אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

חזון העתיד:תומס ג'פרסון ואלכסנדר המילטון


התמונה של רבקה שפק ליסק
אלכסנדר המילטון

אלכסנדר המילטון מאת ג'ון טרמבול 1806

מאמר ששי בסדרה: אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
מאמר שני בפרק החברה האמריקאית במאה התשע עשרה.

פרק שני בסדרה: החברה האמריקאית במאה התשע עשרה

מאמר ראשון: מדיניות ההגירה וההרכב הדמוגרפי

המדיניות הכלכלית של ארה"ב התבססה, במהותה, על התפישה הכלכלית של הליברליזם הקלסי, אבל שנים מאדריכלי המדיניות הכלכלית בימיה הראשונים של הרפובליקה, תומס ג'פרסון ( Thomas Jefferson) ואלכסנדר המילטון( (Alexander Hamilton, היו חלוקים בדעותיהם לגבי חזון העתיד. תומס ג'פרסון, היה תושב וירג'ניה, ממחברי הכרזת העצמאות, והנשיא השלישי של ארה"ב, ואלכסנדר המילטון היה תושב ניו-יורק, ממחברי החוקה השניה של ארה"ב ושר האוצר בימי נשיאותו של ג'ורג' וושינגטון. ג'פרסון ראה בחזונו את ארה"ב כחברה אגררית של חוואים עצמאיים מגיני הדמוקרטיה, ואילו המילטון ראה בחזונו את ארה"ב כמעצמה תעשיתית, הנישענת על עילית העסקים. המפלגה הדמוקרטית , שנקראה עם הקמתה המפלגה הרפובליקנית-דמורטית,ראתה עצמה כממשיכת דרכו של ג'פרסון ואילו המפלגה הפדרליסטית ואח"כ הרפובליקנית ראו עצמן כמגשימות החזון של המילטון.

תומס ג'פרסון היה חסיד האסכולה הפיזיוקרטית שרווחה במחצית השניה של המאה השמונה-עשרה בעיקר בצרפת. עפ"י תפישה זו מקור עושרם של העמים הוא באדמה, כלומר בחקלאות ובמיכרות, מכיון שרק אלה יוצרים ערכים חדשים המגדילים את עושרה של המדינה. התעשיה מעבדת את חומרי הגלם שמקורם באדמה, כלומר, רק משנה את צורת המוצרים, אבל אינה מגדילה את כמותם ואינה תורמת לעושר הלאומי. המסחר, כמו התעשייה, אינו מיצר ערכים חדשים, אלא מעביר את המוצרים שמקורם באדמה ממקום למקום. ענף השירותים לסוגיו(שירותים פרטיים וציבוריים, מקצועות חופשיים) אף הוא אינו יצרני. מאחר שהחקלאות והמיכרות הם הענפים היצרניים היחידים דחו הפיזיוקרטים את התפישה המרקנטליסטית, שהיתה מקובלת על ממשלות רבות, שדגלה בהתערבות המדינה למען עידוד התעשייה והמיסחר. הפיזיוקרטים דחו את עיקרון ההתערבות של המדינה בכלכלה שהיה מונח ביסוד התפישה המרקנטליסטית. הפיזיוקרטים היו בדעה שכשם שבטבע קיימת הרמוניה והעניינים מתנהלים עפ"י מערכת של "חוקים טבעיים" הפועלים מעצמם, כך גם בכלכלה. יש לבטל את התערבות המדינה בכלכלה ולתת לה לפעול עפ"י ה"חוקים הטבעיים" שלה. הפיזיוקרטים האמינו

שכשם שיש הרמוניה בטבע כך גם תפעל הכלכלה באופן הרמוני אם רק תיפסק התערבות יד אדם. סיסמתם היתה laissez faire laissez passer, כלומר, "הניחו לעשות, הניחו לעבור". תפקיד המדינה, לדעת הפיזיוקרטים, חייב להצטמצם להבטחת זכויות הקנין הפרטי, להבטחת החירות האישית, להגנה על החיים ולשמירת הסדר והביטחון.

עפ"י תפישה זו קבע ג'פרסון את העיקרון ש"ממשל טוב הוא מממשל הממעיט למשול", כלומר מצמצם את תפקידיו למינימום ההכרחי על מנת להבטיח לאזרחים חופש היוזמה והתחרות, שהוא תנאי לשוויון ההזדמנות. הנחת היסוד של ג'פרסון היתה שעובדי האדמה הם ה"עם הניבחר", מלח הארץ, מקור המידות הטובות, ואילו התעשייה והמיסחר משחיתים את המידות. הוא כינה את תושבי הערים "אספסוף", וראה במעמד החוואים האמריקני את הערובה היחידה לקיומו של המישטר הדמוקרטי, מכיוון שבניגוד לפועלי העיר הם בלתי תלויים מבחינה כלכלית ואינם נתונים ללחצים מצד מעבידיהם כמו הפועלים העירוניים. ג'פרסון ראה בחזונו את החברה האמריקנית כחברה של חוואים החיים "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". הוא הצדיק את העדפת החקלאות בארה"ב ע"פ התעשייה גם בנימוק שבעוד שבאירופה יש מחסור באדמה לעומת עודפי אוכלוסין, הרי בארה"ב המצב הפוך. באירופה יש , על כן, הכרח בקיומה של תעשייה כדי לייצר תעסוקה לעודפי האוכלוסין במצב של מחסור באדמה. מאחר שארה"ב מצטיינת בשפע בלתי מוגבל של אדמה(כול החלק המערבי הבלתי מיושב עד האוקיינוס השקט), מוטב לה להאחז באדמה. ג'פרסון הציע לאמריקנים לשווק מוצרים חקלאיים וחומרי גלם לאירופה ולקנות ממנה את התוצרת התעשייתית. לכן, דגל ג'פרסון במסחר חופשי לאומי ובינלאומי והתנגד למכסי מגן להגנה על התעשייה האמריקנית ולפעולות אחרות לעידוד התעשייה. ג'פרסון קבע גם שבארה"ב חסרים תנאי היסוד לפיתוח התעשייה שכן קיים בה מחסור בכוח אדם ומחסור בהון שבלעדיהם אי אפשר לפתח תעשייה. כתוצאה מהמחסור בידים עובדות שכר העבודה הוא גבוה ומהווה מיכשול נוסף בפיתוח תעשייה הזקוקה לכוח עבודה המוני וזול. יתר על כן, התעשייה האירופית היא וותיקה ומבוססת ולתעשייה האמריקנית הצעירה אין כול סיכוי להתחרות בה מבחינת איכות ומחירים.

ג'פרסון אימץ גם חלקים מהתפישה של הליברליזם הכלכלי של אדם סמית, כפי שנוסחה בסיפרו "עושר העמים", שיצא לאור ב1776- ( Adam Smith). אדם סמית היה שותף להנחת היסוד של הפיזיוקרטים שיש "סדר טיבעי", כלומר הרמוניה בכלכלה כמו בטבע ודחה את התפישה המרקנטליסטית שגרסה התערבות המדינה. אדם סמית גרס גם ש"אין סתירה בין האינטרס של הכלל והפרט", כלומר , כאשר כול פרט פועל למען האינטרסים הפרטיים שלו הוא תורם לטובת הכלל, לעושר הכללי. זאת, כול עוד אינו מפר את החוק. אבל, בניגוד לפיזיוקרטים לא גרס אדם סמית שרק החקלאות והמיכרות הם ענפים יצרניים, כלומר מייצרים ערכים חדשים, וקבע שכול הענפים הם יצרניים.

ג'פרסון האמין שאם ארה"ב תפעל עפ"י העיקרון של תחרות ויוזמה חופשית וכול פרט ידאג לאינטרסים שלו "העושר יתחלק בהתאם לחריצות ולמיומנות".

ג'פרסון קנה ב1803- ,בתקופת כהונתו כנשיא ארה"ב, את לואיזיאנה(השטח המשתרע בין נהר המיסיסיפי והרי הרוקי), מידי צרפת, כחלק מהגשמת "חזון אמריקה האגררית". רכישת לואיזיאנה נועדה להבטיח מרחב להתיישבות חקלאית במערב לדורות הבאים, ולהבטיח את הדמוקרטיה.

ג'פרסון שינה את גישתו לתעשייה, כפי שנתן לראות ממכתבו לבנימין אוסטין ( Benjamin Ostin) מ1816- , לנוכח השוד הימי שבסיסיו היו בצפון אפריקה ובעיקבות מלחמות נאפוליאון ומלחמת בריטניה-ארה"ב. שודדי הים המוסלמים פגעו פגיעה חמורה בסחר הבינלאומי שארה"ב היתה תלויה , ומלחמות נפוליאון נגד בריטניה החמירו את הפגיעה בשל התעלמות של בריטניה מהניטרליות של ארה"ב. בריטניה החרימה אוניות אמריקניות על מטענן והמלחים שעליהן גוייסו, בכפיה, לצי הבריטי בטענה שהם נתינים בריטיים, עפ"י ההנחה שאי אפשר להשתחרר מהנתינות הבריטית. מלחמת ארה"ב-בריטניה החמירה עוד יותר את מצבו של המיסחר הבינלאומי האמריקני. לאור הנסיבות הללו הגיע ג'פרסון למסקנה שאין ברירה אלא לעודד את התעשייה האמריקנית ולקרוא, למטרה זו, לציבור לצרוך תוצרת אמריקנית בלבד.

המילטון דחה את הטענה הפיזיוקרטית שרק החקלאות והמיכרות הם ענפים יצרניים, ואימץ את תפישתו של אדם סמית שכול הענפים הם יצרניים. הוא מנה מספר סיבות לכך: ראשית, חלוקת העבודה בין ענפי הכלכלה מביאה להתמחות, המביאה עימה שיפור המוצרים והגברת התפוקה. שנית, הכנסת מיכון מגבירה את היצור, כלומר מגדילה את כוח העבודה, וחוסכת בשכר עבודה, מכיוון שהמכונה מסוגלת לעבוד 24 שעות ביממה ומאפשרת ניצול כוח עבודה בלתי מקצועי. רביעית, התעשייה מאפשרת הרחבת מעגל המועסקים ע"י ניצול כוח העבודה של החקלאים בעונות המתות של החקלאות וע"י העסקת נשים וילדים ככוח עבודה בלתי מקצועי.

המילטון דחה את הטיעון של ג'פרסון לגבי חלוקת עבודה בינלאומית: ארה"ת יצא תוצרת חקלאית וחומרי גלם לאירופה ותקנה ממנה תוצרת תעשייתית. המילטון כפר בדעה שקיימת חלוקת עבודה בינלאומית בין מדינות חקלאיות ותעשייתיות. הוא סבר שאין במציאות חופש הסחר. לארה"ב יש מאזן מיסחרי שלילי מכיוון שיש לה קושי בשיווק מוצריה באירופה בשל חומות המכס. המדיניות הכלכלית של המילטון, כשר האוצר הראשון של ארה"ב ,היתה לעודד את התעשייה המקומית כדי להבטיח את אי תלותה של המדינה הצעירה באירופה. הוא טען שבמצב של אי יציבות בינלאומית(שודדי הים והמלחמות) ו לאור המדיניות הכלכלית של אירופה שגרסה עצמאות כלכלית, צמצום היבוא והגדלת היצוא, ארה"ב צריכה לעודד את השוק הפנימי. במילים אחרות, מכיוון שלא ניתן לשווק תוצרת חקלאית לאירופה ולקנות ממנה תוצרת תעשייתית, יש להפנות כוח אדם לתעשייה, לעודד את העיור ולהפנות את התוצרת החקלאית לשוק הפנימי, לערים שתתפתחנה. המילטון האמין שהתיעוש יתרום לעיבוד יותר אינטנסיבי של החקלאות במזרח כדי לספק את צורכי הערים. הוותיקים יעברו לערים והמהגרים ילכו למערב, לאחר תקופה מסויימת של עבודה בתעשייה במזרח.

המילטון קיבל, אומנם, את הנחות היסוד של אדם סמית לגבי ההרמוניה בכלכלה והעדר סתירה בין האינטרס של הפרט והכלל, אבל הוא אימץ חלק מהתפישה המרקנטליסטית(היו שהגדירו אותו כניאו-מרקנטליסט), באשר לצורך בעידוד התעשייה. טיעוניו בזכות התערבות המדינה לטובת התעשייה, כלומר העסקים, היו: ראשית, יוזמה איננה תכונה בסיסית בשל הפחד מסיכון והחשש מתחרות. על מנת להתגבר על כול אלה יש צורך במתן סובסידיות לתעשייה. שנית, במצב של חוסר שיוויון בין התעשייה האירופית והאמריקנית יש הכרח בעידוד התעשייה ע"י הגנה מפני תחרות באמצעות מכסי מגן. המילטון דגל באי התערבות המדינה בכול התחומים, מלבד בתחום העיסקי. הוא שלל את התערבות המדינה בעסקים, אבל דגל בעידוד העסקים ע"י המדינה באמצעות סובסידיות, מענקי קרקע, מכסי מגן, השקעות לעידוד המדע והטכנולוגיה, הקלות במיסים וכו'…

בניגוד לג'פרסון שראה בחוואים את מקור היציבות ומעוז הדמוקרטיה, לא האמין המילטון בתכונות התרומיות של האדם הפשוט. הוא הטיל ספק בכושרו של העם לשלוט והעדיף את שלטון עילית העסקים. הוא דגל בממשל מרכזי חזק בברית עם עילית המרכזת בידה את הכוח הכלכלי והפוליטי.

מעבר לחילוקי הדעות בין שתי התפישות הללו היה קונצנזוס בחברה האמריקנית לגבי העיקרון של צמצום תחומי הפעילות של הממשל והבטחת התנאים לחופש היוזמה והתחרות. האמריקנים האמינו בכושרו של היחיד לדאוג לעצמו בתנאים אלה והיו משוכנעים שהעושר מתחלק בהתאם לחריצות ולמיומנות. הם קידשו את עיקרון האינדיבידואליזם.

עד בחירתו של אנדרו ג'קסון(Andrew Jackson) העדיפו רוב הנשיאים את התפישה ההמילטונית. הם עודדו את היוזמה הפרטית לפיתוח הארץ באמצעות מענקים, סובסידיות ומדיניות מוניטרית לטובת העסקים, עפ”י עיקרון אי התערבות באמצעות יזמות ממשלתית ומתוך הנחה שהייזמים לא יקחו סיכונים בהשקעת הונם בפיתוח המערב ללא עידוד ממשלתי. מימי נשיאותו של ג'קסון עד שנות השישים של המאה התשע-עשרה היה מעבר לתפישה הג'פרסונית במישור העקרוני, אבל במציאות היתה מגמה מעורבת וחל, אומנם, מיתון בהיקף העידוד של העסקים, אך העידוד לא ניפסק לגמרי.

חשיבותו של אלכסנדר המילטון

תגובות

גפרסון המילטון

נהניתי לקרוא את המאמר הממצה והבהיר על הבדלי התפיסות של שני אנשים חשובים אלה. אני רוצה להביע משאלה שתקדישי מאמר
לנושא מלחמת 1812 מלחמה שתוצאותיה הן אירוע מכונן בהקשר של ההתפתחות הכלכלית חברתית בארצות הברית ומאוד רלוונטיות
לנושאים עליהם את כותבת. למשל המעבר במדינות הצפון מעיסוק במסחר לעיסוק בתעשייה ההתקרבות בין מדינות הצפון למערביות
ועוד מאמר שיהיה גשר לקראת המאמרים על אנדרו גקסון ובהמשך מלחמת האזרחים. הערה אחרת :יש חוקרים שרואים- כפי שכתבת- את אי כיבוד הנייטרליות האמריקאית על ידי הבריטים כעילה המרכזית. לעומתם אחרים סוברים שרצונם של חלק מהאמריקאים לכבוש ולהשתלט על קנדה
הןא הוא הגורם העיקרי למלחמה

נושא הסדרה הוא האם אמריקה היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות

הסדרה אינה עוסקת בתולדות ארה"ב או בכל אספקט אחר.

הנושא הוא החלום האמריני - מיתוס או מציאות.

החלום האמריקאי והקשר ל1812

תוצאות מלחמה זאת הניעו תהליכים שהם מאורלוונטיים לנושא הסידרה: תהליך התיעוש שעבר הצפון- מזרח ובעקבותיו תהליך עיור מעבר צעירים
דורשי עבודה הגירה מואצת מאירופה האצת התנועה מערבה תהליכים שהן יסודות בטון בבניית החלום האמריקאי ובמימושו המלא או החלקי כל אחד על פי טעמו.אני מתכון לסקירה שתבליט את ההשפעה הדרמטית של תוצאות המלחמה. ברור שיש גם דברים לא רלוונטיים כגון הרקע לחיבור ההימנון האמריקאי במלחמה זאת או מדוע שרפו הבריטים את וואשינגטון הבירה או מדוע מלחמה זאת היא אירוע מכונן בבניית הלאומיות הקנדית.אני מתכון רק להיבטים הקשורים להיוצרות החלום האמריקאי שכן בלעדיהם קשה להסביר את התהליך העתידי של דמוקרטיזציה בארצות הברית.כמובן שאני מכבד את זכותך לעצב את הסידרה וכמתעניין בהיסטוריה של ארצות הברית אשאר קורא נאמן של הפרקים הבאים

אין צורך להיכנס למלחמה. זוהי סטייה מהנושא. יהיה דיון בכל השאר.

אני מציעה לך להתעזר בסבלנות ולא לשפוט עפ"י חומר חלקי. חכה להתמונה המלאה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק