אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

עוז לתמורה שלב ב


התמונה של צבי גלאון
עוז לתמורה שלב ב

שערו בנפשכם מצב, שמתקבעת מוסכמה שחיילי צה"ל אינם מאומנים במידה מספקת, (מה שבאמת היה לאחר מלחמת לבנון השנייה) ושההדרכה שלהם בצבא איננה ברמה הנדרשת, וששעות האימון מעטות מידי, ואז אזרחים טובים וארגונים מהמגזר השלישי נוטלים על עצמם משימה זו , ומקימים ארגונים ומוסדות  אימון של חיילים, ואלה בשעת חופשה באים לאותם מקומות כדי להתאמן ולהשתפר , בתקווה שהשיפור שיחול בביצועים שלהם יקדם אותם בצבא  ובחיים האזרחיים לאחר מכן.

נשמע הזוי לחלוטין- נכון? 

כאזרחים אנחנו מצפים שבמקרה כזה המערכת הביטחונית וצה"ל  יעשו את כול הנדרש כדי לערוך-ומיד- שינוי מצב בלתי נסבל זה, יתר על כן אנו מצפים מהממשלה כי תקציב לכך את כול התקציבים הנדרשים.

אך כאשר מציאות כזאת מתרחשת לנגד עיננו במערכת החינוך, אנו מקבלים אותה בתודה ובהכנעה.ארגונים ונדבנים מהמגזר השלישי מגישים סיוע למערכת החינוך. הנדבן בוחר לעצמו את המשימות שלמען השגתן ישקיע את כספו,וזאת בהתאם למטרות שעל פי תפיסתו הן אלה שצריכות להיות בראש סדר העדיפויות. מכון ברנקו וייס ,למשל, החליט כי פיתוח החשיבה ,זו המטרה הראויה והחשובה ביותר כרגע, ושהיא מייצגת את המרכיב החסר בהוראה הסטנדרטית המתקיימת במערכת החינוך. וכדי להדגים כיצד יש לחנך לפיתוח חשיבה המכון מאמץ בתי ספר ומשקיע בהם, ואף הקים בית ספר שמטרתו המרכזית היא פיתוח החשיבה. קרן טראמפ ( The trump foundation )  בחרה לעסוק בהכשרת מורים למתמטיקה ומדעי הטבע . קרן רש"י משקיעה בתחומי הדעת של מדעי הטבע ובמבנים, ואוכלוסיית היעד שלה הם התלמידים עצמם, ועל תרומתה זו זכתה הקרן אף בפרס ישראל. קרן מנדל מסייעת בהכשרת מנהיגות בכירה, וארגון "ידיד לחינוך" מסייע בעזרת מתנדבים לתלמידים מתקשים ברחבי הארץ. הוותיקה בקרנות היא קרן קרב שהתמסדה עד כדי כך, שהיא אף משאירה את רישומה גם בנוף השביתות. אלה ועוד כמותם מטפלים בהשבחת כוחות הוראה, ובעזרה לתלמידים מתקשים.לתרומתן של כול המסגרות שהוזכרו כאן יש לבטח ערך מוסף לעשייה החינוכית של כול השנה, כפי שהיא מקבלת את ביטויה בעבודת המורים , ובזו של משרד החינוך, אך עדיין אנו עומדים באותו מקום מבחינת אחוז ההצלחה בבחינות בגרות- סביב ה 50%.

שנים רבות דובר אצלנו על כך שכול עוד לא ישונה מעמד המורה והתפלגות כוחות העבודה במשק לא תשתנה גם היא, באשר לאיכות הפונים להוראה, אזי לא נראה גם כול שינוי מהותי בתוצאות ובתפוקות של מערכת החינוך שלנו.  לפני כארבע שנים כשפורסם דוח מקנזי* , שזכה, ובצדק, להד רב בארץ ובעולם,הכרנו באמצעותו מערכות חינוך כמו זו של פינלנד, שהפכה שם דבר להצלחה, מעבר למצוי בכול מקום אחר. כמה מהקביעות של דוח מקנזי הפכו לסיסמאות מצוטטות , כמו זו למשל: "שום מערכת חינוך אינה יכולה להיות  טובה יותר מהמורים העובדים באותה מערכת" 

אמת פשוטה כול כך, הצביע גם על מאפיין מרכזי של מערכת החינוך שלנו. אצלנו, בניגוד לפינלנד, לא מתקיימת כמעט בחירה של הטובים מהפונים להכשיר עצמם להוראה, שכן צורכי המערכת ואיכות הפונים, אינה מאפשרת להפעיל מערכת סינון שתבחר בטובים ביותר, ולכן אנו בוחרים בפחות גרועים.

האם תמונת מצב זו צפויה להשתנות? לא בכלכלה  של היום, ובמעמד המורה היום. הטובים יותר ימשיכו לפנות למקצועות מתגמלים יותר ממקצוע ההוראה, גם מבחינת השכר וגם מבחינת מה שקרוי "מעמד המורה"  מעמד המורה היא לשון נקייה יותר לשכר המורה. חברה שהפסיקה להכיר בערך הוויטאלי של המורה, גם מתגמלת אותו בהתאם, וכבודו הרמוס מקבל את ביטויו לא פעם אף בהעזה של הורים ותלמידים, לפגוע בו גם פיזית.

על משמר כבודו ושכרו של המורה עומדים ארגוניו המקצועיים, הסתדרות המורים וארגון המורים. שני ארגונים אלה כול אחד עם כוחו המוגבל, הביאו לנו שתי רפורמות, האחת בשם "אופק חדש" והשנייה בשם "עוז לתמורה" . לשתי הרפורמות האלה מאפיין בולט אחד. בשניהם המורה עובד בביה"ס יותר שעות ושכרו עולה בהתאמה. ממשלות ישראל שכבר רצו להיטיב את שכר המורה ,לא יכלו לעשות זאת מבלי לגרור את המשק כולו לסחרור של העלאות שכר , על פי עיקרון ההצמדה, המפעיל את כול ארגוני העובדים , וכך הצליחו להוסיף לשכר המורים מבלי להיכנס למלכודת המוכרת. החידוש הוא כמובן בכך שחלק מאותן שעות עבודה נוספות הן גם שעות פרטניות לתלמידים מתקשים, המצטיינים שגם להם זכות ליהנות משעות אלה, ספק רב אם יזכו לכך, בין מפאת צורכי המתקשים הרבים, ובין מפאת היעדר דרישה מצידם.בין כך ובין כך התלמידים יפגשו באותן שעות פרטניות את אותם מורים עם אותם שיטות הוראה ובתנאים טובים פחות מחבריהם המקבלים שיעורים פרטיים מחוץ למערכת החינוך.  בכול מה שקשור לאיכות ההוראה שתי הרפורמות הביאו לשינוי קוסמטי בלבד.

תופעה נוספת הראויה לציון היא העובדה כי "עוז לתמורה"  ו"אופק חדש" נהגתה ונוסחה על ידי ארגוני המורים ולא על ידי משרד החינוך. משרד החינוך ,קרי, ממשלת ישראל, היא מי שהתוכניות נכפו עליה הר כגיגית. במערכת החינוך העל יסודית "עוז לתמורה" היא ציון דרך חשוב ביותר,בין השאר משום שיש בו מרכיב של שיפור התנאים הפיזיים של המורים בשעה שאין הם עומדים בכיתה מול תלמידים. כשם שארגון המורים זכאי כאן לשבח הראוי, כך גם עומד בראשו,רן ארז, שהוביל את המו"מ עם משרד החינוך וממשלת ישראל.

 אך כאמור רפורמות אלה עם כול חשיבותן אינן משנות את האמיתות שאפיינו את המערכת קודם לכן. במאפיינים אלה דנו לא מעט בעבר ,נחזור ונזכיר אם כן כמה מהן.

.1 .  התפלגות כוחות העבודה במשק לא תשתנה שינוי משמעותי בעתיד הנראה לעין, לכן איכות הפונים להוראה לא תשתנה גם היא, והמורים החדשים יתאפיינו  באותם נתוני יסוד של המורים הנמצאים  במערכת היום.(מפוטרי היי טק ושאר המצטרפים הפוטנציאלים       הם יסוד זניח בסך הכול)

2 . לפחות בעשר השנים הבאות, כל שינוי במערכת זו, יצטרכו לחולל המורים הנמצאים היום במערכת, וגם המורים המצטרפים שכאמור לא יהיו שונים מחבריהם.

3 . לא תשתנה גם התפלגות פרחי ההוראה בין מקצועות ההוראה השונים, שכן גם זו  ברורה כבר היום, (אין מורים לאנגלית תנ"ך ומדעים) במילים אחרות :האיכות הסגולית של כוח האדם הפונה להוראה יהיה דומה למה שהורגלנו לו עד עתה, וממילא תמריצים מכול סוג שהוא לא ינצחו נתון יסוד זה. המחסור במורים בתחומים מוכרים רק ילך ויגבר, ובהתאמה תתרחב התופעה של מורים המלמדים מקצועות שלא הוכשרו ללמד אותם.

4 . שינוי דרמטי בהכשרת המורים לא צפוי בזמן הקרוב, מה שמחזיר אותנו לכך שקאדר המורים הקיים הם בסיס כל השינויים שמבקשים לחולל.

5 . לפני כל שינוי ,מכל סוג שהוא, (כולל הרפורמות "עוז לתמורה" ו"אופק חדש") ,יש לבנות תוכנית של התמודדות  עם משימת שיפור איכות ההוראה, ושום שינוי במבנה יום הלימודים, או במספר התלמידים בקבוצות הלימוד, לא יתגברו על היעדר היסודות שלא ניתנו למורים במהלך הכשרתם.

יסודות אלה הם פרקים בסיסיים בטסטולוגיה ובבניית מבחנים, יכולות ראויות בניסוח שאלוני בחינות , שימוש נכון במילות המטלה ובניית מבחן תקף מהימן. על אלה יש כמובן להוסיף את נושא תכנון ההוראה לשנת לימודים שלמה, ולהגדרת מטרות ההוראה עד לרמת השיעור הבודד. כול אלה ועוד נושאים רבים וחיוניים אחרים, אינם נמצאים בתוכנית ההכשרה של המורים היום , והיעדרם בהכשרה ניכרים היטב גם בהיעדרותם מהפרקטיקה של עבודת המורה. בכול הקשור לשאלוני מבחנים, חֶסֶר זה בולט גם בשאלוני בחינות הבגרות. על נושא מיוחד זה כבר כתבתי והרחבתי במאמרים רבים ( ראה למשל http://lib.toldot.cet.ac.il/didact/pages/item.asp?item=19383) ולא אוסיף כאן.

המאמר המוזכר כאן עוסק בהוראה העל יסודית ממנה אני בא, ולכן בהמשך אני מבקש להתייחס בעיקר אליה ואל רפורמת "עוז לתמורה" .

משעה שתושלם ההטמעה של "עוז לתמורה" יגיע הרגע בו יידרש הצעד המשמעותי ביותר שמערכת החינוך כול כך משוועת לו.  הקמת מסגרות השתלמות פונקציונאליות לתחום ההוראה בפועל של כול מורה. כיום משרד החינוך משלם למורים תוספות שכר בגין השתלמויות שהם עוברים,(מעל מליארד שקלים כול שנה) למרות שאין באותן השתלמויות כדי להוסיף דבר לאיכות ההוראה של המקצוע אותו הם מלמדים. למשל בחג החנוכה הקרוב (תשע"ג) מוזמנים מורים לשבוע מרוכז בעין הוד ל56 שעות(המינימום הנדרש לקבלת גמול) להשתלמות שכותרתה "חוויית האומנות" . טרם הגענו לשלב בו מורים שהעשירו את עצמם בחוויה אומנותית , הם גם מורים טובים יותר בהוראת הפרק פירוק לגורמים במתמטיקה. או בהוראת האנטישמיות המודרנית בהיסטוריה.

באותם ימים עתידיים לכשיוקמו המסגרות בהן יחויבו מורים להשתלם במקצוע אותו הם מלמדים או בתפקידם המנהלי, וזאת כתנאי להתקדמות( בין בוותק ובין בתפקיד) בתוך המערכת, אז יחל השלב של שיפור איכות ההוראה, ואז גם תישבר תקרת הזכוכית של 50% זכאים לתעודת בגרות.

בנושא זה של השתלמויות פונקציונאליות אין צורך להמציא את הגלגל, מודל כזה ראיתי באוסטרליה במדינת New South wells  כבר לפני שנים רבות וכך עובדת שם השיטה.

במערכת חינוך זו נקבעו לא רק תחומי ההשתלמות שבהם חייב כל עובד הוראה ,אלא גם הכללים באשר לדרך ההפעלה והתגמול ,וכן דרכי הפרסום בשער בת רבים באיזה מעמד נמצא כל מורה ועובד הוראה. פרסום זה נעשה אז בחוברת ממשלתית המתפרסמת כל שנה מחדש עם כל העדכונים והיא נקראת LIST OF PROMOTIONS -"רשימות קידום".

מרכז מקצוע למשל (subject master) יכול להיות רק מי שסיים את ההשתלמות הרלוונטית , ושמו פורסם ברשימה המתאימה. זאת ועוד ,אם התפנתה משרת מרכז מקצוע בביה"ס כלשהו יתפרסם על כך מכרז ומי שיבקש להיות מועמד לתפקיד זה יוכל להגיש את מועמדותו, אם ורק אם הוא מופיע ברשימה המתאימה ברשימות הקידום.הוא הדין לגבי תפקיד המנהל או כול תפקיד אחר.  ב  New South wells   יכול מורה לעבור למדרגה הגבוהה יותר ברשימות הקידום אם ענה על מכרז לתפקיד בפריפריה , שלא היה לו ביקוש ממורה שנמצא בדרגה הנדרשת ברשימת הקידום. במקרה כזה יהא עליו להשלים את ההשתלמות הנדרשת  תוך פרק זמן מוגדר ומוסכם ,  אם לא יעמוד המורה בתנאי המוסכם, יוצא מכרז חדש לתפקיד זה.

"רשימות קידום" יכולות היום להיות תקליטור אחד קטן,או אתר אינטרנטי, שיש בו גם אינדקסים שבלחיצת כפתור ניתן לשלוף מתוכו כול מידע מבוקש על כול מורה וההשתלמויות שעבר.
אם תאמץ הממשלה הבאה ,ואולי שר החינוך החדש או הישן, את העיקרון שהוצג כאן, נצא לדרך בהחלט ארוכה ,שעשויה להיות כרוכה בהרבה מאבקים ,בין ארגוני המורים, לבין משרד החינוך והמעסיקים ,אך זו תהייה התמורה הנצרכת ביותר למערכת החינוך שלנו וראוי יהיה לקרא לה "עוז לתמורה שלב ב' " אם כן נאמץ את העיקרון הכול כך מתבקש ,אזי ינחו אותנו, כך אני מאד מקווה, הכללים הבאים, שעל פיהם אני מציע לפעול:

1. יערך צלום מצב, של מגוון התפקידים הנמצאים במערכת כיום. תפקידי אורך ותפקידי רוחב. כולל גם התפקידים שצמחו כפרי הצרכים בשדה ,למרות שעד היום לא קיבלו את הכרת משרד החינוך, כמו; רכז מערכת העיתון הבית ספרי, רכז מחויבות אישית וגם רכז שכבה  ועוד.

2. כל המורים הנמצאים במערכת היום, יופיעו ברשימות שיפורסמו, על פי השכלתם, תפקידם במערכת, וסוג ביה"ס שהם עובדים בו, והמסלול החינוכי אליו הם שייכים עתה. פרסום זה יעשה כל שנה מחדש.

3. רשימת תפקידי האורך תתחיל במורה רגיל העובד בהוראה בלבד, ותסתיים במנהל בית ספר, ואילו תפקידי הרוחב יהיו ברמת התפקיד של מרכז שכבה שבסולם תפקידי האורך. (כלומר מעמד מקביל למרכז שכבה, מרכז מקצוע,למשל, הוא אחד מהם,ובדרך זו הוא גם מועמד להיות חבר הנהלה)

4. כל מורה שסיים את מסלול הכשרתו להוראה וקיבל תעודת הוראה ,ישובץ ברשימת הבסיס , ממנה יתחיל לעלות בסולם בהתאם להשתלמויות שיעבור בהצלחה ,וכפוף להמלצות גורמי הפקוח והמנהל הישיר.

5 . יקבעו תחומי השתלמויות המינימום, שהם חובה כדי להתקדם מרשימה אחת לבאה אחריה ברשימות הקידום, וזאת בצד השתלמויות העדכון של כל עובד הוראה,שאותן מארגן משרד החינוך מעת לעת על פי צרכים המתעוררים במערכת.

6 . עובד הוראה שלא יעמוד בהשתלמויות העדכון תיעצר התקדמותו בסולם הוותק, בניגוד למצב כיום כשהוותק ניתן באופן אוטומטי ללא כל תנאי.

7. תימשך שיטת התגמול הקיימת, גם בגין השתלמויות בהיקף נדרש, וגם בגין קבלת תפקיד חדש בציר האורכי או בציר הרוחבי.

8. מינוי של עובד הוראה לכל תפקיד מעבר לתפקיד של מורה, יתאפשר רק אם אותו מורה עמד בדרישות ההשתלמות המתאימות, ולפיכך הוא נמצא גם ברשימה המתאימה שברשימות הקידום.

9. התפקידים המתפנים במערכת החינוך-מעבר למורה ומחנך כתה- יתפרסמו כל שנה, כך שכל מי שנמצא ברשימה המתאימה לתפקיד מבוקש, ורק הוא, יוכל לפנות על מנת להתקבל לאותה משרה או תפקיד בכול מקום בארץ.

10. בהעדר מועמדים לתפקיד מוצע בפרסום השנתי, יפורסם מכרז פתוח לכל, ומי שיזכה בתפקיד יוקפץ לרשימה המתאימה ברשימות הקידום.

11. השיבוץ ברשימה הגבוהה יותר יוגדר כ"העברה על תנאי" והתנאי הוא שתוך פרק זמן מוגדר מראש יהא על אותו עובד הוראה להשלים את ההשתלמות הנדרשת. אם תוך פרק הזמן המוגדר לא עמד העובד בתנאי הנדרש, יופיע התפקיד שנית ברשימת התפקידים המתפנה לקראת שנת הלימודים הבאה.

סעיפים 10 וְ 11 מציגים כוון חדש לנושא התמריצים. התמריץ איננו עוד תוספת שכר בגין הנכונות ללמד במקום לא מבוקש ,אלא בתוספת שכר ,לפני שעברת את ההשתלמות, שהייתה עשויה להיות תנאי לאותה תוספת. כך זוכה העובד לתגמול לפחות שנה או שנתיים לפני עמיתו שנשאר לעבוד במקום שבו יש עודף ביקוש.

באוסטרליה נקרא מהלך כזה GOING TO THE BUSH , לאמור ,רחוק מהעיר הגדולה.

כאמור, זהו אחד האתגרים של מקבלי ההחלטות ברמת המקרו,ויישומה יהיה לבטח מה שניתן יהיה לכנות רפורמה, ועוד כזאת שתביא לשיפור איכות ההוראה.

האם יימצא לנו העוז ואורך הרוח לצאת ל"לעוז ותמורה שלב ב' " ?

----------------------------------------------------------------------------------------

 *דוח מקנזי, על הגורמים להצלחתן של מערכות החינוך הטובות בעולם( חברת מקנזי היא חברה בין לאומית לייעוץ ניהולי שהוקמה בשנת 1926.דוח מקנזי על החינוך עורר הד עולמי ונחשב למקיף ביותר בתחומו)

עוז לתמורה בכנסת

תגובות

רפורמה במשרד החינוך

תודה על המאמר. אפשר ועוד איך לעודד מצוינות בארגון, אפילו אחד גדול כמו מערכת החינוך הציבורית

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צבי גלאון