אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מדיניות הקולוניזציה וההלניזציה תחת הכיבוש הרומי - חלק ב


התמונה של רבקה שפק ליסק
ציור המשחזר את הקארדו בירושלים בתקופה הרומית

ציור המשחזר את הקארדו בירושלים בתקופה הרומית

לחלק א של המאמר

תפרוסת האוכלוסייה ההלניסטית ביישובים העירוניים

השלטון הרומי שאב את המנגנון המינהלי של הפרובינקיה מערי הפוליס שפיזר ברחבי הארץ. בערי הפוליס הייתה מרוכזת האוכלוסייה התומכת בשלטון הכיבוש הרומי, שסיפקה גם חיילים לצבא העזר של רומי.

ערי הפוליס

ערי הפוליס מנו עפ"י Jones בין 8,000 ל- 20,000 תושבים.

עפ"י ממוצע של 14,000 לעיר, הגיע מספר הנוכרים בערי הפוליס לכ- 400,000 . אבל, קיסריה, ששטחה הגיע ל- 1,000 דונם מנתה 40,000 תושבים. אפולוניה הגיע לשטח של 600 דונם עם 24,000 תושבים. שטחה של עכו היה כ- 1,000 ומספר תושביה מוערך ב- 30,000. ספראי העריך שהנוכרים בארץ מנו בין 500,000 ל- 600,000. אבל, מספרם גדל בין המאה ה- 1 לס' למאה ה-2 לס' ועלה, לדעת אבי יונה, לפחות ל- 1,500,000.

חבר האזרחים היה בעל מוסדות שלטון עצמאי, והסביבה הכפרית סופחה לטריטוריה של הפוליס שתושביה עסקו בחקלאות ומסחר. סיפוח הסביבה הכפרית היה מלווה בהפקעת אדמות מידי האוכלוסייה המקומית (ראה, הסעיף הבא ).

בערי הפוליס הייתה פעילות בנייה ענפה, שהתבטאה בהקמת מוסדות בעלי אופי הלניסטי – מקדשים לאלים, מרחצאות, אמפיתיאטראות, ועוד. רוב מפעלי הבניה לא היו עבור האוכלוסייה היהודית, אלא עבור האוכלוסייה הנוכרית.

ערי החוף

ערי החוף ההלניסטיות נכבשו ע"י אלכסנדר ינאי. חלק מתושביהן הנוכרים נרצחו, חלקם גורשו וחלקם ברחו. כנראה שנותרו מעטים בחלק מהערים. חלק מהערים נהרסו כליל. אבל, כאשר ערי החוף נכבשו ע"י פומפיוס ב- 63 לפנה"ס, הן סופחו לפרובינקיה סוריה. הערים ההרוסות שופצו וצאצאי אזרחיהן הזרים הוזמנו לחזור אליהן. אזור החוף מקיסריה עד רפיח סופח לפרובינקיה יודיאה עם הקמתה ב- 6 לס'. עכו- פתולימאיס ודור נותרו בתחום פרובינקיה סוריה.

עכו – הייתה עיר פוליס נוכרית בתקופה ההלניסטית והיא חזרה,עם סיפוחה לפרובינקיה סוריה, להיקרא פתולימאיס והוחזר לה מעמדה כפוליס. הארכיאולוגים העריכו ששטחה של העיר היה כ- 1,000 דונם ומספר תושביה הגיע לכ- 30,000 . בעיר הייתה קהילה יהודית. בשנים 52 54 הוצבו בה 4 לגיונות רומיים. בעקבות מרידות של יהודים ובזמן המרד הגדול ב- 66 לס', היא הפכה לבסיס התארגנות ויציאה של הצבא הרומי לפעולות צבאיות לדיכוי המרד. מאוחר יותר, מעמדה שונה למושבה רומית ותושביה הנוכרים קיבלו אזרחות רומית.

דור – הייתה עיר פיניקית שאימצה את ההלניזם בתקופה ההלניסטית והייתה לעיר פוליס. אלכסנדר ינאי סיפח אותה לממלכתו, אך ב- 63 לפנה"ס היא נכבשה ע"י פומפיוס. העיר התפרסמה בבניין אוניות ובייצור צבע הארגמן. היא סופחה לפרוביקיה סוריה כעיר פוליס.

מגדל סטרטון /קיסריה – מגדל סטרטון נכבשה ע"י פומפיוס ב- 63 לפנה"ס וסופחה לפרובינקיה סוריה. היא הועברה לידי הורדוס שבנה אותה בשם קיסריה. קיסריה הייתה עיר נוכרית, אך הייתה בה קהילה יהודית. קיסריה הייתה בירת פרובינקיה יודיאה ומקום מושבו של הנציב הרומי. שטחה של העיר היה כ- 1,000 דונם ומספר תושביה כ- 40,000 . בעיר חנה ח"ימ רומי. קיסריה הפכה מאוחר יותר למושבה רומית.

אפולוניה – הייתה עיר נמל חשובה ומרכז אורבני לסביבה לאורך כל התקופה הרומית (63 לפנה"ס – 324 לס'). צאצאי תושביה הנוכרים הוזמנו לחזור לאחר כיבושה ב- 63 לפנה"ס ע"י פומפיוסוהיא סופחה לפרובינקיה סוריה. מאוחר יותר היא סופחה לפרובינקיה יודיאה.

יפו – יפו ההלניסטית הפכה לעיר יהודית ע"י החשמונאים. פומפיוס העביר את יפו עם שאר ערי החוף לפרובינקיה סוריה. העיר שופצה וצאצאי תושביה ההלניסטים הוחזרו לעיר. בעיר הייתה קהילה יהודית. יוליוס קיסר החזירה להורקנוס. מרקוס אנטוניוס העבירה לקליאופטרה והיא הוחזרה לממלכת החשמונאים בימי הורדוס. לאחר מכן היא סופחה לפרובינקיה יודיאה. בזמן המרד הגדול ערכו הרומים טבח ביהודי יפו. קסטיוס גאלוס כבש את יפו והלגיון ה- 12 רצח 8,400 יהודים והעלה את העיר באש. עפ"י יוספוס פלביוס התקבצו בעיר פליטים יהודים שעסקו בשוד ימי. אספסיאנוס שב וכבש את העיר. היהודים ברחו אל אוניותיהם אבל אספסיאנוס רדף אחריהם וטבח בהם. 4,200 גופות נפלטו מהים. העיר ההרוסה נבנתה מחדש ע"י אספסינוס שקרא לה יפו-פלאביה.

אשדוד – בתקופה ההלניסטית היא נקראה אזוטוס. יהונתן החשמונאי הרס את מקדש האל דגון והורקנוס סיפח אותה לממלכת החשמונאים. פומפיוס העביר את אשדוד עם שאר ערי החוף לפרובינקיה סוריה, העיר שופצה וצאצאי תושביה ההלניסטים הוחזרו לעיר. העיר חזרה זמנית לשלטון יהודי בימי הורדוס, אבל סופחה מאוחר יותר לפרובינציה יודיאה.

אשקלון – הייתה עיר בעלת מעמד אוטונומי ומעמדה אושר תחת השלטון החשמונאי. היא לא נכבשה בתקופה החשמונאית. היא הייתה עיר נוכרית, אך הייתה בה קהילה יהודית. היא הועברה לפרובינקיה סוריה ב- 63 לפנה"ס ומאוחר יותר סופלה לפרוהינקיה יודיאה.

עזה – עזה הייתה עיר פוליס נוכרית ובה קהילה יהודית .העיר שופצה, הנוכרים הוחזרו אליה, מעמדה כפוליס הוחזר לה והיא סופחה לפרובינקיה סוריה. לאחר מכן היא הועברה לפרובינקיה יודיאה. בזמן המרד העיר נהרסה ונבנתה מחדש ע"י אספסינוס.

יבנה ים – בתקופה ההלניסטית הייתה יבנה ים עיר נמל בה ישבו נוכרים ויהודים. יהודה המכבי שרף את העיר ב- 163 לפנה"ס, והיא שופצה לאחר הכיבוש הרומי ב- 63 לפנה"ס והנוכרים שבו להתגורר בה. בעיר הייתה קהילה יהודית

אנתדון – עיר פוליס בתקופה ההלניסטית, נכבשה ונהרסה ע"י אלכסנדר ינאי. היא שוקמה לאחר כיבוש הארץ ע"י פומפיוס וסופחה לפרובינקיה סוריה. מאוחר יותר היא הועברה לפרובינקיה יודיאה.

רפיח – העיר ההלניסטית נהרסה ע"י אלכסנדר ינאי ב- 100 לפנה"ס, נבנתה מחדש לאחר כיבוש הארץ ע"י פומפויוס וסופחה לפרובינקיה סוריה. מאוחר יותר היא הועברה לפרובינקעה יודיאה.

ערי פנים הארץ

העמקים

בית שאן / סקיתופוליס – לאחר כיבוש הארץ ע"י פומפיוס ב- 63 לפנה"ס הוחזר לה מעמדה כפוליס יוונית, ובנייניה שנהרסו ע"י החשמונאים שוקמו בין השנים 57 – 55 לפנה"ס. היהודים גורשו מהעיר, או חלק מהם, אבל בעיר נותרה קהילה יהודית. צאצאי התושבים ההלניסטים שהוגלו מהעיר ע"י החשמונאים הוחזו לעיר. כמו כן, הובאו מתיישבים חדשים ממוצא הלניסטי או סורי – ארמי, שהתייונו. העיר סופחה לפרובינקיה סוריה ואח"כ לפרובינקיה יודיאה. בשלב מסויים סופחה העיר לפרובינקיה יודיאה. הקהילה היהודית שנטבחה בעת המרד הגדול התחדשה לקראת סוף המאה ה- 2 לס'.

פילוטריה – הוקמה כעיר הלניסטית לחופה הדרומי- מערבי של הכנרת (תל בית ירח ). חסר מידע עליה, אך ידוע, עפ"י עדותו של יוספוס פלביוס, שהיא שימשה כבסיס צבאי רומי בזמן דיכוי המרד הגדול בגליל ובגולן. לאחר כיבוש יודפת חנו בה 3 לגיונות.

גבע – הייתה ממוקמת, עפ"י יוספוס פלביוס, בקירבת המישור הגדול סמוך לגליל ולכרמל. היא הייתה עיר הלניסטית, אך קיימת אי ודאות אם הייתה במעמד של פוליס. היא נכבשה ע"י אלכסנדר ינאי וגורל תושביה הנוכרים אינו ידוע. היא נכבשה ע"י פומפיוס, שוקמה ושמה שונה לפיליפיס. היא הועברה לידי הורדוס והוא הושיב בה את חייליו הנוכרים וחילק להם אדמות בסביבה. אדרינוס הושיב בה פרשים רומיים.

אידומיאה מרשה – העיר המרכזית באזור אדומיאה, בדרום יהודה, הייתה מיושבת אדומים, צידונים ויוונים בתקופה ההלניסטית. העיר הייתה בעלת צביון הלניסטי. הורקנוס כבשה ואיץ את תושביה להתגייר. המסרבים נרצחו, גורשו או ברחו. פומפיוס ניתק את אדומיאה מיהודה לאחר כיבושה והחזיר לה את אופיה ההלניסטי. העיר חרבה ב- 40 לפנה"ס בעת המאבק בין החשמונאים להורדוס.

הפיכת ערים יהודיות לערי פוליס

הרומיים גם לא בחלו בהפיכת ערים יהודיות לערי פוליס והעברת השלטון העירוני לנוכרים:

הגליל

טבריה – טבריה נוסדה ע"י הורדוס – אנטיפס כעיר הלניסטית והובאו אליה מתיישבים הלניסטים. אבל, כפי בחפירות ארכיאולוגיות התגלו מדרום לעיר שרידי העיר היהודית חמת שהייתה עיר עתיקה, וכמה מאות מטרים מצפון לטבריה התגלה תל רקת, יישוב יהודי עתיק שקדם לטבריה. חמת נזכרת במשנה ובתלמוד הבבלי, מה שמעיד על המשך קיומו של יישוב יהודי שם. תחילה סרבו יהודים לגור בה משום שהוקמה על קברים יהודיים, אבל, לאחר שטוהרה "מטמאתה", היא הפכה במהרה לעיר בעלת רוב יהודי. למרות זאת, העבירו הרומים את השלטון בעיר ב- 120 לס' לידי המיעוט הנוכרי. תחת השלטון הרומי הפכו את בית הכנסת למקום לעבודה זרה. עפ"י התלמוד הבבלי הפכה חמת לפרבר של טבריה כתוצאה מהתפשטותה של העיר.

