אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ברייטון רוק / גראהם גרין


התמונה של דן לחמן
ברייטון רוק / גראהם גרין

ברייטון רוק / גראהם גרין. הוצאת ידעות ספרים. פן הוצאה לאור. הוצאת משכל, 2011, עמ' 367 תרגום יואב כ"ץ.

אינני ידע אם בשנים החשובות שלו גראהם גרין היה סופר נקרא דיו בארץ. דומני שרק "מסעותיי עם דודתי" הקל והמבדר יותר הצליח לגעת בציבור הרחב.

באנגליה ואחר כך בעולם הוא נחשב לסופר חשוב. המעניין בכתיבתו היא העובדה שלמרות עומקי מחשבה שהגיע אליהם ברוב ספריו, הוא הצליח להיות פופולארי כי הספרים נשענו בדרכם על סוגת ספרי מתח.

הוא נולד ב1904 נסיעותיו הרבות בעולם כדיפלומט כמו כמה מאנשי הספרות האנגליים הוא שימש מלבד ענייניו הפרטיים גם כסוכן של הביון הבריטי. המקומות בהם חי ישמשו לו בעתיד כרקע ומקום התרחשות ספריו.

עובדה פיקנטית מחייו, בשנת 1935 היה מבקר קולנוע בכתב עת. הוא כתב משהו על שירלי טמפל והיא הגישה תביעה נגד כתב העת. אפשר להגיד שהוא המבקר היחיד שהביא לסגירת כתב העת שעבד בו.

הוא משתייך למועדון הסופרים חסרי המזל שהיו מועמדים לפרס נובל אך לא קיבלו אותו. ב1974 התמודד מול נבוקוב וסול בלו. בפרס התחלקו שני סופרים שוודיים שהיום איש אינו זוכר. ב1981 קיבל את פרס ירושלים.

ברשימת הקרדיטים באנציקלופדיה לקולנוע מופיע שמו מעל 60 פעם. רוב ,ספריו הוסרטו ולאחרים כתב תסריט. אזכיר רק כמה מהחשובים. האדם השלישי הנפלא שעסק בשוק השחור של תרופות בווינה של אחרי המלחמה. השחקנים. "האמריקאי השקט" בין הראשונים שהתייחסו לקורה בווייטנאם כבר ב 1955.

גרין נפטר ב1991.

ברייטון היא עיר קייט במרחק של שעת נסיעה לערך מלונדון, ומשמשת מקום חופש למשפחות הלונדוניות, אך לא רק כמובן. חוף הוא מוקד משיכה בארץ קרה. כמו ערי חוף רבות יש בה בתי מלון מפוארים לבני המעמד הבינוני הגבוה ומלונות קטנים למעמדות הנמוכים יותר. יש בה טיילת ארוכה הנראית כמו יריד. קובות קטנות המציעות החל מדברי מתיקה ועד לחורי הצצה למבוגרים.

האטרקציה המרכזית שלה היא מגרש מרוצי הסוסים. לא מפואר כמו אסקוט הסנובי לבני המעלה, אלא למרוצים עממיים יותר סוכני הימורים המושכים המוני מהמרים קטנים הממלאים את העיר בימי המרוצים.

הספר מתרחש בשנות השלושים ומתחיל בפסקה שתלווה אותנו לאורכו, תגלגל את הסיפור תייצר את המתח אך לא בהכרח תתבהר בהמשך.

"לא חלפו שלוש שעות מרגע שהגיע לברייטון, והייל כבר ידע שבכוונתם לרצוח אותו".

מי הם אלו שבכוונתם לרצוח את הייל ובעיקר למה. מרגע שהסתבר לו שהוא עומד להירצח הוא מחפש נואשות מישהו שיהיה לידו כל הזמן. נשים בודדות הן הזמינות ביותר. את הפרק מלווה חרדה נוגעת ללב, כזו שבשל הכתיבה הופכת את הפחד למדבק ומייבשת את הפה.

שנות השלושים, הפרסומות בחיתוליהן, אין טלוויזיה ואין פרסים. אחד העיתונים עושה לעצמו פרסומת ומחלק פרסים. כתב נשלח לעיירות, מסתיר קלפים במקומות מחבוא, מי שמוצא קלף זוכה בפרס כספי קטן. חפש את המטמון בצורה הראשונית שלו. עדיין לא עפים על המיליון. תמונתו של תמונת הכתב ומסלולו מודפסים בעיתון. מי שיזהה את הכתב ויפנה אליו בסיסמה הנכונה יזכה בפרס גדול יותר. הייל הוא הכתב המגיע לברייטון להסתיר קלפים.

כשניגש אליו ילד מהכנופיה הוא יודע שגילו אותו ודינו נגזר. הילד קרא לו פרד. מי הוא הייל. חבר כנופיה מתחרה לשעבר. הוא מכיר היטב את התרגילים ומנסה להתחמק. למצוא אישה שתהייה אתו עד שיגמור לפזר את הקלפים. עבודתו חשובה לו.

בפאב הוא פוגש את איידה. אישה בסוף שנות השלושים. כזו הנהנית מחיזורי גברים ואינה מסתירה זאת. אנו מכירים את סוג הנשים העליזות הללו בנות מעמד הביניים. לא נערת רחוב אך לא מן המעמד הבינוני. בחורה עם שדיים גדולים וצחוק מתגלגל ומזמין. אישה העוברת בין הפאבים, שותה פה ושם, לא ממש משתכרת. קצת חופשייה וקלה להשגה. לחוסר מזלו אינה פנויה להסתובב אתו.

זו גדולתו של גרין. אנחנו מזהים מיד את הטיפוסים. כבר קראנו סיפורים על. על כנופיות על נשים. גרין כותב בשתי רמות על גיבוריו ומתוך גיבוריו. מזהים אותם בקלות.

כמו חיה פצועה המנסה לברוח מעדת טורפים הוא מסתובב על הטיילת כשהם אחריו. רק להיות בין אנשים. כשהוא פוגש שוב את איידה על החוף היא צוחקת מזה שכמה גברים גנבו לה את הארנק והשאירו אותה חסרת פרוטה. היא תמצא גברים אחרים. אני עומד למות הוא אומר לה. וכשהיא נכנסת לשירותים הם עטים עליו.

כאן נכנסים לספר הגיבורים הבאים. הנער, שיוליך את הסיפור הלאה, ורוז המלצרית הקטנה בת השש עשרה שתסתבך ותתאהב בילד.

פינקי. נער בן שבע עשרה, משכונת עוני, עם עבר קתולי, גנגסטר בהתהוות. מנהיגה הקודם נרצח, שתתחרה ותדיח את זו שכבר עובדת . הקנאה בראש הכנופיה אחרת, העשיר היא אחת הסיבות להחלטתו להיכנס למלחמה בחבורה הוותיקה. פינקי רוצה שהם יהיו סחטני דמי החסות החדשים על הטיילת, בברייטון, ויעסקו במיני בכל מה שכנופיות פליליות מתעסקות בהם. המונח כנופית רחוב עוד לא הייתה קיימת. והכנופיה שלו עדיין לא יכולה להיחשב כגנגסטרים של ממש. אם כי פינקי כבר מתחיל בהשלטת פחד ממנו בסביבה. כוחו הפסיכופטי הרצחני גורם למבוגרים ממנו לקבל את מרותו.

רוז מאותה שכונת עוני. קתולית לשעבר, עד כמה שאפשר לכנות זאת. ילדה דהויה שעזבה את הבית, מפגש מקרי עם פינקי יביא לנישואיהם חסרי האהבה. שני צעירים שעליבות ובורות מחברים אותם. הוא מתעב יחסי מין, היא עוד לא יודעת. היא מבינה שהוא שותף לרצח הלקוח שישב אצלה, כדי שלא תוכל להעיד הוא מתחתן איתה.

איידה חוזרת לתמונה. בעיתון פרסמו גופתו של היילי נמצאה וקבעו שזו הייתה התאבדות. איידה לא מקבלת את הקביעה. חוש הצדק שלה והחיבה לגבר שלא חיכה לה ליד השירותים מתעורר יחד עם חוש צדק. היא מנסה להבין מה קרה באמת ומצליחה לקשר את המלצרית הקטנה אל פינקי. היא מרחמת על הילדה שאיננה מבינה מה היא עושה. כך הופכת איידה לסוג של בלש תרדוף אחרי רמזים ותנסה לפענח את מה שהופך להיות בעיניה לפרשה. את רוז היא צריכה להציל מפינקי ולמצוא את הרוצח של היילי. והדברים מתחברים אצלה.

אין בספר שיחות תיאולוגיות, להיפך, הספר מקבל תאוצה ומתח. הקתוליות שנזנחה חוזרת וצפה במחשבותיו של פינקי כשהוא מסתבך בצרות. גיהינום הכור המצרף. כל מה שלמד בילדותו. מה שמעלה שאלות עקיפות על קיומו של אלוהים, אך הכול בתוך סיפור המתח המתהווה בצורה שוטפת. מחשבות ברמה המתאימה לילד המופרע. "קרדום אין אונום סטאנום" הוא מצהיר. אני מאמין בשטן. החתונה אזרחית של פינקי ורוז היא חטא שדינו גיהינום בעיני המאמינים והכומר.

אינני זוכר שקראתי תיאור שובר לב כל כך של נישואים. ילדה שאינה יודעת מימינה ושמאלה, ונער פסיכופט המפחד ממנה, מחבות המינית של הבעל. כל כך עצוב. הם מסתובבים כל היום על הטיילת כי הוא פוחד להיות אתה לבד. לבסוף, כשאין ברירה הוא לוקח אותה לחדרו לעשות את המעשה שהוא החטא שדינו גיהינום, והוא מפוחד ונגעל. אז זהו הגיהינום, הוא לא יפחד יותר מכלום אחרי שעבר את האחרונה שבבושות האנושיות. רוז לעומת זאת שואלת את עצמה אם כל מה שצריך לעשות כדי להיות מאושרת זה לחטוא חטא רציני. ועדיין איננה יודעת שהיא עומדת מול הסבל הנורא מכל עבורה.

גרין מעמיד כאן שלוש אפשרויות של בחירה אישית. הנער הפסיכופט הנשלט על ידי כוחות פנימיים שאין לו שליטה עליהם. רוז היודעת להבחין בין טוב לרע, בוחרת ברע כי אין ל כוחות נפשיים והיא נמשכת אל הרע. רק איידה, הטובה, הצחקנית יודעת ובוחרת בטוב והכל בצהלה גדולה. אין זאת אומרת שבחירת הטוב קלה. כמו גם לטוב שלה יש מחיר בשברון הלב.

גם אם אינני זוכר פרטים מדויקים מספריו האחרים אותם אהבתי, וגם אם הספר הזה נשמע לי קצת פחות מהודק , זה עדיין גראהם גרין הסופר המצוין. הוא אחת ההוכחות שלא חשוב ז'אנר הכתיבה. כשאתה סופר גדול אתה יכול להכניס לתוך סוגה מוכרת יכולות כתיבה ספרותית מצוינת, וזה מה שגרין עשה כאן.

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן