אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מתי וכיצד הומצא העם הפלסטיני - חלק א


הדגל הפלסטיני - הצבע הלבן מסמל את בית אומיה (750-650 לספירה), הצבע השחור מייצג את שושלת בית עבאס, הצבע הירוק – צבע האסלאם וכן של הפאטימים השיעים והצבע האדום – צבעם של ההאשמים, צאצאי הנביא מחמד

הדגל הפלסטיני - הצבע הלבן מסמל את בית אומיה (750-650 לספירה), הצבע השחור מייצג את שושלת בית עבאס, הצבע הירוק – צבע האסלאם וכן של הפאטימים השיעים והצבע האדום – צבעם של ההאשמים, צאצאי הנביא מוחמד

הדגל הפלסטיני הוא חסר ייחוד לאומי

במאה השנים האחרונות צמח עם חדש על בימת ההיסטוריה – עם שלא נודע בעבר והוא העם הפלסטיני. דגלו חסר ייחוד משלו – הצבע הלבן מסמל את בית אומיה (750-650 לספירה), הצבע השחור מייצג את שושלת בית עבאס, הצבע הירוק – צבע האסלאם וכן של הפאטימים השיעים והצבע האדום – צבעם של ההאשמים, צאצאי הנביא מוחמד. הדגל הפלסטיני אם כן חסר ייחוד משלו ורבות ממדינות ערב בעלות דגלים זהים. ירדן אותו דגל רק עם כוכב במרכז המשולש האדום, כוכב המסמל את נהר הירדן. עיראק בשנים 1958-1921 עם דגל הדומה בדיוק לדגל הפלסטיני ושני כוכבים במרכז המשולש האדום. אף סהרה המערבית, כווית וסודאן נושאות דגלים דומים בשינויים קלים. אם כן היכן הוא הייחוד הלאומי הפלסטיני המתבטא בדגלם?
 למעשה אין כל ייחוד פלסטיני בדגלם הלאומי היות ודגל זה מייצג את הלאומיות הערבית. לאומיות זאת מתבססת על חזון סוריה הגדולה שמי שייצגו בעבר היה האמיר ההאשמי פייסל איבן חוסיין מחג'אז. מוזר הדבר שהדגל הלאומי הפלסטיני הוא דגל שהובא במקור מסעודיה על ידי האמיר פייסל בתקופת המרד הגדול, הונף לראשונה בדמשק ואף היה לדגלה הראשון של סוריה הגדולה בתקופת שלטונו קצרת הימים של פייסל בסוריה בטרם באו הצרפתים והשתלטו על סוריה. לא מעט ממדינות ערב כיום מתהדרות בצבעים אלו המסמלים את הלאומיות הערבית שהפלסטינים הם חלק קטן ממנה.
 המנהיג הפלסטיני המובהק של שנות המנדט הבריטי, חאג' מוחמד אמין אל חוסייני היה בעברו קצין בצבאו של פייסל ההאשמי ואף מילא תפקיד במנהלו של פייסל. רק לאחר כניסת הצרפתים חזר חאג' אמין לדרום סוריה, שמה של פלסטין בפי יושביה הערבים באותה תקופה. שם בפלסטין המנדטורית, מונה חאג' אמין בשנת 1921 בחסות הבריטים, למופתי הגדול וליושב ראש המועצה המוסלמית העליונה. 

חאג' מוחמד אמין אל חוסייני - 1895-1974קיומה של הלאומיות הפלסטינית אינו מובן מאליו אומר הפרופסור הפלסטיני, רשיד ח'אלידי. "בעת ייסודו של אש"ף ב-1964, היה נדמה שהעם הפלסטיני בבחינת ישות לכידה ולאמיתו של דבר גם המושג פלסטין עצמו שניהם היו במצב אנוש. המצב היה כה חמור עד שאפילו לאחר חמש שנים יכולה הייתה פוליטיקאית רצינית כמו גולדה מאיר לומר בלי להניד עפעף כי העם הפלסטיני אינו קיים ואותו עיתון הדפיס את דבריה ללא נקיפות מצפון" שאלת הישות הלאומית שנקראת עם פלסטין לא הייתה קיימת לדבריו אלא רק במסדרונות האו"ם. מעין הנשמה מלאכותית של אדם גוסס. אם כן על סמך מה באים הפלסטינים ומבססים תביעה לאומית על ארץ ישראל? מתי הומצא העם הפלסטיני התובע בעלות בשם היותו עם על שטחה של פלסטין המנדטורית?
 
א. הקשר הכנעני
 
בשנת 1918 פורסם הכרוז האנטי –ציוני הראשון על ידי ערביי פלסטין המנדטורית. באותה תקופה האמינו ערביי הארץ באמת ובתמים כי אינם פלסטינים אלא חלק מסוריה הגדולה (בלאד אל-שאם) שכללה גם את ירדן, סוריה ולבנון. בכרוז מ-3 בנובמבר 1918, מדובר במפורש על הרצון הערבי לחיות באופן משביע רצון עם אחינו הישראליים, בני הארץ המקוריים (הדגשת המחבר), חיים של שוויון זכויותיהם כזכויותינו וחובותיהם כחובותינו. הועידה הכלל- סורית מיולי 1919 טענה אף היא כי היא מייצגת את הערבים הסורים (הדגשת המחבר) כולם, מוסלמים נוצרים ויהודים. אפילו ציר יהודי בשם יוסף לניאדו השתתף בוועידה זו. במארס 1920 בעצומת המחאה נגד הצהרת בלפור נכתב כי ביקורתם היא נגד ההגירה הציונית ולא נגד האומה היהודית. "היהודים בני ארצנו החיים עימנו בארץ (הדגשת המחבר) מלפני הכיבוש (הכוונה לכיבוש הבריטי. ש.ב.) הם אחינו בני ארצנו וכל יהודי העולם הם אחינו למין האנושי". אם כן מתוכן הדברים עולה כי יהודי הארץ הם הבעלים המקוריים של ארץ ישראל. ערביי הארץ אשר חיו בה בתחילת המאה העשרים ראו עצמם כערבים סוריים המתגוררים בדרומה של סוריה (סוריה אל-ג'נוביה) ולא כקבוצה לאומית נפרדת. היהודים אשר חיו בארץ נתפסו כעדה דתית שיכולים אף להיחשב כחלק מהעם הערבי הסורי הכולל בתוכו גם יהודים ונוצרים. קיומם של יהודים בארץ ישראל/פלסטין אינו סותר את ערביותה של הארץ.
 עשר שנים לאחר שפרסם תיאודור הרצל את חזונו על מדינת היהודים בתחילת המאה העשרים ולאחר פרסום של נג'יב נצאר המזהיר מפני "הציונות, תולדותיה, מטרותיה וחשיבותה". פנה צ'יא אל-ח'אלדי, ראש עירית ירושלים לידידו היהודי צדוק כהן, הרב הראשי של צרפת. "מי יכול לערער על זכויות היהודים על פלסטין? כתב. אלוהים יודע זאת. מבחינה היסטורית זו אכן ארצכם. (הדגשת המחבר) עם זאת כוחה האכזר של המציאות העובדה שהארץ כבר מאוכלסת על ידי ערבים רבים מונע התנחלות המונית של יהודים. בשם אלוהים. סיכם אל-ח'אלדי הניחו לפלסטין בשלום." אולם הצהרת בלפור ניתנה לבסוף ב-2 בנובמבר 1917. היהודים לא הקשיבו לעצתו של אל-ח'אלדי והיגרו לארץ בהמוניהם בשם אותו טיעון היסטורי כבד משקל הטוען כי להם הבעלות על הארץ. עתה החלו ערביי הארץ לסלף את ההיסטוריה. כך נולד המיתוס הכנעני.
 היטיב לתאר את המיתוס הכנעני, יו"ר אש"ף הראשון אחמד אל-שקירי (כיהן בתפקיד זה ממאי 1964 ועד התפטרותו בדצמבר 1967). שקירי נולד בלבנון בתבנין, לאב תושב עכו במקור ששימש כנציג בפרלמנט העות'מאני. לאחר מלחמת העולם הראשונה חזרה המשפחה לפלסטין המנדטורית שם בילה שקירי את שנות ילדותו בטול כרם, עכו וירושלים. הוא ניסה ללמוד באוניברסיטה האמריקאית של בירות אך גורש משם על ידי הצרפתים בשל ארגון הפגנות נגד שלטון המנדט הצרפתי. בשנות המנדט היה שקירי בניגוד לשאר בני משפחתו מקורב לחוגיו של המופתי מוחמד אמין אלחסיני. בשנים 1948-1946 שימש כחבר בוועד הערבי העליון. ב-1948 גורש ללבנון על ידי הבריטים ומשם המשיך לפעול בין היתר למען שאלת פלסטין. שקירי שימש בשורת תפקידים דיפלומטיים בעולם הערבי ביניהם נציג סעודיה באו"ם. ב-1963 שימש כנציג פלסטין בליגה הערבית במקום אחמד חלמי עבד אלבאקי. אולם שקירי זכור בעיקר בשל הקמת אש"ף הארגון אשר הקים ב-28 במאי 1964. שקירי הוא שעיצב את תקנות הארגון, מוסדותיו ואת האמנה הלאומית הראשונה של התנועה הלאומית הפלסטינית.
 לדבריו: "פלסטין היא אדמה עתיקה לא אדמה בתולה של גילוי חדש. לאורך כל ההיסטוריה הייתה פלסטין מיושבת. היא הייתה מיושבת ממתי שאנשים החל לתעד היסטוריה. אנחנו העם שהיה בה מאז ומקדם. אפילו התנ"ך שתמיד מצוטט על ידי נציגים ישראליים מתייחס לארץ כארץ כנען של חצי האי ערב. כנען הערבי שהיגר מחצי האי ערב. בדיוק כפי שהוא מתייחס לעברים הקדמונים כזרים. זוהי ההתייחסות שמופיעה בספר הספרים ובברית החדשה גם יחד. הארץ ארצו של כנען. הארץ שלנו ידעה כיבושים רבים האשורים, הבבלים, העברים, הרומים, הסלג'וקים והעות'מאניים. הארץ החליפה ידיים אבל אנחנו סבלנו פלישות והדפנו פלישות והדפנו תוקפנות. אנחנו נשארנו העם של האדמה הזאת. יש לנו תרבות מפותחת שפה משותפת ומסורת לפחות ב-1300 השנים האחרונות של תרבות וחברה ערבית. כמו כל העולם הערבי. זהו העם הפלסטיני כפי שמצוין בספרי ההיסטוריה. (הדגשות המחבר) "
 מעבר לאי הדיוק ההיסטורי לגבי משמעות השם כנען ומוצאו והתפיסה המיתית הבולטת כאן יש צורך לשים לב לדגשים הבאים. הפלסטינים היו חייבים להציג את מקורם בגלי הגירה קדומים מחצי האי ערב. לפי שקירי, הגירתו של כנען הערבי – לא הפלסטיני הייתה אחת מהן. בכך הקדים כנען את השבטים היהודים שבאו אחר כך. אם כן הזכות ההיסטורית של היהודים אינה קיימת. היהודים או העברים מוצגים רק ככוח אחד מני רבים ששלט בארץ תקופה מסוימת. האוכלוסייה הכפרית הערבית שמוצאה מחצי האי ערב, אשר ישבה בארץ נותרה ללא שינוי מזה כ-4000 שנה. זו אם כן התפיסה הפלסטינית על עבר מיתי שמהווה סילוף היסטורי. אכן קל היה לפלסטינים להסתכל על סיפורי התנ"ך על כיבושה של ארץ העברים מידי כנען הערבי ולהזדהות עם עמי כנען אשר גורשו באכזריות מהארץ על ידי יהושע הכובש. כך נוסד נרטיב לאומי חדש אשר יכול להתמודד עם התביעה ההיסטורית היהודית.
 זוהי בדיוק התיאוריה של עבדאללה אל-אפרנג'י. פרנג'י הוא אחד מראשי פתח נולד בבאר שבע ב-1943. אביו חסן גמעה אל-אפרנג'יהשתתף במרד הגדול של 1939 בפלסטין. משפחתו היגרה לעזה לאחר 1948 כפליטים. הוא הצטרף לתנועת פתח, דרך אחיו מוחמד אל-פרנג'י וח'ליל אל-וזיר (אבו גיהאד) ב-1959. בסוף שנות החמישים, עזב לגרמניה כדי ללמוד רפואה ומדעים פוליטיים. ב-1962 הפסיק את לימודיו כדי לנסוע לאלג'יריה עם חברי פתח נוספים כדי לקבל אימון צבאי ביוני 1967. ביולי הוא חצה את הירדן עם קבוצת סטודנטים נוספת כדי להקים תאי התנגדות בגדה. הוא נעצר על ידי ישראל ומאוחר יותר הוגלה לגרמניה ב-1968 שם המשיך לימודיו. ב-1970 מונה כיושב ראש איגוד הסטודנטים הפלסטינים בגרמניה ובאוסטריה. משנת 1972 חבר במועצה הלאומית הפלסטינית. ב-1978 נבחר כחבר המועצה המהפכנית של פתח. בין השנים 1985-1982 ייצג את אש"ף באוסטריה. בתקופה זו גם כתב את ספרו The PLO and Palestine . חבר הוועד המהפכני של הפת"ח מ-1989 (הוועד העליון של הפתח תפקיד בו שימש עד לאחרונה ב-2009). שגריר אש"ף והרשות הפלסטינית בגרמניה מ-1993 עד 2005. היה מנושאי ארונו של יאסר ערפאת בקהיר ב-11 בנובמבר 2004. לאחר מכן שב לעזה ושם מונה כנציג הבכיר ביותר של פתח ברצועה ומשם ניהל את מסע הבחירות של אבו מאזן ברצועה (  2006-2005  ). מ-10 ביוני 2007 (אחרי השתלטות חמאס) אחראי על קשרי החוץ של תנועת הפתח תחת הנהגתו של מחמוד עבאס וכנציג הוועד המרכזי של פתח.
 בספרו פרנג'י מתחיל לספר את ההיסטוריה של פלסטין מהתקופה הכנענית. לתפיסתו הפלסטינים הם צאצאי הכנענים שהיו עובדי אדמה והייתה להם תרבות מפוארת. נכון שהיו כיבושים שונים לאורך התקופות ההיסטוריות השונות והכיבוש העברי במאה ה-13 לפנה"ס הוא אחד מהם. כיבוש זה החל בהתגבשותו במצרים של גזע עבדים תחת הנהגתו של משה לכיבוש הארץ כך נולד גזע של כובשים. פרנג'י מתאר כי בדיקה קפדנית של פסוקי התנ"ך מעידה על כך שהעברים כבר אז כבשו אדמה של עם אחר – הכנענים. בהובלת יהושע הכובש הצליחו העברים להשמיד כ-450 כפרים בהם שכנה תרבות כנענית מפוארת. העברים לא חסו על הכנענים ובשורת מעשי טבח ושוד גירשו את הכנענים מאדמתם השתלטו עליה והקימו את ממלכתם. התיאור מזכיר את הנרטיב הפלסטיני של ההשתלטות היהודית במאה העשרים על אדמת פלסטין ואפילו המספר 450 רומז לכאורה לכמות הכפרים שלפי הפלסטינים הושמדה באסונם ב-1948.
 למרות זאת, עדיין נותרה אוכלוסייה כנענית בארץ שעיבדה את אדמתה תחת עול הכובש העברי. הכנענים מתוארים כפלסטינים המקוריים – עובדי אדמה אשר סבלו מעול הכיבוש העברי. אפילו בתקופת דוד המלך ושלמה בנו, הכנענים שנשארו היו עבדים ושילמו מסים. היהודים כבר בתקופה הקדומה מתוארים כספק עם בעל תרבות נחותה, אשר ביסס את תרבותו ואמצעיו על אימוץ הידע מהכנענים מהפלשתים ומהפניקים. הכותב ממשיך לתאר את נפילת ממלכות ישראל ויהודה תוך בלבול רב בעובדות ההיסטוריות. היהודים לא הצליחו לשקם את מלכותם. ניסיונות שלהם בתקופת בית שני לשקם את מלכותם עלו בתוהו. ישו היה סוג של מורד שניסה לאחד את שבטי היהודים אך הוא לא הצליח. העברים היו אפוא כוח חולף בפלסטין. הפלסטינים מצד שני נשארו בארץ למשך אלפי שנים.
 ברור היה למנסחי הלאומיות הפלסטינית כי המיתוס הכנעני לקוי מיסודו. הרי אם יוצאים מנקודת הנחה שעברים שלטו בארץ, הקימו את בית המקדש הראשון במלכות שלמה והיו בארץ מספר מאות שנים הרי שעדיין יש להם זכות היסטורית כלשהי על הארץ. כאן נכנסת לתמורה תורת הגזע המציעה הסבר נוסף והוא הפלסטינים הם אומת הפלאחים הכנענית, עובדי האדמה שקיבלו את הנצרות במהלך הדורות ואחר כך את האסלאם. והיהדות היא דת שמורכבת מעממים רבים שאין קשר גזעי ביניהם ורבים מהם אינם מבני שם. אם היהודים של היום אינם צאצאי בני ישראל שכבשו את ארץ כנען במאה ה-13 והקימו בה את מקדשם אזי ליהודים החדשים שפלשו לפלסטין אין שום זכות היסטורית באדמת פלסטין. מתקפה הסברתית זאת היא שעומדת מאחורי התבטאויות פלסטיניות רבות ומחקרים ערביים רבים. לאחרונה הצטרפו לחסידי מתקפה זו גם גורמים מהאקדמיה הישראלית כמו ההיסטוריון, פרופסור שלמה זנד מאוניברסיטת תל אביב, המנסים להצדיק תיאוריה זו.
 לא כולם הסכימו עם המיתוס הכנעני הזה הקשה להוכחה. יש שקשרו את הערבים כולם לצאצאי שבעת העממים ואף לצאצאי עמלק. אולם כלום יכולים אותם הדוגלים בקשר שורשי זה להצביע על מנהג כנעני המקובל על ידם מדורי דורות? כלום הערבים המקפידים על ייחוסם ושושלות היוחסין שלהם יכולים להצביע על קשר עובדתי מוכח לעם הכנעני שחי בארץ אי שם לפני כ-3000 שנה? האינטלקטואל הפלסטיני, ד"ר עזמי בשארה, מיסד מפלגת בל"ד (ברית לאומית דמוקרטית) ששימש כחבר כנסת בישראל וכיום משמש כפרשן לענייני ישראל ברשת אלג'זירה התבטא בחריפות נגד מיתוס מומצא זה.
 "הניסיון למצוא זיכרון קולקטיבי שאינו אמיתי ושאינו מדומיין הוא ניסיון לכתוב מה שלא ניתן לדמיין. מה שלא ניתן לדמיין לא ניתן גם לזכור. ואנחנו לא יכולים לזכור שאנחנו כנענים. ערביי הארץ יכולים להזדהות עם צלאח אל-דין ועם ג'מאל עבד אל-נאצר עם מהפכת אלג'יריה עם מצרים, עיראק, עם אל-קודס ופלסטין, עם מסגד אל-אקצא ועם כנסיית התקומה עם האדמה ההר והשפלה אבל הם לא יכולים להזדהות עם כנען, כיוון שהיא אינה נוגעת לדמיונם. כנען היא היסטוריה ללא זיכרון." לדידו של בשארה ואינטלקטואלים נוספים בני זמנו. הניסיון להחיות זיכרון קולקטיבי כנעני הוא ניסיון עקר שנידון לכישלון. איננו שארית רומנטית מן העבר. מאידך ישנם כאמור לא מעט ובמיוחד מקרב אנשי אש"ף המעדיפים להחיות את "תרבותם" הכנענית. העבר מגויס כדי לסייע להציג את העימות עם היהודים כמאבק רב דורי על פני כל ההיסטוריה. המחלוקת בתוך החברה הפלסטינית האם יש להחיות את כנעניותם ההיסטורית ולעשות בה שימוש לאומי מעידה כי לא מעבר מיתי זה הם יונקים לאומיותם.

ב. מהיכן כן הגיעו הפלסטינים?
 
עיון בספרי היסטוריה פלסטינים מעלה כי הדגש העיקרי הוא לרוב הכיבוש הערבי של פלסטין במאה השביעית, בשנת 638 לספירה. זהו התיאור כפי שעולה מספר אתרים פלסטיני, בשם: דליל פלסטין אלסיאחי, אלצ'פה אלע'רביה וקטע ע'זה שיצא לאור בשנת 2000 ברמאללה. כיבוש זה הוא אשר הפך את פלסטין למשך תקופה של 1300 שנה לאדמת האסלאם. זאת כמובן למעט תקופה קצרה של כ-100 שנה בה הייתה הארץ למרכזה של ממלכת ירושלים הצלבנית (1187-1099 לספירה). גלי ההגירה שהגיעו מחצי האי ערב ובהמשך מעבר הירדן ומסוריה וישבו בהם את פלסטין הובילו להיעלמותם של קהילות יהודיות שחיו באזורים אלו או להתאסלמותם בכפייה. כך למשל אפילו ברמאללה בירתה המנהלית של הרשות הפלסטינית, מייחסים את שורשי אוכלוסייתה הערבית כיום למשפחות שהיגרו מדרום ירדן לשם בסוף המאה החמש עשרה לספירה.
 אולם יש לציין כי אוכלוסיית הארץ בתחילת המאה ה-18 הייתה דלילה ביותר מבחינת אוכלוסיה. מחקר שנערך על ידי ג'האן פיטרס, מעלה כי קשה מאוד לומר כי הייתה אוכלוסייה ילידית שעיבדה את הארץ מאות בשנים ורק השלטון התחלף. מהמאה העשירית ניתן לומר "כי רוב האוכלוסייה נכחדה על ידי שחיתות, מחלה רעב ומלחמות שלא פסקו. קם שליט ערבי אחד והביא תורכים וכושים. עוד אחד הביא ברברים, סלאבים יוונים ודלמאטים הכובש הכורדי צלאח א-דין הכניס עוד תורכים וכמה כורדים. טובי הסאראצינים שנלחמו בצלבנים היו תורכים כתב פיליפ גרייבס בספרו על ארץ ישראל. הממלוכים הביאו גייסות ל גרוזינים וצ'רקסים. כל מלך ביסס את ביטחונו האישי על מקנת כספו שלו. ב-1296 נכנסו לארץ ישראל 18,000 אהלים משפחות של טאטארים שהתיישבו בה." מחקר שנערך למשל על אוכלוסיית אום אלפאחם מעלה כי ארבעת החמולות המרכזיות המרכיבות את אוכלוסיית העיר, מח'אגנה, ג'אברין, מחאמיד ואע'באריה, מקורם במשפחות שהיגרו לפלסטין מהמאה ה-17 ואילך מסעודיה, תימן וסוריה. בהמשך במהלך המאה ה-19 הצטרפו אליהם משפחות רבות בעיקר ממצרים ועבר הירדן.
 פיטרס קובעת בפסקנות על סמך מהמחקר המקיף שערכה כי בקרב העממים שנמנו כערבים פלשתינאים בני המקום מצויים יוונים, סוריים, לאטיניים, מצרים, תורכים, ארמנים, איטלקים, פרסים, כורדים, גרמנים, אפגאנים, צ'רקסים, בוסנים, סודאנים, שומרנים אלג'ירים וטאטארים. תיאורים של הארץ מהמאה ה-18 מצביעים אף הם על עזובה גדולה ועל בליל אוכלוסין. העזובה הייתה כה גדולה עד כי נוצר הרושם כי הארץ למעשה כמעט ריקה מתושבים. ב-1857 דיווח הקונסול הבריטי בארץ ישראל: "כי במידה ניכרת הארץ ריקה מתושבים ולכן הצורך הגדול, הוא ציבור של אוכלוסין." באנציקלופדיה גרמנית שראתה אור ב-1827 תוארה ארץ ישראל כארץ שממה שכנופיות שודדים ערביות מהלכות בה בכל פינה. הנרי טריסטרם שביקר בארץ בשנות השישים רשם ביומנו. עיבודן של אדמות הצפון והדרום של עמק השרון פוסק והולך וכפרים שלמים נעלמים במהירות מעל פני האדמה. מאז שנת 1838 נמחקו שם כך מן המפה [על ידי הבדווים] לא פחות מ-20 כפרים ויושבי הקבע נעקרו משורש." תיאוריו של הסופר הידוע מארק טווין מביקורו בארץ בשנת 1867 אף הם כבר ידועים. תיאוריו המתארים את ארץ ישראל מתארים הזנחה רבה, ועליבות רבה. " ארץ ישראל יושבת עטוית שק ואפר … שוממה וכעורה" כתב טווין בצער היא "ארץ החלומות". ישנם עוד תיאורים רבים מספור אשר נלקטו אחת לאחת ומופיעים במחקרה של פיטרס. תיאורים אלו כוללים ספרות היסטורית של אותה תקופה, ספרות תיירות, סיפורי נוסעים, דיווחי קונסולים וצליינים. כל אלו מעלים תמונה של ארץ עזובה ודלילת אוכלוסין. הפלסטינים אם כן אינם עם האיכרים הפלאחים אשר ישב בפלסטין מדורי דורות אלא בעיקר מהגרים זה מקרוב באו.
 במאה ה-19 החלה הגירה של מוסלמים מחבלים שונים של האימפריה העות'מאנית לתוך פלסטין. עדיין מדובר היה בארץ שוממה. אך לקראת סוף המאה ה-19 מתחילה הארץ לפרוח עקב כניסתו של גורם חדש – הציונות. התוצאות מדהימות. בשנת 1878 מנתה אוכלוסיית הארץ 141,000 מוסלמים יושבי קבע שלפחות 25% מהם הוגדרו כחדשים זה מקרוב באו בעיקר ממצרים. כאלו שבאו עם הכיבוש הערבי של איברהים בן מוחמד עלי שליט מצרים ונשארו לגור בפלסטין. מחקרים שונים שנערכו במהלך השנים על ידי משה בראוור, גדעון קרסל ואחרים מעלים בבירור כי מוצאם של רוב המשפחות הערביות שהתיישבו בכפרים בשפלת החוף ובאזור שלעתיד הפך להיות מדינת ישראל היה מסודאן, לוב מצרים וירדן. בשל קוצר היריעה ומבלי להיכנס לכל הפרטים של מחקרים שונים שנערכו בנושא המעידים על תמונת מצב זו עולה כי בתקופת המנדט המשיכו גלי הגירה בהיקפים גדולים מצד מדינות ערב לבוא לפלסטין המנדטורית, בשל האפשרויות הכלכליות הגלומות בה. זאת בדומה להגירה הסודאנית של היום לישראל.
 מסקנתה של פיטרס ממחקרים אלו המוצגים בספרה היא ברורה. "מן החישובים אנו למדים לאו דווקא על מצב שבו נדחק או הורחק מאדמתו עם ערבי צפוף, הקיים 'מאז ומקדם' אלא על מצב הפוך כמעט לגמרי. מצב של עם – היהודים – שנוכחותו משכה אליה מהגרים ערביים, ושאדמתם של היהודים שנועדה להיות להם בית, נחמסה מהם עם בואם של מהגרי-פנים ערביים אלה, שמחוץ לאזורים המיושבים ערביים." ההתיישבות היהודית שפיתחה את האפשרויות הכלכליות של הארץ, רמת התברואה ורמת הרפואה משכה מהגרים ערביים רבים לבוא בקרבתה. כך נוצר מצב שבשנת 1948 מנו ערביי פלסטין המנדטורית כ-1.3 מליון איש, בעוד שהישוב היהודי מנה כ-600,000 איש בלבד למרות גלי עליה רבים שפקדו את הארץ. אוכלוסיית הארץ הכפילה ושילשה את עצמה בקצב ריבוי העולה על כל תחשיב בשל הגירה רבה מירדן, סעודיה, מצרים, סודאן, לוב ולמעשה מכל ארצות ערב.
 ב-23 במרץ 2012 הוגשה פנייה לממשלת מצרים על ידי שר הפנים של ממשלת חמאס, פתחי חמאד. דבריו שודרו בתחנת אלחאכמה במצרים. בדבריו מאשר אלפתחי את מסקנות המחקר המודרני ודברי הפלסטינים עצמם באשר למקורם של מרבית הפלסטינים."כל פלסטיני, בעזה וברחבי פלסטין מסוגל להוכיח את שורשיו הערביים – בין אם מערב הסעודית, מתימן או מכל מקום אחר. יש לנו קשרי דם, אם כן, באופן אישי חצי ממשפחתי היא מצרית. כולנו כאלה. יותר מ-30 משפחות ברצועת עזה מכונות אל-מסרי – (כלומר: מצרי). אחים: חצי מהפלסטינים הם מצרים והחצי השני הם סעודים. מי הם הפלסטינים? יש לנו משפחות רבות שנקראות אל-מסרי ששורשיהם ממצרים. שורשיהן מצרים. הן באות מאלכסנדריה, מקהיר, מדמיאט, מהצפון, מאסואן, ממצרים העליונה. אנחנו מצרים, אנחנו ערבים, אנחנו מוסלמים. אנחנו חלק מכם." נראה כי הדברים מדברים בעד עצמם.

ד"ר שאול ברטל מכהן כמרצה בחוג למזרח תיכון בבר אילן

באדיבות ד"ר רבקה שפק לסק

תגובות

זה לא משנה

זה לא משנה האם זה מוצדק או מוצדק הקיום של "העם" הפלסטיני כעם. מה שמשנה זה המצב שקיים בשטח. בשטח יש קהילה של בני אדם שמאמינה שהיא עם ועם זה אי אפשר להתווכח. הפלסטינים רואים את עצמם כעם ויוצרים לעצמם מיתוסים, נכונים או לא - אין זה משנה. אנחנו צריכים להתמודד עם עובדות קיימות בלי קשר לנכונותן או לא. במציאות חברתית - היסטורית אין נכון או לא נכון אלא יש נרטיב עם אחיזה במציאות הממשית או לא

שימרית את מצליחה לבלבל בין אמת לשקר, לטשטש בין דמיון למציאות

המלחמה היא על עצם קיומנו כעם, שהפלשתינים כופרים בקיומו ומגדירים את היהודים כדת בלבד. ז"א שיהודים שאינם דתיים (ואני ביניהם) הם בכלל כובשים אירופאים או ערבים חסרי עם ולאום.
ומה יקרה אם בעקבות התקדים הפלשתיני יקומו למחרת הבדואים בנגב ויכריזו שהם "העם הבדואי העתיק", ושהם תובעים את הנגב כולו כחלק מהזכויות ההיסטוריות שלהם? ויקומו ערביי הצפון ויכריזו שהם "העם הגלילי" וידרשו עצמאות מישראל? ויקומו תושבי המשולש ויכריזו שהם "עם צבי הנינג'ה" ההיסטורי וכו' וכו'..? המטרה כאן היא ברורה, והיא לסלק את היהודים מארצם ולהקים כאן חליפות איסלאמית. אני מניח שלא תתנגדי לכך.

השאלה הפוליטית שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא לא אם הפלשתינים "קיימים" כקבוצה, אלא: האם נרוויח יותר ממצב שתקום לידנו מדינת טרור נוספת על מדינות חמאסטן ודאעש בדרום ומדינת חיזבאללה בצפון, או שמא חובה עלינו למנוע מהג'יהאדיסטים מלממש את זממם ולבצע בנו רצח עם.
אני תומך בפיתרון של מקסימום יהודים בריבונות ישראל- ומקסימום ערבים באוטונומיה ערבית. זה כל כך הגיוני שהפלשתינים כמובן מתנגדים לכך בכל תוקף.

הפיתרון הוא סיפוח שטחי C ומתן אזרחות לכל אלה הגרים שם. החלת החוק הישראלי תעקר את הטענות על "כיבוש" "אפרטהייד" ו"שליטה על עם אחר". ללא גירוש של אף אדם, ללא אלימות, ללא המרת דת בכפייה, וללא הגזענות האנטישמית של הערבים בחתירה שלהם ליודנריין- טיהור אתני מיהודים.
זו תהיה מכה אנושה לשקר הפלשתיני והסיוט של השמאלנים הקיצוניים שטענותיהם יהפכו לנחלת ההיסטוריה והם ייתגלו במערומיהם כשונאי יהדות ותו לא.

אהבתי את תשובתך המדוייקת

תגןבה יפה. תודה

לא נתן לחיות בשקר

אין ספק שערבי ישראל בחלקם הגדול הם גם יהודים שיתאסלמו הם שמרו על הארץ הם יודעם איפה זה "נביא מוסא" נביא סמואל " הם יודעם איפה "קאסר על יהוד "המקום שבני ישראל חצו את הירדן
רמאללה עד לפני כ 159 שנה נקראה " בתאללה " וזה מבית אל - לירושלים קראו "אל מוקדאסי" עיר בית המקדש" למשל המפשט "חמסין אל יום " שזה נובע מ - חמסיק שזה 50 יום בין פסח לשבועות שבתקופה זאת יש חמסינים .
בכל העולם הערבי בין אירן למרוקו אין ישובים שמתחלים בקידומת כ-פ-ר רק בישראל בדרום לבנון . בטעות אני מתרגמים כ-פ-ר ללמקום שקט , אבל המילה כפר באה מלשון כופר כל הישובים עם הקידומת כ-פ-ר שם גרו הכופרים היהודים מבחינתם . פעם ההכיבוש היה כולל גם העברת דת
מבחינת "הצעה שלא ניתן לסרב לה " יהודים שאהבו את אדמתם אמירו את דתם . בסופו של יום ככל שנהיה יותר חזקים וכנה שורש , הרבה ערבים יחזרו לשורשים היהודים שלהם

זה מאד משנה

יש פה קרב על לגיטימציה. ברגע שישללו ממך את הלגיטימציה להיות פה או ברגע שהלגיטימציה שלך תשלל בעיני עצמך, אז אחיזתך בארץ תחלש. אותו הדבר ההפך לגבי הפלסטינים. יש פה מלחמה בכמה חזיתות, לא רק בשדה הקרב אלא גם בחזית ההסברה. איך אתה לא רואה את זה?

לירז החמודה

קודם כל זה "את" ולא "אתה". עכשיו, אני חושבת שבמקום להילחם כל הזמן על מי צודק או מי לא, אולי כדאי שנשקיע את האנרגיות במציאת פתרון. איך שזה לא יהיה, לא תוכלי להתעלם מהם. הם פה וימשיכו להיות פה. כל מאבקי הלגיטימציה בעולם לא ישנו את זה

גם הבבלים היו פה

אז מה זה משנה "הם פה וימשיכו להיות פה". ??? נראה לך?? גם הפרסים היו פה - איפה הם היום? גם היוונים היו פה - איפה הם היום? גם הרומאים היו פה - איפה הם היום? גם הממלוקים היו פה - איפה הם היום? גם הצלבנים היו פה - איפה הם היום? גם העותמאנים היו פה - איפה הם היום? גם הבריטים היו פה - איפה הם היום? התשובה: כל אחד מהם חזר למקום שממנו הוא בא. זה גם מה שיקרה עם "הפלשתינים" יחזרו למצרים ולסעודיה משם הם באו. עכשיו הבנת??.

ואיפה אנחנו נהיה מחר?

הטעות שלך שאתה שופט את העבר והעתיד בראי של ההווה, אנחנו כאן עכשיון ולכן תמיד היינו ותמיד נהיה.
זה שאנחנו רחוקים ממי שהיה כאן לפני 2000 שנה, יש מספיק הוכחות.
לגבי העתיד? קרוב לודאי שמי שיהיה כאן בעוד 500 שנה ישאל את עצמו
היהודים איפה הם היום?

ואיפה אנחנו נהיה מחר?

הטעות שלך שאתה שופט את העבר והעתיד בראי של ההווה, אנחנו כאן עכשיון ולכן תמיד היינו ותמיד נהיה.
זה שאנחנו רחוקים ממי שהיה כאן לפני 2000 שנה, יש מספיק הוכחות.
לגבי העתיד? קרוב לודאי שמי שיהיה כאן בעוד 500 שנה ישאל את עצמו
היהודים איפה הם היום?

גם היהודים היו פה איפה הם יהיו מחר ?

אתה שופט את העבר ואת העתיד בראי ההווה, כשל לוגי מוכר
לגבי העבר - יש מספיק הוכחות שהקשר בין "העם היהודי" של היום לבין עם ישראל של לפני 2000 שנה הוא קלוש
לגבי העתיד - מי יודע ? קרוב לודאי שבעוד 400 שנה ישאל מי שישאל "גם היהודים היו פה - איפה הם היום?"

זוהי תגובה לספרו של זנד "מתי ואיך הומצא העם היהודי"

אין ספק שכיום יש עם פלסטיני. רק הבעיה היא שהם מפברקים היסטוריה פלסטינית שלא הייתה כדי לשלול מהיהודים את הזכות למדינה. לכל קבוצה של אנשים יש זכות להגדרה עצמית. הבעיה היא שהפלסטינים דורשים לעצמם זכות זו אבל שוללים אותה מהיהודים. יש צורך בהכרה הדדית של 2 מדינות לאום.

אין לי בעיה להכיר בהם

אין לי בעיה להכיר בהם מעבר לגבולות מדינת ישראל לפי הגדרת התורה.

לרצות זה לא מספיק

זה שהם רוצים זה יפה מאוד אבל זה לא מספיק בשביל להקים מדינה, הם לא עומדים ב99% מהדרישות הבינלאומיות, בערך כמו אוסטיה ואבחזיה שנלקחו בכוח מגרוזיה ע"י הצבא הרוסי.

תגובה למאמר על המצאת העם הפלסטיני

בס"ד
רציתי לשאול את הכותב הנכבד, ואת קוראי המגזין מספר שאלות:
* מתי הומצא הלאום הרוסי? על ידי ריוריק וצאצאיו? אולי על ידי איואן האיום? פטר הגדול?
* מתי הומצא הלאום הגרמני? על ידי נפוליאון? בקונגרס פרנקפורט 1848? במחלמת צרפת-פרוסיה?
* מתי הומצא הלאום האוסטרי? בהסכמי וורסאי?
* מתי הומצאה האומה האמריקנית?
אני יכול להמשיך כך לאורך ורוחב כל ההסטוריה. אין זה משנה מבחינת משפט בינלאומי מה הומצא ומתי, אלא שישנה זכות להגדרה עצמית לכל קבוצת אנשים המחשיבים עצמם כיחידה פוליטית נפרדת. כך קרה בדרום סודן, וכך ייתכן מאד שיקרה בבריטניה הגדולה, כאשר סקוטלנד דורשת עצמאות לאחר מאות שנות שלטון אנגלי. הטוען האחרון לכתר סקוטלנד היה צ'רלס סטיוארט, המכונה "בוני פרינס צ'רלי", שדרש גם את כתר אנגליה, בהיותו נכדו של ג'יימס השני, שהודח ב"מהפכה המהוללה" ב1698, ובמקומו באה בתו ובעלה ויליאם, מלך הולנד.
מבחינת החוק הבינלאומי הלאום הישראלי הוא לאום מכח דה פאקטו, היות ולא התגורר כאן במשך אלפי שנים, וחזר לפה בדרישה לגור בארץ זו. זה בערך כמו שהרוסים ידרשו את שוודיה בטענה שהם צאצאי הויקינגים. לרוע מזלם של הערבים שהתגוררו בפלסטין, היא הייתה מחוז טורקי, והשולטן הטורקי חשב לעשות הון מפתיחת שערי הארץ ליהודים. כך שגם הלאום הישראלי הומצא בתאריך כלשהו (הצהרת בלפור, ועידת סן רמו, וועדת פיל, החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, הכרזת העצמאות, זה לא משנה לעצם הענין). יש לפלסטיני המתגורר ביו"ש זכות להגדרה עצמית. השטח נגזל ממנו על ידי המלך עבדללה הראשון מירדן, ששילם על כך בחייו, ונכדו חוסיין הצהיר בפירוש הוא מחזיר את השטח לפלסטינאים. כך נגמרה "האופציה הירדנית" של מפלגת העבודה. יש לפלסטינים ולישראלים בדיוק את אותה הזכות או אי הזכות למדינה.

יש לאום יהודי. אין דבר כזה "לאום ישראלי" ובכך כבר הכריע בג"ץ

המונח "ישראלי" מציין אזרחות ותו לא, שכן ערבי ויהודי ישראלים אינם בנים לאותו לאום או אותה קבוצה אתנית-דתית.
טענת שמבחינת החוק הבינלאומי אין ליהודים זכות לריבונות על ארץ ישראל "זה בערך כמו שהרוסים ידרשו את שוודיה בטענה שהם צאצאי הויקינגים".
ובכן צר לי לאכזב אותך, אך המציאות אינה מוכתבת ואינה נאכפת ע"י "החוק הבינלאומי" הערטילאי חסר השיניים אלא ע"י החזק.
לאורך ההיסטוריה מי ששלט בטריטוריה וכבש היו אימפריות שונות, והדבר נכון גם היום. גם החוק הבינלאומי נקבע, ולעיתים נאכף סלקטיבית, ע"י האימפריות של זמננו ובהתאם לאינטרסים הפוליטיים שלהן באותה נקודת זמן.
לגבי זכויות הפלסטינים למדינה, אני כופר בכך מכל וכל. ראשית קיומו של לאום כזה מוטל בספק רב. שנית הוא לא יחזיק מעמד לאורך זמן.
ללא מדינה, במוקדם או במאוחר הלאומיות הפלסטינית תתפורר ותיעלם כפי שנעלמו עקבותיהם של עמים ושבטים שונים במהלך ההיסטוריה (לדוגמה הפלישתים, ההונים, האצטקים...) הבעיה העיקרית היא שה"לאום" הפלסטיני פשוט אינו מובחן דיו על מנת לשרוד באופן מובהק ועצמאי לאורך זמן. זאת ממחישה קריסתו של הסכם סייקס פיקו שיצר עמים מלאכותיים שאינם אלא עם ערבי אחד ואומה איסלאמית אחת ואכן בימים אלה אנו חוזים בין השאר בהתפוררות העם הסורי והעם העיראקי אל מבנים שבטיים וחמולתיים קדומים.
גם במידה וחזונם הגדול של הערבים יתגשם וישראל תושמד, לאוך זמן הלאומיות הפלסטינית שתמלא את ייעודה תבוא אל קיצה ותשוב ותתמזג עם העם הערבי שממנו נוצרה, כך שבכל מקרה לא ייוותר דבר מהמושג הריק מתוכן של "לאום פלסטיני".

אין לאום ישראלי. יש עם יהודי שחזר למולדתו עפ"י החוק הבינלאומי

העצני צודק שלכל קבוצה יש זכות הגדרה עצמית.
אבל, כל יתר הדברים הם סילוף של העובדות. שיכתוב של ההיסטוריה.

היהודים חזרו לא"י עפ"י החלטת חבר הלאומים שקבע שזוהי מולדתו. אין כל דמיון בין הדוגמאות שהביא העצני לבין המקרה הישראלי/ יהודי.

האימפריאליזם הרומי הביא לריקון הארץ מיושביו היהודים והחוק הבינלאומי קבע שזכותם לחזור.

אין לאום ישראלי.
יש עם יהודי החוזר לארצו.

העצני הוא אנטי- ציוני הנהנה מפירות המפעל הציוני.

צביעות, התחסדות וכפיות טובה.

תגובה לגדעון

בס"ד
גדעון יקירי!
הבה ונעשה בינינו סולחה!
נפסיק להתקיף אישית אחד את השני, ונתייחס לטענות ספציפיות.
ועתה לתגובתך.
איני טוען שאין עם יהודי. להיפך: אני טוען שהוא העם היחידי עלי אדמות הראוי להקרא "עם", היות ומה שמלכד אותו היא דת, ולא שפה טריטוריה וגזע. כבר כתבתי על כך רבות בעבר.
לעומת זאת, אני טוען שאלמלא ההבטחה האלוקית לאברהם וזרעו לקבל את ארץ ישראל, זה שהוא גר בה פעם אינו מקנה לו שום זכות לחזור אליה ולתבוע אותה.
זה שלורד בלפור הבריטי החליט (בלי לשאול את אף אחד, כמובן), שבא"י יקום בית לאומי לעם היהודי (דבר שהוא לא התכוון לקיים מראש), וזה שמעצמות מסויימות החליטו לתת חלק מא"י לעם היהודי, וחלק לירדן, לא הופך את הדבר ללגיטימי מבחינת החוק הבינלאומי.
גם הצבעת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 קבעה בפירוש שבשטח פלסטין יוקמו שתי מדינות, יהודית וערבית.
גם החלטה זו אינה מהווה זכות, היות ונקבעה ברוב קולות של מעצמות וגרורותיהן (בריה"מ למשל), ומדינות ערב התנגדו לה. כאשר הוקמה מדינת ישראל, פלשו לכאן צבאות מדינות ערב למנוע זאת. האו"ם לא הקים כח מיוחד (כמו למשל בקוריאה) לכפות את החלטתו. זה עצמו מראה עד כמה הייתה ההחלטה רצינית.
אני אכן אנטי-ציוני, הסובל מפירות הכיבוש הציוני. כפי שכבר כתבתי בעבר. שהייתי בשטחי א"י היא מאונס. אני אכן מעדיף להגר מכאן, אם אך יתאפשר לי הדבר מבחינה מעשית. אני גם מעוניין בביטול אזרחותי הישראלית, לי ולמשפחתי.
אני בן למיעוט נרדף, הסובל מאפלייה מתמשכת בנושאי דת, כגון התערבות בהסדרי הנסיעה שלי (אוטובוסים נפרדים); ניסיון לכפות אותי לשרת בצבא הכיבוש הציוני; ניסיון למנוע ממני כשרות שלבי חפץ בה (נעשה בעבר על ידי הרבנות הראשית הציונית בשנת השמיטה); ועוד רשימה ארוכה של דברים מעין אלו.
אני לא מעוניין בכסף עבור מוסדות התורה, ואני מעוניין בהפרדת הדת מהמדינה.
אני מפנה אותך, גדעון יקירי, לכתבתי על עקרונות הדת היהודית, המופיעה במגזין נכבד זה.
איני חש צבוע, ולא כפוי טובה. הכסף שכן מגיע לכוליים, הוא כסף חרדי שניתן על ידי שמלם המיסים החרדי, ומוחזר אליו.
הטענה שכסף זה שייך למדינה הציונית הוא שקר, גזענות, ושוד לאור היום.

תיקון טעות בתגובה לגדעון

בס"ד
בשורה לפני האחרונה:
הכסף שכן מגיע על ידי המדינה לכוללים (שאני מתנגד לקבלתו, בגלל שעבר דרך צינורות הביוב של המדינה הציונית-חילונית), הוא כסף ששולם על ידי משלם המיסים החרדי, ומוחזר אליו (לדעתי חלקית ביותר. החרדים מכניסים למדינה כסף יותר ממה שהם מקבלים. אני טוען זאת כל העת).

איזה אחוז מהחרדים עובד ומשלם מסים? האברכים חיים על חשבוננו

העמדת דברים על דיוקם: כ- 70,000 אברכים ש"תורתם אומנותם" חיים על חשבון משלם המסים החילוני והמסורתי והדתיים הלאומיים.

אז כמה משלמי מסים חרדים יש?

תגובה לגדעון

בס"ד
אני שמח גדעון יקירי, שאתה מתחיל לדבר במספרים.
אתה מונה כ-70000 אברכים.
לא בדקתי את הנתונים, אבל הבה ונצא מנקודת הנחה שאתה צודק.
כמה מתוך אברכים אלו הם מה שמכונה "דלי"ם"? תסכים שיש אחוז מסויים, אולי קטן. ניתן לבדוק.
כמה נשות אברכים אלו עובדות במשרה מלאה, ומשלמות מיסים?
כמה אנשים יש בציבור החרדי? וכמה מתוכם אברכי כולל?
כמה מטבע זר נכנס למדינה עקב תרומות למוסדות תורה מחו"ל?
כמה מטבע זר נכנס למדינה עקב קניית דירות על ידי הציבור החרדי, שמגייס את הכסף מחו"ל?
כמה מהציבור הכללי או הדל"י כן מעוניין שכספו יגיע למוסדות תורה?
ניתן להמשיך עוד ועוד, אבל אני מאמין גדעון יקירי, שאם אתה איש אמת, ולא מעוניין רק בפופוליזם לשמו, תבדוק נתונים אלו, ותכתוב תגובה , חדשה למגזין המכובד, ובה אתה מביא את הנתונים האמיתיים, ולא רק נתונים שקריים?

העצני, חדל לחפש תירוצים. החרדים חיים על חשבון הלא- חרדים

הנשים עובדות ברובן המסגרת מערכת החינוך החרדית ושכרן נמוך ואינן תורמות לכלכלת המדינה.

הדירות שהחרדים קונים הן תוצאה של שליטת שרים חרדים במשרד השיכון. שם הם מקבלים מחירים מוזלים, ויתרונות הנותנים להם עדיפות בקבלת דירות. המשרד קבע קריטריונים כמו מספר שנות נשואין ומספר ילדים הנותנים העדפה לחרדים.
וזה רק על קצה המזלג.

החרדים הם מעמסה בלתי מוסרית על הלא- חרדים. לצעירים מסיימי הצבא אין אפשרות להגיע לדירה.

משרד השיכון בונה לרדים ולמתנחלים.

תגובה לשמעון לגבי הנצלנים היהודים

בס"ד
שמעון יקירי!
א. איני מחפש תירוצים, אלא דורש צדק חברתי
ב. אשה העובדת במסגרת מערכת החינוך החרדי מקבלת משכורת לפי קריטריון ממשלתי. אם משכורתה נמוכה יותר מאשר משכורת של מורה במגזר הכללי, הרי יש להאשים בכך רק את הממשלה. בתי הספר החרדים לבנות אינם פרטיים ברובם הגדול, אלא נמצאים תחת פיקוח משרד החינוך, והמשכורת בהתאם. זאת לפי דבריך. לי לא ידוע כן. יש לי גיסה מורה, והיא מקבלת משכורת גבוהה ביחס.
ג. נשים חרדיות רבות עובדות כיום במערכות לא חרדיות. בתי עבדה בחברה שעבדה עבור הארכיון של מדינת ישראל. שם אכן ניתנת משכורת נמוכה, כמעט משכורת מינימום, ועם זאת היא צברה מספיק שעות עבודה כדי לפרנס בית.
ד. רוב הציבור החרדי עובד. אני לא יודע למה מתעלמים מכך, אם לא מתוך שנאה. נכון, חלקו הגדול עצמאי, ועובד במקצועות לא אקדמאיים. אין זה אומר שהוא לא עובד. כל מורה בתלמוד תורה משלם מיסים. כל בעל חנות לספרי קודש - משלם מיסים. כל בעל חנות בשר ודגים - משלם מיסים. כל פוטו חרדי - משלם מיסים. וכן הלאה. כל משפחה חרדית הקונה מוצרים, משתמשת בחשמל וגז, נוסעת בתחבורה ציבורית ופרטית - משלמת מיסים. כל משפחה חרדית הקונה דירה - משלמת מיסים.
ה. מותר לשרים חרדיים לדאוג לדירות בעלות נמוכה לציבור ששלח אותם לכנסת. הציבור החרדי הוא קניין גדול של דירות, והוא זקוק להם לא פחות אם לא יותר מאשר הציבור הכללי. הילודה בציבור החרדי הרבה יותר גדולה, ולכן הוא זקוק לדירות מרווחות. עם זאת, הוא גר בדרך כלל בערים משלו, וזה מייקר באופן אוטומטי את עלויות מחירי הדירות. ניתן לבדוק זאת ללא כל קושי. המחירים בערים החרדים עולים כל העת.
הקריטריונים לא נקבעים על ידי השרים החרדיים. אך טבעי שלמי שיש יותר ילדים, יש יותר נקודות זכות במשכנתא, למשל. אין שום סיבה שיוצאי צבא לא יקבלו משכנתא מועדפת, ולשם כך יש להם את רוב חברי הכנסת והממשלה. אני לא רואה שהשרים דואגים למצביעיהם מהצבא.
ו. בנושא המתנחלים, היות ואני סובר שמגורים ביו"ש הינם בלתי חוקיים, אנא פנה לנציג המתנחלים נפתלי בנט, ולא אלי.
ז. המשפט: "החרדים הם מעמסה בלתי מוסרית על הלא-חרדים" אינו מובן. אנא הסבר! האם כוונתך שצריך להשמיד את החרדים כפי שעשה זאת הר היטלר באירופה? או אולי רק לגרש אותם כמו המלך פרדיננד בספרד? או שאתה סתם שונא אותם, כי הם מזכירים לך שאתה יהודי, ואתה לא רוצה לזכור את זה? או אולי יש הסבר נוסף שלא עלה על דעתי. אנא הסבר!

אולי תספר לנו מתי ואיך?

חבר הלאומים קבע זאת?אינני שייכת לכת של העצני אבל זה לא אומר שאפשר להמציא סיפורים היסטוריים!

תגובה לנוי

בס"ד
נוי היקרה!
אני לא שייך לכת, אלא אדם עצמאי השייך רק לבורא עולם.
מותר לי להביע את רעיונותי באופן עצמאי, גם אם אחרים חושבים אחרת.
בנוגע לחבר הלאומים, את צודקת! מעולם לא היה דיון או החלטה בחבר הלאומים בנוגע לשטח פלסטין, ולמי הוא שייך.

לנוי, חבר הלאומים העניק לבריטניה מנדט לשם בית לאומי ליהודים בא"י

חבר הלאומים הכיר בא"י כמולדת העם היהודי ובסכותו לחזור ולהתיישב בה ולהקים בית לאומי

נוסח המנדט של חבר הלאומים על פלסטין

LEAGUE OF NATIONS

_______

MANDATE FOR PALESTINE

________

LEAGUE OF NATIONS*

MANDATE FOR PALESTINE

The Council of the League of Nations:

Whereas the Principal Allied Powers have agreed, for the purpose of giving effect to the provisions of Article 22 of the Covenant of the League of Nations, to entrust to a Mandatory selected by the said Powers the administration of the territory of Palestine, which formerly belonged to the Turkish Empire, within such boundaries as may be fixed by them; and

Whereas the Principal Allied Powers have also agreed that the Mandatory should be responsible for putting into effect the declaration originally made on November 2nd, 1917, by the Government of His Britannic Majesty, and adopted by the said Powers, in favour of the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, it being clearly understood that nothing should be done which might prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine, or the rights and political status enjoyed by Jews in any other country;
(מתוך לינק שהובא בויקיפדיה בעברית בערך "המנדט הבריטי". שם ניתן לראות את הנוסח בשלמותו).
ברור כאן שמנדט הותנה רק בתנאי שדבר זה לא יהווה פגיעה באזרחים אחרים שגרים בפלסטין.
אתה אכן צודק, גדעון, ניתן מנדט לבריטניה להקים בשטחי פלסטין בית יהודי לאומי ליהודים.
האם זה אומר שישנה הכרה בינלאומית לכך?
איזה החלטה של חבר הלאומים כובדה?
מי הקים את חבר הלאומים, ומי היו החברות בו?
באיזה זכות נטל חבר הלאומים את פלסטין מטורקיה?
האם זו הכרה בזכותו של העם היהודי על א"י, או תירוץ עבטור בריטניה לשלוט בשני צידי תעלת סואץ, ולפתוח נמל לים התיכון לנפט העירקי?
מי נתן לבריטניה את עירק וירדן? לצרפת את סוריה? זה נראה הליך חוקי? איפה זכות ההגדרה העצמית המפורסמת של חבר הלאומים?
זה פחות מבדיחה עצובה,שהמנצחים הקימו ארגון שייתן להם לגזול את אדמות האויב הכבושות, והחלטה זו הופכת להיות יסוד לזכותו של עם ישראל על א"י, הבטחה שהבריטים מעולם לא התכוונו לממש.

גדעון חי בסרט

ולכן מוטב ויקרא את נוסח החלטת עצרת האומות המאוחדות מיום 29 לנובמבר 2012
אני חולק על דעת העצני אבל אפשר להתווכח עמו גם מבלי להמציא שקריםhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94_67/19_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%22%D7%9D

עצרת האו"ם המליצה על הקמת 2 מדינות: מדינה יהודית ומדינה ערבית

היהודים קיבלו את ההחלטה ובצעו אותה. הערבים סרבו לקבל את ההחלטה ופלשו לישראל ביום הקמתה כדי לחסלה.

לגדעון

בס"ד
גדעון יקירי!
כבר כתבתי זאת בתגובתי. איזו סמכות הייתה לאו"ם להכריע על כך? האם האו"ם שלח צבא לממש את החלטתו? האם המדינות מסביב הסכימו לכך? ממתי יכולה ברזיל למשל, לקבוע אם בא"י תוקם מדינה יהודית? למי היה אז רוב בשטחי המנדט, ליהודים או לערבים? באיזה זכות גורשו ערביי יפו, רמלה, צפת, חיפה, ועוד כמה מאות כפרים שהיום יושבים בהם קיבוצים ומושבים?
האם החלטת האו"ם 242 גם נחשבת כה קדושה, או בגלל שלמדינת ישראל יש אינטרס לשבת ביהודה ושומרון והגולן היא לא מקיימת אותה?

תוספת לגדעון

בס"ד
גדעון יקירי!
שאלות לי אליך:
א. אם אתה טוען שעם ישראל אכן קיים, והחילונים והחרדים שניהם חלק ממנו, מה כל כך איכפת לך לפרנס את החרדים? האם עדיף לך שהכסף ילך להביא לארץ על חשבון משלם המיסים, להביא לארץ את ריהנה? פמלה אנדרסון? מדונה? בדקת כמה השקיעה מדינה במופעי "תרבות" אלו? כמה כסף עלו למדינה חגיגות העיר תל אביב? מה גובה המשכורת שמקבלים עובדי מדינה מסויימים? כמה כסף מועבר לטייקונים למיניהם על ידי המדינה בהסכמי "יד רוחצת יד"? האם ראית את הסרט הדוקומנטרי "שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל? אז את כל אלה אתה לא מפרנס? רק את החרדים?
ב. בא ונצא מנקודת הנחה שאכן הערבים לא הסכימו לקבל את החלטת האו"ם על הקמת שתי מדינות בשטחי פלסטין. אבל השטח שהיו אמורים לקבל נכבש על ידי ירדן, ועבדללה השתלט עליו. איפה האו"ם? איפה המעצמות? בריטניה רצתה להמשיך לשלוט באיזור והנפט העירקי על ידי הממלכה ההאשמית שהיא הקימה באופן מלאכותי, של שבט סעודי שנדחק מחיג'אז על ידי אבן סעוד, והיות ובריטניה עדיין נחשבה למעצמת על, היא קבעה לאו"ם מה יקבע. כך גם היה בהחלטה על הקמת מדינה יהודית בא"י. בריה"מ ששה להזדמנות (וכן ארה"ב) להחליש את בריטניה. למה צרפת לא חזרה לצרפת? כי גנרל ספירס הבריטי גירש ממנה את כוחות צרפת החפשית? (ממליץ לקרוא את הספר "גשר על הים התיכון" מאת מיכאל בר זוהר).

עוד תוספת לגדעון

בס"ד
גדעון היקר!
הציונות ההרצליאנית הוקמה במטרה אכן להתמודד עם בעייה זו, של שטח לגיטימי שבו יוכלו היהודים לגור, מבלי לפגוע בזכויות התושבים הגרים שם.
כבר בחוברת "מדינת היהודים" התלבט הרצל, בפרק הנקרא "פלסטינה או ארגנטינה"? היכן עדיף שהיהודים יגורו. לכן הוא רצה לקנות את שטח פלסטינה מהשולטן הטורקי האחרון, עבדול חמיד. הייתה גם אופציית אוגנדה, קפריסין, סיני, וכן הלאה. לא העיקרון של מולדת הסטורית הנחה את הרצל, אלא "מקלט לילה" ליהודי מזרח אירופה הנרדפים על ידי הצאר הרוסי. בקונגרס הציוני הששי פרצה המחלוקת בענין אוגנדה, בין תומכי הרצל ל"ציוני ציון". רוב הקונגרס תמך בהרצל.
רק בסוף מלחמת העולם, כאשר היה ברור שבריטניה תשלוט בפלסטינה, הוציא וייצמן מהלורד בלפור את הצהרתו המפורסמת.
היה זה חלק מהאימפריאליזם המקובל אז, שמדינה כובשת נוטלת את נחלותיה של המדינה הנכבשת. כך היה באפריקה, כאשר מושבותיה של גרמניה ניטלו ממנה, וכן בסין, כאשר יפן נטלה את שאנדונג, אוסטרליה איים בקרבתה, וכן הלאה. לכאורה כל היהודים שהגיעו לארץ אחרי מלחמת העולם הראשונה, אין להם זכות לגור בא"י, מלבד זכות הכח.
אני מדבר כאן מנקודת מבט חוקית ומוסרית. כלל אינני מכניס את הפן הדתי של "עלייה בחומה". עליו עיין בבקשה במאמרי כאן במגזין: "העקרונות של הדת היהודית".

העצני משכתב את ההיסטורי- חבל על הזמן

העצני מגלה את פרצופו האמיתי. מצטרף לפלסטינים הטוענים שהציונים הם קולוניאליסטים אירופאים

בוז, בוז

אתה מגחיך את עצמך!

מהיכן לדעתך הגיעו העולים בעליות הציוניות? ברור שמאירופה ליתר דיוק ממזרח אירופה ומגרמניה. לימדו אותך
שהם הגיעו מברזיל או מקונגו?
.

תודה לליטל

בס"ד
ליטל היקרה!
תודה על התגובה המעודדת. טוב שיש עוד כמה אנשים שמדברים אמת.

תגובה לגדעון

בס"ד
גדעון יקירי!
צר לי עליך!
חשבתי שבעקבות הסולחה שעליה הכרזתי תתחיל לכתוב לענין ולא בצורה של התקפות אישיות.
כמה חבל!
אנא, שנה את הסגנון!

אפשר לדעת גדעון למה אתה נמנע מלענות לטיעוניו של העצני?

מדוע לתקוף אותו אישית ?
יש עובדה שאינה נכונה בדבריו? הצג נא אותה
יש לך טיעון אחר, העלה אותו
אם מה שכתב העצני הוא מדויק, מה זה חשוב אם הוא מצטרף לפלסטינים ?
הוא עצמו לא אמר שהפלסתינים צודקים, הוא סיפר עובדות מסוימות
הטיעון שלך שהוא מצטרף לפלשתינים בלי שאתה מראה מה לא נכון בדבריו הוא בומרנג,
שכן דווקא זה מראה שהפלסטינים צודקים

תגובה לאלכס

בס"ד
אלכס יקירי!
תודה על התמיכה, וזכותך או אולי חובתך לחלוק עלי. זו טיבה של חירות הדעת. אבל בכל זאת, ניתן להעיר לגדעון גם בצורההיותר מכובדת.
אני עצמי הכרזתי על סולחה איתו, ומתכונן לנקוט בע"ה בקו הזה לאורך כל הדרך. לכן אבקש: הבה נכבד את בן שיחנו, אף אם אנו חלוקים עימו בדעות.

העצני דובר אמת

חבל רק שחלק מקביעותיו מבוססות על מה שחברו הדמיוני סיפר לו.

האם קיים עם פלסטיני?

עם נקבע ע"י תודעה של קבוצת אנשים שהם עם. האם קיים עס בריטי? עם אנגלי? עם הודי? עם סורי? עם ערבי? עם אמריקאי? עם יהודי? אין שום קריטריון "אובייקטיבי". מה שקובע הוא התודעה של אנשים על היותם עם. לכן העם הפלסטיני (וגם היהודי) קיים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שאול ברטל