אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ניר שוחט: מילים לזכרו


ניר שוחט: ספרים

ספרי ניר שוחט.

ניר שוחט, זכרונו לברכה:
מלים לזכרו: הלוחם למען הלשון העברית

ניר שוחט הסופר והלשונאי הלך לעולמו – יצירותיו ופועלו יישארו חקוקים בפנתיאון של יהדות בבל ובהיסטוריה של מדינת ישראל.

לפני כמה ימים הלך לעולמו ניר שוחט זכרונו לברכה. ניר שוחט היה מבחירי בניה של קהילת יוצאי עיראק – וכתביו פורסמו בכתבי העת לספרות ולתרבות, וכן בביטאוני ארגוני המורים בישראל - ושם זכו לקרוא את מאמריו בענייני חינוך ובענייני לשון.
ניר שוחט עלה לארץ מעיראק ב-1951, וקודם עלייתו פרסם בשפה הערבית בכתבי עת שונים. הוא עבר תהליך לא קל של כיבוש השפה העברית והטמעתה, עד כדי היותה לו שפת יצירה. הוא פרסם שני קובצי סיפורים: בין אור לחושך, 1971 וכן: עוד לילה, 1972. כחוקר הוא התגלה בספרו ההיסטורי "סיפורה של גולה". כאדם המיומן בשתי השפות עברית-ערבית הוא עסק גם בתרגום יצירות מערבית לעברית ובעריכה של כתבי עת. הוא ערך את האנתולוגיה הבאר הקסומה, ב-1969. כך גם ערך מבחר סיפורי עגנון מתורגמים מעברית לערבית, 1968.
בתחום הלשון פרסם את הספרים: 'ניב שפתיים' ו'אורחות לשון'. יש לו זיקה ברורה למרכז למורשת יהודי בבל והוא היה בעבר עורך כתב העת נהרדעא. בשנת 1980 זכה בפרס השלום על שם מוריס ופיי קארפף בלוס אנג'לס על תרומתו לשלום ולאחוות עמים ופרס שר החינוך לסופרים כותבי ערבית. הוא תרגם לערבית את ספרו של אבא קובנר "מגילות האש" המופיע בבית התפוצות ליד עמוד ה'יזכור'.
בספרו התשיעי "מנצחי החיים" יצא ניר שוחט למסע מרתק במרחבי הגיל השלישי, ובספרו הוא מעלה על נס פרשות חיים הרואיות של אלה שידעו להוציא מתוק מעז ולהוכיח כי ניתן להפיק את המיטב והמרב גם לאחר שהפכו לגמלאים. בספרו מצטט ניר את הפילוסוף ארתור שופנהאור: "ארבעים השנים הראשונות בחיינו מעניקות לנו את הטקסט. ארבעים השנים הבאות- את הפירוש". ניר שוחט מביא את דבריו של המחזאי ברנרד שואו, שנשאל בגיל , 80 איך הוא מרגיש. "בגילי", הוא אמר, "או שאתה מרגיש טוב - או שאתה מת".

ספרות וביקורת חברתית

בספרו "בכל אופן", 1988, שזר ניר שוחט את משנתו יחד מיניאטורות ספרותיות ומכתמים לשוניים, תוך שהוא שואב מתרבויות שונות. הוא מביא בסל אחד אנקדוטות, משלים, דיאלוגים, מונולוגים, קטעי הגות, אפיגראמים ושירים בפרוזה. הוא צופה אל החיים ואל תהפוכותיהם ומגלה חכמת חיים עמוקה, אופטימיות בלתי נלאית והומור אוהב. ויש לו כמובן יחס של הערצה לאמנים ולסופרים.
כך כתב: "אותה יונה הוגה בין עופאים, משורר זה מתאר את הגייתה כהגה והי, ומשורר אחר מתארה כרוננת ועליזה. כך הם חייו של האדם: אושר או עצבות- אין היונים קובעות- כי אם המשוררים (16).
בין השיטין הבליע ביקורת חברתית מוסווית. כך תיאר למשל שיירי אשפה מכסים כל מקום בעיר, וגם לגינות הפרחים הגיעה האשפה. ואז מופיעה הפואנטה: "לא ירחק היום ויתפאר המתפאר לאמור: מה נאה ומה חמודה עירנו, אפילו במזבלותיה נוטעים פרחים" (18).
הדיאלוגים ביצירתו חתרו להבליט את היחסיות של המראות, מעין ניסיון ליצור קומדיה אנושית של חיינו. הנה דיאלוג:
- מה יפה שערך היום...ממש פאה נכרית!
- -הרי זו פאה נכרית...
- הוי כמה יפה פאה זאת...ממש כמו שיער!
בחלק מן הקטעים מופיע לקח, מוסר ההשכל:
"אמר הלקח לטעות: הפכתי את אובדנך להישג, ואת רעתך לטובה. ואמרה הטעות ללקח: אין הישג ללא מחיר, והטעות היא מחיר ההישג ומחיר הלקח.אם לא תקבל את הטוב מן הרע, תחתיו תקבל את הרע מן הטוב" (58).
וכמה מלים על ספרו של ניר שוחט, 'בין אור לחושך', 1971.
שם הקובץ של ניר שוחט לקוח כידוע מתוך תפילת ההבדלה: המבדיל בין אור לחושך, ובין קודש לחול ובין ישראל לעמים. השם מתברר כשם סאטירי, כשהמחבר מתאר את חייהם של תושבי המעברה שעלו מן המזרח, לעומת האורות והשפע של הישראלים הוותיקים, שמבדילים עצמם מן העולים כאילו זו הבחנה בין ישראל לעמים, ולא רק הבחנה בין אור לחושך. יש כאן ביקורת חברתית נוקבת של בגידה באחדות היהודית, בתחושת האחווה של יהודי ליהודי. וכך הוא כותב:
"באורותיה של תל אביב אני שוכח את צריפי הבא בימים ואת הצרות הצרורות בו. שוכח את הדוכיפתים והדרורים ושאר זרזירי הכנפיים, שמקננים על גגו החלול ומקוננים יחד אתי על אריכות ימים. ציפורים אלה מנקרות, מקישות, מכרכרות, מפרכסות וגם מצייצות והופכות את החורבה הזאת לגן עדן של שדים, ולא עוד אלא מטביעה כל ציפור את חותמה ומותירה לי נופך משלה לאות ולמזכרת...".
המלחמה למען הלשון העברית

ונעבור להשפעתו של ניר שוחט על הוראת הלשון: ניר פרסם מאמרים רבים וחוברות לימוד בנושא הלשון העברית. ספרו המרכז בנושא זה הוא "אורחות לשון". הספר יצא לאור בהוצאת הספרים של הסתדרות המורים בישראל.

ספרו של ניר שוחט "אורחות לשון" הוא ספר שכולו אהבה ללשון העברית. בערב כזה של הצדעה למפעליו של ניר שוחט, צריך ללמוד משהו על המשנה של ניר שוחט, על היחס החם שלו ללשון העברית על כל רבדיה. לא פלא, שאת ספרו מעטר ניר שוחט במוטו מוביל של אליעזר בן יהודה: "שני הדברים, שבלעדיהם לא יהיו היהודים לעם: הארץ הלשון".

ספרו של ניר שוחט הוא ספר יסוד בלשון, ספר שצולל למכמני העברית ואנו לומדים בין דפיו את סודותיה. הלשון, אליבא דשוחט, היא תוצר חי של דורות עברו, ויש בה קודים רוחניים שמשפיעים על המחשבה לאורך הדורות, ולעתים הצירופים מאירים את התכנים.

הלקסיקון של ניר מיוחד: אין זה ספר לימוד ואין זה ספר דקדוק, למרות שיש בו חומר לימודי - ויש בו יסודות של דקדוק. חומר דקדוקי בלשני יש בו - רק כהסבר למי שמתעניין, כרקע למי שרוצה להתעמק.
ניר שוחט ביקש לתקן שיבושי לשון בחיוך ובמשובה, ואפילו בהנאה. בין השיטין אתה מבין, שהוא מאמין שזה אפשרי. כללי העברית אכן מורכבים ומסובכים, אבל הם בהחלט ניתנים לשליטה, וניר מאמין בכך בכל לבו.
ניר זכה בתואר חתן הלשון העברית של משרד החינוך והתרבות לשנת הלשון העברית, שנת תש"ן.

ניר שוחט הלך לעולמו אך משנתו קיימת. נלך לרגע עם הספר, נשוטט בין שביליו ונביא דוגמאות:
בפרק הראשון של הספר "שגיאות מי יבין" אנו לומדים צורות של יחיד ורבים, מסרקות ולא מסרקים. ניר מקפיד – נשברו ארבע שְמָשות ולא שִמְשות.
וכך גם – טפסים ולא טופסים וכו'. שימוש נכון במין: פי שניים, ולא פי שתיים. אוטו מספר ארבע ולא ארבעה, שכן זה מספר סתמי.
ניר אינו זונח לרגע את הפעלים: הריק את הקופסא ולא הוריק, השיחה נסבה , ולא נסובה – וכו'.

בין השורות ידע ניר להאיר נתיבים בשבילי הלשון, לפענח כללי לשון כזרקורים של מגדלור בלב ים.
מותו של ניר שוחט הכה את כולנו באבל, בתדהמה. נזכור אותו, נשמור על מורשתו, יהיו ספריו נר לרבים, דרך להנחיל.

תגובות

אתמול באו חסידי ברסלב לרקוד ברחבת בקבר יוסף.

אתמול באו חסידי ברסלב לרקוד ברחבת בקבר יוסף והם פתחו בריקוד סוער עם קצת קפיצות עד לשמיים חלק מהחסידים רקדו כל הלילה עד ככלות כוחם וגם הברסלביות פרצו בריוד סוער עד שנשכבו לקרקע. אתם מוזמנים לצחוק על הברסלבים

כל ביקור מחייב הגנת צה"ל, אבל לשרת בצה"ל- זה לא

כל ביקור מחייב הגנת צה"ל והעברת חיילים מתפקידים חיוניים. כמוכן, כל מבצע כזה עולה למדינה כסף. אבל, ה"צדיקים" הללו לא עובדים ולא משרתים בצה"ל. אני מסרבת לממן את הפרזיטים הללו - הלאה ממשלת הימין

מאחר ואני חרדה "לשלומה" של השפה העברית -תיקון קטן בבקשה

יש לכתוב: מבכירי בניה ולא כפי שנכתב. תודה ושבת שלום אסתר - שאינה מורה בישראל וטוב שכך.

בחירי בניה הם הנבחרים

הביטוי שבחרנו בו הוא מבחירי בניה, במובן אחד מבניה הנבחרים בחיר הוא נבחר - וכך בכל המילונים --

ברור. המלה בחיר היא קיימת ונשגבת. למעירה-בדקי לפני שאת מעירה

ועו למי הערת...נו, באמת

סליחה?

ועוד למי הערת?"מעירים לבנאדם ראשית כל.בלי פוזות והתחנפויות למיניהם!

סדר בבלאגן

נבחרי -בניה מלשון בחירה ובכרי בניה - (בעל בכורה -יש רק אחד לאמו אפילו הם תאומים ומעלה /ובעלי בכורה לאביו כשיש לו הרבה נשים ) עמדה בכירה - כביכול העמדה בכורה, העמדה היא מעל לכל שאר העמדות האחרות

בְּחִיר יְהוָה

"ינתן [יֻתַּן] לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַיהוָה בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר יְהוָה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲנִי אֶתֵּן."

מבוכה לטורקיה

מבוכה לטורקיה צרפת תתמוך בצירופה של טורקיה לאיחוד האירופי אך ורק אם ישראל תתצורף לאיחוד האירופי קישור לכתבה http://www.panarmenian.net/eng/world/news/21963/ וקישור שני לכתבה http://yalibnan.com/site/archives/2007/04/sarkozy_if_we_a_1.php

ראש המוסד

ראש המוסד התבקש להחזיר את הדרכון הדיפלומטי יחד עם שני מחבטי טניס פאה נוכרית ,שפם. ומשקפי שמש שנעוצה בהם מצלמה נסתרת. אתם מוזמנים לצחוק על ראש המוסד לשעבר מאיר דגן

המוסד הישראלי (שחטף את ילדי תימן)

לראשונה אחרי הסכם אוסלו המוסד הישראלי (שחטף את ילדי תימן) עומד מאחורי פיגוע בחברון. כזכור מתנחל דרס מחבל. וכתב אישום הוגש נגד מתנחל שדרס מחבל ובכך עצר את הפיגוע בחברון. http://www.hageula.com/news/israel/6810.html המוסד והחאמס חיסלו בדם קר ועוד בלי משפט את מחמוד אל מבחוח. והחמאס קשור לחיסול :"לאור ההנחה של משטרת דובאי לפיה הרוצח האמיתי של אל-מבחוח הוא אחד מבכירי חמאס המקורבים ביותר לאל-מבחוח, החליטו שלטונות סוריה לעצור את נסאר". http://news.walla.co.il/?w=/13/1646593 המוסד הרי הואד שרוף עד לדם של אירן http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-643877bb27c4031004.htm ולאן נעלמה הקלטת שתיעדה את פיגוע התאבדות בקו אוטובוס בבאר שבע או שהמטען של המוסד התפוצץ בגחון האוטובוס ובכלל לא מדובר במחבל מתתאבד, הרי הייתה צריכה להיותבאוטובוס מצלמת CCTV קישור לכתבה http://boingboing.net/2009/08/31/london-bus-with-16-c.html

לא נמאס לשמוע על חטיפת ילדי תימן?

די

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת הרצל ובלפור חקק