אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תוכנית החלל הסינית: נשק אנטי-לווייני - חלק א


התמונה של תומר ריבל

ב-11 בינואר 2007 טיל בליסטי דו שלבי מונע דלק מוצק לטווח בינוני שוגר משטחה סין. כעבור כמה דקות פגע ראש הקרב של הטיל בלווין מזג אוויר סיני ישן בגובה של כ-800 ק"מ והרס אותו. על פי הערכות של NASA, יותר מ-35,000 רסיסים בגודל של יותר מ -1 ס"מ התפזרו בחלל כתוצאה מהיירוט הסיני. הערכה הכללית היא שהפגיעה בלוויין הגדילה את כמות הרסיסים במסלול נמוך ב-10 אחוז1. חשוב מכך, ניסוי ה-ASAT  (ניסוי anti-satellite) הוכיח מעל לצל של ספק כי פניה של סין לעבר שימוש בחלל למטרות צבאיות ופיתוח של יכולות אנטי-לוויניות.

מאמר זה יענה על השאלה מה עומד מאחורי האסטרטגיה הצבאית הסינית בחלל, ובעיקר מה מניעיה של סין בפיתוח נשק אנטי-לוויני. המאמר מחולק לשני חלקים. החלק הראשון יכיל שני פרקים. הפרק הראשון עוסק בסקירת המקורות של המאמר. הוא יציג את הקשיים באיסוף מידע ואת מקורות המידע הראשיים. הפרק השני יציג את מדיניות החלל הסינית וימחיש את המאפיינים הדואלים שלה כאשר מצד אחד סין חותרת לפירוז החלל ומצד שני מפתחת יכולות צבאיות אנטי-לוויניות. החלק השני יכיל גם הוא שני פרקים, את הפרק השלישי והרביעי. הפרק השלישי יציג ניתוח של מדיניות החלל הסינית. הוא ינסה להסביר את הדואליות שלה ואת האימפרטיב הצבאי המנחה אותה. הסבר האימפרטיב הצבאי יתבסס על שלושה מימדים: תפיסת האיום הסינית, הרתעה וניהול קונפליקט. לבסוף, הפרק הרביעי והאחרון יסיק מסקנות ויבחן את מידת האיום של מערכות אנטי-לווייניות סיניות על ארה"ב.

1) סקירה ספרותית

בכל הקשור למקורות מידע, המאמר מתמודד עם שני קשיים מרכזיים. ראשית, המרכיבים הצבאיים של תוכנית החלל הסינית הינם חשאיים, קשה להגיע לחומרים גלויים המפרטים את האסטרטגיה הצבאית של סין בחלל וישנן מעט מקורות אותנטיים סיניים שעוסקים בתוכנית החלל הצבאית. המקורות הרשמיים הסינים (ניירות לבנים) לא עוסקים במימד הצבאי היות שלסין אין דוקטרינת חלל צבאית פורמאלית מפורסמת. שנית, המשטר הסיני הוא משטר סגור. עובדה זו מקשה באיתור מקורות הסמכות המכתיבים אסטרטגיה. כפי שהמאמר ידגים, בירוקרטיית החלל הסינית מורכבת מתערובת של ארגונים שאחראים על תחומים מגוונים ולעיתים חופפים. בנוסף, המאמר ימחיש גם כי את הקושי בלאמוד את מידת השפעתו של הצבא בקומפלקס של בירוקרטיית החלל הסינית ואת יחסי הכוחות בינו לבין הגורמים האזרחיים בעיצוב אסטרטגיית החלל הצבאית של סין.

המידע במאמר נשען על מספר מקורות עיקריים:

א) מכוני מחקר מערביים.

ב) דוחות של גורמים רשמיים אמריקאים המציגים את מדיניות החלל האמריקאית ובראייתם את האיום הסיני, בעיקר דו"ח של מחלקת ההגנה האמריקאית לקונגרס על התפתחויות צבאיות בסין מ-2011.

ג) כתבי עת אקדמאיים.

ד) קטעי עיתונות מערבית ומקורות באינטרנט העוסקים בתוכנית החלל הצבאית הסינית

ה) מסמכים רשמיים של ממשלת סין על תוכנית החלל הסינית.

ו) תרגומים של פרסומים של הצבא הסיני של כתבי עת ומכוני מחקר צבאיים וחוקרים צבאיים. מהמקורות הללו ניתן ללמוד את נקודת ההשקפה הסינית בכל הנוגע לאסטרטגיית החלל של סין.

בנקודה זו, ראוי יהיה לומר מספר מילים על הפרסומים של הצבא הסיני. קשה להעריך את מידת האוטנטיות של כתבים אלו בכל הקשור לכמה הם באמת משקפים את עמדת ראשי הצבא הסיני. יתכן גם כי הם משקפים אסכולות מסוימות בתוך הצבא הסיני ואינם משקפים אסכולות אחרות. יתרה מכך, לא ברורה מידת הסמכותיות של כתבים שזוכים לפרסום מול כתבים שנשארים חשאיים. עם זאת, יש לזכור כי הדוקטרינה הצבאית הסינית מפותחת לא על ידי קצינים סיניים אלא על ידי חוקרים צבאיים ואקדמאים2. עובדה זו מקנה לכתבים מידה לא מעטה של אוטנטיות.

הפרסומים של הצבא הסיני שיופיעו במאמר כוללים:

א) Space Warfare – ספר שנכתב על ידי חוקר צבאי ב-National Defense University (NDU) של הצבא הסיני

ב) China Military Scienceז'ורנאל צבאי שמפורסם על ידי ה-Academy of Military Science של הצבא הסיני.

ג) China Aerospace – ז'ורנאל בנושאי תעופה וחלל שמפורסם על ידי China Aerospace & Technology Corporation – סוכנות שאחראית על פיתוח טכנולוגיות חלל בסין.

ד) Liberation Army Daily – העיתון הרשמי של הצבא הסיני.

ה)  Introduction to Information Operations – ספר שהופץ בתפוצה פנימית בצבא הסיני ועוסק בלוחמת מידע. נכתב על ידי גנרל שעומד בראש האגף ללוחמה אלקטרונית של הצבא הסיני.

ו) Science of Strategy – ספר הדרכה של הצבא הסיני בנושאי אסטרטגיה צבאית בהוצאת ה- Academy of Military Science.

2) הדואליות של מדניות החלל הסינית

הדרך הטובה ביותר לתאר את מדיניות החלל הסינית תהיה באמצעות השאלת הדימוי של האל הדו-פרצופי, יאנוס (Janus), מהמיתולוגיה הקלאסית. בדומה ליאנוס המסוגל להתבונן לשני כיוונים באותו הזמן, מדיניות החלל הסינית מתנהלת באופן סימולטאני בשני כיוונים שונים. מצד אחד, ברמה ההצהרתית ובזירה הדיפלומטית, מדיניות החלל הסינית פונה לכיוון של שלום ופירוז החלל. בצד השני של המתרס, במישור הצבאי, סין שוקדת על התחמשות בחלל באמצעות פיתוחים צבאיים שיקנו לה יכולות ASAT.

א) הכיוון הראשון: פירוז החלל

ב-31 למרץ, 2011, משרד המידע של מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין הוציא נייר לבן שכותרתו China's National Defense in 2010. הנייר מהווה הצהרה פומבית רשמית המקיפה באופן נרחב את תפיסת הביטחון הלאומי הסיני. בפרק 10 של הדו"ח, Arms Control and Rearmament תחת תת הכותרת Prevention of Arms Race in Outer Space נטען:

The Chinese Government has advocated from the outset the peaceful use of outer space and opposes any weaponization of outer space and any arms race in outer space.

עוד נאמר בפרק כי סין מאמינה שהדרך הטובה ביותר  עבור הקהילייה הבינלאומית  למנוע מרוץ חימוש בחלל היא באמצעות משא ומתן שיוביל לחתימת הסכם מקיף ומחייב בנושא3 .

בדצמבר 2011, משרד המידע של מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין הוציא נייר לבן נוסף. בניגוד לנייר של מרץ 2010, הנייר הזה מוקדש כולו למדיניות החלל הסינית והוא מכונה China's Space Activities in 20114. הדו"ח מכיל חמישה פרקים שסוקרים את תוכנית החלל האזרחית הסינית מ-2006. כמו כן מפורטים קווי מדיניות מרכזיים והמטרות הסיניות בנושא החלל. כבר בפרק ההקדמה נטען כי החלל הוא משאב משותף כלל אנושי וכי ממשלת סין דבקה בעקרון של חקר וניצול החלל למטרות שלום. בפרק הראשון הדן במטרות חקר החלל הסיני מובע אותו הרעיון:

The purposes of China's space industry are: to explore outer space and to enhance understanding of the Earth and the cosmos; to utilize outer space for peaceful purposes, promote human civilization and social progress, and to benefit the whole of mankind.

האלטרואיזם הפציפיסטי הסיני בחקר החלל ממשיך לבוא לידי ביטוי באותו הפרק מספר שורות מתחת. בפירוט המטרות הסיניות בפיתוח החלל, מונה הפרק מספר עקרונות. לצד עקרונות העשרת הידע המדעי וחדשנות, מוקדש סעיף מיוחד לעקרון של פיתוח החלל למטרות שלום:

China always adheres to the use of outer space for peaceful purposes, and opposes weaponization or any arms race in outer space. The country develops and utilizes spacer sources in a prudent manner and takes effective measures to protect the space environment, ensuring that its space activities benefit the whole of mankind.

מדיניות פיתוח החלל הסיני תתבצע תוך פתיחות ושיתוף פעולה בינלאומי, שוב לטובת המין האנושי:

China persists… with opening to the outside world and international cooperation. It makes active endeavors in international space exchanges and cooperation on the basis of equality and mutual benefit, peaceful utilization and common development, striving to promote progress in mankind's space industry.

לקראת סוף המסמך, בפרק שכותרתו Fundamental Policies, נטען כי סין תומכת בפעילויות לניצול החלל למטרות שלום במסגרת האו"ם.

ואכן בכל הקשור למסגרת האו"ם, סין משלבת הצהרות עם פעילות דיפלומטית. בפברואר 2008 סין ורוסיה הגישו במשותף לועדת פירוק הנשק של האו"ם טיוטת הסכם ל-Prevention of the Placement of Weapons in Outer Space and the Threat or Use of Force against Outer Space Objects (PPWT). סעיף 2 של ההסכם אוסר על הצבת כלים חלליים במסלול אשר נושאים נשק מכל סוג שהוא. בנוסף, ישנו איסור על איום או שימוש בכוח נגד מטרות בחלל ואיסור על סיוע למדינה או כל ארגון אחר לקחת חלק בפעולות של חימוש החלל5. ארה"ב דחתה את יוזמת ה-PPWT, אולם סין ורוסיה לא הפסיקו לדחוף לכיוון של אימוץ הטיוטא. בינואר 2011,  Cheng Jingye, מנהל המחלקה לבק"ן (בקרת נשק) ופר"ן (פירוק נשק) במשרד החוץ הסיני התבטא בעיתונות הסינית וטען בהקשר ל-PPWT כי הסכם רשמי בינלאומי למניעת מרוץ חימוש בחלל הוא הדרך הטובה ביותר להבטיח שלום בחלל6.

ב) הכיוון השני: התחמשות

סין מאמצת מסלול מקביל של בניית יכולות ניהול מלחמה בחלל. מקורות סינים גלויים לא שופכים אור על יכולות אלו. גם ניסוי ה-ASAT של ינואר 2007, ניסוי שלא ניתן היה להסתירו, אינו זוכה להתייחסות מהצד הסיני. כפי שיידון בהמשך, הממשלה הסינית לא ששה לדבר על הניסוי ולקח לה שבועיים להודות באופן רשמי בקיומו. לפיכך מחקר בסוגיית החלל הצבאי הסיני נאלץ להסתמך על מקורות מערביים.

מקור עיקרי השופך אור על התחמשות הסינית בחלל הוא דו"ח שנתי של מחלקת ההגנה המונפק עבור הקונגרס בסוגיית Military and Security Development Involving the People's Republic of China, 20117. הדו"ח קובע חד משמעית כי

China is developing a multi-dimensional program to improve its capabilities to limit or prevent the use of space-based assets by adversaries during time of crisis or conflict8.

הדו"ח מוסיף שסין מפתחת מגוון יכולות שמטרתן הגבלת גישה לכוחות זרים לאזור של מערב האוקיינוס השקט והים הסיני. בנוסף לאמצעים בים ובאוויר, סין מפתחת יכולות ללוחמה בחלל. תחת הכותרת Strategic Capabilities טוען הדו"ח כי בשנים האחרונות סין מתקדמת באופן הדרגתי בפיתוח כלי נשק התקפיים בתחום הסייבר והחלל9.

על פי מקורות מערביים, סין בונה מגוון אמצעי לחימה בחלל. בתחום המודיעין מהחלל, היא פורשת רשת של לוויינים למטרות של reconnaissance שמאפשרים כיסוי אלקטרו-אופטי, אינפרא-אדום ורדאר. דוגמא בולטות הם לווייני Yogan -1, 2, 3, 4, 5, 6 ולווייני Haiyang-1B. כמו כן, בתחום הניווט, סין מסתמכת כיום בעיקר על מערכת ה-GLONASS הרוסית ובמידה פחותה על ה-GPS האמריקאי. אולם לסין מערכת משלה BeiDou-1 שמכסה את מזרח אסיה. במהלך 2012 מתועדת להיכנס לפעולה מערכת משוכללת יותר – BeiDou-2 – עם 10 לוויינים בשלב הראשון ו-35 לוויינים עד 2020 שיספקו כיסוי גלובאלי. בתחום התקשורת, סין שגרה ב-2008 לוויין חד ממסרי למטרות אזרחיות וצבאיות – 10TianLian-1.

גם בתחום ה-ASAT, סין לא שוקטת על השמרים. מספטמבר 2004 – ינואר2007 ערכה סין ארבעה ניסויי ASAT כאשר הניסוי הרביעי של ינואר 2007 הסתיים בהצלחה11. ב-9 למרץ 2011, ה-Washington Times דיווח כי על פי ה-Wikileaks, בינואר 2010 ביצעה סין ניסוי בהגנה נגד טילים12. הטיל שלקח חלק בניסוי זהה לטיל שפגע בלוויין בניסוי של ינואר 2007.

הטיל שלקח חלק בניסויים של ינואר 2007 וינואר 2010 מכונה  SC-19 והוא גרסה של הטיל הבליסטי לטווח בינוני (MRBM) מסוג DF-21. ככל הנראה מדובר על טיל ארבע-שלבי עם טווח של 1,700-2,500 ק"מ. ראש הקרב הוא גרסה של ה-HQ-19 – השם הסיני לטיל נגד מטוסים הרוסי מסוג SA-21. טכנולוגיית ה-hit-to-kill של ראש הקרב הסיני נעזרת בהנחיית רדאר אקטיבית של הטיל הרוסי (יתכן גם הנחיית אינפרא-אדום בפיתוח סיני). על פי אתרי חדשות סיניים, סין מחזיקה בארסנל של כארבעים 13SC-19.

בגלל יכולות דחף (boost) מוגבלות, ה-SC-19 אינו מסוגל להגיע ללוויינים במסלול גבוה. על פי דיווחים מערביים, סין מפתחת גרסת טיל משופרת המתבססת על ה-DF-25 (טיל בליסטי לטווח בינוני של עד כ-3,000 ק"מ) ועל מנוע שלב ראשון של הטיל הבין-יבשתי DF-31. טיל זה יהיה בעל דחף מספיק בכדי להגיע למסלולים גבוהים ולאיים על לווייני GEO אמריקאים14.

פרט ל-direct ascent weapons, סין מפתחת מגוון אמצעי לחימה ללוחמה אנטי-לוויינית. היא משקיעה אנרגיה רבה במחקר צבאי בתחום נשקי אנרגיה, בעיקר מערכות לייזר. באוגוסט וספטמבר 2006, סין השתמשה בלייזר קרקעי בעוצמה רבה על מנת לעוור לוויינים אמריקאים שעברו מעליה. אתר חדשות בהונג קונג פרסם ב-2009 כתבה לפיה סין פרסה בהרי Tianshan בצפון מערב המדינה תותח לייזר רב עוצמה שנועד להשמיד לוויינים15.

סין שוקדת גם על פיתוח לוחמת סייבר על מנת לפרוץ ולשבש מערכות שליטה ובקרה. היא מפתחת מערכות אלקטרוניות לחסום GPS ונשקים המבוססים על microwave שנועדו להרוס לוויינים. בתחום של נשק מסלולי, ישנן ראיות לפיהן סין מפתחת מיני-לוויינים שנועדו להתנגש עם לוויינים אמריקאים במסלול. בספטמבר 2008, שיגרה סין מיני לוויין במשקל של 40 ק"ג ובאורך של 40 ס"מ, BX-1, מטיסת החלל המאוישת Shenzou-7. הלוויין עבר במרחק של 25 ק"מ בלבד מתחנת החלל הבינלאומית16.

 לחלק ב של המאמר ולביבליוגרפיה

הערות:

1) A.J. Tellis, "China's Military Space Strategy," Survival 49, no.3 (Autumn 2007): 41.

2) K. Pollpeter, "The Chinese View of Space Military Operations," in China's Revolution in Doctrinal Affairs: Emerging Trends in the Operational Art of Chinese People's Liberation Army, ed. J. Mulvenon D. Finkelstein (The CAN Corporation, 2005), 330.

3) China's National Defense in 2010, china.org.cn/government/whitepaper/2011-03/31/content_22263885.htm [Accessed: February 25, 2012].

4) China's Space Activities in 2011, images.spaceref.com/china/ChinaSpaceActivitiesin2011.pdf [Accessed: February 25, 2012].

5) Prevention of the Placement of Weapons in Outer Space and the Threat or Use of Force against Outer Space Objects,

 reachingcriticalwill.org/political/cd/papers08/1session/Feb12%20Draft%20PPWT.pdf [Accessed: February 26, 2012].

6) M. Listner, "An Exercise in the art of war: China's National Defense White Paper, Outer Space, and the PPWT," The Space Review

thespacereview.com/article/1828/1 [ Accessed: February 28, 2012].

7) Office of the Secretary of Defense, Annual Report to Congress, Military and Security Development Involving the People's Republic of China, 2011.

8) Ibid., 5

9) Ibid., 28

10) Ibid., 35-6

11) I. Easton, "The Great Game in Space, China's Evolving ASAT Weapons and their Implication for Future U.S. Strategy," Project 2049 Institute, , 2

project2049.net/documents/china_asat_weapons_the_great_game_in_space.pdf [Accessed: February 19, 2012].

12) B. Gertz, " ASAT missile defense," Washington Times, March 9, 2011,

washingtontimes.com/news/2011/mar/9/inside-the-ring-846232496/?page=all [Accessed: February 28, 2012].

13) I. Easton, "The Great Game in Space, China's Evolving ASAT Weapons and their Implication for Future U.S. Strategy," , 3.

14) Ibid., 4

15) Ibid., 4-5

16) Ibid., 5

תגובות

התמונה של השיגור מאוד יפה

התמונה של השיגור מאוד יפה

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת תומר ריבל