אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מהו מוצאם של הבדווים החיים בנגב: מחקר של קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית - חלק ב


התמונה של רבקה שפק ליסק
בדווים

לחלק א של המאמר

קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית פירסמה בכתב העת "הפורום המזרח תיכוני" ב- 1 ביוני 2012 , תוצאות מחקר שערכו על מוצאם של הבדווים מהנגב:

 Are the Negev Bedouin An Indigenous People? Havatzelet Yahel et al

6. הבדווים ומדינת ישראל

מאז הקמת ישראל חל שיפור משמעותי במצבם של הבדווים בתחום החינוך והבריאות. אבל, בהשוואה לקבוצות אחרות באוכלוסייה, כולל ערביי ישראל, הבדווים נמצאים בתחתית הסולם הסוציו- כלכלי.

בשנות ה- 1970 , כ- 3,000 בדווים הגישו תביעה לבעלות פרטית על מאות אלפי דונמים בנגב, כולל הזכות למכור. בתי המשפט בישראל דחו את תביעות הבדווים על בסיס החוק העות'מאני והבריטי. ההחלטה קבעה שהאדמות מעולם לא הוקצו לשימוש פרטי והם נימנים על הקטגוריה העות'מאנית הנקראת כלומר, זוהי אדמה ציבורית שאין להפכה לאדמה פרטית.MEWAT

 Hawashla ve-Aherim Neged Medinat Yisrael ve-Aherim, Court of Appeal, 21 8/74, 38(3) P.D. 141; Justice Tute, "The Law of State Lands in Palestine," Journal of Comparative Legislation and International Law, 3rd series, 4 (1927): 165-82.

כרגע אין תביעה בפני בתי המשפט בישראל לזכויות אדמה קולקטיבית, ולאינטרס באדמה לצורכי מרעה קולקטיבי או לשימור מסורת נוודית.

7. האם הבדווים בנגב הם "ילידים"?

האם הבדווים עונים על הפרמטרים שהובאו במאמר, בהעדר הסכמה בינלאומית להגדרה של "ילידות"? התשובה היא: לא.

תושבים מקוריים – קבוצות רבות קדמו לבדווים בארץ בכלל ובנגב בפרט, כולל יהודים, ששמרו על נוכחות רצופה בארץ מאז ימי התנ"ך. לכן, הבדווים אינם יכולים לטעון לראשוניות.

משך הזמן – פרמטר זה מחייב נוכחות " מימים ימימה". אבל, הבדווים יכולים לטעון לנוכחות של רק 200 שנה בנגב. היהודים, לעומת זאת, עונים על פרמטר ה"מימים ימימה".

כיבוש קולוניאלי מדכא – הם גם אינם יכולים לטעון שהם כבר היו בנגב כאשר גורם זר, כמו האימפריה העות'מאנית, הופיע.

ריבונות – הבדווים לא היו מעולם ריבון של הנגב. כאשר הם הגיעו השלטון העות'מאני כבר היה קיים, עוד לפני הבריטי והישראלי.

דיכוי ע"י תרבות זרה ושלטון לגלי – הבדווים היו אלה שגרשו מתיישבים והרסו את כפריהם. השלטון העות'מאני שהם פגשו כאשר הגיעו לא היה שונה מזה שהם נפגשו בחלקים אחרים של האימפריה העות'מאנית שבה הם נדדו.השלטון הבריטי היה גורם זר, אבל, הוא מעולם לא פעל לקולוניזציה של הארץ ומעמדו היה זמני מטעם חבר הלאומים. היהודים לא היו קולוניאליסטים אלא צאצאי התושבים הוותיקים שקיבלו אישור מהקהילה הבינלאומית של חבר הלאומים להקים מחדש את עצמאותם במולדת אבותיהם.

קשר רוחני ייחודי לטריטוריה – אורח חיים נוודי עומד בסתירה לזיקה קבועה לטריטוריה מסויימת, ואין כל ראיה למסורות בדוויות ארוכות טווח בנוגע לזיקה לנגב. הזיקה הבדווית היא לחצי האי ערב, כמולדתם ההיסטורית.

זכויות קולקטיביות – הבדווים כיום אינם דורשים זכויות אדמה קולקטיביות אלא בעלות פרטית וזכות למכור את האדמה לגורם שלישי. דרישה לבעלות פרטית על אדמות עומדת בסתירה לפרמטר זה. המסקנה היא שהבדווים רוצים ברווח פרטי- אישי ולא בדרישה קולקטיבית שהיא רלוונטית להכרה ב"ילידות".

 זהות שונה משל שאר האוכלוסייה – הבדווים מהווים מיעוט קטן בישראל, לא רק בקרב רוב האוכלוסייה אלא אף בתוך האוכלוסייה הערבית. עד אמצע תקופת שלטון המנדט הבריטי הבדווים נחשבו ע"י הפלחים הערבים לאוייבים.

 Conder, Tent Life, p. 71.

זיהוי עצמי וע"י אחרים – בזמן האחרון יש סימנים שהבדווים מוותרים על זהותם העצמאית ומאמצים את הזהות הערבית- פלסטינית., ומגבירים מוערובותם בפונדמנטליזם האיסלמי. מחקר שנערך ב- 2003 הגיע למסקנה שהבדווים אינם רואים עצמם כחברה ניפרדת אלא כחלק מהערבים הפלסטינים. בעיני השלטון העות'מאני הבדווים נחשבו לקבוצה ניפרדת, זמן רב לפני שהחל הקונפליקט בין האוכלוסייה היהודית והערבית בארץ.

 Ben-David, Ha-Beduim Be-Yisrael, pp. 21, 29.

 Musa el-Hujeirat, "Ha-Zehut Ha-Kolektivit Shel Ha-Beduim

קבוצה בעלת מוסדות כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים ניפרדים – בעבר, הבדווים התנהגו כיחידה ניפרדת עם ש'יחים כמנהיגי השבט. לשבטים הייתה מערכת של מנהגים שקבעה בכל תחומי החיים וכל שבט היווה קבוצה כלכלית – חברתית ניפרדת, ולעיתים היו מספר שבטים שהקימו קונפדרציה. אבל, כיום, המצב הוא שונה. מחקרים מוכיחים שהמסגרת השבטית נחלשה ומוסדות שבעבר קיבלו החלטות בתוך השבט או ביחסים הבינשבטיים כבר אינם קיימים.

 Ben-David, Ha-Beduim Be-Yisrael, p. 21.

כיום, אי אפשר כבר לדבר על שבטים בדווים בנגב, או על קונפדרציה. סיום הנוודות והמעבר ליישובי קבע במאה ה- 20 שם קץ לזהות השבטית כיחידה כלכלית ניפרדת. כיום, כל משק בית הוא ניפרד ואין מנהיגות אחת מקובלת על כולם. החלטות בנוגע לאדמות נעשות באופן אינדיבידואלי ולכן, כל הצהרה בשם שבט היא לא לגיטימית. הנטיה כיום היא לזכויות אינדיבידואליות. אומנם, הרגלים מסורתיים קיימים, אבל הם במסגרת המשפחה.

התביעה של הבדווים ל"ילידות", היא חדשה. שבטים בדווים בארצות המזרח התיכון מעולם לא תבעו זכויות של "ילידות", ולתביעה כזאת לגבי הנגב אין כל בסיס. יש חלקים משבטים בנגב החיים בסיני. הבדווים זכאים לתבוע "ילידות" רק בחצי האי ערב.

מסקנות

אם כי אין הגדרה רשמית בחוק הבינלאומי ל"ילידות", הבדווים בנגב אינם יכולים להחשב כילידים, עפ"י הפרמטרים המקובלים. הם היגרו מארץ אחרת, כמו מהגרים אירופיים שהתיישבו בארצות אחרות. הבדווים לא סבלו מדיכוי זר של אורח חייהם הילידי. הם היגרו מחלק אחד של האימפריה העות'מאנית לחלק אחר ונשלטו ע"י אותה מערכת מינהלית ומשפטית וזו עברה לידי המנדט הבריטי וישראל.

הבדווים בנגב, כיום, אינם אינם מעדיפים להיות ישות ניפרדת ועצמאית, ושאיפותיהם הם בתחום הפרט. אין להם עניין בשימור המסורות של הנוודות של בעלות קולקטיבית על אדמות

אין בכל המזרח התיכון שבט בדווי שהעלה דרישה לילידות וזה מעלה את השאלה לגבי המוטיבציה אצל הבדווים בנגב. מאחר שחלקים מהשבטים הבדווים בנגב חיים בארצות שכנות, אין זה לוגי שהם ידרשו ילידות רק בישראל.

שאלת הילידות בהקשר הישראלי היא בעייתית במיוחד. דרישות מסוג זה רק תיצורנה בעיות חדשות. לארץ ישראל יש היסטוריה דואליסטית: מצד אחד גלי הגירה ופלישות של עמים שונים ומצד שני נוכחות יהודית רצופה מימים ימימה. היהודים תמיד ראו בארץ את מולדתם הלאומית, חיו בה כאומה ריבונית בזמנים היסטוריים ושמרו לפחות על דריסת רגל למרות הרדיפות, וחזרו אליה מספר פעמים לאחר שהוגלו ממנה. יחס רוחני זה בא לידי ביטוי בתפילות של היהודים יומיום, ובהכרזת העצמאות של ישראל. ליהודים יש בהחלט בסיס לתביעת "ילידות" בארץ שהייתה ביתם אלפי שנים לפני שהבדווים הגיעו לנגב.

בארץ יש קבוצות אתניות אחרות שיכולות להעלות את עניין הילידות, לפני הבדווים, כמו הדרוזים, הערבים הנוצרים והשומרונים. זה רק יסבך את המצב הקיים.

נושא הילידות בעולם התעורר במטרה לפתור עיוותים מהעבר ולאפשר לעמים ילידים לשמר את זהותם הניפרדת, את אורח חייהם ומנהגיהם.

הבדווים בישראל הם סקטור שולי ועני בחברה הישראלית , אבל זה עדיין לא הופך אותם לעם ילידי.

 מחברי המחקר:

 Havatzelet Yahel is a doctoral candidate at The Hebrew University of Jerusalem and an attorney in the Israel Ministry of Justice. Ruth Kark is a professor at The Hebrew University of Jerusalem.

 Seth J. Frantzman is a post-doctoral researcher at The Hebrew University of Jerusalem and a fellow at the Jerusalem Institute of Market Studies.

The views expressed here are solely those of the authors

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק