אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המלחמה נגד היהודים על פי אפרים קארש חלק א


התמונה של רבקה שפק ליסק
המלחמה נגד היהודים על פי אפרים קארש

פרופ' אפרים קארש פירסם ביולי 2012 מאמר בכתב העת "מידל איסט פורום" תחת הכותרת: The war against the Jews by Prof. Efraim Karsh

ואלה עיקרי הדברים:

לדעת פרופ' אפרים קארש, המערכה האנטי- ישראלית המתנהלת לדה- לגיטימציה של ישראל היא תולדה של המלחמה האובססיבית המתנהלת מזה אלפי שנים נגד היהודים ע"י העולם הנוצרי והמוסלמי.

מאחר שישראל היא המדינה היהודית היחידה בעולם, והציונות היא התנועה הלאומית לשחרור של העם היהודי, אנטי- ציונות ( בהבדל מביקורת על מדיניות ישראל בעניינים ספציפיים ) פירושה שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית.

גישה מפלה זו של שלילת זכות בסיסית רק לעם אחד (אחד העמים הבודדים שזהותו המשותפת וזיקתו הטריטוריאלית ראשיתם בתקופה העתיקה) בשעה שכל שאר הקבוצות והקהילות נהנות מזכות זאת, משמעותה היא גזענות אנטי- יהודית או אנטישמיות.

ישראל, כותב פרופ' קארש, היא סיפור הצלחה בלתי- רגיל. תחייה לאומית בארץ האבות לאחר אלפי שנות גלות ופיזור, תחיית שפת התנ"ך, הקמת מדינה מודרנית, מתקדמת מבחינה השכלתית וטכנולוגית, ויחד עם זה, חברה משגשגת, דמוקרטית ליברלית באזור הכי פחות דמוקרטי בעולם.

ישראל מובילה בעולם בתחומי החקלאות, הרפואה, אנרגיה סולרית, וטכנולוגיה חדשנית והיא מעצמה טכנולוגית המושכת יותר השקעות הון מארה"ב ואירופה. בישראל מערכת בריאות מהטובות בעולם, תזמורות סימפוניות ו- 10 פרסי נובל ועוד…

מדוע, אם כן, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שזכותה להתקיים היא נושא קבוע להתקפות, של הקהילה הבינלאומית, בשעה שמדינות הרבה פחות מצליחות נחשבות ללגיטימיות?

לדעת פרופ' קארש הסיבה היא דעה קדומה רווחת נגד ישראל,  נגד המדינה היהודית היחידה מימי התנ"ך, כחלק מהאובססיה של אלפי שנים של העולם הנוצרי והמוסלמי.

הנוצרים האוונגליסטים הם יוצאי דופן בעולם הנוצרי בהערצתם ותמיכתם בתחייה הלאומית היהודית בארץ הקודש. כל שאר העולם הנוצרי שבוי באובססיה האנטי- יהודית והאנטישמית המתבטאת בשנאה נגד ישראל.

לדעת פרופ' קארש, הכיסוי התקשורתי הבינלאומי לסכסוך הערבי- ישראלי והעלילות נגד הציונות וישראל, כמו ההשוואה המתועבת לגרמניה הנאצית או לאפרטהייד בדרום אפריקה, משקפים רמה גבוהה של מעורבות רגשית הרבה מעבר לרמה סבירה של סיקור אובייקטיבי, ולא תגובה לפעולות ישראליות קונקרטיות. זהו ביטוי לדעה קדומה רבת שנים שנחשפה באמצעות הקונפליקט.

אנטי- ציונות או אנטי- שמיות?

תוקפיה של ישראל שבים וטוענים שאין להם דבר נגד יהדות ויהודים אלא רק נגד הציונות והציונים, ושהביקורת שלהם היא ביטוי לתיסכול שלהם לגבי הציונות ולא נגד יהדות ויהודים. אבל, לדעת פרופ' קארש מתנגדי הציונות למעשה מעולם לא עשו הבחנה בין ציונים, ישראלים ויהודים.

פרופ' קארש מצטט את הערביסט הבריטי, האנטי- ציוני, פריאה סטרק בהופעתו בפני פורום בינלאומי ב- 1943 בנוגע למדיניות ממשלת המנדט הבריטית בפלשתינה:

"I really can't see that there is any kind of way of dealing with the Zionist question except by a massacre now and then," .. "What can we do? It is the ruthless last penny that they squeeze out of you that does it… the world has chosen to massacre them at intervals, and whose fault is it?"[1]

נשיא צרפת שארל דה גול הגדיר ב- 1967 כאשר ממשלת ישראל התעלמה מאזהרה צרפתית לפני ההתקפה הכל- ערבית ש:

"the Jews—not the Israelis—as "an elite people, self-assured and domineering."

ב- 1974 הגנרל האמריקני ג'ורג ס..בראון, בביקורת נגד ישראל, לא עשה הבחנה בין יהודים לישראליים ואמר ש:

"they own, you know, the banks in this country, the newspapers, you just look at where the Jewish money is in this country."[2]

אחד מהעיתונאים המצריים החשובים ביותר, העיתונאי אניס מנצור, מתומכיו של אנואר סעדאת כתב:

"There is no such thing in the world as Jew and Israeli. Every Jew is an Israeli. No doubt about that."[3]

שלילת זכות ההגדרה העצמית רק מיהודים ושלילת זיקתם למולדתם הם ביטוי לגזענות והמאבק לחיסולה של מדינת היהודים, במסווה של ביטול האנומליה ההיסטורית, הוא פעולה של רצח עם.

אחמניג'אד, נשיא אירן קורא וחוזר על קריאתו "למחוק את ישראל מעל המפה".

בניגוד למדינאים במערב, נשיא אירן אינו מהסס לומר בגלוי שיש לחסל מדינה קיימת, רחוקה אלפי מילים מארצו, שלא עשתה נגד ארצו דבר.

זמן קצר לאחר שנחשפה ההשמדה הנאצית של יהודי אירופה, הליגה הערבית הצהירה ב-2 בדצמבר 1945 על חרם רשמי על סחורות המיוצרות ע"י יהודים.

ב- 11 באוקטובר 1947, כאשר העצרת הכללית של האו"ם החליטה על הקמת מדינה יהודית בחלק מפלשתינה המנדטורית, המזכיר הכללי של הליגה הערבית עבדל ראמאן עזאם איים ב:

"a war of extermination and momentous massacre which will be spoken of like the Tartar massacre or the Crusader wars."[4]

ברטוריקה זו עשו שימוש מנהיגים ערבים ומוסלמים בשנות ה- 1950 וה- 1960. נשיא מצרים הגנרל עבדל נאצר קרא לחיסולה של ישראל.

לאחר התיסכול בעקבות ניצחון ישראל במלחמת 6 הימים, נשיא סוריה, חאפז אסאד, נשיא עיראק, סדאם חוסיין והדיקטטור של לוב, מועמר קדאפי המשיכו באותו קו. האייטולה של אירן, חומייני, הדגיש אף הוא את הצורך לחסל את מדינת היהודים, לאחר השתלטותו על אירן ב- 1979, ובתקופת שלטונו הפך חיסולה של ישראל למרכיב חשוב במדיניות הרפובליקה האיסלמית.

התנועה לשחרור פלסטין, הכריזה מאז הקמתה ב- 1964 בגלוי שמטרתה חיסול מדינת היהודים. ביוני 1974 החליטה התנועה לשחרור פלסטין על שלב חדש במאבק, ואימוץ טקטיקה חדשה: הסכמה לקבל כל שטח שישראל תוותר עליו כקרש קפיצה להשגת שטחים נוספים עד ל"

"complete liberation of Palestine"—that is, Israel's destruction—"could be achieved."[5]

בנובמבר 1974, יאסר ערפאת היה לראש של לא- מדינה הראשון שנאם בעצרת הכללית, וב-1975, כאשר התקבלה בעצרת האו"ם ההחלטה המבישה "שהציונות היא גזענות", התנועה לשחרור פלסטין יצרה תקדים נוסף כאשר היא הוזמנה לישיבות מועצת הביטחון על אותו בסיס כמו מדינות חברות. ב- 1980, שבועות ספורים אחרי שארגון הפתח, הקבוצה השלטת בתנועה לשחרור פלסטין, חזר על הצהרתו שמטרתו חיסול ישראל, הקהילה האירופית הוציאה את הכרזת ונציה שקראה לשיתופה של התנועה לשחרור פלסטין בתהליך הפוליטי.

לאור כל זאת, אין להתפלא שלמרות ההתחייבויות בהסכם אוסלו, ערפאת ויורשיו מעולם לא ויתרו על מחוייבותם לחיסול ישראל, ובעוד שהם שבו והכריזו בפומבי בפני הציבור הבינלאומי על כוונות השלום, הם הסבירו לציבור שלהם שזוהי רק תוכנית זמנית. הכפילות הזאת והטרור שהחל בו ערפאת בספטמבר 2000 לא פגעו בתנועה לשחרור פלסטין כשותף בתהליך השלום בעיני הקהיליה הבינלאומית.(6)

פרופ' קארש קובע שלאחר 6 עשורים שבהם הקהיליה הבינלאומית התעלמה מהקריאה המתמשכת לחיסול ישראל, דווקא קריאתו של אחמניג'אד למחיקת ישראל מהמפה, זכתה לגינוי כללי. הוא חושד שלגינוי היה יותר קשר לתיסכול הבינלאומי מהמאמץ הגרעיני של אירן מאשר לדאגה לישראל.

זכות השיבה

פרופ' קארש מביא את הדרישה של הפלסטינים ל"זכות השיבה" כהוכחה לכך שפניהם אינם לשלום עם ישראל ושתי מדינות לאום, אלא לחיסולה של ישראל.דרישה זו שהפלסטינים מעולם לא ויתרו עליה היא הנסיון לחסל את ישראל באמצעים דמוגרפיים ע"י יישובם של הפליטים בישראל ולא במדינת פלסטין. (7 )

לאחרונה, כותב פרופ' קארש, הועלה בקרב האינטליגנציה המערבית הרעיון של "פיתרון ע"י מדינה אחת" כלומר מדינה דו- לאומית, במקום ישראל. זאת תהיה מדינה עם רוב פלסטיני ומיעוט יהודי, אך לדעת אותם גורמים, יהיה זה פיצוי על החטא של "הריסת פלסטין הערבית" ע"י ישראל באמצעות טיהור אתני (8).

פרופ' קארש מביא את דברי האקדמאי הערבי- אמריקני אדוארד סעיד, מאוגוסט 2000, בעיתון "הארץ" :

"I don't find the idea of a Jewish state terribly interesting. I wouldn't want it for myself. Even if I were a Jew, I'd fight against it. And it won't last…. Take my word for it…. It won't even be remembered." … "[T]he Jews are a minority everywhere. A Jewish minority can survive [in Arab Palestine] the way other minorities in the Arab world survived."

כאשר נשאל פרופ' סאיד אם הוא משוכנע שהמיעוט היהודי יזכה ליחס הוגן, הוא השיב:

"I worry about that. The history of minorities in the Middle East has not been as bad as in Europe, but I wonder what would happen. It worries me a great deal. The question of what is going to be the fate of the Jews is very difficult for me. I really don't know. It worries me."[9]

למרות דבריו אלה הוא לא שינה דעתו לגבי הפיתרון.

פרופ' טוני זודט, יהודי, מאוניברסיטת ניו יורק, לא גילה דאגה למיעוט יהודי במדינה ערבית. הוא מתנגד למדינה יהודית. מדוע?:

"the idea of Jewish statehood was "not just an anachronism but a dysfunctional one." "Today, non-Israeli Jews feel themselves once again exposed to criticism and vulnerable to attack for things they didn't do," he wrote in 2003. "The increased incidence of attacks on Jews in Europe and elsewhere is primarily attributable to misdirected efforts, often by young Muslims, to get back at Israel."[10]

אבל, טוען פרופ' קארש לאנטישמים לא היו חסרים מעולם "אמתלות" כדי לרצוח יהודים. יהודים נרצחו לפני הקמת ישראל, במלחמת 6 הימים, וב-64 שנות קיומה של ישראל, ואסור לשכוח את 6 המיליונים שהושמדו באירופה ומעשי הטבח נגד יהודים במזרח התיכון לאורך ההיסטוריה. גם לאחר מלחה"ע השנייה יהודים נרצחו במזרח אירופה (11 ). אבל, כותב פרופ' קארש, הפרופסור היהודי מניו יורק, שהוא מומחה להיסטוריה של אירופה, מאשים את היהודים בהתקפות עליהם.

פלסטין איננה הבעייה

אבל, שואל פרופ' קארש:האם הסכם שלום בין ישראל ו"התנועה לשחרור פלסטין"יביא להפסקת המאמצים לדה- לגיימציה של ישראל, או לחיסול האנטישמיות באירופה?

פרופ' קארש שולל אפשרות זו מפני שלדעתו הסיבה לאנטי- ציונות ולאנטישמיות אין לה כל קשר לקונפליקט הישראלי- פלסטיני. האנטי- ציונות הייתה הגורם המאחד את העולם הערבי נגד היהודים, בשל ההתנגדות לשליטה יהודית על "טריטוריה ערבית", ושנאה היא גורם קל ליצירת סולידריות, ולא הדאגה לערביי הארץ.

מזכיר הליגה הערבית עזאם אמר בעת הפלישה של צבאות ערב לישראל במאי 1948:

the goal of King Abdullah of Transjordan "was to swallow up the central hill regions of Palestine, with access to the Mediterranean at Gaza. The Egyptians would get the Negev. Galilee would go to Syria, except that the coastal part as far as Acre would be added to Lebanon."[12]

בין 1948 ו- 1967 שלטה מצרים ברצועת עזה וירדן בגדה המערבית. אבל, הם לא עשו דבר להקמת מדינה פלסטינית וגם לא גילו דאגה לזכויות האדם בתחומי שלטונם או בשיפור חייהם. עקב המצב היגרו 420,000 מהגדה המערבית. פרופ' קארש מצטט דיפלומט מצרי שאמר:

"We couldn't care less if all of the refugees die, there are enough Arabs around."[13]

ב- 1970, לא היסס המלך חוסין מירדן לטבוח אלפי פלסטינים, כאשר "התנועה לשחרור פלסטין" סיכנה את כיתרו. ב- 1977 לבנונים נוצרים טבחו אלפי פלסטינים במחנה פליטים בבירות וב-1982 נוצרים לבנונים טבחו מאות פלסטינים בסברה ושתילה. ב- 2007 הצבא הלבנוני טבח מאות פלסטיניםבמחנה פליטים פלסטיני.

מנהיגי מדינות ערב השתמשו בנושא הפלסטיני לשירות האינטרסים שלהם והתעלמו לחלוטין ממצבם.

סדאם חוסין פלש לכווית ב- 1990 והכריז שלא ייסוג :

Without "the immediate and unconditional withdrawal of Israel from the occupied Arab territories in Palestine."

ב- 1991, לאחר שחרור כווית מהכיבוש העיראקי, כווית גרשה משטחה 440,000 פלסטינים בשל תמיכתו של ערפאת בעיראק, וטבחה אלפים.

ערפאת הכריז בתגובה:

"what Kuwait did to the Palestinian people is worse than what has been done by Israel to Palestinians in the occupied territories."[14]

לדעת פרופ' קארש מדינות ערב אינן רגישות לסבל של הפליטים הפלסטינים והזכות להגדרה עצמית של הפלסטינים אף היא אינה מעניינת אותם. המאבק שלהם נגד ישראל הוא למען השתלטות מחדש של שטח ישראל לטובת "בית האיסלאם".

הדברים נאמרו גם באמנה של החמאס:

"The land of Palestine has been an Islamic trust (waqf ) throughout the generations and until the day of resurrection…. When our enemies usurp some Islamic lands, jihad becomes a duty binding on all Muslims."[15]

הגישה כלפי הטריטוריה של ישראל אינה שונה מהדישה הכלל מוסלמית לכל הטריטוריות שהיו בעבר חלק מהאימפריה האיסלאמית. למשל, ערבים ומוסלמים מדברים על החזרת ספרד (וכל חצי האי האיברי ) מנה גורשו ב- 1492 לשלטון מוסלמי. בעיני האיסלאם הרדיקאלי המטרה איננה רק השבת הטריטוריות שהי בעבר תחת שלטון מוסלמי אלא השתלטות האיסלאם על כל העולם. הדרכים להשגת המטרה הן:

דמוגרפיה – הריבוי הטבעי המוסלמי הוא הגבוה בעולם.

כיבוש – מלחמת קודש:ג'יהאד.

טרור – הפלת מגדלי התאומים בניו יורק ב-11 בספטמבר ומעשי טרור רבים נוספים.

לסיכום, ישראל היא רק אלמנט אחד במאבק להשתלטות האיסלאם על כל העולם.

המלחמה העולמית נגד היהודים

פרופ' קארש מעלה את השאלה מהו הרקע לאובססיה בעיסוק העולמי בנושא הפלסטיני והפיכתם ל"קורבן האולטימטיבי", אם רווחת הפלסטינים לא באמת מעניינת את העולם, המזניח טרגדיות הרבה יותר חמורות של זכויות אדם במקומות אחרים?

תשובתו של פרופ' קארש היא שהפיכת הפלסטינים "לקורבן אולטימטיבי" משרתת את השאיפה להעניש את היהודים ובאה להצדיק את הדמוניזציה שלהם.לו היו הפלסטינים בקונפליקט עם כל גורם אחר זה לא היה מושך את תשומת הלב .

הקהיליה הבינלאומית מתעלמת לחלוטין מהיחס המפלה כלפי הפלסטינים בכל העולם הערבי. במדינות ערב שוללים מ -400,000 הפלסטינים החיים שם זכויות בסיסיות של זכויות אדם, כמו תעסוקה במקצועות רבים, בעלות על רכוש או תנועה חופשית. הקהילה הבינלאומית לא מחתה כאשר פלסטינים במספר גדול נרצחו בארצות ערביות. המלך חוסין הרג ב"ספטמבר השחור, יותר פלסטינים בחודש אחד ממה שישראל בעשרות שנים וחוסין נחשב לשליט שוחר שלום. כווית טבחה ב- 1991 אלפי פלסטינים חפים מפשע והתקשורת הבינלאומית שתקה.(16 )אבל, ישראל זוכה לגינוי בינלאומי על מקרה של מות פלסטיני אחד.

אבל, התקשורת העולמית דווחה בהרחבה על פעולת ישראל בלבנון ב- 2006 ובעזה ב- 2008/9 , אבל התעלמה מהגורם שהביא את ישראל לצאת למבצע.

בזמן שישראל פעלה בלבנון, ביולי 2006 , פלש צבא אתיופי לסומליה, כעבור חודש, סרילנקה הפגיזה מורדים טמילים והביאה לעקירתם של המונים ולטבח של מעל 500 טמילים, כולל 50 ילדים, בהפצצת בית יתומים, אבל אירועים אלה לא פורסמו בתקשורת העולמית, ומועצת הביטחון לא התכנסה. גם מרחץ הדמים בעיראק , של כ- 3,000 מתים לחודש, ע"י מיליטנטים לא זכה לפירסום- רק המבצע הישראלי בלבנון.

והרשימה שמביא פרופ' קארש ארוכה:

300,000 נרצחו ב"רצח עם" בדארפור ע"י סודאן וכתוצאה מכך נוצרה בעיה של 2.500,000 פליטים.

בקונגו גרמה המלחמה ל- 4,000,000 בני אדם שנרצחו או הפכו לפליטים.

בצ'צ'ניה נהרגו בין 150,000 ל- 160,000 ו-1/3 מהאוכלוסייה נעקרה מבתיה ע"י רוסיה.

אבל, אף אחת מהטרגדיות הללו לא הביאו להפגנות זועמות בכל ערי העולם המערבי כמו המבצעים של ישראל בלבנון ועזה.

כיצד , שואל פרופ' קארש, ניתן להסביר את החיבוק הנלהב של אזרחים במדינות דמוקרטיות של שני ארגוני טרור – חיזבאללה וחמאס- הפועלים לחסל מדינה דמוקרטית ריבונית בעלת ערכים מערביים כדי להחליפה בכליפות איסלמית?

חיזבאללה גם ביצע פעולות טרור מבריסל עד בואנוס איירוס. בבואנוס איירוס פוצץ החיזבאללה מרכז קהילתי יהודי ורצח 100 ופצע למעלה מ- 200 . ה-ב.ב.ס לא ראה בזה אירוע המצדיק דיווח. על תלונת הארגון הארצי של יהודי בריטניה על כך השיב ה- ב.ב.ס שזה היה יום עמוס במיוחד. פרופ' קארש מונה את האירועים הטריביאליים שהיו חשובים יותר מדיווח על אירוע מזעזע זה.

האדישות של ה- ב.ב.ס לטבח ביהודי ארגנטינה כללה גם התעלמות מירי הטילים נגד אזרחים ישראלים מצד החיזבאללה בצפון והירי הבלתי- פוסק של החמאס בדרום, לאחר נסיגת ישראל משתי הטריטוריות ב- 2000 וב- 2005 .

פרופ' קארש תוקף את ההתעלמות הנובעת מכך ש"דם יהודי היה זול,או חסר כל ערך" במשך דורות רבים בעולם הנוצרי והמוסלמי, והיהודים שימשו כשק חבטות, כשעיר לעזאזל על כל החוליים של החברה.

אז מדוע שישראל תזכה ליחס שונה, שואל פרופ' קארש. כי ישראל "ברוב חוצפתה" מסרבת לשמש שק חבטיות ושעיר לעזאזל עבור שכניה הערבים. ישראל הפכה דם יהודי ליקר, ותופעה זו מקוממת את העולם כולו. והעולם כולו חוזר ומתרעם על התגובות "הלא- מידתיות" של ישראל.

האו"ם – מאוחדים בשנאה

נראה שגם האו"ם נסוג מהחלטתו בנובמבר 1947 להקים מדינה יהודית, בעקבות ההתקפות הבלתי- פוסקות מצד המדינות הערביות והמוסלמיות ובני בריתם, בריה"מ ומדינות העולם השלישי. תהליך זה הגיע לשיאו ב- 1975 כאשר העצרת הכללית של האו"ם קבעה ש"ציונות היא גזענות". אומנם ההחלטה בוטלה כעבור 16 שנים, אבל האו"ם ממשיך להיות במה להסתה נגד ישראל ולאנטישמיות.

שנה אחרי שנה, "מועצת האו"ם לזכויות אדם" מאשימה את ישראל בפגיעה בזכויות אדם, ומתעלמת לחלוטין ממעשי האכזריות הנוראים ברחבי העולם. למשל, במושב של 2004/5 התקבלו החלטות רבות נגד ישראל ואף לא אחת על רצח העם בסודאן.

ב"יום הסולידריות הבינלאומי עם העם הפלסטיני" שנערך באו"ם, מזכ"ל האו"ם קופי ענאן ישב על במה עליה התנוססה מפת פלסטין במקום ישראל (17 ).

באו"ם, כותב פרופ' קארש, יש 192 מדינות, אבל מועצת הביטחון הקדישה 1/3 מהחלטות הגינוי שלה לישראל. גם "מועצת האו"ם לזכויות אדם" אימצה 1/3 מהחלטותיה נגד ישראל. ב- 2001 התקבלו 6 החלטות גינוי, אבל סוריה, שבה רצח אסד האב בין 20,000 ל- 30,000 אזרחים בפברואר 1982 בעיר חמה לא קיבלה גינוי.

האו"ם לא מצא לנכון לקיים מושבי חירום על רצח העם ברואנדה, הטיהור האתני ביוגוסלביה, רצח העם בדארפור או בטימור המזרחית. אבל, רק ב- 2003 כונסו 3 מושבי חירום: 2 כדי לגנות את ישראל על הגדר ואחת על על האפשרות שהעלתה ישראל לגרש את ערפאת.

פרופ' קארש מדגיש שבכל מלחמותיה של ישראל מעולם לא הגיע מספר הנפגעים אפילו קרוב לממדים שהוא הגיע באפגניסטן, אלג'יר, צ'אד, צ'צ'ניה, אנגולה, בנגלדש, בוסניה, בורונדי, קמבודיה קולומביה, קונגו, אל- סלבדור, אריתריאה ואתיופיה.

הצביעות של העולם הגיע לשיאה ב"וועידה נגד גזענות, אפלייה וכסנופוביה" בדורבן, דרום אפריקה, בספטמבר 2001. במשך 8 ימים, נציגים ממדינות רבות ואלפי ארגוני נ.ג.או ניהלו אורגיה של כסנופוביה אנטי- ישראלית ואנטישמית והפכו לצחוק את מטרתה המקורית של הוועידה. חולקו פוסטרים בהם הושוותה הציונות לנאציזם ועשרות אלפים צעדו בהפגנות ברחובות עם סיסמאות ש"היטלר חייב היה להשלים את הג'וב". נציגי קבוצות יהודיות הפכו מטרה להטרדה וספרות שנאה חולקה בוועידה, כמו "הפרוטוקולים של זקני ציון", שחובר ע" המשטרה החשאית של הצאר הרוסי בסוף המאה ה- 19, בהם הואשמו היהודים בקשר להשתלט על העולם. כמו כן, הופצו קריקטורות של יהודים עם אפים עקומים וידיהם מגואלות בדם פלסטיני. חיילים ישראלים צויירו במדים נאציים וישראל הושמצה על היותה מדינת אפרטהייד.

נציגי מדינות מדכאות כמו סוריה ואירן התנגדו להגדרת אנטישמיות או השואה כגזענות ובהחלטות הוועידה ישראל הוקעה והואשמה ב"רצח עם" וב"טיהור אתני", והייתה קריאה לחיסולה.

רק נציגי ישראל וארה"ב יצאו בהפגנתיות, יחד עם נציגי ארגונים יהודיים, מהוועידה והייתה מחאה על "שפת השנאה", השמצת ישראל בהאשמות שווא, והעובדה שמכל מדינות העולם רק ישראל הייתה נושא הוועידה (18 ).

פרופ' קארש הוקיע את הצביעות העולמית על המוסר הכפול של העולם בהתייחסו לישראל. בשטחי יוגוסלביה, לשעבר, התנהל "טיהור אתני", אבל קהילות מרוסיה ויוון שתמכו בסרביה לא הואשמו באחריות לנעשה.

לא היה שמץ דמיון בין הנעשה בבוסנייה לבין הפעולות של ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה או לבנון, אבל פוליטיקאים ואנשי צבא ישראלים הואשמו ללא הצדקה, במעשים דומים, ומדינות מסויימות באירופה איימו לעצור אותם באשמת פשעים נגד האנושות. במשאל עם בגרמניה קבעו 51% מהנשאלים שיחסה של ישראל לפלסטינים דומה ליחסה של גרמניה הנאצית ליהודים. בצרפת חולקו פוסטרים בהם נכתב:"להיטלר יש בן – שרון", ובדבלין צעדו מפגינים וקראו לשים קץ לשואת הפלסטינים ומגן דוד הושווה לצלב הנאצי. ואלה רק מספר דוגמאות למה שהתנהל באירופה נגד ישראל.

