אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

טורען/ תורען: הכפר הערבי היה בעבר כפר יהודי


התמונה של רבקה שפק ליסק
תגלת פלאסר

תגלת פלאסר

הכפר הערבי טורען נמצא בבקעת טורען בגליל התחתון, כ- 4 ק"מ מצומת  גולני. בקעת טורען משתרעת מדרום להר טורען, שגובהו 548 מ' מעל הים. הכפר מנה  12,406 נפש ב- 2011, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים. רוב הנוצרים הם יוונים- קתולים ומיעוטם יוונים- אורתודוכסים. צפונית- מערבית לכפר יש מעיין. מי המעיין יוצאים מניקבה בסלע. בכפר יש 2 כנסיות ושני מסגדים.  

פירוש השם בארמית הוא: טור – הר ו עאן – צאן. בעבר היה שם כפר יהודי בשם זה והערבים שמרו על השם העברי.

תקופת הברונזה התיכונה ( 2000 – 1550 לפנה"ס )

כנראה  שהאזור היה מיושב בתקופה הכנענית, סביב אמצע המאה ה- 18 לפנה"ס. עפ"י המימצאים הארכיאולוגיים עסקו תושבי משכנה בכריית אדמת טרה רוסה אדומה, שהתאימה לייצור כלי חרס.

ימי הבית הראשון  (1000 לפנה"ס – 587  לפנה"ס) / תקופת הברזל (1200 – 587 )

המימצאים הארכיאולוגיים מעידים על פריחה יישובית גדולה בגליל התחתון במאה ה- 10 לפנה"ס. בתקופה זו היו באזור 5-6 ערים מרכזיות, וכן הוקמו 15 ערי שדה מבוצרות. אבל, החוקרים מתקשים לקבוע אם הפריחה היישובית החלה בימי ממלכת דוד ושלמה או לאחר פילוג הממלכה בימי רחבעם וירבעם בן נבט. הפריחה היישובית נמשכה עד אמצע המאה ה- 9 לפנה"ס.

באמצע המאה ה- 9 לפנה"ס חרבו 19 יישובים מתוך 36 שהיו בגליל התחתון . החוקרים משערים שהחורבן היה תוצאה של מסעו של שלמנאסר ה- 3 מלך אשור, שערך ב- 841 לפנה"ס מסע צבאי בו חצה את הגליל התחתון, לאחר שהביס את ברית המלכים, ביניהם אחאב מלך ישראל. שלמנאסר הגיע עד בעל ראסי (ראש הכרמל או ראש הנקרה ). לקראת סוף המאה ה- 9 התאושש הגליל התחתון ובמאה ה- 8 לפנה"ס נוסדו 10 יישובים במקום ה- 19 שחרבו.

ב- 732 לפנה"ס ערך תגלת פלאסר מלך אשור מסע צבאי אל ממלכת ישראל הצפונית. מסעו של תגלת פלאסר מתואר בספר מלכים ב' ט"ו 29 :"בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגליל כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה". באנלים של תגלת פלאסר יש נתונים על מספר הישראלים שהוגלו. במקום אחד הוזכרו 13,529 גולים ובמקום נוסף יש פירוט מספרי הגולים מכל יישוב יהודי. הכתובת אינה שלמה, וממנה ניתן ללמוד שמדברה הוגלו 625 , מחנתון הוגלו 650 ומיטבתה הוגלו 650 . אין אפשרות לדעת עם המספרים חופפים או שסה"כ הגולים הגיע ל- יותר מ- 15,000.

בעקבות מסעו של תגלת פלאסר ועפ"י נתוני הסקר הארכיאולוגי, אזור הגליל התחתון שהיה אזור ישראלי שוקק חיים התרוקן במידה רבה מיושביו. 

אבל, כנראה שנותרה באזור שארית הפליטה של ממלכת ישראל. שני אתרים שנחשפו מהמאה ה- 7 וראשית המאה ה- 6  אחד בסביבת נחל ציפורי והשני ליד חורבת יפתחאל, מעידים על הישראלים שנותרו באזור לאחר מסעו של תגלת פלאסר. .

הארכיאולוג מרדכי אביעם מסתמך על 2 קטעים בספר מלכים ב' כדי להוכיח שנותרה שארית פליטה בגליל התחתון':

מלכים ב' כ"א 19 - שם נכתב ששם אמו של אמון בן מנשה מלך יהודה היה מושלמת בת חרוץ מן יטבה. יטבה היא ייטבתה שממנה הגלה תגלת פלאסר ה- 3 650 איש. מסתבר שנותרו בה תושבים. יוטבה מזוהה עם יודפת או כארם א- ראס בסביבת כפר כנה.

מלכים ב'  כ"ג, 36 – שם נכתב שאמו של יהויקים הייתה זבידה בת פדיה מן רומה. רומה, היא רומאנה הנמצאת מצפון לכפר כנה.

ראייה נוספת למציאותם של ישראלים בגליל התחתון מצא אביעם בספר יהודית א', 8 : שם נמנו כאזורים שהתיישבו בהם נוכרים, הגליל העליון ועמק יזרעאל. הגליל התחתון אינו מוזכר.

מקור נוסף אותו מביא אביעם הוא קדמוניות של יוספוס פלביוס. שם נכתב שהיישובים הראשונים בגליל התחתון היו ציפורי ושיחין.

המקורות שהובאו מחזקים את המימצא הארכיאולוגי לגבי 2 היישובים ששרדו לאחר מסעו של תגלת פלאסר, מהמאה ה- 7 וראשית ה- 6 לפנה"ס.

מקור נוסף המחזק את התזה שנותרה אוכלוסייה ישראלית בגליל הוא דבה"י ב'  ל',1: " וישלח חזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלים לעשות פסח ליהוה אלוהי ישראל".

בהמשך הפרק, פסוק 11 : התברר שהייתה הענות מסויימת ליוזמתו של חזקיהו ו"אנשים מאשר ומנשה וזבולון נכנעו ויבואו לירושלים."

הארכיאולוג עוזי לייבנר חולק על התזה של שארית הפליטה.

 בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בטורען  ב- 2007 נתגלו שרידים מתקופת הברזל. השרידים כללו שרידי חומה. כמו כן, נחשפה רצפה ועליה כלי מטבח:קערות מקרמיקה, סיר בישול, פך בישול וקנקן.

ימי הבית השני (538 לפנה"ס – 70 לס' )

א. התקופה הפרסית (538 לפנה"ס – 333 לפנה"ס ) 

הגליל התחתון היה אזור יהודי תוסס ומשגשג  בימי הבית השני 

הסקרים הארכיאולוגיים מראים פער של כ- 200 שנה, בין הכיבוש האשורי וההגלייה של תושבי הגליל, בשלהי המאה ה- 8, והתחדשות היישוב היהודי בגליל. בגליל התחתון החלה במאה ה- 6 לפנה"ס, תנופה יישובית רחבת היקף. 55% מתוך 70 האתרים שהיו מיושבים במאה ה- 8 לפנה"ס בגליל התחתון נושבו מחדש. מתוך 50 אתרים שהיו מיושבים בתקופה הפרסית כ- 20% היו יישובים חדשים. בתקופה הפרסית הייתה פריחה יישובית עפ"י המימצאים של אבירם אושרי וצבי גל.

 באתר של משכנה בבקעת בית נטופה התגלו שרידים מהתקופה הפרסית

 

ב.התקופה ההלניסטית (333 – 63 לפנה"ס )

 הארכיאולוג צבי גל קבע שהיישוב היהודי שהתחדש בגליל התחתון בתקופה הפרסית המשיך לפרוח ולשגשג בתקופה ההלניסטית.  מאחר שנתגלו שרידים מתקופה זו נתגלו שרידים ארכיאולוגיים באתר של משכנה.

 

ג. התקופה הרומית הקדומה (63 לפנה"ס –  135לס' )

 בתקופה הרומית הקדומה היה ריכוז של יישובים יהודיים בבקעת בית נטופה ובבקעת טורען. בקצה המזרחי של הבקעה נתגלו אתרים של יישובים מתקופה זו: חרבת בית נטופה, חרבת עמודים, בועינה, נימרין, משכנה ולוביה. בסביבת האתר של משכנה התגלו חרסים  מהתקופה הרומית.

 בסקר ארכיאולוגי שנערך במקום נתגלתה דרך רומית. הדרך נסללה בשנת 120 לס', כלומר מספר שנים לפני מרד בר- כוכבא, כאשר הייתה בגליל תסיסה נגד השלטון הרומי.. הדרך נסללה, בתקופת הקיסר אדריאנוס, מעכו- פתולימאיס דרך ציפורי לטבריה.כדי להקל על הצבא הרומי לנוע  בין ערי הפוליס עכו וטבריה.הדרך הרומית חצתה את בקעת טורען. הדרך הייתה מרוצפת בלוחות בזלת.נחשף קטע מרוצף באורך 400 מטר.

 

התקופה הרומית  התיכונה והמאוחרת (135 לס' – 324 לס' )

 בכפר נתגלו שרידי חומה, אבני בנין, מערות, בורות, קברי סלעים וחרסים מהתקופה הרומית.

בתלמוד הירושלמי יש איזכור של הר טורען, המכונה שם הר הישמון. מטר.

לאחר מרד בר- כוכבא הציב הקיסר אדריאנוס את הלגיון ה- 6 בלג'ון, היא עותני בסביבת מגידו, בכניסה לוואדי ערה. צומת גולני נקראה באותם ימים צומת הלגיון ה- 6..

לאורך הדרך נתגלו כ- 5 גלילי אבן . על חלק מהן נחקק שם הקיסר שכיהן באותו זמן. האבן הקדומה ביותר היא מסוף המאה השנייה לס', כלומר לאחר מרד בר כוכבא. 

 

התקופה הביזאנטית (324 – 640 לס' )

 לדעת הארכיאולוג צבי גל הגליל התחתון המשיך להיות יהודי  עד סוף התקופה הביזאנטית. טורען הייתה קיימת בתקופה הביזאנטית. עדות על קיומו של יישוב יהודי בטורען  במאה ה- 6 לס' או קצת לפני כן, נמצאה בשיר השירים רבה, שם הוזכרו " נשות תרען".

הארכיאולוג עוזי לייבנר סבור שתהליך הירידה במספר היישובים בגליל התחתון החל בתקופה הביזאנטית. לתהליך זה היו מספר סיבות: התערערות הביטחון, פרעות של נוצרים ביהודים ולחץ נוצרי גובר בעקבות התנצרות האימפריה הרומית וירידה בפוריותהאדמה עקב עיבוד יתר.

 התקופה הערבית- מוסלמית (640 1099 )

 אין מידע

 התקופה הצלבנית (1099 – 1260/90 )

 בתעודה צלבנית מהמאה ה- 13 לס', סופר על יישוב בשם טורען.

בחודש יולי 1187 עבר צבא צלבני בצומת גולני ועצר לצורך שתייה במעין טורען, או בבריכת המיה במשכנה, בדרכו לקרב קרני חיטין עם סלאח א- דין.

 התקופה הממלוכית (1260 – 1516 )

 אין מידע

 התקופה העות'מאנית (1516 – 1918 )

 הכפר הערבי טורען  נוסד, עפ"י עדויות בני טורען, לפני כ- 200 שנה, במאה ה- 18. בראשית המאה ה- 20 חכרו יהודים שטח אדמה ליד הכפר ועיבדו אותו בתנאי אריסות.

 תקופת המנדט הבריטי (1918 – 1948 )

 במפקד האוכלוסין שערכה ממשלת המנדט הבריטי ב- 1931 דווח על 961 תושבים: 693 מתוכם היו מוסלמים ו- 268 היו נוצרים. בכפר נמנו 188 בתים.

 הכפר מילא תפקיד פעיל במאבק בין הערבים ליהודים בתקופת המנדט הבריטי.  הכפר שימש בסיס לכנופיות  שהתנכלו ליישובים היהודיים בסביבה. הם ביצעו מארבים, הניחו מוקשים ופוצצו גשרים.

 

ישראל

הכפר חובר לרשת המים הארצית בשנות ה- 1950 .

במפקד האוכלוסין שערכה ישראל ב- 1973 דווח על 4,080 תושבים. עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גדל מספר תושבי הכפר ב- 2010  ל- 12,149 .

בשנים 2001 – 2010 שיווק מינהל מקרקעי ישראל מגרשים למחוסרי הדיור בכפר, עקב גידול האוכלוסין.

 אדהאם שחאדה, מוסלמי מטורען, התנדב לשרת בצה"ל. שירותו הצבאי לא התקבל באהדה בכפר ומשפחתו סבלה מהתנכלויות הוא נהרג באחת מפעולות צה"ל, כנראה ב- 2005 .

תגובות

מקורות

קראתי חלק גדול מהמאמרים שלך הם מענינים מעוררים שאלות ותובענות על התייחסותנו לארץ אבל חסר לי את המקורות ההיסטורים והארכיולוגים שעליהם את מסתמכת בכל מקרה אני מברך אותך על הפרויקט היפה והחשוב שלקחת על עצמך ושמח לכל מאמר נוסף בברכה , מנשה

הביקור בעתיד של תגלת פלאסר

האם מלך אשור: ''תגלת פלאסר'' ביקר בעתיד, כיצד הוא עונד על ידו שעון יד. ישנה עוד קונספירציה נוספת על שער דמשק שכן הסורים הם האשורים. ''המחבל'' שנורה לפחות מאה פעם לא דימם כלל וכלל. רואים שהוא בכלל נשכב על הקרקע ולא נופל לאחר שהוא ''נורה''

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק