אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

צבא האלים / שי טובלי, אילון לסטר


התמונה של דן לחמן
צבא האלים / אילון לסטר, שי טובלי

צבא האלים / אילון לסטר, שי טובלי, הקיבוץ המאוחד, עמ' 469, 2012

גדוד האלים, המוכר גם בשמו הגדוד הקדוש הוא אחד הניסיונות המרתקים ביותר בהיסטוריה הצבאית. גדוד שהוקם בתבאי העתיקה והורכב כולו מבני זוג, גברים שאהבו אחד את השני. מאה וחמישים זוגות. הרעיון שהסתתר מאחורי הגדוד היה  שזוג אוהבים יגן אחד על השני, ויותר מזה הם ילחמו טוב יותר מחיילים אחרים כדי לא להראות פחדנים בעיני בני זוגם.

את הספר כתבו במשותף אילון לסטר ושי טובלי, זוג בחיי היום יום שלהם. דבר המבקש לכתוב יותר עליהם מאשר על הספר. אני לא אכנס לצהוב אך אזכיר רק שטובלי הצעיר  הפך להיות מואר אחרי חוויה רוחנית גדולה שעבר וקיבץ סביבו קבוצה שאותה לימד רוחניות. הוא נישא ואחרי כמה זמן פגש באילון הנשוי שהיה חבר בקבוצה. הם עזבו את נשותיהם והפכו להיות זוג. צריך לקרוא את הספר בלי לחפש אותם בתוכו, בעיקר מפני שהקורא איננו יודע באמת שום דבר על חייהם הממשיים.

את הספר מספר צעיר שמצא בעיזבונו של אביו את סיפורו של הגדוד הקדוש, שנים אחרי התפרקותו. ביוון העתיקה, זו שלפני התפשטות הדתות המונוטואיסטיות יהדות – נצרות לא הייתה התנגדות מוסרית חברתית ליחסי אהבה בין גברים. היא לא נתפשה באותו יחס בו נתקלים הומוסקסואלים בימינו.

שלוש אימפריות זכיתי לראות בחיי, כותב הסב. הספרטנית, התבאית והמקדונית. כוחן של ארבעים השנה של השלטון התבאי עמד על מושג האהבה של הגדוד הקדוש שנשען על עוצמות פילוסופיות, רגשיות ורוחניות.

אהבה בין נערים צעירים הייתה מקובלת. לעתים נפסקה עם הנישואים, לעתים התקיימה לצידם. בניגוד לאתונה, תבאי לא חיפשה צידוק וקיבלה את האהבה הזו שלא כמו באתונה ששם קישרו אותה לרעיון הפילוסופי של חונך ונערו.

הקול המספר את סיפור הוא של מדאוס. מדאוס מספר על אדוניס אחיו יפה התואר שיש לו מאהבים רבים. שלעתים מסתובב בבגדי נשים ולעתים כגבר. הקשר בין השניים מורכב. אין אמנם סימנים לגילוי עריות אך מדאוס אוהב ומעריץ את אחיו בצורה עמוקה יותר מאהבות משפחתיות.

מדאוס הקטן מרגיש תלוש ולא שייך, אטום במקצת. האם הזרות הזו של מדאוס מרמזת להתפתחות הומוסקסואלית כמו שאנו מכירים אותה היום. למרות שאין תשובה ברורה אינני חושב שבחברה בה אהבת גברים הייתה מקובלת ופתוחה הייתה צריכה לפתח את יחס השונות הפנימית המתפתחת בימינו אצל הומואים שעוד לא גילו את עצמם.

מאוחר יותר ייכנסו לסיפור, אמפימנונדס, ובן זוגו פלופידס שייהפכו למפקדי הגדוד המבוסס על אוהבים. אהבה פילוסופיה וצבא. משולש גיאומטרי מושלם.          

לילה אחד אחרי ארבע שנות כיבוש מסתער ומשחרר צבאם הסודי של פלופידוס ואמפינונדס את תבאי החוזרת להיות פוליס עצמאית. אם כי אין ספק שהספרטנים יחזרו להלחם אתנו אומר אמפינונדס.

זה הרקע הפוליטי, הפילוסופי להקמתו של הגדוד הקדוש. זה שיוכל בכוח אהבתו להלחם בצבא ספרטה הגדול שיגיע שוב להכניע את תבאי.

למדאוס שהתנדב לשרת בצבא, הוצב בגדוד, שם פגש את פלוטוס והצפוי אכן קרה. הם התאהבו. סביבם רוחשת האהבה בין החיילים הצעירים, האימונים המשותפים הופך את הזוג ללוחם מוצלח אחד, ומאות החיילים יצרו יחד יקום אחד.

הקרב הראשון בין הספרטנים לגדוד החל כמעט במפגש מקרי של צבאות. הקרב הראשון בטגירה היה הסימן הראשון ללידתו של הגדוד החשוב ביותר בהיסטוריה. הגדוד הקדוש הוכיח את ייחודו ועליונותו וניצח את הצבא הספרטני הבלתי מנוצח עד כה. תבאי עומדת להשתנות, מעיר כבושה לעיר מנהיגה.

כל אימוני הגדוד מכוונים להעמיק את הקשר בין זוגות. ליצור בהם מעבר לאהבה הזדהות והפיכתם לגוף אחד. אך שיעור פילוסופי פיזי מעניין הוא השיעור בו מלמד אפמינונדס מפקד הגדוד את הצעירים לאונן. לא אוננות מכאנית אלא אוננות שתקשר אותם עם הכוחות האלוהיים.

האהבה תנצח, מונח שמוכר לנו בצורה שונה גם היום ומרחפת מעל כל הספר. אהבה שבה שניים הופכים לגוף אחד, אהבה בה נוצרת לכאורה ישות אחת מאוחדת. פסיכולוגים יגדירו זאת כהזדהות מוחלטת עם האחר.

הספר איננו מתכוון אולי להיות דידקטי, אך פרק שלם אפמינונדס מדבר לא רק בשבח האהבה בין גברים שהיא נעלה. הוא מרבה לדבר ללמד ולהכין את הצעירים חסרי הניסיון דרך סקס טנטרי לאקט ההתמסרות המוחלטת היכולת להחדר והקשר האלוהי שחדירה גורמת בין השניים, האוהבים אחד את השני כמובן.

אפשר לשאול למה אקט החדירה כל כך מעסיק את לסטר וטובלי. מה גרם להם להתעסק בפרק מאוד ארוך בשאלה הזו ולמה הפכו אקט  מיני למשהו פילוסופי. אקט המתנתק לחלוטין מהפיזי הופך להיות אהבה עילאית כזו שתכניס אותם לאקסטאזה גדולה היוצרת כוחות אלוהיים חדשים. כמו שאומר להם אפמינונדס "הייתי קורא ידע פילוסופי מכל סוג בעיקר מהזן המשחרר את הנשמה מכבלי הגוף"

 אינני מכיר כתבים יווניים עתיקים ואינני יודע אם זה תרגום והעתקה של איזו תורה פילוסופית מזרחית ליוון העתיקה או דרך להתגבר על פחדי חדירה מודרניים.

במלחמה, בקרב  הגדול בלאוקטרה, נגד ספרטה הוכיח הגדוד לראשונה  את כוחו וייחודו אחרי שנות האימון. ובקרב המכריע ניצחו את הספרטנים סיימו את הכיבוש והפכו למנהיגי יוון. הגדוד הסוד הפך להיות מוכר כגדוד גיבורי האלים. ומכאן קפיצות למלחמות אחרות עד לפירוקו של הגדוד.

דרך דמותו של מדאוס המתלבט בכל שלב מחדש מנסים הכותבים לגעת בשאלות רבות המעסיקות הומוסקסואלים בימינו. שאלת היכולת לאהוב, ההתמסרות המלאה, או ההתחייבות הזוגית " לכל החיים"   הנאמנות עד עולם.

טובלי ולסטר מנסים לגעת בצורות שונות פילוסופיה. גם זו של היחס לגוף. קשה לדעת כמובן כמה מדעותיהם נכנסו לספר "לאולימפוס תוכלו להיכנס רק כשאתם עצמכם תהיו ריקים. פנויים לחלוטין מזיכרונות, דעות וניסיון חיים" נשמע לי מוכר מאחת התורות המסתובבות בשטח בימינו.

אחד הדברים שאי אפשר לנו לדעת היא צורת ההתפתחות הנפשית. את הפסיכולוגיה ניסח אמנם פרויד במאה שלנו אך היא הייתה קיימת בנפש האדם, דומני שבחברה שמנהגיה היו פתוחים ומקבלים, חלק מהתניות שאנו מכירים בשל לחצים חברתיים לא היו קיימים אז. קשה לכתוב על אהבת גברים מותרת בעולם שהנצרות עוד לא הגיעה אליו ויצרה איסורים שעם השנים הופנמו עד דיכוי.

למרות שהספר מבוסס על אירועים היסטוריים ממשיים צורת הכתיבה שלו משייכת אותו לסוג אחר של כתיבה. פחות היסטוריה ויותר אהבה. כזו שהיא בין רומן היסטורי ולרומן רומנטי שייחודו שזוג האוהבים איננו נער ונערה אלא שני נערים.

אינני יודע איך עובדים שני סופרים על ספר אחד. מי אחראי לסגנון ולצורה לצערי הסגנון קצת מאכזב. אני זוכר לטובה ספר שכתב לפני שנים שי טובלי החייל, אם אינני טועה. ספר שגם אם אינני זוכר את הפרטים חשבתי אז שבטובלי טמונה הבטחה ספרותית. אני לא יכול להגיד לפי ספר הזה שההבטחה מתקיימת.

הייתה לי כוונה לאהוב את הספר. לעתים התעייפתי בקריאה. דברים חוזרים על עצמם בצורות שונות.

התחושה שלי הייתה כאילו הספר נכתב בתקופה הרומנטית הגרמנית ועשויה הייתה להיות מסד לאופרה של ואגנר, שבמקום טריסטאן ואיזולדה היה כותב את טריסטאן וטריסטאן.

אינני יודע מה עבר טובלי בתהליך הארה שלו, מה הן התובנות אותן לימד את בני קבוצתו. לעתים קרובות הייתה לי תחושה שהוא מנסה להעביר איזו אמירה העוסקת באהבה קוסמית אקסטאטית שחוו השניים, אותה הלבישו זוג הכותבים על יוון העתיקה. ניסיון שהיה יכול להיות מעניין יותר אם היה מהודק וקצר יותר בלי לנסות להקיף הכול הכול הכול בספר אחד.

 הרומן נראה כאילו בא לענות על שאלות שבתוך הקהילה ההומוסקסואלית. אני מנסה להתנתק מענייני האישי ולבדוק אם הספר יכול לעניין ציבור רחב, אחרי כמה הסתייגויות של סגנון ואורך נדמה לי שכן.

תגובות

http://tomerpersico.com/2011

http://tomerpersico.com/2011/01/30/tubalis_cult/

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר