אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

נבל ברשות התורה


התמונה של צבי גלאון
קללת דרעי / מרדכי גילת

קללת דרעי / מרדכי גילת. הוצאת כנרת זמורה ביתן. עמ 456.

 כאשר רצו חכמינו להעצים את ערך האמת של טענתם הם נזקקו לאסון הלאומי של חורבן ירושלים (בית ראשון ושני) כהוכחה מסייעת. במסכת בבא מציעא (פ' ב' דף ל' עמ' ב') אומר ר' יוחנן  : "לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין" פסיקה לפנים משורת הדין יכולה גם להיות עילה להחמרה ולא תמיד להקלה כפי שמקובל להשתמש בפסוק זה. מכול מקום פסוק זה מעביר אותנו אל שאלת ההתנהגות של בני אדם במרחב שבין מוסר וחקיקה, שהרי החקיקה הולכת ומתפתחת ככול שהחיים והאירועים המתגלים בהם אינם נענים עוד בחקיקה קיימת, ועל כך כבר למדנו מתורת הספרות שהמציאות פרועה יותר מכול דמיון נועז של יוצר כלשהו.

לשאלה זו של ההתנהגות במרחב שבין מוסר לחקיקה ניזקק גם הרמב"ן (רבי משה בן נחמן (רמב"ן; 1194 - י"א בניסן ה'ל', 1270 בערך) כשהוא בא לבדוק פירושו של פסוק ידוע מספר ויקרא פרק י"ט פס' ב' : דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם . הוראת קדושים תהיו ניתנה לנו  לדברי הרמב"ן , שכן יכול אדם למלא את כול מצוות התורה ועם זאת להיות שטוף תאוות, ואז הרמב"ן מנסח את מטבע הלשון המוכר, "נבל ברשות התורה". את הרמב"ן מטרידה העובדה שהתורה כביכול לא גדרה את המרחב שבין מוסר לחקיקה, והיא מאפשרת להיות "נבל ברשות התורה" ולכן הוא מפנה אותנו לפסוק  בדברים פ' ו' פס' י"ח : וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי יְהוָה. בכול מקרה בו אין צו תורני, הקוד המנחה צריך להיות עשיית הישר והטוב, על פי הצו שצוות על ידי מצפונך שהוא ההשלכה של האל שבתוכך, או כמו שאומר הבריטי הקלאסי-  Its' not done  .

 הרמב"ן היה הראשון לקבוע את הצירוף "נבל ברשות התורה" ואחריו הלכו רבנים רבים כשנזקקו לאותה שאלה של ההתנהגות האנושית ,במקום שבו צו המצפון צריך להכריע ולא חוק קיים. בישיבת הר עציון  מסביר ראש הישיבה  בדרשה לפרשת תזריע :

"גם הרמב"ן מדבר על כך שאסור להיות נבל ברשות התורה מהפסוק "קדושים תהיו" הוא לומד זאת לגבי מצוות שבין אדם למקום, ומהפסוק "ועשית הישר והטוב" - לגבי מצוות שבין אדם לחברו. בכל מצווה יש שני מישורים - המישור ההלכתי והמישור הערכי. ירושלים חרבה מכיוון שקיימו בה רק את ההלכה היבשה, ולא דאגו לעמוד גם על הצד הערכי."

כך גם הרב אברהם הכוהן קוק: ההגדרה הפשוטה לאדם דתי היא אדם ששומר מצוות. הגדרה זאת מצמצמת את העולם הדתי לתחום המצוות: כביכול, בקיום המצוות האדם מקיים את חובתו כלפי הקב"ה וראוי להיקרא דתי. ואכן, ישנם הוגים שראו את שיא עבודת ה' של האדם בכך שהוא מצליח לקיים את תרי"ג המצוות ולהקפיד עליהן קלה כבחמרה תפיסה זה ממצמת את העולם הדתי לנקודות ספציפיות שבהן צריך לקיים מצוות. לפיה, בזמן שהאדם אינו חייב במצווה מסוימת - הוא יכול להתנהג ככל אחד אחר, ובלבד שלא יעבור על לאווים. ידועים דברי הרמב"ן בתחילת פרשת קדושים, שיצא נגד גישה זה: "אם כך, ימצא בעל התאווה,מה שלא הוזכר איסור בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה".

  וכך גם הרב עמיטל מישיבת הר עציון: הסכנה של הסתגלות לאורח החיים ההדוניסטי, תוך הרגעת המצפון  הדתי והרדמתו ע"י הקפדה על כשרות למהדרין של המצרכים. על כגון דא כבר כתב הרמב"ן "נבל ברשות התורה" ובכדי למנוע זאת ניתנה לנו מצות "קדושים תהיו".

גם שופטי ישראל נזקקו לא מעט לשאלה זו (ראה למשל : מ' זילברג, כך דרכו של תלמוד (ירושלים תשכ"ד), עמ' 67. בספרו זה הקדיש זילברג פרק שלם ליחס שבין משפט ומוסר בדין התלמוד.)

במאמר שפרסם אביעד הכוהן באתר דעת בשם "אתיקה ומוסר במשפט הישראלי" הוא מסכם את הדיון בסוגיה ואומר:

סוף דבר: מקורות המשפט העברי מורים אותנו שהמוסר והמשפט ירדו לעולם כשהם כרוכים זה בזה. ומי שמתהדר ואומר כי "כל דרכיו משפט", אינו יכול להסתפק במערכת הנורמות הפורמאלית, ועליו לשאוף בכל יכולתו שגם ערכי המוסר של אמונה ואי עוול ועקרונות של תום לב, צדק ויושר יעלו בידו בבואו לחרוש בשדה המשפט.

ולמה הקדשתי לסוגיה זו 600 מילים, כדי להסיר כול ספק באשר לשאלה האם בר אוריאן ואיש הלכה  מפורסם כמו הרב עובדיה יוסף  מכיר את מה שהצגתי כאן , אכן הוא מכיר את הדברים וכך גם כול גדולי התורה שהתכנסו בביתו כדי לרקוח את הטריאומורט הראשון בתולדות ישראל. והרי גם אריה דרעי הוא בעל תואר רב ועוד רבים במחנה ש"ס שעמדו למשפט הם בעלי תארים רבניים והם לומדי תורה ומלמדי תורה אפילו בבתי הכלא בהם נאלצו לבלות.

כאשר נשאל אריה  דרעי האם ראוי שאדם כמותו יחזור לשאת במשרה ציבורית השיב אריה דרעי שניתן לציבור להחליט. היות ושעל פי החוק אין מניעה שאריה דרעי יתמודד בבחירות הבאות וצו מצפונו אינו משנה את עמדתו  ,הנה מה שאמר על כך השופט דב לוין שעה שישב בדין בית המשפט הגבוה לצדק ,משעה שהובאה בפניו  בקשת ח"כ  שאול יהלום להורות לראש הממשלה יצחק רבין להרחיק מהממשלה שר שאינו רוצה לענות לשאלות המשטרה בחקירה. (דצמבר 1992) מי שייצגה אז את המדינה הייתה עו"ד נילי ארד שציינה בפני השופט כי אריה דרעי עבר את המבחן הציבורי של הבחירות  וקבל מחדש את אמון הכנסת, ועל כל השיב לה השופט:  "אם דרעי רוצה להיות שר הוא אינו יכול לשתוק, ואם הוא רוצה לשתוק הוא אינו יכול להיות שר. מתשובת המדינה עולה שייתכן מצב בו שר יוזמן לדין פלילי וחסינותו תוסר אך הוא יזכה בינתיים בבחירות, יקבל  אמון מחודש בסיעתו  וישוב לכהן כשר . האם אפשר לחיות עם מצב כזה" .(ראה "קללת דרעי/מרדכי גילת עמ' 298-299 )

מי יגול עפר מעינך השופט דב לוין((1 בדצמבר 1925 - 27 ביוני 2001),כדי שתראה כי דבר כזה אכן ייתכן בימינו אלה.

 כאמור דברים אלה נאמרו ב 1992 ומאז טוענים המסנגרים על ריצתו המחודשת של דרעי לבחירות, כי אריה כבר שילם את חובו לחברה. עד כה סברתי כי משעה שאדם משלם את חובו לחברה הוא זכאי להשתחרר מבית הכלא, וזאת הרי נעשה, אריה שוחרר. אך הקורא את ספרו של מרדכי גילת הנזכר  לעיל ימצא שם תיאור של  אריה דרעי כאדם נעדר כול עכבות מוסריות, גילת מתאר אדם שבמהלך מאבקו הוא עובר על החוק ללא כול עכבה מוסרית או מצפונית, ולא יחזור בו ולא יכה על חטא גם לאחר שבית המשפט פסק כי הכסף שנמצא באמתחתו ,מקורו איננו בזוג הזקנים מניו יורק ששנים קודם לכן אמצו את מי שלימים הפכה להיות רעייתו.

בראיונות לעיתונות כאשר נשאל דרעי על עברו,ואיך הוא רואה את הדברים היום , כול מה שהיה לו לומר כי באותם ימים חטאו היה חטא היוהרה, כך סיכם ולא הרחיב יוהרה בלבד!

במסכת פסחים  ס"ו מוצגת כך היוהרה. " כול המתייהר-אם חכם הוא ,חוכמתו מסתלקת ממנו" ואכן כך היה אז בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת. חכמתו של אריה נסתלקה ממנו, והוא רחוק מלהיות תלמיד חכם שלא דבק בו רבב . עתה אנו מבקשים מאריה דרעי, חזור לשגרת חייך עד כה, ועל תכתים את הפוליטיקה שלנו בעוד כתם שלא יימחה  מהקיר שעליו  נרשמות תולדותיה.

לכול מי ששכח כבר את מעללי אריה דרעי הנה תמציתם כפי שהם ניתנים בספרו של מרדכי גילת "קללת דרעי"  (עמ' 11)    

*דרעי היה השר הראשון ששמר על זכות השתיקה במשטרה.

* דרעי היה חבר הממשלה הראשון שניסה לקבוע מי יהיו חוקריו במשטרה

* דרעי היה השר הראשון שמקורביו יצאו לחול באמצע חקירתו הפלילית ועסקו בהדחת עדים

* דרעי היה הראשון שחוקרים פרטיים מטעמו התבקשו לאסוף חומר מכפיש על בכירים במערכת השלטונית וראשי מפלגה יריבה  שנחשדו בשיתוף פעולה איתי( עם מרדכי גילת) וכך ניסו להשתיקם

* דרעי היה הראשון שניסה והצליח זמנית  להשתלט על ההליך של בחירת היועץ המשפטי לממשלה. הוא ניסה לבחור לעצמו את התובע הראשי

*  דרעי הוא המורשע הראשון שמקורביו ניסו לבחור למענו מפקד כלא נוח במקום שבו ירצה את  עונשו.

דרעי היה הראשון שקיבל בראשית הסתבכותו בפלילים מעמד של אתרוג למען השלום, גם התקדים הזה רשום על שמו. 

סגן ראש הממשלה דן מרידור יושרתו לא הרשתה לו שלא להתייחס  לאפשרות שאריה דרעי יחזור לשולחן הממשלה ולכן אמר כי הסיטואציה שנוצרה היא בעייתית מאוד, דן מרידור לא הכריז כי עם אריה דרעי לא ישב באותה ממשלה. כך גם לא הצהירו  שרי ליכוד אחרים , ובכלל המערכת הפוליטית עד לרגע זה, לא התפנתה לעסוק בבושה  הצפויה לנו כחברה אם וכאשר חזות קשה זו של עבריין מורשע יושב על כסא עור צבי סביב שולחן הממשלה אומנם תתממש.

אריה דרעי ירוץ בבחירות הבאות והוא אף עלול לחזור ולהיות שר.  וכול מי שיצביע  עבור המפלגה שחזרה והכשירה אותו יהיה שייך לקבוצה הגדולה שבוחרת לתמוך במי שנהג כֱּ "נבל ברשות התורה" .

תגובות

איזה שטויות

דרעי התחזק ופחדו ממנו. הדרך היחידה לעצור אותו מלהיות ראש ממשלה היתה לתפור לו תיק ולעשות לו רצח אופי. אבל זה לא יעזור לאף אחד, הוא חוזר ובגדול. ועכשיו כבר אי אפשר יהיה לעצור אותו. דרעי מלך ישראל!
התמונה של צבי גלאון

האם גם לבניזרי תפרו תיק? האם

האם גם לבניזרי תפרו תיק? האם גם ליאיר לוי תפרו תיק? האם היות ש"ס אלופת המפלגות שנציגיה היו על ספסל הנאשמים היא פרי מעשהו המתמיד של אותו חיט. ומה באשר לטענות הכותב כשלעצמן, מה התגובה על כך?

דרעי הוא צדיק

ומי אתה צבי גלאון שתפתח עליו כזה פה ?

יפרוץ ויעלה

בכל מקום, כל הזמן יש לכולנו מגדול ועד קטן ימים יפים, וגם פחות ובניהם תשובה לכל השאלות יש אלוהים אחד גדול הוא בעולם הזה נותן לנו הכל בין אפלה לקרן אור את הנתיב אנחנו רק צריכים לבחור וזה ידוע החיים הם מתנה הכל צפוי והרשות נתונה מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד ולנו יש את מלך העולם והוא שומר אותנו מכולם העם הזה הוא משפחה אחד ועוד אחד זה סוד ההצלחה עם ישראל לא יוותר תמיד על המפה אנחנו נשאר וזה ידוע חיים הם מתנה הכל צפוי והרשות נתונה מי שמאמין לא מפחד... מצוה גדולה להיות בשמחה להיות בשמחה תמיד

מדהים איך שדרעי מצליח לעבוד על כך הרבה אנשים תמימים

כל הנוכלים הרצינים....הם בעלי יכולת דיבור, צורת הופעה....ועוד....שקשה ממש להבין שהם לא ישרים....

דרעי

צבי גלאון צודק ששס היא אלופת המפלגות שיש להן נציגים על ספסל הנאשמים. הייתי מוסיפה גם שדרעי ומפלגתו יכולים להתקיים רק בסביבה שמסתכלת לעבר פרימיטיביות עם גבה למודרנה

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צבי גלאון