אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

befor the fall / נוח האולי - יש נפילה ?


Noa Hawley / Before the Fall

 
מטוס פרטי ממריא מרתה'ס ויניארד לניו-יורק בליל קיץ מעורפל , לאחר 16 דקות המטוס צולל לים. הניצולים היחידים  הם סקוט, צייר כושל, וג'י ג'י, בן ה 4, בנו של בעל המטוס, שסקוט מחלץ משברי המטוס, שוחה שעות ארוכות  בים האפל. המטוס ותשעת האנשים האחרים שהיו עליו נעלמים בים והערפל סביב ההתרסקות מסרב להתפזר. 
האולי עוקב אחר מערכת היחסים המהוססת בין סקוט לילד, החוקרים המנסים לפענח את סיבת התרסקות, ומתקפות התקשורת האלימה הן על המערכת והן על הניצולים, המאיימות להפוך את סקוט מגיבור ומציל לחשוד האולטימטיבי. במקביל האולי מפנה את הזרקור לכל אחד ואחת מאלו שהיו על המטוס, ולא הצליחו להגיע לחוף, מספק לקורא תרכיז אישיות צהבהב וזורק את הקורא מחשד לחשד (לסיבת הנפילה) תוך תיאור את שעותיהם האחרונות . 
ברשימת הנספים נלמד להכיר את :
דיוד בייטמן: איל התקשורת, המיליונר בעל המטוס הפרטי, שבאותו בוקר מגלה שהשדרן הראשי שלו עבר על החוק ועלול להטביע אימפריית המדיה שלו בים של תביעות. אשתו הצעירה המופקדת על "פרויקט המשפחה ", הכולל מלבד ג'י ג'י גם בת גדולה יותר שכבר נחטפה בעבר. 
בן קיפלינג (רמז לכך שאנו חיים בג'ונגל ?): מיליונר מינוס (יחסית לבייטמן), שמסתבר שהסתבך בהלבנת כספים, והולך להיעצר למרות ההבטחות שופעות הביטחון של עורך דינו (שלקח אחלה שיעורים במדורת ההבלים). אשתו שלא מצליחה להבין את דיבוק עשיית הכסף של בעלה ומשמשת כאשת יחסי אנוש של הבעל המתקשה לדבר עם אנשים על משהו מלבד כסף . 
הטייס הראשון שאת שנותיו הראשונות בילה עם אימו בכת אובדנית .
אמה לייטנר הדיילת המדליקה, ומה בדיוק הקטע שלה עם טייס המשנה השחצן, סקסי וסקסיסטי שהאולי מספק לו דיוקן פסיכופתולוגי בהחלט משעשע  (תרדו ממשכנע , ומהר ) ? 
ולמי שרוצה הצצה מורחבת לדוגמה קל"ב : 
גיל ברוך – אחראי האבטחה: האיש שמכניס את אגדות האחים גרים לעוצר בית (שלא יחטפו רגשי נחיתות). זה שמספרים עליו שבנה בעצמו בית על גבול השטחים הכבושים, כולל חטיבת העצים וכשהפלסטינים שרפו את ביתו הראשון השתין בבוז על החורבות המעשנות והתחיל לבנות מחדש. צאצא למשפחת המלוכה הישראלית (israeli royalty"")  הבנ של לב ברוך, יד ימינו של משה דיין וזה שהחזיק לו את היד כשהוציאו לו את העין. שלא לדבר על כך שאימו הייתה הנכדה המועדפת של גולדה מאיר האישה היחידה הקשוחה מספיק לדחוף מדינה שלמה בבטן מדינות ערב.  
The only woman tough enough to forge an entire nation inside the belly of an ")
arab state")
השורד היחיד ממשפחתו, שנולד עם הירייה הראשונה במלחמת ששת הימים, נורה שש פעמים, נדקר, ניצל מפצצה ו.. לא נתיש אתכם ברשימה הארוכה, ונקפוץ לדובדבן לפני שהגלידה נמסה, ביתוק בתוליה של אנג'לינה ג'ולי (ולמי שמטפח ציפיות האולי מדווח, לא מספק פרטים חלילה) . 
האולי מדגים לנו את כישוריו המופלאים כאחראי האבטחה, שבזמן שהדיילת  חולפת על פניו, "..מספיק לחשוב לא רק  על הטייס המשנה, הסנדביץ' החצי אכול, מה אמר הטייס הראשון, חטיפת של בת המיליונר ומה שיכול להשתבש כי אם גם על, העין של משה דיין, השתייה של אבא שלו, האחים המתים  כל אחד בתורו והאחות (המתה כמובן) לחשוב על מה זה להיות הד, או צל, על שהעולם בלתי אפשרי ... "  וכו' וכו' .
אז נכון שלא תמיד ברור אם האצבעות (של האולי) התברברו קצת על המקלדת, או שהביג-באנג עשה את העבודה, אבל ממש טוב, אבל למי שמודאג מסטריאוטיפים האולי יספק הוכחות, שנינויות לא הורגות אותם. ממכסימום מאפרות .
בציר המתאר את תוצאות הנפילה נתקל בין היתר  :
ג'ק להלין, התירוץ הרשמי לכך שהצייר שלנו יודע לשחות. להלין הוא לא רק הדמות הכי מעניינת בספר אלא  גם בן-אדם-על-אמת. גורו בריאות וכושר שכל אמריקאי (לפחות) מכיר. מפגן היכולת שלו, שחייה מאלקטרז לנמל פישרמן כשהוא כבול לסירה ( בגיל  60 ), הופכת לסוג של אידיאה פיקס אצל סקוט הנער,  שאחרי שגמר לבלוע אוויר בהתפעלות, רץ ללמוד לשחות . 
ביל מיליגן, השדרן הראשי של איל המדיה (דייויד ז"ל), היושב תמיד בפיסוק כדי התפעל מגודל הביצים, מכריז על מלחמה ב"טרור נגד מדיה חופשית וחופשהביטוי" או יותר נכון חופש-הביל-ביטוי. 
ביל הרודף את גיבורנו, לא רק מתוך קינאה (ביל לא זכה להתרווח במושב המטוס למרות השנים הרבות שבילה לצד המיליונר, ומה פתאום קוראים למישהו פה גיבור ? ). נרקומן  של ייצור סנסציות,' אני כאן, לאור המצלמות, משמע אני קיים'. שופע נאומים מתלהמים ויורה לכל הכיוונים אשמות חשדות ועלבונות, החל מקונספירציה ועד זיון מולטי-ביליארדרית. קריקטורה קולנית של המדיה שלא מסתפקת בדיווח ועברה  לייצור החדשות. והנבוט (הלא ממש מתוחכם ואלגנטי) שמשמש את האולי לחבוט בתיאוריות הקונספירציות למיניהן .
 
סקוט בורוז (הצדעה לויליאם ?) אמן כושל שחצי שנה לפני "הנפילה"  נזכר שיודע לשחות התנקה (אלכוהוליזם, נשים ועצלנות בעיקר ),  והתחיל שוב לצייר ברצינות. סקוט  תופס 'טרמפ' ליבשת בשביל להתחיל לארגן תערוכה. סקוט יקירנו שנראה כי סובל מתסמונת הגנן ב"להיות שם" (ע"ע קושינסקי ), מעורר את הקורא להתלבט, האם שהות ממושכת במים גורמת למוח לספוג נוזלים ? ואולי מחאת התאים האפורים על  שנות שימוש ממושך באלכוהול וסמים ? כי בטח לא מדובר בתירוץ משומש של האולי להאכיל את הקורא בפנינים שיגרמו אפילו  לחזירים להתמוגג .
"החיים שאנו חיים מלאים בחורים", מהגג לעצמו גיבורנו לפני שהוא שופך את שארית הוויסקי של האולטי-מולטי-מיליארדרית לכיור. או מתמוגג מול הילד הישן, 'הס מלהעיר, כי כשהוא חולם הוא לא יתום  '. 
דודתו של ג' ג'י (הילד), המצוידת בחוסר ביטחון ענוג שהניב בעל לא יוצלח שכספי הירושה מטמטמים לו את שארית השכל, תתרום לחגיגת הקלישאות את " היא מרגישה את הבדידות, אולי רגע הבדידות הגדול בחייה. אבל היא לא לבד, היא אימא. ועכשיו לעד היא לא תהיה עוד בודדה."
"ככל שיש  לך יותר אתה דואג יותר " מנחמת את עצמה אשת המיליונר (מינוס). 
ואל דאגה זה הוא רק קצה קרחון הקלישאות .
סקוט גיבורנו, עונה ברצינות תהומית על השאלות הרטוריות-ציניות המוטחות בו, מה שמאתגר את הקורא (עם התמכרות קלה לדיאלוגים הזויים ) להיאבק בטעם הלוואי הסכריני ולזווג לסצנה את המוסיקה המתאימה, וכל זה כהקדמה להתפעלות מההוכחות החותכות שהאולי מספק לכך שוידוא בדיחה הוא האמצעי היעיל ביותר ולוידוא הריגה (של הבדיחה ) .
 רגע לאחר שאשת המיליונר (מטוס פרטי להזכירנו) שואלת כמה עלו הפירות הטרופים שהבעל המפנק טרח להביא לה, הבעל ממהר להתמוגג  מאשתו הצנועה. האם זו נועד להבטיח לנו שלא בקמצנות מדובר או  מחשש שהקורא האטום יפספס ולו ניצוץ ציני-גאוני ?
לא שאין להאולי הברקות, בשלב נואש בחקירה, החוקר (הרע) מצליח להוציא צו להחרמת הציורים של סקוט. אז למה האולי ? למה ?  למה לקלקל אח"כ בדיווח על הגיגים התוקפים את החוקר (הטוב )? אמנות ?   מציאות ?  יש קשר ? נו באמת . 
ואם היינו בחוקר הטוב, זה שהסביר לאשתו למה כדאי לדחות הבאת ילדים באמצעות מצגת פאור פוינט. אבל הגרוש העליז ( אלא מה ?), לומד באמצעות מתקפת תמותה רצינית במשפחה שרגש הוא קצת יותר מתירוץ חיוור לשים פס על ההיגיון, ולפני שהוא מפשיל שרוולים אנליטיים לחקירה הטכנית מתפנה למה שהאולי מכתיר כ"חוכמה האמיתית", רגע דומייה לזכר הנספים: " לכול אחד מהם היו החיים שלו, הסיפור שלו " – ברררררר . 
האולי גם חזק בפמיניזם, לא רק שלילה (האולטי-מולטי-מיליארדרית ), היא העשירה ביותר  בספר ( אז יורשת ? אז מה, מי אמר שאישה צריכה ללכלך את הידיים בעשיית כסף ?), ברור לנו שלאחר שתגמור להשתעשע ביצירות אמנות, וחיפוש דברים שאי אפשר לקנות בכסף, היא מקסימום תלכלך את הידיים בהחלפת חיתולים  (כיתר נשות המיליונרים הפזורות בספר ) שהרי אחרי הכול בעולמנו אין דבר קדוש יותר וחשוב יותר מהמשפחה .
אבל ההישג המערער  ביותר של הספר הוא, שהאולי (הידוע כשוחט פרות לארוחת הבוקר) מצליח להביא אפילו את סקוט גיבורנו, אקס שתיין וזיין לתובנה המדהימה במקוריותה כי את משמעות החיים הוא ימצא בלא אחר מהילד . 
וסיבת הנפילה ?
סורי. ספויילרים אאוט . 
 
כי בינינו , כמה מניצולי פארגו יוותרו על משימת בדיקת הספר של האולי בעצמם ?

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שמואל הדס