אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

דגל מקסיקו


התמונה של אופיר יעקבסון
דגל מקסיקו

דגל מקסיקו

רבים חושבים על התרבות האצטקית כעל תרבות ברברית צמאת דם, עוקרת לבבות ועורפת ראשים. בפועל מדובר בתרבות מורכבת מאוד, רבגונית ובעלת עומק רוחני רב. אמחיש קצת מהעומק הרוחני באמצעות ניתוח של הסימבוליקה הטמונה מאחורי דגל מקסיקו.

מקור השם מקסיקו נובע מהשם משיקה (Mexica), שם השבט שהקים ויצר את האימפריה האצטקית Aztec)). פירוש השם נובע מחיבור של כמה מילים שפירושם טבור הירח. הבירה האצטקית טנוצ'טיטלאן (Tenochtitlan), ולימים מקסיקו סיטי, שכנה על אי במרכז אגם טשקוקו (Lake Texcoco). פירוש שמו של האגם הוא מי הירח ולכן הדימוי מובן. יש מי שאומר שהמראה מפסגת מעברי ההרים  החולשים על העיר מכל עבר, מזכיר את פני הירח. מעניין שעל האי שבלב האגם – בטבור הירח – הוקמה הבירה והמקדש לאל השמש הויצילופוצ'לי (Huitzilopochtli). אחדות הניגודים בגרסה מרכז אמריקאית.

המיתוס האצטקי מספר על אישה אלוהית בשם קואטיקואה (Cuaticue) שכונתה 'שמלת כוכבים'. לאשה זו היו  ארבע מאות בנים ובנות. אחת מבנותיה, קויושאוקי (Coyoshauci, שפירוש שמה הוא ירח) התמחתה במעשי כישוף. יום אחד, צנח אל עבר האם, במהלך עבודתה, כדור נוצות מהשמיים. היא שמרה אותו בקפלי חצאיתה, אך בתום היום, כשחיפשה אותו לא הצליחה למוצאו. הוא חדר לתוכה והיא הרתה לשולחו – אלוהי הרקיעים. כשהבנים, ובמיוחד קויושאוקי,  גילו את ההריון התמוה, הם חשו שכבוד המשפחה נפגע והחליטו להמית את האם. כשהתקרבו אליה, צבועים בצבעי המלחמה וההקרבה, פרץ האל-האח - הויצילופוצ'לי - מבטנה, לראשו נוצות של יונק דבש, והחל להשתמש בחיציו שנראו כקרני השמש. הוא הרג את אחותו – הירח – ואת רוב אחיו. האל שנולד הפך למנהיג השבטי וציוה על האצטקים לנדוד ולחפש ארץ חדשה. הוא סיפר להם שהם ידעו שהגיעו לנחלתם כשיראו עיט יושב על גבי שיח צבר (אגבה).

להויצילופוצ'לי הייתה אחות נוספת שעסקה בכישוף, ובנה, קופיל (Copil), הסתבך עם המנהיגות השבטית. הוא הוקרב וליבו נקבר על אי שומם בלב האגם. שנים לאחר מכן הגיעו  האצטקים למקום וראו את הנבואה מתגשמת. עיט יושב על שיח צבר.מראה מכונן זה הפך לסמל של מקסיקו המודרנית, אך הוא מקפל בחובו רעיונות פרה קולומביאנים.

תפיסת הקוסמוס המרכז אמריקאית מחלקת את הקוסמוס לשלוש קומות: – העולם התת קרקעי, -עולם התהומות;, העולם האמצעי – העולם שלנו, והעולם העליון – עולם הרקיעים. גם בעולם העליון וגם בתחתון שוכנים אלים שנמצאים בקרב מתמיד זה עם זה. בעולם התחתון שוכנים אלי הפריון שדורשים קורבן תמידי בדמות דם ולב אדם. הקקטוס צומח מליבו של קופיל שנקבר באדמה כשניתן כמנחה לאלי התהום. הקקטוס עצמו מסמל את העולם האמצעי, והעולם העליון מסומל על ידי העיט שמסוגל להרקיע לשחקים. שלוש הקומות הקוסמיות הללו שוכנות, אם כן, על האי –טבור הירח –במרכז אגם טשקוקו וצומחות מהלב המוקרב. מכיוון שמדובר במיתוס מכונן, שמסמל את  ציר העולם (Axis mundi), החשיבות המוחלטת של הקורבן כמאפשר את הקיום האנושי, ויתרה מכך, את קיום הקוסמוס, מודגשת כאן בצורה ברורה. בדגל מקסיקו, בשונה מהאיור שהגיע אלינו מקודקסים קדומים, העיט אוחז בנחש. הנחש מסמל על פי רוב את הקשר בין העולם האמצעי לעולם התחתון, שכן הוא מסוגל לחדור אל התהומות דרך מחילותיו. אחת האלוהויות הראשיות בעולם המרכז אמריקאי מכונה 'נחש הנוצות', קצאלקואטל ( Quetzalcoatl ), ובעצם מהותו מהווה מעין מיזוג בין שלושת העולמות. הנחש עצמו מקשר בין עולם התהומות לעולם האמצעי, וכשמתווספות אליו נוצות והיכולת לעוף, הוא מתקשר גם אל העולם העליון, וקושר יחדיו את שת שלושת המפלסים הקוסמיים. אם כן, בנוסף לטבור העולם האצטקי שמתואר במיתוס המכונן בדבר הולדת הויצילופוצ'לי והקרבתו של קופיל, ובנוסף לתיאור הקוסמולוגיה המרכז אמריקאית, אנו מקבלים גם המחשה של מושג כפילות ההוויה. סמל זה מופיע במרכז דגל מקסיקו דהיום המעוטר בשלושה פסי צבע אנכיים – אדום, לבן וירוק. גם לצבעים הללו יש משמעות פרה קולומביאנית, אך במקרה זה המשמעות הקדומה אינה זהה למשמעות המודרנית. בעבר הצבע הירוק סימל את הצמחייה, את הטבע ואת התחייה. הלבן סימל את קצאלקואטל, את הרוחניות ואת כפילות ההוויה בכבודה ובעצמה, והצבע האדום סמל את האדמה. בדגל מקסיקו המודרני האדום מסמל את דם לוחמי העצמאות שהכתים את האדמה, הלבן מסמל את הכנסייה שתמכה במלחמת העצמאות, והירוק מסמל את התקווה לשגשוג, לעצמאות ולעתיד טוב יותר.

הסמל המופיע במרכז דגלה של מקסיקו
הסמל המופיע במרכז דגלה של מקסיקו.

זהו מושג מורכב שקשה להסבירו. בבסיסו עומדת תפיסה מחזורית של יום-לילה, אור-חושך, טוב-רע, חיים-מוות. מכיוון שהתפיסה הינה מחזורית לעתים היום מנצח ולעתים הלילה, לעתים החיים מנצחים, ולעתים - המוות. ולראיה, השמש 'מאבדת דם' ו'מתה' מדי ערב, וכל מי שחוזה בשמים המאדימים לעת שקיעה יודע זאת. הדרמה לא מסתיימת שם, במוות, שכן מדי שחר השמש זורחת, קמה לתחייה מתהום האפילה. לאור תפישה זו גם מות האדם אינו נתפס כ'סופי', כפי שהוא נתפס בתרבויות המערביות, שתפיסת הזמן שלהן היא ליניארית. החיים והמוות מוצגים כמערך מחזורי, בדומה לזמן עצמו. מושג מפתח זה בא לידי ביטוי יפה גם ב'משחק הכדור' המרכז-אמריקאי. אביהם של כל משחקי הכדור המודרניים.

במסגרת משחק הכדור ה'אינדיאני' שיחקו שתי קבוצות זו כנגד זו, כשכל אחת סימלה את אחד מכוחות היקום, הכוחות העליונים והכוחות התחתונים. הראשונה נקראה מסדר הנשרים – כוחות השמיים והרקיעים, והשנייה נקראה מסדר היגוארים- כוחות השאול והשמש הלילית. כמובן שבתום המשחק הוקרב קורבן. הכוהנים ביצעו חתך עמוק בחזותיהם של המוקרבים ועקרו את לבם בעודם בחיים!  פעולת ההקרבה היוותה את שיאו של טקס שנועד להחזיר את הסדר הקוסמי על כנו; לספק  לשמש הפצועה את הדם שאבדה במלחמת 'בין הערביים', בכדי לחדש את כוחה ולאפשר לה לשוב לזרוח ולקום לתחייה. המשחק ממחיש לנו בצורה ברורה ביותר את התפיסה הקוסמולוגית של תושבי היבשת, תפיסה שמבוססת על מאבק תמידי בין הכוחות הניגודיים של היקום: לעתים האחד מנצח, לעתים -השני, אך האיזון והמחזוריות לעולם נשמרים וההמשכיות הינה נצחית.

העמוד הראשון בקודקס המנדוזיני שנכתב עשרים שנה לאחר הכיבוש ומכיל תיאורים של ההיסטוריה ואורחות החיים של האצטקים

העמוד הראשון בקודקס המנדוזיני שנכתב עשרים שנה לאחר הכיבוש ומכיל תיאורים של ההיסטוריה ואורחות החיים של האצטקים.

 

היסטוריה של דגל מקסיקו

תגובות

אחלה כתבה

תודה הסרטון גם מעניין

מכסיקו

מצטרף בכל לב לתגובה הקודמת:אחלה כתבה. ברצוני להוסיף בשולי הדברים את הדיבורים העכשויים על שינוי השם של מדינת מכסיקו וזאת בלינק המצורף http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4310765,00.html
התמונה של יהודית מליק שירן

אשתף אותך בגילוי

בבלוגי בקפה דה מרקר, כתבתי סיפור בהמשכים שהתחיל מחלום. קוראיי ביקשו המשך וכל שבוע כתבתי פרק עד שאחת מהעורכות הלשוניות בהוצאתי ביקשה ממני לשבת ולכתוב את הרומן הזה "פגישה". על הנחש הזה קוצ'קוטאל אני כותבת. הייתי בטוחה שאת השם אני המצאתי, עכשיו אחרי שקראתי את הכתבה המרתקת שלך, אני מבינה שהשם הועבר אלי דרך המוזה שנחתה עלי.נפלאות דרכי הכתיבה. תודה

קצאלקואטל

אני מתכוון לפרסם מאמר מקיף על דמותו של נחש הנוצות - קצאלקואטל -אני מקווה שבקרוב...

מרכז אמריקה

מקסיקו שייכת לצפון אמריקה לא למרכז אמריקה כפי שרוב הישראלים חושבים.

מרכז וצפון אמריקה

את צודקת כמובן שמקסיקו (לפחות עד מיצר טהואנטפק- Tehuantepec ) שייכת לצפון אמריקה ולא לדרומה. אך במחקר ההיסטורי מבדילים בין תבוית צפון אמריקה לבין תרבויות מזו-אמריקה (Mesoamerica)..

מקסיקו

מקסיקו היא מדינה יפה מאוד ממליצה לבקר שם

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אופיר יעקבסון