבודה ונותן לו הזדמנות לחזור לליגה של הגדולים. הוא מבקש אותו לרגל אחרי אשתו (קתרין זיטה ג'ונס) על מנת לגלות את מלוא פרטי הרומן שהיא מנהלת עם הסגן הצמוד של המתחרה שלו.

בילי מבסוט מהכסף הענק שהוא עומד לקבל. לדעתו, מזמן לא הייתה לו הזדמנות להרוויח חמישים אלף דולר בכזאת קלות. אבל כאשר רצח פוליטי נכנס לחקירה שלו, טאגארט מתבקש לבצע משחק שחמט של כוח המעורב בפוליטיקה, ולחשוף שחיתות ומצוקה עירונית, בה הוא מגלם חייל זוטר בלבד.

כי מתחת לפני השטח מתרחשות מזימות אחרות לחלוטין. טאגארט מתחיל להבין שהמשימה אותה התבקש לבצע עבור ראש העיר צרופה שרשרת אירועים חמורים, בעלי תוצאות עקובות מדם. השיא מגיע בדמות קלטת וידיאו ששולף פתאום ראש העיר ומנופף בה מול טאגארט הנדהם. הקלטת, המתעדת מה בדיוק קרה באותו לילה לפני שבע שנים, אמורה לסגור את כוחו של טאגארט.

הכול מוסבר בצורה מאוד ברורה במערכה הראשונה, ומסתדר לגמרי במערכה השלישית. קל לחבר את הנקודות, וקשה לטשטש את העקבות.

'עיר שבורה' הוא סרט באורך של 109 דקות, וזה מדהים בהתחשב בכמויות העלילה. הסרט מביא עוצמה מסחררת של הבוץ הפוליטי, או הרפש האישי. זה מרגיש כאילו יוז וטאקר תמצתו עונת טלויזיה שלמה לסרט אחד, תוך שהם שומרים רק את הקטעים הטובים ומדביקים אותם לתסריט חלק ואחיד.

טוב או רע?

השילוב של וולברג, קרואו, רייט ופפר, הוא שילוב מנצח שצריך להוביל דרך חלקה אל מועמדות לאוסקר. הסרט מדבר על עשיית צדק פוליטי, והצופה הישראלי, הקורא לצדק חברתי כבר מזה שנתיים, יכול ללמוד כאן משהו על הפגנות אמיתיות ברחובות.

ובאמת, שלושת השחקנים האלה מביאים אנרגיה עוצמתית לסרט. ראסל קרואו מציג תפקיד בעל יהירות רחבה מסצנה לסצנה. כאילו הוא אחוז דיבוק שמונע על ידי השחיתות הפוליטית בה הוא נתקל.

גם קתרין זיטה ג'ונס מחוללת פלאים בתפקיד הקטן שלה. במשך כל אותו זמן, מארק וולברג רוקד בין שתי הדמויות האלה, ומבצע חיקוי של כבוד לג'ק ניקולסון בצ'יינה טאון. הוא עושה שימוש טוב ביכולות הפיזיות שלו, במיוחד בחיוך רע, גדול ומרשים, שמוסיף את הכיף לסרט.

וולברג משחק את הטיפוס הקשוח, המרוחק והרגוע. חטף קצת מכות? לא עניין גדול. איבד את החברה שלו אחרי שבע שנים? הוא מושך בכתפיו. הדבר היחיד שמנחה אותו הוא חתירה תחת המצפן המוסרי המאפיין אותו ללא פשרות.

הסרט מציג שאלות לגבי הפשרה אותה נאלצים לעשות אנשים בבואם להקריב את השדים שלהם, הפנימיים והחיצוניים. הויכוח הפוליטי המוצג בסרט לא מציג תשובות. רק שאלות של מוסר, מצפון ואומץ.

המשחק מתאזן על ידי תסריט הרחוב המופלא של בריאן טאקר. אלף פעמים ראינו את הסרטים האלה על פוליטיקאים מושחתים, עסקאות שמבוצעות בחדר האחורי, שוטרים אלכוהוליסטים, נשים נואפות, וכל הפיתולים והסיבוכים הנדרשים להרמת סרט פשע שמתמקד קצת למעלה מאופרת סבון.

העיר ההרוסה, המנוהלת בשחיתות, מוצגת בעומק ובמותחן בעל איזון עדין. הבמאי אלן יוז, שביים לראשונה ללא אחיו ושותפו הקולנועי, אלברט יוז, והתסריטאי בריאן טאקר, לקחו עלילה משכנעת והלכו עליה עד הסוף.

הצילום של בן סרסין, מרעיף שבחים חזותיים על התפוח הגדול, ומשלב את קו הרקיע של ניו יורק עם זוויות צילום ייחודיות ועבודת צילום שמשפרת את הסיפור. עריכת הסרט לא חתכה יותר מידי או פחות מידי.

העריכה מדגישה את השחיתות הפוליטית, את הדרך האמיתית בה מבוצעת מערכת בחירות, כשעסקאות נדל"ן מפוקפקות הן אלה שמובילות באמת את הבחירות, ולא היושר, או חוסר היושר של המתמודדים.

'עיר שבורה' הוא סרט מבטיח. טאגארט לא הרג אף אחד מתוך כוונת זדון גזעני. הוא מביא צדק למשפחה של קורבן אונס ורצח. הוא מייצג את הטיפוסים האלה, שאינם בדיוק כפי שהם נראים, אבל לטובה. הוא מגלם בחור די הגון שמידי פעם מתפרצת ממנו אלימות, שבסופו של דבר מביאה אותו לחזור לשתות, אבל הוא גורם להזדהות בשנאתו למושחתים.

הסרט גורם לצופה לתהות עד כמה מעורב בעצמו ג'וליאני, ראש העיר האמיתי של ניו יורק, במזימות מושחתות. הסרט כתוב בצורה ראויה לשחקנים מוערכים, המציגים משחק מרשים.

אותי הסרט שימח ושעשע. ככל שאני חושבת על העיר ההרוסה שראיתי, אני נהנית יותר. הסרט לא גדול, אבל הוא מביא נבזות מושכת מסוימת, שהשאירה אותי נטועה בכסא, כוססת ציפורניים במתח ולחץ. הוא עשוי בקפיציות מדליקה, שניכרת מול המצלמה על ידי הכישרון המשובח של צוות השחקנים המופתי.

עיר שבורה - טריילר

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב