אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תוכנית החלל הסינית: נשק אנטי-לווייני - חלק ב


התמונה של תומר ריבל

שיגור טיסת החלל הסינית המאויישת Shenzou-7 בספטמבר 2008

לחלק א של המאמר

3) ניתוח

מדיניות החלל הדואלית של סין מסבה לה מעט נזקים.  למרות שמבחינה משפטית, ניסוי ה-ASAT של ינואר 2007 לא גבל בהפרת החוק הבינלאומי (סעיף IV של ה-Outer Space Treaty מ-1967 אוסר אך ורק על הצבת נשק להשמדה המונית בחלל17), האקט של השמדת לוויין גרר עימו תגובות בינלאומיות חריפות נגד סין. תת מזכיר המדינה האמריקאי לענייני בק"ן טען כי הניסוי הסיני מהווה תמרור אזהרה לארה"ב18. דעות דומות נשמעו מצד חברי קונגרס ובעיקר בלטה הקריאה להקמת תוכנית אסטרטגית להגנת החלל19. האדמירל Timoty Keating שעמד בראש ה-Northern Command אף טרח לשגר איום מרומז לסין בתקשורת:There are a number of things that are on the list of potential military options20. הממשלה ההודית הכריזה כי יכולות ה-ASAT הסיניות מהוות איום ישיר על הביטחון הלאומי ההודי. ממשלות בריטניה, אוסטרליה, יפן, טייוואן ודרום קוריאה הגישו מחאות רשמיות. קנדה הגדילה לעשות כאשר הגישה שלוש מחאות – לשגרירות הסינית באוטווה, למשרד החוץ הסיני דרך השגרירות הקנדית בבייג'ינג ולנציג הסיני באו"ם21. התגובה הבינלאומית החריפה גרמה למבוכה לנציגים הסינים בוועדות שונות בתחום פירוק הנשק והחלל, בראשן הוועדה לפירוק הנשק בג'נבה והוועדה לשימוש בחלל לצרכי שלום בווינה. תדמיתה של סין כמדינה שוחרת שלום וכמעצמת חלל אחראית נפגעה בצורה משמעותית.

בנוסף לנזק התדמיתי, ניסוי ה-ASAT של ינואר 2007 גרר עימו גם נזקים בתחום המסחרי. כתגובה לניסוי, ממשל בוש השהה יוזמות לשיתוף פעולה עם סין, כולל הצעות לשיתוף פעולה סינו-אמריקאי בחקר הירח ונקיטת צעדים משותפים להקטנת הפסולת בחלל22. דובר המועצה לביטחון לאומי אמר לכתבים ב-18 לינואר, שבוע לאחר הניסוי, כי פעולותיה של סין בתחום ה-ASAT מנוגדים לרוח שיתוף הפעולה האזרחי בחלל23. דובר נאס"א חיזק את דברים אלו כאשר טען כי

We believe China's development and testing of such weapons is inconsistent the constructive relationship…including on civil space cooperation24.

מילותיהם של הדוברים, של המועצה לביטחון לאומי ושל נאס"א, משקפים עבור סין את התוצאות השליליות של מדיניות חימוש החלל. חימוש החלל הופך את החלל ללא בטוח לשיגור לוויינים מסחריים, שיגור משימות אזרחיות ואפילו מאיים על משימות מאוישות. פסולת בחלל הנוצרת כתוצאה מניסויי מ-direct ascent weapons מסכנת נכסי חלל קיימים. יותר מכל, שיתוף פעולה כלכלי בינלאומי שהוא כה חיוני לכלכלה הסינית נפגע גם הוא משמעותית. סוכנות הידיעות Reuters מדווחת כי בינואר2012 מחלקת המדינה האמריקאית הטילה קשיים על חברה צרפתית, Thales Alenia, במכירת מרכיבים ללוויין תקשורת סינית בטענה כי אלו חלקים אמריקאים. הסירוב האמריקאי לאפשר מכירת מרכיבים לסין נובע מהחשש לזליגת טכנולוגיות רגישות25.  המקרה הנוכחי הוא דוגמא למחיר שתעשיית החלל הסינית עלולה לשלם כתוצאה ממתיחות עם מדינות אחרות, ארה"ב בראשן.

מדיניות דואלית בחלל גוררת עימה גם נזק לתדמיתה של המפלגה כלפי פנים. כאשר סין מטיפה באופן פומבי לפרוז של החלל ושימושו למטרות שלום ובאותה הנשימה מפתחת אמצעים צבאיים ללוחמת לוויינים, הציבור הסיני עלול לחשוב כי מי שנותן את הטון בקביעת מדיניות בסין הם אינם הגורמים הפוליטיים – אזרחיים אלא הצבא , או לחילופין שההנהגה האזרחית לא נמצאת בשליטה מלאה על הגורמים הצבאיים.

לאור הנזקים שמדניות דואלית בנושא החלל טומנת בחובה, צצה ועולה השאלה מדוע סין בוחרת לאמץ מדיניות מסוג זה, בעיקר מה עומד מאחורי החתירה לכיוון הצבאי בפיתוח יכולות ASAT. סיבה אפשרית ראשונה קשורה אכן לסוגיית השליטה וניתוב מדיניות החלל הסינית – במילים אחרות, מי מכתיב את הטון בסין. לאחר ניסוי ה-ASAT של 2007 עלתה ההשערה כי למעשה ההנהגה הסינית מחוץ לצבא לא עמדה בסוד העניינים של הניסוי והוא התבצע ללא ידיעתה. השערה זאת מתחזקת לאור התגובה הסינית הלא ממוקדת והמבולבלת לאחר חשיפת הניסוי מעל דפי העיתונות המערבית שבוע לאחר ביצועו. תחילה הגיבה הממשלה הסינית בהכחשה. משרד ההגנה הסיני הודיע שהוא אינו מודע לניסוי והגדירו כ'שמועה'. רק כעבור שבועיים הודתה סין בניסוי באופן רשמי בנוסף למסר הרגעתי לפיו הניסוי אינו מהווה איום על מדינות אחרות26. בראיון ל-New York Times מה-21 לינואר 2007, חיזק היועץ האמריקאי לביטחון לאומי, Stephen Hadley, את הטענה לאי מעורבות של ההנהגה האזרחית במהלכים צבאיים כאשר טען כי המנהיגים הסינים לא היו מודעים כלל וכלל לתוכניות של הצבא להוציא את הניסוי לפועל27.

אין זה המקרה היחיד שבו נחשף פער בין ההנהגה האזרחית לצבאית בכל הקשור לתוכניות צבאיות. במהלך ביקור של מזכיר ההגנה האמריקאי לשעבר, רוברט גייטס, בסין בתחילת 2011, בחן הצבא הסיני מטוס קרב חדש מהדור החמישי בעל טכנולוגיית חמקנות, J-20. ההנהגה האזרחית הסינית לא שותפה בסוד הניסוי. כאשר המזכיר גייטס העלה את הסוגיה בפגישתו עם הנשיא הסיני, חו ג'נטאו, האחרון התקשה להסתיר את הפתעתו28.

במשטר סגור דוגמת המשטר הסיני קשה להעריך את יחסי הכוחות בקרב ההנהגה ואת מידת השפעתם של הגורמים הצבאיים בקביעת מדניות החלל הסינית. בירוקרטיית החלל הסינית עשויה לשפוך אור על הסוגיה. הבירוקרטיה מתאפיינת באוסף של סוכנויות עם סמכויות חופפות. China Aerospace & Technology Corporation ו- China Aerospace & Industry Corporation אחראיות על פיתוח טכנולוגיות חלל אזרחיות ומסחריות (רכבי שיגור, לוויינים ורכבי חלל מאוישים). שתי הסוכנויות מפוקחות על ידי ה-Fifth Academy של המיניסטריון להגנה לאומית שהוא מוסד של הצבא שעוסק בטילים בליסטיים. בנוסף לטכנולוגיות אזרחיות הן מייצרות עבור הצבא טילים בליסטיים טקטיים ואסטרטגיים ומערכות הגנה אווירית. CNSA מגבילה לנאס"א האמריקאית ותפקידיה כוללים קשירת קשרים עם סוכנויות חלל זרות וחתימת הסכמי שיתוף פעולה בינלאומיים. בזירה הפנימית, CNSA אחראית על ניהול תוכניות מדעיות ומחקר בתחום החלל. גם ל-CNSA קשר לצבא. למרות היותה סוכנות אזרחית, היא חלק מגוף ביטחוני: ה- Commission for Science, Technology & Industry for National Defense29. הזיקה בין סוכנויות אזרחיות לצבא מראה באופן ברור כי לצבא יש השפעה מכרעת בתוכנית החלל הסינית.

מצד שני, לא ניתן לבטל לגמרי את השפעתה של ההנהגה האזרחית. יש לזכור כי הצבא בסופו של דבר כפוף לפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית. יתרה מכך, ניסוי ה-ASAT של 2007 אינו ניסוי מבודד. כאמור קדמו לו שורה של ניסויים שהחלו ב-2004. ניסויים אלו ויתר תוכניות החימוש הסיני בחלל הם תוצאה של החלטה אסטרטגית והקצאת משאבים שדורשים מעורבות של הדרגים הבכירים ביותר בהנהגה ולכן קשה להניח שהממשלה האזרחית, לפחות הגורמים הבכירים בה, אינה מעורבת בפעולותיו של הצבא.

הסיבה השנייה למדיניות החלל של סין למעשה מראה כי הדואליות המאפיינת אותה קיימת רק על פני השטח. מבט מעמיק יותר יגלה כי החתירה הסינית לפרוז החלל הינה אחיזת עיניים ומה שעומד מאחורי המדיניות הסינית הוא בעיקר אימפרטיב צבאי. ה-PPWT, גולת הכותרת של הניסיונות הסיניים למניעת חימוש החלל, לא מתייחס לנשק אנטי-לווייני שמקורו בכדור הארץ. בסעיף 1, נשק חללי מוגדר כ-

…any device placed in outer space…which has been produced or converted to destroy, damage or distrupt the normal functioning of objects in outer space, on Earth or in the Earth's atmosphere… A weapon shall be considered to have been "placed" in outer space if it orbits the Earth at least once.

הגדרה זו לא מכסה נשק המשוגר מכדור הארץ דוגמת הטיל שבו השתמשה סין בניסוי ה-ASAT ב-2007, או נשק לייזר. בנוסף, ה-PPWT לא מכילה סעיפים של אימות (verification) ואינה מתייחסת לטכנולוגיות של dual use. חשוב יותר, ה-PPWT מגביל את יכולותיה של ארה"ב להציב מערכות הגנה על לוויינים בחלל בהיותם נשק חללי האסור על פי ה-PPWT30.

אם כן, האימפרטיב הצבאי תופס חלק ניכר משיקולי המדיניות הסינית בחלל. האימפרטיב הצבאי מורכב מאסטרטגיה חלל תלת ממדית. המימד ראשון קשור לתפיסת האיום הסינית, המימד שני מתייחס להרתעה ואילו השלישי מתייחס לניהול קונפליקט במידה וההרתעה כשלה.

א) תפיסת האיום הסינית בחלל

לא יהיה זה מופרך להסיק כי ניסוי ה-ASAT של 2007 הוא במידה רבה תגובה לאיום שחשה סין ממדיניות החלל הלאומית (NSP – National Space Policy) של ארה"ב כפי שהיא פורסמה ב-2006. מדיניות זו טוענת:

The United States will preserve its rights, capabilities and freedom of action in space; dissuade or deter others from either impending those rights or developing capabilities intended to do so…respond to interference; and deny…adversaries the use of space capabilities hostile to US national interest31.

     NSP 2006 יוצרת אי שוויון כאשר היא מאפשרת לארה"ב חופש בחלל כולל פיתוח יכולות שיבטיחו חופש זה ומצד שני מונעת זאת מאחרים. NSP 2006 מונעת מסין את האפשרות לבנות יכולות שיגנו על אינטרסיה בחלל  בעוד שהיא מעניקה לארה"ב פריווילגיה על פיתוח יכולות כאלו. לסין כמעצה עולה יש אינטרסים בחלל והיא אינה יכולה להסכין עם חוסר השוויון העולה מ-NSP 2006.

NSP 2006     , בנוסף, מדגישה את הסירוב האמריקאי לקחת חלק ביוזמה להגבלת ארה"ב מחימוש החלל כאשר נטען בה כי The US will oppose the development of new legal regimes or other restrictions that seek to prohibit or limit U.S. access or use of space32. אם ניקח את חוסר השוויון של NSP 2006 ונוסיף לו את הסירוב האמריקאי לקחת חלק ביוזמות הסיניות לפירוז החלל, המסקנה המתבקשת עבור הסינים היא כי ארה"ב חותרת למונופול על הזכות לחימוש החלל על מנת לזכות ביתרון אסטרטגי על חשבונה של סין33 – יתרון אסטרטגי שסין אינה יכולה להשלים עימו.

מדיניות החלל הלאומית של ממשל אובמה מתונה יותר. היא שוללת את החד צדדיות של ה-NSP 2006 , מדגישה שיתוף פעולה בינלאומי ואף מעלה את האפשרות להסכם בק"ן להגבלת החימוש בחלל34. עם זאת היא לא מספקת מענה לבעיה שמדירה שינה מעיניהם של קובעי המדיניות הסינים – סוגיית הגנ"ט (הגנה נגד טילים). בכדי להבין את החשיבות שמייחסים הסינים להגנ"ט, רצוי יהיה לסטות קמעה מנושא המרכזי של המאמר ולדון בסוגיית האסטרטגיה הגרעינית הסינית. הארסנל הגרעיני הסיני מונה כ-55-65 טילים בליסטיים בין יבשתיים35 – כמות קטנה יחסית לארסנל האמריקאי (450 טילי Minuteman III36). הכוח הגרעיני הסיני המוגבל אינו מיועד להתחרות עם הכוח האמריקאי אלא לספק לסין 'הרתעה מינימאלית מספקת' – כלומר מספיק טילים בכדי להבטיח גרימת נזק משמעותי ליריב במכה שנייה. בסין חוששים כי מערכות הגנ"ט בידי ארה"ב, לא יאפשרו לארסנל הגרעיני הסיני המצומצם יכולת מכה שנייה ולפיכך יחלישו משמעותית את כושר ההרתעה הסיני.

לאור החשש הסיני ממערכות הגנ"ט אמריקאיות, ישנם חוקרים הסבורים כי היוזמות הסיניות לפירוז החלל נועדו להביא את ארה"ב לשולחן המשא ומתן על מנת לדון ולשאת בנושא הגנ"ט. יתרה מכך, ניסוי ה-ASAT של 2007 נועד לאותת לאמריקאים כי ניסיון אמריקאי לחמש את החלל בצורת הגנ"ט יגרור תגובות סיניות חריפות37. מעבר לאיתות כלפי האמריקאים, ברמה הפרקטית, בניית מערכות ללוחמה בחלל מציינת הכרה הולכת וגוברת בקרב מעצבי האסטרטגיה בסין כי מלחמה עתידית בחלל היא בגדר בלתי נמנע. במקורות סינים ניתן למצוא עדות לחשיבה מסוג זה. ה-Space War טוען:

In face of the intensified outer space struggle and the militarization of space in an effort to secure our country's national security and national interest…in the 21st century, we must attach great importance to space warfare…38.

האנציקלופדיה של הצבא הסיני קובעת במאמר מ-2002 כי Space will be a major component of future conflict39.

הצורך להתמודד מול האיום של הגנ"ט על כושר ההרתעה הסיני ממחיש יותר מכל את התפיסה הסינית את הלוחמה בחלל ככורח בלתי נמנע. מערכות הגנ"ט תלויות בלוויינים במידה רבה בשלב של זיהוי שיגור אויב ובשלב בקרת האש (מעקב וביות אחר טיל המטרה). פגיעה בלוויינים אמריקאים תפגע משמעותית באפקטיביות של מערכות הגנ"ט. למעשה לסין אין הרבה ברירות אלא לפתח נשק נגד לוויינים אם היא מעוניינת לאזן את הסיכויים מול ארה"ב במאזן הגרעיני ובמאזן ההגנ"ט.

ב) הרתעה

ספר ההדרכה של הצבא הסיני, Science of Strategy, מגדיר הרתעה כיכולת להניע יריב מאימוץ מדיניות מסוימת שאינה הולמת את האינטרסים שלך ובאותו הזמן לשכנע אותו לבחור במדיניות ההולמת את אותם האינטרסים. הרתעה, לפיכך, נועדה לאפשר לך להשיג את מטרותיך תוך הימנעות משימוש בכוח צבאי40.

ליכולות צבאיות בחלל יש פוטנציאל הרתעתי שאינו נעלם מעיניהם של מעצבי המדיניות הסינים. היכולת לסכן את תשתית חלל של האויב יש בה בכדי להפחידו מלהיכנס לעימות. China Aerospace טוען כי הרתעת חלל היא עניין של שיקולי עלות / תועלת: היריב מבצע שיקול רציונאלי האם כדאי לו להיכנס לעימות עם מדינה המחזיקה ביכולת לפגוע לו באופן משמעותי בתשתית החלל היקרה שלו. תשתית בחלל משפיעה לא רק על המכלול הצבאי של מדינה. נזק למערכות חלל הינו בעל השלכות מרחיקות לכת על חוסנה של מדינה. הוא עלול לגרום לשיתוק פיננסי, קריסת מערכות תקשורת ופגיעה קשה בתשתיות אזרחיות. בהתאם לזאת, יריב עשוי להשתכנע כי לאור הסיכונים הכרוכים בעימות עם מדינה המפתחת נשק חללי, לא ניתן יהיה להשיג מולה ניצחון במחיר המתקבל על הדעת ועל כן רצוי להימנע מפתיחת מלחמה נגדה41.

על פי ה-China Military Science, לניסוי של כלי נשק נגד מטרות בחלל בייחוד בזמן שלום (ניסוי ה-ASAT של ינואר 2007 כדוגמא בולטת) יש ערך פסיכולוגי על היריב. היריב למד על יכולותיך הטכנולוגיות ומשנה את תפיסותיו לגבי העוצמה שברשותך. באותו הזמן, מדינה המנסה נשק חללי שולחת מסר הרתעתי ברור ליריביה לפיו מערכות החלל שלהם בסכנה במקרה של פרוץ קונפליקט מזוין. תחושת הסכנה שהיריב יחווה, תחזק את המרתיע גם במישור הפוליטי והדיפלומטי42.

ג) ניהול קונפליקט

     במידה והרתעה נכשלת ופורץ עימות, היכולת לפגוע במטרות בחלל נועדה, בעיניים סיניות, להקנות לסין יכולת שליטה על שדה הקרב. משמעותה של שליטה על שדה הקרב היא אינה שליטה מוחלטת היות שזאת מצריכה משאבים צבאיים ניכרים שאינם ברשותה של סין. הכוונה היא לשליטה מוגבלת וזמנית בלוחמת מידע (information dominance) על נקודות מפתח ספציפיות (key points strike) שהן נכסים אסטרטגים חיוניים של האויב כאשר מיקוד עוצמה נגדם יביא להחלשתו ואף שיתוקו. נכסים אלו כוללות מערכות פיקוד ושליטה, תקשורת ומודיעין (C4ISR)43. החלל מכיל נקודות מפתח שהיכולת לשלוט עליהן ולנטרל אותן מהווה ערובה לניצחון מול יריב שמבחינה כמותית ואיכותית עלול ליהנות מעדיפות על סין. ה-Space Warfare  נותן ביטוי לחשיבות  של פגיעה ב-נקודות מפתח ספציפיות (key points strike) – נכסים אסטרטגים בחלל – למטרת השגת שליטה על שדה הקרב:

In particular, the offence capability in space should, if necessary, be capable of destroying or temporary incapacitating all enemy space vehicle that fly in space above our sovereign territory44.

מאמר שיצא מטעם ה-National Defense University של הצבא הסיני ופורסם Libration Army Daily יוצר את הקשר בין שליטה בלוחמת מידע, החלל וניצחון במלחמה:

…information dominance cannot be separated from space dominance. We can say that seizing space dominance is the root for winning the informationalized war45.

חשוב יהיה לבחון כיצד התכנון הצבאי הסיני מיישם את העקרונות של שליטה בלוחמת מידע ולוחמת חלל מול איום הייחוס העיקרי שלו – ניהול מערכה נגד ארה"ב בים הסיני ובטייוואן. ההשקעה הסינית בטכנולוגיית לוחמת חלל נועדה בראש ובראשונה לתת מענה מול כוחות אמריקאים עדיפים על ידי פיתוחה של אסטרטגיה שעיקרה הגבלת גישה (area denial) לכוחות אמריקאיים למערב האוקיינוס השקט בכלל ולטיוואן בפרט. במקרה של כשלון במניעת גישה של כוחות אמריקאים לאזור, האסטרטגיה הסינית חותרת להגבלת חופש הפעולה של אותם הכוחות.

הצבא הסיני סובל מנחיתות ברורה מול הצבא האמריקאי. מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 הדגימה את שליטתו המוחלטת של האחרון בנשק מונחה וביישום עקרונות ה-Revolution in Military Affairs. האסטרטגים הסינים יודעים כי התנגשות חזיתית של כוח מול כוח של הצבא הסיני מול האמריקאי נועדה לכישלון. על כן, הדרך היחידה להתמודד בהצלחה מול העליונות הקונבנציונאלית האמריקאית היא באמצעות אימוץ אסטרטגיה א-סימטרית. היות שהצבא האמריקאי תלוי באופן ניכר במערכות C4ISR הפועלות באופן משולב דרך החלל, האסטרטגיה הא-סימטרית הסינית נועדה להפוך תלות זו לפגיעות: היכולת לנטרל את תשתית החלל האמריקאית במהירות וביעילות באמצעות נשק ASAT תפגע בעדיפות הצבאית הטכנולוגית האמריקאית, תקשה על הכוחות האמריקאים את הגישה למערב האוקיינוס השקט ואף תאפשר לכוחות סינים נחותים הכרעה בעימות מול ארה"ב46.

המקורות הסינים מכירים בתלות שיש לארה"ב בנכסים בחלל וביתרון של נטרולם. על פי ה- Introduction to Information Operations, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, 90% מהתקשורת הצבאית התנהלה באמצעות לוויינים, כולל לוויינים מסחריים47. ה-Liberation Army Daily מדגיש, לפיכך, את החשיבות בפגיעה במערכות חלל של האויב לטובת החלשה משמעותית של יכולתו לנהל מלחמת בכלל ומלחמת מידע בפרט:

If an anti-satellite destroys a space system in a future War, The destruction will have dealt a blow to the side that owns and uses the space system, stripped it of space supremacy and weaken its supremacy in conducting information warfare and even its supremacy in the war at large48.

סוכנות הידיעות הממשלתית הסינית, Xinhua, מדגישה את הצורך בלוחמה א-סימטרית בחלל בעימות מול יריב חזק יותר בדמותה של ארה"ב:

For countries that can never win a war with the United States by using the method of tanks and planes, attacking the U.S. space system may be an irresistible and most tempting choice49.

לבסוף, למלחמה א-סימטרית בחלל יש ערך מעשי רב בעימות עתידי אפשרי בסוגיית טיוואן בכל הקשור להגבלת גישה של כוחות אויב לאזור ובהחלשת יכולות הלחימה של טיוואן. ה-Space Warfare טוען:

From the perspective of cross-Strait armed conflict, the improvement of our space operational capability not only can effectively inhibit the intervention of a strong enemy, it will also play an important role in Weakening Taiwan's offensive and defensive capability… therefore military space forces will certainly become an important military measure that we must consider using in conflict with the other party50.

4) מסקנות

מבחינה גיאו-פוליטית סין נמצאת במצב בעייתי – הזירה בה היא פועלת ואשר מהווה את החצר הקדמית שלה, זירת מערב האוקיינוס השקט ודרום מזרח אסיה, אינה נעדרת מוקדי מתיכות וחיכוך. בראש ובראשונה ישנה סוגיית טייוואן שמבחינת סין היא אינה פתורה.  ישנם גם  מוקדים של סכסוך טריטוריאליים עם מדינות האזור, למשל איי Spartley. בטווח הארוך יותר, האינטרסים של סין כמעצמה עולה יהפכו ממקומיים לגלובאליים והיא תדרוש לעצמה דריסת רגל במקומות נוספים בעולם מעבר לאזורים הנושקים לגבולותיה בים סין הדרומי והצפוני ובדרום מזרח אסיה כאשר הצורך להבטיח נתיבי אנרגיה למשק הסיני הגואה יגדל בצורה משמעותית.  כבר כיום לסין ישנה אחיזה כלכלית משמעותית במזרח אפריקה51.

כתוצאה מכך, סין חוששת כי היא עלולה למצוא את עצמה בהתנגשות עם מדינות באזור ובסופו של דבר עם ארה"ב שגם לה אינטרסים באותם האזורים אליהם נושאת סין עיניה במערב האוקיינוס השקט. מתיחות בנושא טייוואן והתערבות צבאית אמריקאית בהפעלת דיפלומטיה של איום ומפגן כוח (הכנסת כוחות צי אמריקאים גדולים למצרי טיוואן) או אסקלציה למצב של לחימה אינם נתפסים כתסריטים בלתי אפשריים בבייג'ין. מכאן נובעת חשיבותו של האימפרטיב הצבאי בפיתוח החלל הסיני. כפי שנטען במאמר, סין מודעת היטב לפער במאזן הצבאי הקונבנציונאלי והגרעיני בינה לבין ארה"ב  ועל כן היא מנסה לאזן את הסיכויים לטובתה על ידי בניית לוחמת חלל א-סימטרית שתאפשר לה לשתק או לכל הפחות לפגוע קשות בתשתית החלל של ארה"ב ובכך להקטין את יכולתה של האחרונה לנהל מלחמה בסגנון אותו היא מעדיפה אשר מקנה לה יתרון טכנולוגי.

באותה העת, סין לא נוטשת את המסלול של דיפלומטיית חלל שוחרת שלום. למעשה היא משחקת משחק כפול. מצד אחד מעל הבמות הדיפלומטיות בעולם היא מטיפה לפירוז החלל ולשימושו למטרות אזרחיות ומסחריות בלבד ובמקביל באופן שכמעט ואינו גלוי מפתחת מגוון אמצעי לחימה אנטי לוויינים החל מטילים נגד לוויינים כפי שניסוי ה-ASAT של 2007 ממחיש וכלה במערכות לייזר ואמצעים אלקטרונים לשיבוש פעולתם של לוויינים.

נשאלת השאלה מה מידת הסיכון לארה"ב מפיתוח מערכות ASAT סיניות והאם מדובר באיום ממשי. התשובה לכך אינה משתמעת לשתי פנים. על פי הערכות של מכוני מחקר מערביים, ארסנל של כ-20 טילים סיניים אנטי-לווייניים  יספיקו על מנת לפגוע ולנטרל כ-6 עד 7 לוויינים אלקטרו-אופטיים ולווייני SAR (synthetic aperture radar) בגובה נמוך שכיום מהווים את החלק הארי של  space imaging של הצבא האמריקאי.  20 טילים סיניים נוספים יהיו מסוגלים לפגוע קשות בארבע קבוצות של לוויינים המקיפים בו זמנית את כדור הארץ, לוויינים שבהם תלוי הצי האמריקאי לאתר ולטווח ספינות ומערכות הגנה אווירית של האויב מעבר לאופק באמצעות טילי שיוט52. איבוד של הלוויינים הללו יגביל באופן משמעותי את יכולתה של ארה"ב להפעיל מערכות נשק מתוחכמות ויגזול מהכוחות האמריקאים יתרון משמעותי בפתיחתו של קונפליקט.

הנתונים הללו מתייחסים ללוויינים צבאיים בגובה נמוך. טיווח נוסף של לווייני GEO יפגע קשות ביכולות ה-SIGNIT של ארה"ב ובהתראה מוקדמת לאיתור שיגורי טילים. חסימה של לווייני GPS בגובה בינוני תפגע ביכולות ניווט של כוחות אמריקאים ובהנחיית נשק מדויק. במלחמת המפרץ השנייה ב-2003, 68% מהנשק האמריקאי היה מונחה לוויינים (לעומת 10% במלחמת המפרץ הראשונה53 ב-1991).

ארה"ב נוקטת בשלל אמצעים לאבטחת נכסי החלל שלה על ידי אבטחת יַתִּירוּת (redundancy) של מערכות חלל, ציוד לוויינים באמצעי הגנה פסיביים (למשל, חימוש לוויינים בעדשות להגן עליהם מעיוורון על ידי לייזר) והסתמכות גוברת והולכת על מטוסים ללא טייס חמקניים ומהירים על מנת להשלים פערים בכיסוי לווייני. עם זאת, כמו במקרים דומים של התמודדות מול אמצעים א-סימטריים (למשל במקרה של הגנה נגד טילים), ההגנה מסובכת ויקרה לעין ערוך בהשוואה לההתקפה. באמצעים הטכנולוגים העומדים היום לרשות ארה"ב, הגנה על לוויינים עלולה להתגלות כבלתי אפקטיבית.

ראשית התהליך הדרוש להנעת תמרון מתחמק של לוויין דורש זמן וחישובים רבים של תזמון, כיוון וכמויות דלק. טעות בחישוב עלולה להוציא את הלוויין ממסלול או להעלות אותו על מסלול התנגשות עם לוויין אחר. לעומת זאת הזמן שלוקח לטיל אנטי-לווייני שנע במהירות של 9 ק"מ בשנייה לפגוע במטרה במרחק של 1,000 ק"מ נמדד בדקות ספורות. יתרה מכך, גם אם אלמנט הזמן בהנעת תמרון מתחמק של לוויין מוצא מהמשוואה, עדיין קיימת הבעיה של תקשורת לוויינית. על מנת לקבל פקודות מהקרקע, לוויין חייב לעבור מעל תחנת ממסר קרקעית, שעות רבות עלולות לעבר עד שהלוויין יגיע לנקודה שממנה ניתן להעביר לו פקודות54.

שנית, לווייני GPS סובלים מחלושה בסיסית. כמות האותות שהם משדרים אל הקרע היא יחסית נמוכה וקלה לחסימה. טכנולוגיה לחסום לוויין GPS זמינה וניתן אף לרכוש אותה בשוק האזרחי55. ישנם אמצעים פשוטים נוספים לחסום או לנטרל לוויינים. פיצוץ נשק גרעיני בעוצמה נמוכה במסלול גיאו-סינכרוני מעל אסיה יהיה בעל השפעה הרסנית על שרידותם של לוויינים. כמובן שניתן לחזק מרכיבים אלקטרונים של לוויינים על מנת להבטיח עמידות מול קרינה אלקטרו-מגנטית, אולם המשמעות היא עלויות גבוהות ומשקל נוסף לכל לוויין. לבסוף, קל יחסית להציב במסלול מיני-לוויינים שנועדו להתנגש עם לוויינים. מיני-לוויינים אלו קשים לגילוי וניתן להסוות אותם כפסולת חלל.

תגובתו של קצין בכיר אמריקאי מה-Space and Missile System Center של חיל האוויר האמריקאי לניסוי ה-ASAT הסיני של 2007 מסכמת את חומרת האיום של נשק אנטי-לוויני סיני על ארה"ב:

…if they take [the Chinese] our asymmetric advantage in space, we go from an information age war machine to an industrial age war machine… shifting the balance; the edge will go to our adversary56.

__________________________________

הערות:

17) L. Juqian, "Legality and Legitimacy: China's ASAT Test," China Security 5, no.1 (Winter 2009): 47.

18) D. M. Houpt, "Does China Have A Comprehensive, Coordinated, and Consistent Space Policy? Implications for U.S. Policy Makers," A Dissertation Submitted to the Faculty of the Graduate School of Arts and Sciences of Georgetown University in Partial Fulfillment of the Requirements of the Degree of Master of Arts in Security Studies (April 15, 2011), p. 41.

19) K. S. Blazejewski, "Space Weaponization and U.S.-China Relations," Strategic Studies Quarterly (Spring 2008): 33.

20) T. Hitchens, "U.S.-Sino Relations in Space: From 'War of Words' to Cold War in Space?" China Security (Winter 2007): 21.

21) Ibid.

22) D. M. Houpt, "Does China Have A Comprehensive, Coordinated, and Consistent Space Policy? Implications for U.S. Policy Makers," p. 41-42.

23)  T. Hitchens, "U.S.-Sino Relations in Space: From 'War of Words' to Cold War in Space?", p. 18

24) D. M. Houpt, "Does China Have A Comprehensive, Coordinated, and Consistent Space Policy? Implications for U.S. Policy Makers," p. 42.

25) J. Wolf, "Exclusive: U.S. Squeezes French-led Satellite Maker over China," Reuters , February 10, 2012.

reuters.com/article/2012/02/10/us-usa-france-china-satellite-idUSTRE8181F020120210

26) A.J. Tellis, "China's Military Space Strategy," p. 42.

27) Ibid.,43.

28) D. M. Houpt, "Does China Have A Comprehensive, Coordinated, and Consistent Space Policy? Implications for U.S. Policy Makers," p. 34

29) Ibid., 31-32.

30) Prevention of the Placement of Weapons in Outer Space and the Threat or Use of Force against Outer Space Objects,

 reachingcriticalwill.org/political/cd/papers08/1session/Feb12%20Draft%20PPWT.pdf [Accessed: February 26, 2012].

31) U.S. National Space Policy 2006, history.nasa.gov/ostp_space_policy06.pdf [Accessed February 27, 2012].

32) Ibid.

33) B. Shixiu, "Deterrence Revisited: Outer Space," China Security (Winter 2007): 5

34) M J. Broad and K. Chand ,"Obama Reverses Bush’s Space Policy," The New York Times, June 28, 2010

nytimes.com/2010/06/29/science/space/29orbit.html [Accessed: February 28, 2012].

35) Office of the Secretary of Defense, Annual Report to Congress, Military and Security Development Involving the People's Republic of China, 2011.

36) A.M. Woolf, CSR Report for Congress, U.S. Strategic Nuclear Forces: Background, Developments, and Issues (August 5, 2008), p. 10.

37) K. S. Blazejewski, "Space Weaponization and U.S.-China Relations," p.38.

38) K. Pollpeter, "The Chinese View of Space Military Operations," p. 344.

39) D. Cheng, "Prospects for China Military Effort," in Beyond the Straits: PLA Mission Other Than Taiwan, ed. R. Kamphausen, D. Lai, and A. Scobell (Strategic Studies Institute, 2008), p.213.

40) Ibid., 234

41) Ibid., 235

42) Ibid., 236

43) Ibid., 217

44) K. Pollpeter, "The Chinese View of Space Military Operations," p. 346.

45) D. Cheng, "Prospects for China Military Effort," p. 215.

46) A.J. Tellis, "China's Military Space Strategy," p. 48.

47) K. Pollpeter, "The Chinese View of Space Military Operations," p. 359.

48) Ibid.

49) Ibid., 358.

50) Ibid.

51) כיום סין מייבאת כשליש מתצרוכת הנפט הגולמי שלה מאפריקה באמצעות חברת הנפט הממשלתית China National Petroleum Corp.. ב-15 השנים האחרונות היא השקיעה באזור מיליארדים של דולרים.

A. Higgins, " Oil Interests Push China into Sudanese Mire," Washington Post, December 25,2011.

washingtonpost.com/world/asia_pacific/oil-interests-push-china-into-sudanese-mire/2011/12/19/gIQANkzGGP_story.html [Accessed: March 1, 2012]. 

52) I. Easton, "The Great Game in Space, China's Evolving ASAT Weapons and their Implication for Future U.S. Strategy," p. 3.

53) Ibid., 7

54) B. Weeden, "How China 'Wins' a Space War," China Security, 4 no.1 (Winter 2008): 139-41.

55) Ibid., 144

56) I. Easton, "The Great Game in Space, China's Evolving ASAT Weapons and their Implication for Future U.S. Strategy," p. 7.

 ביבליוגרפיה:

K. S. Blazejewski, "Space Weaponization and U.S.-China Relations," Strategic Studies Quarterly (Spring 2008): 33-55.

D. Cheng, "Prospects for China Military Effort," in Beyond the Straits: PLA Mission Other Than Taiwan, ed. R. Kamphausen, D. Lai, and A. Scobell. Strategic Studies Institute, 2008.

I. Easton, "The Great Game in Space, China's Evolving ASAT Weapons and their Implication for Future U.S. Strategy," Project 2049 Institute.

 project2049.net/documents/china_asat_weapons_the_great_game_in_space.pdf [Accessed: February 19, 2012].

T. Hitchens, "U.S.-Sino Relations in Space: From 'War of Words' to Cold War in Space?" China Security (Winter 2007):12-30.

D. M. Houpt, "Does China Have A Comprehensive, Coordinated, and Consistent Space Policy? Implications for U.S. Policy Makers," A Dissertation Submitted to the Faculty of the Graduate School of Arts and Sciences of Georgetown University in Partial Fulfillment of the Requirements of the Degree of Master of Arts in Security Studies (April 15, 2011).

L. Juqian, "Legality and Legitimacy: China's ASAT Test," China Security 5, no.1 (Winter 2009): 43-52.

D. M. Lampton, The Three Faces of Chinese Power, Might, Money, and Minds. Los Angeles and London: University of California Press, 2008.

M. Listner, "An Exercise in the art of war: China's National Defense White Paper, Outer Space, and the PPWT," The Space Review

thespacereview.com/article/1828/1 [ Accessed: February 28, 2012].

K. Pollpeter, "The Chinese View of Space Military Operations," in China's Revolution in Doctrinal Affairs: Emerging Trends in the Operational Art of Chinese People's Liberation Army, ed. J. Mulvenon D. Finkelstein. The CAN Corporation, 2005.

A.J. Tellis, "China's Military Space Strategy," Survival 49, no.3 (Autumn 2007): 41-72.

B. Weeden, "How China 'Wins' a Space War," China Security, 4 no.1 (Winter 2008): 137-150.

 דוחות רשמיים וקטעי עיתונות:

A.M. Woolf, U.S. Strategic Nuclear Forces: Background, Developments, and Issues. CSR Report for Congress,  (August 5, 2008).

Office of the Secretary of Defense, Annual Report to Congress, Military and Security Development Involving the People's Republic of China, 2011.

Information Office of the State Council of the People's Republic of China, China National Defense in 2010 (March 31, 2010)

china.org.cn/government/whitepaper/2011-03/31/content_22263885.htm [Accessed: February 25, 2012].

Information Office of the State Council of the People's Republic of China, China's Space Activities in 2011, (Beijing, December 31, 2011) images.spaceref.com/china/ChinaSpaceActivitiesin2011.pdf [Accessed: February 25, 2012].

Prevention of the Placement of Weapons in Outer Space and the Threat or Use of Force against Outer Space Objects,

 reachingcriticalwill.org/political/cd/papers08/1session/Feb12%20Draft%20PPWT.pdf [Accessed: February 26, 2012].

U.S. National Space Policy 2006, history.nasa.gov/ostp_space_policy06.pdf [Accessed February 27, 2012].

B. Gertz, " ASAT missile defense," Washington Times, March 9, 2011,

washingtontimes.com/news/2011/mar/9/inside-the-ring-846232496/?page=all [Accessed: February 28, 2012].

J. Wolf, "Exclusive: U.S. Squeezes French-led Satellite Maker over China," Reuters , February 10, 2012.

reuters.com/article/2012/02/10/us-usa-france-china-satellite-idUSTRE8181F020120210

M J. Broad and K. Chand ,"Obama Reverses Bush’s Space Policy," The New York Times, June 28, 2010

nytimes.com/2010/06/29/science/space/29orbit.html [Accessed: February 28, 2012].

A. Higgins, " Oil Interests Push China into Sudanese Mire," Washington Post, December 25,2011.

washingtonpost.com/world/asia_pacific/oil-interests-push-china-into-sudanese-mire/2011/12/19/gIQANkzGGP_story.html [Accessed: March 1, 2012].

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת תומר ריבל