ציפורי – הייתה עיר יהודית ושימשה עיר מחוז בממלכת החשמונאים. תושביה היהודים עמדו בראש המרד (פולמוס וארוס ) לאחר מות הורדוס (4 לפנה"ס ) ועל כן תושביה נמכרו לעבדות והעיר נהרסה. העיר שוקמה וחזרה למעמדה הקודם, אך רומי העבירה את השלטון בעיר מידי הרוב היהודי לידי המיעוט הנוכרי. ציפורי לא השתתפה במרד הגדול ותושביה קידמו את אספסינוס בברכה. לאחר מרד בר כוכבא הציב אדרינוס בעיר חי"ל מצב רומי ושיכן אותו במצודה שנבנתה על ידו. הוא שינה את שם העיר לדיו-קיסריה והפך אותה לפוליס. סביב אמצע המאה ה- 2 לס' הוחזר השלטון בעיר לרוב היהודי.

בניגוד לאזור החוף שהיה נוכרי ברובו ערי הפוליס טבריה וציפורי הוקמו בלב אזור יהודי לחלוטין.

קדש נפתלי – בגליל הפכה לקדס עם התיישבות פיניקים בה. הפיניקים ניצלו את הגליית יהודים לאשור במאה ה- 8 לפנה"ס, כדי להתפשט לגליל. העיר לא הייתה בעלת מעמד של פוליס, אבל היא הייתה בעלת אופי הלניסטי.

יהודה

ירושלים – הפכה לעיר אלילית- הלניסטית בה נאסר על יהודים לגור, ושמה הוסב לאילייה קפיטולינה. באיליה קפיטולינה הושבו משוחררי הצבא ובני משפחותיהם ולעיר הוענק מעמד של מושבה רומית. התחום המינהלי של העיר השתרע מחברון בדרום עד גופנא בצפון.

לוד – שוכנת בנקודת המיפגש בין שפלת יהודה ומישור החוף. הייתה עיר יהודית שתושביה נמכרו לעבדות ב- 43 לס', ולאחר מכן היא נשרפה ע"י הנציב הרומי בסוריה בזמן המרד הגדול. העיר שבה ונבנתה, אבל הקיסר ספטימיוס סוורוס הפך אותה לעיר דיופוליס בשנת 200 לס'. העיר הפכה לנוכרית עם מיעוט יהודי.

בית גוברין – שוכנת בדרום שפלת יהודה. היא הייתה עיר יהודית שנהרסה ע"י אספסינוס שהרג כ- 10,000 מתושביה היהודים ולקח בשבי כ- 1,000 . הוא הציב בעיר חי"מ רומי. אוכלוסיית העיר הייתה מעורבת, יהודים ונוכרים. בשנת 200 הפך הקיסר ספטימיוס סוורוס את העיר לפוליס בשם אלווטרופוליס. בחפירות נחשפו מיבנים הלניסטיים: אמפיתיאטרון ובית מרחץ.

אונו – הייתה עיר יהודית מאז ימי עזרא ונחמיה והייתה עיר חשובה בימי בית שני. היא נהרסה ע"י אספסיאנוס בזמן המרד הגדול

אמאוס – שוכנת על הצלע המזרחית של עמק איילון. היא הייתה עיר יהודית שהייתה פעילה במרד שפרץ לאחר מותו של הורדוס, ונשרפה כליל. היא שבה ונבנתה במאה ה- 1 לס'. תושביה היהודים היו פעילים במרד הגדול ובמרד בר – כוכבא. בימי המרד הגדול הציב בה אספסינוס את הלגיון החמישי ולאחר המרד יישב בה אספסינוס 800 ממשוחררי צבאו. בזמן מרד בר כוכבא הוצב בה גדוד רומי מפטרה. לאחר מכן הייתה אוכלוסייתה מעורבת: יהודים, שומרונים והלניסטים, אם כי הנוכרים היוו רוב. בראשית המאה ה- 3 לס' היא הפכה לעיר פוליס בשם ניקופוליס.

הערים היו תחילה בעלות רוב יהודי, אבל הובאו אליהן נוכרים והנוכרים הם שהכתיב את אופן החיים הערים אלה, בתמיכת השלטון הרומי, והפכו, בהדרגה לרוב.

מושבות רומיות וצבאיות

איזק עושה הבחנה בין מושבה צבאית, כלומר יישוב בו הוצבו חיילים רומיים שגוייסו בעת הצורך לפעילות צבאית, כמו המושבה הצבאית בסמריה, או בלג'ון, לבין עכו, קיסריה ואיליה קפיטולינה שהפכו למושבות רומיות בהן הייתה אוכלוסייה שאליה צורפו חיילים. מושבה רומית הייתה מעמד יותר יוקרתי מפוליס. תושבי המושבות הרומיות קיבלו אזרחות רומית ואזרחיהן יכלו להתגייס לצבא הרומי.

מושבות רומיות

בחלקים שונים של האימפריה הרומית הוקמו מושבות רומיות. הן הוקמו כדי להגן על האינטרסים של האימפריה הרומית באזורים בעלי חשיבות איסטרטגית. אזרחי המושבות הרומיות קיבלו אזרחות רומית.

באיליה קפיטולינה הוצב הלגיון העשירי ובה הוקמה מפקדת הלגיון. אבל היא לא הוקמה כפוליס אלא כמושבה רומית. והייתה מיושבת גם ע"י אזרחים בעלי אזרחות רומית, אם כי לא ברור מה הייתה חלוקת הסמכויות בין מינהלת המושבה למפקדת הלגיון.

אבל, איליה קפיטולינה לא הייתה המושבה הרומית הראשונה בארץ: עכו – פתולימאיס וקיסריה הפכו אף הן למושבות רומיות.

מושבות צבאיות

סמריה/ שומרון – הפכה למושבה צבאית בידי אלכסנדר מוקדון ונהרסה ע"י יוחנן הורקנוס. הורדוס בנה אותה מחדש בשם סבסטיה לכבוד הקיסר אוגוסטוס כעיר נוכריה, הושיב בה את חייליו הנוכרים, וחילק להם נחלות בסביבה.

ניאפוליס (שכם ) – בתקופה ההלניסטית הייתה שכם עיר שומרונית ועל הר גריזים היה המקדש השומרוני שנוקם במאה ה- 5 או ה- 4 לפנה"ס. המקדש והעיר נהרסו ע"י החשמונאים בעקבות טבח שערכו השומרונים ביהודי העיר. העיר עמדה בשממונה מ- 107 לפנה"ס עד 72 לס', אם כי במקום הקימו השומרונים כפר שומרוני בשם פלטנוס.

הקיסר אספסיאנוס הקים בכפר מעברתה, ממערב לאתר של שכם, עיר חדשה בשם פלאוויה ניאפוליס, ואלי צורפו כפרי הסביבה. אספסיאנוס הושיב בעיר נוכרים, אשר היו לשכבה השלטת, אם כי רוב התושבים היו שומרונים. ב- 249 לס' הועברה לעיר אחת היחידות של הלגיון ה- 10 מירושלים והיאהפכה למושבה צבאית.

לגיו – לגיו שכנה סמוך לדרך הים בשיפולים המערביים של עמק יזרעאל. החוקרים מזהים אותה עם גבעת אל- מאנאך. לגיו נבחרה כבסיס בשל מיקומה והרומים סללו ממנה דרכים לקיסריה, סקיתופוליס, ציפורי ופתולימאיס. תחילה חנה בה הלגיון השני ולאחר מכן הייתה לגיו מקום מושבו של הלגיון הששי. לגיו שישה כבסיס צבאי רומאי מ- 117 עד המאה ה- 4 לס'. בראשית המאה ה- 4 לס' היא הפכה למאסימיאנפוליס.

חילות מצב בערים

רומי גם הציבה חילות מצב בערים שונות. ד"ר רפאל ינקלביץ , במאמרו "היחס בין גודל האוכלוסייה היהודית לנוכרית בתקופת המשנה והתלמוד" , התבסס על אוסביוס, הארכיבישוף מקיסריה (חיבערך בין המחצית השנייה שלהמאה ה- 3 לראשית המאה ה- 4 ), מחבר האונומסטיקון, ספר גיאוגרפיה, שדיווח על 11 ערים בהן הוצב חי"מ רומי לאחר מרד בר- כוכבא: אילת, חצצן, תמר , ארנן, מעלה אדומים, צוער, באר שבע, תימן, קרקר, מיפעת, גבליני וכרמל.

זאב ספראי, הגיע במחקרו על הריבוי הדמוגרפי למסקנה, שרומי החזיקה בארץ לאחר מרד בר- כוכבא, בקביעות, בין 20,000 ל- 25,000 חיילים וחילות עזר.

ערי פוליס בעבה"י המזרחי (ערי הדיקאפולי)

לאחר כיבוש הארץ ע"י פומפיוס ב- 63 לפנה"ס הועברו ערי הדיקאפוליס לפרובינקיה סוריה. הן הועברו לידי הורדוס ואח"כ לצאצאיו עד לסיפוחן ב- 6 לס' לפרובינקיה יודיאה.

פילדפיה (עמאן ), פלה, גדרה, גרסה, היפוס, דיון, אבולה , רפנה ודיאון. (דמשק או קנטה בדרום סוריה נימנו על ערי הדיקאפוליס ).

היפוס (סוסיתא)

סוסיתא הפכה לפוליס במאה ה- 2 לפנה"ס.היא שוכנת בגולן, כ- 2 ק"מ מזרחית לכנרת. העיר הייתה בעלת אוכלוסיה הלניסטית מעורבת. בעיר הייתה קהילה יהודית קטנה. בחפירות שנערכו במקום התגלתה הכיכר המרכזית, הפורום ומצפון לו היה מקדש אלילי יווני- רומי.

גרס/שה

נמצאת מצפון לעמאן, בהרי הגלעד. היו בה כ- 15,000 תושבים והם נהנו משגשוג תחת שלטון נציב פרוביקיה סוריה. ניבנו בה בנייני ציבור מפוארים, מקדשית, בתי מרחץ ותיאטראות והיא הפכה למרכז מסחרי חשוב. ב- 129 לס' ביקר בה הקיסר אדריאנוס ולכבודו הוקם שער אדריאנוס.

גדר/ גדרה

נמצאת בצפון הגלעד. היא נהנתה משגשוג ומפעילות בנייה בתקופת היותה חלק מפרובינקיה סוריה. הייתה בה קהילה יהודית.

פלה / פחל

נמצאית סמוך לירדן, מצידו המזרחי,כ- 3 ק"מ מזרחית לכפר רופין בגליל. גם היא זכתה לשגשוג כלכלי.

פילדלפיה (עמאן )

שרידיה הארכיאולוגים של פילדלפיה מצויים בעמאן, בירת ירדן. מספר תושביה היה למעלה מ- 8,000 כפי שניתן לשער ממספר המושבים בתיאטרון הגדול שנבנה בעיר. כמו כן הוקם מרכז מסחרי ונבנה מקדש להרקילס.

אבילה

נמצאית אף היא בצפון הגלעד, כ- 15 ק"מ צפונית – מזרחית לעיר הירדנית אירביד. באתר נמצאו שרידים מהתקופה הרומית.

דיאון

מיקומה המדוייק עדיין שנוי במחלוקת. ההשערות הן שמיקומה היה בבית ראס או באל היש. כנראה, מזרחית להיפוס.

רפנה

הוזכרה ע"י פיליוס הזקן ברשימת ערי הדיקאפוליס, אבל עדיין לא קיים מידע לגביה.

 

לסיכום, תחת הכיבוש הרומי הוקמה מערכת ערי פוליס ומושבות צבאיות בתיפזורת ארצית, על בסיס מערכת דומה שהוקמה תחת הכיבוש ההלניסטי והורחבה ע"י הכיבוש הרומי. כמו כן,הוצבו חילות מצב ביישובים שונים ברחבי הארץ. רשת דרכים קישרה בין הערים והמושבות הצבאיות כדי לאפשר לצבא הרומי לנוע בחופשיות.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק