אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מניעים תת הכרתיים בראי הרציונאליזם


התמונה של תומר ריבל
מניעים תת הכרתיים בראי הרציונאליזם

מניעים תת הכרתיים בראי הרציונאליזם. 123RF Stock Photo.

כאשר האינדיבידואל יודע מה הוא רוצה, ער למאמץ הכרוך בהשגת רצונותיו ובמיכשולים אותם הוא יאלץ לעבור על מנת להגשימם וכאשר הוא מודע לסיפוק אותו הוא ישיג בהשגת מטרותיו, ניתן להגדיר במפורש את מניעיו. במידה וקיימים סיכונים, הסיכונים הם מחושבים. דפוס חשיבה זה הוא מונחה מטרה ורציונאלי. ניקח כדוגמא סטודנט שנרשם ללימודי רפואה באוניברסיטה. הסטודנט פחות או יותר יודע מה מצופה לו: מהם הקורסים עליו לקחת ומהם המטלות בהן הוא יהיה חייב לעמוד. הוא עשוי לראות במתמטיקה מכשול שיקשה עליו, אבל הוא מוכן לקחת את הסיכון. מניעיו רציונאליים ויש לו מטרה ברורה מול עיניו.

עם זאת, גם במקרים בהם המניעים והמטרה ניראים ברורים ורציונאליים, עדיין מתקיימים מניעים אינדיבידואלים שאינם גלויים ואינם כה ברורים. יתכן כי הסטודנט בחר במקצוע הרפואה כי הוא חייב להוכיח את עצמו למשפחתו ולסביבה, יתכן ודמות של רופא מסויים נערצת עליו מהילדות והיא עומדת מאחורי החלטתו להיות רופא, יתכן גם כי הוא הולך בעקבות חבר משפחה או לחץ משפחתי והוא אינו רוצה באמת להיות רופא. במילים אחרות, גם אם המניעים והמטרה ניתנים להגדרה, אין זה אומר שהם היחידים המשחקים תפקיד בנפשו של האדם. יתרה מכך, מאד יתכן שהאדם שבוחר בקו פעולה מסויים לא לגמרי מודע למכלול המניעים שלו עצמו – מניעיו הם תת הכרתיים.

מניעים תת הכרתיים

על פי התפיסה הקרטיזיאנית ששלטה בכיפה מהמאה ה-17 ועד תחילת המאה ה-20, האדם נתפס כייצור רציונאלי המודע לעצמו באופו מלא. האדם הינו בעל חיים המסוגל לתכנן תוכניות באופן שקול כשהוא ניחן ביכולת בסיסית לראות את הנולד ולהבין מה נדרש ממנו בדרך להגשמת מטרתו. תפיסה זו קסמה לאנשי תנועת ההשכלה האירופאית שבחרו להדגיש את כוחה של הבינה בחיי היום יום. אולם כיום ידוע כי הראייה הקרטיזיאנית רחוקה מלספק תיאור מלא של טבע האדם. לצד רציונאליות, האדם ניחן בחשיבה אי-רציונאלית, הוא לעיתים מונע על ידי דחפים להם הוא מתכחש או לא מודע.

בחשיבה ובהגות ניתן מקום לפעילות תת הכרתית העומדת מאחורי התנהגות אנושית ובהקשר זה ניתן להעלות את הספרות הרומנטית של המאה ה-19 שבניגוד לתקופת ההשכלה שקדמה לה הדגישה את המיסטי, האי-רציונאלי ואת הדחפים והיצרים המניעים התנהגות אנושית. עם זאת, היה זה אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, שהעלה למרכז הבמה באופן שיטתי ובמשנה סדורה את קיומו של התת מודע ואת הדחפים התת הכרתיים שממנו הם נובעים. בהקשר זה, פרויד הזכיר מספר אופני התנהגות המהווים ביטוי למניעים תת הכרתיים:

1) על פי "פשר החלומות" (1900), בזמן חלום צצים ועולים משאלות לב שהאדם אינו מודע להם בזמן ערות.

2) פליטות פה ומַנְיֶרִיזְם בילתי מודע חושפים מניעים נסתרים.

3) סימפטומים של חולי (בעיקר חולי נוירוטי) לעיתים מהווים ביטוי לצרכים בילתי מודעים של בני אדם.

בעקבות פרויד, מרבית הפסיכואנליטקנים כיום מכירים בקיומם של מניעים תת הכרתיים, אם כי לא תמיד הם תמימי דעים לגבי מידת המשקל שיש לייחס להם. הרוב מסכימים, עם זאת, שבנסיבות רגילות לא ניתן ולא צריך ליצור דיכוטמיה בין מניעים תת הכרתיים להכרתיים היות שהם מזינים אחד את השני ומתקיימים זה לצד זה במגוון דפוסי ההתנהגות האנושית. למשל, גבר צעיר עשוי להתאהב באישה צעירה בגלל יופיה והאינטלקט שלה (מניעים מודעים) לצד משיכתו אליה כי היא מזכירה לו את אימו (מניע לא מודע). לעיתים גם אדם מודע למניעים הנסתרים המנחים אותו אך לא מייחס להם את מלוא החשיבות כגורמים מנחים בהתנהגותו ולמלוא השפעתם לטוב או לרע. למשל, אדם שעובד קשה יתר על המידה מודע לכך כי הוא סובל מהפרעה (הוא ער לכך כי הוא וורקוהוליק ואולי אף מודע לסיבות להיותו מכור לעבודה), אך אין הוא מודע להשפעות השליליות של הפרעה זאת עליו ועל סביבתו הקרובה.

למעשה, קיומם של מניעים תת הכרתיים מסבכים לעין ערוך את עבודתם של הפסיכולוג הקליני כאשר הוא מנסה להעריך מה עומד מאחורי את תפיסת עולמו והתנהגותו של המטופל היושב מולו. המטפל נאלץ לנקוט בגישה זהירה היות שתמיד יכולים לצוץ מתחת לפני השטח מניעים נסתרים שלעומקם הוא טרם הצליח לרדת.

כדי להמחיש זאת, ניתן להעלות כדוגמא את המניע להישגים והחתירה למצויינות שמאפיינים את החברה המערבית מאז ימי המהפכה התעשייתית. את הרצון לצבור הישגים ולהצליח ניתן להבין במספר רמות בו זמנית: הרמה המדווחת הגלויה, הרמה האישית-הנסתרת והרמה המאקרו-החברתית.

אדם שאפתן שנבקש לכתוב בשאלון מה מניע אותו להישגים עשוי לענות את התשובות הבאות:

  1. אני תמיד שואף למיצוי מלוא הפוטנציאל הטמון בי.
  2. אני חש כי בטחוני בכלכלי והכבוד לו אזכה בקהילה תלויים ביכולתי להפגין הצלחה.
  3. לפיכך, אני תמיד מציב מול עיני מטרות קשות ומפנה את כל מאבי כדי להגשימם.

מניעים אלו מרכיבים את הרמה הגלויה והמדווחת (מדווחת על ידי המטופל) והם מספקים תמונה די ברורה לגבי מה מניע את האדם היושב מול המטפל. הם עשויים להספיק לטיפול שיטחי דוגמת קואצ'ינג (אימון אישי). לעומת זאת, טיפול פסיכולוגי מקיף וארוך טווח המערב אלמנטים של פסיכו-אנליזה עשוי לחשוף היבטים נוספים שמקורם ברמה האישית הנסתרת. אם נחזור לאדם שעובד קשה ושסובל מהפרעה של התמכרות לעבודה, סביר להניח כי הפסיכולוג יחשוף בעיות של דימוי עצמי נמוך, בעייתיות ביחסים עם ההורים ומספר קבעונות מתקופות חיים קודמות.

לבסוף הרמה האחרונה, הרמה המאקרו-חברתית, מספקת רקע חברתי חשוב כמניע להתנהגות. אדם הוא תבנית נוף מולדתו וככך הוא מביא עימו דפוסי חשיבה נורמטיבים הניזונים מהסביבה בה גדל והתחנך. מידת הרצון להישיגים והחשיבות הניתנת להצלחה יהיו שונים עבור אדם שהתחנך בסביבה נוצרית קתולית לעומת אדם שבא מרקע פרוטסטנטי. המוסר הקתולי מייחס חשיבות לעולם הבא ומעניק ערך לחיי פרישות ונזירות. המוסר הפרוטסנטי, כפי שהסוציולוג מקס וובר טרח להדגיש בספרו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם (1905)" , שם דגש על הצלחה חומרית בעולם הזה.

לסיכום, התייחסות להיבטים האי-רציונאלים והתת הכרתיים העומדים מאחורי המניע האנושי אל לה להרתיע אותנו ולזרוע בליבנו פסימיזם לגבי טבעו של האדם.  נהפוך הוא, בשורת הרציונאליות תלויה ביכולתנו להתבונן ללא חשש ומורא ולהבין לעומקם את אותם המניעים התת הכרתיים שמכתיבים לא אחת את התנהגותנו. רק התבוננות אמיצה כזאת ולא הדחקה יסמנו את ניצחונה של הרציונאליות על האי-רציונאליות. במילים אחרות, אם ברצוננו לפעול בהיגיון, יהא עלינו קודם לחשוף את חוסר ההגיון בפעולותינו.

 

באדיבות מכון תל אביב לפסיכותרפיה

 

תגובות

עזבו אותכם

הכל פסיכיאטרי היום

פסיכו אנליזה עבר זמנה

אנאכרוניזם ושמו פרויד

המאפיין את פרויד הוא ההתמקדות בחקר הנפש התעסקות בתהליכים " נפשיים" שאינם פיזיולוגיים. אין חיה כזאת. במדעי החיים אנו לומדים
שגוף ונפש הם יישות אחת. פרופסור עידן שגב אוהב להגיד בשיעוריו "ככל שאני עוסק בחקר המוח מעולם לא מצאתי נשמה מתרוצצת. כל מה שאני רואה הם פולסים חשמליים"אפשר להבין את פרויד שבתקופתו חקר מדעי החיים היה כמעט אניגמה . השאלה איך כיום בשנות האלפיים יש עדיין
חסידים לתורתו

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת תומר ריבל