תגובות

כמה טוב

כאשר קוראים את מאמרו ההזוי והמזעזע בעליבותו של קארש אפשר להגיד כמה טוב שהוא לא מלמד בארץ. מי יעסיק אותו.?כלתלמיד תיכון יודע להסביר את המעבר מרדיפת יהודים כרדיפה דתית לאנטישמיות של התקופה המודרנית.אובססיה של שנאה?כל היסטוריון יסביר עד כמה התמונה מורכבת. מצד אחד אנטישמיות. מצד שני עצרת האומות המאוחדות החליטה -בניגוד לעמדת הערבים להקים את מדינת ישראל. במבצע קינדר-טראנספורט קלטה בריטניה אלפי נערים יהודים מגרמניה הנאצית-ערב מלחמת העולם-ןהצילה את חייהם.אובססייה בעולם המוסלמי?יש אין ספור ספרים על תקופות טובות בין היהודים לשכניהם המוסלמים. מערכה לדה-לגיטימציה של ישראל?איפה יש דבר כזה?כל המדינות החברות באום מתבטאות במפורש בזכות קיומה של מדינת ישראל. המדינה היחידה השוללת זכות זאת היא איראן ויחד עמה אירגוני טירור מוסלמים על קעידה חיזבאללה חמאס ועודשאר ירקות הביקורת על ישראל היא ביקורת מדינית בהקשר לשטחים ןלא אנטישמיות כפי שכותב קארש.הוא מעין מפעל פאסטה המוכר לוקשים לקהל.אבל יש כאן -לצערו- מספיק אנשים שזוכרים שערב מלחמת ששת הימים כאשר הייתה תחושה אמיתית של סכנה נערכו ברחבי מערב אירופה וצפון אמריקה הפגנות תמיכה בישראל הפגנות שחלק גדול ממשתתפים בהן לא היה יהודי. אני ממליץ לקרוא את הקטע הרלוונטי בספרו של אמנון רובינשטיין מהרצל לגוש אמונים ובחזרה. שם הוא מפרט על היקפן הענק של הפגנות אלה. כלומר מה שיש כיום היא ביקורת עניינית על ישראל בגלל מה שנתפס בעולם כיבוש בלתי חוקי ולא אנטישמיות. לגבי הצהרות שלערבים. מתחילת המאה 20 היו התבטאויות אנטי ישראליות חריפות. נזכור את הלאווים מחרטום וגם אמירות אנטישמיות-המופתי הירושלמי- אבל אם בוחנים לאורךציר הזמן הן משתנות.חלקן נשמע ממש רע אבל למה קארש לא מזכיר היוזמה הסעודית? תוכנית זאת שזכתה לברכתו של הנשיא שמעון פרס תוכנית שבה מנהיגי ערב קראו להסדר שיסיים את הסכסוך ישראלי-ערבי ולנורמליזציה ביחסים. האובססיות עליהן מדבר קארש מתאימות אולי לתחום הפסיכולוגיה ובריאות הנפש אך בודאי לא ללימודי ההיסטוריה שהם נושא מורכב רבמימדי ןממש לא פשטני כפי שקארש מנסה לשכנע אותנו

מי אתה, ברנש המפחד אפילו להזדהות שיעליב היסטוריון מכובד

אתה חצוף, חסר חינוך ובעל אגו מנופח. עד היום לא קיבלנו ממך אפילו מאמר אחד או ספר אחד שיוכיח שיש היסטוריונים מכובדים ממך ובעלי שם שכתבו

ערבים שוחרי שלום

רק תזכורת קטנה שמא שכחת - היוזמה הסעודית כוללת את זכות השיבה - כלומר את השמדת מדינת ישראל. חוץ מזה הם ממש שוחרי שלום. אפילו הייתי אומר חובבי ציון.

ערבים שוחרי שלום

אם תבדוק למשל בויקיפדיה תראה שביוזמה הסעודית אין איזכור מפורש של זכות השיבה. בעצרת הכללית בשנת 2008 שיבח שמעון פרס יוזמה זאת. אינני מחווה דעה באם יוזמה זאת רצינית או לא ואני ממש לא בטוח שרוב הערבים שוחרי שלום. הזכרתי יוזמה זאת מסיבה אחרת קארש טוען שבעצם לאורך ציר הזמן שמתחילת המאה ה20 העמדה הערבית כלפי הציונות לא השתנתה והיא בדיוק כמו שהייתה מימי המופתי אחמד שוקיירי אדוארד סעיד ועד היום. הוא מקובע בעמדתו למרות היוזמה הסעודית ולמרות הסכמיהשלום עם מצרים וירדן. חשיבה מקובעת כזאת כשל קארש מפריעה להתמקד בבעיות הריאליות בכלל ובפרט אלה מול הערבים ומחבלת באפשרויות לבחון פתרונות הולמים. העניין היא לא הויכוח הפוליטי אלא הגישה העקרונית של קארש שממילא הכל אנטישמיות ולכן אין מה לעשות

המאמר בחלק א' (זהו חלק ראשון של המאמר)עדיין לא דן בהצעה הסעודית

יש בהצעה הסעודית בהחלט התייחסות לגורל הפליטים שזה זכות השיבה גיורא מומחה לטיוח ולעצימת עיניים לגבי הצד הלא- ישראלי/ יהודי

יש ערבים שוחרי שלום- לא בסעודיה

ההצעה הסעודית מתוחכמת מדי לגבי אנשים שטחיים

אנטישמיות ושלום

יש ערבים שוחרי שלום ויש כאלה שלא. כך גם בחברה שלנו ומן הסתם בכל חברה אנושית. בקשר לאנטישמיות ושלום אני מציע לקרוא את מאמרו של פרופסור דניאל כהנמן לא כל ביקורת היא אנטישמיות פורסם 13.9.12 בכלכליסט אלא אם כן גם הוא נמנה על השטחיים

לא כל בקורת היא אנטישמיות.פרופ' באואר הבהיר במאמר מתי כן

ביקורת נגד מדיניות ישראל היא לגיטימית, קבע, באואר, כל עטד איננה כוללת הכחשת קיומו של עם יהודי וזכותו להגדרה עצמית ולמדינה. זה הופך אותך לאנטישמי. יש לי ביקרות קשה על ממשלת ביבי, אבל אני מבחינה בין ממשלה למדינה ובין ביקורת לכיטימית לשלילת עצם קיומו של עם יהודי, זכותו להגדרה עצמית וזיקתו ההיסטורית לאדמה זו

איפה אתה חי ? חזור למקום ממנו באת ופנה אותו לפלשתיני שגורש

איפה אתה חי ? חזור למקום ממנו באת ופנה אותו לפלשתיני שגורש

פרופ' אפרים קארש היסטוריון חשוב ונחשב

ההיסטוריונים החדשים לא אוהבים אותו כי במראה שהוא שם להם הם רואים עליבותם ואת השקרים שהם מנסים להפיץ מתנפצים פעם אחרי פעם... הנה קורות חייו - לקוח מויקיפדיה אפרים קארש (Efraim Karsh, נולד ב-1953) הוא פרופסור, ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון בקינגס קולג' שבלונדון. קארש מבקר חריף של ההיסטוריונים החדשים, קבוצת אקדמאים ישראלים שלטענת קארש "שקועים במלאכת שיכתוב ההיסטוריה הישראלית על פי דפוס שהוא פרי רוחם, ושכל קשר בינו לבין המציאות ההיסטורית מקרי בהחלט".[1] חייו אפרים קארש נולד וגדל בישראל. הוא בוגר לימודי ההיסטוריה של המזרח התיכון והשפה הערבית באוניברסיטה העברית שבירושלים, ורכש תואר שני ושלישי בחוג ליחסים בינלאומיים שבאוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדיסרטציה הגיש בשנת 1984 תחת הכותר: "נייטרליות ומדינות קטנות". לאחר שסיים את התואר הראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון, הוא היה חוקר בצה"ל, שם הגיע לדרגת סרן. קארש חקר ולימד באוניברסיטאות קולומביה, הרווארד, הסורבון, בבית הספר לכלכלה של לונדון, באוניברסיטת הלסינקי, במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים בלונדון, במכון קנאן ללימודי רוסיה בעיר הבירה וושינגטון, ובמרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שבאוניברסיטת תל אביב. קארש חקר ופרסם רבות בנושאי המזרח התיכון, מדיניות חוץ סובייטית, ומדיניות אירופאית, והוא עורך מייסד של מגזין המחקר Israel Affairs. הוא פרשן קבוע בכלי התקשורת, הופיע בתחנות הרדיו ורשתות הטלוויזיה המובילות בבריטניה ובארצות הברית, ותרם מאמרים לעיתונים מובילים, בכללם ה"ניו יורק טיימס", "לוס אנג'לס טיימס", "וול סטריט ג'ורנאל", ה"טיים" (של לונדון) וה"דיילי טלגרף". היסטוריה אסלאמית אפרים קארש דוחה את הדעה הרווחת במחקר המזרח התיכון ולימודי האסלאם, שראתה "אימפריה" ו"אימפריאליזם" כקטגוריות שמתייחסות באופן בלבדי לכוחות אירופאיים ולאחרונה, לארצות הברית, ושמתייחסות למוסלמים, בין אם במזרח התיכון או במקום אחר, כקורבנות שסבלו חריפות מהסגת הגבול התוקפנית מצדה של אירופה המערבית. קארש סובר כי הניסיון המזרח-תיכוני נובע ממצבור מגמות ארוכות טווח בנות המקום, תשוקות, ודפוסי התנהגות, בראש ובראשונה במסורת האימפריאלית האזורית של המילניום. השפעות חיצוניות, בעלות השפעה ככל שיהיו, שיחקו רק תפקיד משני, בין אם הן מהוות כוח עיקרי העומד מאחורי ההתפתחות המזרח תיכונית או הסיבה העיקרית להפכפכות. קארש פיתח את הטיעונים הללו לראשונה ב"אימפריות החול: המאבק לשליטה במזרח התיכון 1789-1923" (הוצאת אוניברסיטת הרווארד, 1999)- פרשנות מחודשת ומקיפה של מקורות המזרח התיכון המודרני השוללת את עליונותו של המערב ומשייכת אחריות רבה יותר לכוחות אזוריים. קארש מפריך את האמונה של תוכנית אב אירופאית נושנה במזרח התיכון אשר תבוא לשיאה בהשמדה של האימפריה העות'מאנית, כמו גם המושג שהכוחות האירופאיים הפרו את אחדותו של המזרח התיכון על ידי יצירתן של מדינות מלאכותיות מהישות הלא מתפקדת שהתהוותה. ב'אימפריאליזם אסלמי: היסטוריה' (אוניברסיטת ייל, 2006) קארש מפתח את טיעוניו. הוא סובר באופן דואלי כי הולדת האסלם הייתה קשורה באופן שאינו ניתן להתרה לאימפריה, וכי, שלא כמו הנצרות, החזיק האסלם בשאיפותיו האימפריאליות עד לימינו אלה. מהנביא מוחמד לעות'מאנים, ספורו של האסלם לפי קארש, היה ספור של עלייה ונפילה של כוחות תוקפניים ולא פחות חשוב מכך, של חלומות אימפריאליסטיים שלא גוועו מעולם. אפילו כשחלומות אלו שמו לאל כל אפשרות לחברה שלווה ולהתפתחות פוליטית של העולם הערבי-מוסלמי, הם היו מעיין נובע לפנטזיות חוזרות ונשנות של נקמה ותחיה ולמאמצים רצחניים להתמיר פנטזיות לעובדות ממשיות. האימפריה המוסלמית הגדולה האחרונה התכלתה לצורת ח'ליפות שמאלית ריקה מתוכן. ברם, החלום של דומיננטיות אזורית ועולמית נותר חי במידה רבה. אם כיום אמריקה מגודפת בעולם המוסלמי, אין הדבר כתוצאה ממדיניות ספציפית, כי אם מכיוון שכוחה העולמי הבולט חוסם את הגשמתו של אותו חלום עתיק היומין של השבתה של "התהילה האבודה" של הח'ליפות ויסודה של קהילה חובקת עולם של מאמינים (אומה). לפי השקפתו של קארש, חזון זה אינו מותחם לשולים זעירים של קיצוניים. הדבר הוכח מעבר לכל ספק גורס קארש על ידי התמיכה המזעזעת באירועי פיגועי 11 בספטמבר בעולם האסלמי. בדמיונם ההיסטורי של מוסלמים וערבים רבים, מייצג בן לאדן לא פחות מאשר התגלמות מחודשת של צלאח א-דין, מביסם של הצלבנים וכובש ירושלים. במובן זה, מלחמות בתי האסלם המיועדות לעליונות עולמית היא משאלה מסורתית ונכבדה שרחוקה מלבוא על סיומה. ביקורתו של קארש על ההיסטוריונים החדשים קארש פתח במאמר בכתב העת Middle East Quarterly Karsh, 1996, בו הוא טוען כי ההיסטוריונים החדשים "מעוותים באופן מתמיד את ההוכחות הגנזכיות על מנת להמציא מחדש את ההיסטוריה הישראלית בדמות שהתוו לעצמם". קארש אף מספק דוגמאות רבות בהם הוא גורס כי ההיסטוריונים החדשים "קוטמים, מעקמים ומעוותים" את המסמכים העיקריים. אבי שליים משיב Shlaim, 1996 בניתוחו את המשא ומתן בין הציונים להאשמים לפני 1948, שאותו קארש התקיף בעיקר. בני מוריס דוחה Morris, 1996 בתשובה מיידית, בהאשימו את קארש ב"בליל של עיוותים, חצאי-אמיתות, ושקרים מובהקים", אולם פרסם הכחשה ארוכת יריעה בחורף 1998 בכתב העת Journal of Palestinians Studies. מוריס משיב לרבות מההאשמות המפורטות של קארש, אולם גם חוזר על גידופיו האישיים של קארש. קארש גם פרסם התקפה על מאמר של מוריס, המאשים אותו ב:"עיוותים מחלחלים ומושרשים". ספרים שכתב Palestine Betrayed/ Efraim Karsh. London: Yale University Press, 2010 Arab imperialism: the tragedy of the Middle East/ Efraim Karsh. Ramat Gan: Begin-Sadat Center for Strategic Studies, Bar Ilan University, 2006 Islamic Imperialism: a history/ Efraim Karsh. New Haven: Yale University Press, 2006. ערפאת - האיש ומלחמתו בישראל. תל אביב: ספרית מעריב, תשס"ה 2004. Rethinking the Middle East/ Efraim Karsh. London; Portland, OR: F. Cass, 2003 מלחמת אוסלו. אנטומיה של הונאה עצמית. רמת גן: מרכז בס"א, אוניברסיטת בר-אילן, 2003. Fabricating Israeli history: the 'new historians'/ Efraim Karsh. second edtion. London: F. Cass, 2000 פיברוק ההיסטוריה הישראלית: "ההיסטוריונים החדשים". תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999. Empires of the sand: the struggle for mastery in the Middle East, 1789-1923/ Efraim Karsh and Inari Karsh. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1999 שכתוב ההיסטוריה של ישראל. רמת אביב, תל אביב: מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, 1997. * Lessons for arms control in a changing Middle East. Ramat-Gan: Bar-Ilan University Press, 1996 The Gulf conflict, 1990-1991: diplomacy and war in the new world order/ Lawrence Freedman and Efraim Karsh. Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1993 צדאם חוסיין: ביוגרפיה פוליטית/ אפרים קארש ואינרי ראוטסי; תרגם מאנגלית: עמנואל לוטם. תל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור (מערכות), תשנ"ב 1991 Saddam Husayn: a political biography/ Efraim Karsh and Inari Rautsi. London: Brassey's, 1991 The Soviet Uniion and Syria: the Asad years/ Efraim Karsh. London: Royal Institute of International Affairs, 1988 The cautious bear: Soviet military engagement in Middle East wars in the post-1967 era/ Ephraim Karsh. Boulder, Colo.: Westview Press, 1985 The cautious bear: Soviet military engagement in Middle East wars in the post-1967 era/ Efraim Karsh. Boulder, Colo.: Westview Press, 1985 ספרים שערך Israel: the first hundred years/ editor Efraim, Karsh. London: Frank Cass, 2000-2004 Israel, the Hashemites, and the Palestinians: the fateful triangle/ Efraim Karsh and P.R. Kumaraswamy. London: Frank Cass, 2003 In search of identity: Jewish aspects in Israeli culture/ edited by Dan Urian and Efraim Karsh. London: Frank Cass, 1999 From Rabin to Netanyahu: Israel's troubled agenda/ edited by Efraim Karsh. London: Frank Cass, 1997 Between war and peace: dilemmas of israeli security/ edited by Efraim Karsh. London: Frank Cass, 1996 Israel at the crossroads: the challenge of peace/ edited by Efraim Karsh and Gregory Mahler. London: british Academic Press, 1994 Peace in the Middle East: the challenge for Israel/ edited by Efraim Karsh. Ilford, Essex, England: Frank Cass, 1994 Non-conventional-weapons proliferation in the Middle East: tackling the spread of nuclear, chemical, and biological capabilities/ edited by Efraim Karsh, Martin S. Navias, and Philip Sabin. Oxford: Clarendon Press, 1993 The Iran-Iraq war: impact and implications/ edited by Efraim Karsh. Houndmills, Basingstoke, Hampshire: Macmillan Press in association with the Jaffe Center to Strategic Studies, Tel Aviv University, 1989

תגובה לאביגדור

דווקא תגובתך המנומקת מבהירה מדוע טוב שהוא מלמד מחוץ לארצנו. משנתו נתפסת כאן הן כרדודה והן כלוקה ביתר אי-דיוקים. קארש קובע שהקשר בין האיסלם לאימפריה בלתי ניתן להתרה. האומנם? באינדונזיה חייים כ250מיליון מוסלמים בתורכיה כ 80 מיליון מוסלמים במאלזיה קרוב ל30 מיליון מוסלמים. אלה מדינות דמוקרטיות קשורות למערב ובעלות אוריינטציה מוסלמית מתונההסולדת ממלחמות. לגבי היכוח על תוכנית אב אירופית?מה זה חשוב עובדה שבריטניה וצרפת חילקו בינהן את הטריטוריות של האמפריה העותומענית המוכה. עובדה שבועידת סן רמו לא הוזמן אף נציג מהאוכלוסייה הערבית באותם שטחים להתייצב ולהביע את דעתו. לגבי הערבים הפלסטינים הרי שהתנגדותם הייתה לא ממניעים אנטישמיים -כפי שקארש רואה בכל פינה אלא בגלל סיבות לאומיות. פרופסור יהושע פורת בספרו צמיחת התנועה הערבית-פלסטינאית 1929- 1918 מדגיש עד כמה הקונפליקט הערבי ישראלי לא צמח על רקע מאבק מעמדות או על רקע דתי כי אם על רקע לאומי. קארש מציג עמדה של התקרבנות ושל נרדפות עמדה שעומדת בסתירה לאתוס הציוני שאחד מערכיו היה שמעשים וערכים הם הם שבעיקר יקבעו את יחס האחרים אלינו

אביגדור, כל הכבוד על תגובתך

עיתונאי פלסטיני שאיננו ישראלי ואיננו יהודי בשפ הישהאם ג'אראללה פירסם מאמר בו הוא מסביר שכל ה"פרו- פלסטינים"אינם אלא שונאי ישראלים ויהודים המשתמשים בנושא הפלסטיני כדי להביא לדמוניזציה ולחיסולה של ישראל. עיתונאי אחר, ברנדן או'ניל שאיננו יהודי ואיננו ישראלי כתב שהפרו- פלסטינים אינם אלא אנשים המחפשים את עמצם כדי להימלט מחייהם הרדודוים ובהשפעת הנצרות הם הפכו עצמם לאבירי מסעי הצלב הבאים להציל את הפלסטינים המסכנים מידי הישות הציונית האכזרית. לעומתם, יש שורה של יהודים שונאי עצמם כמו נועם חומסקי, נורמן פינקלשטיין וכמה ישראלים ההולכים בדרכי אותם יהודים שבספרד התנצרו ורדפו את היהודים או הקאפואים במחנות הריכוז.

השיטה של גיורא לרדת לפסים אישיים פסולה, לא הוגנת ומעידה על הכותב

מי אתה, שאינך מזדהה שתעליב פרופסור מכובד בעל שם עולמי. והעיקר, מדוע אינך מסוגל להתייחס עניינית ללא פסילות אישיות. מי אתה? אלוהים שקבע מי בעל ערך ומי לא? יש דעות שונות ואנו חיים בדמוקרטיה. מדוע אינך מסוגל לקבל בצורה תרבותית דעה שונה ולהגיב עניינית.

עיתונאי פלסטיני מאשים "פרו- פלסטינים" שהם אנטי- ישראל ואנטישמים

The "Pro-Palestinians" by Hisham Jarallah הישאהם טוען שהפלסטינים אינם מעניינים את פעילי זכויות האדם והם משתמשים בנושא הפלסטיני כדי לבטא שנאתם לישראל וליהודים. actuality August 28, 2012 Once again, it has been exposed that Americans and Europeans who claim to be pro-Palestinian are actually just Israel-haters. For them, the Palestinian issue is just a vehicle for vomiting their hatred for Israel, and most likely all Jews. They are closer to Hamas and Islamic Jihad than to moderate Arabs and Muslims. The Palestinians need support from people who promote democracy, moderation, accountability and co-existence with Israel. Some 100 "pro-Palestinian" activists from different countries arrived in Jordan during the past few days on another anti-Israel mission. The activists did not come to Jordan to: Visit or help thousands of Syrian and Palestinian refugees who are being held in miserable conditions along the Jordan-Syria border. Hear information about the daily massacres in neighboring Syria. Had they wanted, the "pro-Palestinians" could have interviewed dozens of Syrians and Palestinians who fled the violence and bloodshed in Syria and heard horrific stories about how both the Syrian army and the "revolutionaries" have been slaughtering innocent civilians, including women and children. Protest against the kingdom's official policy of discrimination against Palestinians -- an issue that has drawn sharp condemnations not only from Palestinians, but also from some Jordanians. Demonstrate against the government's recent decision to impose severe restrictions on media outlets. Hear about the harsh conditions of Palestinians living in a number of refugee camps in Jordan. Protest against the Jordanian government's decision to revoke the Jordanian citizenship of tens of thousands of Palestinians. Hear how thousands of Palestinians have been expelled from Iraq and other Arab countries in recent years. Promote the rights of women under Hamas in the Gaza Strip. Protest against the Palestinian Authority's crackdown on journalists and bloggers. They did not come to Jordan because they were planning to visit Lebanon and see for themselves how Palestinians are subjected to apartheid regulations that prevent them from working in many professions. Instead, the activists spent hundreds of thousands of dollars on a mission whose only purpose is to provoke Israel, and not help Palestinians. The activists came as part of the Welcome to Palestine Campaign to demand the "right of return" for millions of Palestinians to their former villages and cities inside Israel. They came to Jordan knowing that Israel would not allow them to cross the Allenby Bridge into the West Bank. Yet, they chose to go ahead with their trip so that they could later accuse Israel of banning them from expressing solidarity with the Palestinians. Organizers of this anti-Israel campaign say they were only hoping to donate school stationery to Palestinian children. But who ever said that Palestinian children in the West Bank are lacking in schoolbags and pencils? Even the Palestinian Authority and UNRWA have not complained of any shortage. Once again, it has been exposed that Americans and Europeans who claim to be pro-Palestinian are actually just Israel-haters. These activists seem to have a problem only with Israel. For them, the Palestinian issue is just a vehicle for vomiting their hatred toward Israel, and most likely all Jews. They are your grandmother's recycled anti-Semites. For most of these international activists, Palestinian leaders such as Mahmoud Abbas and Salam Fayyad are "traitors" because they say they believe in the two-state solution and conduct security cooperation with Israel. These activists are on the side of the radicals in the Palestinian camp. They are closer to Hamas and Islamic Jihad than to moderate Arabs and Muslims. The Palestinians do not want support from Westerners who pretend to be more Palestinian than the Palestinians. The Palestinians need support from people who promote democracy, moderation, accountability and coexistence with Israel. It is time that the "pro-Palestinian" activists leave the Palestinians alone and search for another cause to advance their messages of hate and violence. Hisham Jarallah is a journalist based in the West Bank. credit: Gatestone Institute

עיתונאי קטן

עיתונאי קטן הם כותבים בעיתונים מה שהם רוצים מסרסים ומלכלכים.... מתוך השיר של אריק איינשטיין. מה רבקה מתלהבת ממאמר של עיתונאי פלסטיני. חשוב דבר אחר. התיזה של קארש שהאנטישמיות כיום היא המשך ישיר של האנטישמיות של פעם והיא העומדת מאחורי מסע הדה לגיטימציה כמגד ישראל תיזה קורסת במבחן המציאות 1.מסע הדה לגיטימציה מנוהל על ידי איראן וקואליציה של אנארכיסטים אירופים ואירגוני טרור מוסלמים כולם או לא מקובלים או ממש בזויים בעיני העולם התרבותי.כל העולם התרבותי מצדד בקיום ישראל לצד מדינה פלסטינית.2. היוזמה הסעודית זכתה לשבחים על ידי ישראלים רבים.אפשר להתווכח עליה אבל אי אפשר להתכחש לכך שהיא הונחה על השולחן ובכך שומטת השטיח עליו ניצב קארש והתיזה שלו..3. אם כל הגויים הם אנטישמיים רחמנא ליצלן אז איך קרה שהגויים בנומבר 1947 החליטו להקים מדינה ליהודים.?ואיך קרה שלפני ששת הימים ולפני סיפור השטחים הכבושים- משוחררים- איך שתקראו להם ישראל נהנתה מפפולריות עצומה חוצת גבולות ויבשות? אז עיתונאי פלסטיני כתב. ביג דיל. הבעייה היא שקארש מוביל מחשבה שהכל אנטישמיות ובכך יוצר מפלט מהצורך לראות את המציאות בת ימינו ולהתמודד עמה. אם הכל אנטישמיות אז אין מה לעשות כי מה שנעשה לא יעזור.זאת בעיני גישה גלותית לא ציונית ואני מצר על כך שיש כאן אנשים כמו רבקה המוצאים עניין בתיזה זאת

הרשה לי להגיב לך

1.מסע הדה לגיטימציה מנוהל על ידי איראן וקואליציה של אנארכיסטים אירופים ואירגוני טרור מוסלמים כולם או לא מקובלים או ממש בזויים בעיני העולם התרבותי.כל העולם התרבותי מצדד בקיום ישראל לצד מדינה פלסטינית >> ממש לא כך הדבר. כאשר העולם מגנה אך ורק לאחר מעשי (תגובה) של הצבא הישראלי ולא את פעולת הטרור של המפגעים הערבים - הוא מביע תמיכה בקיצוניים - וזה הפשוט שבהם. כיצד יכולים לשבת מדינות אירופאיות בדרבן כאשר דברי בלע נאמרים בגין ישראל? כיצד הם לא מתריסים כנגד החוסר מידתיות של ההשמצה (באצטלה של ביקורת) של המקטרגים? 2. היוזמה הסעודית זכתה לשבחים על ידי ישראלים רבים.אפשר להתווכח עליה אבל אי אפשר להתכחש לכך שהיא הונחה על השולחן ובכך שומטת השטיח עליו ניצב קארש והתיזה שלו. >>היוזמה הסעודית כמו כל היוזמות הערביות הם חלק משיטת הסלאמי הערבי. תקשיב לדברים שהם אומרים בערבית לעם שלהם ותבין את כוונתם האמיתית. כאשר ערפאת אומר באנגלית לכתבים שהוא בעד תהליך השלום ושהוא בעד שתי מדינות לשתי עמים אבל באותו יום מתראיין באנגלית ומצד אחד משבח את השהיד שרצח ילדה בעגלה (אמא ובנה שמתחבאים מתחת שולחן או מישהו מאותם אלפי אזרחים שנרצחו באינטיפאדה) ומצד שני מהלל את האם הפלסטינית שמולידה לו עוד ילדים כדי שיוכל להטות את הכף הדמוגרפית. רק תמים, מטומטם או בעל אג'נדה אנטי ישראלית בוחר להתעלם שוב ושוב מהדואליות הנ"ל. 3. אם כל הגויים הם אנטישמיים רחמנא ליצלן אז איך קרה שהגויים בנומבר 1947 החליטו להקים מדינה ליהודים.? >> יש עמים שלא היו צריכים הרבה כדי לקבל הכרה בעצמאותם - רק היהודים היו זקוקים ל-6 מיליון קורבנות כדי לקבל חלקת אדמה שמרבית העמים היו בטוחים שבמילא לא נוכל להתקיים פה יותר ממספר שנים לפני שגל של ערבים יבוא ויגרש אותנו מפה. << ואיך קרה שלפני ששת הימים ולפני סיפור השטחים הכבושים- משוחררים- איך שתקראו להם ישראל נהנתה מפפולריות עצומה חוצת גבולות ויבשות? >> ראה למעלה, לצערי היינו צריכים שואה כדי לקבל מדינה והכרה שהחזיקה כ-20 שנה. גם ב-48 "כבשנו" שטחים שלא ניתנו לנו ע"י האו"ם. ב-48 גירשנו/עזבו 650,000 פלסטינאים. ב-67 אולי אלפים בודדים - למה שבתחילת שנות ה-70 נהיה יותר מוקצים משנות ה-50. שוב: חטא השואה - כולם רצחו יהודים, כולם לא סיפקו להם מקלט, אף אחד לא עזר להם (גם לא אמריקאים, גם לא בריטים) - אז המעט שיכלו לעשות זה לתת לנו ארץ של "איים" שמוקפת אויבים פסיכופטים. השורה התחתונה היא פשוטה: אם מדברים על פתרון לבעיה הפלסטינית, אז הרשה לי לחדש לך - היא כבר נפתרה עם "טרנסג'ורדן" שילכו הערבים ויגורו שם ויקימו של את פלסטין שלהם - אין להם שום קשר לחבל ארץ זו ומעולם לא היה להם. משה

גיורא אדם החי בעולם וירטואלי וסובל מראיית מציאות לקוייה.

גיורא אינו מגיב אחת לאחת על העובדות שקארש מביא.

צ'מברלין הכריז שהיטלר אינו מסוכן והסכם מינכן הביא שלום לעולם

גיורא- צמברלין ישראלי.

עיתונאי לא יהודי ולא ישראלי על המטרה האמיתית של רצל קורי ודומיה

Rachel Corrie death: Israel rejects all blame לא צריך להיות ימני כדי להבין The US activist Rachel Corrie, whose death beneath an Israeli military bulldozer made her an international symbol of Palestinian resistance, bore sole responsibility for the incident that killed her, a court in Israel ruled. US activist Rachel Corrie, who was killed by an Israeli bulldozer during a protest in 2003. US activist Rachel Corrie died after being hit by an Israeli bulldozer during a protest in 2003. Photo: AP Adrian Blomfield By Adrian Blomfield, Jerusalem 3:48PM BST 28 Aug 2012 The parents of Corrie fought back tears as a judge fully absolved the Israeli army for the death of their daughter as she tried to prevent the destruction of a Palestinian house in Gaza in 2003. Rejecting the Corrie family’s civil suit against the state, Oded Gershon accepted the army’s argument that the driver of the bulldozer had not seen the 23-year-old activist. He proceeded to criticise Corrie for putting herself in harm’s way. “She chose to put herself in danger,” Mr Gershon told the district court in Haifa. “She stood in front of a giant bulldozer in a place where the operator could not see her. She could have easily distanced herself from danger like any reasonable person would. “Her death is the result of an accident she brought upon herself.” American peace activist Rachel Corrie stands infront of an Israeli bulldozer in the Rafah refugee camp in the Gaza strip in 2003 (International Solidarity Movement/Getty Images) Related Articles Rachel Corrie ruling 'bad day for humanity' 28 Aug 2012 Israeli forces board Gaza-bound aid ship 05 Jun 2010 Tom Hurndall's photos of the Middle East 14 Mar 2012 Rachel Corrie: eyewitness attacks 'implausible' verdict 28 Aug 2012 Visibly distraught by the ruling, which comes seven years after they first filed their suit, Corrie’s parents promised to appeal in an effort to keep alive their long campaign to hold Israel to account. “We are, of course, deeply saddened and deeply troubled by what we heard today,” her mother Cindy said. “I believe this was a bad day – not only for our family but for human rights, the rule of law, and also for the country of Israel.” The death of Corrie badly damaged Israel’s international reputation and strained relations with the US, its superpower patron. Dan Shapiro, the US ambassador to Israel, told the Corrie family last week that Washington remained dissatisfied with the way Israel had handled the incident. He has previously said that Israel’s investigation of her death had been neither credible nor transparent. But the court ruled that a military police investigation in the weeks after Corrie’s death, which found that she had been killed as a result of her own irresponsible behaviour, had been properly conducted. Rachel Corrie standing infront of an IDF bulldozer in Rafah in 2003 moments before she died (International Solidarity Movement/Getty Images) Fellow activists from International Solidarity Movement, the group for which Corrie campaigned, have long rejected the official Israeli explanation. Tom Dale, a British former activist who was just 30 feet away when Corrie was crushed, said that it was impossible for the driver of the bulldozer not to have seen her, pointing out that she wore a fluorescent vest and was standing on raised ground. “Whatever one thinks about the visibility from a D9 bulldozer, it is inconceivable that at some point the driver did not see her, given the distance from which he approached, while she stood, unmoving, in front of it,” he said in a statement. “As I told the court, just before she was crushed, Rachel briefly stood on top of the rolling mound of earth which had gathered in from of the bulldozer: her head was above the level of the blade and just a few metres from the driver.” The Corrie family’s lawyer accused the court of allowing impunity to prevail over accountability. “Rachel Corrie was killed while non-violently protesting home demolitions and injustice in Gaza and today this court has given its stamp of approval to flawed and illegal practices that failed to protect civilian life,” Hussein Abu Hussein said. “This verdict speaks to the systematic failure to hold the Israeli military accountable for continuing violations of basic human rights.” Share 324 Facebook 241 Twitter 81 Email LinkedIn 2 Israel News » World News » Middle East » Adrian Blomfield » In Israel Israel government officials point the finger at Iranian-backed terrorist groups after seven Israeli tourists are killed in a bus bomb in Bulgaria. Israel: Bulgaria bomb 'an Iranian attack' A view of the damaged bus carrying Israeli tourists after it was hit by a bomb explosion at Bourgas Airport 18 July 2012 Aftermath of Israeli bus blast filmed A Palestinian protester uses a slingshot to hurl stones at Israeli security officers during clashes at a demonstration marking Land Day, at Qalandiya checkpoint, near the West Bank city of Ramallah. Land Day commemorates the deaths of six Arab Israelis at the hands of Israeli forces during protests against land confiscation in 1976. Land Day protests L-R Toulouse victims Rabbi Jonathan Sandler, his two sons, Gabriel, 3 and Arye, 6, and Miriam Monsonego, 8 Toulouse victims laid to rest in Jerusalem Fmale relatives of 12-year-old schoolboy Ayoub Asalya, grieve during his funeral in Jabalia refugee camp in the northern Gaza Strip Cross-border air strikes Share 324 Facebook 241 Twitter 81 LinkedIn 2 More from The Telegraph Picture emerges of the '100 per cent lion'27 Aug 2012 Man accused of sexually abusing woman on US flight23 Aug 2012 German drug firm issues first apology to thalidomide victims01 Sep 2012 Baroness Warsi plea to remain as Tory chairman01 Aug 2012 Draghi plan under threat amid EU split01 Aug 2012 More from the web Technology and Content Marketing Helps an Israeli Hospital Fight InfectionsOutbrain If You Have Gmail... You Must Have ThisCharles Hudson's Weblog Symptoms of Lyme Disease, “The Great Imitator”Envita Bucket List: 14 Amazing Trips of a LifetimeFrommer's Cliff diving champion: Orlando Duque's three-second freefallRed Bull What's this? Ads by Google British Expat In Israel? Get Expert Advice & Understand Your £70k-£1.8m UK Pension Options Here! Your.QROPSchoices.com/Telegraph British Expat in Israel? Avoid Losing 55% of Your Pension! Free Pension Review, Enquire Online www.forthcapital.com/QROPS הילד זקוק לאבחון קשב? בחרו בכלי לאבחון מוקסו - הכלי האמין והמדויק ביותר לאבחון הפרעת קשב www.moxo-adhdtest.co.il Click here to find out more! Foreign correspondents on Twitter » rafsanchez profile rafsanchez Spotted at Tampa Airport. They must not have wanted anyone to see the love hearts the doodled in it. #rnc2012 pic.twitter.com/bObWGrZq 29 minutes ago · reply · retweet · favorite Amy_Willis profile Amy_Willis Definitely has a nice blue glow #bluemoon pic.twitter.com/OMRe9Y8I 9 hours ago · reply · retweet · favorite Amy_Willis profile Amy_Willis Just gave tonight's blue moon a good old wink #RIPneilarmstrong 9 hours ago · reply · retweet · favorite bonniemalkin profile bonniemalkin Australian radio host Alan Jones suggests women in politics are 'ruining the joint' bit.ly/Rx10rI 16 hours ago · reply · retweet · favorite jonswaine profile jonswaine #ff RT @geoffreygagnon Quebec heist hits "global strategic maple syrup reserves". Time we get America off foreign syrup buswk.co/PVuA7q 16 hours ago · reply · retweet · favorite Hughes_Mark profile Hughes_Mark Romney met Jodie Chiarello who lost home in Isaac. She said he told her to call 211 about a shelter. "He was caring" pic.twitter.com/rcWHJkh7 17 hours ago · reply · retweet · favorite rafsanchez profile rafsanchez CNN, your love for America is being questioned pic.twitter.com/arHYi903 19 hours ago · reply · retweet · favorite pmdfoster profile pmdfoster Optics: does Mitt heading to Louisiana before a tad presumptuous? 19 hours ago · reply · retweet · favorite Hughes_Mark profile Hughes_Mark Mitt Romney now meeting with some military people who are helping coordinate the relief effort pic.twitter.com/TWME400S 19 hours ago · reply · retweet · favorite Hughes_Mark profile Hughes_Mark Romney now visiting people at LaFitte Town Hall pic.twitter.com/ZeOHhtwB 20 hours ago · reply · retweet · favorite Hughes_Mark profile Hughes_Mark Some people who didn't evacuate their homes have come out to wave to Mitt Romney in flood-hit Louisiana pic.twitter.com/yqCDUi7c 20 hours ago · reply · retweet · favorite Hughes_Mark profile Hughes_Mark Mitt Romney stopped to greet this guy pic.twitter.com/ot7qN6Hk 20 hours ago · reply · retweet · favorite Hughes_Mark profile Hughes_Mark Mitt Romney is meeting with flood victims in LaFitte, Louisiana. pic.twitter.com/G31o9ROa 20 hours ago · reply · retweet · favorite jonswaine profile jonswaine Chair idea came to Clint Eastwood shortly before going on. "A prop aide fetched him the chair without asking questions" buzzfeed.com/mckaycoppins/a… 20 hours ago · reply · retweet · favorite Hughes_Mark profile Hughes_Mark We are driving along what is normally a highway but now is like a lake. Romney is in the car ahead I believe pic.twitter.com/95S0t97a 21 hours ago · reply · retweet · favorite Hughes_Mark profile Hughes_Mark Currently on a media truck going to see Mitt Romney in Louisiana. Worst flooding I've seen since being here pic.twitter.com/6Ts6LrIX 21 hours ago · reply · retweet · favorite jonswaine profile jonswaine “Strange”, “weird”, “theater of the absurd” - Romney advisers unload to NYT on Eastwood. Who was responsible? "Not me". nyti.ms/Q7SjDi 22 hours ago · reply · retweet · favorite pmdfoster profile pmdfoster And here's the others side on Romney, which is a bit harsh blogs.telegraph.co.uk/news/danhodges… 23 hours ago · reply · retweet · favorite rafsanchez profile rafsanchez Politics aside is it useful for either Obama or Romney to show up in #Nola and divert police resources? 23 hours ago · reply · retweet · favorite Join the conversation Click here to find out more! promotions » Fantastic offers from Telegraph Shop Fantastic offers from Telegraph Shop Save up to £300 on cutlery, £250 on garden furniture and £200 on gardening tools. View News Most Viewed TODAY PAST WEEK PAST MONTH US election: Clint Eastwood revealed as mystery speaker at Republican convention SAS kills hundreds of terrorists in 'secret war' against al-Qaeda in Iraq Gina Rinehart attacks 'jealous' poor US election: Barack Obama responds to Clint Eastwood's bizarre attack Abramovich wins biggest private court case in history Editor's Choice » Keira Knightley takes on Anna Karenina With Aaron Johnson on the set of Anna Karenina Keira Knightley has found a new maturity as she tackles Tolstoy's complex anti-heroine, writes Benjamin Secher. Comments Alexei Sayle: Car problems in later life? Blame the parents 'Why am I 'brave' for not wearing a wig?' From party girl to super-Sikh Power dining in Washington DC Featured Advertising World Travel Property Shopping Telegraph Free Travel Brochure Service Telegraph Free Travel Brochure Service Select from a vast range of the best World Travel brochures Jalousie Plantation, Sugar Beach-St Lucia fr £1349 Jalousie Plantation, Sugar Beach-St Lucia fr £1349 Free nights and breakfast. The luxury resort spans across 100 acres of rainforest, in one of the most remarkable sites in the world

מציע לקרוא את המאמר המקיף אל אנטישמיות של אופיר יעקבסון

מישהו אמר - אנטישמיות?

קראתי בעצתך את מאמרו המעניין של אופיר יעקובסון וכאשר אני מעיין בהתייחסויות של רבקה לנושא נוכחייםלדעת שגם למושג האנטישמיות יש הרבה התייחסויות שונות אם ניקח סקאלה שבקצה אחד שלה קארש החושב הכל אנטישמיות ובקצה השני את א. ב.יהושע ששחושב שיש משהו בזהות האמורפית של היהודי הביא עליו שנאת אחרים נראה שיש גם מקום לגירסאות נוספות. אין מספיק דגש על ההבדלים המהותיים גם אופיר מציין שהאנטישמיות היא תןצר של העידן המודרני.לפני עידן זה לא הייתה אנטישמיות וזה לא מודגש מספיק .וחבל.המונותאיזם שצמח ביהודה-בהשראת אליטה יהודאית שחזרה מבבל- ייסד גם תשתית ויסודות דתיים שמהם יבואו לעולם-לקראת סוף המאה הראשונה ובעיקר במאה השנייה והשלישית לספירה- שתי דתותאחיות הפרושים ייסדו את היהדות שליחי ישו את הנצרות.שתי דתות אלה נרדפו על יד הפאגנים כאשר מהתנצרות קונסטנינוס הנצרות רדפה את היהדות.רדיפה דתית. האנטישמיות של העידן המודרני קשורה בהתארגנויות ללאומים מדינות כאשר היהודיםנראים שונים כי אין להם מאפיינים לאומיים כמו לאחרים. ההבדלים בין המקרים ברור וחבל להתעלם ממנו 1.מטרת שנאת היהודים הנוצרית הייתה לנצר את היהודים ולבוללם בקרב העמים הנוצרים. לאנטישמיות המודרנית- שמקורה לא דתי אלא בעיקר גזעני- הייתה מטרה הפוכה בידוד היהודים וסילוקם מקרב העמים המארחים אותם. 2.בזמן רדיפת היהודים על רקע דתי היו מלכים ואצילים ששיתפו פעולה ברצון עם הקנאים הנוצרים. האנטישמיות המודרנית הביאה הייתה כרוכה בפוגרומים בברכת השלטונות-רוסיה אוקראיינה-ובנורא מכל הנאציזם. כיום האנטישמיות חדלה מלהיות גורם פוליטי. יש באירופה הנוצרית פה ושם גילויים של שנאת יהודים-למשל הונגריה- אבל האנטישמיות המאורגנת האידיאולוגית היא עניין לא לגיטימי ולא מכובד של קבוצות שוליים מטורפות קבוצות בהם נאבקות הממשלות האירופיות 3.המושג של עם יהודי הוא כיום מושג פחות ברור ויותר אמורפי מפעם. ברור לחלוטין שיש בצרפת אנשים שדתם יהודית כך גם בארצות הברית טורקיה וכו ויש גם יישות יהודית-עברית במדינת ישראל יישות יהודית שבחרה בחיים לאומיים ריבוניים בארץישראל.קולקטיב יהודי -עברי זה שונה ונבדל מיהודי העולם והוא אומר להם בואו הצטרפו אלינו. זכותכם לרצות להיות בני הלאום האמריקאי או הצרפתי אבלבמקרה של התפרצויות אנטישמיות תזכרו שזאת בחירתכם. ביסודו של דבר הרצל התכוונן שליהודי העולם יהיו שתי אופציות 1 השתלבות מלאה בחיי המדינות בהן חיו השתלבות שכרוכה בהתבוללות מלאה. 2 האופציה המועדפת שהיהודים ינטשו את ארצות מגוריהם יתקבצו במולדתם ההיסטורית ויהפכו ללאום ריבוני בטריטוריה שלו וינהלו בעצמם את ענייניהם .ההשתייכות והנאמנות ללאום הודפת את ההשתייכות לעם או דת. שר ההגנה האמריקאי ליאון פאנאטה נאמן לחלוטין לארצות הברית למרות שורשיו האטלקיים והסנטימנטים לאיטליה. ראש עריית שיקאגו ועוזרו לש הנשיא אובמה רם עימנואל הוא יהודי. את בר המיצוה לבנו עשה בכותל המערבי. יחדעם זאת הוא אמריקאי גאה נאמן מחוייב לאומה האמריקאית.כדאי לנער אבק מכמה מושגים ולהתאימם לתקופתנו.המושגים של אנטישמיות ועם יהודי מאבדים וימשיכו לאבד ממשקלם. כיום כל יהודי באשר הוא יכול לעלות לישראל.היהודים שלא עושים זאת בוחרים להיות חלק מלאומים אחרים. היהודים בישראל חייבים להתרכז בבניית החברה כאן בעיצובה. הסיפור של המוני יהודים נרדפים בשל דתם ברחבי העולם הוא הסיפור של פעם

הסיפור של יהודים נרדפים סיפור של פעם?איפה אתה חי

קרא מה קורה בצרפת ליהודים קרא על המלחמה בברית מיחלה בשוויץ ובגרמניה קרא על מה שמתרחש בהונגריה, באוקראינה מזעזעת האטימות

תגובה לאיפה אתה חי

הדברים שאת כותבת רק מחזקים את מה שכתבתי. רדיפת היהודים על רקע דתי הייתה בעידוד הכנסייה ובעידוד מלכים ןאצילים מקומיים. האנטישמיות המודרנית הייתה בחלק מהמקרים בעידוד השלטונות. כיום ממשלות אירופה לוחמות באנטישמיות. שעה אחרי הרצח בטולוז הגיע נשיא צרפת סרקוזי במטוס מיוחד כדי להזדהות עם הקהילה היהודית. האנטישמיות פעם הייתה ממוסדת. כיום היא נחלת גורמים שוליים ובזויים בחברה האירופית. ודבר אחר את חייה בישראל כי זאת בחירתך. יהודי שחי בצרפת זאת בחירתו להיות בן לעם היהודי אך נאמן מחוייב ומהווה חלק מהלאום הצרפתי ולכן כאשר קוראיםכיום על גילויים של אנטישמיות בצרפת זה מעורר רגשות סולידריות אבל מעורר גם הבנה שיש כאן יותר בעייה צרפתית פנימית של אזרחים צרפתים ששונאים אזרחים צרפתים אחרים.צריך להפנים יהודים בארצות חוץ חיים שם ולא פה כי כך הם רוצים ובכך הם הופכים לחלק מהלאומים בהם הם חיים. ועוד מילה שימי לב איך אחרי פסיקת שופט בגרמניה בנושא ברית המילה מתארגנת שם חקיקה - ביוזמת הממשלה- שתסדיר נושא זה. עוד דוגמא למאבק נחוש של ממשלות אירופה באנטישמיות לעומת פעם כאשר ממשלות מסויימות טיפחו אנטישמיות

גיורא מתאמץ להתנתק מהעם היהודי בתפוצות - סוג של אנטישמיות

ליהודי צרפת, אנגלית, ארה"ב ועוד... יש קרובי משפחה בישראל. אנו עם אחד שחלקו חי מחוץ לישראל. עם ישראל הוא עם בעל איפיונים ייחודיים המבדילים בינו לבין עמים אחרים בשל ההיסטוריה שלו. גיורא מנסה להתעלם מעובדה זו

מאמר על אנטישמים ישראלים

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק