בית צידה – יישוב יהודי בעבר מצפון-מזרח לכנרת


התמונה של רבקה שפק ליסק
5003 צפיות

קטגוריה: 

בית צידה

בית צידה נמצאת מצפון – מזרח לכנרת, בקרבת שפך הירדן לכנרת. כיום היא חלק מפארק הירדן. בית צידה היה כפר יהודי בתקופה ההלניסטית (333 – 63 לפנה"ס ) והרומית ( 63 לפנה"ס – 324 לס' ). בית צידה אינה נמצאת כיום ממש על חוף הכנרת. מחקרים הוכיחו שבעבר הייתה הכנרת גדולה משהיא כיום, אבל כתוצאה מעידות אדמה בשבר הסורי- אפריקני, נשטפו כמויות גדולות של עפר לכנרת ויצרו בקעה וכך התרחקה ציידה מהחוף. יש עדויות שלפני כ- 2000 שנה עדיין היו לגונות בין הכפר לחוף הכנרת, שיבשו במשך הזמן.

מקור השם אינו ברור. אפשרות אחת היא להסתמך על ספר יהושע י"ט, 35 "וערי מבצר הצדים: צר וחמת רקת וכנרת". אפשרות שנייה היא שצידה מקורו בציידים, כלומר, דייגים ואז הפסוק מונה את ערי הדייגים סביב הכנרת.

החוקר הראשון שזיהה את כפר צידה היה אדוארד רובינזון שביקר שם ב- 1838. החוקר הגרמני גוטליב שומכר שביקר באתר בשנות ה- 70 של המאה ה- 20 הטיל ספק בזיהוי של רובינזון, אבל אח"כ התברר שרובינזון צדק.

ב- 1987 החלה אוניברסיטת נברסקה מארה"ב בחפירות באתר. החפירה באתר נערכת על ידי הקונסורטיום לחפירות בית ציידא בראשות ד"ר רמי ערב וד"ר ריצ'ארד פרוינד אוניברסיטת נברסקה באומהה, ארה"ב. שטחו של האתר כ- 80 דונם.

אתר בית צידה היה מיושב מסוף המאה ה- 30 לפנה"ס עד סוף המאה ה- 23 לפנה"ס.

תקופת הברונזה (3000 – 1200 לפנה"ס )

ממלכת גשור, שזו הייתה בירתה, נזכרת לראשונה במכתבים לאחנאתון מלך מצרים (אוסף מכתבי אל- עמארנה מהמאה ה- 14 לפנה"ס).

תקופת המקרא (1200 – 587 לפנה"ס )

בשכבה של תקופת הברזל נחשפה בירתה של ממלכת גשור המקראית, ששמה היה צר או צד. העיר של תקופת הברזל נוסדה במאה ה- 10 לפנה"ס. מהמקרא ידוע שמעכה, בתו של מלך גשור, נישאה לדוד המלך וילדה את הבן אבשלום, שמרד באביו. רחבעם, בנו של שלמה המלך נשא לאשה את מעכה בתו של אבשלום, כנראה, בשל חשיבותה של ממלכת גשור.

בירת ממלכת גשור הייתה עיר מבוצרת. העיר הייתה בנוייה משני מפלסים. העיר העליונה כללה מבני ציבור. בחפירות שנערכו באתר נתגלו חומות, מערכת ביצורים, שערים עצומים וארמון. החוקרים התפעלו ממערכת הביצורים האדירה ביותר שנתגלתה עד עכשיו בארץ. מערכת הביצורים כללה סוללה חלקלקה ובראשה חומת בזלת שרוחבה 6-8 מטרים המצויידת במגדלים ושערים.

שער העיר

השער היה בנוי משער חיצוני ופנימי. בין שני השערים הייתה רחבה מרוצפת אבני בזלת. משני צידי השער היו 2 מגדלים. בשער היו 4 תאים. מהרחבה המרוצפת יצאה דרך מרוצפת. ליד הכניסה הייתה במת פולחן.החוקרים קבעו שהשער עמד על תילו מהמאה ה- 9 לפנה"ס עד שלהי המאה ה- 8 לפנה"ס. הוא נהרס בשריפה בידי תגלת פלאסר ה- 3 בשנת 734 לפנה"ס.

הארמון

הארמון נמצא ימינה לשער. בכניסה לארמון הייתה רחבה מרוצפת. הארמון בממלכת גשור היה ארמון אופייני מטיפוס "בית חילאני". זה היה ארמון גדול, בנוי אבני בזלת. חזית הארמון פנתה לרחבה המרוצפת. מהכניסה נכנסו לחדר הכס שהיה אולם מוקף 8 חדרים. באחד החדרים נתגלו 22 כלים וידיות של קנקנים.

בחפירות נתגלו מספר חרסים ועליהם שמות כמו עקבא, שהוא הצורה הארמית של יעקב, מכי שהוא כתיב חסר למיכיה וזכריו שהוא זכריה, ואול הכוונה לזכריה בן ירבעם.
מהחפירות מתברר שלמרות פעולות ההרס של האשורים, העיר לא נהרסה כליל, אבל, ירדה מגדולתה.
התקופה הפרסית (538 לפנה"ס – 333 לפנה"ס )
מהחפירות התברר שבתקופה זו השתפר המצב ביישוב, ונבנו מספר בתים, אך היישוב נותר כפר.
התקופה ההלניסטית( 333 – 63 לפנה"ס)
בתקופה ההלניסטית עדיין הייתה צידה כפר דייגים בשם בית צידה. לכפר נוספו בתקופה זו מספר בתים אך הם השתייכו לסוג הבתים הכפריים הפשוטים. אחד הבתים זכה, בידי החוקרים, לכינוי "בית הכורם" מכיוון שנמצאו בו קנקני יין ומזמרות לבציר ענבים. בית אחר זכה, ע"י החוקרים, לכינוי "בית הדייג" מכיוון שנתגלה בו ציוד לדייג:משקולות עופרת ששימשו כדי והשקיע את הרשתות במים ומחט לתיקון רשתות דייג.
כמו כן, נתגלו באתר מטבעות. המטבעות העתיקים ביותר היו מ- 143 לפנה"ס. נתגלו מטבעות סלווקיים ומטבעות של אלכסנדר ינאי המלך החשמונאי.
התקופה הרומית (63 לפנה"ס – 324 לס' )
בכפר זכתה הנצרות הקדומה להשפעה מסויימת. 3 מתלמידיו של ישו, פטרוס,אנדריאס ופיליפוס היו ילידי בית צידה. אבל, רוב תושבי הכפר היהודים דחו את הנצרות וסרבו לשתף פעולה עם ישו, כאשר ביקר בכפר ב- 27 לפנה"ס, וזכו לנזיפה מישו. עפ"י המסורת הנוצרית ישו חולל בעיר את "נס הלחם והדגים, , כאשר האכיל 5,000 איש ב- 5 ככרות לחם ושני דגים.

פיליפוס, בנו של הורדוס, שהתמנה ע"י הרומים, לאחר מות אביו ב- 4 לפנה"ס למושל הגולן, העניק לבית צידה בשנת 30 לס' מעמד של עיר ושינה את שמה ליוליאס על שמה של אשת הקיסר אוגוסטוס יוליה – ליוויה. באתר נתגלה מטבע של פיליפוס. פיליפוס בנה מקדש לכבודה של אשת הקיסר. באזור המקדש נמצאה מחתת ברונזה המוכרת ככלי ששימש במקדשים רומיים. פיליפוס אף נקבר במקום.

בשכבה השייכת לתקופה זו נחשפו שרידים מהעיר של פיליפוס. נחשף מבנה ציבורי ומבנה פרטי שכלל חצר וסביבה חדרים.

בזמן המרד הגדול הצטרפו יהודי הכפר למרד ובקרבת הכפר התנהל בשנת 66 לס' קרב בין צבאו של יוספוס פלביוס ובין צבאו של אגריפס השני. צבאו של פלביוס נחל מפלה. במהלך הקרבות נהרסה העיר.

לאחר דיכוי המרד הגדול התחדש היישוב במקום, ובית ציידה חזרה להיות כפר דייגים בשם ציידן, עפ"י המקורות היהודיים. בתלמוד מסופר שבית ציידה הייתה אזור עשיר בדגה ושמעון בן גמליאל ציין שהיו שם 300 מיני דגים.

התקופה הביזאנטית (324 – 640 לס' )

היישוב בבית צידה חדל להתקיים במאה ה- 4 לס', אבל בשל חשיבותו לנצרות נהגו ציילנים לפקוד את המקום לאורך שנים רבות לאחר מכן.

התקופה העות'מאנית (1516 – 1918 )

ב- 1547 ביקר באזור תייר צרפתי בשם פייר בילו והוא כתב על היהודים היושבים בכפר נחום, בבית צידה ובכורזין ועוסקים בחקלאות ובדייג. אבל, הוא ציין שה"כפרים מיושבים עתה יהודים שבנו מחדש את כל המקומות מסביב לים ומאחר שחידשו בהם את הדיג הפכו אותם מאוכלסים, תחת אשר היו שוממים תחילה". בילו התכוון ליהודים ספרדים ופורטוגזים ממגורשי ספרד ופורטוגל, שהתיישבו במקום במאה ה- 16 (ראה, יצחק בן צבי, "ארץ ישראל ויישובה", עמ' 196 ו- 202 ). גם התייר הפורטוגזי פאנטיאליאו ד'אביירו, שביקר במקום ב- 1565 כתב על דייגים יהודים בבית צידה. הוא הזכיר דייג יהודי פורטוגזי ועוד יהודים שעסקו בדייג. הם התגוררו, לדבריו, "בצריפים מכוסים בסכך של קש וענפי דקלים".
יצחק בצלאל פירסם ספר על העלייה הספרדית תחת הכותרת:"נולדתם ציונים".

ישראל

ב- 1998 יזמה "החברה הממשלתית לתיירות" הקמת פארק במקום, הנקרא פארק הירדן. הפארק משתרע על שטח של כ- 1000 דונם, וניתן לבקר בשרידים הארכיאולוגיים של האתר.

תגיות: 

תגובות

שומכר

גוטליב שומכר שביקר באתר בשנות ה- 70 של המאה ה- 20, פליטת קולמוס - צ"ל 19

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA
משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים
ענה לשאלה / השלם את החסר