אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המהפכה האמריקנית : הייתה או לא הייתה?


התמונה של רבקה שפק ליסק
הצהרת העצמאות האמריקאית - המהפכה האמריקנית : הייתה או לא הייתה?

הצהרת העצמאות האמריקאית

מאמר רביעי בסדרה:"אמריקה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות"- מיתוס או מציאות

שתי האסכולות היו חלוקות בדעותיהן גם לגבי השאלה אם הייתה מהפכה אמריקנית.

ההיסטוריונים מהאסכולה ההתנהגותית סברו שהייתה מהפכה. עפ"י התזה ההתנהגותית היו אירועים שעצרו, זמנית, את המגמות שהסתמנו החל משלהי המאה השבע-עשרה. ב- 1763החל מאבק קונסטיטוציוני במושבות נגד המדיניות הבריטית החדשה כלפי המושבות, שהייתה מכוונת לפגיעה בזכויותיהם כנתינים בריטיים. בד בבד עם המאבק נגד בריטניה החל גם מאבק מעמדי בין העיליתות ובין המוני העם, שמנהיגיהם התנו את תמיכתם במאבק העילית נגד הבריטים בהשבת הדמוקרטיה. ההיסטוריון קרל בקר הגדיר את המאבק הכפול הזה כמאבק על Home rule ו- Who should rule at home. ההיסטוריונים של אסכולה זו קבעו שבמושבות התנהלו בו-זמנית שני מאבקים: מאבק לעצמאות פוליטית נגד בריטניה ומאבק פוליטי וחברתי – כלומר מהפכה – בתוך המושבות. מהפכה זו הגיעה לשיאה עם השלמת החוקה של ארה"ב ב – 1781. אבל, לדעת ההיסטוריונים של אסכולה זו היו ההישגים של המהפכה זמניים.החוקה השנייה, שנתקבלה בקונבנט בפילדלפיה ב - 1787 סימנה נסיגה מההישגים של המהפכה וחזרה לשלטון העילית בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. ההיסטוריון צ'ארלס בירד(Charles A.Beard) הביא את התזה הזו בספרו "פרשנות כלכלית של חוקת ארה"ב"( An Economic Interpretation of the Constitution of the United States ) , שיצא לאור ב – 1913.

האסכולה האידיאליסטית דחתה את הטיעון שהייתה מהפכה באמריקה. הטיעון הנגדי היה שלא יכולה הייתה להתחולל מהפכה מכיוון שחסרים היו תנאי היסוד למהפכה, שהם שלטון עילית בעלת פריבילגיות לעומת מעמד נמוך חסר כול, אנטגוניזם חברתי והבדלים קיצוניים בחלוקת העושר. עפ"י הגירסה האידיאליסטית עברה החברה האמריקנית מאבק פוליטי נגד המדיניות הבריטית ומלחמה לשחרור לאומי מהשלטון הבריטי. אירועים אלו היו מלווים בשינויים מסוימים בכול התחומים, שהיו פועל יוצא מהעברת השלטון לידי העם האמריקני, אבל השינויים הללו היו נקודת שיא בתהליך אבולוציוני של צמיחת חברה פתוחה שבה התחזקו הערכים של שוויון הסיכויים, שוויון אזרחי ופוליטי וחופש היוזמה והתחרות.

שתי האסכולות פירסמו מחקרים כדי להוכיח את התזה שלהן. היסטוריונים משתי האסכולות הביאו במחקריהם עובדות סותרות וציירו תמונה שונה של המציאות.

פרנקלין ג'.ג'יימסון (J.Franklin Jameson ) , מראשי האסכולה ההתנהגותית, פרסם ב- 1925 מחקר בשם "המהפכה כתנועה חברתית"( The Revolution as a Social Movement), בו בדק את השינויים שהתחוללו במערכת הכלכלית, החברתית והפוליטית לאחר הכרזת העצמאות במטרה להוכיח שבד בבד עם המאבק נגד הבריטים ומלחמת העצמאות התחוללה המהפכה האמריקנית ששינתה באופן מהותי את מבנה החברה , את חלוקת העושר ואת מקורות הכוח הפוליטי של הרפובליקה הצעירה.

ג'ימסון בדק תחילה את מצב הבעלות על הקרקע מאחר שבחברה חקלאית זהו הקריטריון העיקרי לבדיקת חלוקת העושר. הנחת היסוד שלו הייתה שלפני המהפכה היו האדמות מרוכזות בעיקר בידי העיליתות והשינויים במדיניות הקרקעית של הרפובליקה הצעירה הביאו לדמוקרטיזציה של הבעלות על הקרקע, ולהיווצרות מעמד בינוני חקלאי גדול. השינוי הדרמטי הזה התחולל, קודם כול, כתוצאה מביטול חוק הבכורה, שהעניק לבכור את כול האדמה על מנת לשמור על גודל האחוזה המשפחתית, ומביטול חוק ההורשה, שקבע שהאדמה אינה יכולה להימכר לצמיתות. ביטול החוקים הללו ע"י המוסדות המחוקקים של המדינות איפשר פיצול האחוזות הגדולות בין מספר יורשים ואף מכירת האחוזות לאחר פיצולן למספר חלקות. כמו כן, החרימו המדינות את אדמותיהם של הלויאליסטים – אלו שנשארו נאמנים למלך אנגליה ועזבו את המושבות עם התחלת הקרבות – ומכרון במכירה פומבית ,לאחר חלוקתן לחלקות בגודל 200 אקרים כול אחת. מכירת האדמות איפשרה לאנשים המעוניינים בכך לרכוש אדמה במחיר סביר. ועל לכול, פתיחת השטחים מעבר להרי האפלצים והאלגנים להתיישבות, היוו מקור חשוב להרחבת הבעלות על הקרקע. תחת השלטון הבריטי נאסרה ההתיישבות במערב. המהפכה בבעלות על הקרקע הביאה, לדעת ג'יימסון, לצמיחת מעמד בינוני חקלאי גדול.

המהפכה בבעלות על הקרקע הביאה למהפכה פוליטית. נוסף לעובדה שארה"ב הפכה ממונרכיה לרפובליקה, התחוללה מהפכה בייצוג הפוליטי. מאחר שהזכות לבחור למוסדות המחוקקים של המדינות ולקונגרס הייתה מותנית בכישורי רכוש, ואחוז בעלי הרכוש גדל מאוד, גדל כעת משמעותית מספר בעלי זכות הבחירה, כלומר התחוללה דמוקרטיזציה של המערכת הפוליטית.

ביטול חוקי המרקנטליזם, שפגעו בתקופת השלטון הבריטי ביכולת של אמריקנים לעשות עסקים ברחבי העולם והגבילו את הפעילות העסקית בתוך המושבות, ע"י הקונגרס האמריקני וגיבוש מדיניות כלכלית של חופש היוזמה והתחרות, הביאו להתרחבות משמעותית של הפעילות העיסקית בערים, לפיתוח התעשייה, המסחר והבנקאות ולצמיחת מעמד בינוני עירוני גדול. המשמעות הפוליטית הייתה התעצמות כוחו הפוליטי של המעמד הבינוני ע"ח העילית המרקנטילית.

ג'יימסון גילה גם סימנים בולטים לראשיתו של תהליך שיביא לביטול העבדות. הוא הגיע למסקנה זו על רקע ההחלטות שנתקבלו במדינות החדשות לגבי העבדות. מדינות הצפון והמרכז ביטלו את העבדות, במדינות הדרום התקבלו חוקים האוסרים יבוא עבדים והוכנסו שינויים בחוקי העבדות, אם כי העבדות לא בוטלה. למשל, בווירג'ניה התקבל ב- 1782 חוק המאפשר לבעלי עבדים לשחררם בתנאי שלא יפלו למעמסה על הציבור. ג'יימסון קבע שבעקבות החוקים הללו שוחררו במדינות הצפון- מרכז כ- 15,000 עבדים ובווירג'יניה שוחררו כ – 10,000 . כמו כן, הופסק יבוא העבדים, בהסכמת מדינות הדרום, ועפ"י החוקה נקבע חידוש הדיון בבעיית העבדות ב – 1808.

ג'יימסון סיכם שהשינויים הכלכליים והחברתיים שהביאו לדמוקרטיזציה של המערכת הפוליטית ולעליית המעמד הבינוני לכוח כלכלי ופוליטי, ושינו את פני החברה האמריקנית מן היסוד, כלומר, בארה"ב התרחשה מהפכה בדומה למהפכה הצרפתית.

פ.ב.טולס (Frederick B.Tolles )בדק את התזה של ג'יימסון במאמר בשם "הערכה מחדש של המהפכה האמריקנית כתנועה חברתית" ( A Reevaluation of the Revolution as a Social Movement ), שיצא לאור ב- 1954. טולס בדק את התזה של ג'ימסון באמצעות הבאת הממצאים של שורה של חוקרים שבדקו את הנתונים שהביא ג'יימסון. מהנתונים שאסף, הגיע טולס למסקנה שהחברה האמריקנית הייתה חברה של מעמד בינוני עוד לפני "המהפכה". עפ"י הנתונים הללו לא הייתה מהפכה אלא מלחמת עצמאות בלבד, אם כי חיסול השלטון הבריטי והעצמאות היו מלווים בתהליכים שקידמו את החברה צעד נוסף, אך לא מהפכני, קדימה באותו כיוון. המחקר של טולס נטה לטובת האסכולה האידיאליסטית.

באשר לדמוקרטיזציה של הבעלות על הקרקע קבע טולס שהחוקים שבוטלו היו קיימים כבר זמן רב על הנייר בלבד ולביטולם היה ערך סמלי בלבד. יתר על כן, עפ"י מחקרים שציטט טולס חלק ניכר מהאחוזות היו שייכות לפטריוטים ועל כן לא נמכרו במכירה פומבית וכן חלק מהלויאליסטים חזרו לאחר המלחמה וקיבלו את אדמותיהם בחזרה ואדמותיהם לא נמכרו. ומעל לכול, האדמות שהוחרמו ונמכרו במכירה פומבית במזומן, היו חלקות של 200 אקר וכל אדם רשאי היה לקנות מספר חלקות כרצונו . אנשים אמידים קנו מספר חלקות וייצרו מהן אחוזות גדולות. למשל, בקרולינה הצפונית קנו 34 מתוך 90 יותר מחלקה אחת. טולס הסכים עם ג'יימסון שפתיחת המערב הגדילה את רזרבות הקרקע שעמדו לרשות האדם הפשוט, אך דחה את הטענה שהיה כאן שינוי מהפכני, שכן לאורך כול התקופה הקולוניאלית ניתן היה לקבל אדמה בחינם או לקנות אדמה במחירים נמוכים בהשוואה לגובה שכר העבודה.

טולס הסכים עם ג'יימסון שביטול המרקנטליזם יצר אפשרויות חדשות בתחום הכלכלי, אם כי לא כול כך בפיתוח התעשייה, משום שהתעשייה האמריקנית הצעירה, שהתפתחה בתקופת המלחמה ,התקשתה להתחרות בתעשייה האירופית הוותיקה. אבל בתחומי המסחר והבנקאות נוצרו אפשרויות חדשות. התחום העיסקי שקבל את התנופה הגדולה ביותר בעקבות השגת העצמאות היה בעסקי הקרקעות. האפשרויות החדשות הביאו קבוצות חדשות של אנשי עסקים בקנה מידה גדול, לעילית.

טולס גם דחה את התזה של ג'יימסון לגבי העבדות. הוא טען שהעבדות, אומנם, בוטלה במדינות הצפון והמרכז, אך במדינות אלה היה אחוז העבדים נמוך ביותר וכלל, בעיקר, משרתים בבתי העשירים. הכלכלה הייתה מבוססת על שכירים ולא על עבודת עבדים. בדרום, לעומת זאת, העבדות לא בוטלה. מחקרים אחרים מראים שהאיסור על יבוא עבדים לא פגע בכלכלת הדרום, שהמשיכה להיות מבוססת על עבדות, בשל הריבוי הטבעי הגבוה של העבדים. יתר על כן, המעבר לגידול כותנה בדרום והמצאת מנפטת הכותנה ע"י אלי וויטני ( (Eli Withney בסוף המאה השמונה-עשרה הביאו להתפשטות שיטת העבדות לדרום- מערב ארה"ב ולגידול עצום בביקוש לעבדים. תופעת העבדות התרחבה ולא נעצרה והייתה, כידוע, בין הגורמים העיקריים למלחמת האזרחים שפרצה ב – 1861.

לסיכום, כנראה שהאמת ההיסטורית לגבי טיבה של החברה האמריקנית ערב הכרזת העצמאות, נמצאת באמצע. צודקים חסידי האסכולה האידיאליסטית שהחברה האמריקנית הייתה, בהשוואה לאירופה, חברה פתוחה של מעמד בינוני, בעלת שיעורי ניידות גבוהים, תוך-דוריים, שבה ההבדלים בחלוקת העושר והפערים החברתיים לא היו קיצוניים. לעומת זאת, צודקים חסידי האסכולה ההתנהגותית שבאזורי החוף המזרחי – הצפוני צמחה כלכלה מסחרית- מרקנטילית שהביאה, בהדרגה, לצמיחת עיליתות שנאבקו עם המעמד הבינוני על מוקדי הכוח הכלכלי והפוליטי ובאזורי החוף הדרומי – מזרחי צמחה עילית מטענית שרכזה בידיה את הכוח הכלכלי והפוליטי. אבל, כול עוד היה המערב, על שטחיו העצומים, פתוח בפני המהגרים ובני המעמד הנמוך, ומחירי האדמות שם נשארו נמוכים ושכר העבודה היה גבוה, היו סיכויי הניידות טובים. החברה ה יתה יותר שוויונית וה"חלום האמריקני" לא היה רק מיתוס אלא גם מציאות.

מלחמת העצמאות יצרה אפשרויות חדשות, אבל לא שינתה מהותית את המבנה החברתי. המעמד העליון נשאר במידה רבה על כנו ואליו הצטרפו העשירים החדשים. המעמד הבינוני היה המעמד הגדול ביותר והעושר התחלק באופן יותר שווה , יחסית, אם כי הבדלי המעמדות נשארו בעינם. המערב פתח בפני המהגרים אפשרויות שלא היו להם באירופה. אומנם המערכת הפוליטית העניקה זכות לבחור לאחוז גבוה מהגברים הלבנים מעל גיל 21, אבל נראה שהאסכולה ההתנהגותית צדקה בטענתה שהכוח הפוליטי היה מרוכז במידה לא מעטה בידי העילית, אם כי לא מהסיבות שהם העלו. בעלי זכות הבחירה במושבות חזרו ובחרו את נציגיהם מתוך העילית. החברה האמריקנית הוגדרה כ"חברה של יראת כבוד" (Deferential Society).

על המהפכה האמריקאית

תגובות

המהפכה האמריקאית

יש חוקרים שסבורים שדיון בסוגייה מעניינת זאת יהייה ממצה יותר באם נרחיב את רצועת הזמן המדוברת ונגךוש לשליש הראשון של המאה 19 ואז נוכל לקבל תמונה שלמה יותר. על מנת להבין את עוצמת הטלטלה שעברה החברה באמריקה ולדון באם הייתה מהפכה ראוי להעלות דיון רב מרכיבים הכולל בעיקר את המרכיבים הבאים: 1. המצב ערב העצמאות. 2. מלחמת העצמאות. 3.. העובדה שבין 1790 ל שנת1820 גדלה האוכלוסייה מ4 מיליון איש לתשעה וחצי מיליון. 4. מלחמת ארצות הברית נגד אנגליה- קנדה ב1812 מלחמה שהיו לה השלכות מפליגות בהקשר החברותי כלכלי.5 עלייתו לכס הנשיאות של אנדרו גקסון נשיאות סדקה את האליגרכיה-אליטה שכבה שלמעשה הייתה הממשל והחלה בתהליך של דמוקרטיזציה אמיתית רק דיון מפרספקטיבה כזאת יכול להביא לתובנות ולמסקנות. בהקשר זה כדאי להזכיר את ההיסטוריון האוורד זין שכתב בהרחבה על נושא זה.חלק מדבריו נראים -לפחות לי- מוקצנים יתר על המידה אבל אין ספק שהוא מעניק זוית ראייה מאתגרת לנושא הנידון

אתה יודע מה שווה ביקורת על חומר חלקי. זוהי סדרה ארוכה

שמעתי שאתה עוסק בפילוסופיה. אז תשאיר את ההיסטוריה של ארה"ב למומחים

האם הייתה אז עוד דמוקרטיה?

המושבות האמריקאיות היו הדמוקרטיה היחידה בעולם בזמנן. ככה שאני חושב שהבעיה נפתרה וכן הייתה מהפכה- מהפכה שהיתה אולי פחות אלימה מהמהפכה הצרפתית אך לא פחות חשובה ממנה.

מהפכה הייתה או לא הייתה

אין פתרון חד משמעי. להלן שתי זויות של הסתכלות. ההיסטוריון האמריקאי הווארד זין וההיסטוריון ארנון גוטפלד מישראל מציגים עמדה דומה- בנושא זה- דהיינו המהפכה האמריקאית הייתה אקט שנכפה על ידי הארסטוקרטיה ובעלי הרכוש על המוני העם שאו שלא רצו בה או שהיו אדישים אליה. תהליך הדמוקרטיזציה היה מאוחר יותר ומאוד הדרגתי. המושג מהפכה לא בדיוק מתאים למה שקרה. לעומת זאת וינסטון צרציל רואה במה שקרה בצפון אמריקה מהפכה של ממש אם כי מזוית אחרת . לדבריו המהפכה האמריקאית הפרידה את העמים דוברי האנגלית לשני ענפים שלכל אחד מהם דרך חיים אחרת אך יחד עם זאת הם חולקים לשון מסורת ומשפט משותפים. צרציל קובע שלא רק שזאת מהפכה פר-אקסלנס אלא הוא מונה את המהפכה האמריקאית יחד עם המהפכה הצרפתית ןמהפכה הבולשביקית כמהפכות המדיניות החשובות של העידן המודרני

מקורות

אשמח, אם אפשר, לקבל קצת מקורות למאמר ולדיון בכלל. תודה מראש.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק