אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

נקודת נתניהו


התמונה של עמוס אריכא
נקודת נתניהו

רבים מטילים ספק ביכולת הצדדים, הישראלי והפלשתינאי, להגיע לתמימות-הבנות בנושאי יסוד של העימות הטראגי הקיים למעלה ממאה שנים. כל מפקפק ונימוקיו המשכנעים אתו. כל ספקן מציג סיבותיו כבעלות-משקל, משני עברי המתרס.

במהלך השנים הרבות שאנחנו עושים בחריש שדה המלה העברית שלום, סחטנו ממנה את נשמתה עד שהיא נשמעת כמלה רצוצה ומצחינה. רבים סבורים שיהיה עלינו להסתפק בהסכמי ביניים, כאלה חרורים שיאפשרו לפלשתינאים להתנער מהם בכל רגע שירצו ויתאפשר להם להמשיך להשמיץ אותנו כשטן האחרון שנותר בעולם הצדקני. הפלשתינאים גם אינם מצניעים את כוונות הזדון שלהם אף לא שמץ מהן. הם נאחזים בפסוקי הקודש המנחים אותם והמצדיקים "חוזים על תנאי", כשלב הערמומיות במלחמה עם האויב - קרי, אנחנו.

הפלשתינאים חותרים לשלבי ביניים בלבד, כאלה שמיועדים לאפשר להם להגיע ביום מימים להכחדתה של מדינת ישראל. אין צורך לחפש ביטויים מתונים להדגשת המחשבה המבצעית הזאת היצוקה בכל תשתיות מעשיהם, ונמצאת בשורש תגובותיהם השכם והערב.

מוטב שנודה בגלוי במפלה ההסברתית שספגנו מידי אויבינו המושבעים. מבחינה זו, באמצעות עזרה מתורת גבלס ואנשי השמאל הקיצוני בישראל ובעולם, הפלשתינאים הביסו אותנו שוק על ירך, הציגו אותנו במלוא איוולתנו, דווקא בשנים בהן עומד בראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שנחשב לפחות על-פי דעתו, כמומחה להסברה. דומה ומישהו כאן חי בין עולם מציאותי שאינו מאיר לנו פנים לבין תעתועי תוכנית ריאליטי בזויה ופרימיטיבית.

נתניהו קרוב מאד לאבד מקום של חשיבות בדפי ההיסטוריה שלנו הנפתלת והצהובה מזוקן. כמובן שכל עוד אדם מכהן בתפקידו צריך לקוות כי עוד ימצא דרכו להבנת כתב ברייל בראשי אצבעותיו. הכוונה היא לגבי כתב העיוורים של ההיסטוריה בעבר ובהווה שרק בודדים מסוגלים לפענח מקצתו, בעודם בתנופת מנהיגותם.

בינתיים, האיש נתניהו נקרע לגזרים ובזלזול מקומם בידי המתנחלים האריאלים העושים בלשכתו ובמשרדי הממשלה כרצונם, בעוד נציגיהם בכנסת מעפרים על ראש כולנו הצעות הזויות שנועדו להכשיל כל משא ומתן. בנוסף לצרות המעיקות מבית האיש נתניהו כורע תחת לחץ אדיר של אירופה שחזרה ליושנה, ושל ארצות-הברית שחולשתה היא בושתה, שתיים שעשו יד-אחת לאלצו להשלים עם תכתיב כוחני בתנאים שכנראה ימיטו עלינו תקלות רוויות דם לאין סוף.

אני משער נוכח אין ספור סימנים זעירים, כי נתניהו מנסה לתמרן בין התקפי מזג האוויר הפוליטי המסובך, ולנסות לצאת שלם. אך מצב זה עדיין רחוק מלהתגשם. הבעיה מתחדדת בעובדה כי רבים סבורים בנאיביות כי שלום עושים עם אויבים. משפט חלול זה מעיד עד כמה התרחקנו מלהודות בקיומה של סיטואציה בלתי-נסבלת, כאשר המנצחים הם שמובלים לחצר בית המטבחיים, למאכלתו של השוחט, וביציע יושבים הפלשתינאים.

שלום אמיתי, גם בהיותו כרוך בויתורים כואבים, יכול להיות מושג רק כאשר שני הצדדים חפצים בו בלב-שלם. אולם לא תיתכן כריתת שלום בין שני עמים, כשהמנוצח מרגיש עצמו שווה משקל למנצחו ואף יותר מכך, תוך זכייה ברוחות גביות מתעצמות, ויהירותו גוברת על הגיונו והוא מכתיב את תנאיו. במצב כזה ליליפוטים נתפשים בעיני עצמם כגוליברים. נראה, איפה, כי לא תיתכן כריתה כזו כאשר הפלשתינאים הפכו היסטוריה על פניה, שחור נהיה ללבן ולבן לשחור, והכזב נהיה לאמת.

מכאן לאותה הנקודה היהודית של נתניהו. בדומה למיוחס לארכימדס שטען כי אם יתנו לו נקודת משען יניף את העולם, כך ברוח זו יש להתייחס לנקודה היהודית באמונתו הצודקת של נתניהו שאסור לו להרפות ממנה, אף לא לוותר על מקצתה. הנקודה היהודית שנתניהו עומד על קבלתה בידי הפלשתינאים, זו הכרה בקיומה של מדינת הלאום העברי, היא שעשויה להטות משא ומתן עקר למשהו ממשי לטובת שני העמים.

אני מודע לעובדה שישראלים לא מעטים מקלים ראש בערך נקודה עקרונית זו שמציג ראש הממשלה וכנראה ממשיך להתעקש עליה מתוך הכרה נכונה במשמעותה ההיסטורית ומאידך הוא מודע יותר ויותר לגבי טיבו של העתיד האורב לנו מעבר לפינה. הלב נחמץ להיווכח מה רבים הישראלים שתרמו איש מסיבותיו לניצחון ההסברתי המדהים הזה של הפלשתינאים.

גישה זו של המוותרים בקלות-ראש בלתי-נסבלת על הנקודה הגורלית הזאת היא בגדר טעות נוראה, שכן נקודת נתניהו היא היא ורק היא ליבת הסכסוך ההיסטורי מתחילתו; זהו סירובו העקשני של העולם הערבי להשלים עם קיומה של מדינת בני העם האחר קרי, אנחנו. מנקודה זאת צמח והתפתח סכסוך הדמים שאינו משנה גם ברגע זה טיבו ואופניו.

אי-קבלת תביעתו של נתניהו בידי הפלשתינאים משאירה על האבניים את הקדרה בה ימשיך לבעבע לב הסכסוך הרותח. במלים אחרות, בכל רגע של שינוי דמוגרפי, למשל, יוכלו הפלשתינאים לחדש מאבקם לביטול קיומו של הבית הלאומי הישראלי בטיעון של 'מדינת כל תושביה'. בכדי לבטל איומים עתידיים מסוג זה נתבעת כיום ההודאה הפלשתינאית ב'נקודת נתניהו', שהיא חשובה גם לעתיד מערך יחסינו עם העולם כולו, היום, מחר ומחרתיים. 

אנחנו נדרשים להתאחד סביב תביעתו זו של נתניהו. על כל אחד מאתנו, מימין ומשמאל, לתמוך ברגע זה בראש הממשלה בהתעקשותו על הדגשת לב קיומה של מדינת ישראל. בלי הנקודה הזאת יתברר המסמך, אם יהיה כזה, כנייר לקמוס שאפילו אינו ראוי לשימוש במחראות.

אם ישיג נתניהו את ההכרה הפלשתינאית הזאת, כי אז אולי באמת יסומן צומת היסטורי חשוב שיעיד כי נתניהו הוא זה שמצא נקודת משען להרחיב אמון שאיננו מזויף בין הצדדים; הכרה פלשתינאית בנקודה היהודית הזאת עשויה להתגלות כאבן פינה אמיתית למינוף משא ומתן שאיננו ריק מתוכן. זהו מבחן היסטורי אמיתי לעוצמת שדרתו של ראש הממשלה. מדובר ברגע נוקב לגבי ערך הצהרותיו, אבל גם לגבי העתיד שכולנו אחראים לו במידה שווה. זהו רגע נכון בו על כל אחד מאתנו להתבונן במצפונו ולהשמיע את קולו בדבר חובת הפלשתינאים לומר במלים מפורשות כי ישראל היא מדינת הלאום העברי.

תגובות

בחייך

רק היום התבשרנו שביבי מחזיק בחשבונות באי ג'רסי

ומה בדיוק הבעיה בזה?

ומה בדיוק הבעיה בזה? דבר לגיטימי לחלוטין שמותר הן מן הדין והן מן הצדק. אולי כבר להפסיק לתקוף ברדידות את בניין נתניהו?

אסון אוסלו הביא אותנו למצב הזה

ביילין וחבורתו, פרס ורבין בתמימותם הביאו עלינו את אסון אוסלו, הם הכניסו לתחומי ארץ ישראל את ארגון הטרור הידוע בכינוי אש"ף או פת"ח, בנוסף דאגו להלבין אותו בעולם, להפוך אותו מארגון טרור מוקצה שיושב בטוניס חלש וזניח לארגון לגיטימי וחזק שמסתובב בבירות אירופה ושאר העולם, בנוסף דאגו לגייס עבורו תרומות של מליארדי דולרים במשך השנים. בתמורה לטוב לבם ותמימותם קיבלנו את הרשות הפלסטינית הזדונית שמשתמשת בכל הטוב הזה שמדינת ישראל בתמימותה הרעיפה עליה, כדי לפעול בכל דרך לחיסול מדינת ישראל, תחילה ניסו בפיגועי טרור זוועתיים, פיצוץ אוטובוסים ומסעדות על יושביהם, תוך גרימת מוות ונכויות קשות לתינוקות, ילדים, נשים וגברים שפשעם היחיד השתייכותם לעם היהודי. כאשר זה לא הלך להם הם עברו להיות יותר מתוחכמים ומנסים לפגוע בלגיטימציה של מדינת ישראל בעולם, להביא עלינו חרם כלכלי, גינויים וסנקציות. מכיוון שהעולם הוא צבוע ואנטישמי ובאו"ם יש רוב מוסלמי אוטומטי הפלסטינים עושים ככל העולה על רוחם באו"ם, מעבירים גינויים מופרכים כנגד ישראל ללא הרף, האבסורד הגדול, מדינות כמו סוריה, לוב, סודן ואיראן יושבות במועצה לזכויות האדם של האו"ם ומצביעות בעד החלטות אנטי ישראליות. המצב לא טוב, כל העולם נגדנו, אבל לנו אסור להיכנע ולוותר מכיוון שזה יוביל לחיסול הפיזי שלנו, מי שמעוניין לראות איך זה עלול להסתיים אם חס וחלילה נוותר על גרגיר שטח נוסף לפלסטינים מספיק שיביט לסוריה, לעיראק, לתימן ללבנון או לסודן.

לתקוף אתה יודע, להציע פתרונות חלופיים - כנראה שלא

אולי מספיק לשנן את המנטרות? לתקוף אני רואה שאתה יודע, אבל איזה פתרון בדיוק את יודע להציע מלבד דרכם של "ביילין וחבורתו"? סיפוח יהודה ושומרון ונתינת אזרחות ל-2.5 מיליון פלסטינים? קיבוע אפרטהייד ישראלי - כלומר הפיכת המצב הקיים של שלילת זכויות אזרח מ-2.5 מיליון בני אדם, מזמני לקבוע? אולי טרנספר לפלסטינים (לאיפה בדיוק?) אתה מציע? או רצח עם?
לצערנו אין אף פתרון טוב יותר למדינת ישראל מלבד פתרון שתי המדינות של "ביילין וחבורתו".

פתרון חלופי

אתה ידידי היקר לא קראת בכלל את מה שכתבתי, רק ראית מישהו שכותב משהו נגד הסכם אוסלו ומייד הוצאת את סט התגובות האוטומטיות של אנשי השמאל, הפתרון הטוב ביותר היה לשמור את המצב כמו שהוא היה,טרום אוסלו, מכיוון שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית זה יגרום לנו יותר מידי נזק בינלאומי, הפתרון הטוב ביותר כרגע הוא להשאיר את המצב כמות שהוא, תוך עמידה עיקשת על האינטרסים שלנו ומיזעור ככל האפשר של הנזקים הרבים שהפלסטינים גורמים לנו, תקרא לזה קיבוע אפרטהייד או בכל שם אחר שתרצה, כרגע זה הפתרון היחיד שלא יביא עלינו אסון. בעוד 50 או 100 שנים כאשר הערבים בכלל והפלסטינים בפרט יגמלו מההרגלים המגונים שלהם לנסות להשמיד את מדינת ישראל ולהרוג יהודים, אז יהיה על מה לדבר או על יחידה מדינית עצמאית או על איזרוח בישראל. בנתיים אפשר ורצוי לתת לכל פלסטיני שירצה בכך להגר לאן שירצה, מדינות ערב, מדינות אירופה, מדינות דרום אמריקה, ארה"ב או קנדה, אנחנו לא נעמוד בדרכם, תוך דור אחד או שניים יהיו פה הרבה פחות פלסטינאים והפתרון יהיה הרבה יותר קל.

תגובה

חבל שאתה מאשים אותי באשמות שווא, כי דווקא כן טרחתי לקרוא את כל דבריך בתגובתך הקודמת, אבל לא משנה.
טוב, אם אתה כמובן רואה בפתרון של קיבוע המצב הקיים מזמני לקבוע פתרון, אז שיבושם לך. אם אתה חושב שזה מעשה ראוי למנוע מעם אחר מדינה - מעם המהווה רוב מוחלט בשטחו, בהתחשב בתביעתו ארוכת השנים של העם היהודי למדינה, אז בבקשה. אם אתה סובר שזה מעשה ראוי לשלול את זכויותיהם הפוליטיות והאזרחיות של הפלסטינים, אתה מוזמן לעשות זאת. אם אתה מחזיק בעמדה, לפיה אתה רוצה שמדינת ישראל תהפוך למדינה אימפריאליסטית, אשר מונעת מעם אחר את הגדרתו העצמית, שום בעיות. ואם אתה לא רואה בדמוקרטיה ערך, לא אתווכח איתך (רק אשאל מתוקף איזו זכות בדיוק נלחם העם היהודי לעצמאות ולשוויון פוליטי כל השנים, אם לא מתוקף הדמוקרטיה?).
רק דבר אחד יש לי להגיד לך - אל תתפלא שצועקים ברחובות לונדון, פריז וניו-יורק "ישראל - אפרטהייד" - כי לפי הצעתך, היא אכן תהיה לכזאת. אל תתפלא, שרבים מבני העם הזה, מהטובים שבבנינו, ימשיכו לרדת מהארץ, כי הם כבר לא יוכלו לסבול חיים במדינה שבה ישנם תושבים סוג א' ותושבים סוג ב'. אל תתפלא שמדינות העולם יפסיקו לטפח את ישראל, ואף יחרימו אותה, כי הרי ישראל כבר איננה יכולה להיחשב בת ברית, עקב הבעייתיות המוסרית של מעשיה. ואל תתפלא שהפלסטינים יחזרו לדרך הטרור - והרי במה תוכל להאשימם? אם אתה לא מסכים לאפשר להם מדינה בדיפלומטיה, נלך למלחמה. משטר האפרטהייד הישראלי שאתה רוצה לייסד כאן, לא יחזיק ימים רבים, בדיוק כמו מקבילו הדרום-אפריקני.
אין אני מציע דהירה להסכם שלום חפוז. אין לי גם שום אשליות לגבי כוונותיהם הזדוניות של פלסטינים רבים. ואכן, אל לה לישראל לחתום הסכם ללא ערבויות ביטחוניות, או הסכם אשר כלולה בו זכות השיבה. אך כמדינה שהייתי רוצה לראות כמדינה מוסרית ודמוקרטית, כמדינה שאיננה קובעת דין לעמה, אלא מתנהלת בהתאם לנורמות ולסטנדרטים מוסריים מלנימיים, לצערי אינני רואה דרך אחרת מלבד וויתור על חלקי מולדת, ולהקמת מדינה פלסטינית שם. על עבר הירדן המזרחי כבר וויתרנו, ניאלץ גם כנראה ביום מן הימים לוותר על חלק מזה המערבי.

תגובה לתגובה

קל מאוד להיות הומני, דמוקרטי ורודף שלום, להאמין בזכותו של כל עם להגדרה עצמית ועוד עקרונות יפים ונעלים, במיוחד כאשר אתה יושב לבטח באירופה או בארה"ב ואף אחד לא רוצה להביא לחיסולך הפיזי. לצערנו לא זה המצב אצלנו, אנחנו מתעסקים כאן עם אויבים, כן עדיין אויבים למרות "תהליך השלום" מהסוג השפל ביותר, רוצחי נשים וילדים שמרעילים את נפשם של ילדיהם יום יום לג'נוסייד של העם היהודי, גם ברשות הפלסטינית, גם במצרים שאיתה כביכול יש לנו שלום, בטח ובטח באיראן, סוריה ולבנון. מרעילים את נפשם של ילדיהם, צוברים נשק, אטומי, כימי, ביולוגי ורגיל, ומדברים יום יום, שעה שעה על השמדתה של מדינת ישראל, כל מילימטר של אדמה שפונה ע"י ישראל הפך להיות בסיס צבאי או משטח לשיגור רקטות, אתה מקבל דוגמאות יומיומיות ליכולתיהם של הערבים בסוריה, בעיראק ובלבנון, קיבלת טרור נוראי בערי ישראל רק לפני 10 שנים, מה יקרה לדעתך אם כנופיות פלסטיניות ג'יהדיסטיות, אל קעידיסטיות, סלפיות יסתובבו ללא מפריע במרחק של 5 ק"מ מכפר סבא, נתניה, עפולה, ירושלים, נמל התעופה בן גוריון, חיינו פה יהפכו לגיהנום, ההגירה מחוץ לישראל תהפוך מטפטוף לשיטפון. ואל ה"מדינה" הפלסטינית יהגרו מאות אלפי אם לא מליוני "פלסטינים" מסוריה, לבנון, מצרים, ירדן. זה יביא למלחמה וודאית בין ישראל ל"מדינה" הפלסטינית, כמובן שכל העולם יגנה אותנו, יטיל עלינו סנקציות ויתמוך בפלסטינים. ידידי היקר אתה עוד תתגעגע לימי ה"אפרטהייד" הישנים והטובים. רק מדינה מתאבדת תסכים לסגת במצב הגיאופוליטי הנוכחי, ולא נראה לי שביבי ובוגי הם לא מהסוג המתאבד.

ידידי היקר

ידידי היקר.
לגבי טענתך הראשונה - מצב ביטחוני מסוכן לא מצדיק אימפריאליזם כלפי הצד האחר! דמוקרטיה, צריכה להיות שרירה וקיימת גם במצבים כאלו. מה בדיוק קשורים לכאן "מצרים, איראן, סוריה ולבנון"? לא ממש ברור לי. יש כאן אוכלוסייה שאתה מונע ממנה עצמאות.
לא קראתי כלל וכלל להתאבדות. אינני תומך כגישת השמאל הרדיקלי בנהירה להסכם. וגם אין לי אשליות, כפי שציינתי קודם לכן, לגבי כוונותיהן הזדוניות של פלסטינים רבים וברור הדבר שפלסטינים רבים הם אויבי ישראל, ואלו שלא כאלו, הם יריבים לישראל.
הסכם עם הפלסטינים מוכרח לכלול ערבויות והסדרים ביטחוניים ברורים (כגון הישארות צה"ל בשטחי המדינה הפלסטינית לאחר הקמתה לאורך שנים, בדגש על סובב ירושלים, מערב השומרון ובקעת הירדן; פירוז המדינה הפלסטינית מצבא ומנשק כבד; שליטה ישראלית על הגבול בין ירדן למדינה הפלסטינית בבקעת הירדן; הבטחת חופש פעולה מלא של צה"ל במרחב האווירי של המדינה הפלסטינית; ועוד). בנוסף, הסכם כזה אסור שיכלול חזרתם של צאצאי הפליטים הפלסטינים מ-48'.

ידידי היקר

על הסכם כזה נוכל לחתום אתה ואני כי אין שום פלסטיני שיחתום עליו

תגובה

אם כך, אין לי שום מחלוקת מהותית אתך (מלבד כמובן מחלוקת טכנית - אתה טוען שייקח 50 או 100 שנה שאולי אהיה איזה מנהיג וציבור פלסטיני שיסכים לפשרה, ואני קצת יותר אופטימי - או רֶיאַלי, אבל לא ניכנס לזה...).

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עמוס אריכא