אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

גטסבי הגדול: על התפוררותה של החברה האמריקאית של שנות ה-20


גטסבי הגדול - הסרט

גטסבי הגדול - פוסטר הסרט

על פני השטח, גטסבי הגדול הוא סיפור על אהבה נכזבת בין גבר ואישה. עם זאת, התמה המרכזית של הרומן עוסקת בסוגיה רחבה הרבה יותר ורומנטית הרבה פחות. למרות שהעלילה מתפרסת על פני מספר מצומצם של חודשי הקיץ של 1922 וממוקמת באזור גיאוגרפי תחום ומוגבל בלונג איילנד, ניו יורק –  גטסבי הגדול מהווה למעשה ייצוג סמלי של  אמריקה של שנות העשרים בכללותה, בעיקר בכל הקשור לדקדנס שאחז בה בעידן של שגשוג חסר תקדים ומטריאליזם קיצוני. אם נמקד את נקודת המבט הביקורתית שלנו עוד יותר , ניתן גם לומר כי הרומן מדגים את התפוררותו של החלום האמריקאי.

סקוט פיצג'רלד מתאר את שנות ה-20 כעידן של ערכים חברתיים ומוסריים ירודים שממחישים את החמדנות המאיימת על החברה האמריקאית  והמרדף המשמים אחר הגשמת סיפוקים מיידים. העליצות הפרועה שמובילה למסיבות ענק ריקות מערכים וערבי ג'אז פרועים מומחשת היטב ברומן באמצעות הסכומים האדירים והלא הגיוניים שגטסבי הגדול מוציא בכל יום שבת בערב. נהנתנות זו ממחישה את הרס החלום האמריקאי ואת הרצון הבלתי המרוסן, חייתי כמעט, לצבירת ממון וסיפוק יצרים.

הרומן מתרחש מספר שנים לאחר סיומה של מה שהוגדר אז כמלחמה הגדולה – מלחמת העולם הראשונה. דור שלם של אמריקאים צעירים שלחם במלחמה חש אכזבה עמוקה ממה שהצטייר כטבח אכזרי וחסר תכלית. לנוכח המלחמה, המוסר החברתי הויקטוריאני של אמריקה בתחילת המאה עשרים נראה כמו צביעות מחניקה שפשטה את הרגל. בד בבד, הנסיקה המסחררת של שוק המניות בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה הובילה לעלייה פתאומית ומתמשכת בעושר הלאומי ולהופעתה של חומרנות כאשר אנשים התחילו לבלות ולצרוך ברמות חסרות תקדים. אדם מכל רקע חברתי יכול היה, באופן פוטנציאלי, לצבור הון (ראה החלום האמריקאי). האצולה האמריקאית הישנה של משפחות עתירות הון מצאה את עצמה מאבדת מכוחה מול תעשיינים וספקולנטים מתעשרים חדשים. בנוסף, העברת התיקון ה-18 בשנת 1919, שאסר על מכירת אלכוהול, הביא לצמיחתו של עולם תחתון משגשג שנועד לספק את הביקוש העצום למשקאות אלכוהוליים מוברחים לעשירים ועניים כאחד.

על רקע של המציאות הזו, סקוט פיצג'רלד ממקם את הדמויות ברומן. ניק וגטסבי, שניהם לחמו במלחמת העולם הראשונה, שניהם לוקחים חלק באווירה הצינית ובאובדן הערכים בעידן הפוסט מלחמתי. ההתנגשות בין "כסף ישן" ו-"כסף החדש" באה לידי ביטוי בגיאוגרפיה הסמלית של הרומן: המזרח מייצג את האצולה העשירה הוותיקה מול המערב המייצג את העשירים החדשים שיצרו את הונם בעצמם על ידי שאפתנות חסרת גבולות והסתמכות עצמית תוך שהם נעזרים בספסרות ופשע.

חלומו של גטסבי לזכות בדייזי נהרס על ידי הפערים בסטטוסים החברתיים שלהם ולכן הוא מוצא את עצמו נאלץ להזדקק לפשע בכדי לצבור ממון בעזרתו יוכל לזכות בה תוך סיפוק החומרנות חסרת הרסן המאפיינת את אורח החיים שלה.

עבור פיצג'רלד (וכפי שמסביר ניק בפרק 9) החלום האמריקאי הוא במקור על תגלית, אינדיבידואליזם, ועבודה קשה שמולידה הצלחה. שנות העשרים כפי שהן משתקפות ברומן מציגות, לעומת זאת, כסף קל וערכים חברתיים ירודים שהשחיתו את החלום הזה. יצירתם של סמלים בעלי משמעות מהווה מרכיב מרכזי בחלום האמריקאי, בדומה לאידאלים וערכים שהאמריקנים הראשונים יצרו עת ייסדו אומה חדשה.

בדיוק כפי שהאמריקנים העניקו משמעות לאמריקה דרך החלומות שלהם, גטסבי מלביש את  דייזי בסוג של שלמות אידיאלית שהיא אינה ראויה לה. חלומו של גטסבי נהרס על ידי חוסר הערך של האובייקט שלו, בדיוק כמו שהחלום האמריקאי לאורך שנות ה-20 נהרס על ידי חוסר הערך של אובייקט הכסף וההנאה המופרזת ממנו.

המסר המרכזי של הרומן מושלח על החברה האמריקאית בכללותה. החברה האמריקאית של העידן הפוסט מלחמתי מנסה לתור ללא הצלחה אחר עידן קדום שבו לחלומות היה ערך. הכשלון מוביל אותה להתבסס על חומרנות ונהנתנות. גטסבי הגדול הוא מיקרוקוסמוס של הכשלון האמריקאי. גם הוא משתוקק ליצור מחדש עולם שחלף לו – עברו בלואיוויל עם דייזי. משאינו מסוגל לעשות זאת, כאשר חלומו מתפורר, כל שנותר לו לעשות הוא למות; כל מה ניק יכול לעשות הוא לחזור למינסוטה, שבה הערכים האמריקאים הישנים והטובים עדיין מחזיקים מעמד. מותו של גטסבי הוא במובן מסויים מותה האידיאולוגי של החברה האמריקאית.

המעמד העליון ברומן

כאמור, אחד התמות המרכזיות של הרומן הוא בחינתו של המעמד העליון החדש, המתעשרים החדשים, מול העשירים הישנים והמסורתיים – משפחות הממון האמריקאיות. סקוט פיצג'רלד מתאר את העשירים החדשים כוולגרים, גסי רוח וחסרי עידון. גטסבי, כמתעשר חדש, חי באחוזה ראוותנית, מתלבש בצורה פרובוקטיבית, נוסע ברולס רויס ואינו מסוגל להפנים רמזים חברתיים, כמו למשל חוסר הכנות בהזמנתם של הסלואנס לארוחת צהריים. מאידך, האריסטוקרטיה הישנה שומרת על עידון, טוב טעם ואלגנטיות כפי שמעיד הניגוד בין שמלתה הלבנה של דייזי מול החליפות הוורודות והצעקניות של גטסבי.

עם זאת, האצולה הישנה חסרת לב לחלוטין כפי שמודגם בהעדרותם של בני משפחת ביוקנן שלא מוכנים למחול על כבודם ולחלוק כבוד אחרון לגטסבי בהלוויתו. לשם השוואה, גטסבי הגדול, למרות היותו בעל עבר פלילי מפוקפק, הוא בעל לב טוב ודואג. לראייה, בפרק 7, הוא נאות להישאר מתחת לחלונה של דייזי עד ארבע לפנות בוקר כדי לוודא שטום לא פוגע בה. האירוניה העולה מהרומן היא שדווקא ליבו הטוב של גטסב הגדול הוא הסיבה למותו. הוא לוקח על עצמו את האשמה בהריגתו של מירטל כדי שדייזי תוכל להתחמק מעונש.

גטסבי הגדול – סרט גרסת 2013

כעת יוצא סרט הוליוודי חדש בכיכוכם של של שחקנים נחשבים (ליאונרדו די קפריו בתפקיד גטסבי הגדול וטובי מגוויר בתפקיד ניק). את הסרט מביים באז לורמן שזכור בעיקר על עבודתו בסרט "מולן רוז'" – גם הוא סרט על דקדנס חברתי בצורה של מסיבות שעשועים חסרות תוחלת בפריז של סוף המאה התשע עשרה. האם הבימאי מחפש קשר לחברה האמריקאית היום?

לסיכומו של עניין, גטסבי הגדול משקף תמונה עגומה של החברה האמריקאית בשנות ה-20. עולה ממנו חברה ששכחה את ערכיה המכוננים ושמעדיפה כפיצוי על כך לשקוע בתוך עולם ריק ומזויף של נהנתנות וחומרנות קיצונית. מותו של גטסבי בסוף הרומן מייצג את מותה של החברה האמריקאית – מוות שהוא הכרחי על מנת שתוכל להיוולד מחדש במשבר הכלכלי הגדול של 1929 ומלחמת העולם השנייה. על כן במובן זה, ניתן יהיה לומר שהרומן של פיצג'רלד חוזה את שנות הפורענות המתעדים לפקוד את אמריקה מספר שנים לאחר כתיבת הרומן.

גטסבי הגדול - טריילר הסרט החדש

תגובות

רומן מצוין

גטסבי הגדול יכול בצדק להיחשב לאחד הרומנים הטובים של המאה ה-20 למד התפסן בשדה השיפון של סלינג'ר ואיים הזרם של המינגווי. זה פשוט חוויה לקרוא את פיצג'רלד. הוא מתאר כל כך יפה את עידן הג'אז שעושה חשק להיות שם. אני מקווה שהסרט יעמוד בסטנדרטים.

ג'יי זי עושה את המוזיקה של הסרט

כבוד גדול
התמונה של הידען הקטן

סרט עלוב

סתם במאי שהדביק את החלום הגיי שלו על תפאורה של המאה ה20

הספר הכי גדול של אמריקה

הספר הכי טוב בספרות האמריקאית

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מישל רוזנברג