אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המדינה – הכרח או ברירת מחדל?


המדינה – הכרח או ברירת מחדל?

המדינה – הכרח או ברירת מחדל?

אוכלוסיית העולם מושתתת במשך שנים על מבנה חברתי המכונה "מדינה". מדינה הינה יחידה שלטונית נפרדת, שבסמכותה לחוקק חוקים ולכפות אותם, לגבות מיסים, ולנהל את מדיניות החוץ כלפי מדינות אחרות.

מאידך היא מספקת לתושביה שירותים שונים, כגון מערכת כבישים, מים, וכדומה. היות והעולם מתנהל כך במשך אלפי שנים, מעטים הם האנשים, אם בכלל, המנסים לחשוב האם הסדר זה הינו מחוייב המציאות, או שנוצר כן עקב אילוצים שונים, שבמידה והם לא היו קיימים – לא היה צורך במדינה.

מאמר זה מנסה לבדוק זאת. אין הוא מציע אוטופיה, ולא אנרכיה, אלא ניסיון בדיקה פרקטי-פילוסופי, מהי למעשה מטרת המדינה, והאם היא אכן משרתת מטרה זו בצורה היעילה ביותר, או שניתן ליצור צורות חליפיות יעילות יותר.

הסוציולוג מקס וובר, בספרו: "הפוליטיקה בתורת מקצוע", כותב כך: (1)

"ניתן להגדיר את המדינה המודרנית מבחינה סוציולוגית רק על פי האמצעי הספציפי המיוחד לה, כלכל ארגון פוליטי – על פי האלימות. "כל מדינה ומדינה עומדת על האלימות" אמר בשעתו טרוצקי... המדינה היא אותו ציבור של בני אדם בתוך תחום ארץ מסויים – התחום הוא אחד מסימניה המובהקים – התובע לעצמו (בהצלחה) את זכות המונופולין לשימוש באלימות על פי הדין... יסודה של המדינה ביחס השררה של בני אדם על בני אדם, הנשען על אמצעי זה של אלימות בהיתר (כלומר: המוחזק מותר על פי החוק)".(2)

הגדרה זו מעמידה לפנינו את סמכותה של המדינה כלפי האזרחים שלה.

מהי חובתה של המדינה כלפי האזרחים שלה? ומהיכן לוקחת המדינה את הסמכות שלה לכפות על תושביה דבר מה?

האם ניתן לקיים מסגרת אחרת של ניהול חיי האזרחים לא מתוך כפייה, אלא מתוך אמצעים אחרים?

האם ההתחמה (טריטוריזציה) של המדינה מחוייבת המציאות, או שניתן לנהל את אותו הדבר בלי להתחים את האזרחים בתחום מסויים?

הבה וננסה לצייר לעצמנו התהוות של אוכלוסיה. הבה ונניח שיש היום בעולם שטח כלשהו שאין עליו ריבונות של מדינה.

אנשים באים לשם כדי לגור ולחיות. יש שם מים, קרקע, וכדומה. אנשים חילקו את השטח בינם לבין עצמם, כדי שלכל אחד יהא מקום למגורים.

מה הם צריכים עוד?

אוכל, מים, בגדים במידה והמקום קר. אם המקום חם, ייתכן ואין צורך בבגדים. בגדים הינם צורך תרבותי, לא פיזי. אם הוחלט למשל שאין מושג של ניאוף, אלא כל אשה יכולה לחיות כרצונה עם כל גבר, הרי אשה יכולה ללכת עירומה ברשות הרבים, מבלי לחשוש שגבר אחר יחמוד אותה.

קיים רק החשש שמישהו ינסה לאונסה לקיים עימו יחסי מין. על כך ידובר בע"ה בהמשך.

מה זקוקים אנשים לאכול? המזון מורכב מהצומח והחי. אם כן אנשים זקוקים לגדל לעצמם מזון, כדי שיוכלו לאכול. לשם כך הם זקוקים למכשור חקלאי, ולחומרי דלק כדי שיוכלו להפעילו.

האם הם זקוקים לעוד משהו?

אם המקום קר, הם זקוקים למערכת בגדים ולבית שיוכלו להסתתר בו ולהסיקו. כלומר: אמצעי הגנה מהקור. הם זקוקים למטבח וכלי אוכל כדי שיוכלו לאכול ולאכסן את האוכל והכלים.

הם זקוקים למחסן לאכסן בו את כלי העבודה שלהם. הם זקוקים למערכת רפואית, כדי לטפל בתחלואיהם.

למה עוד הם זקוקים?

לכאורה לשום דבר נוסף. אין הם זקוקים לתחבורה, שכן אין להם להיכן לנסוע. אין הם זקוקים לספרות ומדיה, שכן אין להם צורך ללמוד כלום, חוץ מאגרונומיה והנדסת מכונות. אין הם זקוקים לבגדים (אלא בשביל נוחות), לתכשיטים, וכדומה.

האם הם זקוקים לשלטון?

לכאורה הדבר היחידי לו הם זקוקים הוא למערכת משפט וביצוע החוק, כלומר משטרה. זה כדי למנוע אונס נשים, וגזילת רכוש.

האם צריכה להיות שם מערכת מיסוי? בשביל מה?

האם צריך להיות שם צבא? בשביל מה?

רק במידה ופולש חיצוני ינסה לעשוק מהם את חירותם רכושם וחייהם.

זאת אומרת: חוקי המדינה צריכים לכלול שלשה קטגוריות: גזל וגניבה, רצח, ואונס.

האם תיאורטית יכולה מדינה כזו להתקיים? לכאורה מדוע לא?

זוהי קומונה שבה למעשה לכל אחד יש את קנינו הפרטי, והתפקיד היחידי של האנשים כקבוצה היא הקמת מערכת שמירת הסדר.

מלבד זה אין צורך בחוק, לימודים, תחבורה, מסחר, וכדומה.

הכל ניתן להתבצע על ידי מערכת הסדרים פנימית, שבתי המשפט ממונים על ביצועה.

היות ומערכת המשפט היא כה פשוטה, אין צורך בלימודי חוק מעמיקים, אלא כל איש ואשה יוכלו לשמש כשופטים, וכל הקהילה כמשטרה.

אין זו אנרכיה, ולא אוטופיה. זאת פשוט צורת חיים פשוטה, שהציוויליזציה לא כפתה עליה את בעיותיה.

האם אנשים חיו כך? ובכן, כן.

במקומות רבים בעולם עדיין חיים כך, אם השלטון אינו מתערב להרוס זאת.

כך חיים באפריקה הבושמנים, למשל. כך חיו האינדיאנים בצפון אמריקה, לפני שהציוויליזציה המערבית הגיעה לשם להרוס צורת חיים זו.(3)

האם כיום ניתן לחזור לצורת חיים כזו?

לכאורה אין סיבה שלא. מדוע אם כן רוב העולם לא חי כך?

הסיבה לכאורה היא: הלאום. הבדלי צבע שפה שטח ותרבות, יצרו תחומים מלאכותיים בין קבוצות אוכלוסיה.

רעב יצר אידיאולוגיה המתירה כיבוש ורצח הזולת. זה נקרא: אימפריאליזם, קולוניאליזם, וכדומה.

חוסר בידיים עובדות יצר השתלטות על חירותם של אחרים. זה מכונה: עבדות.

מערכת צרכים וצריכה מיותרות יצרה קפיטליזם ופרולטריון.

התשובה לכל הדברים האלו היא: אלימות.

הוקמה מערכת שתכפה סדר על ידי אלימות. זו המדינה.

אם המושג "לאום" הפך לדבר מקודש – הוא מצדיק הקמת מדינת לאום, שתכפה אלימות על אזרחיה כדי שיקיימו את חוקיה.

הוא גם יוצר גבול בין טריטוריית לאום זו לאחרת.

הבה נתאר לעצמנו עם שהייתה אצלו בצורת, או חלק מהאזרחים שסבלו מבצורת. מה קורה במצב כזה בסטאטוס הקודם שהזכרנו?

מיד מערכת השפיטה מסדרת העברה אוטומטית של מזון לנצרכים.

אין זו צדקה. זו לוגיקה פשוטה, שאיזור הנפגע מאסון טבע, יתר האיזורים נחלצים לעזרתו, כדי לקיים את המערכת בצורה בריאה.

מה קורה כאשר המערכת אינה עובדת נכון?

עם אחד פולש לאדמת העם השני כדי לשעבדו או להשמידו, וליטול לידיו את הקרקע והמזון.

כך נוצרות מלחמות. כך נוצרת תאווה חדשה ולא בריאה: תאוות שלטון.

היא לא דבר טבעי מהמערכת הפסיכולוגית האנושית, כפי שאין אנו מוצאים אותה ביתר המערכת הביולוגית.

צורך במזון, מין, וכדומה – הינן צורך טבעי. צורך בשליטה – אינו טבעי.

המושג של "שחרור האשה", נובע מתוך מחלה שדבקה באנושות, שהאשה שונה מהגבר. האשה אינה שונה מהגבר במאום. ייתכן שהיא מוכשרת לדברים שונים מהגבר, אך לא שונה ממנו לגבי זכויותיה. כנ"ל נוצרה גם מערכת חינוך כפויה על ילדים, שאינם מסוגלים להגן על עצמם מאלימותם של ההורים והמערכת החברתית (לאו דווקא אלימות פיזית, אלא אפילו אלימות של קודים חברתיים).

הבה וניקח דוגמא:

אם גבר יכול להרים משא יותר כבד, זה אומר שהוא אחרת מהאשה? לא. זה רק אומר שיכולת האלימות שלו גדולה יותר. אז הבה ונהפוך גם נשים לאלימות! כך טוענת הציויליזציה המערבית. הבה נציג את האשה החזקה, המסוגלת למלא את תפקידי הגבר. אבל אשה לא צריכה להיות גבר. היא אשה, ומעמדה זה אינו פחות חשוב מאשר גבר!

הפסוק אומר:(4)  "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו". היא אינה תחתיו, אלא שווה לו. הוא לא מסתדר בלעדיה. היא עוזרת לו. אחרת הוא היה מסכן!

אברהם אבינו מיצר על מעשיה של שרה. אומר לו האלקים:(5) "כל אשר תאמר אליך שרה – שמע בקולה".

עוד אומר הפסוק:(6) "חכמת נשים בנתה ביתה".

ומה מספר לנו הפסוק על חינוך הילד?

"חנוך לנער על פי דרכו".(7)

מי התיר לכפות על הילד לימודים שאינו חפץ בהם?

הוא מעוניין לרעות צאן, או להיות חשמלאי, או מרפא סיני. למה הוא כפוי ללמוד מתמטיקה? הסטוריה? גאוגרפיה? גאומטריה? ביולוגיה? הוא לא רוצה ללמוד את כל זה. באיזה זכות כופים אותו לכך? בזכות קידוש האלימות?

מי התיר לציוויליזציה להיות אלימה?

אם נבדוק את עשרת הדברות, אחד המסמכים החוקתיים הקדומים בעולם, אם לא הקדום שבהם, הרי עיקר החוקים שבו הם מניעת אלימות: "לא תרצח", "לא תגנוב", "לא תחמוד", "לא תענה ברעך עד שקר". מערכת שלמה שמטרתה מניעת אלימות בין בני אדם.

האם בידינו ליצור את החברה השוויונית הלא אלימה?

התשובה לכאורה היא: כן, יש בידינו! 

--------------------------------------

[1] עמוד 8

[2] פרופסור הרולד לסקי, בספרו: "המדינה" (מהדורה עברית בהוצאת "מכון להשכלה ציונית"), מגדיר את הדברים בחריפות יתירה: "כל משטר חברתי אינו אלא מאבק לשם פיקוח על הכח הכלכלי, הואיל ובעלי אותו הכח יש ביכולתם לספק את צרכיהם במלואם... אין המדינה בפעולתה דורשת בכוונה ברורה צדק כללי או את טובת הכלל, כי אם את האינטרסים של המעמד השולט בחברה". למרות שדברים אלו נכתבו בשנת 1945, לכאורה הינם תקפים גם כיום.       

[3] עיין בספר "היסטוריה עממית של ארצות הברית"; שם מתוארת צורת החיים של האינדיאנים לפני בא הציויליזציה המערבית.

[4] בראשית ב, י"ח.

[5] בראשית כ"א, י"ב.

[6] משלי י"ד, א.
[7] משלי כ"ב, ו.

 

תגובות

תגובה מגיורא: מדינה היא הכרח(לפחות לזמנים שלנו)

מי שבא מרקע פילוסופי ישלוף מן הסתם את הובס ואת רוסו. מי שבא מתחום מדעי המדינה ידגיש דבר אחר:יש שני דגמי מדינות:הדגם האטטיסטי(המדינה כיישות)והדגם האינסטורומנטלי כאשר מעמד השטח (ההתחמה) שונה בשני הדגמים מחמת קוצר היריעה לא ארחיב
אני מעוניין לעבור לפריזמה של לימודי היסטוריה ולהעיר כמה הערות
1.רוע ואלימות הן במידה זן או אחרת חלק אינהרנטי ממהותו של האדם. הדבר בולט בסקירה לאחור מאז ההומו- סאפיינס החלו לשדרג לפני כמה עשרות אלפי שנים אתיכולותיהם הטכנולוגיות והתקשורתיות הם החלו להכחיד קופי אדם אחרים ובנוסף לבצע הכחדות בעלי חיים
2 אין דין מדינה במובן המודרני כדין "מדינה"לפני המודרנה. זה נושא רחב ולא כאן המקום לדון בו
3.אחד הנגזרים מהסעיף הקודם הוא שהמדינה (בעקבות המהפכה התעשייתית)חיונית להקניית מכנה משותף השכלתי מינימלי על מנת ליצור מכנה משותף בסיסי להפעלת קווי יצור ותעשייה
4 נגזר נוסף מהערה מספר 2 היא שבעידן המודרני קורסות מערכות ישנות במו קהילה ובמידה רבה גם המשפחה והמדינה היא כלי המחליף מסגרות ישנות אלה. זה נושא נכבד מאוד בלימוד השלכות סוציולוגיות בעקבות המהפכה התעשייתית
5 החוקים הקדומים ביותר שידועים לנו הם החוקים שנוצרו במסופוטמיה כאלפיים שנה בערך לפני כתיבת הטכסט המקראי. (למשל חוקי חמורבי בבל) הטריגר ליצרת חוקים מגיע תמיד מצרכים מינהליים במקום בו יש רכוש נושאי בעלות על רכוש רישום מיסוי וכו. כיון שבמסופוטמיה נוצרו הממלכות הראשונות ומכאן ששם נוצרו הצרכים המינהליים נובע מזה ששם נכתבו החוקים הראשונים. סביר מאוד להניח שכותבי המקרא ידעו
באיזה שהוא אופן על חוקים ומנהגים שהיו נהוגים שם כך שהיה להם מודל ממנו שאבו מיתוסים וחוקים. בהקשר זה אני תומך באסכולה שגורסת שספרי התורה(אולי להוציא ספ ר דברים או חלק מספר דברים) נכתבו על יד אנשי אליטה יהודאית שהוגלו לבבל והייתה להם נגישות למקורות התרבות הבבלית
(

לגיורא

בס"ד
החלטתי לעשות צעד לקראתך, למרות שעדיין לא הודעת לי אם אתה מקבל את תנאיי לדיון. אני לא כזה נעכס שאעמוד על קוצו של יוד ביחסי בני אדם, ובפרט לאחר בקשת הסליחה היפה (אני מקוה שהיא תהיה האחרונה, כי לפי תנאי הדיון בינינו אין סיבה שיהיו תקלות נוספות מסוג זה).

ועתה נעבור בע"ה על דבריך אחת לאחת:

* לא באתי כאן לדון במשמעותה של המדינה דה פאקטו. באתי לנסות לבדוק (בעזרתם האדיבה של קוראי אימגו היקרים, ואתה בתוכם) האם ניתן ליישם דגם כזה באופן עקרוני. היו דגמים כאלה בעבר, ועדיין ישנן תרבויות מסויימות (נדירות אמנם) שקיים בהם דגם זה.

* איני מקבל בשום אופן! את הטענה הנוראה שהאדם הוא אלים מטבעו! גם חיה אינה אלימה מטבעה. היא בסך הכל רוצה לאכול. הפתגם הרומאי הנורא: "אדם לאדם - זאב", הוא עלבון לזאבים ולבני האדם. להיפך. רומולוס ורמוס נשארו בחיים בגלל הזאבה, שהייתה אלטרואיסטית לא רק לצאצאיה, אלא גם לאחרים (זה לא משנה שזו אגדת עם יפה. מה שמשנה שהפתגם סותר את המעשייה).
דרך אגב: הזאבים הינן חיות להקה, ואלטרואיסטיות באופן נפלא. ניתן לבדוק זאת!
האדם טוב מיסודו, ורק חינוך רע גורם לו להתנהגות רעה. תצפית מדעית בנושא זה, נעשתה על ידי הפסיכולוג הנודע ויקטור פרנקל, ניצול שואה, שחווה על בשרו את נוראות האדם, ומאידך את גדלות נפשו, בתנאים הלא אנושיים של מחנות ההשמדה. אנשים העדיפו למות, ובלבד שלא לאבד את צלם האנוש שלהם. זאת בניגוד לתיאוריה של פרויד, שהושפעה מהדרוויניזם (עיין בהקדמת המהדורה העברית של סידרת ספריו, בסוף ההקדמה). פרויד עצמו נפטר ב-1939, כך שלא זכה לראות כיצד תורתו מופרכת הלכה למעשה.
כידוע לך, אין הוכחות ברורות לכך שההומו סאפיינס השמיד קופי אדם, ובפרט שהוא אינו מוגדר יותר כקוף אדם, אף לפי האבולוציוניסטים, אלא כהומיניד. זו השערה שבאה להסביר מדוע נכחד האדם הניאנדרטלי, וההומו ארקטוס.
כיום טוענים הפלואונטולגים, ששהומו ניאנדרטליס וההומו ארקטוס הינם בעצם הומו סאפיינס. מאמר על זה אמור בע"ה להופיע בקרוב מפרי עטי במגזין.
הכחדת בעלי חיים מתבצת על ידי האדם כל העת, הן במישרין, והן בעקיפין, על ידי השמדה או נזק אקולוגי לבתי הגידול שלהם.

* טענתי במאמר הייתה שמבחינה עקרונית ניתן ליצור חברה מעין זו גם בעידן המודרני. לא אמרתי שלא ישתמשו בחשמל, מחשבים, וכו'. אמרתי שאם תהיה התמקדות בצרכים האמיתיים של האדם, לא יווצר קפיטליזם ופרולטריון, מהסיבה הפשוטה שלא יווצר הצבר הון, שהוא הבעיה העיקרית של הקפיטליזם לפי תורתו של מרקס. מרקס ניסה לתפור, ברוח המאה ה-19, הסבר כולל ומוחלט לבעיה. חביריו קאוטסקי באואר וברנשטיין, וסוציאל דמוקרטים אחרים (לא מרקסיסטים. גם לנין הגדיר עצמו כסוציאל דמוקרט, למרות היישום האכזרי של הדיקטטורה של הפרולטריון), טענו שאין צורך במהפכה רדיקלית, אלא בהשתלבות איטית במציאות הקיימת, כדי ליצור את השינוי המיוחל במעמד הפועלים. המציאות כמובן הוכיחה את צדקת טענתם, כאשר במדינות ליברליות באירופה כמו אנגליה, עלתה מפלגת פועלים לשלטון, וביצעה רפורמות מרחיקות לכת, ללא הזדקקות לאלימות.

* הטענה בסעיף 3, שאיני מבין כיצד היא נגזרת מהקודם, אינה נכונה לדעתי. השכלה נועדה למטרה מסויימת, וזאת יכול כל אדם בחברה שהצעתי לרכוש אף בלי עזרתה של מדינה, אלא בארגון מטעם הקהילה, או מאב לבן.

* גם הטענה בסעיף 4 אינה נכונה לדעתי. אין כל סיבה לקריסה כזו בגלל המהפכה התעשייתית, אלא בגלל שהשלטון מעוניין בקריסתה, כי הוא אינו מעוניין במתחרים על השליטה בבני אדם. לחומר בנושא עיין למשל בספרו של פרופסור הרולד לסקי "המדינה" (לצערי הספר נדיר).

* זו טעות הסטורית לדעתי.
אלו השערות פרועות של חוקרי מקרא אנטישמיים (וולהויזן למשל), שתפסו עמדה במתודה המקובלת באקדמיה.
מחקרים ישנים ומודרניים מוכיחים שאין הדבר כך.
בשעה שחוקי חמורבי הינם בפירוש חוקים מדיניים (הקביעה על זמנם, ובכלל על התיארוך ההסטורי הקדמון עומדות על כרעי תרנגולת. כאשר עמנואל ויליקובסקי, למשל (לא אדם דתי ח"ו!) ניסה להפריך את כל שיטת התיארוך ההסטורי המקובל, נעשה בו לינץ' ציבורי על ידי המימסד האקדמי. כן, גם היום יש אוטו דה פה), חוקי התורה הינם חוקים סוציאלייים, שלפי השוואה הסטורית לתקופה מתאימים בדיוק לסטאטוס ההסטורי הידוע לנו, והמאושש על ידי חפירות ארכאולוגיות.
הסמכות השופטת אינה המלך, אלא השופט, שהוא מקומי, וממונה בכל עיר על ידי האזרחים, ולא על ידי המלך. זו גישה ליברלית, שכלל אינה מתאימה לממלכות הקדומות, בהן היה המלך אליל. התורה גם נותנת את מינוי המלך לאזרחים, ולא מוזכרת בה שום מלוכה שושלתית. ההסטוריה התנכית גם מספרת לנו שרק אחרי מאות שנים של מגורים בארץ ישראל נתמנה מלך, ועד אז שופטים ניהלו את העם. המלך מונה על ידי השופט שמואל, למורת רוחו האישית, אבל בכפוף לרצון העם. גם אז השופט היה זה שבחר במלך לפי כישוריו. המלך לא הרג בתחילת מלכותו אנשים שביזוהו. מלך באותה תקופה, או בתקופה הפרסית הלניסטית היה מוציא להורג על כל מחשבת מרידה. כאשר רדף את דוד, התנ"ך טוען שהיה זה מחמת רוח רעה (הגדרה לדיכאון).
התורה גם קובעת למלך את החוקים, ולא נותנת לו את האפשרות להמציאם. נכון שהיא נותנהת לו סמכויות מסויימות מתוקף היותו מלך, אך היא מגבילה אותו בדברים רבים שאזרח פשוט אינו מוגבל בהם, כגון ריבוי נשים, סוסים,
מלבד זאת, ישנו מאמר שלי בדרך, המבאר כיצד נקבעת הסטוריה כאמיתית. הטענה של זיוף בקנה מידה כה גדול אינה לוגית.
ניתן לדון בכך ארוכות, אבל בשביל זה אני צריך להעביר קורס ארוך, וכידוע אני לא שייך לחונטה של האקדמיה, ולכן איני יכול לעשות זאת במסגרת רשמית.
כמובן שניתן להזמין הרצאות באופן פרטי (מטרתי המוצהרת אינה החזרה בתשובה, לכל הדואגים, וגם לא מתחת לשולחן. אני מזמין שוחרי יידע ללמוד מתודה נכונה לדעתי בלימוד התנ"ך כמסמך הסטורי, ולא כפרוזה).

שוב: דברי אינם בבחינת "כזה ראה וקדש", ואני שמח לשמוע דעות נוספות. ייתכן בהחלט שהתיזה שאני בונה אינה נכונה, אבל לי היא נראית לוגית, ולדעתי ניתן ליישמה, גם מתוך ניסיון הסטורי של אומות שלמות שחיו כן בעבר (לפי הערכה חיו בצפון אמריקה כחמישים מליון איש לפני בא המפלצות הלבנות שהשמידו אותם. לזה קוראים באנגלית: the americen way) [מי שלא מאמין לי, אני ממליץ על הספר "הסטוריה עממית של ארצות הברית", ועל הסרטים "לחישות מלחמה", ו"גיבורי הדגל", שבהם ניתן לראות כיצד התייחסו בשנות ה-40 של המאה הקודמת לגיבורי מלחמה אינדיאנים], ושל שבטים שעדיין חיים כך כיום.
המדינה לפי השיטה הליברלית, מבית מדרשם של בנת'ם וג'ון סטיוארט מיל, אמורה להיות הסדר לתועלת האדם, ולא מערכת "סדר טבעי", כפי דברי רוסו, או "לוייתן, רם על כל בני שחץ", כפי הובס.
גישתו של הובס, הרואה את הרע שבאדם, נובעת מהמתודה הנוצרית של החטא הקדמון, שהפך את כל האנושות לשלילית. זו פרשנות אוגוסטינית (שלצערי גם קירקגור, למרות היותו הוגה דעות חשוב, נתפס לה בזוויות מסויימות), שהביאה למעשה לאוטוריטה של הכנסיה הקאתולית על קהל המאמינים. הכנסיה עצמה נשתחררה במשך הזמן ממגמה אוילית זו, והבינה שהקב"ה אינו כזה רשע כפי שאוגוסטינוס האלילי למחצה תיאר אותו.
לוק, לעומת זאת, הוא מתקדם הרבה יותר. הוא מעמיד את האדם במקומו הנכון. האדם הוא טוב מיסודו. אם אך תינתן לו האפשרות.
הדרויניזם החברתי חזר והפך את האדם לחיה, והצליח בכך מאד לצערנו, בעידודם של פסיכואנליטיקנים כפרויד והיטלר [כן, זו לא טעות. התכוונתי למה שכתבתי].
הגישה המקובלת כיום בעולם המערבי, תודה לה', היא התייחסות לאדם כאל אינדיבידום, ולא כאל בורג סוציאלי במערכת נאציונלית.

תגובה מגיורא להעצני על מדינה

ראשית כל מקובל עלי להתדיין לגופו של עניין ולא לגופו של איש. הכללים מקובלים עלי בתקווה שזה הדדי בינינו.שנית:אנו מסכימים בנקודה חשובה מאוד:איננו מבקשים לשכנע אחד את השני או את הקוראים והמגיבים אלא להציג עמדות שונות וזויות ראייה אחרות זה מזה.
1 אינני נכנס לשאלה הפילוסופית על רוע האדם. רוסו למשל חשב שהמעבר מחיי ם בטבע לחיים שלא בטבע גורר התעצמות אלמנט הרוע אצל האדם ולכן המדינה הכרחיתככלי לבלימת רוע זה. אני מדבר מהזוית ההיסטורית של מעשי האדם והתנהגותו לדורותיו.
2. בשרשרת המעבר מאב קדום לקופי אדם והתפצלותם הגיעה החולייה(לפני כ120.000 שנה)שבה מופיע האדם הראשון- ההמו- הוא הופיע ככמה מיני אדםץ אחד המינים- ההמוספאיננס(כלומר אנחנו) שרד ושגשג השאר נעלמו ונכחדו(למשל הניאנדרתאלים ההומו פלורסייינזים וכו). נראה לי שסביר
לחשוב ששהמין הומוספאיינס השמיד את המיני האדם האחרים.כאשר תכתוב מאמר בנושא זה ארחיב יותר
3. המדינה היא יציר והכרח העידן המודרני. זה נושא מרכזי בלימודי ההיסטוריה להלן קטע מדברי פרופסור טלמון:"התפרקותם שלקשרים חברתיים וכן של מערכת הגילדות בצירוף עם הניידות החברתית והעיור... כל אלה הגבירו את זיקת היחיד למדינה..,"( מתוך מיתוס האומה וחזון המהפכה)
4. האינטרס של המדינה בהשכלה הוא תוצר של המהפכה התעשייתית שמחקה את נושא ייצור מוצרים שהיה מבוזר והעלתה את נושא פס ייצור שבו משתתפים עובדים רבים ולשם זה צריך מכנה משותף מינימלי גם זה נושא ענק בפני עצמו מי שהתמחה בנושא זה היה ארנסט גלנר
5 לגבי חקי חמורבי והיסטוריה מקראית: כאן זה פשוט: אתה מציג את התיזה המקובלת עליך. אני רק מציג תיזה אחרת תיזה הנלמדת כיום במוסדות
ההשכלה. אם וכאשר תכתוב בנושא זה אתייחס ביתר פירוט
6. לשם שינוי:אני מסכים עם השורה האחרונה שכתבת לגבי התייחסות לאדם. גישה המתייחסת לאדם כאל בורג במערכת נאציונלית היא גישה פאשיסטית

לגיורא היקר

בס"ד
אני שמח שעברנו לדבר בלשון של תיזות.

שתבין: אין לי בעיה שההומו סאפיינס השמיד את ההומו ניאנדרטליס. זה לא נושא דתי, למען השם! אני רק טוען שזו השערה, שאין לה מספיק תימוכין. האדם הבוא מכונת הרס, וייתכן בהחלט שקבוצות שונות של יצורים הושמדו על ידיו.

לגבי יתר הדברים, הם ארוכים מני ארץ ועמוקים מני ים. אני רק ניסיתי לעורר נקודת מחשבה, האם ניתן לייצר את מה שיכול להיחשב כחברה האידיאילית, או לפחות הכי קרובה לה. נראה לי שכן. אבל כמובן שלא ניסיתי. זו תיזה, שאולי היא צודקת, ואולי לא.
אני פוחד מתיזות כוללניות, הבאות לפתור הכל. במאות הקודמות הייתה מגמה כזו. איינשטיין לימד אותנו במדע המדוייק, עד כמה הוא לא מדוייק. דווקא ניקולאוס קוזאנוס, בן המאה ה-15, הוא הפחות דוגמתי מכל הפילוסופים שלפניו ולאחריו, וכך נראה לי שצריך להיות היחס למדינה. אין פתרונות פלא. יש הצלחות, כשלונות, וניסויים.
אני טוען שחברה מעין זו כבר הייתה קיימת בעבר, בלי פילוסוף ידוע שהיה אמור ליזום אותה.
אשמח להמשיך להתכתב איתך.
ביי

תוספת לגיורא

בס"ד
גיורא יקירי!
אני שמח שהתכתבותנו חודשה
אני מחפש במה להעביר קורס בתנ"ך לפי המתודה שלי.
אני לא יודע אם ראית כאן את מאמרי על קריאה חוייתית בתנ"ך, אבל זה אפילו לא טיפה מן הים.
אני כותב על זה ספר, שלדעתי יחולל מהפכה בגישה לתנ"ך.
נעשה לתנ"ך עוול הן על ידי הציבור החרדי, והן על ידי החילוני.
החרדים פוחדים לגעת בו בגלל קדושתו, והחילונים מתייחסים אליו כספר שירה או פרוזה.
לדעתי, הוא לא זה ולא זה.
הוא קדוש, אבל לא בבחינת "אל תיגע בי, אני קדוש". להיפך: "הפוך בי והפוך בי, כי אני קדוש".
מערכת המסרים שבו כה עמוקה, שאחרי שלומדים אותו כך, לא ניתן לטעון שהוא יצירה אנושית, כי אין יצירה בעולם שתדמה לו.
אני לומד כרגע במקביל את הברית החדשה, וגם פילוסופיה הודית.
התנ"ך הוא משהו שונה לגמרי. הוא לא דומה לשום דבר לפניו או אחריו.
היריעה של "אימגו" צרה מדי, ואני מקוה למצוא דרך להפיץ את הגישה שלי. בינתיים אני מפרסם קטעים קצרים מהספר שלי כאן.
נסה לבדוק את התנ"ך לפי הלוגיקה שלי. הוא לא נושך, אלא טעים.
בהצלחה.

לגיורא

בס"ד
גיורא המתוק, אל תכעס עלי, אבל כבר הודעתי לך שאנהי לא מתכונן להגיב לך יותר.
זה לא אישי ח"ו. פשוט החלטתי שאני מתכתב בצורה עניינית רק עם אנשים מרמה אינטלקטולית מסויימת ומעלה.
מה אני אעשה? הרי לדבריך אני חי בבועה, לא יודע, לא מכיר את החומר, הזוי, דתי, חי על מידע של ספרים מלפני אלפי שנים, וכו'. זה חלק קטן מההגדרות והתכונות שאתה מייחס לי.
אני בכלל מתפלא: למה אתה מגיב לאדם עם כל תכונות אלה? לא חבל על זמנך היקר?
אז אם אתה מעוניין להגיב לכתובותי, בהצלחה! אני כמובן לא יכול למנוע אותך
אבל מבחינתי, אם אני רואה את שמך מתנוסס על התגובה, אני אפילו לא טורח לקרוא את מה שכתבת!
בהצלחה!

זה בסדר

גם המנעות מתגובה היא סוג של תגובה. אני מכבד את זכותך להעדיף התכתשויות מילוליות עם מגיבים מאשר להגיב תגובה מנומקת.
אני אגיב מדי פעם ותמיד תגובתי תהייה מנומקת ועניינית

לגיורא

בס"ד
הבן גיורא. אין לי סכסוך אישי איתך, או עם אף אחד מקוראי אימגו.
כשמתקיפים אותי אינשי דלא מעלי, שידין יהודאין, אני מגיב לפעמים, ואף בחריפות, כי לא לכבודי באתי, ואף לא לכבוד בית אבא, אלא לכבוד הציבור החרדי הבזוי והשסוי במדינת ישראל, שאליו מכוונים החיצים כאשר מטיחים בי דיבורים כמו: "אתה לא בקי בחומר; אתה חי בבועה; אתה משתית דבריך על ספרים מלפני אלפי שנים". השנאה לציבור שאני מייצג באימגו, מבצבצת כל העת כאש היוצאת מבין החרסים.
אז אני נותן קצת דרור ללשוני, ומעמיד את המסכן במקום, ומראה לו מהיכן משתין הדג (סליחה על הביטוי, אבל אולי ככה יבינו אותי).
אבל איתך גיורא - שאני!
הייתי מגיב לך על דבריך, סעיף אחרי סעיף.
כאשר התקיפו אותך באימגו - יצאתי להגנתך.
חזרתי והסברתי וחזרתי, ולא חסתי על זמני.
ואז אתה בא ואומר שאיני מגיב תגובה מנומקת?!
אתה לא מתבייש מעצמך?
אתה גם עושה את כל קוראי המגזין מטומטמים?
לאף אחד כנראה (אולי חוץ מפלוני משה דץ, שהגיב ונעלם) מקוראי אימגו, אין את אומץ הלב המוסרי לקום ולומר: "גיורא, הוא הרי עונה לך אחת לאחת? אז למה אתה תמיד כותב לו: "אתה חי בבועה! אתה לא בקי בחומר! אתה לא יודע! אתה כנראה סובל מבעיות דת!"?
אתה באמת חושב שאני מטומטם? אתה באמת חושב שאני מוצץ את הכתבות מהאצבע?
אתה לא חושב שזו עזות פנים נוראה לשקר לי כך בפרצוף בלי בושה?
אין לך טיפת כבוד עצמי?
אני בכלל יכול להתדיין איתך? הרי אתה חוזר כל הזמן על טענותיך כמו פאטפון מקולקל! (כך אמרו בזמני. אני לא יודע בן כמה אתה. אני כבר סבא לנכדים).
תגיב כמה שבא לך! אבל אתה רוצה לדון איתי? בבקשה! יש אתיקה של דיון. כבר כתבתי לך זאת בעבר, ולא הגבת. אמרתי לך שאני מוכן לדון איתך מתוך תנאים של שויון. לא באופן שאתה אומר עוד לפני הדיון: "אתה לא יודע! אתה הזוי! אתה דתי!".
למה אתה מתעלם מכל זה? אין לך אומץ להודות באמת? או שמא אתה חייב תמיד לנצח?
וממתי דבריך מנומקים? אתה חוזר על דבריך, בלי להביא ראיות, בלי להסביר, רק: "כולם יודעים! שמעתי בקורסים! ככה מלמדים! האם בשופטני עסקינן? אני נראה לך אימבציל?
אז תהיה בריא, ועזוב אותי לנפשי, ותצטרף לאירית, ואילנה, ונוי, וגדעון, ואלכס, ויתר המגיבים, שבמקום לענות לי לטענותי, משתמשים בשפה שכנראה משותפת לפסבדו-מלומד החילוני, ומתקיפים אותי על חוסר ידיעתי, במקום לענות לדברי.
וכאשר אני עונה למחרפי, אז גם זה אין לי זכות. כנראה כי אני אונטר מענטש, דתי!
כבר אמרתי לך: שנה את צורת הגישה. למד מאורנה ליברמן. הבט כיצד אני והיא מתכתבים בינינו. הבט כיצד אני ומולי ורצברג מתכתבים בינינו.
אני לא שונא אותך! האמן לי! אבל אני לא יכול לנהל דיון לוגי בצורה כזו.
כל טוב ובהצלחה.

בנוגע לציבור חרדי

אני חולק לחלוטין על דעותיך אך מעולם לא התכוונתי לפגוע אישית בך או להביע זילזול ביכולותיך. אם זה מה שהבנת אזי אני מצטער בכנות
אני מבקש שלא תייחס לי רצון לבזות את הציבור החרדי. כבר כתבתי פעם שאני מכיר ציבור זה טוב יותר ממה שאתה חושב אמנם פגשתי שם אנשים
שבלשון עדינה אומר שלא אתגעגע אליהם אך יחד עם זאת הכרתי גם אנשים מאוד מעניינים ומאוד מוכשרים ואני האחרון שאטיל דופי בציבור שלם
בבניברק התרשמתי מאוד מהרב כרמל .כל רשת כמו שופרסל מגה הום סנטר וכו הייתה שמחה להתברך במנהל כזה.באיזשהוא עניין יצא לי
להכיר אנשים מהעדה החרדית ואין לי מילה רעה להגיד עליהם(אינני יודע אם שמותיהם אומרים לך משהו למשל הרב הלברשטם או הרב שיינברגר אני מתכון לשיינברגר שניחו בקול רועם וחזק שכאשר דיבר היה נשמע למרחוק) יש - ואלי תופתע מזה-חרדים שנוח להם עם אנשים כמוני שהם לא דתיים אתאיסטים גמורים מאשר עם חובשי כיפות סרוגות. חלקם לפחות קיבל אותי יפה ובמאור פנים.אורח חיי וערכי רחוקים שנות אור מהמקבילה החרדית אך חלילה לי מלשנוא או לבזות את המגזר החרדי. תקוף אותי כאוות נפשך אך אל תייחס לי שינאה לציבור החרדי.

לגיורא

בס"ד
אתה כנראה שוב לא מבין אותי.
אני מתייחס לצורת הדיון בינינו.
אמרתי לך כמה פעמים: אל תזכיר את הנושא הדתי, כי הוא לא רלבנטי. אני אדם לוגי, ומותר לי להביע דעות של עצמי. זאת לא סיבה לומר: "אתה חושב כך בגלל שאתה דתי". זה לא פוגע בי. זה מייאש אותי! האם פסו אנשים לוגים מקרב הארץ? האם נותרתי כציפור בודד על גג?
כאשר אני מדבר על אבולוציה, הסטוריה, מדעי המדינה, או כל נושא אחר - אני לא סופר אף אחד! רק לוגיקה! דרווין צודק? לא מעניין אותי איזה הכשר הוא אוכל, או לאיזה כנסייה הוא משתייך. דרווין טועה - מצידי שילבש שטריימל! אני לא מתחשב בכלום! גם כשאני כותב פרשנות תנ"ך, ומפרסם אותה פה, אני בודק אותה בכלים הלוגיים של לימוד התנ"ך. המפרשים המסורתיים אומרים אחרת? אני לא עובד אצלם!
ממילא כאשר באים אלי בטענות לא לוגיות, או בהאשמה על בורות, מבלי כיסוי - זה פוגע בי אקדמית, ולא אישית. זה סילוף האמת המדעית.
אם אני טוען שהתורה ניתנה במעמד הר סיני - אני עומד מאחרי זה הסטורית!
אם אני טוען שאין ברירה טבעית בעולם החי - אני אומר זאת אחרי מחקר ביולוגי.
אני דורש את הכבוד לא לי, אלא למדע הטהור שבו אני מתעסק! למתודה שלי!
אין לי שגעון גדלות, כפי שאתה רמזת, ואחרים אמרו במפורש. יש לי אובססיה לאמת!
בשלב מסויים בחיי (לפני זמן לא רב), הגעתי למסקנה שהקבלה אינה תורה למשה מסיני. לא זגזגתי, אלא אני טוען זאת מפורשות!
וכן הלאה!
אפשר לחלוק עלי, ולהוכיח לי שאני לא צודק! אבל להוכיח! לא לטעון שאיני בקיא במטרייה, ללא ראיות.
אם אני כותב מאמר באימגו - אני מוציא חלב שינקתי עליו!
אני לא מורח דפים!
אני דורש הערכה למאמצי, ולא לי!
אני מחפש אנשים לוגיים, מכל דת גזע ומין, ללא קשר לדת!
ואם במקום לקבל תשובות עניניות, אומרים לי שאנשים חובשי כיפות חושבים ההיפך ממני - זה חורה לי! אז מה אם הם חובשי כיפות? בגלל זה אסור לי לחשוב ההיפך? מה היה עושה גליליאי אם היה נבהל ממה שכולם חושבים?
אני שונא לתקוף אנשים, ואתה יודע זאת היטב!
אבל כאשר אנשים תוקפים אותי רק בגלל שאני דתי - זה מקומם אותי!
אני איש מדע! אני הוגה דעות! מותר לי לומר אחרת מהמימסד, כל זמן שאני מביא ראיות לדברי.
אל תצפה ממני לסידרת הרצאות באימגו על כל המתודה שלי. בשביל זה פרסמתי בדף החשבון שאני מוכן להרצות. פה יש רסיסים קטנים של חומר.
אם תראה את הבית שלי, הקירות מלאים בספרים מהמסד עד הטפחות! רובם ספרי חול! המחשב שלי מפוצץ בחומר! אז כל זב חוטם יבוא אחרי מאמר שלי ויגיד לי שאני לא מכיר את החומר?
אני שמח כשחולקים עלי יותר מאשר מהנהנים לי בראש. אבל חולקים! עם טענות מוצקות. לא סיפורי סבתא על נתינת התורה בתקופה הפרסית הלניסטית, כאשר מתוך נהתורה עצמה מוכח אחרת! זה לא מדעי! זה שטחי! זה חסר אחריות אקדמית!
לא טענות שבכל האוניברסיטאות מלמדים אבולוציה, אז שאסתום את הפה! זה לא מדעי!
אני דורש שלמות! יגיעה! מאה אחוז זיעה! הדעה תבוא ממילא! מדע זה לא חפיף!
אין פה ענין אישי! אין פה גאווה! יש פה שאיפה למצוא את האמת, גם אם כולם אומרים אחרת!
אני מסתדר ברוך ה' עם כולם. אני אוהב את כולם. אני חי טוב עם כולם. אחרת לא הייתי כותב באימגו. אני אנטי פאנאטי קיצוני!
עד האמת!
כאן אני לוחם בחרב וחנית! ללא מורא, וללא משוא פנים!
גם בתוך הציבור הפנימי שלי אני עוף מוזר, כי אנשים אוהבים נוחות, מוסכמות, הליכה בתלם. אצלנו קוראים לזה "גדולי הדור", ונודע לי פתאום שיש גדולי האקדמיה! כ"ק האדמורי"ם מהעברית, מבר אילן, מייל והרוורד, מאוקספורד וקיימברידג'.
ואז אני מנופף בחרב האמת, וזועק: "גורו לכם מחניפי ארץ! רק האמת קיימת, והיא תנצח!".
אז אני דון קישוט! צחק עלי אם תרצה!
אבל איך אחד השירים היפים של הזמר המאד אהוב עלי, אריק איינשטיין ז"ל:
"אני ואתה נשנה את העולם!
אני ואתה, אז יבואו כבר כולם!
אמרו את זה קודם לפני, לא משנה... ".
זה אני!
תקרא לי משוגע, או כל כינוי אחר! אבל אני רוצה אמת!
כינויי הוא "עדינו העצני", כי עדינו היה עדין כתולעת, אבל גם קשה כעץ!
אם אתה מוכן לדון איתי על סמך קריטריונים אלו - אשמח!

תוספת קטנה לגיורא

בס"ד
אולי אתה מתכוון לר' אברהם אהרון שיינברגר ז"ל, מועד הכשרות של העדה החרדית, ולר' נפתלי הלברשטם שליט"א, להבחל"ח, ראש ועד הכשרות. בצעירותי עבדתי כמשגיח כשרות, ואני מכירם משם.

הרב שיינברגר ז"ל

לא ידעתי. אני מצטער לשמוע שהרב שיינברגר איננו. בתחילת ההכרות שלי אתו הייתי עבורו צוציק סוג של חייזר שנחת מהחלל. ההמשך התפתח
לאמירת,"מה נשמע "לבבית בקולו הרועם שנשמע למרחוק. יום אחד הסעתי אותו(ןאחד מעוזריו)לביתו שבמאה שערים.
אזכור אותו לטובה וובהערכה.

לגיורא:לגבי הערתך המעניינת על דגמים של מדינות

אני מבקש שתבהיר במקצת את כוונתך

תשובה מגיורא לגיל

בתגובתי למאמר של העצני השתדלתי להתמקד בזית ההיסטורית ולא דרך הפריזמה של מדעי המדינה. אבל בכל זאת:הדגם
האטטיסטי רואה במדינה משהו שהוא יותר מסך כל מרכיביה. יש לה ערך משל עצמה היא מטרה בפני עצמה. בדגם השני- האינסטרומנטלי- המדינה היא כלי מכשיר שמטרתו לשרת לאפשר יישום רצונות וזכויות של כלל האזרחים יש חוקרים הסוברים שכיום החלוקה הזאת היא תיאורטית בלבד ולמעשה במדינות של היום יש בכל מדינה משהו משני הדגמים. זה נושא השווה מאמר שיוקדש לו. זה על קצה המזלג. אני כאמור בתגובתי להעצני
התמקדתי בראייה דרך הפריזמה ההיסטורית . תודה לך על התייחסותך ועל העובדה שאתה עוקב אחרי תגובותי

וילקובסקי

למיטב זיכרוני האיש היה רופא בעיסוקו ובהשכלתו. בעיני האקדמיה הוא עיסוקיו בהיסטוריה היו פסבדו מדע. מכל מקום וילקובסקי מת לפני נדמה לי
קרוב לשלושים שנה תקופה שמבחינת לימוד היסטוריה עתיקה משולה לפרה היסטוריה ויש כמות ראיות המפריכה לחלוטין את דבריו. בגלל מגבלות זמן ועיסוקים אינני רוצה להכנס לנושא. אשמח לקרוא בעתיד את ספרך- או סדרת מאמריך- שאתה מתכנן על התנ"ך וכיון שכנראה נהייה חלוקים גם בנושא זה אשתדל להגיב להביא תיזות נגדיות. לעומת זאת אנו שותפים לפחות במחשבה אחת:גם בעיני התנ"ך הוא המופלא בספרים שאי פעם נכתבו
בעיני הוא כמובן לא קדוש אבל הוא הספר שנכתב אי פעם.

לגיורא יקירי

בס"ד
בעיני האקדמיה אני לא רק פסבדו-מדע, אלא מועמד לאוטו דה פה. אז מה? יש להם את המונופולין על המדע?
הוא טעון טענות. שיפריכו אותו. אמרתי לך שאני לא סובל את הגישה של כ"ק האקדמיה. אני נדורש הוכחות, ולא הפחדה על ידי האוטוריטה הפסבדו-מדעית של האקדמיה.
טענותיו של ויליקובסקי עדיין לא הופרכו, למרות הזמן הרב שעבר מאז.
הזמן אינו קובע כאן, אלא גישת הניתוח.
השושלות המצריות נותחו לדעת ויליקובסקי בצורה לא נכונה, וזה גרם לדעתו טעות של כ-600 שנה בתיארוך.
עדיין לא שמעתי שמישהו טען שהתיארוך כן נכון.
"יש כמות ראיות המפריכות את דבריו" - זו התחמקות מתשובה.
אני רוצה חמש ראיות בצורה מסודרת.
יש לי כמות ראיות שאתה גנב!
למה? מה הראיה?
כי יש לי כמות ראיות שאתה גנב!
אבל מהן?
כי יש...
וחוזר חלילה.
איזה בית משפט מקבל כזה דבר?
אולי מערכת בתי המשפט בישראל.

ויליקובסקי- הערה

http://wordpress.haifa.ac.il/?p=2673
הלינק המצורף הוא יותר בגדר הערה. אנו מתפשטים ליותר מדי נושאים. אשתדל להגיב על מאמרים.

לגיורא

בס"ד
פתחתי ולא הבנתי. קיבלתי מלא תוצאות, ולא ידעתי היכן לחפש.
אנא מקד את הדברים.

וילקובסקי המשך

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=73361
נסה הלינק הזה. הנושא של הכרונולוגיה המצרית הוא לא נושא שהתעמקתי בו. למיטב ידיעתי יש עד היום חילוקי דעות מסויימים בקשר לתיארוך.אני בעצם רוצה להתעכב על העקרון שעליו דיבר קרל סאגאן:במחקר המדעי יותר מחשובה התוצאה או מסקנת המחקר חשובה יותר המתודה הדרך בה הגיעו למסקנה. המסקנה יכולה להשתנות להתחלף. הדרך היא החשובה. לפני כמה עשרות שנים לא היו כלים ולא טכנולוגיות הקיימות כיום כאשר מתארכים היום משתמשים בסט כלים שונה. ייתכנו ויכוחים ואי הסכמות ובלבד שהתודה עליהם נשענות הטענות היא מתודה מדעית. הלינק הוא סיפור על אופן חקירה מודרנית בנושא ושוב: מקוצר הזמן אני יורד מהנושא. אשתדל לעקוב ולהגיב על מאמרים נוספים שלך

לגיורא ידידי

בס"ד
אכן אתה צודק.
זה לא נושא לרגל אחת.
אבל אני חושב שכדאי להקיף גם את ויליקובסקי. אני נגד הגאווה שיש לפעמים לאנשי האקדמיה לדחות את כל מי שאינו מאנ"ש. אני בודק כל דבר, לפני שאני מסיק את מסקנותי. הכלל: "קבל את האמת ממי שאמרה" תקף תמיד, וגם באקדמיה.
אתה לבד מבין שאני לא חייב לקבל את דברי כ"ק האדמו"ר סאגאן באמונת חכמים תמימה.
אני עצמי כתבתי מאמר למגזין על מתודה מדעית, ואקווה שבקרוב הוא יפורסם.

לגיורא

בס"ד
תודה!
ראיתי, קצר מדי, ולא אומר לי כלום חוץ מאשר ידיעה עיתונאית.
אני צריך חומר יותר מקיף.
אני לא מומחה לאגיפטולוגיה, ובפרט שכרגע אני עסוק בהסטוריה מודרנית.
אבל זה שטח שלא זר לי לגמרי. ייתכן שבעתיד אתיישב גם עליו.

ליפתח ליברזון

בס"ד
תודה על התגובה
הכתבה מדברת על מצב אידיאלי, ולא על מצב קיים. השאלה היא האם מדינה היא דבר מוכרח או מציאות שנוצרה עקב סיבות שונות. מובעת בו תיזה מסויימת. היא נראית לי הגיונית, למרות שכמובן שניתן לחלוק עליה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני