אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תפיסת המודיעין של ר.ו. ג'ונס בראי הפילוסופיה הביקורתית של קרל פופר


התמונה של תומר ריבל
מטוסים מלחמת העולם השניה

מטוסים מלחמת העולם השניה.

מלחמת העולם השנייה: תפיסת המודיעין של ר.ו. ג'ונס בראי הפילוסופיה הביקורתית של קרל פופר
ר. ו. ג'ונס (R.V. Jones) הצטרף למודיעין של חיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה. במסגרת תפקידו זה, עסק במגוון האיומים הגרמניים על ברטניה, מפציצים שהונחו על ידי קרניים אלקטרו-מגנטיות, פצצות ללא טייס (V-1) וטילי קרקע-קרקע (V-2). להמצאותיו ולהתמודדותו המדעית-מודיעינית עם איומים אלו נודעה השפעה מכרעת על יכולותיה של ברטניה לשרוד מול האיום הנאצי. המאמר הנוכחי ינסה להתחקות אחר חשיבתו ושיטתו המודיעינית תוך התבססות על מאמר שכתב ב 1993 – Some Lessons in Intelligence, Enduring Principles ועל מקרה בוחן הקשור לאיום ה- V-2 על ברטניה מתוך ספרו מלחמה סודית ביותר (1984 [1978]). תהליך ההתחקות יתבסס על השוואת מפעלו המודיעיני למתודולוגיות בולטות בפילוסופיה של המדע, השיטה הביקורתית של קרל פופר בראשן.
א) דמות החוקר הסיזיפי
במאמרו Lessons, ג'ונס מתייחס למאמץ השיטתי והרציף בעבודת המודיעין. על חוקר המודיעין לעמול ללא הרף וללא לאות להקים אמצעי איסוף מידע שיספקו אפשרות להתבוננות על האויב על ידי הרחבת ערוצי זרימת המידע העומדים לרשותו, אנושיים וטכניים. ברגע שמגיע המידע יש ליצור תהליך עיבוד מורחב שיכלול א) שרשרת של קישורים ("chain of links") שבה, בדומה לפס ייצור נע, מידע מזוקק ומועבר הלאה לגורמים נוספים לזיקוק נוסף עד שלבסוף מגיע המידע המועבד לראש ההיררכיה המודיעינית לטובת הערכה (Jones, 1993: 38).  ב- מלחמה סודית ביותר, ג'ונס מעיד כי הוא רואה את עצמו כ"מפענח בשלב הרביעי שתפקידו להשלים את מה שנעשה בשלושת שלבי הפענוח הראשונים" עם היתרון של שלוב צורות מודיעין אחרות (ג'ונס, 1984: 339), יתרון שהוא נהנה ממנו במקומו בראש ההיררכיה של ההערכה.  ב) מיון – היות שמידע מודיעיני הוא רשת סבוכה של פרטים, על החוקר למיין אותו באופן תמטי כדי שניתן יהיה ליצור שיטת עבודה סדורה בתוך אינספור הפרטים. כדי לאפשר שיטת עבודה סדורה, המיון חייב לכלול סדרי עדיפויות כמו 'חשוב יותר' מול 'חשוב פחות', 'טווח קצר' מול 'טווח ארוך'(Jones, 1993:38)**.
בניסיון להתחקות אחר ביצועיה של רקטת ה-,V-2 ג'ונס מתאר מאמץ איסוף מידע סיזיפי, יום-יומי ורציף שכולל הצלבת עובדות ואימות הנחות עם ראיות. אופן עבודה זה מזכיר במידה רבה את המודל של תומס קון לאיש המדע השקדן והחרוץ אשר שש לצרף עובדות זו לזו תוך ניסיון להסביר את הידוע בעולם באמצעות אותן עובדות (בן ישראל, 1999: 83). כפי שיוסבר בהמשך, במקרה של ג'ונס, תיאור זה של איש מדע תקף לעבודת המודיעין שלו באופן חלקי בלבד.
ב) מקומה של האינדוקציה בהערכת המודיעין
קרל פופר טוען כי בתהליך המדעי לא ניתן לאמת הכללות באופן סופי באמצעות דוגמאות תומכות (רבות ככל שיהיו) (בן ישראל, 1984: 85). ההיגיון מאחורי טענה זו,  ברוחו של הפילוסוף דיויד יום, הוא שלא ניתן להתבסס על ניסיון העבר על מנת להוכיח אמיתות של הכללה. זאת משום שהסתמכות על הידוע, ניסיון העבר, מהווה הכללה על סמך עובדות שיתכן שתמצא אחת סותרת (שם). ב-Poverty of Histriocism, קרל פופר מבטל את הידוע מתוקף הניסיון ככלי לחזות את מה שאינו ידוע. ההיסטוריה לא נוטה לחזור על עצמה, וגם אם איתרנו דפוס של חזרה, הדפוס כולל נסיבות שונות ממקרה למקרה באופן ניכר שמשפיעות באופן קריטי על התפתחויות עתידיות עד כי אין לנו בסיס להסתמך על דפוס קבוע של חזרה:
 But it is clear that all these instances of repetition involve circumstances which are vastly dissimilar, and which may exert an important influence upon further development. We have therefore no valid reason to expect of any apparent repetition of a historical development that it will continue to run parallel to its prototype. (Popper, 1957: section 27, pp. 110-11)
ג'ונס מאמץ את העיקרון הפופריאני בהטלת ספק בערכו של הידוע לנו זה מכבר על מנת להסיק על הלא ידוע ובכך למעשה ממעיט בערכה של האינדוקציה ככלי להערכה ותחזית מודיעינית. גישה זו באה לידי ביטוי בולט בכל הקשור לחקר הביצועים של רקטת ה-V2. בדו"ח שהוא כותב ב-מלחמה סודית ביותר על השתלשלות החקר המודיעיני של פיתוח ה-V-2, הוא טוען כי מומחים אשר בוחנים נשק זר, "אינם עוד מומחים, אלא טירונים". לא ניתן לסמוך על הידע והניסיון הקיימים להעריך מערכת נשק לא מוכרת משום ש"המומחים [הבריטים] עוסקים בפיתוח כלי נשק לשימושם של הבריטים; מומחי האויב עוסקים בכך לשימושם של הגרמנים". הסתמכות על הניסיון והידע הקיים עלול לגרום "לנחש ניחושים דמיוניים יותר מהמודיעין" (ג'ונס, 1984: 333-4). ב-Lessons, ג'ונס טוען כי הניסיון של המומחים היה מוטעה או לכל היותר לא רלוונטי היות שהאויב השתמש בתגליות שהם לא גילו עדיין. לפיכך, דינו של ידע של מומחים אינו שונה מדינה של ידיעה מודיעינית המגיעה מערוצים אחרים (Jones, 1993:39).
הבעייתיות שג'ונס מציג בהערכת ביצועיו של נשק חדש מוצאת ביטוי אצל י. בן ישראל בלוגיקה של הפקת לקחים. על פי לוגיקה זו, לא ניתן לקחת את מה שהיה קיים או קיים בהווה ולקבוע כי כך צריך להיות בעתיד ועל כן לא ניתן להסיק מהניסיון של מלחמות העבר על מלחמות העתיד משום שכל מלחמה היא חד פעמית (בן ישראל, 1986: 25,26). מכיוון שגם האויב מפיק לקחים באופן הדומה לנו, דהינו בהסקה אינדוקטיווית ישירה, אין לנו דרך לדעת בוודאות את האמצעים שהאויב מפתח (בשפתו של ג'ונס, המומחים הבריטים שמכירים רק את הנשק הבריטי ולא את הגרמני) ולכן לא נדע אם נשק שהיה יעיל במלחמה שהייתה יהיה יעיל במלחמה הבאה למול פיתוחי האויב.
ג) תהליך הערכת המודיעין
תהליך הערכה מודיעיני המתבסס על המודל של פופר של הפרכה מתודולוגית – מורכב מהעלאה של מספר הערכות אפשריות מתוך הדמיון ולאחר מכן מהניסיון להפריכן. ברגע שנמצאה עובדה מפריכה, הערכה נפסלת. רק הערכה שתצליח להסתדר עם העובדות (לא תופרך) ראויה להיחשב כלא פסולה. בשיטה זו לא נוכל להבטיח כי הערכה המתקבלת אכן נכונה, אך נוכל לצמצם את מרחב הטעות
התעמקות באופן המחקר המודיעיני של ג'ונס בנוגע לרקטת ה-V-2 עולה מתודולוגיה דומה אך גם שונה במעט מזו הפופריאנית. נקודת דמיון בולטת ל-פופר היא הימנעות מהכשל המתודולוגי של כפייה ושינוי העובדות שיתאימו להערכות. בדיונו בתיאוריות של מחזוריות היסטורית, פופר יוצא נגד הנטייה הקיימת בתיאוריות מטא-פיסיות להסתמך על עובדות שאם נבחנן מקרוב, נגלה כי הן מלכתחילה נבחרו על מנת לחזק את התיאוריה:
…once we believe in the law of repetitive life-cycle…we are sure to discover historical confirmation of it nearly everywhere. But this is mainly one of the instances of metaphysical theories seemingly confirmed by facts – facts which, if examined more closely, turned out to be selected in the light of the very theories they are supposed to test (Popper, 1957: sec. 27, p. 111).
בדומה לפופר, ג'ונס יוצא נגד נטיית המומחים להתאים (ולמעשה לאנוס) את הידיעות להערכותיהם לגבי משקלה של רקטת ה-V-2 (32 טונות) כאשר הראיות מראות אחרת (20 טונות). הדרך היחידה להגיע אל האמת היא באמצעות מידע אובייקטיבי ולשם כך הוא יוזם בחינה של בסיס הטילים הגרמני בבליזנה העומד להיכבש על ידי הרוסים (ג'ונס, 1984: 332).
אולם בניגוד למודל ההפרכה המתודולוגית של פופר, ג'ונס מאמץ מודל שונה במעט:  אימוץ ההיפותזה הפשוטה ביותר ודבקות בה עד שעובדה חדשה תוכיח שהיא אינה נכונה. בדומה לפופר, ג'ונס נשען על מידע מפריך, אך, לא כמו פופר, מלכתחילה אין חיפוש אחר מידע מפריך, אלא דבקות בהערכה כל עוד אין מידע סותר. למעשה, צורת העבודה של ג'ונס מזכירה את המודל של תומס קון לפיו המדע מתקדם באמצעות חידות שנוצרות כאשר אין התאמה בין תצפית לבן תיאוריה ואז נוצר צורך לשנות את התיאוריה (במידה ולא הצליחו לפתור את החידות על ידי התאמות ושינויים זעירים). בחידה מודיעינית נתקל ג'ונס, לדוגמה, כאשר הוא נתקל במידע חדש שלא מתיישב עם מה שידוע על ביצועי ה-V-1: מידע בתעבורת ה"אולטרה" לפיו אחד מאנשי הסגל הגרמנים בבליזנה התעניין במכתש במרחק של 255 ק"מ. מידע זה גרם לגו'נס לשנות את הערכותיו ולהבין כי מדובר על אמל"ח שונה מה-V-1 המוכר (ג'ונס, 1984: 324).
י. בן ישראל מצביע על בעייתיות בהפרכה דוגמטית נוסח פופר בחקר המודיעין היות שלעיתים קשה להפריד בין עובדה להערכה. מעבר לסיכוי כי עובדה תהיה מוטעית או משובשת בדרך הארוכה שהיא עושה מהמקור עד לאיש המחקר, פרוש של ידיעה תלוי במקרים רבים בהערכה מוקדמת או נתוני הרקע של הפרשן. על כן, הפרכה נעשית על סמך משקל מצטבר של עובדות מפריכות (בן ישראל 1984: 87). בתיאור שיטתו, ג'ונס מעיד כי אין להסתפק בתשובה אחת אלא יש לחפש אחרי עובדות נוספות תוך נכונות לשנות את ההיפותזה לאורן של עובדות האלה. דוגמא בולטת ליישום עקרון זה מספק ג'ונס ב-מלחמה סודית ביותר, כאשר לאור הערכת המומחים כי צריך לשגר את ה-V-2 מתותח ולאור מידע מפריך לפיו בתצלומי אוויר של בליזנה לא נראה תותח כזה, הוא לא שולל לחלוטין את אפשרות העדר כלי שיגור בבליזנה אלא בודק את התצלומים שוב ומשנה את הערכתו: ניתן לשגר V-2 ממשטח שטוח כשהרקטה ניצבת אנכית ומאזנת עצמה באמצעות ג'יירוסקופים והגאי סילון (ג'ונס, 1984: 329).
ד) סביבת העבודה המודיעינית
בסעיף א, מתואר אופיו של חוקר המודיעין על פי המודל של תומס קון שמציג איש מדע שקדן וחרוץ אשר שש לצרף עובדות זו לזו תוך ניסיון להסביר את הידוע בעולם. אולם תיאור זה של איש המדע/המודיעין הינו חלקי משום שדמות זו של חוקר פועלת במסגרת של עולם מושגי יציב ודוגמטי תחת פרדיגמה שלטת שלא נקרא עליה תגר. קון מתאר גם תקופות של מהפכנות מדעית בהן ישנה אווירת משבר כאשר יש קפיצה מפרדיגמה לפרדיגמה. פעילות מודיעיני בתקופה של מלחמה, יוצרת עבור ג'ונס כחוקר מודיעין סביבה מהפכנית בה חדשות לבקרים הוא מוצא את עצמו דוחה היפותזות קיימות ומאמץ חדשות על סמך מידע חדש הזורם ללא הרף. ב-Lessons, הוא מעיר על אופי סביבת העבודה שהמלחמה ספקה לו:
World War II was a fortunate and exhilarating time to be involved in intelligence when new channels of information were opening up, and when we could quickly see the effects of our work on the operation of war. … For me personally it was even more fascinating than it was opportune (Jones, 1993:37).
ה) סיכום - המימד האתי
בכדי שאיש המחקר המודיעיני יוכל לעשות עבודתו נאמנה, עליו להיות מסור לאמת. משמעות הדבר הוא יושר מדעי, היכולת לבטל את התיאוריות שלו כאשר הוא נתקל במשקל מכריע של עובדות המפריכות את הערכותיו, ואומץ לב הנדרש להטיל ביקורת בדעותיהם של אחרים גם אם דרגתם בארגון ההיררכי גבוהה משלו (אף אדם אינו אוהב שמערערים על קביעותיו) (בן ישראל, 1984: 88). ג'ונס מפגין תכונות אלו במידה רבה. ב-מלחמה סודית ביותר, הוא מעיד על עצמו על "יראת כבוד [שהוא רוכש] לאמת  מכדי לפנות לחתירה או תחכום כל שהם" (ג'ונס, 1984: 331). אומץ ליבו מופגן בצורה הבולטת ביותר כשהוא הוא לא חושש להתעמת עם ו'ינסטון צ'רצ'יל בישיבה בדבר האיום הרקטי על ברטניה. הוא לא חושש לומר את אשר הוא מאמין בו כי לגרמנים לפחות 1,000 רקטות גם אם משמעות הדבר "התמודדות עם האיש הגדול במצב רוחו הלילי המריר ביותר" (שם.).
הערה:
** מיון על פי סדרי עדיפויות לא נעדר קונפליקטים בין גורמי הערכה שונים. ג'ונס מספר כי ב-1943 כאשר מפענחי האניגמה סיפקו מידע רב בעל ערך מיידי לפקדים הצבאיים בשטח, הוא פעל לטובת השגת מידע על מגמות לטווח הארוך, כמו התחקות אחר פיתוח רקטות ה-V-2. מידע זה סייע לו בהערכה נכונה של מספר הרקטות בידי הגרמנים ביולי 1940 (1,000 במספר) ומשקל הרש"ק (1 טונה).
מקורות:
ג'ונס, ר.ו. 1984. מלחמה סודית ביותר (המודיעין הבריטי 1939-1945). תל אביב: משרד הביטחון.
 
Jones, R.V. 1993.  Some Lessons in Intelligence, Enduring Principles.
הורד מהאתר https://www.cia.gov/library/center-for-the-study-of-intelligence/kent-cs...    
 
 Popper, K. 1957. The Poverty of Historicism. London and New York: Routledge.
 
בן ישראל, י. 1999. הפילוסופיה של המודיעין. תל אביב: משרד הביטחון.
 
בן ישראל, י. 1984. הלוגיקה של הערכת המודיעין (על מקומה ותפקידה של הקונצפציה במודיעין). מערכות. 293-292: 84-88.
בן ישראל. י. 1986. הלוגיקה של הפקת לקחים צבאיים. מערכות. 305: 24-29.

תגובות

קרל פופר

ליישם את תורת קרל פופר על פילוסופיה צבאית מודרנית לא עובד
התמונה של תומר ריבל

לא נושא צבאי

לא מדובר על אסטרטגיה או טקטיקה אלא על עבודת מודיעין שדומה מאד לעבודת מדע (אפילו הם נגזרים מאותו השורש)

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת תומר ריבל